אם האחים שלו עשו מה שעשו.

היעקר האדם.

צריך לברר טוב טוב אם הוא לא קשור, ומה המניעים שלו לא להיות קשור לזה.

אם הוא אדם מוסרי, לא רק בבית, ולא רק בדברים גדוליעם, אלא גם בדבים קטנים, אז נראה לי שאפשר לסמוך עליו.

חוץ מזה, שגם אם הוא היה שותף איכשהו, אם הוא עשה תשובה,

אז למה לסחוב את זה לכל החיים?!

כאילו, בסדר, יש עניין לא להכניס את הראש למיטה חולה, אבל את כותבת

שהוא לא שותף וכו'..

אז אולי הבירורים ישקיטו אותך.

א. בתור התחלה, תתיעצי מחוץ לפורום עם רב/נית על כך..

ב.שכחת פרטים חשובים מאוד- בת כמה את והאם את רוצה להתחתן בקרוב?

ככה אי אפשר לענות לך

אבל מה שבטוח, המצב של להתכתב עם בנאדם ככה לא טוב לא לך ולא לא

המצב הזה לא צנוע ורק מזיק...

אם את כבר בעניין של חתונה בקרוב, אז או שתיפגשי איתו

(במקום הומה אדם כמובן, ואין צורך לתת לפני פרטים כמו כתובת על עצמך...)

או שתחליטי שהוא לא בשבילך, ותפסיקי( כמה שאפשר בלי לפגוע..)

בהצלחה ענקית

ושיהיו מקורות תורניים, בעלי הכרות קרובה, מהימנים מאד, שאינם מוטים רגשית לרצון לחתן אותו בכל מחיר.

ראוי לשמוע על המשפחה ( איך דבר כזה קורה במשפחה? כמה זמן זה נמשך? האם טופל ואיך? זה הרי לא ממש מצב נורמלי... איך שאר העניינים מתנהלים במשפחה הזו? 3 אחים??? 3 ??? זה נשמע גרוע. מצטערת.)

אם יהיה לך מידע נוסף והוא יהיה טוב- אשרייך

באמת שאין לי מושג איך אני מוצאת את הרבנים האלה שקרובים אליו. אם יש לך מושג איך אפשר לעשות את זה אשמח לשמוע.

אני הבנתי שהעניין טופל ע"י המשטרה. גם הבחור אמר לי שהאחים עברו שינוי רציני מאז.

כן, 3 נשמע רציני. אני יודעת..ולכן אני שואלת גם.

הרי אתם מדברים 3 שנים

מן הסתם את יודעת שם פרטי ומשפחה

איפה הוא גר

ואיפה הוא למד 

זה מספיק בשביל לגלות ע"י חוק דתיים שלובים  - חברים משותפים לכם או מכרים.. או בכלל..

אם הוא מעוניין להתחתן ואת מעוניינת בקשר הזה איתו

כדאי אפילו שתשאלי אותו דוגרי..

מספר או אנשים שמכירים אותו.

ר"מ בישיבה או אנערף.. כל קצה של חוט של אנשים שמעידים שהוא קיים באמת.

שורה תחתונה שלי-

מתוך מה שסיפרת התקבלה אצלי התחושה

שאני ממש ממש לא אוהבת את הסיפור הזה.

אני אישית - הייתי בורחת מזה.

ה' ישמור.. נשמע מזעזע כל העניין.

קודם כל- העובדה שאתם מתכתבים 3 שנים בלי להפגש... 

לפחות החלפתם תמונות? פייסבוק, משהו?

כמה פרטים את כן יודעת עליו?

כתבת שלא ניפגשת איתו בגלל העובדה שאת לא נותנת אמון באינטרנט- אז מה קרה עכשיו?

נכון, זה כבר הרבה זמן 3 שנים והגיע הזמן לעשות עם זה משהו- השאלה היא- למה זה לא קרה עד עכשיו?

בא לך בכלל להתמודד עם דבר כזה? משפחה כזאת?

לברר על אנשים וירטואליים- קצת קשה וצריך הרבה עבודה אבל חובה!. קחי ממנו מספרים של אנשים, חברים, מורים, דמות תורנית זו או אחרת שמכירה אותו..

בן כמה הוא?

בת כמה את?

תודה למגיבות.

לא רציתי להיפגש כי לא חשבתי שזה מוביל לחתונה. זה היה דיבור סתמי במובן מסויים עד שקרה מה שקרה והחלטנו לשנות גישה. וכן, מאז אותו רגע שהחלטנו שאולי יש דברים בגו תיכננו להיפגש. (וזה קורה מחר, אגב..).

אם בא לי להתמודד עם דבר כזה? אני לא חושבת שמישו היה רוצה להתמודד עם דבר כזה.

זה לא מרגיש לי מאושר להיכנס לכזה תיק.

ביררתי עליו מעט אבל לא מדמות רבנית אלא מחבר. הוא סיפר לי דברים שאני יודעת. לא היה חידוש מסויים.

את הגיל שלי אני מעדיפה לא לפרסם פה..אפשר באישי מי שמתעניינת. 

לילה טוב

אני מזכירה פה את הכללים החשובים- כי כולנו צריכים לראות את זה לפעמים, לתזכורת

רוב בני אדם חזקתם על נאמנות ויושר

אבל- בוירטואלי אף פעם אי אפשר,לדעת באמת עם מי את נפגשת....

לכן צריך משנה זהירות

נפגשים במקום פתוח, ציבורי, מרכזי

מקם הומה אדם- שתמיד יש בו מי שיעזרו לך אם צריך

לפתוח עיניים ואוזניים

להקשיב לאינטואיציה (מתחת להתרגשות... לנסות פחות...)

ואני מאוד מצטרפת ל"אחותו" יקירתנו בהמלצה שלה

(איזה כיף שיש בה נשואות מנוסות עם המון ידע- כדי לומר את הדבר הנכון!)

אין לי ידע בנושאים האלו יותר מדי, מה שכן, יש לי חבר שאני משתדל ללוות שהוא תקף את אחותו במשך כמה שנים.

