צריכה עיצה (לא קשור לפורום.)(ובכל זאת תכנסו בבקשה)מדבר

מה עושים עם אחות דתל"שית מתריסה ממש (שקטנה ממני)?....

איך מתמודדים?

היא מוצאת בי את האוזן הקשבת שלה.

איך להקשיב באמת בלי לרצות לתת לה סתירה על הדברים המזעזעים שהיא מספרת לי בכזה חיוך (מסגריות ועד בחורים...)?

איך לסנן את כל מה שהיא אומרת על ההורים והאחים ולא לתת לזה לחדור אלי?

איך להראות לה שאני מתנגדת לדרך שלה ועדיין להשאר האוזן הקשבת?

ומה להגיד לאחים הקטנים יותר?

ואיך להתמודד עם המריבות שלה עם האח הדוס שבישבה? להתערב? לא? לנסות לפשר? לגשר? או לא להכנס לזה בכלל?

ומה עושים עם המתח שנוצר בבית?

 

אני חייבת עזרה... אם מישהו חווה את זה (מקווה שלא!) או כל אחד שיכול לענות או לתת עיצות אני ממש אשמח.

תודה מראש...

 

*** ופירסמתי את זה פה כי אני רוצה תשובות בוגרות ולא תשובות של נוג"ה. סליחה למי שזה מפריע לו.***

תגידי לה שבזכות נשים צדקניות ניגאל שתחזור בתשובה!!מצפה לגאולה!!
לא.מדבר

נראלי שלא הבנת.

היא מתריסה מאוד ועושה הכל להכעיס. זה הדבר האחרון שיהיה כדאי להגיד לה, ו

תיסלחי לי זה סוג התשובות שגללן פירסמתי את זה פה ולא בנוג"ה.

לאהוב לאהוב לאהוב!!!מושיקו

לנסות לדבר איתה על דברים משותפים, לקנות לה הפתעות קטנות ולהסביר לאחיות ואחים הקטנים/ות שפשוט זה סוג של ירידה לצוארך עליה.

 

ולפרוק אצל מישהו אחר ובוגר את כל העצבים והמתח, ולאו דווקא בפורום...

תהיי אחותה,כתמר יפרח

נכון שאינך אמורה לספוג סיפורים שלא נעימים לאוזנך, ואת יכולה לבקש ממנה לעדן אותם בשבילך. אך בעיקרון, אל תנסי להטיף לה, אלא תני לה את מה שהיא מבקשת-הקשבה ושיתוף.

 

אל תתערבי בויכוחים שאת אינך צד בהם. אל תהרסי את מה שאת עבורה..

שאלה טובה.ד.

עניות דעתי:

א. הבדלה ברורה בין האדם לדרך. להבהיר לעצמך שוב ושוב מה הלא בסדר עד גועל, בדברים שהיא אומרת - ועם זה לאהוב אותה לא בגלל דרכה כעת אלא בגלל שהיא אדם מישראל והיא אחותך.    

 

ב. "אוזן קשבת" זה לתמיכה, לקשיים.. מותר לך להגיד על דברים מסויימים: אני אוהבת אותך ואני מכבדת אותך - אבל גם את תכבדי אותי. דברים מהסוג הזה והזה, אני לא רוצה לשמוע..           אוזן קשבת זה לא פח זבל...

 

ג. לא להתערב בינה לבין האח. זה חלק מהנורמליות, שיקוף של המציאות. מותר לה להרגיש את אי השביעות רצון.

 

ד. להבין שיתכן מאד שזה זמני. גם ההתרסות הן לעיתים חלק מתחושת אי ביטחון פנימי במעשיה.  להיות אַת ולשדר אחווה. זו גם יכולה להיות הדלת חזרה.

 

ה. להתפלל עליה ולרחם עליה. גם לאחים הקטנים אפשר להגיד שיש לה טעות גדולה, ואנחנו מקווים שתחזור בתשובה ומתפללים בשבילה. אבל אנחנו רואים גם איזה דברים טובים יש לה בתור אחותינו ואוהבים אותה. אני מקוה שיש לה מספיק שכל לא לקלקל אותם.

 

המתח בבית טבעי ואינו אחריותך.

 

 הצלחה רבה.

