אם האחים שלו עשו מה שעשו.

היעקר האדם.

צריך לברר טוב טוב אם הוא לא קשור, ומה המניעים שלו לא להיות קשור לזה.

אם הוא אדם מוסרי, לא רק בבית, ולא רק בדברים גדוליעם, אלא גם בדבים קטנים, אז נראה לי שאפשר לסמוך עליו.

חוץ מזה, שגם אם הוא היה שותף איכשהו, אם הוא עשה תשובה,

אז למה לסחוב את זה לכל החיים?!

כאילו, בסדר, יש עניין לא להכניס את הראש למיטה חולה, אבל את כותבת

שהוא לא שותף וכו'..

אז אולי הבירורים ישקיטו אותך.

א. בתור התחלה, תתיעצי מחוץ לפורום עם רב/נית על כך..

ב.שכחת פרטים חשובים מאוד- בת כמה את והאם את רוצה להתחתן בקרוב?

ככה אי אפשר לענות לך

אבל מה שבטוח, המצב של להתכתב עם בנאדם ככה לא טוב לא לך ולא לא

המצב הזה לא צנוע ורק מזיק...

אם את כבר בעניין של חתונה בקרוב, אז או שתיפגשי איתו

(במקום הומה אדם כמובן, ואין צורך לתת לפני פרטים כמו כתובת על עצמך...)

או שתחליטי שהוא לא בשבילך, ותפסיקי( כמה שאפשר בלי לפגוע..)

בהצלחה ענקית

ושיהיו מקורות תורניים, בעלי הכרות קרובה, מהימנים מאד, שאינם מוטים רגשית לרצון לחתן אותו בכל מחיר.

ראוי לשמוע על המשפחה ( איך דבר כזה קורה במשפחה? כמה זמן זה נמשך? האם טופל ואיך? זה הרי לא ממש מצב נורמלי... איך שאר העניינים מתנהלים במשפחה הזו? 3 אחים??? 3 ??? זה נשמע גרוע. מצטערת.)

אם יהיה לך מידע נוסף והוא יהיה טוב- אשרייך

באמת שאין לי מושג איך אני מוצאת את הרבנים האלה שקרובים אליו. אם יש לך מושג איך אפשר לעשות את זה אשמח לשמוע.

אני הבנתי שהעניין טופל ע"י המשטרה. גם הבחור אמר לי שהאחים עברו שינוי רציני מאז.

כן, 3 נשמע רציני. אני יודעת..ולכן אני שואלת גם.

הרי אתם מדברים 3 שנים

מן הסתם את יודעת שם פרטי ומשפחה

איפה הוא גר

ואיפה הוא למד 

זה מספיק בשביל לגלות ע"י חוק דתיים שלובים  - חברים משותפים לכם או מכרים.. או בכלל..

אם הוא מעוניין להתחתן ואת מעוניינת בקשר הזה איתו

כדאי אפילו שתשאלי אותו דוגרי..

מספר או אנשים שמכירים אותו.

ר"מ בישיבה או אנערף.. כל קצה של חוט של אנשים שמעידים שהוא קיים באמת.

שורה תחתונה שלי-

מתוך מה שסיפרת התקבלה אצלי התחושה

שאני ממש ממש לא אוהבת את הסיפור הזה.

אני אישית - הייתי בורחת מזה.

ה' ישמור.. נשמע מזעזע כל העניין.

קודם כל- העובדה שאתם מתכתבים 3 שנים בלי להפגש... 

לפחות החלפתם תמונות? פייסבוק, משהו?

כמה פרטים את כן יודעת עליו?

כתבת שלא ניפגשת איתו בגלל העובדה שאת לא נותנת אמון באינטרנט- אז מה קרה עכשיו?

נכון, זה כבר הרבה זמן 3 שנים והגיע הזמן לעשות עם זה משהו- השאלה היא- למה זה לא קרה עד עכשיו?

בא לך בכלל להתמודד עם דבר כזה? משפחה כזאת?

לברר על אנשים וירטואליים- קצת קשה וצריך הרבה עבודה אבל חובה!. קחי ממנו מספרים של אנשים, חברים, מורים, דמות תורנית זו או אחרת שמכירה אותו..

בן כמה הוא?

בת כמה את?

תודה למגיבות.

לא רציתי להיפגש כי לא חשבתי שזה מוביל לחתונה. זה היה דיבור סתמי במובן מסויים עד שקרה מה שקרה והחלטנו לשנות גישה. וכן, מאז אותו רגע שהחלטנו שאולי יש דברים בגו תיכננו להיפגש. (וזה קורה מחר, אגב..).

אם בא לי להתמודד עם דבר כזה? אני לא חושבת שמישו היה רוצה להתמודד עם דבר כזה.

זה לא מרגיש לי מאושר להיכנס לכזה תיק.

ביררתי עליו מעט אבל לא מדמות רבנית אלא מחבר. הוא סיפר לי דברים שאני יודעת. לא היה חידוש מסויים.

את הגיל שלי אני מעדיפה לא לפרסם פה..אפשר באישי מי שמתעניינת. 

לילה טוב

אני מזכירה פה את הכללים החשובים- כי כולנו צריכים לראות את זה לפעמים, לתזכורת

רוב בני אדם חזקתם על נאמנות ויושר

אבל- בוירטואלי אף פעם אי אפשר,לדעת באמת עם מי את נפגשת....

לכן צריך משנה זהירות

נפגשים במקום פתוח, ציבורי, מרכזי

מקם הומה אדם- שתמיד יש בו מי שיעזרו לך אם צריך

לפתוח עיניים ואוזניים

להקשיב לאינטואיציה (מתחת להתרגשות... לנסות פחות...)

ואני מאוד מצטרפת ל"אחותו" יקירתנו בהמלצה שלה

(איזה כיף שיש בה נשואות מנוסות עם המון ידע- כדי לומר את הדבר הנכון!)

אין לי ידע בנושאים האלו יותר מדי, מה שכן, יש לי חבר שאני משתדל ללוות שהוא תקף את אחותו במשך כמה שנים.

