שובבות ברמות בינלאומיות!!!
איזה קצב..
רק לסובב את הראש ו....
הפתעות!!!
שובבות ברמות בינלאומיות!!!
איזה קצב..
רק לסובב את הראש ו....
הפתעות!!!
זה מה שהספקנו היום:אחותולקחת טוש של אחותי ולקשקש על רצפת חדר הבנים ועל הסדין של המיטה התחתונה. ( מציירת עיגולים יפה לגילה, אגב)
להניח שרפרף סמוך למדף של הטלפון ( כדי שלא אגיע לשם) ולפטפט בו בכל רחבי הבית ( עד שנתפסתי על חם)
להפוך לאחותי הגדולה את צלחת האוכל על השולחן ( והרצפה, והכסאות הסמוכים... חשבתי שהיא סיימה.)
לטפס ממיטת התינוק למיטה העליונה של אחותי ולבדוק את אוסף המפיות שלה.
לסובב את כפתור מכונת הכביסה, מהירות הסחיטה שנבחרה היתה נראית לי מוגזמת...
לאייר מחברת אנגלית אחת, ואת דף הטלפונים של הישוב.
לשחק בבקבוק השמפו בחדר האמבטיה. זה נוזל נורא יפה, אגב. אמא לא האמינה שהצלחתי לפתוח לגמרי לבדי גם את דלת חדר האמבטיה וגם את הפקק...( שכחה שהיא השקיעה במוטוריקה הגסה והעדינה שלי כדי שאהיה מצליחנית שכזו)
וכמובן- להקליד משהו על המחשב.
איזה ערנות ויצירתיות.
וה"פרצוף תם" בכלל לא סותר את זה, כמו שלהיות תלמיד טוב וערני לא סותר תום...
זה ה"בית ספר" (יותר נכון - בית חיים ולא "ספר") שלה, והיא לומדת בו מצוין.
פרצוף תם - זה כי אוהבים. בלגאן - זה כי גם צריכים קצת לעבוד וללמוד..
ואם יש גם קצת תחושה שלא לגמרי ברור אם אמא מסכימה/מבינה שזה האופן הנכון ללימודים האלה - גם זה לא נורא. עם הזמן זה מתפתח לתיחום נכון מעצמה גם בעיסוקים הללו..
[ואגב, אכן לא מצאתי בכל עיסוקיה המופלאים הללו אפילו אחד שהייתי מעיר לה עליו בגילה. אין בהם שום דבר שהיא אמורה כעת לתפוס אחרת. לכל היותר מציע לה דף: את רוצה לצייר עוד עיגולים על הדף?]
מכל השטויות שלה ורק בערב נאנחים כמה היא מריצה אותנו.
(לא. אנחנו לא מרזים בזכותה)
ופני התם שלה- זה כי היא באמת באמת עושה זאת בתמימות. זה מה שממיס אותנו.
ואצטט כאן את מי שאמר:
"ומה שנראה כ"הר" אצל ילדים ראשונים, לפעמים אינו יותר ממעלה חיוך בהמשך.."
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות