יש לי התלבטות כמה הרבה מאוד זמן..ואשמח לשמוע מה דעתכם.
הכרתי איזה מישהי בשבת בבית מלון (כל אחד מאיתנו בא עם המשפחה שלו,ולא הכרנו מלפני)
ואז מפה לשם ודיבורים של ההורים הם הגעו למסקנה שאנחנו יכולים להתאים..(גיל,מצב דתי וכו'..)
אבל..אני ביינייש בנייש- עם ציציות בחוץ והכול..מנסה להקפיד כמה שיותר,
והבנתי שגם היא כזו..
אבל היא הייתה עם שמלות וחצאיות קצרות ממש..(אומנם צנועות הן כן עברו את הברך..אבל עדיין יש את רוח ההלכה וזה נראה קצר..) ואני לא יודעת,אמרתי שאני אחשוב על זה.
והיא באמת "דוסית" מבחינת דיבור,ומבחינת מה שהיא עושה (איפה שהיא למדה ולומדת במכללה וכו)
אבל זה מאוד הפריע לי העניין של הבגדים.
מה דעתכם?
הייתם פוסלים ולא נותנים צ'אנס? או שמנסים ורואים אולי הלבוש שלה ביום יום לא ככה,וזה לא מעיד על כלום?
למה חצאית או שמלה 3/4 (אחרי הברך..) צריכה להיות סיבה לא להחפגש עם הבחורה.. אני מכירה מישהי- חברה ממש טובה שלי שהלכה עם חצאיות כאלה ואלדינים וכדו'' ויצאה עם מישהו ממש דוס- שרצה שאישתו תלבש חצאיות ארוכות וגרביים והיום הם נשואים באושר עם ילד מהמם והיא-הולכת עם חצאיות ארוכות וגרביים כי הם כ"כ מתאימים שהיא החליטה לעשות מאמץ..
באמת לכתכילה אם המצב שלנו היה שלם וכולם היוא הולכות אם ארוך אז זה היה מראה שאין לה יר"ש אבל לצערנו שהמון בנות"דוסיות" הולכות אם קצר אז כדאי לך לצאת ואחרי זה היא בטח תתלבש כמו שאתה תרצה
גיסי התחתן עם אחותי שהיתה לא דוסית ( הוא נת צ'אנסאנונימי (פותח)
ועכשיו היא עושה לו בעיות - לא מומלץ היא תחנך את הילדים שלך !
אלא אם כן יש לך דרך לבדוק האם היא תהיה מוכנה לבוא לקראתך בהמשך...
לבוש של אישה זה היר"ש שלה!!
אישה היא זו שמחנכת ומעמידה את הדור הבא, זה לא כ"כ פשוט...
וכבר שמענו מרבנים גדולים שאם יש פער רוחני אפשר לא לצאת...
בהצלחה ואשריך!!
בעלי בדייט הראשון גם מאוד מאוד לא אהב את הקצרעידודים
(בגבול ההלכה) והדגיש לי בדייט שהוא רוצה בית תורני...
אמרתי לו שגם אני רוצה ולקח לו כמה דייטים להבין את זה.
בנים יקרים תבינו! יכולה להיות בחורה צדיקה ומדהימה עם חצאית קצת יותר קצרה ממה שדמיינתם! זה מכעיס אותי כל פעם מחדש, כשאני מנסה להכיר לחברים של בעלי ועניין החצאית מפריע להם. תפסיקו להיות כאלו חיצוניים!!!!!
בסופו של דבר בעלי משלים עם העניין ומקווה שיום אחד אלבש חצאיות יותר ארוכות...
בחורה עם "חצאית קצרה יותר ממה שדמיינתם" יכול להיות שמבחינה פנימית וכל מיני מידות ומעשים טובים היא "מדהימה", אבל זה בוודאי פגם ב"צדיקה".
אם היא לא הולכת עפ"י ההלכה, אז זה כמו לומר: יכול להיות אדם מדהים וצדיק שמחלל שבת, שמדבר לשון הרע, ועוד כהנה וכהנה.
ישראל קדושים ובוודאי כל אחד מלא מיצוות כרימון. זה לא מכשיר את מה שלא בסדר.
וגם אם זה "בדיוק" על הגבול ונראה לא צנוע - יש מה לתקן.