אני יודע, זה דבר נוראי, אבל, מהכרות אישית איתו, הוא בחור ממש עדין, אני יודע מה גרם לו לעשות את זה, ואני בעיקר מרחם עליו, אבל הוא יצא מזה, יתגבר, ויחזור להיות אדם מהשורה, כך שאם הוא חזרה ביננו גם אם היה לו קשר לזה- לא הייתי חושש, כבר כתבתי איפשהו בפורום על כך שאיננו מעריכים מספיק את התשובה...

ואני בעיקר מרחם עליה!!
ברור לי שיש עוד הרבה פרטים לסיפור והקטע הקטן שכתבת לא ממציג את הסיפור...

אבל לא התיחסת אפילו בחצי מילה לאחותו?! לי זה לא נשמע הגיוני...

עיקר הנושא של השרשור הוא מנקודת המבט של הבחורה...

דרכי התמודדות שלה, צעדים מומלצים, תובנות ואזהרות בשבילה...

ואם "כל הכבוד לגבר" <צ> הוא אפס מאופס!

א. מחשבות כתבה עליו כעל הצד התוקף.

ב. אני באמת פחות מתייחס אל אחותו, בין היתר כי ראיתי אותה בערך פעמיים בחיים שלי...(ואתה צודק, זה לא נכון מה שאני עושה..)

בנות לוקחות פגיעות בצורה מאוד קשה

זה ערעור של הבטחון, זה כאב פיזי,

הגוף זה דבר שהוא לגמרי של הבן אדם

ערעור קטן, במעשה שלוקח ממישהי

את הריבונות על גופה זה חתיכת צלקות!

ואני כותבת מנסיון.

אני יודעת שהחיים מורכבים,

אני מתמודדת עם הפן הזה כל יום

אבל אני פשוט לא מבינה איך אפשר לרחם,

זה כל כך קשה בעיני!

אני בעד לקחת סכין ולחתוך את הידיים

בהם הבן אדם עשה את המעשה הנפשע הזה!

אולי הוא יחזור למוטב אולי, אולי הייתה לו ילדות קשה

אבל זה עדיין לא תירוץ יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים

שיקח את עצמו בידיים!

בנים תקשיבו לי טוב ותפנימו!

בן אדם שעושה דבר כזה לוקח איתו

חלק מהנפש של הנפגעת,

היא בחיים לא תחזור להיות אותו

בחורה שהיא הייתה קודם

ואין  שום מצב שהוא גבר עדין,

גבר עדין לא מגיע למצב כזה, יש לו שליטה!!

את הרחמים על אנשים כאלה אני משאירה לאלוקים,

אני מרחמת על הילדה.

אתה במדרגה גבוהה ממני, אשריך!

שהוא עצמו היה קרבן להתעללות מינית קשה, למשל?

או שיש לו הפרעה נפשית לא מטופלת?

או עוד כמה סיבות שאומרות שהוא צריך טיפול יסודי ומעמיק ואולי (במקרים קיצוניים) גם התערבות תרופתית, אבל הוא סובל מזה גם, מאוד?

אני לא מצליחה להבין את ההסתכלות שחור-לבן הזאת.

הכאב על בחורה שנפגעה הוא עצום, וגם אני הוטרדתי לא פעם ולא פעמיים, ואני יודעת כמה מגעיל ונוראי זה יכול להיות, וזה ברף הכי נמוך. ועדיין ברור לי שאלו היו אנשים חולים (בוודאות, היה קשה לפספס) שצריכים טיפול. אבל בטח לא יריות.

"כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"

אסור בשום פנים ואופן לרחם על אדם כזה.

בקשר למשפחה.בד"כ כאשר יש פוגע במשפחה, זה מעיד על זה שהמשפחה דפוקה, בטח שלושה.

בציבור הדתי נוהגים לרחם על פוגעים ובכך לפגוע בנפגעים.

בשפה הפסיכולוגית זו פגיעה שנייה.

כל מה שאמרתי הוא שגם הפוגע ראוי לרחמים.

היום קראתי באריכות תיק של נער שפגע בשתי אחיות שלו ונידון ללא מעט שנים בכלא.

ואני קוראת את התיק, מסתבר שחבר של אבא שלו פגע בו (באופן קשה) במקווה. הוא סיפר להורים, האמא זלזלה בסיפור, והאבא כל כך נפגע מזה שהפסיק לדבר עם הילד (שהיה אז בן 15)

ועם השנים הוא התחיל לפגוע בעצמו, ואת רואה את ההדרגתיות של הפגיעות, מקל לחמור, ויותר מניפולטיבי. וברור לחלוטין לכל מי שאי פעם פגש אותו שהפגיעה שלו היא תולדה של הפגיעה שהוא עבר יחד עם חוסר הטיפול בו.

אני לא אומרת שצריך להתעלם מזה שהוא פגע, אבל הרחמים עליו בסיפור הזה (כולל של המשפחה, אגב) גדולים כמעט כמו על האחיות שבהן הוא פגע. ויכול להיות שהמשפחה דפוקה (למרות שגם מאמירות כאלו הייתי נזהרת, אבל זה כבר ארוך מידי להסביר למה), אבל זה לא סותר את זה שגם הוא ראוי לטיפול והכלה.

וזה לא סיפור אחד ולא שניים, כתבתי למעלה, אחוזים גבוהים מאוד מאוד של נוער פוגע הם נוער שהיה קורבן בעצמו ולא טופל.

אז אני ממש לא מסכימה עם כל ה'מי שמרחם על אכזרים...'. יש אכזרים ויש אומללים. וצריך לעשות את ההפרדה ביניהם.

מי שפוגע באחרים לא ראוי לרחמים. לא משנה מה הוא עבר.

הסבל של הנפגע גדל פי 2 כאשר הוא רואה שתומכים בפוגע.

מאוד שחור-לבן. ואני לא מסוגלת להסכים איתה, צר לי.

