דבר ראשון אנו שמחים לשמוע שטוב לכם ביחד, כי זה הדבר הכי חשוב.

ידוע לכולם וכבר אלפי קולמוסים נשברו על עניין היצר ונגיעה וכו'

מהשאלה שלך מבינים שאתה לא רוצה להמשיך עם הנגיעה. זה גם תלוי ברמת הקשר שלכם כי אם הייתם חברים סתם ככה יומים והקשר היה רדוד אז זה יותר "נורא" שנגעתם. אבל אם הקשר כבר עמוק ואתם חשים חיבה גדולה אחד לשניה אז קורה שיש נפילות ולא צריך להתרגש יתר על המידה. צריך לקום ולהמשיך ללכת.(שבע יפול צדיק וקם וכו')

אני אישית כמובן לא בעד נגיעה וברור שזה לא בסדר ואסור וכו' אבל גם מבינים שזה מאוד קשה לשמור על זה.

אני מציע לכם פשוט לדבר על זה יחד ולקבוע מטרות בעניין, לשבת במקומות עם עוד אנשים לא לשבת צמודים אחד לשני ולא בשעות לילה מאוחרות שאז היצר עובד שעות נוספות.(אלה לא המטרות, אלה דברים שיעזרו לכם להישמר מנגיע. סייג. כמו שאומרים אצלנו).

שיהיה בהצלחה ותמשיכו לבלות יחד ושתזכו להקים בית נאמן בעם ישראל.

קודם כל, מוכרח לציין שמשהו בניסוח לא מובן לי:  אם זה דבר שקרה רק השבוע (או לפני שבועיים וחצי) אז איך זו שאלה ש"מציקה הרבה מאד זמן"?

אבל בהנחה שמדובר בשאלה אמיתית, והטעות היא בניסוח:

אכן, זה "עד כדי כך נורא הדבר הזה" והרבה יותר מעד כדי כך.

גם מצד החומרה ההלכתית המאד גדולה, וגם מצד שזה הרס הנישואין לפני תחילתם.  ה"אש" הזרה תעבור, בין לפני הנישואין בין לאחריהם - אבל היכולת לבנות מתוך היחס הפנימי, כשרק הנישואין מתירים את גילוייו האחרים, ואז הם גם נותנים להם את המקום והמשמעות הראויה -  זה כבר לא יהיה.  

הדרך להתגבר, אולי, בהגברת ההסתכלות על הערך הפנימי של הזולת, שממילא גם מחזיר את הבושה הנורמלית, ואת הבניה הנכונה במקום חווית הרגע החיצוני.

גם לשמור בהחלטה חד משמעית מרחק פיזי ממשי בפגישות.

ולעמוד מיידית בקשר עם רב מבין ענין.

ואל תחתום "וזוגתו"... כי תדע שאם חלילה לא תתפסו את עצמכם מהר - אתם עלולים לגלות שבעצם הקשר עבר לפסים חיצוניים; ולפתע - דעכה האש, וכל הענין לא נראה בעצם...

הסדר הוא: בירור ההתאמה הפנימית, וכל השאר אח"כ.  ובכלל חשוב לדעת שכל הקשר לפני הנישואין אין לו זכות עמידה בפני עצמו אלא רק בתור בירור אם יהיה מתאים אחרי נישואין.

אולי כדאי שתתראו פחות?

אולי תקבעו כבר מועד לחתונה (כדי לקצר את זמן הניסיון וההתגברות על היצר)?

אולי כדאי לכם ללמוד יחד את החשיבות בשמירת נגיעה?

באמת שלא יודעת מה יכול לעזור, כי ב"ה לא התנסיתי...

תעלה את הנושא לדיון בדייט הבא (נשמע שעוד לא דברתם על זה...).

ב"הצלחה רבה

שבע ופול צדיק- וקם!!!

הדבר הכי קשה זה- כשהצר אומר לך "די אבוד לך אתה כבר נפול... איך תעלה עכשיו?"

היום! עכשיו! הרגע!

וכל רגע שאתה מונע את עצמך מעברה- ניצחת!

