א.20110905123633.pdf

המקור לעיון (לא שזה לא נכון, אני פשוט לא אוהב ציטוטים חלקיים)

ב. אסור לשכוח שמהכסף הזה ממנים עוד דברים.

ביטוח לאומי לערבים

התנתקות

גדר הפרדה

מימון לכל מיני עוברי עברה

יש מספיק סיבות למי שרוצה להעלים מס לחשוב שהוא עושה דבר נכון ואמיתי.

הביטוח לאומי לא נותן

את הכסף שמגיע גם ליהודים, נתחיל מזה...

הכל חרטוטי שכל...

הכסף הזה משמש בעיקר

לצורכי המדינה,שלא נפרטם,

שמשום מה אני חשה נורא

שזה נעשה מכספים שלוקחים לי מהמשכורת...

לפני שהתונים עולים פה, אני חושב שצריך להבהיר נקודה חשובה.

זה שלפעמים עושים גם דברים שלא ממש משמחים אותנו בכסף שלנו, זאת לא סיבה לגנוב. עושים איתו גם הרבה מאוד דברים טובים.

מי שמעלים מס הוא גונב מקופת הציבור חד וחלק.

אם אתם רוצים לשנות את האגפים אליהם יגיע הכסף אתם מוזמנים למחות או לנסות להיות שר האוצר.

זו בדיוק  הבעיה.

אפילו ההתנתקות.

הם חלק מהשיטה.

לדברים בהם המדינה משתמשת בכסף לצרכיה- הרשימה שלך תהווה אחוז קטנטן מהמכלול.

והעובדה שהמדינה משתמשת בכסף לדברים שליליים לא אמורה לתת לגיטימציה לאף אחד להעלים מס-

הדברים הללו הם חלק מצרכיה גם אם אתה לא מסכים איתם.

וכשעובדים עם תלוש גם אפח'ד לא שואל

את דעתך בעניין.

רק שהשימושים הנעשים בכספי שעבדתי עליו

ממש אינם מוצאים חן בעיניי!!!!!!!!!

ממש ממש!!!!!!!!!!!!

אחוז בודד.

גם אם השימוש לרעה היה ב 90% מהכסף היינו צריכים לקבל את זה.

זו החלטת הממשלה וצריך לכבד אותה.

זה מופיע בעשרת הדברות

הדבר החמישי:

'כבד את ראש ממשלתך ואת נשיאת בית משפטך למען יתקצרון ימיך'.

החליטה, גרמו מזה חילול ה' לעיתים.

ו

הלוואי שהיחס לתורה וההלכה היה בכזה כבוד, רטט וזיע

ו-ככה נוהגים, כי ככה ההלכה, בלי קולות ומשחקים.

היחס המכבד טבוע בעם היהודי- לתורה,

הקבלת עול מלכות ללא תנאים- היא של מלכות שמיים בלבד.

וצריך לזכור את זה טוב טוב.

אבל אין לנו שום רשות לזלזל או לצאת נגד מלכות ישראל. גם אם היא טועה.

חלק מקבלת מלכות שמים היא להשמע למלכות ישראל, ישנם כללים מדוייקים מתי אין להשמע לה ואף אחד מאתנו לא יכול על דעת עצמו לקבוע מתי הם תקפים- זה נתון לדעת תורה בלבד. (ע' הלכות מלכים לרמב"ם).

תבדקי בספר מלכים ותראי כמה כבוד חלקו הנביאים למלכות שהובילה הרבה פעמים את ישראל למקומות נמוכים הרבה הרבה יותר מהמקומות אליהם מובילה אותנו הממשלה בהחלטותיה.

גם את זה צריך לזכור טוב טוב.

כפרה,

להזכירך מי היה דוד מלך ישראל,

שיש מחלוקת אם חטא חטא יחיד בחייו או לא....

זאת מלכות ישראל.

מדובר בענקי עולם שאין אנו יכולים להיתקרב לעפר רגליהם.

הם,

שמורא שמים היה נסוך עליהם,

שמלכות שמים היתה מלכותם,

שדוד כירכר ופיזז לפני ארון ה',

להם היה כבוד גדול.

ועם כל הכבוד,

ה"מלכות" היום, שה' ירחם על כל בניו וכל יראיו,

אין עילה להתחיל בהשוואה.

עוד?

הם היו מלכים טובים לנתיניהם, עד כדי כך שלמרות

שעבדו עבודה זרה שלא היתה כמוה,

היו נוצחים במלחמותיהם.

וברגע שאחאב, למשל, פגע בנתין אחד (!) שלו,

הוא נענש על כך וישראל הפסידו במלחמה.