אני יודע, זה דבר נוראי, אבל, מהכרות אישית איתו, הוא בחור ממש עדין, אני יודע מה גרם לו לעשות את זה, ואני בעיקר מרחם עליו, אבל הוא יצא מזה, יתגבר, ויחזור להיות אדם מהשורה, כך שאם הוא חזרה ביננו גם אם היה לו קשר לזה- לא הייתי חושש, כבר כתבתי איפשהו בפורום על כך שאיננו מעריכים מספיק את התשובה...

ואני בעיקר מרחם עליה!!
ברור לי שיש עוד הרבה פרטים לסיפור והקטע הקטן שכתבת לא ממציג את הסיפור...

אבל לא התיחסת אפילו בחצי מילה לאחותו?! לי זה לא נשמע הגיוני...

עיקר הנושא של השרשור הוא מנקודת המבט של הבחורה...

דרכי התמודדות שלה, צעדים מומלצים, תובנות ואזהרות בשבילה...

ואם "כל הכבוד לגבר" <צ> הוא אפס מאופס!

א. מחשבות כתבה עליו כעל הצד התוקף.

ב. אני באמת פחות מתייחס אל אחותו, בין היתר כי ראיתי אותה בערך פעמיים בחיים שלי...(ואתה צודק, זה לא נכון מה שאני עושה..)

בנות לוקחות פגיעות בצורה מאוד קשה

זה ערעור של הבטחון, זה כאב פיזי,

הגוף זה דבר שהוא לגמרי של הבן אדם

ערעור קטן, במעשה שלוקח ממישהי

את הריבונות על גופה זה חתיכת צלקות!

ואני כותבת מנסיון.

אני יודעת שהחיים מורכבים,

אני מתמודדת עם הפן הזה כל יום

אבל אני פשוט לא מבינה איך אפשר לרחם,

זה כל כך קשה בעיני!

אני בעד לקחת סכין ולחתוך את הידיים

בהם הבן אדם עשה את המעשה הנפשע הזה!

אולי הוא יחזור למוטב אולי, אולי הייתה לו ילדות קשה

אבל זה עדיין לא תירוץ יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים

שיקח את עצמו בידיים!

בנים תקשיבו לי טוב ותפנימו!

בן אדם שעושה דבר כזה לוקח איתו

חלק מהנפש של הנפגעת,

היא בחיים לא תחזור להיות אותו

בחורה שהיא הייתה קודם

ואין  שום מצב שהוא גבר עדין,

גבר עדין לא מגיע למצב כזה, יש לו שליטה!!

את הרחמים על אנשים כאלה אני משאירה לאלוקים,

אני מרחמת על הילדה.

אתה במדרגה גבוהה ממני, אשריך!

שהוא עצמו היה קרבן להתעללות מינית קשה, למשל?

או שיש לו הפרעה נפשית לא מטופלת?

או עוד כמה סיבות שאומרות שהוא צריך טיפול יסודי ומעמיק ואולי (במקרים קיצוניים) גם התערבות תרופתית, אבל הוא סובל מזה גם, מאוד?

אני לא מצליחה להבין את ההסתכלות שחור-לבן הזאת.

הכאב על בחורה שנפגעה הוא עצום, וגם אני הוטרדתי לא פעם ולא פעמיים, ואני יודעת כמה מגעיל ונוראי זה יכול להיות, וזה ברף הכי נמוך. ועדיין ברור לי שאלו היו אנשים חולים (בוודאות, היה קשה לפספס) שצריכים טיפול. אבל בטח לא יריות.

"כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"

אסור בשום פנים ואופן לרחם על אדם כזה.

בקשר למשפחה.בד"כ כאשר יש פוגע במשפחה, זה מעיד על זה שהמשפחה דפוקה, בטח שלושה.

בציבור הדתי נוהגים לרחם על פוגעים ובכך לפגוע בנפגעים.

בשפה הפסיכולוגית זו פגיעה שנייה.

כל מה שאמרתי הוא שגם הפוגע ראוי לרחמים.

היום קראתי באריכות תיק של נער שפגע בשתי אחיות שלו ונידון ללא מעט שנים בכלא.

ואני קוראת את התיק, מסתבר שחבר של אבא שלו פגע בו (באופן קשה) במקווה. הוא סיפר להורים, האמא זלזלה בסיפור, והאבא כל כך נפגע מזה שהפסיק לדבר עם הילד (שהיה אז בן 15)

ועם השנים הוא התחיל לפגוע בעצמו, ואת רואה את ההדרגתיות של הפגיעות, מקל לחמור, ויותר מניפולטיבי. וברור לחלוטין לכל מי שאי פעם פגש אותו שהפגיעה שלו היא תולדה של הפגיעה שהוא עבר יחד עם חוסר הטיפול בו.

אני לא אומרת שצריך להתעלם מזה שהוא פגע, אבל הרחמים עליו בסיפור הזה (כולל של המשפחה, אגב) גדולים כמעט כמו על האחיות שבהן הוא פגע. ויכול להיות שהמשפחה דפוקה (למרות שגם מאמירות כאלו הייתי נזהרת, אבל זה כבר ארוך מידי להסביר למה), אבל זה לא סותר את זה שגם הוא ראוי לטיפול והכלה.

וזה לא סיפור אחד ולא שניים, כתבתי למעלה, אחוזים גבוהים מאוד מאוד של נוער פוגע הם נוער שהיה קורבן בעצמו ולא טופל.

אז אני ממש לא מסכימה עם כל ה'מי שמרחם על אכזרים...'. יש אכזרים ויש אומללים. וצריך לעשות את ההפרדה ביניהם.

מי שפוגע באחרים לא ראוי לרחמים. לא משנה מה הוא עבר.

הסבל של הנפגע גדל פי 2 כאשר הוא רואה שתומכים בפוגע.

מאוד שחור-לבן. ואני לא מסוגלת להסכים איתה, צר לי.

