אלירז..פגעת בי..!

אני עם לק סגול בהיר מהמם ברגליים....

(באתי לעזרת חבר ;)

היא אוהבת לקים בצבעים נוראיים!!!!! 

כדאי לבדוק רק שזה לא כדי למשוך ת'עיניים של האחרים, או מתוך אופי התמרדותי (אם היא באה מאוכלוסיה שלא רואה את זה בעין יפה) וכיוצ"ב....

זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד.....

אני מקווה לפחות שזה ציני..

תפקחו את העינים מהשמרנות הקיצונית שיש כאן לפעמים.. (צבע לק, חמצון שיער, חורים באוזניים שהם לא החורים הסטנדרטיים, סגנון לבוש וכיו''ב)

זה באמת לא אומר שום דבר.

"תכלת דומה לים
 ים דומה לרקיע
 הרקיע הוא דומה
 לכיסא הכבוד"

 
הרבי מיאוטו שאל-
"מה מסמן התכלת ומה הסגול בהיר ?"

מטורפי ענה-

"זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד....."

מ.ש.ל.

היא שמה לק בצבע של כיסא הכבוד!

זה חיצוני. זה משתנה. זה עם הזמן יורד. לק זה לא קעקוע. באמת שאין מה לנתח דברים שוליים.

אני באופן אישי לא זוכרת את הפעם האחרונה ששמתי לק- אולי בכיתה ג' בפורים??? אבל אם אותה זה משמח ונותן לה הרגשה טובה- מה הבעיה?!?!

ו... אם זה מאוד מסקרן אותך למה היא בחרה דווקא את הצבעים האלה- תשאל אותה!

אולי דרך התשובה תצליח להכיר יותר את עולמה הפנימי - שתכלס בינינו, זה הרבה יותר חשוב, לא???..

בהצלוחיי! ישועות!!!

אני לא מאמינה שהוא שאל ברצינות מה זה אומר..

זה נשמע לי מעין פרודיה על השאלות שרצות כאן..

ועל השמרנות האיומה (מילה יפה) שחוגגת כאן.. לא יודעת איך להגיד את זה אבל כאילו חיים כאן בתוך מקום חשוך נורא ש'מכנסים לבנות זה רע' ו'אני דוס אז אני טוב הרבה יותר מלא- דוסים' וכל שינוי מהמשבצת הספצפית שגדלתם בה הוא רע..

מכנסיים לבנות זה רע כי זה נוגד את ההלכה והצניעות. ולפעמים יש צורות לבוש יותר גרועות מהן.

ואין לכך כך קשר לדקדוקים שאין מה לחשוש לגביהם.

ומי שמנסה "לתפוס טרמפ" ולהכניס את זה באותה סירה - הוא גורם את הענין; כי יש דברים שבאמת בנים אינם יודעים אם זה מבטא משהו אצל בנות. אז כשבאה מישהי ואומרת: נו, זה שטויות.. כמו מכנסיים... אז הוא אומר: אה, מכנסיים אני יודע שזה אסור וזה מבטא יחס מסוים לקיום ההלכה ולתחושת צניעות הלבוש - אז זה אותו דבר?..

לכן מוטב לדעת להבדיל.

ו"מכנסיים לבנות זה רע" - זה לא חשוך. זה מאיר. כמו שכל הצניעות והעדינות מאירה.   אם כבר מה שחשוך - זה צורת הלבוש הזו.. (למרות שבוודאי יש בנות מאירות, שבפרט הזה חלשות)

ולא קראתי כאן אף אחד שאמר שהוא הדוס טוב מאחרים, אלא שהדרכת התורה טובה מכל ההדרכות והאופנות. זה נכון וזה מאיר.

והדרכת התורה אינה "משבצת" אלא חיים - ואשרי מי שגדל בה. ה"משבצת" הקטנה והמצומצמת, זו החשיבה שאני יודע יותר טוב מההדרכה הזו..

הרבה אנשים מוכנים  להתענין גם ב"שונה" ממה שהורגלו אך לא כנגד הדרך העקרונית שהם מאמינים בה. ולא בגלל "כל שינוי - רע", אלא מאמונת אמת בהירה.

כתבתי את זה למרות שידעתי שהמון חבר'ה לא יסכימו איתי כאן.. אבל זה נמאס..

