אלירז..פגעת בי..!

אני עם לק סגול בהיר מהמם ברגליים....

(באתי לעזרת חבר ;)

היא אוהבת לקים בצבעים נוראיים!!!!! 

כדאי לבדוק רק שזה לא כדי למשוך ת'עיניים של האחרים, או מתוך אופי התמרדותי (אם היא באה מאוכלוסיה שלא רואה את זה בעין יפה) וכיוצ"ב....

זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד.....

אני מקווה לפחות שזה ציני..

תפקחו את העינים מהשמרנות הקיצונית שיש כאן לפעמים.. (צבע לק, חמצון שיער, חורים באוזניים שהם לא החורים הסטנדרטיים, סגנון לבוש וכיו''ב)

זה באמת לא אומר שום דבר.

"תכלת דומה לים
 ים דומה לרקיע
 הרקיע הוא דומה
 לכיסא הכבוד"

 
הרבי מיאוטו שאל-
"מה מסמן התכלת ומה הסגול בהיר ?"

מטורפי ענה-

"זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד....."

מ.ש.ל.

היא שמה לק בצבע של כיסא הכבוד!

זה חיצוני. זה משתנה. זה עם הזמן יורד. לק זה לא קעקוע. באמת שאין מה לנתח דברים שוליים.

אני באופן אישי לא זוכרת את הפעם האחרונה ששמתי לק- אולי בכיתה ג' בפורים??? אבל אם אותה זה משמח ונותן לה הרגשה טובה- מה הבעיה?!?!

ו... אם זה מאוד מסקרן אותך למה היא בחרה דווקא את הצבעים האלה- תשאל אותה!

אולי דרך התשובה תצליח להכיר יותר את עולמה הפנימי - שתכלס בינינו, זה הרבה יותר חשוב, לא???..

בהצלוחיי! ישועות!!!

אני לא מאמינה שהוא שאל ברצינות מה זה אומר..

זה נשמע לי מעין פרודיה על השאלות שרצות כאן..

ועל השמרנות האיומה (מילה יפה) שחוגגת כאן.. לא יודעת איך להגיד את זה אבל כאילו חיים כאן בתוך מקום חשוך נורא ש'מכנסים לבנות זה רע' ו'אני דוס אז אני טוב הרבה יותר מלא- דוסים' וכל שינוי מהמשבצת הספצפית שגדלתם בה הוא רע..

מכנסיים לבנות זה רע כי זה נוגד את ההלכה והצניעות. ולפעמים יש צורות לבוש יותר גרועות מהן.

ואין לכך כך קשר לדקדוקים שאין מה לחשוש לגביהם.

ומי שמנסה "לתפוס טרמפ" ולהכניס את זה באותה סירה - הוא גורם את הענין; כי יש דברים שבאמת בנים אינם יודעים אם זה מבטא משהו אצל בנות. אז כשבאה מישהי ואומרת: נו, זה שטויות.. כמו מכנסיים... אז הוא אומר: אה, מכנסיים אני יודע שזה אסור וזה מבטא יחס מסוים לקיום ההלכה ולתחושת צניעות הלבוש - אז זה אותו דבר?..

לכן מוטב לדעת להבדיל.

ו"מכנסיים לבנות זה רע" - זה לא חשוך. זה מאיר. כמו שכל הצניעות והעדינות מאירה.   אם כבר מה שחשוך - זה צורת הלבוש הזו.. (למרות שבוודאי יש בנות מאירות, שבפרט הזה חלשות)

ולא קראתי כאן אף אחד שאמר שהוא הדוס טוב מאחרים, אלא שהדרכת התורה טובה מכל ההדרכות והאופנות. זה נכון וזה מאיר.

והדרכת התורה אינה "משבצת" אלא חיים - ואשרי מי שגדל בה. ה"משבצת" הקטנה והמצומצמת, זו החשיבה שאני יודע יותר טוב מההדרכה הזו..

הרבה אנשים מוכנים  להתענין גם ב"שונה" ממה שהורגלו אך לא כנגד הדרך העקרונית שהם מאמינים בה. ולא בגלל "כל שינוי - רע", אלא מאמונת אמת בהירה.

כתבתי את זה למרות שידעתי שהמון חבר'ה לא יסכימו איתי כאן.. אבל זה נמאס..

ולדן. אשרי מי שהולך בכל צעד אחרי התורה, אבל לא באתי לצאת נגדם. אלא לכל אלו שלא מסוגלים לראות מטר אחד מעבר למה שהם חונכו, ולמה שהם מכירים מאז גיל אפס.

לכל אלו שהחליטו באופן חד משמעי עד כמה חודשים (חודשים?) זה לגיטימי לצאת לפני שקובעים וורט, כאילו יש כלל גורף. (באחד השרשורים האחרונים)

לכל אלו שכששאלתי אם ישנה בעיה הלכתית בחור שלישי, ענו לי בצורה עוקצנית להכאיב, במקום לענות לגופו של ענין ולומר ש: לא.

כל אלו שמזדעזעים עד עמקי נשמתם ממכנסיים לנשים למרות שמעיקר ההלכה הפשוטה אין איתם בעיה (זה לא 'לא ילבש' וזה צנוע) במקום לקבל את זה שיש כאלו שלא חושבים כמותם. (וזה לגיטימי!)

וכל זה פשוט בגלל אפקט העדר, או החממה, שגרמו להם לא לעצור אפילו פעם אחת בדרך והלצטרך לחשוב בעצמם... זה נקרא בעיני חושך..

אני שנים מנסה להגיד כאן מה שאת כותבת,

נחמד לראות שאני לא מדמיינת

שהפורום כאן נהיה חשוך.

בתור ותיקה אני לא מכירה אותו ככה

עצוב לי.

החלטתן משום מה שהפורום חשוך ולכן כל התגובות שלכן בהתאם.

טרחתי והסתכלתי בתגובות בכיפה על השרשור הזה שמופיע גם שם (ותודה לקרן אור על הקישור) והתגובות הם באותו סגנון +-

לגבי שאלות שהיו כאן הנוגעות לתחומים הלכתיים אנשים כתבו מה דעת ההלכה בעניין. לא מוצא חן בעינייך? בעיה שלך אם את לא מקיימת את ההלכה זה חשבון שלך מול ריבונו של עולם ולא מול אף אחד מהגולשים פה.

אנשים פה לא חשוכים ולא עוד כינויים שהענקתם להם. הם כותבים את דעתם בנוגע לשאלות שגולשים אחרים מציגים כאן.

אם אקח את זה לרגע לקיצוניות - את יכולה לפתוח שרשור "האם הייתם יוצאים עם בחורה שאוכלת סטייק לבן כל יומיים (יאמי..)?" אני מניח שלא תמצאי פה אחד שיגיד סבבה (אלא אם כן היא תחזור בתשובה) אבל את בחרת לשאול שאלה כזו בפורום המוגדר דתי אז כנראה שרצית לשמוע את דעתם של הגולשים פה. אם היית בוחרת לשאול את השאלה בפורום של השומר הצעיר התגובות שם היו מן הסתם שונות.

אם את לא רוצה לקרוא מה שיש לחברי הפורום להגיד בנוגע לשאלה כמה זמן לצאת לפני שסוגרים וורט אז אל תקראי. אף אחד לא מכריח אותך. אבל מישהו טרח ושאל בפורום פה כי הוא רצה לשמוע את דעותיהם של חברי הפורום פה. אם הוא היה רוצה הוא היה שואל בכיפה.

יש לי הצעה מעניינת לניסוי - קחי במשך שבוע כל שרשור שיש פה ותפתחי אחד דומה בכיפה ולהיפך וכך תוכלי לבדוק אחד לאחד את התגובות בשני הפורומים. (אגב, ישנם לא מעט מהגולשים פה שגולשים במקביל גם שם אז כנראה שתקבלי מהם את אותם תשובות בשני האתרים....)

יום טוב

נסחפתם. לגמרי.

פורום חשוך? שמרנות איומה?

לא.

זה נכון שהדעות כאן יותר קיצוניות. אבל הם באמת מאמינים בזה. (אולי בגלל שככה חינכו אותם.. אולי כי הם מאמינים בסיסימאות.. מה שתבחרי). אבל את לא יכולה לבוא ככה נגדם.

תתווכחי, תציגי טיעונים משכנעים ומנומקים ואולי תשני את דעתם.

וחוצמזה, לא מתאים לכם- יש לכם את כיפה (וכן.. גם אני מבקרת שם מידי פעם.. כמו שכאן מידי פעם...).

