הרי אתם כבר ביחד מעל חודש... התכוונת שהציע נישואים?

בכולופן,

גם אצל זוג נשוי יש שתיקות לפעמים, זה הגיוני וטבעי, אין לך מה להלחץ מזה...

ב"הצלחה

יש הבדל גדול בין חברות ונישואים-

הציע חברות- אחרי שהכרנו חודש (וגם קצת לפני) וראינו שאנחנו מוצאים חן אחד בעיני השניה, אז די טבעי שהוא יציע, פשוט להפוך את הקשר למשהו יותר רשמי ורציני מאשר "דייטים"..

תודה!

בני כמה אתם? זה חבר ראשון שלך?

וגם מתי בדיוק נהיו השתיקות ? בזמן שהייתם עם החברים שלו?

אממ אני בת 19, וזה סוג של חבר ראשון.. לפניו היה לי קשר רציני אבל לא באותה רמה, קשר שאני חתכתי.

כשהיינו עם החברים די שתקתי כי הם כל הזמן פשוט דיברו (הזוג עצמו), לא היו לנו יותר מדי הזדמנויות לדבר..

השתיקות היו בעיקר אחרי, כשהוא הקפיץ אותי הביתה.. האמת שגם הייתי ממש מותשת מהיום הזה בלי קשר, יש מצב שזה גם תרם למצב.. 

זו טעות גמורה (וגם התוצאה היא אולי המשך שלה..):

אין קשר "רשמי" לפני אירוסין. וגם ה"אירוסין" של ימינו זו בעצם הצהרת כוונות שהאנשים האלו החליט להתחתן.

וזה גם לא יותר "רציני" מדייטים. בדיוק ההיפך.  כל זמן שהמפגשים הם "מוכווני נישואין", אז גם אם לוקח קצת זמן עד שבטוחים ומחליטים, הם בשאיפה מתמדת מאחריהם לבירור אפשרות הקמת בית ביחד. זה רציני.

אבל איזו "הגדרת ביניים" שאין לה כל תוקף וממשות מצד האמת , אלא פנטזיה של "ביחד" בעלמא, זה מצד האמת לא רציני.

וגם התוצאה לדעתי לא מפליאה. אולי היא באה דווקא כי אתם חבר'ה רציניים ופתאום מרגישים כאילו "זהו".. הגענו למשהו.. אבל אתם מרגישים שהמשהו הוא לא באמת משהו.

ה"משהו" צריך להיות הנישואין. שם יש בנין תמידי - ומה שמחיה את הלפני כן הוא החתירה לכך, ולא השגת "יעדי ביניים" כביכול. 

וזה בלי לדבר על התוצאות המאד עגומות שעלולות להיות כשמרגישים שאפשר "לנוח" על הסטטוס המדומה הזה של "חברים" ואם בסוף מתברר שלא שייך - אז מה עם שיברון הלב, ומה עם הפגימה באפשרות של בנין מחודש לגמרי עם מי שכן?..

ואת הרי בגיל שמבררים לקראת נישואין.

לכן, הייתי מציע לכם לעשות "רברס" קל.. להגיד אחד לשני - יאללה, מספיק עם השטויות האלה של "חברים".. בוא ניפגש, נדבר, נתברר, ונראה אם מגיעים לשלב שיכולים לתכנן חתונה.  כלומר - תחזרו "לחתור לקראת". בלבד. ולא כאילו אתם "בתוך" סטאטוס. לצורך זה כמובן נפגשים בנחת, מדברים. שנכיר קצת יותר.

יכול להיות שההיכרות תתעורר מחדש.

ואגב, יש כאלה (לא כולם) שמדווחים על מצב דומה בתקופת האירוסין. מאותה סיבה: כאילו הגענו למשהו, אבל זה לא באמת המשהו, שבו יש התחדשות ובנין תמידיים.  אל תקדימו את המאוחר.  תבררו, תכירו, ותחליטו אם מתאים לכם להתחתן.