ולדן. אשרי מי שהולך בכל צעד אחרי התורה, אבל לא באתי לצאת נגדם. אלא לכל אלו שלא מסוגלים לראות מטר אחד מעבר למה שהם חונכו, ולמה שהם מכירים מאז גיל אפס.

לכל אלו שהחליטו באופן חד משמעי עד כמה חודשים (חודשים?) זה לגיטימי לצאת לפני שקובעים וורט, כאילו יש כלל גורף. (באחד השרשורים האחרונים)

לכל אלו שכששאלתי אם ישנה בעיה הלכתית בחור שלישי, ענו לי בצורה עוקצנית להכאיב, במקום לענות לגופו של ענין ולומר ש: לא.

כל אלו שמזדעזעים עד עמקי נשמתם ממכנסיים לנשים למרות שמעיקר ההלכה הפשוטה אין איתם בעיה (זה לא 'לא ילבש' וזה צנוע) במקום לקבל את זה שיש כאלו שלא חושבים כמותם. (וזה לגיטימי!)

וכל זה פשוט בגלל אפקט העדר, או החממה, שגרמו להם לא לעצור אפילו פעם אחת בדרך והלצטרך לחשוב בעצמם... זה נקרא בעיני חושך..

אני שנים מנסה להגיד כאן מה שאת כותבת,

נחמד לראות שאני לא מדמיינת

שהפורום כאן נהיה חשוך.

בתור ותיקה אני לא מכירה אותו ככה

עצוב לי.

החלטתן משום מה שהפורום חשוך ולכן כל התגובות שלכן בהתאם.

טרחתי והסתכלתי בתגובות בכיפה על השרשור הזה שמופיע גם שם (ותודה לקרן אור על הקישור) והתגובות הם באותו סגנון +-

לגבי שאלות שהיו כאן הנוגעות לתחומים הלכתיים אנשים כתבו מה דעת ההלכה בעניין. לא מוצא חן בעינייך? בעיה שלך אם את לא מקיימת את ההלכה זה חשבון שלך מול ריבונו של עולם ולא מול אף אחד מהגולשים פה.

אנשים פה לא חשוכים ולא עוד כינויים שהענקתם להם. הם כותבים את דעתם בנוגע לשאלות שגולשים אחרים מציגים כאן.

אם אקח את זה לרגע לקיצוניות - את יכולה לפתוח שרשור "האם הייתם יוצאים עם בחורה שאוכלת סטייק לבן כל יומיים (יאמי..)?" אני מניח שלא תמצאי פה אחד שיגיד סבבה (אלא אם כן היא תחזור בתשובה) אבל את בחרת לשאול שאלה כזו בפורום המוגדר דתי אז כנראה שרצית לשמוע את דעתם של הגולשים פה. אם היית בוחרת לשאול את השאלה בפורום של השומר הצעיר התגובות שם היו מן הסתם שונות.

אם את לא רוצה לקרוא מה שיש לחברי הפורום להגיד בנוגע לשאלה כמה זמן לצאת לפני שסוגרים וורט אז אל תקראי. אף אחד לא מכריח אותך. אבל מישהו טרח ושאל בפורום פה כי הוא רצה לשמוע את דעותיהם של חברי הפורום פה. אם הוא היה רוצה הוא היה שואל בכיפה.

יש לי הצעה מעניינת לניסוי - קחי במשך שבוע כל שרשור שיש פה ותפתחי אחד דומה בכיפה ולהיפך וכך תוכלי לבדוק אחד לאחד את התגובות בשני הפורומים. (אגב, ישנם לא מעט מהגולשים פה שגולשים במקביל גם שם אז כנראה שתקבלי מהם את אותם תשובות בשני האתרים....)

יום טוב

נסחפתם. לגמרי.

פורום חשוך? שמרנות איומה?

לא.

זה נכון שהדעות כאן יותר קיצוניות. אבל הם באמת מאמינים בזה. (אולי בגלל שככה חינכו אותם.. אולי כי הם מאמינים בסיסימאות.. מה שתבחרי). אבל את לא יכולה לבוא ככה נגדם.

תתווכחי, תציגי טיעונים משכנעים ומנומקים ואולי תשני את דעתם.

וחוצמזה, לא מתאים לכם- יש לכם את כיפה (וכן.. גם אני מבקרת שם מידי פעם.. כמו שכאן מידי פעם...).