והמוסר אינו צריך להיות לבנים ש"יפסיקו להיות כאלה חיצוניים". מצוות מעשיות זה לא "חיצוני".. כל החכמה של הדרכת התורה זה שהיא מאירה מרום הרוחניות עד פרטי המעשה. ומעשה תורני אינו "חצוני" אלא כולל בקרבו עולם ומלואו. לעתיד לבוא הדבר ייראה בעיני בשר, והיום - בעיני האמונה, ומי שמתרגל - זוכה גם היום לראות ולחוש הרבה מזה בעיניו, את נועם המצוות ואת הדרן.
ואני מאד מתפלא איך ה"חיצוני" נהיה ההקפדה על המצוות, ולא ה"הקפדה" ללכת קצר... בת שלא יכולה להתאפק מלחשוף חלקים מגופה מעבר לראוי - זה החיצוני! אז בנות אמרו פה שלחלקן זה ניסיון. אז נסיונות יש לכולם וקשה לעיתים להתמודד איתם, אבל זה עוד לא הופך את הכישלון בהם - גם הזמני - ל"צדיקות" ואת מי שמבקש אחרת ל"חיצוני". בדיוק ההיפך.
ולדעתי, במקום להגיד "בנים תבינו..." (והנושא איננו שהם מדריכים את הבנות מה ללבוש, אלא עם מי הם בוחרים להתחתן ולחיות את חייהם) - צריך להגיד, "בנות תבינו".. שבן תורני, זה לגיטימי בהחלט שאינו רוצה לצאת עם מי שהולכת קצר, הוא רוצה מי שמקפידה על הצניעות (כן, גם ה"חיצונית"), וזה מצויין. אז מי שרוצה מישהו כזה ועדיין אינה הולכת כך, תצטרך לעיתים להחליט אם היא מעדיפה אותו או את הבגד הקצר.
ואם לבנות לא פעם חשוב שהבן, למשל, יהיה אסתטי, ויש כאלה שלא תרצינה להתחתן עם מישהו שאינו כזה למרות שהוא "מדהים".. וכמובן תגדנה: בנים תבינו - לנו זה משמעותי... (כמובן, לא כולן) - אז קל וחומר המשמעותיות שיש לבנים בנושא הזה - ובאמת חשוב לתפוס זאת.. אולי הבעיה היסודית נובעת מכך שרווקה רגילה שכל מעשיהו הליכותיה, הן בינה לעצמה ולרבש"ע ופתאום "איזה בן" מתערב לה... אבל אין מה לעשות, אם רוצים להתחתן יש מעורבות בתחומים שלפני כן לא היו רגילים בהם.
ובנוגע לבעלך - כנראה יש לך בעל צדיק וסבלן, שאת אומרת ש"לקח לו כמה דייטים להבין את זה".... דומני שמי שהיה צריך יותר להבין משהו זו הבחורה כאן.. מענין כמה זמן יקח לך להבין את מה שהוא רצה...
אני לא מבינה ממתי ללכת עם חצאית שמטאטא את הרצפהפרפר לבן
זאת ההלכה??
ההלכה היא שצריך חצאית שתכסה את הברך בכל מצב. ולא חצאית שמטאטא את הרצפה.
אבל אני חושבת שלפעמים חצאית ארוכה מידי מושכת את העיין יותר..
ההלכה היא כדי לשמור על צניעות האישה. לא למשוך עיניים לא רצויות ולא להחטיא אחרים.
וחצאית קצרה היא לא בהכרח מיני אלא חצאית שהיא קצת יותר קצרה מארוכה מאוד!! היא יכולה להיות מידי, או חצאית שלושת רבעי או שבע שמיניות או לא יודעת מה- אבל היא נחשבת צנועה לפי ההלכה.
וחוץ מזה גם בזה יש כל מיני מנהגים- ספרדים אשכנזים וכדו'.. (מה שמוביל לעיניין הגרביים..)
היכן יש בדברי התייחסות למטאטא, מגב או משהו דומה?..ד.
יפה שחילקת בין ספרדים לאשכנזים אבל זה לא מדוייקגבעוני מצוי
לדעת רוב הפוסקים - החצאית (או השמלה) צריכה לכסות את הברכיים
לדעת מיעוט הפוסקים - החצאית צריכה לכסות גם את כל הרגליים
אבל לדעת כוווווולם, ספרדים, אשכנזים ותימנים - גם אלו שמקילים לכסות רק את הברכיים - גם השוקיים צריכים להיות מכוסות כי "שוק באשה ערווה"
יכולות להיות מכוסות בגרביים, יכולות בחצאית או שמלה ויכולות במכנסיים מתחת לחצאית (כמו תימניות) אבל לא שהשוק יהיה חשוף.
