יתאימו לזה הרבה יותר..

לא?

לפעמים הם בדיוק לא היו,או שבעצמם לא העיזו להתנגד לצוות הרפואי.חוץ מזה שבזמן הלידה ממש ממילא מוציאים את כולם,וגם אז בטח שאין כבר כוח גם לי לדבר.

דף ובו בצורה מסודרת מה את רוצה, לדבר בהתחלה עם המיילדת שמקבלת אותך, ואח"כ עם זו שמלווה אותך וכאשר יש החלפת משמרות, אם תדברי בזמן שאת עוד לא בלחץ בצורה יפה וברורה ותתאמי עמדות עם המיילדת ותראי לה את הדף ותגידי לה שרשמת אותו כי ידעת שתכנסי ללחץ ולא תוכלי לחשוב על הכל אז היא תבין אותך.

והכי חשוב - לך ולכל החברות בפורום -  תמיד לבקש שיסבירו לך מה מטרת הבדיקה, הפעולה שנעשית, האם היא נצרכת, האם אפשר לחכות/להפסיק באיזשהו שלב ולהבין מה עושים איתך ומה קורה לך.

אין לאף אחד מטרה להציק לך ולהשתלט עליך!  זה הגוף שלך, הלידה שלך ויש לך את האפשרות להחליט במגבלות מסוימות - את צריכה תמיד לראות את התמונה הכוללת (כמו שהצוות רואה).

בהצלחה!

זה או את או בעלך,את צריכה ללמוד להיות אסרטיבית.

אם הדולה ככה תתערב,הם יכולים ממש לא לאהוב את העניין.

נסי כמה שיותר סחוב בבית ולהגיע לקראת הסוף,וכשאומרים לך ללחוץ אם את לא מרגישה צורך,תגידי להם כשתרגישי צורך אלחץ.

בעניין תנוחות גשי לבית חולים שנותן לך את המקום הזה,איזה איזור את בארץ?

האמת מה שנשמע הכי מתאים לך זה לידת בית.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

זה דבר מדהים.

אם את יולדת בהר הצופים כדאי לבקש בקבלה מיילדת שתומכת בלידה טבעית.

ואמא רק תהיה גאה בך!

אני אישית ממליצה יותר על עין כרם.

הבעיה היא מתי שזה לא ככה,והם מתעקשים על מה שנראה להם,ולך במצב כזה אין טיפת כוח להתנגד ,למרות שכבר היית בסרט הזה לא מעט פעמים ב"ה,ואין לי ספק שזה לא מה שטוב בשבילי...

בעצם לפי מה שאתן אומרות נשאר לי רק להתפלל, ליפול על שליחות טובות,זה מה שעשיתי עד עכשיו..לפעמים זכיתי,לפעמים לא.

אם דולה זה לא פתרון,אין השתדלות אחרת שאפשר לעשות?

למה הדולה לא יכולה להיות "הפה שלה"?

אם בעלה לא יכול נפשית או טכנית ללוות אותה והמלווה שלה זו דווקא הדולה

למה שהיא לא תוכל לדבר בשמה? או לפחות לכוון אותה ולהזכיר לה מה לומר?

הרי די ברור שאי אפשר לצפות שהיולדת בצירים ובמיוחד כשהלידה מתקדמת תהיה מודעת במאה אחוזים לכל דבר שקורה ותזכור כל פרט. וגם אי אפשר לחשוב שהצוות תמיד יעשה הכל כמו שהיא היתה רוצה בלי תזכורת.

אז מי יזכיר להם?

הם רוצים לשמוע מה האישה רוצה וחושבים שאנחנו מכניסות לה דברים לפה.

כשאני מלווה זוגות או מכינה ללידה,אני אומרת לזוגות תמיד לשאול על כל התערבות רפואית,מה אם כן ומה אם לא ומה ההשלכות?!

ולבקש להתייעץ כמה דק' לבד בזמן הזה אני אומרת להם את דעתי,אבל הבחירה זה תמיד של היולדת ובן זוגה.

גם אם זה לא לדעתי.

זאת הלידה שלה,לא שלי.

חשוב לי שהיא תרגיש שהיא עשתה את הבחירות בלידה.

אני כאן בשביל לתמוך,לעזור לה להתמודד עם הכאב,לתת את דעתי המקצועית.

ובסופו של דבר היולדת בוחרת מה שטוב לה באותו רגע.

לדעתי אחת הסיבות (ברור ברור שלא היחידה) ללקחת דולה

זה כי הבעל לא מסוגל לתפקד במצבים האלה מול הצוות (בטח יש יוצאי דופן),

ולהיות אסרטיבי מספיק ולהבין את כל הפרוצדורות הרפואיות שיכולות להיות (הוא בד"כ לא גלש בפורום הריון במשך 9 חודשים כמו האשה..).