(גם אם כמה רגעים אחריו כבר לא תהיה כ"כ גיבור-כוב-שיצרו- את הניצחון ההוא לא יוכלו לקחת ממך)

חשוב מאוד

ללמוד ביחד ו\או ללמוד עם הרב שלך  את ההלכות הרלוונטיות- הלכות נידה, הילכות קידושין

כדי שתבינו ותפנימו כמה זה באמת חמור

גם אני ממליצה- לשמור "הרחקות" -כהנהגה טובה ביניכם

(למשל לא להעביר לחפצים, לא לשבת על אותו ספסל מתנדנד, לשים איזה משו שיזכיר לכם- כשאוכלים ביחד...)

זה יעזור לכם לזכור את האיסור, ויעזור לכם לשמור מרחק

אתם מכירים כבר חודשיים וחצי

קדימה!  תעברו להילוך הבא בקשר

לכו להורים שלכם- תכיר להם אותה, תבוא לבית של ההורים לה

בנחת

גם הרבה לפני הבעילה עצמה - יש פה בעיה של נגיעה.

הרי הבחורה נידה!

אסור בכלל לגעת בה..

(בדיוק כמו כשאשתו נידה..)

עמיחי  -

זה הזמן לתפוס את עצמך בידיים. לא רוצה להטיף מוסר - זה ממש לא תפקידי - אבל אם אתה לא רוצה להצטער אח"כ על מה שכבר נעשה - זה הזמן להתחזק בזה.

בהצלחה רבה.

אני ממליצה על הדרכה קרובה וצמודה של רב.. מאמינה שיש לך כזה אחרי עבר מפואר של ישיבה...

גם אחרי החתונה יש איסורים. 

ברור שיש הבדל בין "אסור וזהו" לבין "מותר בזמן, במקום ובצורה הנכונים"... הבדל ענק.

להתחתן זאת המטרה!

הטענה הזאת לפעמים כ''כ לא מובנת בעיני.

קשר בין איש ואישה אמור להיות במסגרת של נישואים. הם חקרו, דרשו, ראו שיש התאמה, מציאת חן.. מצוין אז יש בסיס. אחרי זה נכנס גם האהבה, מעולה מעולה! ועכשיו הם הגיעו לשלב שהם גם רוצים לגעת אחד בשני. מעולה סימן שהם פחות או יותר מוכנים לנישואים.

להתחתן זה באמת לא הפיתרון. והסיבה היא זה שהם לא מחפשים פיתרון מלא לגעת אחד בשני. אלא בסופו של דבר הם רוצים להקים בית. אז עכשיו הם ימהרו קצת יותר בגלל שב''ה יש ביניהם משיכה ויתחתנו. זה שהם רוצים לגעת אחד בשני זאת לא סיבה לדחות את החתונה רק כדי להוכיח שהם לא נכנעים ליצר.

בכל מקרה בחור, אני כן חושבת שאם יש לכם את הבסיס הטוב הזה. ואתם רוצים להתחתן. אל תמרחו את זה. ולא, זה לא אומר שאתם נכנעים ליצר. אלא כי ב''ה הקב''ה זיכה אתכם במוכנות לעבור לשלב הבא של נישואים.

עצות איך להימנע-

א. להקפיד מאוד על ייחוד. אני משערת שאם הייתם מול ההורים שלכם לא הייתם נוגעים. כנראה זה לא היה ייחוד מבחינה הלכתית אבל ת'כלס לא עברו מספיק אנשים והיה לכם זמן לגעת. ולכן- להקפיד יתר על המידה על ייחוד. להיפגש בבתים אחד של השני (זה הזמן גם ככה להכיר את המשפחות ). ובחדרים פתוחים. ואל תחששו שככה לא יהיה לכם זמן לבד לעצמכם. כי מניסיון, גם שם אפשר להרגיש קרובים ולא אטומים אחד לשני כך שאל תדאגו זה לא שלוקחים ממכם את האינטימיות והלבד לחלוטין.

ב. להתחיל להקפיד על דיני הרחקה. לא לשתות מהכוס אחד של השני. לא לשבת אחד על יד השני על ספה, נדנדה וכו'. (בעיקרון ספסל לא נכנס לזה. אבל אפשר מאוד להתקרב כשיושבים על ספסל אז תראו ביניכם מה אתם חושבים שנכון לכם). לא להעביר מיד ליד דברים! זה מדגיש את העובדה שאתם אסורים אחד לשני ולא מותר לכם לגעת. 

ג. במקרה שכבר נפלתם, ללמוד משהו ביחד על זה.

