אולי שכחו לשים באוטו את התיק שלה והיא הייתה צריכה להשאיל בגדים מאחותה הקטנה?

סתם..

בכל זאת, בגדים זה עניין של השתדלות, שימת לב.. אולי היא בהתחזקות וזה יגיע, אולי לא, אם לא תברר איך תדע?

ברכה והצלחה.

הנתונים

הכרתם לפני "כמה הרבה מאוד זמן"

דוסית מבחינת התנהגות ודיבור

לבושה באופן "הילכתי" (ולא יותר)

אפילו ההורים זורמים (סתם. זה לא קשור) 

אתה עדיין חושב עליה למרות הזמן שחלף

היא במכללה. מנסיון יש שם איכות והתקדמות רוחנית

רק נשאר לבדוק תכל'ס אם אתם מתאימים

עד כאן תשובה לך לפי הנתונים שנתת אבל אפשר ללמוד מזה גם לאחרים אז נפרט מעט

ראשית, הדיון בין מי שנפגשו כבר וראו קצת אישיות, למי ששומע פרטים או רק ראה ולא הכיר, הוא שונה.

כי לא דומה מי ששבוי ב"רושם הראשוני" למי שכבר ראה מידות טובות ומתאימות.

אבל גם בשלב של טרום היכירות

זכיתי פעם לדון בעניין הזה עם רב חשוב שאמר (למסקנה) שגם אם אורך השרוול הוא לא עד המרפק והחצאית לא מטאטאת את הריצפה אלא "רק" עומדים בקריטריונים הלכתיים ברמה מקלה יותר זו לא סיבה לפסול הצעה

ואלו דברים שאפשר להתחיל איתם  את הדרך ובע"ה עם ההתחזקות יבוא התאבון להוסיף בקדושה.

יתכן שהיא חיה עד היום בסביבה אחרת והיא לא רואה את החיסרון שבדבר כמו שאתה רואה

יתכן שבאמת קשה לה אבל עם קצת מוטיבציה היא תעשה שינוי

ויתכן שזה יקח יותר זמן ממה שאתה חושב אבל על זה לא יפול דבר

הערות

בנות 

קודם כל תרגעו (תרגענה) זה לא דיון על כמה היא בן אדם נורמלי או לא, או דיון על המלתחה הקדושה (פחות או יותר)

  אלא כמה הבחור הביניש ביניש מוכן להתפשר ברוחניות והאם זו פשרה בכלל

בנים

כשאתם מגיעים לפגישה והבחורה לבושה ומכוסה מכף רגל ועד אחר המרפק אז דבר ראשון תצדיעו כי זה ניסיון שלא בטוח שאנחנו היינו עומדים בו הן מצד השכבות ואכמ"ל (שלא לדבר על כיסוי ראש כי זה רק אחרי...) 

האמת שבהתחלה אפילו לא הסכלתי עליה- כלומר ראיתי בהתחלה בחורה, וזהו..

אפילו לא חשבתי עליה או משו- לא יודע להסביר,לא משך אותי.

(ושלא יובן לא נכון-היא נראת טוב,פשוט לא מושך אותי בנות עם קצר, כמו שיש בנות שמושך אותם "הציציות בחוץ")

ומוזר לי לתת צ'אנס לדבר כזה..

אתה תעשה את טעות של חיים שלך אם לא תנסה סמוך עלי

למה חצאית או שמלה 3/4 (אחרי הברך..) צריכה להיות סיבה לא להחפגש עם הבחורה.. אני מכירה מישהי- חברה ממש טובה שלי שהלכה עם חצאיות כאלה ואלדינים וכדו'' ויצאה עם מישהו ממש דוס- שרצה שאישתו תלבש חצאיות ארוכות וגרביים והיום הם נשואים באושר עם ילד מהמם והיא-הולכת עם חצאיות ארוכות וגרביים כי הם כ"כ מתאימים שהיא החליטה לעשות מאמץ..

צ'אנס תמיד כדאי לתת..

בהצלחה!!!

באמת לכתכילה אם המצב שלנו היה שלם וכולם היוא הולכות אם ארוך אז זה היה מראה שאין לה יר"ש אבל לצערנו שהמון בנות"דוסיות" הולכות אם קצר אז כדאי לך לצאת ואחרי זה היא בטח תתלבש כמו שאתה תרצה

ועכשיו היא עושה לו בעיות - לא מומלץ היא תחנך את הילדים שלך !

אני בהחלט מצטרף למה שנאמר 

אך חשוב להוסיף משהו חשוב שלאו דווקא קשור ישירות לכאן אך חשוב לי  להוסיף 

נתינת צ'אנס היא ביטוי שרבים טועים בו

לתת צ'אנס באמת הכוונה היא לתת צ 'אנס לעצמך להבחין האם הקשר הזה יכול להוביל לחתונה

אין הכוונה לתת צ'אנס לבחורה אם אכן היא תצליח להשפע עליך וכו'

דבר נוסף וחשוב

לבוא באופן פיזי לפגישה זה לא נקרא לתת צ'אנס

לבוא בעמדה פנימית שמאפשרת ומחפשת את ההזדמנות ואת היופי שיכול להיוצר ביניכם- זוהי עמדה מקדמת ומאפשרת

בהצלחה

אז למה לצאת?