צריך לעשות הפרדה מוחלטת, כמובן, בין הפוגע לנפגע.

כאמא זו אחת המשימות הקשות, אם לא בלתי אפשריות בכלל, להצליח להיות אמא במקום כזה עבור שני הילדים, הפוגע והנפגע, ובמצב כזה (אחרי הפגיעה השניה, כי לפני הפגיעה אני לא יכולה להסביר כמה קשה היה לקרוא על הורים שהתעלמו מהמצוקה של הבן שלהם עד שהוא הגיע לזעקה כזאת- של פגיעה באחותו)- אני אהיה מסוגלת להבין הורים שלא יצליחו להכיל את התמונה המורכבת.

אבל לנו, מבחוץ, כשזה לא פוגע ישירות בקרבן, צריכה להיות יותר הכלה של הסיפור.

ברור שאם חברה שלי היא הנפגעת אני לא אומר לה 'אבל תחשבי איזה מסכן אחיך ולמה הוא עשה את זה', כי *היא* באמת לא צריכה להיות במקום כזה, של סליחה, יש הרבה שלבים שצריך לעבור כדי שיהיה אפשר להתחיל לסלוח, אבל אם אני נתקלת בכזה סיפור, אם מישהו מספר שחבר שלו עובר טיפול אחרי שהוא פגע (או אני לא זוכרת מה סיפרו שם במעלה השרשור)  אני חושבת שהחברה צריכה להיות הרבה יותר מכילה לכזה סיפור.

ורק הערה אחרונה- אני אהיה ישרה ואומר שביחס למבוגרים בהקשר הזה באמת אני מתקשה לחשוב על סליחה, אבל בגלל שנוער שונה לחלוטין בהקשר הזה ממבוגרים הרבה יותר קל לי לסלוח  למי שמטפל בעצמו (רמת החזרתיות יורדת פלאים אצל מי שמטפל בעצמו כשהוא ילד, כבר אמרתי לגבי הקורבנות הפוגעים...)

לירות בו?! אלירז?

מה עם כח התשובה?

ואם הוא רוצה לחזור בתשובה?

קורה שטועים ואני לא יודע עד כמה כל אחד יכול להבין את הצד המתקיף, וברור שהצד המותקף מסכן מאוד מאוד על לא עוול בכפיו! אבל הצד המתקיף גם מסכן מאוד!

אני לא יזכיר את המישור ההלכתי של "לא תרצח" כי מן הסתם לא התכוונת ברצינות.

החכמה בכל המקרים העצובים האלו הוא לדעת איך לעזור ולתת לו יד לעלות, ולא לדחוף אותו עוד יותר למטה.

כולנו טועים וגם טעויות חמורות, אז מה? נתאבד?

ברור שלא.

אנחנו לומדים מטעויות וחוזרים בתשובה! וזוו כוחה של התשובה, לעלות מהמקום הכי שפל (כן כן, הכי שפל!).

כל זה בכלל בלי להזכיר את עברו של המותקף.

המשך יום מעולה, שלמה.

ראה ערך-עברות שאין יוה"כ מכפר עליהן.

מספיק כבר עם הנפנוף הזה.

זו לא טעות! זה רצח!!! אין מקום לתשובה בעולם הזה.

אבל אני מוצא את הזמן עכשיו להגיב,

אני אישית, מוכן לבוא ע אותו בחור על ידי ולהגן עליו מכל העולם,

מבחינתי, תביאו את כל העול,

יבוא הרב עובדיה, הרב ליכטנשטיין, הרב ליאור, לא משנה מי, כל אחד והרב שלו...ויגיד לי שמגיע לו דין מוות, אני יעמוד ויגן עליו מה שאני אוכל, גם במחיר של מותי.

האם מישו מכם אי פעם ניקה את הבית? האם מישו פעם קיבל ביקורת על הניקיון שלו? הא מישהו עבר וחיפש גרגירי אבק אחרי שניקיתם? אז אותו חבר שלי כן, אחרי שהוא ניקה, עברו אחריו וחיפשו גרגירי אבק, וזה מה שרגע יש לי בראש,

מה שאני יודע, וזה מה שהוא סיפר לי עוד לפני בערך 8 שנים, אני לא יודע מה הוא עוד עבר, אבל התקיפה, מבחינתי הייתה תגובה למה שהוא עבר,

אינני שופט, אני חבר,

לא היה לי כובע של שופט ההסתכלות שלי הייתה אחרת, מאחר שב"ה אינני שופט, ולא, גם אף אחד אחר כאן לא

(אלא אם כן מישהי עומדת להפגש איתו, אז היא צריכה במובן מסויים להיות שופטת)

ולכן כל אחד כאן שאמר מה שאמר, _________(זה היה קללה בשפת ביני"ש...)

ולא, אין אנטר, זה כי אני בהתקפה, בהתקפה תוקפים לא מסדרים... |טופל|

הם לעולם לא יצדיקו פשעים שהוא עושה לאחרים..

ומה תגיד, אם אחותו עכשיו תתלה אותו בגלל שהיא עברה דברים קשים בגללו?..

גם אז תצדיק/תסביר את המעשה?..

שוב, כבודו ישים לב לחלוקה החשובה בין שופט לבין חבר, כחבר, כאדם מהרחוב, עליי לדון אותו לכף זכות, כפי שאומר הרמב"ם בפירושו על המשנה, שעליי לדון כל אדם לכף זכות- חוץ ממתי שאני שופט. ולכן אם אחותו תתלה אותו, וחברה שלה לא תתמוך בה, אז חברה שלה היא פושעת, כי מן הסתם היא גם לא תמכה בה לפני, היא נעשית שותפה לפשע, היא יכלה לעזור והיא לא עזרה, רבותיי, הקב"ה נתן לנו כוחות שנעשה בהם טוב, אם אנו לא משתמשים בהם בצורה נכונה, אנו עוברים על בל תשחית, וכן, הדחוף דוחה את החשוב...

ויש לך עוד הרבה מה ללמוד בנושאי - הצדקה/הסברים למעשים כאלו

כן.. גם אם מדובר בחבר שלך..