חוץ מלדעת פוסק אחד, אמנם גדול מאד, אפשר לומר גדול הפוסקים בדורות האחרונים - המשנ"ב שכתב שהשוק זה החלק העליון לעומת הירך שזה החלק התחתון
לכאורה היה אפשר לומר שהאשכנזיות יכולות לסמוך עליו אבל למעשה זה לא פשוט בכלל
כי המקורות שהוא הביא בשער הציון:
1. הפרי מגדים - כותב את דבריו בדרך אפשר ולא מכריע להיתר
2. החיי אדם - שהמשנ"ב הביא כמתיר, פוסק במפורש לאסור!
ולכן כל בת שיש לה יראת שמיים, חייבת ללבוש חצאית ארוכה/מכנסיים מתחת לחצאית/גרביים/גרביונים
לגבי גרביים - לא חייבים כשלובשים חצאית ארוכה, וזה אומר שכף הרגל יכולה להיות חשופה (סנדלים וכו') אבל זה תלוי במנהג המקום.
מקום שמפקידים לכסות גם את כף הרגל - חייבת ללבוש גרביים
לכן מי שמסתובבת במא"ש אסור לה ללכת עם סנדלי שורש בלי גרביים
וד. אני מרגישה שמה שבנות יעשו נבחן אצל בנים באלף עיניים בוחנות ולכל דבר כמעט יהיה לכם טענות ומענות. מה אני אמור לחשוב אם היא מתנדבת במדא? מה אני אמור לחשוב אם היא קצת יוזמת בדייטים? מה אני אמור לעשות שהיא בכלל לא יוזמת וכו... וד.א באאמת בעלי צדיק וסבלן אבל גם הוא מבין אותי אבל הוא אומר שהוא לא יכול לשנות עכשיו את צורת ההסתכלות של החברים שלו. וכמו שאמרתי, אני הולכת צנוע!!!! רק לא עם חצאיות שכנראה הבנים שרוצים "בית תורני" כהגדרתם רוצים.מוכל הדוגמאות שנתתי הם ציטוטים מניסיונות שידוכים.
הציטוט של מה שכתבת כתגובה לזה שהבחורה הולכת עם חצאית קרצה ממה שדמיין (ולאו דווקא קצרה מבחינה הלכתית..)
"בחורה עם "חצאית קצרה יותר ממה שדמיינתם" יכול להיות שמבחינה פנימית וכל מיני מידות ומעשים טובים היא "מדהימה", אבל זה בוודאי פגם ב"צדיקה".
אם היא לא הולכת עפ"י ההלכה, אז זה כמו לומר: יכול להיות אדם מדהים וצדיק שמחלל שבת, שמדבר לשון הרע, ועוד כהנה וכהנה.
ישראל קדושים ובוודאי כל אחד מלא מיצוות כרימון. זה לא מכשיר את מה שלא בסדר.
וגם אם זה "בדיוק" על הגבול ונראה לא צנוע - יש מה לתקן."
אני לא חושבת שיש מה לתקן, היא הולכת עם חצאית שמותרת הלכתית אבל לא ארוכה ממש כמו חצאית שמטאטא את הרצפה..
ואם מישהו שיצאתי איתו פסל ולא אמר לי בגלל זה אז אני חושבת שמשהו אצלו במחשבה פסול כי הוא שופט לפי החיצוניות בלבד ולא הפנימיות כי הוא ראה חצאית לא כמו שהוא דמיין אבל מותרת הלכתית..
אז אם בגלל זה הוא פסל-אז קצת לא נעים להגיד אבל- בעיה שלו ותודה לאל שלא המשכתי לצאת איתו..
היתה כנראה אי הבנה: "פגם בצדיקות" כתבתי על מה שהיא כתבה "קצרה יותר ממה שדמיינתם". נו, אז הבנתי שהכוונה הרבה קצר ממה שההלכה מתירה באופן מינימלי. ואעפ"כ דנתי גם מישהי כזאת לזכות, והסכמתי שיתכן שהיא מאד טובה וצדיקה בהרבה דברים אבל אם היא כותבת עליה "מדהימה וצדיקה" זה בכל זאת פוגם בצדיקות, כי זו עבירה בוטה וגלויה לכל.