ד. שכל אחד ימצא מישהו לדבר איתו ולהתייעץ איתו. במקרה שאכן תתארסו בקרוב, שזאת תהיה המדריכת כלות והמדריך חתנים או משהו בסגנון.

ה. כל פעם שאתם מגיעים למצב אינטימי מידי, לקום מאיפה שאתם יושבים, להתרענן. להחליף נושא לנושא טיפשי שישבור קצת את האווירה המתוחה.

ו. במקרה שאתם מתקרבים ללעשות משהו אסור, שכל אחד יקח על עצמו להגיד "עמיחי אני לא רוצה", "חברה של עמיחי, אני לא רוצה". 

והרבה תפילות! האירוסין היא תקופה אפילו עוד יותר קשה, כי אתם באמת כבר רגל בפנים. אז למהר, ולא בגלל שאתם לא יכולים להתאפק או משהו כזה, אלא כי אתם בוחרים יחד לעבור לשלב הבא. 

ב''הצלחה!

אכן כשיש "בעיות" כאלה שה"טרום זוגיות" ממש טבעית זורמת וטובה ויש רצון להתקדם אז צריך לעזור לה להתקדם

רק רציתי להוסיף שהגיע הזמן לשתף מישהו (לא אותי) (גם לא את כל החברים פה)

רב או אברך בוגר בישיבה מישהו שקל לך להיפתח אליו למרות שעדיין יהיה קשה

ולבחורה כמובן יש מורה מהאולפנה או מהמדרשה או רבנית מהשכונה  אחת שאפשר להפתח אליה

פשוט לשתף אותם כדי להיות מלווים מצד אחד

ולדבר על זה ביניכם מצד שני

כי יש 2 רמות לכל נפילה כזו

א. נפילה משותפת וצריך לפתוח את זה ביחד ( אחרת גם אחרי החתונה אין אפוטרופוס....חוץ משחיקת הזוגיות בטרם לידתה) 

ב. התמודדות אישית מול פגמי היסוד  ומצד בניין האישיות של כל אחד מכם

כדאי לפתוח ערוץ (אצל אותו\ה מלווה לטלפונים גם "בזמן אמת" או אפילו סמס כי מוסיף כח בהתמודדות באותו רגע של תחילת או לפני הנפילה(

בנוסף צריך לצמצם התמודדויות (כי מי יכול להחזיק עד החתונה במצב כזה?) החלטה פשוטה בכל פעם שנפגשים פשוט לסכם מחדש  היום לא נופלים  מחר כבר נחליט שוב אבל קודם נגמור את היום

לצמצם אורך פגישות (אפשר יותר מ5 דקות) אני מבין שהקשר ביניכם בנוי על דברים אחרים ורק במהלך הפגישה אחרי שכבר הרבה זמן אתם ביחד מתחיל להשתחרר המתח

תחליטו ביניכם על הזמן המכסימלי לפגישה (זמן סביר לפני שהאש מתלקחת)

לפתוח כל פגישה עם הלכה יומית בעניין הזה (אולי כדאי 2 הלכות אחת שהיא מכינה ואחת שאתה מכין)

הרב אליהו זצ"ל (זכותו תגן עליכם) תמיד אמר שאדם שלומד הלכה בורא מלאך והמלאך הזה עוזר לו לקיים את אותה הלכה

לדמיין את הרב שלך מולך או את אביך (ליוסף הצדיק זה עזר ממש שניה לפני...ראה דמות דיוקנו של אביו)

לא המצאה  שלי זה מובא בספרים

להתפלל על זה (מעורר עליכם רחמים מלמעלה ומחדד את הנחישות והרצון שלכם מלמטה) אפשר לנסח תפילה משותפת ולקרוא ביחד

כל הנ"ל נכתב בהנחה ששניכם מבוהלים באותה מידה ממה שקרה ושיש שיתוף פעולה מצד שניכם לגרום לזה שלא יקרה שוב. אם טעיתי (ובכל אופן) תקח רק מה שמתאים

זה מה שעולה לי כרגע אם אזכר בעוד משהו אוסיף  בהמשך

תזכרו שעכשיו אתם בונים את היסוד של הקשר ביניכם אז... בהצלחה!!!!!!

הפסקה לפני האחרונה:

כל הנ"ל נכתב בהנחה ששניכם מבוהלים באותה מידה ממה שקרה ושיש שיתוף פעולה מצד שניכם לגרום לזה שלא יקרה שוב. אם טעיתי (ובכל אופן) תקח רק מה שמתאים.