הסגנון של ערוץ 7 הוא יותר שמרני מאשר שם. ואתם ידעתם את זה מראש. אל תתלוננו.

אני גם לא מסכימה עם רוב הדעות כאן ואין לי בעיה לומר את דעתי. אבל אני לא חושבת שתמיד אני צודקת ושכל השאר חשוכים וחסרי דעות.

מה שלא מתאים לי- אני מתעלמת או מגיבה את דעתי. לא חושבת שתקפתי דיעה. (ואם כן.. אז סליחה).

אני כאן בערוץ כבר 4 שנים, מגיל 16 ואני בת 20 כיום

שזה בערך זמן שהותי כאן בפורום.

אני מכירה כאן את הדינוזאורים כמעט הכי ותיקים בערך של הפורום

אני יכולה להגיד בפה מלא שפעם היה יותר נחמד פה!

כל הניקים הותיקים בערך שהיו מאז שהגעתי לכאן

כבר עזבו, חלקם לסגור חלקם עזבו באמת

חלקם הלכו לנהל פורומים אחרים כאן בערוץ

קצת מהם נשארו.

יש כאן כמה דיעות קיצוניות

שזה לא מה שאני זוכרת שהיה כשהגעתי לכאן

אז כנראה  שהפורום הזה מיצה את עצמו

כי לא נעים כבר להיות כאן, לי

ולעוד כמה חברות

מה שכן אני תמיד אשאר אם יש מישהי

שצריכה תמיכה או עזרה זה כבר מעבר

למה שמציק לי כאן.

לא שייך "נמאס" ממי שאומר אחרת. הרי אפשר להגיד אותו דבר לכיוון ההפוך: נמאס שמשתמשים בסופרלטיבים במקום לגופו של ענין וכו'... אז אפשר לוותר על ה"נמאס".

ולעצם הענין: יש להבדיל בין טענותייך על תגובות עוקצניות - שבוודאי אין להן מקום (ולפעמים הם בדיחה לא מוצלחת.. או תגובת נגד..), לבין הטענות האחרות.

זה לא חכמה להגיד שלא מסתכלים "מטר מעבר למה שחונכו". זה כאילו לומר: אני חשבתי על עמדותי והם לא . מי אומר? חשבו - והסכימו עם מה שחונכו, או הגיעו לזה מתוך עצמם ולימודם - זה יפה מאד. בשביל מה מתאמצים לחנך ולהסביר?  לא צריך לתת "ציונים" אלא לדון מול התכנים עצמם.

לא קראתי את פרטי השירשור כמה זמן טוב להכיר לפני "וורט"...  בוודאי אין כלל אחיד. אך לגיטימי להביע דעה שיותר מידי זמן זה לא טוב ו/או לא בריא. ואני מניח שגם מי שכותב כך יודע שיש גם חריגים לכלל, לכל הכיוונים.

למיטב ידיעתי - לא נכון שאין בעיה הלכתית עם מכנסיים לבנות. כפי שכבר ציינתי - נכון שמכנסיים מאד רחבות וכו', כמו שיש לפעמים היום, זה משהו אחר. ועדיין לגיטימי להביע אי נוחות מזה. ודומני שהנושא בכלל לא היה אם "לקבל" שמישהי חושבת אחרת. אלא אם "לקבל" אותה כאשתו - וזה בוודאי לגיטימי שלמישהו זה מאד מפריע. את צריכה "לקבל" זאת...

אני מסכים איתך שלא לחשוב ולהיות "עדר" זה באמת חשוך. אבל אני דווקא מתרשם שאנשים דווקא מאד חשבו על מה שאמרו. ולהעמיק מתוך החשיבה את ההזדהות עם דרכה של תורה זה ממש נפלא.

לא רציתי להגיד - אבל אני דווקא מתרשם שתופעת ה"עדר" היא דווקא לפעמים בצורת הלבוש של חלק מהבנות... עד לפני זמן קצר - כולן (כמעט) הלכו ארוך. פתאום - תוך פרק זמן קצר - וכו'.. וזו תופעה מצויה מאד.  אני לא חושב שהן - כבקשתך - בהכרח עצרו וחשבו בעצמן... אז להגדרתך זה "חושך"..