אלא אם כן יש לך דרך לבדוק האם היא תהיה מוכנה לבוא לקראתך בהמשך...

לבוש של אישה זה היר"ש שלה!!

אישה היא זו שמחנכת ומעמידה את הדור הבא, זה לא כ"כ פשוט...

וכבר שמענו מרבנים גדולים שאם יש פער רוחני אפשר לא לצאת...

בהצלחה ואשריך!!

(בגבול ההלכה) והדגיש לי בדייט שהוא רוצה בית תורני...

אמרתי לו שגם אני רוצה ולקח לו כמה דייטים להבין את זה.

בנים יקרים תבינו! יכולה להיות בחורה צדיקה ומדהימה עם חצאית קצת יותר קצרה ממה שדמיינתם! זה מכעיס אותי כל פעם מחדש, כשאני מנסה להכיר לחברים של בעלי ועניין החצאית מפריע להם. תפסיקו להיות כאלו חיצוניים!!!!!

בסופו של דבר בעלי משלים עם העניין ומקווה שיום אחד אלבש חצאיות יותר ארוכות...

בתקווה להבנה.

בס"ד

אז למה את לובשת חצאיות קצרות..?

ולא הבנים.

בחורה עם "חצאית קצרה יותר ממה שדמיינתם" יכול להיות שמבחינה פנימית וכל מיני מידות ומעשים טובים היא "מדהימה", אבל זה בוודאי פגם ב"צדיקה".

אם היא לא הולכת עפ"י ההלכה, אז זה כמו לומר: יכול להיות אדם מדהים וצדיק שמחלל שבת, שמדבר לשון הרע, ועוד כהנה וכהנה.

ישראל קדושים ובוודאי כל אחד מלא מיצוות כרימון. זה לא מכשיר את מה שלא בסדר.

וגם אם זה "בדיוק" על הגבול ונראה לא צנוע - יש מה לתקן.

והמוסר אינו צריך להיות לבנים ש"יפסיקו להיות כאלה חיצוניים". מצוות מעשיות זה לא "חיצוני".. כל החכמה של הדרכת התורה זה שהיא מאירה מרום הרוחניות עד פרטי המעשה. ומעשה תורני אינו "חצוני" אלא כולל בקרבו עולם ומלואו. לעתיד לבוא הדבר ייראה בעיני בשר, והיום - בעיני האמונה, ומי שמתרגל - זוכה גם היום לראות ולחוש הרבה מזה בעיניו, את נועם המצוות ואת הדרן.

ואני מאד מתפלא איך ה"חיצוני" נהיה ההקפדה על המצוות, ולא ה"הקפדה" ללכת קצר... בת שלא יכולה להתאפק מלחשוף חלקים מגופה מעבר לראוי - זה החיצוני!  אז בנות אמרו פה שלחלקן זה ניסיון.  אז נסיונות יש לכולם וקשה לעיתים להתמודד איתם, אבל זה עוד לא הופך את הכישלון בהם - גם הזמני - ל"צדיקות" ואת מי שמבקש אחרת ל"חיצוני". בדיוק ההיפך.

ולדעתי, במקום להגיד "בנים תבינו..." (והנושא איננו שהם מדריכים את הבנות מה ללבוש, אלא עם מי הם בוחרים להתחתן ולחיות את חייהם) - צריך להגיד, "בנות תבינו".. שבן תורני, זה לגיטימי בהחלט שאינו רוצה  לצאת עם מי שהולכת קצר, הוא רוצה מי שמקפידה על הצניעות (כן, גם ה"חיצונית"), וזה מצויין. אז מי שרוצה מישהו כזה ועדיין אינה הולכת כך, תצטרך לעיתים להחליט אם היא מעדיפה אותו או את הבגד הקצר.

ואם לבנות לא פעם חשוב שהבן, למשל, יהיה אסתטי, ויש כאלה שלא תרצינה להתחתן עם מישהו שאינו כזה למרות שהוא "מדהים".. וכמובן תגדנה: בנים תבינו - לנו זה משמעותי... (כמובן, לא כולן) - אז קל וחומר המשמעותיות שיש לבנים בנושא הזה - ובאמת חשוב לתפוס זאת.. אולי הבעיה היסודית נובעת מכך שרווקה רגילה שכל מעשיהו הליכותיה, הן בינה לעצמה ולרבש"ע ופתאום "איזה בן" מתערב לה... אבל אין מה לעשות, אם רוצים להתחתן יש מעורבות בתחומים שלפני כן לא היו רגילים בהם.

ובנוגע לבעלך - כנראה יש לך בעל צדיק וסבלן, שאת אומרת ש"לקח לו כמה דייטים להבין את זה".... דומני שמי שהיה צריך יותר להבין משהו זו הבחורה כאן.. מענין כמה זמן יקח לך להבין את מה שהוא רצה...

זאת ההלכה??