מה משנה אם שניהם מבוהלים או לא? הדברים נכונים בכל מקרה.

חוץ מזה שאם שניהם לא מבוהלים אז אולי נכון שהראשון יעזור לשני "להבהל" יותר, אם הוא מרגיש נכון לעשות את זה.

ונשמע שהמצב של הקשר שלהם מאפשר את זה.

פשוט לא רציתי להפחיד

המקור היה שאם לא שניכם  מבוהלים... אז הגיע הזמן להיכנס להיסטריה...

הדברים נכונים  כי לא בדיתי מליבי כלום הכל מתוך המקורות

הכוונה של הפיסקה היא שאם  אין שיתוף פעולה מצד השנים אז יש דברים מתוך מה שאמרתי שהם לא ישימים.

ח"ו לא התכוונתי להטיל ספק בדברי

בכל אופן בזכותך\תך הדברים יותר ברורים

תודה

כל עוד לוקחים רק את החצי שמדבר עליו ומסירים את החצי שמדבר עליה. או להיפך.
 

בס"ד

חוברת קטנת הכמות ורבת האיכות  "מגע הקסם". מומלץ לקרוא ביחד.

הקישו בגוגל ותגיעו לאתר שאפשר להדפיס אותה.

בהצלחה!

זה נכון שחשוב מאד ללמוד את הלכות ייחוד/קרבה וכו'. (מי כמוך בייני"ש לתפארה יודע שעל זה מבוססת היהדות)

אבל יש עיקר מאד חשוב. העומק, מה אנחנו עושים פה.

גם אתה וגם היא יודעים שזה אסור מה שאתם עושים וזה לא טוב. ושום ספר הלכות לא יחדש לך שום דבר, אלא רק ידגיש לך נקודות ויעבוד על המצפון. אני לא אומר שזה לא חשוב אבל זה לא העיקר.

אתה צריך לשבת וללמוד את הנושא לעומק מבמחינה אמונית.(ואולי אח"כ להעביר את זה גם אליה בצורה שגם היא תקבל ותפנים) כלומר להבין מה בכלל מה מטרת הקשר בין שני המינים, למה הוא נברא בכזו ייצריות, לאן הוא מוביל ולמה באמת אסור את כל האיסורים לפני ותוך כדי.

את כל זה אפשר לעשות בצורה עמוקה ע"י ספרים של 'אחרונים' בני דוריני, אבל יותר מומלץ למי שיכול וזה הקטע שלו להתחיל מרמת הגמ'/מדרש ולהתחיל לרדת אלינו דרך המהר"ל והרב.

אחרי לימוד מעמיק של הנושא (מומלץ עם רב או אברך מבוגר) אז כל הקשר עם הזוגה (בע"ה) הוא קשר אחר לחלוטין, וממילא אחרי זה כשלומדים את ההלכות יש פחות בעיות.

נ.ב. את ההלכות האלא כולם צריכים ללמוד, לא רק מי נפל. וכמובן גם את התוכן האמוני.

זה יועיל לכלל ישראל. תודה

(ברור שיש ספרים שכולם מכירים- אבל כל אחד מכיר משו אחר... ולכן אם ימליצו- זה יעזור לאנשים להכיר יותר ספרים!)

בוודאי שחתונה זה הפתרון!   ואם מחליטים שכן מתארסים ומתחילים בהכנות.

מספיק שקרה פעם אחת וזה מצב קשה !  ל מ ה ?  כי אז קורה מה שקרה פה "מצאנו" את עצמנו מחובקים בפעם נוספת... וכו וכו זה לא ישתפר....

נפילה זה משהו אחד ,חשוב מה עושים עכשיו!  אם כבר יצאתם וראיתם שזה זה אז יאללה אירוסין וחתונה אין מה להמתין יותר מדי. בכל מקרה השטן פועל ל פ נ י החתונה לנסות לפרק זוג שיכול להקים בית כשר ונאמן.

הכרות לא חייבת להיות ארוכה מאוד - החייים האמיתיים וההכרות האמיתית מתחילים רק לאחר החתונה.

בס"ד

כלומר- אי אפשר להחליט שזהו, שבוע הבא מתחתנים, כי קשה לנו לא להתחבק.

זה לא נכון ולא ראוי.

ומה, בחיי הנישואין אין זמנים שאסורים? איך מתמודדים אז?

וזה הרבה יותר קשה... אין איסור יחוד, ישנים באותו חדר, וצריך הרבה מאוד משמעת עצמית וריסון. ועל זה עובדים בתקופת הפגישות [בין השאר].
 

לדעתי אתה צריך לשאול דמות רבנית ולא להסתמך רק על החבר'ה. כלומר כל אחד יכול לומר לך את דעתו, אבל כמו שאתה אומר, ישנה כימיה ביניכם ופשוט חבל להמר עליה. כלומר כדאי ללמוד מהניסיון של האחרים אבל לדעתי יהיה יותר בטוח להסתמך על דמות רבנית. אפשר לבדוק  שו"תים באתרים "ישיבה", "הידברות" וכד'.

ביצה, אם תקופת הדייטים הייתה תקופה שמטרתה היא עבודה על הריסון העצמי - התקופה הזו הייתה נראית אחרת לגמרי.

"תקופת הדייטים" נועדה לדבר אחד בלבד(!) - מציאת בן/בת הזוג שאיתה אחיה עד סוף חיי בעז"ה.

חתונה היא לא פתרון לחלק מהאנשים, אבל אין ספק שאחרי החתונה אפשר לומר ש"המצב יותר טוב".

קפיש?

בס"ד

זה לא סותר.

בהחלט עובדים על "דחיית סיפוקים" בתקופת הפגישות.

וזה- מניסיון...

המצב לא יותר קל אחרי החתונה, וד"ל.
 

זה כן סותר ברמה מסוימת...

השאלה היא לפני הכל - מה המטרה בדייט? לענ"ד התשובה היא שהמטרה בדייט היא למצוא את בן/בת הזוג ש...(אפשר לקרוא את המשך ההגדרה בהודעתי הקודמת)

אני לא דוחה את טענתך שעובדים על דחיית סיפוקים בדייטים, אבל זה בא "על הדרך" - כשזה בא(בד"כ לא מנסים לגרום לזה לבוא לבד...). זו לא מטרה!

וד"א, שמעתי מזוגות נשואים שהמצב כן יותר קל אחרי החתונה(אולי שאלתי את הזוגות הלא נכונים?).

בכל מקרה - לענ"ד עצם הקיום של המושג "דייט" הוא בעייתי.

אתה מנסה לייצר באופן מלאכותי קשר לא-מלאכותי בין שני אנשים שהקשר היחיד בניהם הוא על הנייר(במקרה הטוב), ואם לא הדייטים כנראה שהם לא היו מכירים לעולם, ולא מרגישים בחסרון ההיכרות הזה.

במצב כזה בוודאי שתיווצר סיטואציה קשה, שבה שני בני אדם מכירים ל"מטרות נישואין" ואם יש אפשרות לחיות יחד את החיים - הם יחיו יחד, אבל לפני כן ע"פ רוב הם ירגישו צורך לעבור פרק זמן ארוך בצורה לא-טבעית עד החתונה עצמה(וחלק מהפז"מ הזה לא תמיד בגללם... אבל השאר הגדול כן.).

פלא שיש אנשים שנופלים?

ואגב, למרות שחתונה זה לא הפתרון, חלק מאותם אנשים התחתנו לפני שעבדו על עצמם והצליחו ב"ה לשמור על "מידת דחיית הסיפוקים".

נפילה זה לא הכל, נגיעה זה לא הכל, ואם קרה ואתה קשור לאחד מהדברים האלו - למה שתעכב את החתונה? תמשיך בלו"ז המתוכנן תו"כ עבודה על עצמך, וביטחון בעצמך שכשתצטרך את הכוח להתמודד - הוא יהיה שם.

כי שניים ביחד=שלוש(וזה המקום להזכיר, ש-"זכו, שכינה ביניהם. לא זכו, אש אוכלתם". לענ"ד השכינה ששורה ממלאת תפקיד יותר רציני מאשר לעמוד בויטרינה... וד"ל)

נראה לי יוצא מדבריך מסקנה שיש אולי 2 מטרות בדייטים-

א. למצוא את ה-אחת (או ה-אחד. בהתאמה)

ב. לבסס את הקשר בצורה שמגיעים ממצב "זרים גמורים">>>>>>>>> למצב "יכולים להינשא">>> למצב "נשואים"

זה עובר דרך כל מיני עבודה על המידות

ביטחון בעצמך שכשתצטרך את הכוח להתמודד - הוא יהיה שם.

השכינה ששורה ממלאת תפקיד יותר רציני מאשר לעמוד בויטרינה!!!!

(אפשר לשים את זה החתימה שלי??? )

נראה לי ש-א' והחצי הראשון של ב' הם היינו הך, למצוא את החצי החסר ולהצטרף אליו לשלם אחד.

לעומת זאת, החצי השני:"זה עובר דרך כל מיני עבודה על המידות" הוא דבר אחר לגמרי למרות שהוא בעצם פועל יוצא של פגישה של שני בני אדם שמחליטים לחיות יחד(או להיות חברים, או עמיתים לעבודה משותפת וכדו'....), מה שנקרא "אינטראקציה חברתית".

הסבר: לא הייתי מגדיר את עבודת המידות כמטרה בדייטים, פשוט בגלל שהיא נעשית מאליה ברגע שנוצרת אינטרקציה שכזו בין שני המדוייטים..

קופשתי?

בס"ד

דברים כאלה אפשר לתכנן ולמנוע מראש.

השאלה אם אתה מבין למה זה כ"כ חשוב שתרצה למנוע את זה, זה לא עניין של הטפת מוסר, אלא זה עלול לפגוע בכם. איסור שמירת נגיעה לא קיים סתם, וכן, גם (אם לא בייחוד) לזוג מאורס. תלמד על זה, למה זה לא טוב, למה לא כדאי את זה, זה יחזק אותך ואותה. אל תיפגשו בשעות שיצר יכול לגבור על שכל (כמו לילה..) או במקומות כאלה (לבד..), תחשבו על זה מראש! אתה לא רוצה להכנס לזה לפני החתונה. שניכם תצטערו מאד. אין כזה דבר "רק" להחזיק ידיים ולהתחבק, זה לא נשאר שם ולא משנה כמה אתה והיא חזקים. נגיעה זה לא משחק.

אני עוד מעט מתחיל את העשור החמישי לחיי ואף פעם עדיין לא החזקתי יידיים או ישבתי מחובק עם בחורה.

אני מקנא בכם מאוד ומאחל לכם הרבה הצלחה

תעשו מה שאתם רוצים ותצפצפו על כל הרמאים שמנסים לגזול מכם באלימות תורנית את מה שבורא עולם נתן לכם

מגיע לכם לאהוב

מגיע לכם להיות יחד

מגיע לכם להביע אהבה זו לזה 

מגיע לכם לחוש תחושת שלימות וסיפוק

אין במה אתם עושים שום איסור מהתורה

(הדבר היחיד שיכול להיות זה שאם תחליטו להפסיק את הקשר הרי שבן\ת הזוג הבא שלכם לא יהיה הראשון איתו תתחבקו\תתנשקו)

בהצלחה רבה !

|נאנחת|

השם!!!! די!

מגיע גם לו  לאהוב

מגיע גם לו להיות יחד

מגיע גם לו  להביע אהבה לאשתו

מגיע גם לו  לחוש תחושת שלימות וסיפוק

הההההההא

מכיוון שהשם ית' עדיין איננו כינוי רשום בפורום- נעבור לכתוב אליך- הרבי-

יעקב אבינו אומר-

הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז.

מכיוון שכן! יש איסור תורה חמור וגדול במה שהם עושים (נכון- יש מי שחולק....... אז זה לעבור על דרבנן סייג לדאו' חמור. אבל כאן זה לא המקום לדיונים כאלו. ולא משנה מה דרגת האיסור- זה אסור! נקודה! ביראת שמיים ויראת חכמים גדולה)

ולכן- אשריך שאתה זוכה לחיות בלי איסורים. אשריך שאף פעם לא חטאת בלהחזיק ידיים על בחורה.

(וכן אני יודעת שזה הזוי להגיד אשרי על דבר כזה קשה...)

יעקב אומר שראובן הוא הבן הראשון שנולד לו מההתייחדות הראשונה עם האישה הראשונה שלו ומכיון שכך יש בו יותר מדי שאת ועוז. (למעשה יכול מאוד להיות שמה שיעקב אומר זה שלו היה לו קשרים ראויים לפני כן עם נשים אחרות יכול להיות שבכורו היה יוצא "בסדר" וללא בעיות")

מה הקשר לאיסור תורה?