ואת פירשת את דברי, משום מה על מי שלא הולכת ארוך-ארוך.. מובן לגמרי מדברי שלא לכך התכוונתי.
ובכלל לא פגעת - רק סתם חבל להעביר ויכוח למה שאין עליו ויכוח. ואני לא בדיוק רואה שיש בינינו איזשהו ויכוח..
הרי לא אמרתי שכל מה שכל בן חושב (יוזמת, לא יוזמת וכו') זה אומר שבאמת צריך לחשוש ממנו. אם כי זה דבר טבעי, שבפגישות, כיוון שבזמן די קצר צריך להחליט אם מנסים הלאה, אז לפעמים אנשים מנסים להגיע ל"תובנות" מכל מיני פרטים. זה נכון גם לבנות וגם לבנים (הרי כבר שמענו על בנות שעושות כל מיני "מבחנים" לראות שהוא לא יהיה "בעל מכה"...).
ואין שום בעיה אם מישהו נפגש עם מישהי שמתנדבת במד"א, כדוגמך, יחשוב: איזה מדהימה.. מתנדבת, וגם יהיה עירני אם היא שומרת גבולות נורמליים בחברה שיש שם. כל אדם בוחן דברים עפ"י הקריטריונים שהוא מעונין. לא צריך להילחץ, וכמובן גם לא צריך להגזים..
ואל תדאגי, גם בנים חושבים לא פעם שבנות בוחנות פרטים שוליים באלף עיניים...
לגבי הנושא של ה"חצאיות" כבר כתבתי לעיל, ואני חושב שהדברים הם ברורים לגמרי, ואין שום צורך לשנות משהו אצל הבנים בענין הזה. אדרבה.
ואם את מדברת על מישהי שהולכת באמת צנוע - אז זה לא מה שהיה נראה מהודעתך הקודמת ולא לך התייחסתי. את כתבת "כאלה שהולכות הרבה יותר קצר ממה שאתם יכולים לדמיין", נו....
אם מישהי הולכת "שלשת רבעי" ( כמו שכתבה "פרפר") ומישהו רוצה דווקא ארוך לגמרי, זה ענין של טעם אישי, ושל הסכמה בין המעורבים בענין. אבל יש הבדל בין זה לבין "בדיוק"...
ולרוב מוחלט של הדעות - גם השוקיים צריכים להיות מכוסות. חלק מהפוסקים מצריכים חצאית עד הקרסול וחלק מסתפקים בגרביים/גרביונים, אבל שהשוק חשוף - זה אסור לכו"ע מלבד פוסק אחד - שאומנם הוא גדול הפוסקים בדור האחרון אבל בכ"ז כתבו האחרונים שלא נוהגים כמותו בזה, כי המקורות שהוא מביא לדבריו בעייתיים.
מדובר במשנ"ב שכתב שהשוק זה החלק העליון של הרגל וירך זה החלק התחתון.
המקורות שהוא מביא בשער הציון הם החיי אדם, שמי שיפתח שם יראה שהוא אוסר!
והפרי מגדים - שכתב את דבריו בדרך אפשר, ולא הכריע למעשה.
כך שזה בעייתי ביותר לסמוך על הפסק הזה (וזה לאשכנזיות. לספרדיות אין שום היתר!!!!)
אני לא מבין למה את כ"כ כועסת על זה שמסתכלים על פרמטריים חיצוניים.
בסופו של דבר הרבה ממה שאנחנו משדרים נעשה דרך החיצוניות... בחור שהולך עם כיפה גדולה, ציציות בחוץ וזקן בד"כ יהיה עם יותר יראת שמיים מבחור עם כיפת סיכה, ומכנסיים קצרים.
ברור שיש יוצאי דופן, אבל זה בד"כ כלל ככה. לא כי הכיפה אומרת משהו על הבחור, אלא הבחור אומר משהו לסביבה ע"י הכיפה (והציצית והזקן...), ואם הוא היה פחות מקפיד הוא כנראה היה מתחיל ללכת בצורה שנראת שונה גם כלפי חוץ.