הוא אפילו לא תמיד יהיה עם היולדת (אולי ישמור על שאר הילדים למשל).

ומצד שני את לא באמת מצפה שהיולדת תהיה בפוקוס מלא כל הלידה והצירים נכון? אחרת היא לא היתה צריכה שום ליווי והיתה מסתדרת לבד. לידה זה הרבה פעמים קצת התנתקות כזאת נכון? אז איך אפשר לצפות ממנה להיות הגיונית ומבינה כל דבר כל הזמן (את אומרת שאפילו אי אפשר שהדולה תייעץ לה)?

ורק הדולה יודעת מה טוב לך כעת.

הלידה היא שלך, את ארחאית על עצמך ועל תינוקך ואת תקבלי את ההחלטות שלך לבדך,עם בעלך ובסיוע מי שתבקשי, אבל את המחליטה!! זה הגוף שלך, ההתמודדות שלך והחיים שלך!!!

הדולה - אין לה נסיון רב של שנים מקצועיות בכל המכלול, היא באה לעזור לאשה להתמודד עם הכאב ותהליך הלידה אבל אין לה נסיון מקצועי בפירוש מוניטור, בקצב התקדמות לידה, בלחץ דם ודופק של האישה, במערכת הנשימה, במערכת השתן, בבדיקות דם, בתוצאות אולטרסאונד שמשליכות על הלידה, בהתפתחות הלידה  וכל מה שקשור לאישה מעבר להתמודדות עם הכאבים ותהליך הנפשי בלידה.

הצוות הרפואי עובר דרך ארוכה בשביל לטפל במכלול שנקרא "אם-תינוק", מבחינת כל המערכות.

את פשוט יוצאת מנקודת הנחה שהצוות רוצה לרעתך, ורק לראות אותך אחרי.

אם תחשבי שמטרת הצוות שלך יהיה הכי טוב וגם לתינוק שלך אז תגיעי ללידה במחשבה טובה ויהיה לך טוב עם הצוות אבל כשמראש יש התנגדות לצוות את לא תקבלי מהם כלום ועדיף שתלדי בבית, לבדך-עם הדולה.

כן את צודקת ההחלטה היא תמיד שלי.

אבל כולנו יודעים שאשה בלידה לא תמיד יכולה לנהל הכל לבד נכון?

לפעמים בצירים קשה לדבר ולהסביר מה אני רוצה וכו' נכון?

אז נהוג שיש ליולדת מלווה שעוזר לה ומתווך נכון?

בדר"כ זה הבעל? אבל נגיד שהוא לא יכול למלא את התפקיד הזה. נגיד אפילו שהוא לא נמצא בלידה.

למה אי אפשר שזאת תהיה הדולה? מה הקשר לזה שהיא לא יודעת הכל כמו הרופא\אחות? גם הבעל לא מבין כמו הרופא ובכל זאת הוא יכול להגיד ולייעץ ליולדת נכון?

ההחלטה שלי זה גם למצוא לי מלווה שיעזור לי (לא יחליט במקומי כמובן) ברגעים שקשה לי להסביר את עצמי.

ובד"כ הם יחכו דקה, ישאלו שוב, יסבירו שוב ויתנו לך את האפשרות להתבטא בצורה הנכונה והטובה בשבילך.

נכון שצריך מלוה אבל הוא לא הפה שלך!

היום המערכת מצריכה את האישה להגיע עם מלוה כי לצערנו אין מיילדת לכל יולדת אלא יש לה כמה יחד (משתדלים 2 ולפעמים כשממש עמוס אז יש גם 3).

המיילדת לומדת את כל דרכי התמודדות עם הלידה, הכאבים ואפשרויות הטיפול גם הלא תרופתיות, הלימודים לא קלים ואפילו ארוכים,יותר מדולה ואם האישה רק תבקש מעט תמצא עזרה נכונה כמו שהיא רוצה.

אבל מתוך הנחה שיצא לך כבר להיות נוכחת - 

כמה פעמים יצא לך לשמוע את הצוות שואל את האישה:

1. את רוצה לעלות על המיטה?

2. את רוצה אינפוזיה?

3. את רוצה שנבדוק פתיחה עכשיו?

4. את רוצה מוניטור רציף או לסירוגין?

5. את רוצה לנסות "ווקינג אפידורל"? (ואז את ההסבר לאישה אודותיו)

6. את רוצה שנפקע לך עכשיו את המים?

וכיו"ב... 

(בדרך כלל כל הנ"ל ואחרים מוצגים לאישה כעובדה: "עכשיו תעלי למיטה/נשים לך אינפוזיה/נבודק פתיחה" וכן הלאה) 

שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל, אם אני רוצה שיפקעו את המים, אם אני רוצה אינפוזיה...

להכל עניתי "לא יודעעעעת!!"