[וכדאי שתבדוק שוב אם דברי הרמב"ם רלוונטים לנושא זה]

נון בית - כמו שאמרו - אני כבודה, וופל בת.

ואני מתפלא על כל חורצות הדין, ז"א זה לא מפתיע שכך היא תגובתן וזה נורמלי וכו', אך מי שמכן לשופטות, היודעות דעת עליון אתן?! הבוחנות כליות ולב הנכן?! אתמהה.

מעבר לזה שלא צריך לדעת דעת עליון כדי להבין בהיגיון פשוט שאדם שתקף מינית בחורה (קל וחומר אם זו תקיפה מינית בתוך המשפחה) גרם לה לכל כך הרבה צלקות,חלקן בלתי ניתנות לתיקון. והוא צריך לבוא על עונשו.באופן היותר חמור.

גם אם יש נסיבות מקלות כלשהן זה עדיין לא נכון בעיניי לדון אותו במידת הרחמים בהקשר הזה.

"לא תעמוד על דם רעך" מי שעובר\ת פגיעה\אונס זה רוב הפעמים גורם לנטיות אובדניות שרק מתעצמות אם הקורבן רואה שתומכים בפוגע.

כמה פעמים צריך לחזור על זה?

ב"ה

קל מאוד לרחם עליו. אבל לצאת מהרחמים האלה? אז מה אם בחור סובל, זו סיבה שיוציא את הרצונות שלו להרגיש שליטה על אחותו?

בבקשה לא להרגיש מוסריים על חשבון הנפגעים האמיתיים.

תודה ויום טוב.

אגב, פה המקום להסכיר שחרש שוטה וקטן פגיעתם רעה.

כך קובעת תורתינו הקדושה.

כמה שאתה מחזק אותו אתה מחליש את אחותו. אני נגעל מזה.

בכלל לא יודעת על קיומי, הוא נמצא בהוסטל שיקומי, ויש לו צו הרחקה מאחותו..

כמו ש'בחור זהב' אמר, אין כאן אכזריות, האכזריות היא להשאיר אותו במצב שבו הוא נמצא, מה יקרה אם אני יגיד לכם שהוא אמר לי שהוא מתפלל רק אם יש לו סידור עם כוונות, וקניתי לו אחד, והוא סיפר לי מה הוא מתפלל, אמרתי- ישתבח שמו לעד! הבחור מתפלל יותר ממני!(הוספות של אחרי התפילה וכו' זה סידור ספרדי, אז יש הרבה...)

מה אם אני יגיד לכם, שזה שאני נמצא שם מחבר אותו לתורה, כי עם כל הכבוד לחבר'ה שנמצאים איתו- ואין לי מושג על מה כל אחד מהם נמצא שם, הם לא בדיוק השפעה חיובית על הבחור, זה שאני שם זה עוזר לו לצאת מזה.

מה אם אני יגיד לכם שאם אדם חוזר בתשובה אני אמור למחוק לו אפילו עונשי מיתת בית דין? מה אם אני יגיד לכם שהחיד"א והנודע ביהודה אמרו את זה?

מה אם אני יגיד לכם שהבחור אמר לי לפני שנתיים בעשרת ימי תשובה(לפני שהוא סיפר לי מה הוא עשה) שהוא עשה משהו יותר גרוע מרצח? האם זה יחשב תשובה?

הנודע ביהודה(קמא, או"ח סי' לד) כותב שהסיבה שאנחנו לא פוטרים עבריינים מדין כאשר הם אומרים שהם שבו בתשובה היא בגלל ש- 'גזה"כ היא שאלמלא כן בטלו עונשי התורה בכללן ואין אדם שיומת בבי"ד כי יאמר חטאתי והנני שב, וכיון שהקב"ה רצה ליתן עונש מיתה על קצת עוונות כדי שיתיירא וכו' עיינו שם עוד...

בכל אופן מי שרוצה הרחבה בעניין, בספרו של הרב אשר וייס 'מנחת אשר' על פרשת נצבים, עמוד שעז.

כולנו-רובנו, הזדעזנו מהסיפור גושני"ק,

מאיך שהוא מגן בחרוף נפש על הבחור,

ואם תראו את התגובה הקודמת שלי השרשור, גם אני לא ריחמתי עליו...

להפך, נגעלתי מהתוקף והייתי שמח מאוד ל___  (צונזר ) אותו...

באמת ובתמים הייתי שמח שאמלל לו את החיים כמה שיותר...

אבל,

אחרי הרבה מחשבה,

אני לא בא לחזור בי מדעתי,

רק להאיר זווית אחרת בגישה של גושני"ק...

לכל אחד מאיתנו יש "פינה חמה בלב" לאיזה שהו סוג של אומלל,

אחד משקיע בילדים עם פיגור, אחת הנוער במצוקה,

אחד בשמירת הטבע, אחת נגמלות מסמים,

לא כל ה"פינות חמות בלב" צריכות-יכולות להכיל זוועות מהסוג הנ"ל,

וכן, צריך אנשים עם כוחות נפש כדי לטפל בחלק מתחלואות החברה...

כולם מכירים את המשפט "מורה למתמטיקה לא צריך להיות משולש",

מישהו (בהנחה שהוא לא סוטה בעצמו) שיכול למצוא את השלוות לעזור,

להכיל, להתמודד וטפל באדם שתקף והרס חיים של מישהו אחר וכל זה,

בלי לתת לגיטימציה למעשה עצמו ובלי ליפות את חומרת הפגיעה,

בעיני זו מלכת קודש והאדם המטפל צריך להיות אדם קדוש מאוד...

להכיל "טעות" כזו זהו לא כמו להכיל נוער חמודי בסיכון הדוגית...

צריך כוחות נפש עצומים! שלווה, נחת, עולם ערכי מוסרי ותורני יציב

ותארו איך גושני"ק עונה לצעקות פה, איך הוא לא מיפה את המצב...