צריך לעשות הפרדה מוחלטת, כמובן, בין הפוגע לנפגע.

כאמא זו אחת המשימות הקשות, אם לא בלתי אפשריות בכלל, להצליח להיות אמא במקום כזה עבור שני הילדים, הפוגע והנפגע, ובמצב כזה (אחרי הפגיעה השניה, כי לפני הפגיעה אני לא יכולה להסביר כמה קשה היה לקרוא על הורים שהתעלמו מהמצוקה של הבן שלהם עד שהוא הגיע לזעקה כזאת- של פגיעה באחותו)- אני אהיה מסוגלת להבין הורים שלא יצליחו להכיל את התמונה המורכבת.

אבל לנו, מבחוץ, כשזה לא פוגע ישירות בקרבן, צריכה להיות יותר הכלה של הסיפור.

ברור שאם חברה שלי היא הנפגעת אני לא אומר לה 'אבל תחשבי איזה מסכן אחיך ולמה הוא עשה את זה', כי *היא* באמת לא צריכה להיות במקום כזה, של סליחה, יש הרבה שלבים שצריך לעבור כדי שיהיה אפשר להתחיל לסלוח, אבל אם אני נתקלת בכזה סיפור, אם מישהו מספר שחבר שלו עובר טיפול אחרי שהוא פגע (או אני לא זוכרת מה סיפרו שם במעלה השרשור)  אני חושבת שהחברה צריכה להיות הרבה יותר מכילה לכזה סיפור.

ורק הערה אחרונה- אני אהיה ישרה ואומר שביחס למבוגרים בהקשר הזה באמת אני מתקשה לחשוב על סליחה, אבל בגלל שנוער שונה לחלוטין בהקשר הזה ממבוגרים הרבה יותר קל לי לסלוח  למי שמטפל בעצמו (רמת החזרתיות יורדת פלאים אצל מי שמטפל בעצמו כשהוא ילד, כבר אמרתי לגבי הקורבנות הפוגעים...)

לירות בו?! אלירז?

מה עם כח התשובה?

ואם הוא רוצה לחזור בתשובה?

קורה שטועים ואני לא יודע עד כמה כל אחד יכול להבין את הצד המתקיף, וברור שהצד המותקף מסכן מאוד מאוד על לא עוול בכפיו! אבל הצד המתקיף גם מסכן מאוד!

אני לא יזכיר את המישור ההלכתי של "לא תרצח" כי מן הסתם לא התכוונת ברצינות.

החכמה בכל המקרים העצובים האלו הוא לדעת איך לעזור ולתת לו יד לעלות, ולא לדחוף אותו עוד יותר למטה.

כולנו טועים וגם טעויות חמורות, אז מה? נתאבד?

ברור שלא.

אנחנו לומדים מטעויות וחוזרים בתשובה! וזוו כוחה של התשובה, לעלות מהמקום הכי שפל (כן כן, הכי שפל!).

כל זה בכלל בלי להזכיר את עברו של המותקף.

המשך יום מעולה, שלמה.

ראה ערך-עברות שאין יוה"כ מכפר עליהן.

מספיק כבר עם הנפנוף הזה.

זו לא טעות! זה רצח!!! אין מקום לתשובה בעולם הזה.

אבל אני מוצא את הזמן עכשיו להגיב,

אני אישית, מוכן לבוא ע אותו בחור על ידי ולהגן עליו מכל העולם,

מבחינתי, תביאו את כל העול,

יבוא הרב עובדיה, הרב ליכטנשטיין, הרב ליאור, לא משנה מי, כל אחד והרב שלו...ויגיד לי שמגיע לו דין מוות, אני יעמוד ויגן עליו מה שאני אוכל, גם במחיר של מותי.

האם מישו מכם אי פעם ניקה את הבית? האם מישו פעם קיבל ביקורת על הניקיון שלו? הא מישהו עבר וחיפש גרגירי אבק אחרי שניקיתם? אז אותו חבר שלי כן, אחרי שהוא ניקה, עברו אחריו וחיפשו גרגירי אבק, וזה מה שרגע יש לי בראש,

מה שאני יודע, וזה מה שהוא סיפר לי עוד לפני בערך 8 שנים, אני לא יודע מה הוא עוד עבר, אבל התקיפה, מבחינתי הייתה תגובה למה שהוא עבר,

אינני שופט, אני חבר,

לא היה לי כובע של שופט ההסתכלות שלי הייתה אחרת, מאחר שב"ה אינני שופט, ולא, גם אף אחד אחר כאן לא

(אלא אם כן מישהי עומדת להפגש איתו, אז היא צריכה במובן מסויים להיות שופטת)

ולכן כל אחד כאן שאמר מה שאמר, _________(זה היה קללה בשפת ביני"ש...)

ולא, אין אנטר, זה כי אני בהתקפה, בהתקפה תוקפים לא מסדרים... |טופל|

הם לעולם לא יצדיקו פשעים שהוא עושה לאחרים..

ומה תגיד, אם אחותו עכשיו תתלה אותו בגלל שהיא עברה דברים קשים בגללו?..

גם אז תצדיק/תסביר את המעשה?..

שוב, כבודו ישים לב לחלוקה החשובה בין שופט לבין חבר, כחבר, כאדם מהרחוב, עליי לדון אותו לכף זכות, כפי שאומר הרמב"ם בפירושו על המשנה, שעליי לדון כל אדם לכף זכות- חוץ ממתי שאני שופט. ולכן אם אחותו תתלה אותו, וחברה שלה לא תתמוך בה, אז חברה שלה היא פושעת, כי מן הסתם היא גם לא תמכה בה לפני, היא נעשית שותפה לפשע, היא יכלה לעזור והיא לא עזרה, רבותיי, הקב"ה נתן לנו כוחות שנעשה בהם טוב, אם אנו לא משתמשים בהם בצורה נכונה, אנו עוברים על בל תשחית, וכן, הדחוף דוחה את החשוב...

ויש לך עוד הרבה מה ללמוד בנושאי - הצדקה/הסברים למעשים כאלו

כן.. גם אם מדובר בחבר שלך..