וגם נלקחה ממנו המלכות (ובגלל שחזר בתשובה רק בימי בנו.)

אצלנו, ה' ירחם, המצב בדיוק הפוך, ובאמת אנחנו לא נוצחים במלחמות

כבר כמעט 40 שנה...

יהי רצון שתלקח המלכות מאלה שהיא נמצאת אצלם עכשיו,

ותנתן לרֵעַ טוב מהם.... (מתוך התפילה לשלום המדינה)

ולא דיבר לשוה"ר. 

אחאב נענש על הפגיעה בנבות כי חטא ולא כי היה זה מעשה חד"פ.

להזכירך הוא רצח את כל נביאי ה', ונא' עליו שעשה השתדלות גדולה מאד להכעיס את רבוש"ע.

אבל הם בדיוק אותם 20 ש"ח של המיסים,

ובעצם בקשת ההנחה הלקוח "דוחף" את המוכר לפיתוי-

לשלם מס ולא להרוויח או לרמות, וזה לפני עיוור לא קטן,

וכן- לא בושה לבקש חשבונית,

ובד"כ אחרי שהתווכחת עם הפרסי בחנות והוא הוריד לך את ה-20 ש"ח

הוא כבר לא יתן לך חשבונית מס

ויוצא שהוא העלים את כל הסכום ששילמת לו ובכך הפכת לנותן יד לדבר עבירה...

מוכר יכול לעשות איזה הנחה שהוא רוצה...והוא לא ממש יכול להעלים מס.

ותתלפלאי שמחירי העלות מאאאאדדד נמוכים ממה שאת חושבת.

חצאיות שעולות בחנויות 200 שח עולות להם 70 שח (מידע קיים).

מוכרים לא לוקחים סיכונים בהעלמת מס כי יש בדיקות כל כמה זמן. הם באים עם קבלה של סכום הזוי ומבקשים לראות את זה אצלו בחשבון.... והקנסות מאד יקרים על זה.

[חוץ מזה ש20 שח הנחה בחצאית של פרינס ממש לא משמעותית... מכאן עד שיגיע למחיר העלות או למחיר של רווח מספיק +מע"מ...יש עוד הרבה....]

בקצרה - לא משנה מה הרווח של המוכר כשאת מתחננת להנחה את גורמת לו ליצר הרע להעלים מס ובכך לחסוך לעצמו את ההנחה שהוא נתן.

הוא ב"ה בן אדם כמו כולם עם בחירה חופשית, וזה לא שעשינו "לפני עיוור לא תתן מכשול" כשביקשנו הנחה.. כך לעניות דעתי בכל מקרה.

הוא יכול לתת והוא יכול לא לתת הנחה... בחירה שלו. הוא יכול גם להעלים מס על הסכום המלא של הבגד/חפץ/וואטאבר...

אבל אם כבר -

השיעור ניתן בי"ב בחשוון תשס"ז Users\DF0F~1\AppData\Local\Temp\msohtml1\01\clip_image001.jpg" />

העלמת מס

--- ----

נערך על ידי הרב

סוף סוף חולפת בכביש מונית. אני מרימה את ידי בתחינה נואשת. גם אם היא תעצור אני מאחרת, אבל לפחות לא איחור גדול... ב"ה היא עצרה. באנחת רווחה אני מתרווחת במושב האחורי. לרחוב שמעון בבקשה, ו...תפעיל מונה. מונה? שואל הנהג, חבל זה יעלה לך פי שניים, גברת. שוב אני מתחבטת, האם חובה לדרוש קבלה, כדי שנותן השירות ישלם מס? ובכלל, האם עלי לשלם מיסים למדינה, שפעמים רבות מפנה את הכסף למטרות לא חיוביות?

------------

הרב דב ליאור שליט"א - רבה של קריית ארבע וראש הישיבה

תשלום מיסים, בקשת קבלה, רכוש מופקע

יש לנו כלל בתלמוד "דינא דמלכותא דינא"(גיטין י' ועוד),כלומר חוק שקבעה המלכות חובה לקיימו. הפוסקים הכריעו, שדין זה נאמר בין במלכי הגויים ובין במלכי ישראל (רמב"ם גזילה ה', יא' ועוד), ואפילו במלכי ישראל בארץ ישראל (בית יוסף חו"מ סג' שס"ט). (כמובן, כלל זה נאמר רק כאשר חוק המדינה לא נוגד את דיני התורה). וכן פסקו בבתי דין בישראל מאז קום המדינה (למשל - פסקי דין רבניים כרך א' עמוד 281), שחוק המדינה הוא דינא דמלכותא. ולכן אם המדינה מחייבת מיסים, למרות שהאדם סבור שזה אינו צודק, חייב הוא בתשלום המס. וכן כתב המהרי"ק (מובא ברמ"א חו"מ סג' קס"ג) שבענייני מיסים קשה למצוא את קו הצדק הנכון, לכן ודאי שאין לו לאדם להעלים מס.