בעיני זו גדלות אמיתי! גושני"ק, אני מעריץ אותך על היכולת להכיל!!

אחרי הכל צריך מישהו שיטפל בתוקף (גם אחרי שמ____ אותו...)

גם רוצח שגולה לעיר מקלט מקבל טיפול פסיכולוגי מהלוויים שם...

אחרת, ה' ישמור, מה הועיל כל הישיבה בעיר מקלט?!

נכון, מרכז צומת הלב צריכה להיות סביב הבחורה,

אבל גם בנבלה צריך שיטפלו , אחרת הוא יחזור...

אני יודע שזה נשמע שאני מייפה את הצד התוקף,

אבל זה ממש ממש לא ככה!!

הוא הרי יחזור על זה שוב,

בהנחה שיש לו בעיה נפשית...

את התובנה הזו קיבלתי בקורס השבוע,

ואני עדיין בדעה שאין מקום לרחם עליו. 

השבוע יצא לי להשתתף בקורס שכל ענינו "מיתה משונה",

"זיהוי חללים" בשפה יפה, "קורס שפכטל" בשפת החברה,

תרחיש- "מסע הרג שכולל 2 מטענים ומחבל מחוסל"

ואז אתה צריך להכנס לזירה ולהתחיל לאסוף ידיים...

וההדמיה? בלי עיין הרע... דם ובובות מפורקות בכל מקום...

מישהו צריך לאסוף את הכל ולא אין חרדי של זק"א בסביבה...

עומד לפנינו יהודי ד"ל ממוצע, ומסביר בעדינות "עושים ככה",

"לאלה אומרים ככה".. וכולם חושבים שאין לו לב כבר...

תכלס, הבן אדם ראה מאות גופות החיים, הרוב מפורקות...

הייתה מצפה שהוא יהיה קשה ורציני בלי חיוך בלי צחוק...

אבל מה? הוא עדין, בצורה מלחיצה אפילו, פשוט עדין.

בדרך החוץ תפסתי איתו טרמפ (אחרי הכל מתנחלים )

ויצא לי לשמוע שיחה קצרצרה  שלו עם אישתו,

היא כעסה על משהו.. והוא? עדין!! הכיל אותה במשפט וחצי...

והיא נרגעה... במשפט וחצי! איך מישהו ש"משפכטל אנשים"

יכול להיות כ"כ עדין, נשואי, מכיל, מרגיע ופשוט בן אדם רך?!

נפש גדולה, זו התשובה, יש בודדים שמסוגלים להכיל ככה...

פשוט יהודי עצום! ואם לא הוא, אין מי שיעשה את המצווה שזו...

אני בטוח שגושני"ק קיבל ויקבל הרבה ביקורת לא "בונה"

על כל העזרה שלו לתוקף הנ"ל, אבל הוא עדיין עוזר לו...

ועל זה אני רוצה להגיד לו כל הכבוד!!

גושני"ק, תודה רבה שאתה עוזר במקום שאין איש שיעזור בו!!

הוחא יכל לא לספר לך בכלל

הבחור עצמו (לפי מה שהוא אומר) לא הטריד את אחותו אלא שלוש אחים שלו שאחד מהם באמת הוטרד ע"י מורה פרטי שהוא למד איתו.

לפי מה שהוא סיפר לי המשטרה התערבה וגם אח אחד ישב בכלא.

אני מתקשר לבחור כליל השלמות כי רק כאלה אני מכיר

אני אומר לו יש לך כמה דקות?

הוא עונה בחיוב אבל זריז עוד מעט מתחיל סדר ויש לי חברותא

אני מתחיל בנאום החביב של תשמע אנחנו חושבים עליך ואוהבים אותך...

איך הולך?

אתה פנוי?

הוא משיב תשמע רציתי הפסקה אבל אם בחורה שאתה מציע אז אני מוכן לשמוע

כי הבחור יודע שרק מושלמות אנחנו מציעים

אני נהנה מהפרגון ואחרי כמה שניות מתעשת ומתחיל לדבר לעניין

תשמע היא בחורה ממש חביבה וצדיקה דוסית וגם רחבת אופקים

גרה בשומרון (כולן פה משם לא?)

ומוסיף משפטים שכיף לשמוע וכיף להשמיע לפי העניין

הוא שואל בגימגום קל תשמע נכון שהפנים זה הכי חשוב אבל גם לחיצוניות יש חשיבות

לא הדבר הראשון ששואלים

אבל בהחלט אחרי כל התיאורים המקיפים

אפשר קצת פרטים כלליים

קיצור איך היא נראית?

ואז אני מתחיל לגמגם תשמע אני לא ממש מכיר זה קצת בסיבובים

ואז הוא שואל מה אתם לא בני דודים?

אני משיב בשלילה

אולי חברה מהשכונה? חניכה  של אשתך?

ואני.... טוב תשמע זו מישהי שפגשתי בפורום

פורים? מה היית שיכור ואתה לא זוכר?

לא פורים! פורום! זה כזה ...איך נסביר... (בגימגום קל)

הבחור מתחיל לצאת מהסרט.. מה אתה מציע לי בחורה וירטואלית?

אני מתנצל: לא! תשמע! עשיתי בירורים אצל כל החברים!

הרבה בפורום כבר מכירים היניהם ולפעמים הם נפגשים  

אפילו יש לפורום הזה כבר כמה זוגות נשואים

כן בטח! על ידי חופה וקידושין!

אז.... אתה לא מכיר אותה?

אני הולך לפגוש מישהי מהאינטרנט? (הקשר לשרשור)

ועוד לא אחת שאני הכרתי

אלא חבר הכיר מישהי באינטרנט ועכשיו הוא רוצה להכיר לי אותה בלי שהוא מכיר...

חברך חברא אית ליה וחברא דחברך פורום שלם אית ליה

עזוב

חשבתי שההצעות שלך רציניות...

אולי זה מוזר אבל יש עוד בני ישיבה כאלה....