ולמה לא רציתי להגיד ואינני מכנה זאת כך? פשוט, כי אני מתרשם שבאמת בנות נוטות מאד ללכת לפי ה"אופנה" המקובלת ולא תמיד לחשוב איך פתאום אני משנָה בגלל כולן. אז אני מלמד זכות שזה נסיון קשה יותר - על אף שבאמת אינני חושב שזה פוטרן מ"חשיבה וביקורת עצמית".

אך ק"ו שאי אפשר לכנות את מי שמחזיק דווקא מ"אופנה" צנועה אחרת - "חשוך" ו"לא חושב".

שתצליחי בעז"ה למצוא מישהו גם צדיק וגם חושב - ותבנו בית מלא אור.

אכתוב בקצרה.

לא אמרתי שלבוש אופנתי הוא מואר. אבל כל הערה כוללנית באשר היא היא חשוכה ולא מביעה דעה חושבת

הבנתי ללבה של הסהר האיתן שהיא התעצבנה-באיזו זכות אנשים קובעים חוקים והופכים אותם למוסכמה חברתית..? למה ארבעה חודשים זה מקסימום?

יותר מדי אנשים פה לקחו על עצמם את תפקיד הסגן הישיר של אלוקים.

ואני אתן לך עוד דוגמא שהפריעה לי נורא. כשכתבתי על החור השלישי והתגובות היו עוקצניות- לא הן לא היו בדיחה בכלל. אלא רצו להראות עד כמה בעייתי העניין. ואני שואלת? מה הבעיה בזה?! למה סתם להגיד לא כי זה מה שנראה לך כי לא ראית אחרת עד היום? כל מה שהוא אחרת הוא לא בסדר?

נכון שהשרשור נפתח במטרה צינית- אבל הרבה היו שואלים את זה ברצינות-ואני לא מבינה

מה הבעיה בלקים? 

מה הבעיה בלצאת יותר מארבעה חודשים אם זה נצרך? 

למה להגיד לא כשבעצם אין סיבה?

הודתי לסהר על התמיכה.

אין לי בעיה עם זה שחלקת עלי.. להפך זה הקטע בדעות 0_0 

אדרבה

והנמאס לה היה מופנה אליך אלא לגישה הכוללנית והמעצבנת (בעיקר)

מצטערת אם הבנת לא נכון!

לא יצאתי כאן נגד בני אדם,

יצאתי כנגד בן אדם לפי איך שזה נראה

כי הוא החליט לקבוע לי כמה זמן אני צריכה כדי לצאת

כשהוא אמר שאני לא צריכה להכיר עד רמת ה ד.נ .א

כשהבהרתי שהמקום שלי לא משהו, ואני מודעת אליו

ולא מתביישת לדקה במה שעברתי!

הוא זכר לנפנף בהלכה ובצד השני כאילו שאני לא מודעת...

ועוד הכפיש אותי בשיחה אישית, כשראה שאני לא סולחת לו

זה עצוב לראות שזאת הרמה של הבן אדם.

להגיד שאני צריכה 3 חודשים בערך זאת קביעה מסוכנת

אני רוצה שהבחור יבוא לנפגעות אונס

ויגיד להם שהם לא צריכות לבדוק יותר מ3 חודשים

כי ההלכה לא מרשה להם ויהיו נפילות

אני לא יודעת ואחראית על מה הן יעשו לבן אדם שטוען ככה

זאת גישה שלא מקובלת עליי, ועליה יצאתי

בלהט הויכוח זה נראה שיצאתי עליו

אז לא, יצאתי על הדיעה שלו.

כי יש מעבר ללהיות דוס ואנשים כאן שוכחים את זה

אני מכירה דוסים מדהימים שהצליחו לשלב בין תורה לאנושיות

דבר שחסר כאן.

אני רואה כאן שכולם מצויינים מבחינת לקחת את המקום

של אלוקים ולשלול כל אנושיות אחרת,

חוץ מכמה צדיקים מדהימים שמנסים לשלב.

אז לכן כל מי שלא דוסי כמוכם נחשב לפחות

לפי התגובות שלכם

לכן אתם מנגחים אותי בכל הכוח!

אתם יודעים מה הבדל בין כאן לבין כיפה?

כיפה מאוכלסת בדתיים מכל הגוונים

וכל שאלה מורכבת מתקבלת שם בברכה

עם להזכיר את ההלכה,  או אם זה רק לתמוך

וכששאלה כזאת עולה מקבלים מליון מסרים אישים

מאנשים שבאמת רוצים לעזור ולתמוך.