הסגנון של ערוץ 7 הוא יותר שמרני מאשר שם. ואתם ידעתם את זה מראש. אל תתלוננו.

אני גם לא מסכימה עם רוב הדעות כאן ואין לי בעיה לומר את דעתי. אבל אני לא חושבת שתמיד אני צודקת ושכל השאר חשוכים וחסרי דעות.

מה שלא מתאים לי- אני מתעלמת או מגיבה את דעתי. לא חושבת שתקפתי דיעה. (ואם כן.. אז סליחה).

אני כאן בערוץ כבר 4 שנים, מגיל 16 ואני בת 20 כיום

שזה בערך זמן שהותי כאן בפורום.

אני מכירה כאן את הדינוזאורים כמעט הכי ותיקים בערך של הפורום

אני יכולה להגיד בפה מלא שפעם היה יותר נחמד פה!

כל הניקים הותיקים בערך שהיו מאז שהגעתי לכאן

כבר עזבו, חלקם לסגור חלקם עזבו באמת

חלקם הלכו לנהל פורומים אחרים כאן בערוץ

קצת מהם נשארו.

יש כאן כמה דיעות קיצוניות

שזה לא מה שאני זוכרת שהיה כשהגעתי לכאן

אז כנראה  שהפורום הזה מיצה את עצמו

כי לא נעים כבר להיות כאן, לי

ולעוד כמה חברות

מה שכן אני תמיד אשאר אם יש מישהי

שצריכה תמיכה או עזרה זה כבר מעבר

למה שמציק לי כאן.

לא שייך "נמאס" ממי שאומר אחרת. הרי אפשר להגיד אותו דבר לכיוון ההפוך: נמאס שמשתמשים בסופרלטיבים במקום לגופו של ענין וכו'... אז אפשר לוותר על ה"נמאס".

ולעצם הענין: יש להבדיל בין טענותייך על תגובות עוקצניות - שבוודאי אין להן מקום (ולפעמים הם בדיחה לא מוצלחת.. או תגובת נגד..), לבין הטענות האחרות.

זה לא חכמה להגיד שלא מסתכלים "מטר מעבר למה שחונכו". זה כאילו לומר: אני חשבתי על עמדותי והם לא . מי אומר? חשבו - והסכימו עם מה שחונכו, או הגיעו לזה מתוך עצמם ולימודם - זה יפה מאד. בשביל מה מתאמצים לחנך ולהסביר?  לא צריך לתת "ציונים" אלא לדון מול התכנים עצמם.

לא קראתי את פרטי השירשור כמה זמן טוב להכיר לפני "וורט"...  בוודאי אין כלל אחיד. אך לגיטימי להביע דעה שיותר מידי זמן זה לא טוב ו/או לא בריא. ואני מניח שגם מי שכותב כך יודע שיש גם חריגים לכלל, לכל הכיוונים.

למיטב ידיעתי - לא נכון שאין בעיה הלכתית עם מכנסיים לבנות. כפי שכבר ציינתי - נכון שמכנסיים מאד רחבות וכו', כמו שיש לפעמים היום, זה משהו אחר. ועדיין לגיטימי להביע אי נוחות מזה. ודומני שהנושא בכלל לא היה אם "לקבל" שמישהי חושבת אחרת. אלא אם "לקבל" אותה כאשתו - וזה בוודאי לגיטימי שלמישהו זה מאד מפריע. את צריכה "לקבל" זאת...

אני מסכים איתך שלא לחשוב ולהיות "עדר" זה באמת חשוך. אבל אני דווקא מתרשם שאנשים דווקא מאד חשבו על מה שאמרו. ולהעמיק מתוך החשיבה את ההזדהות עם דרכה של תורה זה ממש נפלא.

לא רציתי להגיד - אבל אני דווקא מתרשם שתופעת ה"עדר" היא דווקא לפעמים בצורת הלבוש של חלק מהבנות... עד לפני זמן קצר - כולן (כמעט) הלכו ארוך. פתאום - תוך פרק זמן קצר - וכו'.. וזו תופעה מצויה מאד.  אני לא חושב שהן - כבקשתך - בהכרח עצרו וחשבו בעצמן... אז להגדרתך זה "חושך"..