[וכדאי שתבדוק שוב אם דברי הרמב"ם רלוונטים לנושא זה]

נון בית - כמו שאמרו - אני כבודה, וופל בת.

ואני מתפלא על כל חורצות הדין, ז"א זה לא מפתיע שכך היא תגובתן וזה נורמלי וכו', אך מי שמכן לשופטות, היודעות דעת עליון אתן?! הבוחנות כליות ולב הנכן?! אתמהה.

מעבר לזה שלא צריך לדעת דעת עליון כדי להבין בהיגיון פשוט שאדם שתקף מינית בחורה (קל וחומר אם זו תקיפה מינית בתוך המשפחה) גרם לה לכל כך הרבה צלקות,חלקן בלתי ניתנות לתיקון. והוא צריך לבוא על עונשו.באופן היותר חמור.

גם אם יש נסיבות מקלות כלשהן זה עדיין לא נכון בעיניי לדון אותו במידת הרחמים בהקשר הזה.

"לא תעמוד על דם רעך" מי שעובר\ת פגיעה\אונס זה רוב הפעמים גורם לנטיות אובדניות שרק מתעצמות אם הקורבן רואה שתומכים בפוגע.

כמה פעמים צריך לחזור על זה?

ב"ה

קל מאוד לרחם עליו. אבל לצאת מהרחמים האלה? אז מה אם בחור סובל, זו סיבה שיוציא את הרצונות שלו להרגיש שליטה על אחותו?

בבקשה לא להרגיש מוסריים על חשבון הנפגעים האמיתיים.

תודה ויום טוב.

אגב, פה המקום להסכיר שחרש שוטה וקטן פגיעתם רעה.

כך קובעת תורתינו הקדושה.

כמה שאתה מחזק אותו אתה מחליש את אחותו. אני נגעל מזה.

בכלל לא יודעת על קיומי, הוא נמצא בהוסטל שיקומי, ויש לו צו הרחקה מאחותו..

כמו ש'בחור זהב' אמר, אין כאן אכזריות, האכזריות היא להשאיר אותו במצב שבו הוא נמצא, מה יקרה אם אני יגיד לכם שהוא אמר לי שהוא מתפלל רק אם יש לו סידור עם כוונות, וקניתי לו אחד, והוא סיפר לי מה הוא מתפלל, אמרתי- ישתבח שמו לעד! הבחור מתפלל יותר ממני!(הוספות של אחרי התפילה וכו' זה סידור ספרדי, אז יש הרבה...)

מה אם אני יגיד לכם, שזה שאני נמצא שם מחבר אותו לתורה, כי עם כל הכבוד לחבר'ה שנמצאים איתו- ואין לי מושג על מה כל אחד מהם נמצא שם, הם לא בדיוק השפעה חיובית על הבחור, זה שאני שם זה עוזר לו לצאת מזה.

מה אם אני יגיד לכם שאם אדם חוזר בתשובה אני אמור למחוק לו אפילו עונשי מיתת בית דין? מה אם אני יגיד לכם שהחיד"א והנודע ביהודה אמרו את זה?

מה אם אני יגיד לכם שהבחור אמר לי לפני שנתיים בעשרת ימי תשובה(לפני שהוא סיפר לי מה הוא עשה) שהוא עשה משהו יותר גרוע מרצח? האם זה יחשב תשובה?

הנודע ביהודה(קמא, או"ח סי' לד) כותב שהסיבה שאנחנו לא פוטרים עבריינים מדין כאשר הם אומרים שהם שבו בתשובה היא בגלל ש- 'גזה"כ היא שאלמלא כן בטלו עונשי התורה בכללן ואין אדם שיומת בבי"ד כי יאמר חטאתי והנני שב, וכיון שהקב"ה רצה ליתן עונש מיתה על קצת עוונות כדי שיתיירא וכו' עיינו שם עוד...

בכל אופן מי שרוצה הרחבה בעניין, בספרו של הרב אשר וייס 'מנחת אשר' על פרשת נצבים, עמוד שעז.

כולנו-רובנו, הזדעזנו מהסיפור גושני"ק,

מאיך שהוא מגן בחרוף נפש על הבחור,

ואם תראו את התגובה הקודמת שלי השרשור, גם אני לא ריחמתי עליו...

להפך, נגעלתי מהתוקף והייתי שמח מאוד ל___  (צונזר ) אותו...

באמת ובתמים הייתי שמח שאמלל לו את החיים כמה שיותר...

אבל,

אחרי הרבה מחשבה,

אני לא בא לחזור בי מדעתי,

רק להאיר זווית אחרת בגישה של גושני"ק...

לכל אחד מאיתנו יש "פינה חמה בלב" לאיזה שהו סוג של אומלל,

אחד משקיע בילדים עם פיגור, אחת הנוער במצוקה,

אחד בשמירת הטבע, אחת נגמלות מסמים,

לא כל ה"פינות חמות בלב" צריכות-יכולות להכיל זוועות מהסוג הנ"ל,

וכן, צריך אנשים עם כוחות נפש כדי לטפל בחלק מתחלואות החברה...

כולם מכירים את המשפט "מורה למתמטיקה לא צריך להיות משולש",

מישהו (בהנחה שהוא לא סוטה בעצמו) שיכול למצוא את השלוות לעזור,

להכיל, להתמודד וטפל באדם שתקף והרס חיים של מישהו אחר וכל זה,

בלי לתת לגיטימציה למעשה עצמו ובלי ליפות את חומרת הפגיעה,

בעיני זו מלכת קודש והאדם המטפל צריך להיות אדם קדוש מאוד...

להכיל "טעות" כזו זהו לא כמו להכיל נוער חמודי בסיכון הדוגית...

צריך כוחות נפש עצומים! שלווה, נחת, עולם ערכי מוסרי ותורני יציב

ותארו איך גושני"ק עונה לצעקות פה, איך הוא לא מיפה את המצב...