ההלכה היא שצריך חצאית שתכסה את הברך בכל מצב. ולא חצאית שמטאטא את הרצפה.

אני לא הכי צדיקה שבעולם א

אבל אני חושבת שלפעמים חצאית ארוכה מידי מושכת את העיין יותר..

ההלכה היא כדי לשמור על צניעות האישה. לא למשוך עיניים לא רצויות ולא להחטיא אחרים.

וחצאית קצרה היא לא בהכרח מיני אלא חצאית שהיא קצת יותר קצרה מארוכה מאוד!! היא יכולה להיות מידי, או חצאית שלושת רבעי או שבע שמיניות או לא יודעת מה- אבל היא נחשבת צנועה לפי ההלכה.

וחוץ מזה גם בזה יש כל מיני מנהגים- ספרדים אשכנזים וכדו'.. (מה שמוביל לעיניין הגרביים..)

לדעת רוב הפוסקים - החצאית (או השמלה) צריכה לכסות את הברכיים

לדעת מיעוט הפוסקים - החצאית צריכה לכסות גם את כל הרגליים

אבל לדעת כוווווולם, ספרדים, אשכנזים ותימנים - גם אלו שמקילים לכסות רק את הברכיים - גם השוקיים צריכים להיות מכוסות כי "שוק באשה ערווה"

יכולות להיות מכוסות בגרביים, יכולות בחצאית או שמלה ויכולות במכנסיים מתחת לחצאית (כמו תימניות) אבל לא שהשוק יהיה חשוף.

חוץ מלדעת פוסק אחד, אמנם גדול מאד, אפשר לומר גדול הפוסקים בדורות האחרונים - המשנ"ב שכתב שהשוק זה החלק העליון לעומת הירך שזה החלק התחתון

לכאורה היה אפשר לומר שהאשכנזיות יכולות לסמוך עליו אבל למעשה זה לא פשוט בכלל

כי המקורות שהוא הביא בשער הציון:

1. הפרי מגדים - כותב את דבריו בדרך אפשר ולא מכריע להיתר

2. החיי אדם - שהמשנ"ב הביא כמתיר, פוסק במפורש לאסור!

ולכן כל בת שיש לה יראת שמיים, חייבת ללבוש חצאית ארוכה/מכנסיים מתחת לחצאית/גרביים/גרביונים

לגבי גרביים - לא חייבים כשלובשים חצאית ארוכה, וזה אומר שכף הרגל יכולה להיות חשופה (סנדלים וכו') אבל זה תלוי במנהג המקום.

מקום שמפקידים לכסות גם את כף הרגל - חייבת ללבוש גרביים

לכן מי שמסתובבת במא"ש אסור לה ללכת עם סנדלי שורש בלי גרביים

בהצלחה לכולן

וד. אני מרגישה שמה שבנות יעשו נבחן אצל בנים באלף עיניים בוחנות ולכל דבר כמעט יהיה לכם טענות ומענות. מה אני אמור לחשוב אם היא מתנדבת במדא? מה אני אמור לחשוב אם היא קצת יוזמת בדייטים? מה אני אמור לעשות שהיא בכלל לא יוזמת וכו... וד.א באאמת בעלי צדיק וסבלן אבל גם הוא מבין אותי אבל הוא אומר שהוא לא יכול לשנות עכשיו את צורת ההסתכלות של החברים שלו. וכמו שאמרתי, אני הולכת צנוע!!!! רק לא עם חצאיות שכנראה הבנים שרוצים "בית תורני" כהגדרתם רוצים.מוכל הדוגמאות שנתתי הם ציטוטים מניסיונות שידוכים.

הציטוט של מה שכתבת כתגובה לזה שהבחורה הולכת עם חצאית קרצה ממה שדמיין (ולאו דווקא קצרה מבחינה הלכתית..)

"בחורה עם "חצאית קצרה יותר ממה שדמיינתם" יכול להיות שמבחינה פנימית וכל מיני מידות ומעשים טובים היא "מדהימה", אבל זה בוודאי פגם ב"צדיקה".

אם היא לא הולכת עפ"י ההלכה, אז זה כמו לומר: יכול להיות אדם מדהים וצדיק שמחלל שבת, שמדבר לשון הרע, ועוד כהנה וכהנה.

ישראל קדושים ובוודאי כל אחד מלא מיצוות כרימון. זה לא מכשיר את מה שלא בסדר.

וגם אם זה "בדיוק" על הגבול ונראה לא צנוע - יש מה לתקן."

אני לא חושבת שיש מה לתקן, היא הולכת עם חצאית שמותרת הלכתית אבל לא ארוכה ממש כמו חצאית שמטאטא את הרצפה..

ואם מישהו שיצאתי איתו פסל ולא אמר לי בגלל זה אז אני חושבת שמשהו אצלו במחשבה פסול כי הוא שופט לפי החיצוניות בלבד ולא הפנימיות כי הוא ראה חצאית לא כמו שהוא דמיין אבל מותרת הלכתית..