ולמה לא רציתי להגיד ואינני מכנה זאת כך? פשוט, כי אני מתרשם שבאמת בנות נוטות מאד ללכת לפי ה"אופנה" המקובלת ולא תמיד לחשוב איך פתאום אני משנָה בגלל כולן. אז אני מלמד זכות שזה נסיון קשה יותר - על אף שבאמת אינני חושב שזה פוטרן מ"חשיבה וביקורת עצמית".

אך ק"ו שאי אפשר לכנות את מי שמחזיק דווקא מ"אופנה" צנועה אחרת - "חשוך" ו"לא חושב".

שתצליחי בעז"ה למצוא מישהו גם צדיק וגם חושב - ותבנו בית מלא אור.

אכתוב בקצרה.

לא אמרתי שלבוש אופנתי הוא מואר. אבל כל הערה כוללנית באשר היא היא חשוכה ולא מביעה דעה חושבת

הבנתי ללבה של הסהר האיתן שהיא התעצבנה-באיזו זכות אנשים קובעים חוקים והופכים אותם למוסכמה חברתית..? למה ארבעה חודשים זה מקסימום?

יותר מדי אנשים פה לקחו על עצמם את תפקיד הסגן הישיר של אלוקים.

ואני אתן לך עוד דוגמא שהפריעה לי נורא. כשכתבתי על החור השלישי והתגובות היו עוקצניות- לא הן לא היו בדיחה בכלל. אלא רצו להראות עד כמה בעייתי העניין. ואני שואלת? מה הבעיה בזה?! למה סתם להגיד לא כי זה מה שנראה לך כי לא ראית אחרת עד היום? כל מה שהוא אחרת הוא לא בסדר?

נכון שהשרשור נפתח במטרה צינית- אבל הרבה היו שואלים את זה ברצינות-ואני לא מבינה

מה הבעיה בלקים? 

מה הבעיה בלצאת יותר מארבעה חודשים אם זה נצרך? 

למה להגיד לא כשבעצם אין סיבה?

הודתי לסהר על התמיכה.

אין לי בעיה עם זה שחלקת עלי.. להפך זה הקטע בדעות 0_0 

אדרבה

והנמאס לה היה מופנה אליך אלא לגישה הכוללנית והמעצבנת (בעיקר)

מצטערת אם הבנת לא נכון!

לא יצאתי כאן נגד בני אדם,

יצאתי כנגד בן אדם לפי איך שזה נראה

כי הוא החליט לקבוע לי כמה זמן אני צריכה כדי לצאת

כשהוא אמר שאני לא צריכה להכיר עד רמת ה ד.נ .א

כשהבהרתי שהמקום שלי לא משהו, ואני מודעת אליו

ולא מתביישת לדקה במה שעברתי!

הוא זכר לנפנף בהלכה ובצד השני כאילו שאני לא מודעת...

ועוד הכפיש אותי בשיחה אישית, כשראה שאני לא סולחת לו

זה עצוב לראות שזאת הרמה של הבן אדם.

להגיד שאני צריכה 3 חודשים בערך זאת קביעה מסוכנת

אני רוצה שהבחור יבוא לנפגעות אונס

ויגיד להם שהם לא צריכות לבדוק יותר מ3 חודשים

כי ההלכה לא מרשה להם ויהיו נפילות

אני לא יודעת ואחראית על מה הן יעשו לבן אדם שטוען ככה

זאת גישה שלא מקובלת עליי, ועליה יצאתי

בלהט הויכוח זה נראה שיצאתי עליו

אז לא, יצאתי על הדיעה שלו.

כי יש מעבר ללהיות דוס ואנשים כאן שוכחים את זה

אני מכירה דוסים מדהימים שהצליחו לשלב בין תורה לאנושיות

דבר שחסר כאן.

אני רואה כאן שכולם מצויינים מבחינת לקחת את המקום

של אלוקים ולשלול כל אנושיות אחרת,

חוץ מכמה צדיקים מדהימים שמנסים לשלב.

אז לכן כל מי שלא דוסי כמוכם נחשב לפחות

לפי התגובות שלכם

לכן אתם מנגחים אותי בכל הכוח!

אתם יודעים מה הבדל בין כאן לבין כיפה?

כיפה מאוכלסת בדתיים מכל הגוונים

וכל שאלה מורכבת מתקבלת שם בברכה

עם להזכיר את ההלכה,  או אם זה רק לתמוך

וכששאלה כזאת עולה מקבלים מליון מסרים אישים

מאנשים שבאמת רוצים לעזור ולתמוך.