הם אנשים מדהימים ומקבלים,

אז הם לא דוסים קשים כמוכם אבל הם מדהימים

וכזה בן אדם אני מעדיפה להיות

ועם כזה בן אדם אני רוצה להתחתן

בן אדם חושב קוראים לזה.

אני כותבת כאן בפורום הרבה לפני שכולם הגעתם אליו

חוץ מכמה ניקים ישנים שהחליטו להשאר,

פעם היה כאן יותר סובלנות לדעות

היום אני רק רואה תורה, תורה, תורה

לא אנשים חושבים

עצוב לי שאחרי המון זמן פה,

כבר אין מקום לאנשים פחות דוסים

רק לזרם מסויים.

מי שרוצה עכשיו להכפיש אותי או לקבוע הגדרות,

מוזמן לאישי אני אשמח לקרוא את הפנינים שלכם (צינית)

צריך שחיקת סמנים.

אם כי, הטקסט בתוכן ההודעה נראה כלאחר "העתק-הדבק"... (וגם זה אפשרי..)

(או שמא לך יש מקורות אחרים?)

סגול=כמו הניקוד סגול 3 נקודות=צורת גפן=ישראל שנמשלו לגפן, עם סגולה=ענבי הגפן בענבי הגפן!

לא פשוט?????????

אגב גפן , נכנס יין יצא סוד...

זה הרי הצבע שלנו עם ישראל ככה הרב יצחק אמר בבית השלום כתום זה של לוזרים וסגול זה עם סגולה

ותכלת?!

אני מקווה שזה היה ארגמון כהה קוצים ולא רדזין

ובטח לדייט.. בקשר ללק הסגול..

סיפור אמיתי-

לי יש לק סגול כהה-לא בהיר-כהה ברגליים ובהתחלה הייתי מגיעה לדייטים עם נעליים סגורות כי לא רציתי שישפוט אותי לפי החיצוניות.. אבל תמיד הרגשתי שזה לא אמיתי אני בחורה שאוהבת ל"התחרפן" ולעשות שטויות וכיף ואחד הדברים שאני אוהבת זה דווקא לק כהה ברגליים-לא משנה צבע חוץ אדום והיום גם חוץ משחור.. זה לא אומר על הדת שלי כלום זה לא אומר שאני מחפשת תשומי זה לא אומר את זה זה אומר שאני בחורה עם שמחת חיים שלא אכפת לה מה אומרים עלי..

ואיפור-אני אוהבת להתאפר, כן יש מצב שאני יפה גם בלי איפור |משתחווה| <צ> אבל אני אוהבת להתאפר ולצאת לדייט מאופרת כי אם אני הולכת לדייט על מנת למצוא את בעלי היקר אז אני צריכה להתייפות בשבילו..

"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"

אמר הרצי"ה:

חן=0

יופי=0

אבל אם יש יראת ה' זה הופך ל100

אבל בשביל בנות להתאפר זה כיף,

וזה כיף גם בלי שום קשר לדייטים,

אנחנו מרגישות יותר טוב עם עצמינו

(מה לעשות, ראש של בנות..)

ברור שאנחנו יפות גם בלי

אבל ברורשנלך לדייט כשאנחנו מרגישות טוב עם המראה שלנו... וזה עושה לנו טוב על הלב,

אז מה אכפת לכם?!

ואגב- הרבי מיאוטו-  אשתך תשמח גם לשמוע שהיא יפה מאוד בלי.... וככל הנראה היא תמשיך להתאפר גם אחרי ההצהרה הנחמדה

כתבתי את זה בעבודה שלי , אבל אין לי כח לבדוק...

זה מובא מהגר"א על הפסוק, שכן חסרה וא''ו הניגוד, היה צריך להגיד ואשה יראת ה' היא תתהלל

סליחה לא ראיתי..

שתתאפר ותתקשט, זה משמח אותה..

אל תנסה...

גם אנחנו לא מבינות הרבה דברים אצלכם הבנים- ואנחנו לא מבינות. אין לנו שום דרך...

ותשלים עם העובדה

שאתה בן

ויש דברים שלא תבין מתוקף היותך כזה...

איפור וקישוט זה אחד מהם...

בהצלחה!

ומקסימום אחרי החתונה תגיד לה שאתה מעדיף אותה בלי....

גיליתי שלאמא שלי יש לק סגול

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.