בסופו של דבר כשבאים לדייט צריך לבוא בצורה שמשדרת הכי טוב את מי את/ה, ולא להגיד "אני רוצה להיבחן לפי מי שאני ולא לפי איך שאני מתלבש/ת", כי תכלס בדייט קודם כל רואים את הפרמטרים החיצוניים...
אני ממש מצטערת אבל אצל בנות זה ממש לא ככה..פרפר לבן
הצורה שאני בוחרת להתלבש לא תמיד מאפיינת את הפנימיות..
זה כואב לי לחשוב ואפילו מעציב שבחור לא ירצה לצאת איתי ויגיד שיש לי "פגם בצדיקות" או שאין לי יראת שמיים אם אני לובשת חצאית שהיא לא ארוכה עד הרצפה..
אין לי בעיה שייסתכלו על פרמטרים חיצוניים אבל ממש לא על זה פוסלים, בודקים יותר לעומק!!
אני נתקלתי במישהי לא מזמן- לקוחה איפה שאני עובדת.. בחורה דתייה (או לפחות מגדירה את עצמה ככה..) לבושה בצניעות עם חצאית ארוכה מאוד, וחולצות סגורות ושלות רבעי וטיפה עצבנו והיא קללה כמו אחרון הערסים בשכונות בנתניה, אז כן חיצוניות מעידה על משהו השאלה אם המשהו הזה או חלק ממנו קיים באדם עצמו..
אבל גם אם אצל בנות זה לא ככה, בנים יסתכלו על זה ככה, ולאור מה שאמרתי קודם ברור למה.
אגב, מוזר לי שאדם מחליט להתלבש דווקא בצורה שלא מייצגת את הפנימיות שלו.
נ.ב.
לא אמרתי שאין יוצאי דופן. מה שחשוב זה הכלל, לכן הדוגמא לא ממש רלוונטית.
שבת שלום!
אולי אדם יחליט להתלבש בצורה שלא מיצגת את הפנימיות,אנדרלמוסיה
מכיון שזה כ''כ לא רלוונטי עבורו..
ולא רוצה להיות מתוייג על פי סממנים חיצוניים, כמו כולנו אני מניחה..
לי פשוט לא אכפת מה יחשבו עלי ממבט ראשון. לא בגלל שאני 'לא סופרת' או שאני שמה פס.. פשוט מפני שלא אכפת לי מה יחשוב עלי אדם שמספיק לו מבט כדי לקבוע דעה מוצקה כלפי אדם אחר.. (ויש הרבה כאלה)
מעבר לענין שדבר נוסף תריך לזכור.. נכון שזה חשוב הרמה הדתית- אבל לא לשכוח שמתחתנים עם האישיות בעיקר ולא עם הרמה הרוחנית (שהיא משתנה בכל רגע נתון) ואם מדברים על אופי של בית גם הילדים יבחרו את הדרך שלהם לא משנה כמה דוסים אתם תהיו או לא תהיו.. (בתקווה שהם יהיו עצמאים בדעתם...)
אנשים מסווגים (גם אם לא באופן מודע) לפי סממנים חיצוניים כל הזמן.. וזה לא בטוח שלילי.
אם את מגיעה לדייט בצורה שלא מייצגת את מי שאת, זה עלול לבלבל קצת את הבחור, למרות שאני מניח שבדייט כן אכפת לך מה הוא יחשוב עלייך. וזה לא בגלל ש"מספיק לו מבט כדי לקבוע דעה מוצקה כלפי אדם אחר".. אלא שזה מהווה חלק מהרושם שהוא מקבל. ואם לא תצליחי לשדר על ההתחלה משהו אחר בצורה מספיק ברורה (וזה קורה לרובנו בפגישות הראשונות), כנראה שזה גם יהיה רוב הרושם הראשוני שהם ישאר איתו.
אני מסכים שלא מתחתנים עם רשימת מכולת, אבל בכל זאת יש נתונים שנותנים כיוון כללי לכן או לא.
אגב, עם הרמה הרוחנית לא מתחתנים, אבל עם השאיפות הרוחניות כן.