יש לי קרובי משפחהurielzoogi

שיש להם בת שתקופה ארוכה מאד סרה מן הדרך שחינכו אותה

מדובר לפני עשרים שנה ויותר, אני זוכר את עצמי בתור ילד רואה אותה בטלויזיה בתור דוגמנית...

בתמימות של ילד רציתי להתקשר להורים שלה לספר שראינו אותה בטלויזיה אבל הוריי הבהירו לי שזה לא בדיוק יביא להם נחת...

בכל אופן, הם הרעיפו עליה ולאחר החתונה שלה גם על בעלה (שהיה לא דתי) הרבה מאד חום ואהבה וכבוד, 

והיום היא חזרה בתשובה שלמה וגם בעלה והם זוג צדיק הרבה יותר ממני ומ רבים טובים שאני מכיר...

כמובן גם התפללו על כך שיחזרו בתשובה וגם קיבלו בחום אהבה וכבוד

תחשבי איך ליישם בהקשר שלך...

בהצלחה

פתרון:סוג'וק

קצת כללי אבל כלל ענק

לחפש ולמצוא את החיובי שבתוך מה שהיא משדרת ואת זה לשמוע ולחזק

וזאת בנוסף ל"להבין" אותה ולמצוא זכות שורשית למה היא עושה מה שעושה

דרך שם אפשר "להעלות" אותה

(להתנגד לא רק שלא יעזור אלא ירחיק עוד)

 

תחשבי על זה שיתכן והיא נשמה גדולה ופשוט לא מקבלת מהקרובים אליה בהתאם למה שהיא. אולי את תוכלי להשלים לה את החשך הזה

כבר אמרו שצריך לאהוב אותה?צפוני7

גם אם כן זה לא מספיק כי צריך לאהוב יותר ....

אבל בצורה טיבעית ולא מוחצנת

לדון לכף זכות כמה שיותר זה יעזור לך להכיל אותה ורבי נחמן אומר שזה יכול להעלות אותה למעלה (תורה רפ"ב?)

כאן מתחיל החלק הקשה...

ללמד זכות גם על ההורים בדיוק בנקודות החיכוך שלפני שניה הזדהית איתה. זה חלק ממערך ההגנה האישי שלך

בנוסף תלמדי לעצמך איזה ספר מוסר שמתאים לך כדי להיות בעצמך במציאות מתמדת של תשובה

מסתבר שה' רקם את הניסיון הזה בדיוק במידה שלך ולא לחינם את שומעת את הדברים שהיא אומרת

אל תתוכחי איתה בעינייני אמונה

אל תחפשי נקודות חיכוך כי כבר יש מספיק

 

מה שכן

תחפשי כמה שיותר נקודות שיחה משותפות לכן עם בסיס רחב של הסכמה

כנראה לא בגדים...

משפחה (מורחבת)

טיולים

כיוונים בחיים בענייני מקצוע וכו...

אחרי זמן מסוים ש"תקני את האמון שלה" תוכלי לבקש ממנה שלא לדבר לידך על xyz דברים שגם ככה אנחנו לא מסכימות אז למה לפתוח כל פעם מחדש.... סיגריות בחורים (פשוט כי לא נעים לי לשמוע את זה זה קשה לי כי אני מנסה לחיות בעולם אחר)

לאחים הקטנים קשה ליעץ בלי להכיר ממש את המציאות בבית

לאח מהישיבה אפשר לשוחח איתו על דרכי התנהגות מולה

אפשר גם להסביר לו שהקטנים מרגישים מתח בבית בעקבות הוויכוחים וכו... 

אם הוא לא משתף פעולה אז לדרוש ממנו שלא יפעל מהבטן אלא יתיעץ עם רב מהישיבה בתקווה שממנו הוא יקבל הדרכה אוהבת...

חשוב לא לשדר "אנחנו אוהבים אותך ומחכים ליום שתחזרי בתשובה" אלא "אוהבים אותך כי את אחותנו"

דבר ראשון תודה רבה לכל המגיביםמדבר

עודדתם וסידרתם דברים בראש.

 

יש לי שאלה\ דיון- אחת התגובות שקיבלתי נשלחה אלי בש"א ואמרו בה-

"לדעתי, (ואני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה כי אני לא מכיר אבל בכללי) בציבור הדתי לאומי יש הרבה דתל״שים דוקא בגלל.. עודף הבנה.