בעיני זו גדלות אמיתי! גושני"ק, אני מעריץ אותך על היכולת להכיל!!

אחרי הכל צריך מישהו שיטפל בתוקף (גם אחרי שמ____ אותו...)

גם רוצח שגולה לעיר מקלט מקבל טיפול פסיכולוגי מהלוויים שם...

אחרת, ה' ישמור, מה הועיל כל הישיבה בעיר מקלט?!

נכון, מרכז צומת הלב צריכה להיות סביב הבחורה,

אבל גם בנבלה צריך שיטפלו , אחרת הוא יחזור...

אני יודע שזה נשמע שאני מייפה את הצד התוקף,

אבל זה ממש ממש לא ככה!!

הוא הרי יחזור על זה שוב,

בהנחה שיש לו בעיה נפשית...

את התובנה הזו קיבלתי בקורס השבוע,

ואני עדיין בדעה שאין מקום לרחם עליו. 

השבוע יצא לי להשתתף בקורס שכל ענינו "מיתה משונה",

"זיהוי חללים" בשפה יפה, "קורס שפכטל" בשפת החברה,

תרחיש- "מסע הרג שכולל 2 מטענים ומחבל מחוסל"

ואז אתה צריך להכנס לזירה ולהתחיל לאסוף ידיים...

וההדמיה? בלי עיין הרע... דם ובובות מפורקות בכל מקום...

מישהו צריך לאסוף את הכל ולא אין חרדי של זק"א בסביבה...

עומד לפנינו יהודי ד"ל ממוצע, ומסביר בעדינות "עושים ככה",

"לאלה אומרים ככה".. וכולם חושבים שאין לו לב כבר...

תכלס, הבן אדם ראה מאות גופות החיים, הרוב מפורקות...

הייתה מצפה שהוא יהיה קשה ורציני בלי חיוך בלי צחוק...

אבל מה? הוא עדין, בצורה מלחיצה אפילו, פשוט עדין.

בדרך החוץ תפסתי איתו טרמפ (אחרי הכל מתנחלים )

ויצא לי לשמוע שיחה קצרצרה  שלו עם אישתו,

היא כעסה על משהו.. והוא? עדין!! הכיל אותה במשפט וחצי...

והיא נרגעה... במשפט וחצי! איך מישהו ש"משפכטל אנשים"

יכול להיות כ"כ עדין, נשואי, מכיל, מרגיע ופשוט בן אדם רך?!

נפש גדולה, זו התשובה, יש בודדים שמסוגלים להכיל ככה...

פשוט יהודי עצום! ואם לא הוא, אין מי שיעשה את המצווה שזו...

אני בטוח שגושני"ק קיבל ויקבל הרבה ביקורת לא "בונה"

על כל העזרה שלו לתוקף הנ"ל, אבל הוא עדיין עוזר לו...

ועל זה אני רוצה להגיד לו כל הכבוד!!

גושני"ק, תודה רבה שאתה עוזר במקום שאין איש שיעזור בו!!

הוחא יכל לא לספר לך בכלל

הבחור עצמו (לפי מה שהוא אומר) לא הטריד את אחותו אלא שלוש אחים שלו שאחד מהם באמת הוטרד ע"י מורה פרטי שהוא למד איתו.

לפי מה שהוא סיפר לי המשטרה התערבה וגם אח אחד ישב בכלא.

אני מתקשר לבחור כליל השלמות כי רק כאלה אני מכיר

אני אומר לו יש לך כמה דקות?

הוא עונה בחיוב אבל זריז עוד מעט מתחיל סדר ויש לי חברותא

אני מתחיל בנאום החביב של תשמע אנחנו חושבים עליך ואוהבים אותך...

איך הולך?

אתה פנוי?

הוא משיב תשמע רציתי הפסקה אבל אם בחורה שאתה מציע אז אני מוכן לשמוע

כי הבחור יודע שרק מושלמות אנחנו מציעים

אני נהנה מהפרגון ואחרי כמה שניות מתעשת ומתחיל לדבר לעניין

תשמע היא בחורה ממש חביבה וצדיקה דוסית וגם רחבת אופקים

גרה בשומרון (כולן פה משם לא?)

ומוסיף משפטים שכיף לשמוע וכיף להשמיע לפי העניין

הוא שואל בגימגום קל תשמע נכון שהפנים זה הכי חשוב אבל גם לחיצוניות יש חשיבות

לא הדבר הראשון ששואלים

אבל בהחלט אחרי כל התיאורים המקיפים

אפשר קצת פרטים כלליים

קיצור איך היא נראית?

ואז אני מתחיל לגמגם תשמע אני לא ממש מכיר זה קצת בסיבובים

ואז הוא שואל מה אתם לא בני דודים?

אני משיב בשלילה

אולי חברה מהשכונה? חניכה  של אשתך?

ואני.... טוב תשמע זו מישהי שפגשתי בפורום

פורים? מה היית שיכור ואתה לא זוכר?

לא פורים! פורום! זה כזה ...איך נסביר... (בגימגום קל)

הבחור מתחיל לצאת מהסרט.. מה אתה מציע לי בחורה וירטואלית?

אני מתנצל: לא! תשמע! עשיתי בירורים אצל כל החברים!

הרבה בפורום כבר מכירים היניהם ולפעמים הם נפגשים  

אפילו יש לפורום הזה כבר כמה זוגות נשואים

כן בטח! על ידי חופה וקידושין!

אז.... אתה לא מכיר אותה?

אני הולך לפגוש מישהי מהאינטרנט? (הקשר לשרשור)

ועוד לא אחת שאני הכרתי

אלא חבר הכיר מישהי באינטרנט ועכשיו הוא רוצה להכיר לי אותה בלי שהוא מכיר...

חברך חברא אית ליה וחברא דחברך פורום שלם אית ליה

עזוב

חשבתי שההצעות שלך רציניות...

אולי זה מוזר אבל יש עוד בני ישיבה כאלה....