אז אם בגלל זה הוא פסל-אז קצת לא נעים להגיד אבל- בעיה שלו ותודה לאל שלא המשכתי לצאת איתו..

הרי ציטטת אותי: "אם זה "בדיוק" על הגבול ונראה לא צנוע - יש מה לתקן".

ואמרת שלא צריך לתקן אם זה לא כמו "חצאית שמאטאה את הריצפה" - ואני אמרתי שכן צריך? הרי ברור שלא דיברתי על זה.

[אגב, אני לא אוהב שאומרים על חצאיות ארוכות "מטאטא" וכד'. יש בזה קצת לגלגנות על דבר שבוודאי יש בו טוב ויופי, גם אאם לא כולן הולכות/רוצות ללכת כך.]

כי "פגם בצדיקות" בגלל שהיא לא הולכת עם חצאית ארוכה זאת קיצוניות אז החזרתי בדיוק באותה קיצוניות..

סליחה אם פגעתי, אבל זה ממש הכעיס אותי..

ואני ממש לא אומרת חצאית שמטאטא את הרצפה מתוך לגלוג או זלזול חלילה- להפך אני גם הולכת ככה לפעמים.. אבל זה הכינוי לחצאית ממש ארוכה..

היתה כנראה אי הבנה: "פגם בצדיקות" כתבתי על מה שהיא כתבה "קצרה יותר ממה שדמיינתם". נו, אז הבנתי שהכוונה הרבה קצר ממה שההלכה מתירה באופן מינימלי. ואעפ"כ דנתי גם מישהי כזאת לזכות, והסכמתי שיתכן שהיא מאד טובה וצדיקה בהרבה דברים אבל אם היא כותבת עליה "מדהימה וצדיקה" זה בכל זאת פוגם בצדיקות, כי זו עבירה בוטה וגלויה לכל.

ואת פירשת את דברי, משום מה על מי שלא הולכת ארוך-ארוך.. מובן לגמרי מדברי שלא לכך התכוונתי.

ובכלל לא פגעת - רק סתם חבל להעביר ויכוח למה שאין עליו ויכוח. ואני לא בדיוק רואה שיש בינינו איזשהו ויכוח..

הרי לא אמרתי שכל מה שכל בן חושב (יוזמת, לא יוזמת וכו') זה אומר שבאמת צריך לחשוש ממנו. אם כי זה דבר טבעי, שבפגישות, כיוון שבזמן די קצר צריך להחליט אם מנסים הלאה, אז לפעמים אנשים מנסים להגיע ל"תובנות" מכל מיני פרטים. זה נכון גם לבנות וגם לבנים (הרי כבר שמענו על בנות שעושות כל מיני "מבחנים" לראות שהוא לא יהיה "בעל מכה"...).

ואין שום בעיה אם מישהו נפגש עם מישהי שמתנדבת במד"א, כדוגמך, יחשוב: איזה מדהימה.. מתנדבת, וגם יהיה עירני אם היא שומרת גבולות נורמליים בחברה שיש שם.  כל אדם בוחן דברים עפ"י הקריטריונים שהוא מעונין. לא צריך להילחץ, וכמובן גם לא צריך להגזים..

ואל תדאגי, גם בנים חושבים לא פעם שבנות בוחנות פרטים שוליים באלף עיניים...

לגבי הנושא של ה"חצאיות" כבר כתבתי לעיל, ואני חושב שהדברים הם ברורים לגמרי, ואין שום צורך לשנות משהו אצל הבנים בענין הזה. אדרבה.

ואם את מדברת על מישהי שהולכת באמת צנוע - אז זה לא מה שהיה נראה מהודעתך הקודמת ולא לך התייחסתי.  את כתבת "כאלה שהולכות הרבה יותר קצר ממה שאתם יכולים לדמיין", נו....

אם מישהי הולכת "שלשת רבעי" ( כמו שכתבה "פרפר") ומישהו רוצה דווקא ארוך לגמרי, זה ענין של טעם אישי, ושל הסכמה בין המעורבים בענין.  אבל יש הבדל בין זה לבין "בדיוק"...

אני מציעה שמי שיש בעל/אח/חבר לידה תשאל אותו מה מושך יותר,

חצאית קצרה או חצאית ארוכה.

מענין לשמוע את התשובות....

חצאית קצרה זה פרוץ!!  ואני מתכוונת לקצרצרות האלו שאומנם מכסות במילימטר את הברך אבל בכל תזוזה רואים...

חצאית ארוכה זה לא פרוץ...

ולרוב מוחלט של הדעות - גם השוקיים צריכים להיות מכוסות. חלק מהפוסקים מצריכים חצאית עד הקרסול וחלק מסתפקים בגרביים/גרביונים, אבל שהשוק חשוף - זה אסור לכו"ע מלבד פוסק אחד - שאומנם הוא גדול הפוסקים בדור האחרון אבל בכ"ז כתבו האחרונים שלא נוהגים כמותו בזה, כי המקורות שהוא מביא לדבריו בעייתיים.

מדובר במשנ"ב שכתב שהשוק זה החלק העליון של הרגל וירך זה החלק התחתון.