מוגש כחומר למחשבה לחברי הפורום במסגרת ההודעות המקוממות שלי בזמן האחרון

בסופו של דבר אם אתה יודע שהיא אמיתית, שום דבר חוץ מזה לא משנה.

אולי אפילו תנסה להשיג אותה כאן ולשוחח איתה..

אני מסכימה שצריך לברר על המשפחה וכו'. והכי חשוב, לברר על הבחור עצמו, שהוא לא עשה את זה.

אם אתם מכירים ומכתבים 3 שנים [שאגב, זה ממש לא מפליא או מדהים אותי כמו כמה תגובות פה, וגם לא חושבת שזה מזעזע או משהו...] אז הגיוני שאת יודעת שם פרטי, משפחה, מקום מגורים/ לימודים... ולא מסובך ככה לברר על בנאדם שיש כמה מהפרטים האלה.

אם הוא לא עשה את זה.

והוא בנאדם טוב.

והיה לך טוב במהלך כל ההתכתבות בינכם [זה לא סתם ש-3 שנים המשכת לדבר איתו] אז קדימה, תיפגשו. מקום מרכזי וכו' וכו', אבל חלאס, כמה אפשר?! תיפגשו, תראו, כן-כן, לא-לא.

לא לפסול על זה. זה שיש לו משפחה שעשתה מעשים כאלה לא אומר שהוא גם ככה. הוא יכול להיות דווקא בגלל זה עדין יותר, רגיש יותר, מקשיב יותר.

מסובך. מורכב. כן.

אז מה?! העיקר שהוא בסדר, שהוא ידע לעלות מעל הכל.

שלום

קודם כל עלי לציין שזה קרה לפני כמה שנים עוד שזה לא היה הכי במודה

יית בקשר מעל שנה דרך האיטרנט הוא היה מחו"ל

ודיברנו כמעט כל יומיים  ובהמשך גם טלפונית הוא הרעיף מילות אהבה  ודעברנו על מליון דברים אישיים

ולאחר שנה גם חתונה הגיעה לשיחה רק אז אחרי שהייתי "מאוהבת " אן יותר נכון מסונוורת  הוא אמר לי איך ההורים שלו לא יהיו מרוצים שנפגשנו דרך האיטנרט למרות שהורי ידעו מהעיניין ונתנו לי צאנס הוריןלא ידעו  אך התעלמתי מעניןיזה והמשכנו בקשר  הוא הגיע לארץ לאחר שנה  ל10 ימים בלבד נפגשנו כולה פעמיים ודיברנו עד השעות הקטנות

באחד הפגישות הוא קנה לי פרח וברכת כלה שזה היה ברור לאן זה חותר (לפחות חשבתי) מרוב שהייתח מסונוורת לא שמתי לב שזו מתנה מוזרה כששאלתי לגבי הורין אם יודעים ענה לי שוב בשליליה ובבדאות שלא יקבלו עניין זה

אז התחילו נורות אדומים להתנוצץ  לגבי הקשר  החלטתי להתייעץ אפ חברה עם המון חוכמת חיים וסיפרתי  לה הכל

היתה בהלם והראתה לי איך ההקשר  לא מתאים בכלל

קודם אין לי איך לברר עליו

דבר שני הוא לא רוצה שילדיו יהיה בצבא או  עם אזרחות ישראלית שאני לתומי חשבתי שהאצליח עט את דעתו כשיהיה יותר רציני

ועוד הרשימה ארוכה  לקח לי זמן לקלוט וואמרתי לא שני מסיימת את הקשר  הוא היה בהלם אבל "הבין"

לאחר כמעט מחצי שנה הו מתקשר ורוצה לחזור אני הייתי בהלם  אמרתי לו שאני בקשר רציני ואני לא רוצה

ומאז הוא מידי פעם רצה להתעדכן מה קורה עד שאמרתי לו אלל תתקשר גם אם לא יילך אני עדיין לא רוצה הוא ניסה לשכנע אותי אך ללא הצלחה לאחר כמה חודשייפםהתארסתי אם בחור באמת מדהים לא הכל פרחים ורומטני אך קשר מצוןין  באותו יום ובאותו דקב כשישבנו לסגור אולם שוב צלצל הפלא פון ממספר שלא היכרתי

וזה היה הוא אמרתי לו שעכשיו אני סוגרת אולם ןשלא ייתקשר וכך נפל לו האסימון לצערי

מקרה שלי חריג אך אם אינך יכולה לברר עליו ואם הוא מחו"ל שימי וכבר נורות  אדומות נוצצות לך תחשבי טוב טוב אים אין עוד והאים את באמת אוהבת אותו אן שאת מסונוורת

לדעתי נתקי קשר 3 שנים זה הרבה בלי להתראות שזה נורה אדומה  נוספת בנוסף לכך שימי לב אם הבדל התרבות בינכם אינה שונה יותר מידי (לפעמים זה מה שמושך וזה לא טוב)

תאמני לי אחרי ניסיון כזה יבוא לך משהו שלא חלמת עליו ויתאים לך כמו כפפה ולא ייקח לך 3 שנים

מקווה שעזרתי לך ולא תיסכלתי אך לדעתי טב לפתוח דף חדש  ושתדעי הקשר הזה עדיין אני חושבת עליו מידי פעם ובעלי כמובן יודע עליו זה רק מראה שהקשר לא היה בריא

אני מאחלת לך הצלחה רבה והחלטה נכונה 

שני (סליחה מקודם לא היה פירוט)

אם תרצי לדבר דרך המייל או דרך אחרת אשמח לעזור  רק תרשמי פה אשתדל לחזור ולהשים לב ואם לא שזה מובן בהצלחה

וסליחה על כל הפיקשושים מקודם פשוט כתבתי מהר ולא שמתי לב

שני

כל אחד בדרכו.

שני אני באמת אשמח לדבר איתך. אני חושבת שזה יועיל לי מאוד. 

רגעים, תודה!

