זה איזה רמז כזה ?
זה אמור לסמן לי משהו או שזה סתם כי בא לה ?
ואם זה אמור להיות סימן, מה זה אומר ?
מה מסמן התכלת ומה הסגול בהיר ?
אלירז..פגעת בי..!
אני עם לק סגול בהיר מהמם ברגליים....
(באתי לעזרת חבר ;)
היא אוהבת לקים בצבעים נוראיים!!!!! ![]()
כדאי לבדוק רק שזה לא כדי למשוך ת'עיניים של האחרים, או מתוך אופי התמרדותי (אם היא באה מאוכלוסיה שלא רואה את זה בעין יפה) וכיוצ"ב....

זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד.....
אני מקווה לפחות שזה ציני..
תפקחו את העינים מהשמרנות הקיצונית שיש כאן לפעמים.. (צבע לק, חמצון שיער, חורים באוזניים שהם לא החורים הסטנדרטיים, סגנון לבוש וכיו''ב)
זה באמת לא אומר שום דבר.
"תכלת דומה לים
ים דומה לרקיע
הרקיע הוא דומה
לכיסא הכבוד"
הרבי מיאוטו שאל-
"מה מסמן התכלת ומה הסגול בהיר ?"
מטורפי ענה-
"זה סגולה להצלחה בפגישה לשים לק בצבע כיסא הכבוד....."
מ.ש.ל.
היא שמה לק בצבע של כיסא הכבוד!
זה חיצוני. זה משתנה. זה עם הזמן יורד. לק זה לא קעקוע. באמת שאין מה לנתח דברים שוליים.
אני באופן אישי לא זוכרת את הפעם האחרונה ששמתי לק- אולי בכיתה ג' בפורים??? אבל אם אותה זה משמח ונותן לה הרגשה טובה- מה הבעיה?!?!
ו... אם זה מאוד מסקרן אותך למה היא בחרה דווקא את הצבעים האלה- תשאל אותה!
אולי דרך התשובה תצליח להכיר יותר את עולמה הפנימי - שתכלס בינינו, זה הרבה יותר חשוב, לא???..
בהצלוחיי! ישועות!!!
אני לא מאמינה שהוא שאל ברצינות מה זה אומר..
זה נשמע לי מעין פרודיה על השאלות שרצות כאן..
ועל השמרנות האיומה (מילה יפה) שחוגגת כאן.. לא יודעת איך להגיד את זה אבל כאילו חיים כאן בתוך מקום חשוך נורא ש'מכנסים לבנות זה רע' ו'אני דוס אז אני טוב הרבה יותר מלא- דוסים' וכל שינוי מהמשבצת הספצפית שגדלתם בה הוא רע..
מכנסיים לבנות זה רע כי זה נוגד את ההלכה והצניעות. ולפעמים יש צורות לבוש יותר גרועות מהן.
ואין לכך כך קשר לדקדוקים שאין מה לחשוש לגביהם.
ומי שמנסה "לתפוס טרמפ" ולהכניס את זה באותה סירה - הוא גורם את הענין; כי יש דברים שבאמת בנים אינם יודעים אם זה מבטא משהו אצל בנות. אז כשבאה מישהי ואומרת: נו, זה שטויות.. כמו מכנסיים... אז הוא אומר: אה, מכנסיים אני יודע שזה אסור וזה מבטא יחס מסוים לקיום ההלכה ולתחושת צניעות הלבוש - אז זה אותו דבר?..
לכן מוטב לדעת להבדיל.
ו"מכנסיים לבנות זה רע" - זה לא חשוך. זה מאיר. כמו שכל הצניעות והעדינות מאירה. אם כבר מה שחשוך - זה צורת הלבוש הזו.. (למרות שבוודאי יש בנות מאירות, שבפרט הזה חלשות)
ולא קראתי כאן אף אחד שאמר שהוא הדוס טוב מאחרים, אלא שהדרכת התורה טובה מכל ההדרכות והאופנות. זה נכון וזה מאיר.
והדרכת התורה אינה "משבצת" אלא חיים - ואשרי מי שגדל בה. ה"משבצת" הקטנה והמצומצמת, זו החשיבה שאני יודע יותר טוב מההדרכה הזו..
הרבה אנשים מוכנים להתענין גם ב"שונה" ממה שהורגלו אך לא כנגד הדרך העקרונית שהם מאמינים בה. ולא בגלל "כל שינוי - רע", אלא מאמונת אמת בהירה.