אמנם לדעתי נראה, שאין אדם חייב לדרוש קבלה מנותן השירות כדי להכריחו לשלם מיסים, שהרי המדינה אינה מטילה את האחריות לתשלום המס על מקבל השירות אלא על נותן השירות. אם כן, זה עניינו של נותן השירות מול המדינה, וכמובן עליו להיות אדם ישר ולשלם. אמנם, אם ידרוש מקבל השירות קבלה, יש בכך מידת חסידות אבל לא נראה לי שחייב.

דברים אלו אמורים, למרות שהמדינה אינה נוהגת בהרבה תחומים לפי דיני תורה.

אולם בנוגע לגביית מיסים ולהפקעת רכוש, בסמכותה של המדינה להפקיע את רכושו של מי שלא משלם מיסים, ומותר אף לקנות מרכוש מופקע זה ואין בכך גזל. ולוואי ונזכה שהמדינה תתנהג לאור תורת ישראל בכל תחומי חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד.

------------

הרב ברוך פז שליט"א - ראש כולל הדיינות בישיבת בית אל

מיסים גדולים ומיסים קטנים

נושא המיסים הוא נושא רחב, ולכן דברי כאן אינם פסק הלכה אלא דעתי לדיון בלבד, בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד'.

מצאנו שתי סיבות בהלכה לחייב תשלום מיסים: א. דינא דמלכותא דינא ב. חובה על הציבור לספק צורכי ציבור. ישנם מיסים שנובעים מכלל א' ואחרים מכלל ב', ולכן יש קריטריונים וגדרים שונים לכל מס, ונבאר:

מיסים הניתנים מכח דינא דמלכותא צריכים להיות מוטלים באופן שוויוני, כאשר כל אדם נותן את אותו סכום. בתלמוד הם באים לידי ביטוי במס גולגולת (ב"ב ח') או מס על הקרקע (ב"מ ע"ג) וכד'. שני טעמים נאמרו לדינא דמלכותא - או "שכירות" שהנתין נותן למלך שמרשה לו להישאר בארצו ואינו מגרשו או מפני שהעם קבלו את המלך עליהם מרצונם להיות אדוניהם ולכן צריכים ליתן מס. המלך גובה כספים אלו לצורכו הפרטי, להקים צבא, ללחום מלחמותיו ולהעשיר את בית גנזיו (רמב"ם מלכים ד,א). אין על המלך חובה להשתמש בכספים אלו לתקן עניני המדינה, ואין כספים אלו מיועדים לצורך שירותים לעם כגון מערכת משפט, חינוך ועוד. תפקיד המלך הוא "לעשות משפט ומלחמות" (רמב"ם שם,י) ואין תפקידו לדאוג לשירותים למדינתו.

לעומת דינא דמלכותא, הציבור חייב לדאוג למערכות ושירותים לקהילה כגון: תשתיות מים וכבישים, בטחון פנים, רווחה (ב"ב ז - ח'), חינוך (ב"ב כ"א), משפט (כתובות ק"ה), מבני ציבור, ספריות (שו"ע או"ח ק"נ א') וכן כל דבר שהוא צרכי ציבור. הקריטריון לגביה לצורך דברים אלו שונה מן הקריטריון של מיסי המלך. המלך כאמור גובה סכום שווה מכל אחד ואחד, אבל הציבור גובה לפי התועלת שיש לאזרח מן השירותים. אם מדובר בשירותים מצילי חיים משלמים לפי נפשות, במשפחות שנהנות מן השירות, ואם השירות הוא לרווחת הציבור כגון בטחון פנים, מבני ציבור, ספריות וכנראה שגם רווחה וחינוך- גובים לפי ממון (ב"ב ז'). ההגיון בזה הוא שאדם וממונו נהנים ממדינה או מהעיר, כשהם מתפקדים כמו שצריך.

לאור האמור למעלה, נראה שהמיסים הנגבים היום במדינה נגבים מכח הציבור ולא מכח דינא דמלכותא למעט אולי בטחון, וזה גם אם נאמר שהממשלה מגלמת בתוכה את מלכות ישראל, שהרי שירותים אלו אינם באחריות המלך כלל אלא באחריות הציבור. לפי זה נראה, שמיסים שרוב רובו של הציבור אינו מקפיד לשלם, ורואה בסלחנות ובהבנה כאשר לא משלמים אותם, הוא למעשה מוחל עליהם, וממילא אין חובה לשלמם. לכן נדמה שאין חובה לבקש קבלה מבעל מקצוע, מפני שרוב הציבור אינו מקפיד על כך. ויש מקום לדון האם לבעל המקצוע מותר לא להצהיר על הכנסה זו. אולם על העלמת סכומים גדולים נראה שהציבור מקפיד, לכן אסור להעלים מיסים אלו ויש בזה גזל הרבים. בכל זאת תבוא ברכה על מי שמקפיד לשלם מס ולדרוש קבלה תמיד, שבזה מתרחק מן הכיעור והדומה לו.