לפעמים קשה להחליט תוך כדי הלידה, וצריך מישהו שיזכיר לך מה רצית.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

האידאל הוא שטובת היולדת והתינוק יהיו בראש מעייניהם של הצוות הרפואי,

ובעז"ה כשאת תהיי מילדת, את תהיי מהסוג הזה, שמכבד את היולדת ונותן לה את הכבוד והמקום הראוי,

אבל בינתיים, אנחנו שומעות וחוות יותר מידי את ההפך,

ותאמיני לי שאני משתדלת מאוד בלידה ליצור קשר טוב ותקשורתי עם המילדת, ובכל אופן,

לצערי, אני יוצאת לא פעם עם טעם מריר מהלידה, בגלל הצוות.

התחושה הכללית שלי כשאני באה ללידה, היא שעכשיו אני צריכה להיות דרוכה ולעמוד על המשמר שלא יעשו לי משהו שאני לא מעוניינת בו.

קשה לפתח ככה לידה נורמלית, כשהראש עסוק ב'איך להסביר את עצמי ככה שיסכימו למה שאני רוצה'.

הלידה הכי כיפית שלי היתה עם מילדת שהכריזה כשנכנסה לחדר 'את הקובעת פה, אני לא נוגעת בך, זו הלידה שלך! אני אעשה רק מה שאת רוצה'.

אבל, זה יוצא דופן, בדרך כלל התחושה היא של חוסר אמינות, רוצים לזרז את התהליך, להחליט בשבילי, ושלא אהיה מידי חכמה ואפריע.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לא הכל מתחיל ונגמר במויטור לא מוניטור בלידה האחרונה כפי שאת מכירה את ההסטוריה שלי באתי עם המעקב הריון מ-פ-ו-ר-ט ובהמלצתך עוד עם בדיקות דם כמה ימים ולפני ודף מודבק על המעקב עם אותיות גדולות ואדומות על המצב הבריאותי שלי על מנת שלא יעשו את הפאדיחה שעשו בלידה הקודמת וכ"כ סבלתי מכאבים בסוף והן זה לא ריגש אותן שאלו אותי את כל מה כתוב בצורה ברורה במעקב הריון ובקשתי וחזרתי וביקשתי ברגע שיש לי ציר אל תפנו אלי בעלי גם נמצא תשאלו אותו אבל לא זה לא עניין אום הן רצו לשמוע את זה ממני עד שממש 0 ואת יודעת שאני אסרטיביצת כשאני רוצה ) זה עבר כל גבול וממש אבל ממש כעסתי עליהם ואפילו בעלי התערב כשראה שהן אנטיפטיות בצורה משוועת .

אם זה לא היהכ" כ קיצוני לא היתי כותבת את זה !

לא הכל מתחיל ונגמר בצד המקצועי יש גם דברים שקשורים נוחיות של האישה כדי שיהיה לה טוב וקל יותר ללדת ולא תמיד רואים מולם את היולדת אלא רק את תהליך הלידה !

אז נכון הן חסר כח אדם, יש לחץ הן כבר ראו.... לידות אבל עדיין אם לא יהיה את אותו אחד /אחת שכן יעמוד על הדברים הקטנים/השוליים בעיניהם שחשובים לאישה ע"מ שהלידה שלה תהיה יעילה יותר היא יכולה לסבול !

אני לא חושבת שהצוות חושב לרעתי אבל גם לעיתים לא כ"כ רחוקות לא רואה את האישה שנמצאת בתוך הלידה !

לצערי .....

אבל יש מצבים שהרופא והמיילדת אומרים משהו והיולדת מסתכלת ומחכה לתשובת הדולה,

במצב כזה הרופאים לא אוהבים לראות ובצדק,הם למדו רפואה ובסך הכל הם לא רוצים לרעתינו ברוב המקרים.

אז שוב כשאני מלווה זוג/אישה אני מבהירה לה את העניין, ולפעמיים בצירי לחץ לדוג' אני ממש לוחשת לה באוזן.

רוב הזמן אנחנו במילא לבד בחדר לידה.

בעצם הנוכחות שלה. היולדת שואבת ממנה תחושת ביטחון שהיא לא לבד מול המערכת, מול המצב בו היא נמצאת, וזה נותן לה הרבה פעמים כח להיות אסרטיבית בעצמה. אנחנו כדולות לא יכולות לשמש כפה ליולדת- אבל בהחלט יכולות לחזק אותן בעמדתן בעזרת מבט, מגע, ועצם הנוכחות.

כן. יולדות נהיות עצמאיות יותר ואסרטיביות יותר, דוקא כשהן מלוות ע"י ליווי מקצועי ותומך. תחשבו על ההגיון- להיות לבד מול מערכת זרה או להיות מלווה ונתמכת ע"י אישה אוהבת, שהיא גם מכירה את המערכת ומשדרת לך ביטחון ועצמה.

מנסיוני- אני חושבת שדולה יכולה להועיל בהחלט בנושא הזה, אבל בהחלט לא לדבר במקום היולדת.

לפי מה שאת מתארת, לדעתי דולה יכולה מאוד לעזור לך. 

אני לא רציתי אפידורל, והדולה מאוד עזרה לי לעמוד על שלי גם כשהמילדת ניסתה לשכנע אותי לקחת, ואני אסירת תודה לה על כך (לדולה),  היא פשוט לחשה לי באוזן שאני לא רוצה...

כי באמת תוך כדי הצירים מאוד קשה להיות אסרטיבים.

ונראה לי שזה כן התפקיד של הדולה, לעזור ליולדת לממש את רצונותיה, גם אם הם נגד הצוות הרפואי.

ואגב, הדולה שהיתה לי היא מאוד מוכרת ואהובה בבית החולים שילדתי, כי היא יודעת לעשות זאת בצורה זורמת עם הצוות ולא נגדם, וזה לדעתי אחת הכישורים הכי חשובים בדולה, שתדע לזרום עם הצוות ולדאוג ליולדת.

בהצלחה!

כמו שמוריה חשבה,אבל חשוב לעשות זאת בענווה

ולא מול הצוות,כתבתי שאפשר ללחוש באוזן.

ובאמת רוב הזמן אנחנו לבד בחדרי לידה.

לגבי אפידורל דולה באמת עוזרת לעבור את הלידה ללא משככי כאבים.

אבל זה שלא יבדקו אותה היולדת צריכה להיות אסרטיבית.

לגבי ללחוץ לפני הזמן אני תמיד מזכירה ליולדות שלי רק כשאתן מרגישות צורך ללחוץ רק אז ללחוץ,להיות קשובה לגופך.

יש לפעמיים מצב בפתיחה מלאה שאין צירים איזה חצי שעה והגוף אוגר כח.

תכיני את עצמך מה חשוב לך ועל מה את רוצה להתעקש תכיני את המלווים איתך

אני כמעט בדיוק כמוך רק שאני כן אסרטיבית וכשכואב לי ולא מתייחסים שאישה שמולם אלא מתייחסים אלי כאל חפץ אני יודעת להשמיע את דעתי נחרצות אבל בלידה האחרונה ניסיתי וככה שהייתי נחרצת זה לא עזר ובעלי כבר ראה שהמיילדות חצו קו אדום והתערב .

בדר"כ ב"ה שחמתי הצדיקה מצטרפת ומבקשת בשבילי את הכל

חשוב שיהיה לך מישהי שבגישה שלך שמבינה אותך ואת סומכת עליה

אני בלידה הרביעית (אחת לפני זאתי ) תאמתי עם דולה מקצועית ממש אחרי שניסיתי לקחת דולה בסתז ולא התחברתי אליה . ואז הדולה ביקשה שאודיעלה שאני מתחילה צירים ולא כשאני יוצא ואני הודעתי לה כשהייתי עם רגל בדלת לבי"ח והיא הייתה בצפת... אז כמובן שהיא נתנה לי טיפים בטלפון אבל ילדתי בלעדיה 

ב"ה שהסגתי אותה בחינם כך שלא היה לי מה לבא אליה בטענות בכלל.....

אבל כל מה שאמרתי לך זה רק בתנאי שאת באמת מוכנה נפשית וגופנית כי אני בלידה הראשונה חשבתי שאני גבורה ואסתדר לבד וסבלתי וסבלתי ושוועתי לעזרה שלא קיבלתי .... וזה היה חבל

ברכה והצלחה בכל החלטה

 לידה קלה ומבורכת

עם המון שמחה ונחת

אין כמואמא שמלווה בלידה . יש לה ניסיון(אמנם מוגבל) שהיא מאוד אוהבת אותך ואכפת לה ממך , אפילו אם היו לכם מריבות וחילוקי דעות, ואפילו אם היא מעירהכל הזמן , היא הכי מבינה אותך, ודואגת לך.

לא לקחתי דולה ללידה אבל כשהגעתי לביה"ח היתה שם דולה מתנדבת שעשתה לי עיסוי בגב- זה ממש ממש עזר לכאב של הצירים!! היא יצאה לרגע מהחדר ופתאום כשהיא לא היתה הכאב היה חזק פי 100.. בקיצור היא ממש עזרה לי! לפני כן לא האמנתי שזה באמת עוזר לכאב חשבתי- כשכואב כ"כ מה כבר יכול לעזור? אבל עובדה... וגם הייתי בטוחה שארצה להיות לבד ושלא יעזו לגעת בי. באמת- אם היו מלטפים אותי הייתי מתחרפנת אבל המגע העמוק דווקא עזר! מומלץ....

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).