כתבתי את זה למרות שידעתי שהמון חבר'ה לא יסכימו איתי כאן.. אבל זה נמאס..
ולדן. אשרי מי שהולך בכל צעד אחרי התורה, אבל לא באתי לצאת נגדם. אלא לכל אלו שלא מסוגלים לראות מטר אחד מעבר למה שהם חונכו, ולמה שהם מכירים מאז גיל אפס.
לכל אלו שהחליטו באופן חד משמעי עד כמה חודשים (חודשים?) זה לגיטימי לצאת לפני שקובעים וורט, כאילו יש כלל גורף. (באחד השרשורים האחרונים)
לכל אלו שכששאלתי אם ישנה בעיה הלכתית בחור שלישי, ענו לי בצורה עוקצנית להכאיב, במקום לענות לגופו של ענין ולומר ש: לא.
כל אלו שמזדעזעים עד עמקי נשמתם ממכנסיים לנשים למרות שמעיקר ההלכה הפשוטה אין איתם בעיה (זה לא 'לא ילבש' וזה צנוע) במקום לקבל את זה שיש כאלו שלא חושבים כמותם. (וזה לגיטימי!)
וכל זה פשוט בגלל אפקט העדר, או החממה, שגרמו להם לא לעצור אפילו פעם אחת בדרך והלצטרך לחשוב בעצמם... זה נקרא בעיני חושך..
אני שנים מנסה להגיד כאן מה שאת כותבת,
נחמד לראות שאני לא מדמיינת
שהפורום כאן נהיה חשוך.
בתור ותיקה אני לא מכירה אותו ככה
עצוב לי.
החלטתן משום מה שהפורום חשוך ולכן כל התגובות שלכן בהתאם.
טרחתי והסתכלתי בתגובות בכיפה על השרשור הזה שמופיע גם שם (ותודה לקרן אור על הקישור) והתגובות הם באותו סגנון +-
לגבי שאלות שהיו כאן הנוגעות לתחומים הלכתיים אנשים כתבו מה דעת ההלכה בעניין. לא מוצא חן בעינייך? בעיה שלך אם את לא מקיימת את ההלכה זה חשבון שלך מול ריבונו של עולם ולא מול אף אחד מהגולשים פה.
אנשים פה לא חשוכים ולא עוד כינויים שהענקתם להם. הם כותבים את דעתם בנוגע לשאלות שגולשים אחרים מציגים כאן.
אם אקח את זה לרגע לקיצוניות - את יכולה לפתוח שרשור "האם הייתם יוצאים עם בחורה שאוכלת סטייק לבן כל יומיים (יאמי..)?" אני מניח שלא תמצאי פה אחד שיגיד סבבה (אלא אם כן היא תחזור בתשובה) אבל את בחרת לשאול שאלה כזו בפורום המוגדר דתי אז כנראה שרצית לשמוע את דעתם של הגולשים פה. אם היית בוחרת לשאול את השאלה בפורום של השומר הצעיר התגובות שם היו מן הסתם שונות.
אם את לא רוצה לקרוא מה שיש לחברי הפורום להגיד בנוגע לשאלה כמה זמן לצאת לפני שסוגרים וורט אז אל תקראי. אף אחד לא מכריח אותך. אבל מישהו טרח ושאל בפורום פה כי הוא רצה לשמוע את דעותיהם של חברי הפורום פה. אם הוא היה רוצה הוא היה שואל בכיפה.
יש לי הצעה מעניינת לניסוי - קחי במשך שבוע כל שרשור שיש פה ותפתחי אחד דומה בכיפה ולהיפך וכך תוכלי לבדוק אחד לאחד את התגובות בשני הפורומים. (אגב, ישנם לא מעט מהגולשים פה שגולשים במקביל גם שם אז כנראה שתקבלי מהם את אותם תשובות בשני האתרים....)
יום טוב
נסחפתם. לגמרי.
פורום חשוך? שמרנות איומה?
לא.
זה נכון שהדעות כאן יותר קיצוניות. אבל הם באמת מאמינים בזה. (אולי בגלל שככה חינכו אותם.. אולי כי הם מאמינים בסיסימאות.. מה שתבחרי). אבל את לא יכולה לבוא ככה נגדם.
תתווכחי, תציגי טיעונים משכנעים ומנומקים ואולי תשני את דעתם.
וחוצמזה, לא מתאים לכם- יש לכם את כיפה (וכן.. גם אני מבקרת שם מידי פעם.. כמו שכאן מידי פעם...).