מוגש כחומר למחשבה לחברי הפורום במסגרת ההודעות המקוממות שלי בזמן האחרון

בסופו של דבר אם אתה יודע שהיא אמיתית, שום דבר חוץ מזה לא משנה.

אולי אפילו תנסה להשיג אותה כאן ולשוחח איתה..

אני מסכימה שצריך לברר על המשפחה וכו'. והכי חשוב, לברר על הבחור עצמו, שהוא לא עשה את זה.

אם אתם מכירים ומכתבים 3 שנים [שאגב, זה ממש לא מפליא או מדהים אותי כמו כמה תגובות פה, וגם לא חושבת שזה מזעזע או משהו...] אז הגיוני שאת יודעת שם פרטי, משפחה, מקום מגורים/ לימודים... ולא מסובך ככה לברר על בנאדם שיש כמה מהפרטים האלה.

אם הוא לא עשה את זה.

והוא בנאדם טוב.

והיה לך טוב במהלך כל ההתכתבות בינכם [זה לא סתם ש-3 שנים המשכת לדבר איתו] אז קדימה, תיפגשו. מקום מרכזי וכו' וכו', אבל חלאס, כמה אפשר?! תיפגשו, תראו, כן-כן, לא-לא.

לא לפסול על זה. זה שיש לו משפחה שעשתה מעשים כאלה לא אומר שהוא גם ככה. הוא יכול להיות דווקא בגלל זה עדין יותר, רגיש יותר, מקשיב יותר.

מסובך. מורכב. כן.

אז מה?! העיקר שהוא בסדר, שהוא ידע לעלות מעל הכל.

שלום

קודם כל עלי לציין שזה קרה לפני כמה שנים עוד שזה לא היה הכי במודה

יית בקשר מעל שנה דרך האיטרנט הוא היה מחו"ל

ודיברנו כמעט כל יומיים  ובהמשך גם טלפונית הוא הרעיף מילות אהבה  ודעברנו על מליון דברים אישיים

ולאחר שנה גם חתונה הגיעה לשיחה רק אז אחרי שהייתי "מאוהבת " אן יותר נכון מסונוורת  הוא אמר לי איך ההורים שלו לא יהיו מרוצים שנפגשנו דרך האיטנרט למרות שהורי ידעו מהעיניין ונתנו לי צאנס הוריןלא ידעו  אך התעלמתי מעניןיזה והמשכנו בקשר  הוא הגיע לארץ לאחר שנה  ל10 ימים בלבד נפגשנו כולה פעמיים ודיברנו עד השעות הקטנות

באחד הפגישות הוא קנה לי פרח וברכת כלה שזה היה ברור לאן זה חותר (לפחות חשבתי) מרוב שהייתח מסונוורת לא שמתי לב שזו מתנה מוזרה כששאלתי לגבי הורין אם יודעים ענה לי שוב בשליליה ובבדאות שלא יקבלו עניין זה

אז התחילו נורות אדומים להתנוצץ  לגבי הקשר  החלטתי להתייעץ אפ חברה עם המון חוכמת חיים וסיפרתי  לה הכל

היתה בהלם והראתה לי איך ההקשר  לא מתאים בכלל

קודם אין לי איך לברר עליו

דבר שני הוא לא רוצה שילדיו יהיה בצבא או  עם אזרחות ישראלית שאני לתומי חשבתי שהאצליח עט את דעתו כשיהיה יותר רציני

ועוד הרשימה ארוכה  לקח לי זמן לקלוט וואמרתי לא שני מסיימת את הקשר  הוא היה בהלם אבל "הבין"

לאחר כמעט מחצי שנה הו מתקשר ורוצה לחזור אני הייתי בהלם  אמרתי לו שאני בקשר רציני ואני לא רוצה

ומאז הוא מידי פעם רצה להתעדכן מה קורה עד שאמרתי לו אלל תתקשר גם אם לא יילך אני עדיין לא רוצה הוא ניסה לשכנע אותי אך ללא הצלחה לאחר כמה חודשייפםהתארסתי אם בחור באמת מדהים לא הכל פרחים ורומטני אך קשר מצוןין  באותו יום ובאותו דקב כשישבנו לסגור אולם שוב צלצל הפלא פון ממספר שלא היכרתי

וזה היה הוא אמרתי לו שעכשיו אני סוגרת אולם ןשלא ייתקשר וכך נפל לו האסימון לצערי

מקרה שלי חריג אך אם אינך יכולה לברר עליו ואם הוא מחו"ל שימי וכבר נורות  אדומות נוצצות לך תחשבי טוב טוב אים אין עוד והאים את באמת אוהבת אותו אן שאת מסונוורת

לדעתי נתקי קשר 3 שנים זה הרבה בלי להתראות שזה נורה אדומה  נוספת בנוסף לכך שימי לב אם הבדל התרבות בינכם אינה שונה יותר מידי (לפעמים זה מה שמושך וזה לא טוב)

תאמני לי אחרי ניסיון כזה יבוא לך משהו שלא חלמת עליו ויתאים לך כמו כפפה ולא ייקח לך 3 שנים

מקווה שעזרתי לך ולא תיסכלתי אך לדעתי טב לפתוח דף חדש  ושתדעי הקשר הזה עדיין אני חושבת עליו מידי פעם ובעלי כמובן יודע עליו זה רק מראה שהקשר לא היה בריא

אני מאחלת לך הצלחה רבה והחלטה נכונה 

שני (סליחה מקודם לא היה פירוט)

אם תרצי לדבר דרך המייל או דרך אחרת אשמח לעזור  רק תרשמי פה אשתדל לחזור ולהשים לב ואם לא שזה מובן בהצלחה

וסליחה על כל הפיקשושים מקודם פשוט כתבתי מהר ולא שמתי לב

שני

כל אחד בדרכו.

שני אני באמת אשמח לדבר איתך. אני חושבת שזה יועיל לי מאוד. 

רגעים, תודה!