היכן בתורה נאמר שאסור להתחבק עם האישה שאתה אוהב כשהיא רוצה בכך ? 

מה הקשר לחטא ?

כיון שמהחיבוק ומהחזקת הידיים מגיעים למקומות אחרים..

כך שלהגיע לאיסור כרת פה - מגיעים בקלות..

לא סתם צווינו לשים סייג לתורה..

מעבר לעניין ההלכתי, אם תיפרדו, הרי שהבן/בת זוג שלכם לא יהיה הראשון לחיבוק/נשיקה,  וזה מאוד חבל.

את ההתרגשות והמיוחדות הזו ראוי לשמור לבן/בת זוג.

לכן, ראוי מאוד למצוא דרך להתגבר. לפחות עד האירוסין, אז ברור כי בחרתם להתחתן.

אינם מתחתנים מתוך התרגשות או אהבה אלא כי כך החליטו הוריהם או רבם

וממילא כל ענייני הזיווג,החיבוק והנישוק נעשים כעניינים טכניים להרבות ילדים או לעשות רצון ה'\הרב ולא מתוך התרגשות והמיוחדות .

אם כבר יש להם את זה, למה לפגוע בזה ??

ותמצא את בת זוגך המוכנה לך עוד לפני שנוצרת

בין אם יהיה דרך דייטים ובין אם בכל דרך אחרת רק שתבוא

ואז בטוח שיהיו לך תובנות אחרות על החיים (פשוט לא רואה צורך להתעמת)

רק דבר אחד אני אנקד כדי שיהיה מובן

 וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב

"השבוע נפגשנו שוב ומצאנו עצמנו יושבים מחובקים ומחזיקים ידיים  כמובן שהיינו בשוק מעצמנו אבל שנינו מאד נהנו מזה"

שם זה כתוב מפורשות

אם אתה לא מאמין לי- תשאל את הרמבם או הרמבן או רשי או חכמי ישראל שהיו או שיהיו בעמ"י מימי משה רבינו (לא אדמין- משה המקורי! ) ועד סוף כל הדורות

לגבי יעקב אבינו- שולחת אותך לקרוא לבד את כל המפרשים מסביב

(לא נראה לי ממש הרעיון להמשיך את הדיון- תמצא לך  גבר שימשיך באישי.... תודה)

אם הקב"ה היה רוצה שלא ניגע באישה במהלך קשר זוגי הוא היה אומר את זה.

הוא לא אמר.

למה להוסיף איסורים ?

פלא שאח"כ כולם נהיים דתלשי"ם או לא מתחתנים ?

1) מצוה מדאוריתא לשמוע לדברי חכמים, "ועשית ככל אשר יורוך"

אפילו מברכים על זה - "אשר קידשנו במצוותיו וציונו (לשמוע לדביר חכמים שציוונו) וכו'" (מקרא מגילה ונרות חנוכה)

2) "עשו משמרת למשמרתי" (דרשת חז"ל, לא זוכר מקור)

הדרשה מבארת שצריך לעשות גדרות (אנחנו) למצוות ה' - נמסר לחכמי המסורה (גזירות חז"ל).

3) זגירת אי טבילה - חז"ל גזרו על זה עקב אי שמירה על איסור דאוריתא של פנויה.

אפילו אז לא שמרו על זה כמו שצריך.

מסקנה מכל הנ"ל - מה הקב"ה רוצה ומה לא?

האם הקב"ה לא רוצה שנוסיף איסורים?

כשאתה כותב על דעתו של הקב"ה - נא להסתכל על הצדדים כולם - כנראה כמו שחז"ל עשו.

http://zviel.blogspot.com/2010/09/blog-post_8534.html

אתה הציבור החרד"לי שאתה מעז לדבר עליו ככה?

תתבייש לך! ככה לדבר בזלזול על איסורי תורה, ומה עם ההלכה המפורשת בשולחן ערוך להתרחק מהאישה 'מאוד מאוד' (לשון השולחן ערוך)?

"קיץ עכשיו, היא הייתה בים" איזו טענה טפשית! למדת פעם הלכות נידה שאתה קובע בפשטות כזו שעל ידי רחצה בים אפשר להתיר איסור תורה חמור כל כך? ומי אמר לך שהיא בכלל הייתה בים? מה זה התרוצים הטיפשיים האלו?