הסגנון של ערוץ 7 הוא יותר שמרני מאשר שם. ואתם ידעתם את זה מראש. אל תתלוננו.
אני גם לא מסכימה עם רוב הדעות כאן ואין לי בעיה לומר את דעתי. אבל אני לא חושבת שתמיד אני צודקת ושכל השאר חשוכים וחסרי דעות.
מה שלא מתאים לי- אני מתעלמת או מגיבה את דעתי. לא חושבת שתקפתי דיעה. (ואם כן.. אז סליחה).
אני כאן בערוץ כבר 4 שנים, מגיל 16 ואני בת 20 כיום
שזה בערך זמן שהותי כאן בפורום.
אני מכירה כאן את הדינוזאורים כמעט הכי ותיקים בערך של הפורום
אני יכולה להגיד בפה מלא שפעם היה יותר נחמד פה!
כל הניקים הותיקים בערך שהיו מאז שהגעתי לכאן
כבר עזבו, חלקם לסגור חלקם עזבו באמת
חלקם הלכו לנהל פורומים אחרים כאן בערוץ
קצת מהם נשארו.
יש כאן כמה דיעות קיצוניות
שזה לא מה שאני זוכרת שהיה כשהגעתי לכאן
אז כנראה שהפורום הזה מיצה את עצמו
כי לא נעים כבר להיות כאן, לי
ולעוד כמה חברות
מה שכן אני תמיד אשאר אם יש מישהי
שצריכה תמיכה או עזרה זה כבר מעבר
למה שמציק לי כאן.
לא שייך "נמאס" ממי שאומר אחרת. הרי אפשר להגיד אותו דבר לכיוון ההפוך: נמאס שמשתמשים בסופרלטיבים במקום לגופו של ענין וכו'... אז אפשר לוותר על ה"נמאס".
ולעצם הענין: יש להבדיל בין טענותייך על תגובות עוקצניות - שבוודאי אין להן מקום (ולפעמים הם בדיחה לא מוצלחת.. או תגובת נגד..), לבין הטענות האחרות.
זה לא חכמה להגיד שלא מסתכלים "מטר מעבר למה שחונכו". זה כאילו לומר: אני חשבתי על עמדותי והם לא . מי אומר? חשבו - והסכימו עם מה שחונכו, או הגיעו לזה מתוך עצמם ולימודם - זה יפה מאד. בשביל מה מתאמצים לחנך ולהסביר? לא צריך לתת "ציונים" אלא לדון מול התכנים עצמם.
לא קראתי את פרטי השירשור כמה זמן טוב להכיר לפני "וורט"... בוודאי אין כלל אחיד. אך לגיטימי להביע דעה שיותר מידי זמן זה לא טוב ו/או לא בריא. ואני מניח שגם מי שכותב כך יודע שיש גם חריגים לכלל, לכל הכיוונים.
למיטב ידיעתי - לא נכון שאין בעיה הלכתית עם מכנסיים לבנות. כפי שכבר ציינתי - נכון שמכנסיים מאד רחבות וכו', כמו שיש לפעמים היום, זה משהו אחר. ועדיין לגיטימי להביע אי נוחות מזה. ודומני שהנושא בכלל לא היה אם "לקבל" שמישהי חושבת אחרת. אלא אם "לקבל" אותה כאשתו - וזה בוודאי לגיטימי שלמישהו זה מאד מפריע. את צריכה "לקבל" זאת...
אני מסכים איתך שלא לחשוב ולהיות "עדר" זה באמת חשוך. אבל אני דווקא מתרשם שאנשים דווקא מאד חשבו על מה שאמרו. ולהעמיק מתוך החשיבה את ההזדהות עם דרכה של תורה זה ממש נפלא.
לא רציתי להגיד - אבל אני דווקא מתרשם שתופעת ה"עדר" היא דווקא לפעמים בצורת הלבוש של חלק מהבנות... עד לפני זמן קצר - כולן (כמעט) הלכו ארוך. פתאום - תוך פרק זמן קצר - וכו'.. וזו תופעה מצויה מאד. אני לא חושב שהן - כבקשתך - בהכרח עצרו וחשבו בעצמן... אז להגדרתך זה "חושך"..
ולמה לא רציתי להגיד ואינני מכנה זאת כך? פשוט, כי אני מתרשם שבאמת בנות נוטות מאד ללכת לפי ה"אופנה" המקובלת ולא תמיד לחשוב איך פתאום אני משנָה בגלל כולן. אז אני מלמד זכות שזה נסיון קשה יותר - על אף שבאמת אינני חושב שזה פוטרן מ"חשיבה וביקורת עצמית".