הם אנשים מדהימים ומקבלים,

אז הם לא דוסים קשים כמוכם אבל הם מדהימים

וכזה בן אדם אני מעדיפה להיות

ועם כזה בן אדם אני רוצה להתחתן

בן אדם חושב קוראים לזה.

אני כותבת כאן בפורום הרבה לפני שכולם הגעתם אליו

חוץ מכמה ניקים ישנים שהחליטו להשאר,

פעם היה כאן יותר סובלנות לדעות

היום אני רק רואה תורה, תורה, תורה

לא אנשים חושבים

עצוב לי שאחרי המון זמן פה,

כבר אין מקום לאנשים פחות דוסים

רק לזרם מסויים.

מי שרוצה עכשיו להכפיש אותי או לקבוע הגדרות,

מוזמן לאישי אני אשמח לקרוא את הפנינים שלכם (צינית)

צריך שחיקת סמנים.

אם כי, הטקסט בתוכן ההודעה נראה כלאחר "העתק-הדבק"... (וגם זה אפשרי..)

(או שמא לך יש מקורות אחרים?)

סגול=כמו הניקוד סגול 3 נקודות=צורת גפן=ישראל שנמשלו לגפן, עם סגולה=ענבי הגפן בענבי הגפן!

לא פשוט?????????

אגב גפן , נכנס יין יצא סוד...

זה הרי הצבע שלנו עם ישראל ככה הרב יצחק אמר בבית השלום כתום זה של לוזרים וסגול זה עם סגולה

ותכלת?!

אני מקווה שזה היה ארגמון כהה קוצים ולא רדזין

ובטח לדייט.. בקשר ללק הסגול..

סיפור אמיתי-

לי יש לק סגול כהה-לא בהיר-כהה ברגליים ובהתחלה הייתי מגיעה לדייטים עם נעליים סגורות כי לא רציתי שישפוט אותי לפי החיצוניות.. אבל תמיד הרגשתי שזה לא אמיתי אני בחורה שאוהבת ל"התחרפן" ולעשות שטויות וכיף ואחד הדברים שאני אוהבת זה דווקא לק כהה ברגליים-לא משנה צבע חוץ אדום והיום גם חוץ משחור.. זה לא אומר על הדת שלי כלום זה לא אומר שאני מחפשת תשומי זה לא אומר את זה זה אומר שאני בחורה עם שמחת חיים שלא אכפת לה מה אומרים עלי..

ואיפור-אני אוהבת להתאפר, כן יש מצב שאני יפה גם בלי איפור |משתחווה| <צ> אבל אני אוהבת להתאפר ולצאת לדייט מאופרת כי אם אני הולכת לדייט על מנת למצוא את בעלי היקר אז אני צריכה להתייפות בשבילו..

"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"

אמר הרצי"ה:

חן=0

יופי=0

אבל אם יש יראת ה' זה הופך ל100

אבל בשביל בנות להתאפר זה כיף,

וזה כיף גם בלי שום קשר לדייטים,

אנחנו מרגישות יותר טוב עם עצמינו

(מה לעשות, ראש של בנות..)

ברור שאנחנו יפות גם בלי

אבל ברורשנלך לדייט כשאנחנו מרגישות טוב עם המראה שלנו... וזה עושה לנו טוב על הלב,

אז מה אכפת לכם?!

ואגב- הרבי מיאוטו-  אשתך תשמח גם לשמוע שהיא יפה מאוד בלי.... וככל הנראה היא תמשיך להתאפר גם אחרי ההצהרה הנחמדה

כתבתי את זה בעבודה שלי , אבל אין לי כח לבדוק...

זה מובא מהגר"א על הפסוק, שכן חסרה וא''ו הניגוד, היה צריך להגיד ואשה יראת ה' היא תתהלל

סליחה לא ראיתי..

שתתאפר ותתקשט, זה משמח אותה..

אל תנסה...

גם אנחנו לא מבינות הרבה דברים אצלכם הבנים- ואנחנו לא מבינות. אין לנו שום דרך...

ותשלים עם העובדה

שאתה בן

ויש דברים שלא תבין מתוקף היותך כזה...

איפור וקישוט זה אחד מהם...

בהצלחה!

ומקסימום אחרי החתונה תגיד לה שאתה מעדיף אותה בלי....

גיליתי שלאמא שלי יש לק סגול

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..