אתה בכלל אדם דתי? יש לי הרגשה מכל סגנון הכתיבה שלך שאתה בכלל אדם לא מאמין שכותב את הכל בציניות טפשית!!!

(אתה אולי חובש כיפה, אבל אתה בטוח לא מאמין בה', ובתורתו שבה הוא גם ציווה להקשיב לחכמיו- שבהם אתה בטוח לא מאמין)

יצאת פעם לדייט ?

ישבת עם בחורה על אותו ספסל ?

אתה יודע שנידה מטמאת טומאת מושב ?

אולי כולנו לא נצא לדייטים כדי לא לעבור על איסור נידה ? אולי נקים יישובים רק לגברים ?

אתה מתעלם מהלכות שנכתבו אחרי התורה ע"י ת"ח?

רק מה שכתוב בתורה קיים אצלך?

http://zviel.blogspot.com/2010/09/blog-post_8534.html

אין שום מצווה לאהוב בתורה. יש מצווה לפרות ולרבות, עד כמה שזה נשמע רע. האהבה היא לא העיקר...

יש חובה ויש פלוסים....

בס"ד

"ואהבת לרעך כמוך" וקל בחומר את אשתך!

בוודאי שיש מצווה לאהוב בתורה!

זו מצווה כ"כ גדולה, חשובה וחיונית לדעת התורה - שהיא החילה אותה על כל אדם, והגדר היחיד שניתן בה הוא כמה שאתה אוהב את עצמך(וכמובן שאדם נורמלי אוהב את עצמו הכי הכי בעולם...)

"לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" <ויקרא י"ט י"ח>

בקיצור, סליחה על הביקורת.

אבל כמו שאמרו חכמים: "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים".

אבל אין מצווה להתחתן ולאהוב...

אם יש מצווה בקשר לבניין בית זה רק בפריה ורביה...

מתחת לחופה שלנו אמר לנו הרב:

תכוונו לצאת ידי חובת 3 מצוות דאורייתא:

1. ואהבת לרעך כמוך - שמתקיים קודם כל ולפני הכל בין איש לאשתו ובין אשה לבעלה באופן הגבוה ביותר, (לא כמו שכתבו כאן "לפחות ואהבת לרעך כמוך")...

2. מצוות פרו ורבו

3. מצוות "כי יקח איש אשה" (שזו מצווה על הגברים לשאת אשה).

מ"פ יקר, אף אחד לא אמר שמעלתה של פרו ורבו גדולה ממעלתה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ולי באופן אישי יש תחושת בטן - ללא גיבוי הלכתי כלשהו - שכשמקיימים פרו ורבו מתוך "ואהבת", וכשאוהבים גם לשם "פרו ורבו" - הרי שאפשר להעלות את שתי המצוות האלו יותר גבוה ממה שאפשר להעלות כל אחת מהן לחוד.

שתזכה בעז"ה בעצמך!

צדיק, אני פשוט לא מבין מה אתה רוצה... באמת...

יש לך ציווי דאורייתא לאהוב כל אחד שנכנס להגדרה "רעך" - לפחות כמוך. למה אתה מרגיש צורך שמישהו יוסיף גם איזו הערת שוליים "גם רעייתך"?(אגב, הרב אבינר הוציא ספר שנקרא "ואהבת לרעייתך כמוך", זה נחשב?)

יודע מה, יש לי מישהו שאמר את זה - נביא נחשב?

"עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" <מלאכי ב', י"ד>

הנה, הערה מפורשת של הנביא מלאכי שמסבירה לנו שחובה לאהוב את אשתך.

סתם, כיוונתי את ההודעה ל-מ"פ.

ולגביך - אתה מתכוון שמצוות דאורייתא לא מדברת על חתונה? יכול להיות, אבל מה לעשות שהיום זה המנהג

זה לא סיבה להתחתן ובטח לא להפרד... היא מוצאת חן בעיינך? אתה רואה אותה בתור אישתך? אז יאלה תתקדמו עם הקשר ותשמרו על ההלכה. זה אפשרי!!!  תפגשו במקומות ציבוריים, לא מאוחר, תלמדו מה האיסור, החשיבות והערך של שמירת נגיעה ויהיה בסדר בעז"ה! בהצלוחה!!