ראית פעם, בעלון או בשיעור וכו ביקורת על הדתל"שים? על ההתנהגות?בד"כ אין, אלא יש אהבה והבנה ללא גבולות, ומצד שני ביקורת, לעתים חריפה, על ההורים ומערכת החינוך יש ויש. ואומרים שבעצם הם האשמים במצב הזה. (או לחילופין שזה נובע דוקא מזה שלנער/ה יש ׳נשמה גדולה׳ וכל מיני דברים בסגנון.)
אני מכיר חבר'ה שמחשיבים את עצמם טובים מבחינה דתית ובכלל, ודוקא לאחר כל מה שפירטתי, מגיעים להתדרדרות רוחנית רק בגלל זה שלא רק שמשדרים שאין פה שום בעיה ושהנער תמיד צודק ושתמיד מבינים אותו -ולא משנה כלום- אלא שלפעמים נדמה שמי שלא ׳נפל׳ וכדו׳, הוא לא רגיל ולא בסדר. (ואני מכירה חברה שנפלו בדיוק בגלל זה.)
כמובן שאני לא בעד לבוא נגד, והכל צריך להיות בנועם ובאהבה, אבל מצד שני לדעת מה מוביל למצבים הללו. אם זה כ״כ בסדר ולגיטימי, אז אפשר פשוט להשאיר את המצב על כנו, וזהו, לא? והאמת, אצל הרבה היום זה מה שקורה, הם מקבלים את הדתל"שים באהבה, והדבר היחיד שמפריע להם הוא החיכוכים שיש לפעמים - שתמיד מובילים למסקנה דומה, שצריך להתגמש ולבוא לקראת, כי אם לא אז הבחור/ה יעזוב ויתרחק יותר."
 
האמת, שאני מאוד הזדהתי עם כמה נקודות מדבריו.
---ובהקשר הזה, היה קטע שמישהי כתבה לא מזמן ב׳עולם קטן׳ וממש התחברתי אליו, הרגשתי שהיא מדברת מפי.
היא סיפרה שכבר מהגן ועד לגיל התיכון, תמיד היא היתה ׳ילדה טובה ירושלים׳ כהגדרתה, אבל, אולי דוקא בגלל זה, המערכת בכלל לא התייחסה אליה, פשוט לקחו אותה כמובנת מאליה והיחס, תשומת לב, והאהבה נשארו לאלה שזורקים. ואחת המסקנות מזה היא שכדי להיות נאהב וכדי שיבינו אותך וייתיחסו אליך, אתה צריך ׳לזרוק׳ כל מיני דברים, ואז אולי זה יקרה, למרות שמקובל לחשוב ההיפך.
גם הנקודה שמי שלא נפל הוא ה'מוזר' מאוד מתחברת לי (לא שלא נפלתי, אבל בגבולות הסבירים) כי אחותי משדרת כאילו היא הספיקה יותר ממני ואני 'ביזבזתי' את זמני באולפנא (משפטים כדוגמאת-'תיראי מה זה אני צעירה ממך בX שנים וכבר הספקתי לעשות...") כמובן שאני יודעת שזה לא נכון ושעל 'הֶספק' כזה הייתי בהחלט מוותרת, אבל יש תחושה כזו באויר- עוד תראי שהיא תחזור היא תהייה וואו, ואת, טוב נו גם עוד אישה צדיקה בעמ"י זה חשוב. (לא מזלזלת אבל הבנתם את הרעיון)
דבר נוסף זה היחס של המערכת (בעיקר החינוך) אבל את זה אני לא אפתח כי יש לי גליונות לכתוב על זה וחבל עליכם...
 
אז כל האוהבים! מה אתם אומרים על זה?
ותודה מראש...
 
 

 

שחור ולבןצפוני7

צריך לחלק בין תחילת החינוך בילדות נערות ובחרות

לבין התקופה אחרי שהילד\ה עבר את הגדר

 

חינוך צריך להיות אוהב בלי גבולות, אבל בחינוך צריך גבולות.