קשה לחשוב על זה עכשיו,

אבל כשיהיו לך ילדים, תצטרכי לשמור עליהם בשבע עיניים ליד המשפחה שלו. והוא יצטרך גם להיות שותף ב'שמירה' הזו, אז אתם צריכים להיות מתואמים ובראש אחד בנושא הזה.

זה לא פשוט, אבל אפשרי.

ובשביל זה צריך גם לברר או להתיעץ עם מישהו, כדי שתהיי בטוחה בבחור במאה אחוז,

כי את לא רוצה להכניס את עצמך למצב של חרדה בתוך הבית שלך, שתפחדי שהוא יכול לפגוע בך או בילדים.

זה בטחון בסיסי בבית, שבלעדיו אי אפשר להתחתן.

זה גם יכול להיות המבחן שלו,

אם תספרי לו שמה שסיפר לך על אחיו גרם לך חששות, והוא יתרעם עליך ויגיד ש'זה לא פייר', הוא סמך עליך שהקשר שלכם טוב, ואפשר לספר לך דברים, והוא מאוכזב וכדומה- זה מדליק נורה אדומה!

ואם הוא יגיד שנכון, הוא מבין שזה יוצר חשש, והוא מוכן לדבר על זה ולהתייעץ על זה, ולחשוב איך לתת לך תחושה של בטחון- זה כבר נשמע יותר אמין ונורמלי. עדין צריך זהירות, אבל יש יותר מה לדבר.

שלחתי לך מסר   דרך הפורום אם האיימל מקווה שקיבלת  תודעי אם לא

אם בגלל שנקשרת אליו, אז זה לא משו.

בס"ד

מילא זה היה אח אחד, כנראה יש לו איזה בעיה פסיכולוגית או בעיה בשיפוט, אולי הוא סתם כזה  שלא חושב עד הסוף, אבל שלושה כאלה בבית אחד?! משו שם לא תקין. לא רוצה להאשים את ההורים אבל תבדקי אלף פעם את המשפחה לפני שאת נכנסת לשם. (איך הם מבחינת מוסר? מבחינת התחשבות ברגשות של האחר? מה היחס שלהם להלכה? השיפוט שלהם נראה לך תקין? הבית נראה לך תקין?)

את יכולה להגיד שזה המשפחה שלו ומשפחה לא בוחרים, אבל על מה שאחים שלו גדלו גם הוא גדל, ואם הוא לא עבר תהליך ועבודה עצמית.... לא יודעת. ממש ממש ממש תזהרי.

מצטערת שאני אולי שופטת אבל תמוהה לי המשפט הזה.

את בקשר רציף 3 שנים אם בחור שאין לך מושג אפילו איך הוא נראה? איך הוא מתנהג? שפת גוף? וכו' במיוחד לאור המקרים שהוספת עליו...

נראה לי קצת קשה לומר שהלב יוצא מרוב אהבה. נכון שחשוב האופי, הבן אדם, התכונות וכו' אבל לא היתה לך שיחה פנים מול פנים אפילו אחת איתו, איך את יודעת שאת באמת אוהבת אותו, לא יכול להיות שהוא מתחזה?(סליחה על הבוטות, אני פשוט ממש מפחדת עליך, לאו רהמצב שאנו נמצאים בו היום...) נכון שהוא נפתח ומספר דברים קשים ואישיים אבל לכי תדעי מה עוד יש מאחורי זה שאת לא יודעת, במיוחד שלא ביררת עליו.

תלשבי טוב, טוב, טוב...

בהצלה יקירה ורק טוב, באמת.

החשש הגדול הוא שהוא מתחזה. הרי במגזרנו היקר, תמיד מוצאים מכרים משותפים. אם את לא יודעת ממי לברר אודותיו, כנראה שלא מסר לך שום פרט "מסגיר". איפה הוא למד? איפה הוא גר? מתפלל? בחור שומר מצוות מוכר בבית הכנסת שלו /בקהילה שלו.  

אני מכירה מישהיא שהיה לה קשר מדהים עם אדם מדהים, הכל היה מדהים. ומעורר תקוות רבות. נשמע מאד אמין.

בחור מחו"ל (אירופה) גר צדק.  הודיע לה שבכוונתו לבקר בארץ, אחרי כמה חודשי התכתבות.  ואז היא נלחצה, ונזכרה שלא בררה עליו כלום, ולכן שאלה אותו מה שם הרב שגייר אותו, או רב בית הכנסת בו הוא מתפלל, או משפחה מהקהילה שלו.    ואז הוא נעלם. ומאז לא שמעה ממנו כלום.  נבלע באטמוספירה....

אפשר לאהוב בנאדם רק מלהתכתב איתו!!

זה אולי נשמע הזוי, אבל זה קיים!

בטח אם זה כבר שלוש שנים.

נכון, המראה חסר, אבל אפשר ללמוד מלא על בנאדם אפילו רק מלראות איך הוא כותב.

וגם לאהוב אותו אפשר.

גם לדעתי היא צריכה לברר עליו קודם כל, אבל זה לא חידוש..

כי לדעתי זה כן.

אני לא מדברת באויר.

נכון שעוד לא מצאתי את בעלי, אז אולי אני עוד לא יודעת.

אבל רק אולי.

ואולי כן.

בעיקר לגבי הקשר הוירטואלי.

הרבה מעבר לסיפור המשפחתי, שגם הוא מדליק יותר מידי נורות אדומות (ויכול, אגב, לקרות גם עם כל מדוייט  רגיל), יש פה את עניין ההיכרות-לא היכרות הזאת.

גם אני הייתי בסרט דומה.

הכרות וירטואלית ממושכת (פחות משלוש שנים, אבל עדיין יותר מידי), בלי שום טלפון ובלי שום פגישה, בלי להעביר תמונות, בלי כלום! (זה היה בגללי, הוא דווקא רצה, אבל פחדתי שאם זה יעבור למדיות מוחשיות יותר לא נצליח לעצור את זה ושנינו היינו אז מאוד צעירים).

(במקרה שלי היו לנו מכרים משותפים במציאות מאותו אתר בו הכרנו, כך שהחששות מזהות בדויה לא היו קיימות כ"כ).