אך ק"ו שאי אפשר לכנות את מי שמחזיק דווקא מ"אופנה" צנועה אחרת - "חשוך" ו"לא חושב".
שתצליחי בעז"ה למצוא מישהו גם צדיק וגם חושב - ותבנו בית מלא אור.
אכתוב בקצרה.
לא אמרתי שלבוש אופנתי הוא מואר. אבל כל הערה כוללנית באשר היא היא חשוכה ולא מביעה דעה חושבת
הבנתי ללבה של הסהר האיתן שהיא התעצבנה-באיזו זכות אנשים קובעים חוקים והופכים אותם למוסכמה חברתית..? למה ארבעה חודשים זה מקסימום?
יותר מדי אנשים פה לקחו על עצמם את תפקיד הסגן הישיר של אלוקים.
ואני אתן לך עוד דוגמא שהפריעה לי נורא. כשכתבתי על החור השלישי והתגובות היו עוקצניות- לא הן לא היו בדיחה בכלל. אלא רצו להראות עד כמה בעייתי העניין. ואני שואלת? מה הבעיה בזה?! למה סתם להגיד לא כי זה מה שנראה לך כי לא ראית אחרת עד היום? כל מה שהוא אחרת הוא לא בסדר?
נכון שהשרשור נפתח במטרה צינית- אבל הרבה היו שואלים את זה ברצינות-ואני לא מבינה
מה הבעיה בלקים?
מה הבעיה בלצאת יותר מארבעה חודשים אם זה נצרך?
למה להגיד לא כשבעצם אין סיבה?
הודתי לסהר על התמיכה.
אין לי בעיה עם זה שחלקת עלי.. להפך זה הקטע בדעות 0_0
אדרבה 
והנמאס לה היה מופנה אליך אלא לגישה הכוללנית והמעצבנת (בעיקר)
מצטערת אם הבנת לא נכון!
לא יצאתי כאן נגד בני אדם,
יצאתי כנגד בן אדם לפי איך שזה נראה
כי הוא החליט לקבוע לי כמה זמן אני צריכה כדי לצאת
כשהוא אמר שאני לא צריכה להכיר עד רמת ה ד.נ .א
כשהבהרתי שהמקום שלי לא משהו, ואני מודעת אליו
ולא מתביישת לדקה במה שעברתי!
הוא זכר לנפנף בהלכה ובצד השני כאילו שאני לא מודעת...
ועוד הכפיש אותי בשיחה אישית, כשראה שאני לא סולחת לו
זה עצוב לראות שזאת הרמה של הבן אדם.
להגיד שאני צריכה 3 חודשים בערך זאת קביעה מסוכנת
אני רוצה שהבחור יבוא לנפגעות אונס
ויגיד להם שהם לא צריכות לבדוק יותר מ3 חודשים
כי ההלכה לא מרשה להם ויהיו נפילות
אני לא יודעת ואחראית על מה הן יעשו לבן אדם שטוען ככה
![]()
זאת גישה שלא מקובלת עליי, ועליה יצאתי
בלהט הויכוח זה נראה שיצאתי עליו
אז לא, יצאתי על הדיעה שלו.
כי יש מעבר ללהיות דוס ואנשים כאן שוכחים את זה
אני מכירה דוסים מדהימים שהצליחו לשלב בין תורה לאנושיות
דבר שחסר כאן.
אני רואה כאן שכולם מצויינים מבחינת לקחת את המקום
של אלוקים ולשלול כל אנושיות אחרת,
חוץ מכמה צדיקים מדהימים שמנסים לשלב.
אז לכן כל מי שלא דוסי כמוכם נחשב לפחות
לפי התגובות שלכם
לכן אתם מנגחים אותי בכל הכוח!
אתם יודעים מה הבדל בין כאן לבין כיפה?
כיפה מאוכלסת בדתיים מכל הגוונים
וכל שאלה מורכבת מתקבלת שם בברכה
עם להזכיר את ההלכה, או אם זה רק לתמוך
וכששאלה כזאת עולה מקבלים מליון מסרים אישים
מאנשים שבאמת רוצים לעזור ולתמוך.
הם אנשים מדהימים ומקבלים,
אז הם לא דוסים קשים כמוכם אבל הם מדהימים
וכזה בן אדם אני מעדיפה להיות
ועם כזה בן אדם אני רוצה להתחתן
בן אדם חושב קוראים לזה.
אני כותבת כאן בפורום הרבה לפני שכולם הגעתם אליו
חוץ מכמה ניקים ישנים שהחליטו להשאר,
פעם היה כאן יותר סובלנות לדעות
היום אני רק רואה תורה, תורה, תורה
לא אנשים חושבים
עצוב לי שאחרי המון זמן פה,
כבר אין מקום לאנשים פחות דוסים
רק לזרם מסויים.
מי שרוצה עכשיו להכפיש אותי או לקבוע הגדרות,
מוזמן לאישי אני אשמח לקרוא את הפנינים שלכם (צינית)
צריך שחיקת סמנים.
אם כי, הטקסט בתוכן ההודעה נראה כלאחר "העתק-הדבק"... (וגם זה אפשרי..)
(או שמא לך יש מקורות אחרים?)
סגול=כמו הניקוד סגול 3 נקודות=צורת גפן=ישראל שנמשלו לגפן, עם סגולה=ענבי הגפן בענבי הגפן!
לא פשוט?????????
אגב גפן , נכנס יין יצא סוד...
זה הרי הצבע שלנו עם ישראל ככה הרב יצחק אמר בבית השלום כתום זה של לוזרים וסגול זה עם סגולה
ותכלת?!
אני מקווה שזה היה ארגמון כהה קוצים ולא רדזין
ובטח לדייט.. בקשר ללק הסגול..
סיפור אמיתי-
לי יש לק סגול כהה-לא בהיר-כהה ברגליים ובהתחלה הייתי מגיעה לדייטים עם נעליים סגורות כי לא רציתי שישפוט אותי לפי החיצוניות.. אבל תמיד הרגשתי שזה לא אמיתי אני בחורה שאוהבת ל"התחרפן" ולעשות שטויות וכיף ואחד הדברים שאני אוהבת זה דווקא לק כהה ברגליים-לא משנה צבע חוץ אדום והיום גם חוץ משחור.. זה לא אומר על הדת שלי כלום זה לא אומר שאני מחפשת תשומי זה לא אומר את זה זה אומר שאני בחורה עם שמחת חיים שלא אכפת לה מה אומרים עלי..
ואיפור-אני אוהבת להתאפר, כן יש מצב שאני יפה גם בלי איפור |משתחווה| <צ> אבל אני אוהבת להתאפר ולצאת לדייט מאופרת כי אם אני הולכת לדייט על מנת למצוא את בעלי היקר אז אני צריכה להתייפות בשבילו..
"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"
אמר הרצי"ה:
חן=0
יופי=0
אבל אם יש יראת ה' זה הופך ל100

אבל בשביל בנות להתאפר זה כיף,
וזה כיף גם בלי שום קשר לדייטים,
אנחנו מרגישות יותר טוב עם עצמינו
(מה לעשות, ראש של בנות..)
ברור שאנחנו יפות גם בלי![]()
אבל ברורשנלך לדייט כשאנחנו מרגישות טוב עם המראה שלנו... וזה עושה לנו טוב על הלב,
אז מה אכפת לכם?!
ואגב- הרבי מיאוטו- אשתך תשמח גם לשמוע שהיא יפה מאוד בלי.... וככל הנראה היא תמשיך להתאפר גם אחרי ההצהרה הנחמדה![]()
כתבתי את זה בעבודה שלי , אבל אין לי כח לבדוק...
זה מובא מהגר"א על הפסוק, שכן חסרה וא''ו הניגוד, היה צריך להגיד ואשה יראת ה' היא תתהלל
סליחה לא ראיתי..
שתתאפר ותתקשט, זה משמח אותה..
אל תנסה...
גם אנחנו לא מבינות הרבה דברים אצלכם הבנים- ואנחנו לא מבינות. אין לנו שום דרך...
ותשלים עם העובדה
שאתה בן
ויש דברים שלא תבין מתוקף היותך כזה...
איפור וקישוט זה אחד מהם...
בהצלחה!
ומקסימום אחרי החתונה תגיד לה שאתה מעדיף אותה בלי....

גיליתי שלאמא שלי יש לק סגול
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד
כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.
כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו
וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה
וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים
וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר
מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף
מה השני שמע, מה השני הבין,
וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.
כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?
פי כמה וכמה כמות יש הפוך?
לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.
אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.
מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך.