פרטים לא מדויקים מסיבות מובנות.
בחור מכיר מישהי מכאן כבר מעל שנה
בין השניים היו יחסים נהדרים בחודשים האחרונים, שלא למטרת זוגיות
והסיבה היא שיש משהו אישי שמראש לא מוביל למטרה כזו מצד דעת הבחורה כרגע.
אלא שלמרות זאת הבחור חווה בחודשים אלו "סימנים" שאינו יכול להתעלם מהם
שאכן יש משהו ביניהם, יותר משניתן אולי גם להסביר.
כמובן שיש לו רגשות נעלים ולבו חפץ בה ובטובתה.
בהרגשה שלו זה אפילו "חטא" מלהסתיר ממנה
אלא שאינו יודע איך להציג זאת בפניה,
בהנחה נוספת שהיא גם יוצאת לפגישות בתקופה זו.
עצות?
שהיא תקרא את זה פה, ותבין לבד?
אתה יכול לפנות אליה באישי ולומר לה.
כלומר, אתה צריך לעשות 'דיבור' איתה ולהסביר לה מה הוא מרגיש.
או יותר נכון, עדיף שהוא יאמר לה מה הוא מרגיש- פנים אל פנים, בלי להתבייש, ישירות.
ואז דבר איתה...
או שתהיה ישיר איתה
תגיד לה מה אתה חושב ומרגיש- תגיד לה גם שאתה מודע שיש כל מיני עיקובים מניעות וכאלו =תעשו רשימה שלהם ותחשבו ביחד על זה....
או שתהיה עקיף איתה- ותתן לגורם שלישי לשדך ביניכם
דרך הודעה אישית אם השתנה משהו והיא חושבת שיש מבחינתה על מה לדבר.
אם כן - יופי.
אם לא - כדאי לכאורה להפסיק את ה"יחסים הנהדרים" הללו. אי אפשר גם "לצאת לפגישות" וגם לפתח יחסים נהדרים עם מישהו אחר... חבל על שיברון הלב של הבחור, שרק ילך ויתעצם באופן כזה - וגם פשוט לא שייך (אלא אם כן יהיה בטוח שאו-טו-טו תשנה את דעתה.. זה לא כ"כ נראה ממה שכתבת שיקרה פתאום אם עוד לא קורה; מה שניתן - כנ"ל - לברר כעת)
חששתי שזה לא שייך מכמה סיבות בינהם פער גילאים, הוא הציע כמה פעמים להיפגש, כל פעם דחיתי את העניין (הסברתי לו גם למה) ובסוף הסכמתי. (בסוף חתכתי כי זה באמת לא היה ממש שייך).
אבל שווה לנסות. בהצלחה.
המשפט היחיד שלא הסכמתי איתו הוא "אין שמחה כהתרת ספקות" בהקשר הזה.
לצערי אני מדברת מניסיון, וכן, מי שאני מדברת עליו יודע את זה ויודע שזה עליו.
הייתי במצב הזה של "קשר לא קשר" פה, שנמשך כמה חודשים. זה היה טוב, זה היה כיף, זה היה גרוע.
לא, לא הגענו לפגישות ללא מטרה, פשוט כי לא הסכמתי, כי אני הייתי זו שרצתה את הקשר מעבר, והוא לא.
מה היה בסוף? בסוף שאלתי אותו. התשובה הייתה לא. התשובה עדיין לא, ולא נראה שהיא תשתנה אי פעם, אבל זה כבר לא קשור אליי. חתכנו(תי?) די מיד, לא דיברנו כבר כמה חודשים, ואני לא מתחרטת על זה. (אם אתה קורא את זה, סליחה על הישירות...כרגיל...)
ולמה למרות כל זה אני לא מסכימה עם המשפט הנ"ל? כי זה לא היה משמח. זה היה קשה, זה היה קורע מבפנים, זה היה מטלטל, מבלבל ומה לא, אבל זה היה נכון, וזה היה נחוץ. לוקח זמן עד שמגיעים להבנה הזו, ויהיו זמנים קשים, אבל אני מצטרפת לכל הנאמר ע"י חכמים ממני כבר- שאל אותה. תגיד כן? יופי. תגיד לא? מספיק. בשני המקרים עדיף עכשיו ממאוחר, והאמת? אם הקשר שלכם באמת טוב אין לך ממה להתבייש מלשאול אותה את זה. בקשר אמיתי לא מסתירים ומדברים על הכל (ככה זה אצלי לפחות.)
ב"הצלחה!
וזכור תמיד שהקב"ה מאחוריך בהחלטות שבאות ממקור הנשמה, "ויהיו כל מעשינו לשם שמים".
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
ואיפה כל פעם?
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
שלבנאדם יש אופי טוב כפשוטו ויכולות כאלו ואחרות.
רב ממדרשה אעריך על ההשקפה והתורניות שבו, על הקדשת הזמן שלו עבורנו, על הכריזמה שלו אולי. על עצם היותו מצוין לתפקיד שלו, אבל ל"דמות של בעלי" אני מחפשת מישהו אחר, ולכן לא יתאים לי מישהו כמו הבן שלו (זורמת עם הדוגמא)
חלקן נחמדות זורמות וטובות שתיאורטית היו אכן יכולות להתאים לאחי, אך חלקן זורמות וכיפיות אבל לא הכי יציבות ולא אציע לאחי מישהי שחייבת כל יום לצאת לנשום אוויר באזור אחר בארץ ובית ומשפחה לא תופסים אצלה הרבה מקום.
לדעתי בשביל להיות חבר מספיק להיות בחור חמוד שזורם וכיף לנו ביחד וגם אם יש שריטות פה ושם לא נורא העיקר שכיף ושמח.
ובתור בעל אחפש אחד שיהיה יציב יותר, דמות בשביל הילדים שלי, אחד שיוריש להם גנטיקה משובחת(:
באמת היה לי קשר משמעותי עם בחור חמוד, שבתור חבר הוא היה יכול להיות נהדר, רק פחות בתור בעל ולכן נפרדנו (הוא כבר נשוי היום)
ולמה הוא לא התאים בתור בעל? כי מבחינה אישיותית כמה שהוא היה טוב היה לו עוד מקום לשיפור (היו לו קצת שריטות מהחיים המורכבים שעבר בילדותו) וגם הרמה התורנית היתה שונה...
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.
מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