המקורות שהוא מביא בשער הציון הם החיי אדם, שמי שיפתח שם יראה שהוא אוסר!

והפרי מגדים - שכתב את דבריו בדרך אפשר, ולא הכריע למעשה. 

כך שזה בעייתי ביותר לסמוך על הפסק הזה (וזה לאשכנזיות. לספרדיות אין שום היתר!!!!)

אני לא מבין למה את כ"כ כועסת על זה שמסתכלים על פרמטריים חיצוניים.

בסופו של דבר הרבה ממה שאנחנו משדרים נעשה דרך החיצוניות... בחור שהולך עם כיפה גדולה, ציציות בחוץ וזקן בד"כ יהיה עם יותר יראת שמיים מבחור עם כיפת סיכה, ומכנסיים קצרים.

ברור שיש יוצאי דופן, אבל זה בד"כ כלל ככה. לא כי הכיפה אומרת משהו על הבחור, אלא הבחור אומר משהו לסביבה ע"י הכיפה (והציצית והזקן...), ואם הוא היה פחות מקפיד הוא כנראה היה מתחיל ללכת בצורה שנראת שונה גם כלפי חוץ.

בסופו של דבר כשבאים לדייט צריך לבוא בצורה שמשדרת הכי טוב את מי את/ה, ולא להגיד "אני רוצה להיבחן לפי מי שאני ולא לפי איך שאני מתלבש/ת", כי תכלס בדייט קודם כל רואים את הפרמטרים החיצוניים...

הצורה שאני בוחרת להתלבש לא תמיד מאפיינת את הפנימיות..

זה כואב לי לחשוב ואפילו מעציב שבחור לא ירצה לצאת איתי ויגיד שיש לי "פגם בצדיקות" או שאין לי יראת שמיים אם אני לובשת חצאית שהיא לא ארוכה עד הרצפה..

אין לי בעיה שייסתכלו על פרמטרים חיצוניים אבל ממש לא על זה פוסלים, בודקים יותר לעומק!!

אני נתקלתי במישהי לא מזמן- לקוחה איפה שאני עובדת.. בחורה דתייה (או לפחות מגדירה את עצמה ככה..) לבושה בצניעות עם חצאית ארוכה מאוד, וחולצות סגורות ושלות רבעי וטיפה עצבנו והיא קללה כמו אחרון הערסים בשכונות בנתניה, אז כן חיצוניות מעידה על משהו השאלה אם המשהו הזה או חלק ממנו קיים באדם עצמו..

אם בחרתי ללבוש בגד מסויים כנראה שהוא מייצג איזה צד באישיות שלי..

בדוסיות!!

[אני לא מדברת על אלו שמתלבשות בגדרי ההלכה אבל מושכות עיניים בצורה רצחנית

אני מדברת על נורמליות!]

וחצאית קצרה ממש לא אומרת "אני מקפידה פחות"

חשוב לזכור..

(היא גם לא אומרת "אני מקפידה מאוד וצניעות זה הדבר הכי חשוב לי!!!" זה גם חשוב לזכור..)

זה לא פגם בצדיקות..

הרי אף אחד לא טען כך על זה..

אין ענין להציג דברי אחרים לא כמו שאמרו כדי שיהיה קל לתקוף אותם...

ומי שתלך מאד קצר (לא "לא עד הריצפה"..)אולי לא ירצו בכך לא רק כי זה אומר משהו עליה, אלא גם כי לא רוצים את התופעה הזו עצמה. פשוט מאוד.

אבל גם אם אצל בנות זה לא ככה, בנים יסתכלו על זה ככה, ולאור מה שאמרתי קודם ברור למה.

אגב, מוזר לי שאדם מחליט להתלבש דווקא בצורה שלא מייצגת את הפנימיות שלו. 

נ.ב.

לא אמרתי שאין יוצאי דופן. מה שחשוב זה הכלל, לכן הדוגמא לא ממש רלוונטית.

שבת שלום!

מכיון שזה כ''כ לא רלוונטי עבורו..

ולא רוצה להיות מתוייג על פי סממנים חיצוניים, כמו כולנו אני מניחה..

לי פשוט לא אכפת מה יחשבו עלי  ממבט ראשון. לא בגלל שאני 'לא סופרת' או שאני שמה פס.. פשוט מפני שלא אכפת לי מה יחשוב עלי אדם שמספיק לו מבט כדי לקבוע דעה מוצקה כלפי אדם אחר.. (ויש הרבה כאלה)

מעבר לענין שדבר נוסף תריך לזכור.. נכון שזה חשוב הרמה הדתית- אבל לא לשכוח שמתחתנים עם האישיות בעיקר ולא עם הרמה הרוחנית (שהיא משתנה בכל רגע נתון) ואם מדברים על אופי של בית גם הילדים יבחרו את הדרך שלהם לא משנה כמה דוסים אתם תהיו או לא תהיו.. (בתקווה שהם יהיו עצמאים בדעתם...)

לא צריך להגזים עם הרשימת מכולת..

אבל תכלס המציאות לא עובדת ככה.