אם כך אז את צנועה ממנה בדיבור ובהתנהגותגבעוני מצוי
רק שלצערנו היום המצב של הציבור שלנו "מקולקל" בדבר הזה(נכון לפי ההלכה אולי את בסדר אבל עניין של צנעיות זה הרבה יותר ממה שההלכה היבשה אומרת זה דבר פנימי שמראה על יר"ש כמו שאיזה יום שמח כתבה)
ובגלל שהציבור שלנו "מקולקל" בדבר הזה לכן זה בכלל לא יכול ליהות מדד לפני החתונה כי היום רוב הבנות לפני החתונה ולפני שהם נכנסות לאנ"ש של הבינשים אם הם לובשות ארוך הם יוצאות דופן בצורה גבוה....
לסיכום:באמת את צודקת ואם המצב של הציבור שלנו היה מתוקן בחור ישיבה לא מתאים לבחורה שלובשת קצר כי זה מורא על חוסר ביר"ש וזה הנקודה הכי חשובה שצריך לבדוק,אבל לצערנו שהיום יש פול בנות צדיקות לגמרי ממש אם חצאיות כאלה אז אין בעיה לצאת איתם אבל ברור שצריך להדגיש שזה כן חשוב וברור שאחרי החתונה שהיא תהיה כבר אם אנ"ש אז היא בעזרת ה' תתחזק ותלבש ארוך כמו בת אם יר"ש!!!
באמת! (_וגם ענווה.. סתם) ואני הולכת עם חצאיות קצרות... ומי שיפסול אותי על החצאית - מפסיד. אורך החצאית לא אומר כלום (והבחורה עוד הולכת לפי ההלכה!) . העיקר איך האורח חיים שלה, האמונה, אהבת ה' וכו'- והדברים האלה צריכים להיות הדברים שאתה צריך לדאוג להם ... הקיצר לא להיות ..
המשמעות היא, למיטב זכרוני, על התנהגות, ולא על לבוש, ודאי שגם סוג לבוש קשור להתנהגות- לדוגמה לבוש פרובוקטיבי זה מסמל התנהגות פרובוקטיבית, אך עדיף להתמקד בטוב- לבוש עדין משדר אישיות עדינה, ומשפיעה עדינות על הסביבה.
לפי הנ"ל, נראה לי, שרוח ההלכה דווקא כן נוחה עם העלמה שפגשת בבית המלון, ואפילו זה לפי הס"מ הנדרשים., אח שלי, אתה יודע כמה זה קשה לפי הס"מ הנדרשים? במיוחד מיום ליום המצב נהיה יותר קשה, הבנות באולפנות היום לא נראות אפילו אל כמו לפני שנתיים. האופנה היא איומה, וזה משפיעה ממש גם עלינו, הבנות הדתיות. כך שאם מישהי הולכת לפי כללי הלכה, ויש לה מידות ואישיות מקסימה, כך הבנתי, אז גם ניתן להסיק שההתנהגות שלה צנועה ועדינה- שזה הכי חשוב (כך אני חושבת..)
אז בהצלחה.. ואולי אפשר לומר מזל טוב? חחחחחח
סתם.. עד כאן בינתיים..
לפסול.מאוד מעיד על פנימיות.אנונימי (פותח)
אל תסתכל בקנקןאנונימי (פותח)
פעם ראיתי משהי ממש לבושה ארו.....ך עם שרוול 3/4 וכיסוי ראש שאפילו שערה אחת לא מציצה, אלא ש.............היתה נראית כל כך זוועה שאני מעדיפה יותר קצר וצנוע מאשר ארוך וזועק.
הרבה בנות טובות הולכות בלבוש שלא כל כך תואם את גידרי ההלכה וזה בהחלט מבלבל.
קשה להגיד על כל בת כזו שצריך לפסול את הרעיון מצד שני- חשוב להבהיר שנישואין זו עבודה של חיים.
לכן אי אפשר להתחתן ולצפות שהבחורה תשתנה תוך כדי בשבילך.(כמו שהבנתי מחלק מהתגובות כאן).זה לא נכון ולא הגון להכנס ככה לדייט ובטח שלא לחיי נישואין.
מעבר לזה- אנשים משנים את החיצוניות והטעם שלהם בכל תקופה בחיים.פעם הקשירה של הכיסוי ראש היא כזו ופעם אחרת.העיקר זה המגמה של חייה/ו. צריך להיות יעד משותף- ואם הוא אכן יעד משותף אפשר להתפשר על הרבה דברים.
צריך בעיקר לבחון את השאלה, לדעתי, מזוית כזו שהיא תהיה המחנכת של הבנות שלך. האם זה המודל שהיית רוצה?