שתזכי להקים בית נאמן, טהור ושמח בישראל, בלי סיבוכים ובלי בלבולים...

אבל יש כל מיני הגבלות מסוימות (לימודים, צבא) שבעקבותם שנינו כביכול "כבולים" מחתונה לשנה הקרובה +-

לכן גם נורא התלבטתי לפני שנכנסתי לקשר, אם כדאי להתחיל לצאת יותר מאוחר, לדחות בכמה חודשים..

בכל אופן במצב הנוכחי אין יותר מדי ברירות, בטוחה שבסוף הכל יסתדר לטובה. (עם עבודה משותפת כמובן..)

תודה על התשובה המפורטת!

ה"רשמיות" הללו שאין בהן כל צורך ויש בהן בעיתיות. להיפגש בתדירות מתאימה לצורך ההגעה בבריאות ורעננות לנישואין (גם כשמחליטים שזה זה, קורה שיש אילוצים להתעכב קצת).  גם צבא ולימודים לתקופה לא ארוכה אינם חיייבים "לכבול" לגמרי. וממילא בין אירוסין - אם זה אכן יהיה מתאים - לנישואין חולף עוד זמן מסוים.

הרי מעל לכל בן זוג הוא חבר לחיים, חבר אמת.. לא חושבת שצריך להחביא/להסתיר את ההגדרות האלה,

הרי בסופו של דבר הקשר הוא אותו קשר, והמטרה תמיד ברורה ועומדת לנגד עינינו..

ואפילו בתחילת קשר. איכות הקשר לא נמדדת בהכרח בכמות השיחות שמקיימים, אלא בתחושות שאותן שיחות מעבירות לך- כאדם שנמצא בקשר..

אם זה נותן לך תחושה לא טובה- כנראה שיש בסיס לתחושה הזו..

בכ"א אם תגיעי לפגישות בגישה לחוצה שתוהה האם זה בסדר, ממילא כל שתיקה תקבל אופי לא טוב.

אז בנחת, ובשמחה..

הרבה אור, ברכה ושמחה בעזהי"ת

מה הבעיה לשתוק? (יש כאלה שכבר שנים מחכים לזה...)

לא שהייתי נשוי, אבל נראה לך שבחיי הנישואין כל הזמן מדברים?

לגיטימי מאד לשבת ולשתוק, לחשוב, לפנטז...

זה אפילו היה לי מאד כיף.

נכון שבשלב הראשון של הקשר זה קצת מלחיץ.

אבל סה"כ, אין עם זה שום בעיה- ולא צריך להתמודד עם זה ע"י הנפצת נושאים ממאחורי האוזן...

ברור לי לגמרי שיש מקום לשתיקות וזה טבעי.. אולי באמת זה היה סתם לחץ מיותר.

(גם יצא לנו לדבר מאז אתמול, טיפה נרגעתי אחרי השיחה..)

תודה!

אני לא מכירה אותך מספיק טוב... אבל ממה שראיתי זה פשוט..

מותר לשתוק לפעמים... זה יכול להיות שכמו שאת היית מותשת ועייפה גם הוא היה מותש ועייף..

לפעמין גם השתיקות בונות(שוב את אומרת שבדרך כלל אתם מדברים בלי סוף.. לא תמיד צריך למלה את החלל בדיבורים ולא תמיד שתיקה חייבת להיות מביכה..)

אז זה אני אומרת בשיא הזהירות וממש לא מתוך רצון לפגוע!

יש מצב שאת חושבת שהכול ימשיך ככה גם בנשואים שלכם?? תזהרי מלחיות בעננים וורודים!! תתכונני לעבודת המידות בקיצור נישואים זה לא "קל" נכון שיש המון יופי בנשואים, אבל גם יש קושי!!!

חברי'ה נשואים עזרה תגידו את דעתכם!!

בלי שום קשר שיהיה בהצלחה!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.