אנשים מסווגים (גם אם לא באופן מודע) לפי סממנים חיצוניים כל הזמן.. וזה לא בטוח שלילי.

אם את מגיעה לדייט בצורה שלא מייצגת את מי שאת, זה עלול לבלבל קצת את הבחור, למרות שאני מניח שבדייט כן אכפת לך מה הוא יחשוב עלייך. וזה לא בגלל ש"מספיק לו מבט כדי לקבוע דעה מוצקה כלפי אדם אחר".. אלא שזה מהווה חלק מהרושם שהוא מקבל. ואם לא תצליחי לשדר על ההתחלה משהו אחר בצורה מספיק ברורה (וזה קורה לרובנו בפגישות הראשונות), כנראה שזה גם יהיה רוב הרושם הראשוני שהם ישאר איתו.

אני מסכים שלא מתחתנים עם רשימת מכולת, אבל בכל זאת יש נתונים שנותנים כיוון כללי לכן או לא.

אגב, עם הרמה הרוחנית לא מתחתנים, אבל עם השאיפות הרוחניות כן.

והיא יותר צנועה ממך בלבוש.

מה לעשות, מותר ללמוד ולקחת מוסר גם מערסיות

רק שלצערנו היום המצב של הציבור שלנו "מקולקל" בדבר הזה(נכון לפי ההלכה אולי את בסדר אבל עניין של צנעיות זה הרבה יותר ממה שההלכה היבשה אומרת זה דבר פנימי שמראה על יר"ש כמו שאיזה יום שמח כתבה)

ובגלל שהציבור שלנו "מקולקל" בדבר הזה לכן זה בכלל לא יכול ליהות מדד לפני החתונה כי היום רוב הבנות לפני החתונה ולפני שהם נכנסות לאנ"ש של הבינשים אם הם לובשות ארוך הם יוצאות דופן בצורה גבוה....

לסיכום:באמת את צודקת ואם המצב של הציבור שלנו היה מתוקן בחור ישיבה לא מתאים לבחורה שלובשת קצר כי זה מורא על חוסר ביר"ש וזה הנקודה הכי חשובה שצריך לבדוק,אבל לצערנו שהיום יש פול בנות צדיקות לגמרי ממש אם חצאיות כאלה אז אין בעיה לצאת איתם אבל ברור שצריך להדגיש שזה כן חשוב וברור שאחרי החתונה שהיא תהיה כבר אם אנ"ש אז היא בעזרת ה' תתחזק ותלבש ארוך כמו בת אם יר"ש!!!

זה משתנה בהתאם לבננות יש פה חולצות ארוכות קצרות חצאיות ומכנסיים  

והגיע הזמם שאנשים יואהבו את איך שהם נראים

עם מכנסיים וגם עם בנות עם חצאיות ! גם עם מטאטא וגם עם יותר קצרות מה שחשוב זה האופי של הבחורה ופחות הבגדים הפכו את זה לאיזה סמל!

שינוי מרענן?

התכוונתי לישיבת המקובלים בירושלים, כמו"כ ישיבת אהבת שלום וכד'

(..חלקינו ;))

באמת! (_וגם ענווה.. סתם) ואני הולכת עם חצאיות קצרות...  ומי שיפסול אותי על החצאית - מפסיד.  אורך החצאית לא אומר כלום (והבחורה עוד הולכת  לפי ההלכה!) . העיקר איך האורח חיים שלה, האמונה, אהבת ה' וכו'- והדברים האלה צריכים להיות הדברים שאתה צריך לדאוג להם ... הקיצר לא להיות .. 

המשמעות היא, למיטב זכרוני, על התנהגות, ולא על לבוש, ודאי שגם סוג לבוש קשור להתנהגות- לדוגמה לבוש פרובוקטיבי זה מסמל התנהגות פרובוקטיבית, אך עדיף להתמקד בטוב- לבוש עדין משדר אישיות עדינה, ומשפיעה עדינות על הסביבה.

לפי הנ"ל, נראה לי, שרוח ההלכה דווקא כן נוחה עם העלמה שפגשת בבית המלון, ואפילו זה לפי הס"מ הנדרשים., אח שלי, אתה יודע כמה זה קשה לפי הס"מ הנדרשים? במיוחד מיום ליום המצב נהיה יותר קשה, הבנות באולפנות היום לא נראות אפילו אל כמו לפני שנתיים. האופנה היא איומה, וזה משפיעה ממש גם עלינו, הבנות הדתיות. כך שאם מישהי הולכת לפי כללי הלכה, ויש לה מידות ואישיות מקסימה, כך הבנתי, אז גם ניתן להסיק שההתנהגות שלה צנועה ועדינה- שזה הכי חשוב (כך אני חושבת..)

אז בהצלחה.. ואולי אפשר לומר מזל טוב? חחחחחח

סתם.. עד כאן בינתיים..

פעם ראיתי משהי ממש לבושה ארו.....ך עם שרוול 3/4 וכיסוי ראש שאפילו שערה אחת לא מציצה, אלא ש.............היתה נראית  כל כך זוועה שאני מעדיפה יותר קצר וצנוע מאשר ארוך וזועק.