זה נגמר בנסיבות אחרות ונקודתיות, בלי קשר לוירטואליות.

היום, כמה וכמה שנים אחרי כל זה, ברור לי כמה שזה היה לא בריא!

אני לא אומרת שלא יכולים לצאת מסיפורים כאלה משפחות לתפארת, אפשר גם אפשר, עובדה - יש המון כאלה!

אבל במקום שאני נמצאת בו היום, אני מבינה כמה שאין כל בסיס לקשר בין בני זוג, כשהכל וירטואלי!

זה פשוט שקר אחד גדול!

בהתכתבויות ושיחות טלפון נפגשים אולי עם 2 צדדים בבן אדם, לא מעבר. וקשר זוגי - הוא הרבה יותר משני צדדים!

אהבה זה בטח לא.

אולי את אוהבת את הדיבור שלו, אולי הוא יודע להגיד לך את המילים הנכונות, אבל אולי זה הכל?

אני חושבת, שהרבה לפני שאת מתעסקת בנושא המשפחתי, את צריכה לברר מי הוא באמת.

גם מבחינת בירורים עם אנשים שמכירים אותו (כמו שמומלץ לעשות עם מדוייטים) וגם מבחינת הדמות המציאותית שלו - מראה, שפת גוף, דינמיקה עם בני אדם במרחב...

הרבה פעמים הדברים האלה גורמים לקשרים שכאלה להפוך ללא רלוונטיים בעליל.

ואני כותבת את הדברים האלה בתור אחת שהרבה מאוד מחבריה הטובים ביותר נולדו בעולם הוירטואלי, אבל עברו למציאות, כי רק שם הם יכלו לקבל את התוקף שלהם בצורה מלאה.

וואווו. ניתן לסכם שרובכם לא הייתם עושים את זה בכלל במקומי. 

אני צריכה להחליט לבד אם אני טיפשה מאוד או טיפשה קצת לפי כל הדברים כאן. 

אגב, זה נהוג להתקשר לראש ישיבה שלו לברר עליו?

מומלץ עד- במקרה שלך- חובה!!!

ואולי גם- להתקשר לר"מ או לחברותא שלו-

העיקר שזה מישו שמכיר אותו ממש אישית בעומק- ויכול לייעץ לך

זה משהו שיכול לקרות לכל אחד, כי קל מאוד "ליפול" לזה.

וזה נראה מבפנים הדבר הכי נכון ואמיתי בעולם!

אבל כשמוציאים לרגע את הראש החוצה, מגלים כמה שאין לזה בסיס.

שוב, היו ויהיו מקרים שזה התחיל ככה ונגמר בשנים רבות של נישואים מאושרים, אבל גם היו (ויהיו...) כ"כ הרבה מקרים שזה לא נגמר בהפי אנד קיטשי.

יכול להיות שאתם באמת זיווג משמיים, הרבה שלוחים לו למקום, ואף פעם אי אפשר לדעת מאיפה זה מגיע, אבל צריך לבדוק טוב טוב שזה אמיתית, ולא לגרור את השקר כ"כ הרבה זמן.

ב"ה

לי זה כמעט קרה. היה קשר קלוש של שבוע אבל זה היה מלחיץ. אז, לא לעבוד עם השכל לא אומר שאין לך כזה.

כי לרוב הוא לכיר את הבחורים לעומק, אא"כ הישיבה קטנה או שהוא מאד מיוחד.

לכן עדיף לדבר עם הר"מ שלו, או מישו שהוא נותן את השם שלו.

אבל, כן , זה נהוג להתקשר לראש ישיבה והוא רגיל לזה...למרות שלרוב זה לא יעיל...

אם למרות כל העצות והאזהרות לא תוכלי להפסיק את הקשר בלי להרגיש שהפסדת משהו, תוכלי לברר עליו בצורה יסודית  אחרי פגישה אחת שבה תראי אם הוא אכן נראה לך מתאים כבן אדם לא וירטואלי, כי אולי בכלל כל ההרים שבנית עליו אין להם בסיס, ואולי הוא מתחזה. ואולי מבט אחד ותחליטי שאיננו מתאים לך חיצונית.

הפגישה חיבת להיות כמובן במקום ציבורי ולא בערב כשחשוך כדי שאם תרגישי שיש בעיה לא תחששי לומר לו שאינך רוצה להמשיך בקשר. הייתי ממליצה לשתף מישהו מבני המשפחה/אח/חברה במפגש הראשון כצופה מהצד שישגיח עליך למקרה הצורך. וכן, פגישה ראשונה לא ארוכה במיוחד (כדי לא להכביד על ה"שומר/ת" וגם כדי לבדוק אם הוא שוה את כל המאמץ של החקירות). לאחר הפגישה תדאגי לא להגיע ישר לתחנת האוטובוס ולנסוע באוטובוס המוביל לביתך אלא בדרך קצת עקיפה למקרה של מעקב אחריך.

זכרי- כל זמן שאין לך מידע מדויק לגביו וגם בטחון שאיננו מתחזה למה שאיננו, אל תמסרי פרטים. לא שם משפחה ולא מקום מגורים (אפשר משהו כללי כמו צפון/דרום).

אם הוא נראה בעיניך כאחד ששווה להשקיע בקשר איתו, תבקשי פגישה אישית עם קצין תורן/פסיכולוג/מי שטיפל במשפחה בזמנו (ואולי גם בו). בד"כ המידע חסוי, אבל אם חשוב לבחור להיות בקשר איתך הוא יצטרך לותר על החיסיון ולשתף אותך.

תוכלי גם לבקש שיביא לפגישה עצמה צילום ת. בגרות/אישור על שירות בצבא או אישור מהישיבה שלו (הוא יכול למחוק את השם שלו בצילום, אבל לפחות תראי איפה הוא למד וכן אם זה מסתדר לך עם הגיל שלו). תסבירי לו כמובן שאת חיבת בכללי זהירות מאחר שמדובר בהיכרות וירטואלית.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.