קשה לחשוב על זה עכשיו,

אבל כשיהיו לך ילדים, תצטרכי לשמור עליהם בשבע עיניים ליד המשפחה שלו. והוא יצטרך גם להיות שותף ב'שמירה' הזו, אז אתם צריכים להיות מתואמים ובראש אחד בנושא הזה.

זה לא פשוט, אבל אפשרי.

ובשביל זה צריך גם לברר או להתיעץ עם מישהו, כדי שתהיי בטוחה בבחור במאה אחוז,

כי את לא רוצה להכניס את עצמך למצב של חרדה בתוך הבית שלך, שתפחדי שהוא יכול לפגוע בך או בילדים.

זה בטחון בסיסי בבית, שבלעדיו אי אפשר להתחתן.

זה גם יכול להיות המבחן שלו,

אם תספרי לו שמה שסיפר לך על אחיו גרם לך חששות, והוא יתרעם עליך ויגיד ש'זה לא פייר', הוא סמך עליך שהקשר שלכם טוב, ואפשר לספר לך דברים, והוא מאוכזב וכדומה- זה מדליק נורה אדומה!

ואם הוא יגיד שנכון, הוא מבין שזה יוצר חשש, והוא מוכן לדבר על זה ולהתייעץ על זה, ולחשוב איך לתת לך תחושה של בטחון- זה כבר נשמע יותר אמין ונורמלי. עדין צריך זהירות, אבל יש יותר מה לדבר.

שלחתי לך מסר   דרך הפורום אם האיימל מקווה שקיבלת  תודעי אם לא

אם בגלל שנקשרת אליו, אז זה לא משו.

בס"ד

מילא זה היה אח אחד, כנראה יש לו איזה בעיה פסיכולוגית או בעיה בשיפוט, אולי הוא סתם כזה  שלא חושב עד הסוף, אבל שלושה כאלה בבית אחד?! משו שם לא תקין. לא רוצה להאשים את ההורים אבל תבדקי אלף פעם את המשפחה לפני שאת נכנסת לשם. (איך הם מבחינת מוסר? מבחינת התחשבות ברגשות של האחר? מה היחס שלהם להלכה? השיפוט שלהם נראה לך תקין? הבית נראה לך תקין?)

את יכולה להגיד שזה המשפחה שלו ומשפחה לא בוחרים, אבל על מה שאחים שלו גדלו גם הוא גדל, ואם הוא לא עבר תהליך ועבודה עצמית.... לא יודעת. ממש ממש ממש תזהרי.

מצטערת שאני אולי שופטת אבל תמוהה לי המשפט הזה.

את בקשר רציף 3 שנים אם בחור שאין לך מושג אפילו איך הוא נראה? איך הוא מתנהג? שפת גוף? וכו' במיוחד לאור המקרים שהוספת עליו...

נראה לי קצת קשה לומר שהלב יוצא מרוב אהבה. נכון שחשוב האופי, הבן אדם, התכונות וכו' אבל לא היתה לך שיחה פנים מול פנים אפילו אחת איתו, איך את יודעת שאת באמת אוהבת אותו, לא יכול להיות שהוא מתחזה?(סליחה על הבוטות, אני פשוט ממש מפחדת עליך, לאו רהמצב שאנו נמצאים בו היום...) נכון שהוא נפתח ומספר דברים קשים ואישיים אבל לכי תדעי מה עוד יש מאחורי זה שאת לא יודעת, במיוחד שלא ביררת עליו.

תלשבי טוב, טוב, טוב...

בהצלה יקירה ורק טוב, באמת.

החשש הגדול הוא שהוא מתחזה. הרי במגזרנו היקר, תמיד מוצאים מכרים משותפים. אם את לא יודעת ממי לברר אודותיו, כנראה שלא מסר לך שום פרט "מסגיר". איפה הוא למד? איפה הוא גר? מתפלל? בחור שומר מצוות מוכר בבית הכנסת שלו /בקהילה שלו.  

אני מכירה מישהיא שהיה לה קשר מדהים עם אדם מדהים, הכל היה מדהים. ומעורר תקוות רבות. נשמע מאד אמין.

בחור מחו"ל (אירופה) גר צדק.  הודיע לה שבכוונתו לבקר בארץ, אחרי כמה חודשי התכתבות.  ואז היא נלחצה, ונזכרה שלא בררה עליו כלום, ולכן שאלה אותו מה שם הרב שגייר אותו, או רב בית הכנסת בו הוא מתפלל, או משפחה מהקהילה שלו.    ואז הוא נעלם. ומאז לא שמעה ממנו כלום.  נבלע באטמוספירה....

אפשר לאהוב בנאדם רק מלהתכתב איתו!!

זה אולי נשמע הזוי, אבל זה קיים!

בטח אם זה כבר שלוש שנים.

נכון, המראה חסר, אבל אפשר ללמוד מלא על בנאדם אפילו רק מלראות איך הוא כותב.

וגם לאהוב אותו אפשר.

גם לדעתי היא צריכה לברר עליו קודם כל, אבל זה לא חידוש..

כי לדעתי זה כן.

אני לא מדברת באויר.

נכון שעוד לא מצאתי את בעלי, אז אולי אני עוד לא יודעת.

אבל רק אולי.

ואולי כן.

בעיקר לגבי הקשר הוירטואלי.

הרבה מעבר לסיפור המשפחתי, שגם הוא מדליק יותר מידי נורות אדומות (ויכול, אגב, לקרות גם עם כל מדוייט  רגיל), יש פה את עניין ההיכרות-לא היכרות הזאת.

גם אני הייתי בסרט דומה.

הכרות וירטואלית ממושכת (פחות משלוש שנים, אבל עדיין יותר מידי), בלי שום טלפון ובלי שום פגישה, בלי להעביר תמונות, בלי כלום! (זה היה בגללי, הוא דווקא רצה, אבל פחדתי שאם זה יעבור למדיות מוחשיות יותר לא נצליח לעצור את זה ושנינו היינו אז מאוד צעירים).

(במקרה שלי היו לנו מכרים משותפים במציאות מאותו אתר בו הכרנו, כך שהחששות מזהות בדויה לא היו קיימות כ"כ).