צנועה. מכובדת. וגורמת לאחרים לרצות בקרבתה!

אחת שלבושה ארו....ך שממש מטאטה את שבילי ארץ ישראל

שרוול 3/4

וכיסוי ראש שאפלו שערה לא מציצה

ממש מלכה

התחתנתי איתה

שרשרת

מקרים חריגים תמיד יש. ואם יש אחת צנועה שנראית זוועה אז מה זה אומר?

הייתי שמחה מאוד לגיב לך לו הייתה מנמק למה לפסול?

עצות פאנטיות בילתי מנומקות לא עוזרות פה לאף אחד.. זה פורום.. 

אנחנו רוצים לשמוע למה אתה חושב ככה ומה הנימוקים שנוכל לענות לך..

בעד או נגד אבל סתם ככה אם כל אחד יענה במילה בחיים לא יפתח כאן דיון...

אני ממש מסכימה עם עדי על ההתלבטות...

אני בתור בת, קשה לי לראות בנות "דוסיות" (הגדרה כ"כ מטופשת..) עם חצאיות קצרות- טיפה מתחת לברך...

כמו שיש לך דברים שברור לך שאת לא תעשי- כשרות, שבת, וכו' למה לא ברור לך שהחצאית צריכה לעבור את הברך גם כשאת יושבת.. 

זה לא פשוט כי זה האופנה.. וככהכולן הולכות..אז מה?? זה עדיין לא בסדר!

אז אולי חצאית קצרה לא מראה רק עד כמה את דוסית אבל היא מראה עד כמה את מוכנה להתאמץ...

ובנות- לכן גודל הכיפה משנה או לא... זה מעיד על מידת היראת שמים שלו?

וציצית? תפילה? זה גם רק חיצוני לא?

אז ברור שכל מקרה לגופו.. וצריך לבדוק גם מעבר.. 

אבל- לפתור כל דבר בתרוץ של חיצוני... זה חיצוני!!

בהצלחה..

נראה כי זו בהחלט הדילמה של הדור...

הרבה בנות טובות הולכות בלבוש שלא כל כך תואם את גידרי ההלכה וזה בהחלט מבלבל.

קשה להגיד על כל בת כזו שצריך לפסול את הרעיון מצד שני- חשוב להבהיר שנישואין זו עבודה של חיים.

לכן אי אפשר להתחתן ולצפות שהבחורה תשתנה תוך כדי בשבילך.(כמו שהבנתי מחלק מהתגובות כאן).זה לא נכון ולא הגון להכנס ככה לדייט ובטח שלא לחיי נישואין.

מעבר לזה- אנשים משנים את החיצוניות והטעם שלהם בכל תקופה בחיים.פעם הקשירה של הכיסוי ראש היא כזו ופעם אחרת.העיקר זה המגמה של חייה/ו. צריך להיות יעד משותף- ואם הוא אכן יעד משותף אפשר להתפשר על הרבה דברים.

צריך בעיקר לבחון את השאלה, לדעתי, מזוית כזו שהיא תהיה המחנכת של הבנות שלך. האם זה המודל שהיית רוצה?

כי אתם כזוג בטח תסתדרו אבל מול הילדים אי אפשר לעשות הצגות "אני דוסית אבל החצאית קצרה"- זה פשוט לא קונה אותם.אין אצלם תחום אפור- זה או שחור או לבן.

כדאי לברר את הכיוון החינוכי והאם ה"דוגמא האישית" באמת חשובה לך- ולה.

כמו שלא היית רוצה שאשתך תחלל שבת רק בחדר שינה אפילו, בלי שאף אחד רואה- כי זו לא הדרך של הבית וצריכה להיות אמת בבית.ככה בכל ההלכות.בטח במשהו שהוא חיצוני.

ועיסוק בחיצוניות הוא לא בושה!!!

זה חלק ממה שה' נתן לנו וצריך להתמודד עם זה ולא להתעלם ולבטל את מקומו בזלזול של "אל תסתכל בקנקן...".

שכוייח שאתה מברר את הסוגיה.

לילה טוב

כל מילה פנינה

שלום

גם אם היא עונה על גדרי ההלכה, הרי שלך זה הפעיל את כל מיצי הדחיה.

לכן זה לא עניין של הלכה. ולא טוב להכנס לקשר שמלכתחילה יש לך דחייה ממנו.

כי קשר כזה לא יכול להבנות

אבל זה גורם לי לכתוב דבר נוסף

כל מה שנראה לך שלא מסתדר, שלא מתאים וכ"ו

זה בגלל שיצרת בראש שלך מהלך כזה שגורם לכך שזה לא יסתדר לך

כלומר : כל מה שנראה לך אוביקטיבי, הוא בעצם סוביקטיבי הנובע מתוך האישיות שלך.

שאם היית משנן לעצמך שאין כל בעיה עם זה, לא היית מרגיש כל דחייה בשל כך.