כי אתם כזוג בטח תסתדרו אבל מול הילדים אי אפשר לעשות הצגות "אני דוסית אבל החצאית קצרה"- זה פשוט לא קונה אותם.אין אצלם תחום אפור- זה או שחור או לבן.
כדאי לברר את הכיוון החינוכי והאם ה"דוגמא האישית" באמת חשובה לך- ולה.
כמו שלא היית רוצה שאשתך תחלל שבת רק בחדר שינה אפילו, בלי שאף אחד רואה- כי זו לא הדרך של הבית וצריכה להיות אמת בבית.ככה בכל ההלכות.בטח במשהו שהוא חיצוני.
ועיסוק בחיצוניות הוא לא בושה!!!
זה חלק ממה שה' נתן לנו וצריך להתמודד עם זה ולא להתעלם ולבטל את מקומו בזלזול של "אל תסתכל בקנקן...".
בפתיחת השרשור הוא כותב שהיא הולכת לפי הכללים, אבל לא מוסיפה כהנה וכהנה על דעת עצמה.
אני חושב שהרוחות כאן בשרשור ממש לא בריאות.
למדנו שבית הלל ובית שמאי לא נמנעו להתחתן זה בזה- מחלוקות הלכתיות הם לא בסיס למניעת חתונה.
אם היא עומדת בגדרי ההלכה, מה לך כי תתלונן?
אתה צריך לשאול את עצמך: האם גם אתה מקפיד להחמיר בכל הלכה שאתה לומד יותר מהדעה המחמירה ביותר? או שזה רק דרישה שאתה דורש ממנה בתחום הזה?
אחרי שחכמינו קבעו את הגדרים, אני סבור שאל לנו לדרוש מאחרים (אפילו אם אנו נשואים או רוצים ל..) להחמיר מעבר להם.
על ההולכים בחומרות של בית הלל וחומרות בית שמאי נאמר- "הרשעים בחושך יהלכו"- רואים שלהחמיר כל הזמן זה לא מידה טובה, וצריך איזונים בחיים.
השאלה הגדולה היא, האם אתה יכול לחיות בקבלה גמורה עם מישהי שמקבלת את ההלכה, אבל לא תמיד מחמירה מאוד (ושוב חשוב להדגיש, שהלכתית היא בסדר גמור, הבעיה היחידה היא ביכולת הקבלה שלך).
דבר אחרון- כמה שלא תבדוק ותסנן בנות זוג בפוטנציה, תמיד- אבל תמיד יהיה לך עבודת מידות לעשות. השאלה האם אתה מוכן לזה, והאם אתה תאפשר לקב"ה לעזור לכם בזה.
שמעתי משמו של הרב אליהו זצ"ל שהיום אין דבר כזה זיווג ראשון, כלומר המדרש על 40 יום קודם יצירת הוולד לא רלוונטי כי כולנו כאן בגלגול. המשמעות של כל זה היא שאין לנו כאן זיווג שמתאים לנו מאה אחוז. כל זיווג מצריך הרבה עבודת מידות והרבה אמונה- עלינו נאמר "מושיב יחידים ביתה"- הקב"ה לוקח יחידים (אלה שהזיווג שלה לא בעולם) ומושיב אותם יחד בבית ועוזר להם לבנות בית נאמן.
אבל זה נובע מהתפיסה שלך לגבי מי זה הציבור הד"ל. אם תכניס לשם דתיים לייט (ככה מסתכלים על זה חלק מהאנשים מבחוץ) ולאו דווקא דתיים ליייט תגלה שחצאיות קצרות, מחשופים וצמוד נמצא גם אצלינו...
ואני אומרת את זה בכאב. האופנה משפיעה, וגם באולפנות טובות מתמודדים עם חצאיות קצרות ובעיות צניעות.
וגם הציבור החרדי ממש לא מעור אחד. יש את החרדי מודרני ויש חרדים ליטאים וחסידים וחוזרים בתשובה ומיליון גוונים באמצע, גם הציבור החרדי עובר תהליכים ומושפע. (זה אולי עצוב אבל דווקא החוזרים בתשובה שמתחרדים לבושים יותר חרדי מחרדים מבית..)
נראה לי שכדאי לפתוח שרשור חדש על זהאילה שלוחהאחרונה
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.
סמוך עלי