------------

הרב שלמה אישון שליט"א - ראש מכון "כתר" - כלכלה על פי התורה.

גזלת הציבור

הכלל "דינא דמלכותא דינא" הובא בגמרא במספר מקומות ונפסק להלכה בשולחן ערוך (חו"מ שס"ט). נחלקו הראשונים האם גם בארץ ישראל חל הכלל, ולמעשה נקטו הפוסקים שגם בארץ ישראל "דינא דמלכותא דינא". כמו כן מוסכם על הכל, שלחוקים הנוגעים למיסוי יש תוקף הלכתי. מכאן שעל פי ההלכה אסור להעלים מס, וכמו שכתב, למשל, בשו"ת יחווה דעת (ה' ס"ד):

"נראה להלכה שבכל מה שנוגע למיסים וארנוניות ומכס, יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז"ל דינא דמלכותא דינא".

שני הסברים ניתנו לתוקף ההלכתי של חוקי המס. א. מכח בעלות השלטון על הקרקע ב. מכח הסכמת העם. מכאן שכל עוד השלטון אוכף את חוקי המס, וכל עוד חברי הכנסת, כמי שמבטאים את רצון העם, לא ביטלו את החוקים, הרי הם תקפים גם מן הבחינה ההלכתית, למרות שיש כאלו המעלימים מס.

בנוגע לחובה לדרוש קבלה, נראה לעניות דעתי שהיות והחוק לא מחייב לדרוש קבלה, גם ההלכה המסתמכת על "דינא דמלכותא" לא מחייבת לעשות כן. כל זה כאשר מקבל השירות איננו מסייע לנותן השירות להעלים מס. אולם, אם הוא מסייע בידו לעשות כן, כגון שמסכם אתו שישלם פחות ולא ידרוש קבלה נראה לעניות דעתי שהדבר אסור משום שיש בכך בדבר סיוע לאיסור גזל.

ראיה לכך שיש בהעלמת מס משום גזל ניתן למצוא ברמב"ם (גזלה ואבידה פ"א הי"א) שכתב שהמבריח מן המכס הרי זה גוזל מנת המלך. יתכן לראות בכך איסור גזל גם בכך שהמעלים מס מכביד, בעקיפין, על אחרים שאינם מעלימים, שהרי אם לא תהיינה כלל העלמות מס ניתן יהיה להפחית את נטל המס מכלל הציבור. כך עולה מדברי הבית יוסף (חו"מ ל"ד) הכותב:

"צריכים ליזהר ראשי הקהל כשמטילים מס מאומד הדעת על כל אחד ואחד לפי ממונו שלא יחניפו לאוהב ולא יכבידו לשונא כדי שלא יפַסלו לעדות ולשבועה",

ומדייק במהרשד"ם (חו"מ סימן תמ"ב):

"שמי שפוטר עצמו ומכביד עול חברו בענין המיסים הוי גזלן ופסול לעדות".

ומעין זה כתב בשו"ת משנה הלכות (חלק ו' ס"י שי"א):

"דאם יגזול והמדינה תצטרך אח"כ להוסיף מיסים וכיוצא בו על השאר בני ישראל הכשרים א"כ גורם להפסד ממון שלהם ועתיד ליתן עליו את הדין".

לסיכום: א. העלמת מס אסורה על פי ההלכה. ב. אין חובה לדרוש קבלה מנותן שירות (אך הדבר מומלץ). ג. אסור לסכם עם נותן שירות על תשלום נמוך יותר בתמורה לאי קבלת קבלה.

----------

מתוך המדור "בימה תורנית".

Users\DF0F~1\AppData\Local\Temp\msohtml1\01\clip_image003.wmz" />

דואר אלקטרוני: beitel@yeshiva.org.il

לשעורים נוספים באתר www.yeshiva.org.il

לפני שנים רבות כתבתי במסגרת לימודיי האקדמיים עבודה בנושא. לצערי היא מתה ביחד עם המחשב הקודם שלי.

הנושא נרחב מאוד והוא לא פשוט.

בכל מקרה, אין שום פוסק המתיר שחור על גבי לבן העלמת מס באופן גורף.

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.