אבל בגלל שכך מוטבע כבר בתת מודע שלך, (ואולי באופן מוצדק)  אל תלחם בכך במודע - זה לא יעזור

מפני שהתת מודע שלך יגרום לך שהקשר הזה לא יוכל להתפתח.

אז מה ההבדל ?

ההבדל הוא שכעת אתה לא תפסול אותה, אלא תגיד שאתה זה שלא מתאים לקשר.

יכול להיות  שהצדק מבחינה הלכתית איתך

אך בנושא הזוגיות, אתה זה שלא מתאים לך הקשר איתה.

ולמישהו אחר זה כן יכול להתאים.

וממילא כשתפגוש בחורה שמתלבשת כמו שצריך מבחינתך

ויהיה את כל שאר הדברים המהווים בסיס  לקשר

הכימיה בניכם תוכל להתפתח

ומהבחינה הזו יש לך מספיק בנות שאתה יכול להפגש איתן

בברכה, ובהצלחה

אלי גרון

www.zoogyot.co.il

למה אתה רושם שאולי לפי ההלכה הצדק איתו?

בפתיחת השרשור הוא כותב שהיא הולכת לפי הכללים, אבל לא מוסיפה כהנה וכהנה על דעת עצמה.

אני חושב שהרוחות כאן בשרשור ממש לא בריאות.

למדנו שבית הלל ובית שמאי לא נמנעו להתחתן זה בזה- מחלוקות הלכתיות הם לא בסיס למניעת חתונה.

אם היא עומדת בגדרי ההלכה, מה לך כי תתלונן?

אתה צריך לשאול את עצמך: האם גם אתה מקפיד להחמיר בכל הלכה שאתה לומד יותר מהדעה המחמירה ביותר? או שזה רק דרישה שאתה דורש ממנה בתחום הזה?

אחרי שחכמינו קבעו את הגדרים, אני סבור שאל לנו לדרוש מאחרים (אפילו אם אנו נשואים או רוצים ל..) להחמיר מעבר להם.

על ההולכים בחומרות של בית הלל וחומרות בית שמאי נאמר- "הרשעים בחושך יהלכו"- רואים שלהחמיר כל הזמן זה לא מידה טובה, וצריך איזונים בחיים.

השאלה הגדולה היא, האם אתה יכול לחיות בקבלה גמורה עם מישהי שמקבלת את ההלכה, אבל לא תמיד מחמירה מאוד (ושוב חשוב להדגיש, שהלכתית היא בסדר גמור, הבעיה היחידה היא ביכולת הקבלה שלך).

דבר אחרון- כמה שלא תבדוק ותסנן בנות זוג בפוטנציה, תמיד- אבל תמיד יהיה לך עבודת מידות לעשות. השאלה האם אתה מוכן לזה, והאם אתה תאפשר לקב"ה לעזור לכם בזה.

שמעתי משמו של הרב אליהו זצ"ל שהיום אין דבר כזה זיווג ראשון, כלומר המדרש על 40 יום קודם יצירת הוולד לא רלוונטי כי כולנו כאן בגלגול. המשמעות של כל זה היא שאין לנו כאן זיווג שמתאים לנו מאה אחוז. כל זיווג מצריך הרבה עבודת מידות והרבה אמונה- עלינו נאמר "מושיב יחידים ביתה"- הקב"ה לוקח יחידים (אלה שהזיווג שלה לא בעולם) ומושיב אותם יחד בבית ועוזר להם לבנות בית נאמן.

האם אתה מוכן לאפשר לו לעזור לך בשידוך הזה???

בהצלחה

ארלה

(אבל רק בבאלגנים)

סתם אני דיי קיצוני בעניין אז לא נראה לי שהייתי מסתדר עם זה

ייתכן שהלבוש הנוכחי שלה נובע מרצון ליישר קו עם הסביבה, וברגע שהיא תראה שהבעל או הבעל המיועד מעוניינים בקו נוקשה יותר, הלבוש ישתנה.
 

בעזה"י

היה מפריע לכם אם הבחורה מקפידה ללבוש יחסית יותר סגור ולעיתים נוטה לחרדי. זה מתבטא רק חיצונית, בהשקפה היא ד"ל?

כי המציאות היא הפוכה...

הלבוש היותר הסגור נמצא אצלינו.

בעזה"י

אבל זה נובע מהתפיסה שלך לגבי מי זה הציבור הד"ל. אם תכניס לשם דתיים לייט (ככה מסתכלים על זה חלק מהאנשים מבחוץ) ולאו דווקא דתיים ליייט תגלה שחצאיות קצרות, מחשופים וצמוד נמצא גם אצלינו...

ואני אומרת את זה בכאב. האופנה משפיעה, וגם באולפנות טובות מתמודדים עם חצאיות קצרות ובעיות צניעות.

וגם הציבור החרדי ממש לא מעור אחד. יש את החרדי מודרני ויש חרדים ליטאים וחסידים וחוזרים בתשובה ומיליון גוונים באמצע, גם הציבור החרדי עובר תהליכים ומושפע. (זה אולי עצוב אבל דווקא החוזרים בתשובה שמתחרדים לבושים יותר חרדי מחרדים מבית..)

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.