זה נגמר בנסיבות אחרות ונקודתיות, בלי קשר לוירטואליות.

היום, כמה וכמה שנים אחרי כל זה, ברור לי כמה שזה היה לא בריא!

אני לא אומרת שלא יכולים לצאת מסיפורים כאלה משפחות לתפארת, אפשר גם אפשר, עובדה - יש המון כאלה!

אבל במקום שאני נמצאת בו היום, אני מבינה כמה שאין כל בסיס לקשר בין בני זוג, כשהכל וירטואלי!

זה פשוט שקר אחד גדול!

בהתכתבויות ושיחות טלפון נפגשים אולי עם 2 צדדים בבן אדם, לא מעבר. וקשר זוגי - הוא הרבה יותר משני צדדים!

אהבה זה בטח לא.

אולי את אוהבת את הדיבור שלו, אולי הוא יודע להגיד לך את המילים הנכונות, אבל אולי זה הכל?

אני חושבת, שהרבה לפני שאת מתעסקת בנושא המשפחתי, את צריכה לברר מי הוא באמת.

גם מבחינת בירורים עם אנשים שמכירים אותו (כמו שמומלץ לעשות עם מדוייטים) וגם מבחינת הדמות המציאותית שלו - מראה, שפת גוף, דינמיקה עם בני אדם במרחב...

הרבה פעמים הדברים האלה גורמים לקשרים שכאלה להפוך ללא רלוונטיים בעליל.

ואני כותבת את הדברים האלה בתור אחת שהרבה מאוד מחבריה הטובים ביותר נולדו בעולם הוירטואלי, אבל עברו למציאות, כי רק שם הם יכלו לקבל את התוקף שלהם בצורה מלאה.

וואווו. ניתן לסכם שרובכם לא הייתם עושים את זה בכלל במקומי. 

אני צריכה להחליט לבד אם אני טיפשה מאוד או טיפשה קצת לפי כל הדברים כאן. 

אגב, זה נהוג להתקשר לראש ישיבה שלו לברר עליו?

מומלץ עד- במקרה שלך- חובה!!!

ואולי גם- להתקשר לר"מ או לחברותא שלו-

העיקר שזה מישו שמכיר אותו ממש אישית בעומק- ויכול לייעץ לך

זה משהו שיכול לקרות לכל אחד, כי קל מאוד "ליפול" לזה.

וזה נראה מבפנים הדבר הכי נכון ואמיתי בעולם!

אבל כשמוציאים לרגע את הראש החוצה, מגלים כמה שאין לזה בסיס.

שוב, היו ויהיו מקרים שזה התחיל ככה ונגמר בשנים רבות של נישואים מאושרים, אבל גם היו (ויהיו...) כ"כ הרבה מקרים שזה לא נגמר בהפי אנד קיטשי.

יכול להיות שאתם באמת זיווג משמיים, הרבה שלוחים לו למקום, ואף פעם אי אפשר לדעת מאיפה זה מגיע, אבל צריך לבדוק טוב טוב שזה אמיתית, ולא לגרור את השקר כ"כ הרבה זמן.

ב"ה

לי זה כמעט קרה. היה קשר קלוש של שבוע אבל זה היה מלחיץ. אז, לא לעבוד עם השכל לא אומר שאין לך כזה.

כי לרוב הוא לכיר את הבחורים לעומק, אא"כ הישיבה קטנה או שהוא מאד מיוחד.

לכן עדיף לדבר עם הר"מ שלו, או מישו שהוא נותן את השם שלו.

אבל, כן , זה נהוג להתקשר לראש ישיבה והוא רגיל לזה...למרות שלרוב זה לא יעיל...

אם למרות כל העצות והאזהרות לא תוכלי להפסיק את הקשר בלי להרגיש שהפסדת משהו, תוכלי לברר עליו בצורה יסודית  אחרי פגישה אחת שבה תראי אם הוא אכן נראה לך מתאים כבן אדם לא וירטואלי, כי אולי בכלל כל ההרים שבנית עליו אין להם בסיס, ואולי הוא מתחזה. ואולי מבט אחד ותחליטי שאיננו מתאים לך חיצונית.

הפגישה חיבת להיות כמובן במקום ציבורי ולא בערב כשחשוך כדי שאם תרגישי שיש בעיה לא תחששי לומר לו שאינך רוצה להמשיך בקשר. הייתי ממליצה לשתף מישהו מבני המשפחה/אח/חברה במפגש הראשון כצופה מהצד שישגיח עליך למקרה הצורך. וכן, פגישה ראשונה לא ארוכה במיוחד (כדי לא להכביד על ה"שומר/ת" וגם כדי לבדוק אם הוא שוה את כל המאמץ של החקירות). לאחר הפגישה תדאגי לא להגיע ישר לתחנת האוטובוס ולנסוע באוטובוס המוביל לביתך אלא בדרך קצת עקיפה למקרה של מעקב אחריך.

זכרי- כל זמן שאין לך מידע מדויק לגביו וגם בטחון שאיננו מתחזה למה שאיננו, אל תמסרי פרטים. לא שם משפחה ולא מקום מגורים (אפשר משהו כללי כמו צפון/דרום).

אם הוא נראה בעיניך כאחד ששווה להשקיע בקשר איתו, תבקשי פגישה אישית עם קצין תורן/פסיכולוג/מי שטיפל במשפחה בזמנו (ואולי גם בו). בד"כ המידע חסוי, אבל אם חשוב לבחור להיות בקשר איתך הוא יצטרך לותר על החיסיון ולשתף אותך.

תוכלי גם לבקש שיביא לפגישה עצמה צילום ת. בגרות/אישור על שירות בצבא או אישור מהישיבה שלו (הוא יכול למחוק את השם שלו בצילום, אבל לפחות תראי איפה הוא למד וכן אם זה מסתדר לך עם הגיל שלו). תסבירי לו כמובן שאת חיבת בכללי זהירות מאחר שמדובר בהיכרות וירטואלית.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו