בסיעתא דשמייא!!
[לכל התוהים - הכותרת מתוך שיר של ברני.. 
]
חבר'ס..
הפעם באמת הד"ת שיא הקצר, אז פשוט אין מצב שיש מישהו כאן שלא קורא! ;)
אשמח ממש לתגובות, הערות, הארות, מענות, טענות והקפצות!
מכירים את האנשים האלו ששיא הדוסים ב'בין אדם למקום',
אבל כשמבקשים מהם איזו טובה אין מצב שהם יעזרו לכם?
ז'תומרת שמשהו ב'בין אדם לחברו' שלהם קצת לא משהו..
--
(התמונה המקסימה הזו באדיבות גוגל תמונות )
השבת פרשת כי- תבוא, הפרשה הזאת עם הקללות והברכות שנאמרו בהר גריזים ובהר עיבל.. זוכרים?!
אז אחת הברכות היא:
"ברוך אתה בעיר"
אבל בעצם - למה כתוב דווקא בעיר,
מה כשאני נמצאת בבית אין לי ברכה,
אבל כשאני יוצאת לרחוב פתאום אני מצליחה ויש לי ברכה?!..
קצת לא נשמע לי הגיוני.
הופה, שימו לב איזה יסוד חשוב אפשר ללמוד מכאן >>
זה לא מספיק רק לעבוד את ה', ולעשות את המצוות הרשמיות.
אלא יש דבר שנקרא 'רוח התורה'.
ז'תומרת שמי שמשתדל באמת ללכת לפי דרך התורה, יש לו מין כיוון חשיבה אחר.
הוא יותר מתחשב באחרים, יותר חושב על כלל ישראל, ולא עסוק כל היום רק בעצמו.
אדם כזה, כשהוא נמצא בעיר, ז'תומרת כשהוא נמצא עם אנשים אחרים, הוא לא חושב רק על מה שיהיה לו טוב,
אלא הוא גם משתדל לעזור תמיד לאחרים, שגם להם יהיה טוב.
ולכן, אדם כזה שמשתדל ממש לעשות את רצון ה' וללכת גם לפי רוח התורה,
מקבל ברכה בזכות זה שהוא דואג גם לאחרים.
ז'תומרת, הברכה שלו נובעת ממה שהוא עושה בעיר.
ולכן, אם אנחנו רוצים שתהיה לנו ברכה -
הגיע הזמן שנתחיל גם לדאוג לשאר עמ"י, ולא להתרכז רק בבועה של עצמנו.
נגיד, כשחבר בא ומבקש ממך עזרה במתמטיקה - תעזור לו, כי אתה באמת רוצה שיהיה לו טוב.
או שכשצריך ללעת לאיזו התנדבות, או אפילו פשוט לתת 5 שקל לקבצן ברחוב - אל תתחמק, תעשה את זה בשמחה, כי אכפת לך מאחים שלך.
יאללה, אחים שלי.
בואו נתחיל באמת להיות אכפתיים, באמת לרצות לעזור לאחים שלנו,
ונצא מהמחשבה האגואיסטית הזאת ומהבועה של עצמנו.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