אם המצב בבית הוא שדורכים על הילדים ורק את הדתל"ש מרוממים כי "צריך לאהוב אותו"

אז לא על זה דיברנו כי אז יהיו תופעות כמו שהבאת

מה גם שהאחים האחרים יבינו שרק בדרך כזו הם יקבלו יחס מועדף מההורים....

 

המצב הוא שאוהבים את כולם ומרוממים את כולם וגם את האח שבחר בדרך שונה ולא מרחיקים אותו.

 

ואז מעלים אותו לכף זכות כן יהי רצון

כמובן, זה שהיא "הספיקה" זה שטויות וילדותי.ד.

ההספקים הללו הורסים לאדם את כל המשך החיים.

 

ואם מישהי "מתפארת" בהם, אפשר בהחלט לומר לה שכאשר אדם מגיע בנוי למה שצריך - אז זה אמיתי וקיים. וכשמגיע בוסרי ובהפקרות, בסופו של דבר ביזבז את כחותיו וכבר לא יוכל לבנותם ברעננות ורצינות כשיגיע זמנם באמת.

 

וכבר כתבתי לעיל שיש לחלק בין היחס לאדם לבין היחס למעשים.

 

התקוה היא שהיחס האוהב למרות זאת, על אף שהאדם מרגיש שדרכו כלל אינה מקובלת, ובצירוף ההקרנה של ההליכה בדרך ה'' (ולא צריך להתרשם  מה"התרברבויות". ריקנות אחת גדולה), יגרמו עם הזמן לחזרה אמיתית.  ובוודאי מי שמתמידה בדרך טובה גדולה לאין ערוך. וזה לא שכ"כ היא תהיה "וואו".. אין מה להתקנא בכוויות שמביאים כשחוזרים מדרך כזו, ובזמן הממושך שלוקח למחוק - אם - את סימניה... (את זה יודעים אנשים כאלה מבפנים).

 

והכי חשוב זה שאת שלמה עם עצמך ושה' אוהב אותך - יותר מתשומת הלב מסביב.. אם כי נכון שחשוב מאד, בצד קירוב המתרחקים, להראות את עומק האהבה לעולים בדרך ישרה ואמיתית מעיקרה.  אך האמת היא שהשמחה הפנימית כשהולכים  בדרך שיש בה אידיאל וערך וטוב - גדולה לאין  ערוך מכל "שמחה" ומחמאה חיצונית.

 

ומי שלא נפל הוא לא "מוזר" כמובן - רחמנא ליצלן ממחשבה ככזו - הוא פשוט נורמלי; ולא כדאי לשפוט הכל לפי מבט של רגע. עוד שנים מועטות - עם בנין בית - את תודי על כל שניה שלא נפלת במשהו... כמה צרות חוסך  מאיתו אדם כזה לקומת הבסיס. כמה אנרגיה הוא יכול להפנות להוספת טוב, במקום להתמודדות עם כל מיני הבל וזבל שכבר הספיק לצבור...

 

 

מזדהה עם הכאב שלך. לגמרינחשונית
בדיוק על זה חשבתי - עודף הבנה ואהבה, שכנראהאנונימי (פותח)

דווקא משדרים לנער/ה, שלא מתייחסים אליו ברצינות, הוא עוד יחזור, כמאמר השיר על עוזב קיבוץ. אולי היא דווקא כן רוצה שיתווכחו אתה, כי היא לגמרי לא שלמה עם דרכה? אולי היא מברברת על החיים המתוקים, כי הם ממש לא מספקים אותה והיא, בעצם, מנסה לשכנע את עצמה שהכל טוב ונעים וסבבה? ואולי היא פשוט זועקת לעזרה?

אפשר, אולי, לומר לה - למה את מספרת לי את כל זה, את יודעת שזה לא עושה עלי שום רושם, ואפילו מגעיל אותי.

את לא בן-אדם, שיש להתחשב בו? ואולי בגלל שאינך מראה חוסר שביעות רצון, היא מזלזלת בך? הכל אפשרי. ובלי הצגות אהבה. יש לשער שאת אוהבת את אחותך, היא אחותך, וההידרדרות שלה, מכאיבה לך. אז, תהיי  טבעית, תאהבי בלי הפגנות אהבה. סתם, יחסי שתי אחיות.

בע"ה . לא יודע כ"כ מה להגיד לךאדם771

אבל נראה לי שכדאי לך לשמור מרחק מאחותך שהיא לא תקלקל גם אותך ....

 

נראה לי שהיא מספרת לך את כל זה מכיוון היא לא רוצה להיות לבד ולהרגיש שהיא חוטאת לבד

ולכן היא מנסה להראות לך כמה את כביכול " חסרה " וומפסידה והיא לא  ...

בכך היא מנסה לתת לגיטימציה  למעשיה כשבתוך תוכה היא יודעת שהיא טועה

[אדם שמוכנע באמת שלו לא צריך לשכנע אחרים שיסכימו איתו .]

אלא שכנראה שהיא כבר עשתה דבר שממנו בעיניה אין דרך חזרה ולכן היא הולכת עד הסוף ....

וכדאי שהיא לא תרגיש שהיא ב"בור" לבד היא רוצה למשוך אותך איתה בבחינת "צרת רבים נחמת הטיפשים "

לכן עצתי אלייך לשמור איתה על שלום קר בבחינת שלום שלום ולהתרחק מהכיעור והדומה לו

למרות שהיא אחותך ואת צריכה להרעיף עליה אהבה , כבר אמרו גדולי ישראל ( לקרב אבל לא להתקרב )  .

וחוץ מיזה את לא חייבת להחזיר אותה בתשובה , את צריכה להשתדל אבל הבחירה בסוף היא שלה  .

אל תשכחי שאת דוגמא לאחים הקטנים וברגע שהם יראו שאת נותנת לה לגיטמציה איזה מסר את משדרת להם .

נראה לי שהכי חשוב זה להראות לה שאת מעוניינת בטובתה ושהיא תזכה להכיר באמת מתוך רצון אמיתי ושמחה .

להראות לה שיש חום הבנה ואהבה בבית לה אבל לא למעשיה  .
שבע"ה נזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה בשמחה ולתקן את דרכינו .

 

ממש לא נכוןמושיקו
מי שלא משפיע,מושפע.
אז אין כזה דבר שלום קר,או שלום או להתרחק לגמרי.
תשמעו סיפור של הרב שלמה קרליבך ז"לדני-יהונתן

 

מתוך החוברת "שלמה באהבה" עמ' 131 - 133

אתם יודעים, אחרי המלחמה הייתה קבוצה של הרבה אנשים, נייעבך, ששרדו מהמלחמה. היה בית בוורשא ומאה אנשים גרו בו. נייעבך, אנשים שבורים. שבורים כמו הכותל השבור. חג הסוכות הגיע, ועשרים מהאנשים היו מאוד דתיים וחיפשו סוכה. זה היה מאוד מסוכן מאותה תקופה מיד אחרי המלחמה להסתובב בפולין, בגלל שהפולנים עדיין ניסו להרוג את כל היהודים. אחד מהיהודים החסידיים מצד סוכה ישנה. היו בה עדיין קישוטים וסכך. בלילה הם ארגנו קצת אוכל, ועשרים אנשים יוצאים. זה מאוד מסוכן. והאנשים הלא דתיים אמרו להם: אל תסכנו את החיים שלכם. והם אמרו: אנחנו הולכים. היה יהודי אחד "לא דתי" שהתחיל לקלל אותם כמו משוגע ואמר להם את כל המילים הכי גסות, ואמר להם: כולכם מזוייפים. אתם חושבים שאתם הולכים לשם בגלל שאתם דתיים? אתם הולכים לשם בשביל לחפש זהב מתחת לסוכה. אני יודע למה אתם הולכים לשם. הוא קילל וקילל וזה כבר היה מוגזם. והם הלכו. כל לילה הם הלכו וכל לילה האנשים אמרו להם לא ללכת והאדם הזה היה מקלל. בלילה האחרון של סוכות, בהושענא רבא, האדם הזה קילל כל כך שהיה ברור שמשהו מכאיב לו. פתאום חסיד גור, בדקה האחרונה התחיל לשמוע. הוא הלך אליו. שם את הידיים שלו סביבו, ואמר: "אתה כועס שלא הזמנו אתכם לבוא איתנו?" געוואלד, איך שהוא התחיל לבכות... הוא אמר: איך יכולתם ללכת בלעדי? איך יכולתם ללכת בלעדי? כולנו היינו באושוויץ ביחד והצלחנו לשרוד. ועכשיו בא חג הסוכות ואתם הולכים בלעדי?"

 

אני לא בא לרמוז שזה מה שאחותך צריכה שתגידי לה, אך בכל זאת נראה לי שיש מה לכולנו ללמוד מהסיפור הזה.

ובאשר לנטייה שלך לשפוט אותה, הייתי ממליץ לקרוא את הקטע הבא:

 

כתב רבי יהודה, תלמיד הגאון מוילנא זצ"ל:

 

ומפני שאינו מלאכה קלה להוציא שנאת הבריות מלב האדם כי היא הפינה הגדולה אצל היצר לעקור את האדם, בגלל כן באתי להקל מעליך-

העלה על דעתך-

מפני מה אתה שונא את חברך?

מפני שאינו מקפיד על המצוות לעשותן ואינו עוסק בהן? לא תהיה לו רודף יותר מהקב"ה שזעמו רגע (ברכות ז ע"א ועוד), ואתה למה תתרגז עליו בכל עת יותר ממנו יתברך? הרי לא עמלת בו ולא גידלת אותו.

ואם תשנא אותו בשביל שעבר עבירות- הרי האדם נידון בראש השנה בבית דין של מעלה (ראש השנה יח ע"א), ואתה למה תדון אותו בכל יום ובכל עת ובכל שעה? ובאמת מי שמך לדיין עליו לשפוט במעשיו?

ואם קנאת האמת בוערת בך- הרי הזהירו חז"ל (פרקי אבות א, ו) "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ולמה תהיה בין המחייבים ולא בין המזכים? והרי אמרו חז"ל (שם ב, ד): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", פירוש, למדרגתו. אם הוא פחות ממך אז הרי לפניך ששכלו אינו כמו שלך. ואם חכם הוא ממך, הרי אמרו חז"ל (סוכה נב ע"א) "כל הגדול מחברו- יצרו גדול ממנו". ועוד אמרו חז"ל (שם) "הניח יצר הרע את כל האומות ואינו מתגרה אלא בישראל ובתלמידי חכמים יותר מכולם". ואם עני הוא יותר ממך, הרי אמרו חז"ל (עירובין מא ע"ב) שהעניות מעבירה את האדם על דעת קונו. ואם עשיר הוא, הרי אמרו שנסיון העושר גדול מנסיון העניות (עיין משלי ל, ט. אגרת הרמב"ן. אורחות צדיקים, שער הענווה "שאלו אחד מן החסידים").

ואם על כל פנים יצר הרע מפתה אותך לשנוא, אזי למה אם כן לא תשנא את עצמך על מה שעברת על דברי התורה, בפרט על הכתוב (ויקרא יט, יז) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"!

 

 

יישר כח על הסיפור והמובאה. היא דווקא לא נטתה לשפוטד.

אותה. אדרבה, נוהגת בה קירבה.

 

היחס הוא למעשיה/דיבוריה, וגם איך שהיא לא תזיק למשפחה הקרובה. ואיך לא להיות מוכרחת להאזין לדברים שאינם ראויים. כמו כן, הצורך בחיזוק לעצמה מול ההתגרות המטופשת מצד האחות.

 

וואו.מדבר

הסיפור מדהים. תודה!

 

אני אשמח לעוד עיצות (בעיקר מעשיות,) אפשר בשמחה גם באישי,

וגם לקראת ראש השנה- שלושה ימים יחד בבית....

איך עוברים את זה במצב הזה?...

 

תודה...

על ראש השנה...אילה שלוחה

לדעתי כדאי לעשות תאום ציפיות לפני החג

 

דברי איתה, תאמרי לה שזה חשוב לך ותקבעו ביחד כללים איך החג נראה - על מה מדברים ועל מה לא, ובעיר - באיזה אופן מדברים (בנחת... )

(לדעתי כדאי גם לדבר עם האחים שלך. אולי אפשר גם עם כולם ביחד?)

 

 

תשתדלי להגיע עם הרבה אנרגיות - גם פיזיות!! (קרי לישון לפני..)

להשקיע בחג הזה - דווקא אולי במיוחד בהגשה ובאוכל, שיהיה כיף וטעים

וגם במה שמדברים מסביב לשולחן - גם בקטגוריית "דבר תורה" (שרצוי להרחיב אותה מעט) ניתן בהחלט להכניס דברים שגם היא תוכל להסכים איתם ולא להתווכח (אולי בנושאי בין אדם לחברו??)

 

 

האמת שתחילת שנה זה אחלה זמן לתאום ציפיות משפחתי

 

 

דברים נחמדים שאפשר לעשות:

בשולחן החג כל אחד אומר למישהו תודה על משהו (באופן כללי)

או תודה על שהכין משהו לחג

או מחמאה

או "למדתי ממך מ.."

וכל הווריאציות של זה

 

אפשר לומר ביחד מה יהיה טוב השנה - כמשפחה וכפרטים

אפשר לשחק יחד - יש 3 ימים!!

אפשר לשיר גם שירים "חילוניים" (שנה הלכה שנה באה, שנים עשר ירחים-בתשרי נתן הדקל... וכל מיני כאלו )

 

 

 

שיהיה ב"הצלחה רבה!!

 

אילה- זה^ איום או הבטחה?מאמע צאדיקה
לא הבנתיאילה שלוחה

את רוצה לדעת מה ה"תפריט" ורק לפי זה להחליט אם לבוא?

טוב אני מצרפת לתפריטמאמע צאדיקה

את "ימים נוראים" של עגנון

קיבלתי היום עליו המלצות חמות- והלשינו לי שיש לכם את הספר

(אלא אם אין לכם? ואז אני אצטרך להשיג לי....)

יש מצבאילה שלוחה

אי שם למעלה יש סדרה של עגנון שלא נגעו בה שנים...

הגיוני שזה שם - אבל לא יודעת..

ממש ישכוייח! לקחתי להעביר הלאה בעז"הnogoshka
אני מציע לך לשוחח איתהאלעד

מתך גישה ומחשבה שהיא סה"כ קת מסכנה, שלא מוצאת את דרכה.

זה עשוי לעזור לך להקשיב לה יותר טוב, להבין אותה, ולקבל את ההתרסות שלה מתוך עליונות ולא מתוך התגוננות.

 

לאחרים הקטנים את יכולנ לומר שהיא מבולבלת (זה מה שהיא, ככל הנראה) או לספר בפשטות את האמת. כמובן שהכי נכון זה להשאיר את המשימה הספיצפית הזאת להורים, הם האחראים על החנוך והגידול של אחייך ואחותייך הקטנים

 

בהצלחה!

המשחק טאבונחשונית

זה משחק קופסה. יש כרטיסים ועליהם מילים או מושגים, ומתחת לכל מושג רשימת מילים קשורה. למשל:

 

ראש השנה              עופרת יצוקה

שופר                         מבצע                        

תפוח                         חנוכה

דבש                          צבא

רימון                          ביאליק

תשליך                       עזה

 

כל אחד בתורו לוקח כרטיס. עליו לתאר את המושג בלי להשתמש במילים שברשימה. קשה ומצחיק מאוד. יש גרסת ילדים וגרסת מבוגרים. חפשי בחנויות צעצועים. אני מצאתי בתחנה מרכזית ירושלים. דרך זה אפשר להגיע לזה שלא על כל דבר חייבים לדבר. תלוי מתי ועם מי. את לא צריכה להגיד לה את זה במפורש. פשוט שחקו, תצחקו, תעבירו ת'זמן בחיובי ותתפללי שבתת מודע המסר יעבור.

 

ואוו כמה מוכר..רות014

אני יכולה להגיד לך מנקודת המבט של אחותך שיכול להיות שקשה לה להבהיר את הנקודת שלה..

ולמה היא בחרה לצאת בשאלה.

אז במקום זה היא מראה לך רק מה לו טוב ביהדות.

במקום לסלול לעצמה את הדרך שלה.

היא בעצם מנסה להבהיר לעצמה למה היא לא דתיה- ועושה את זה קצת על הגב שלך ושל האחים שלך.

לדעתי את פשוט צריכה להראות לה שאת מאמינה בשלך

ואם היא לא מאמינה בזה אז סבבה ..

שלא תאמין אבל מצד שני שתדע גם לכבד.

 

יישר כוחך על הדאגה~א.ל

אני חושבת שכשאנשים נפגשים עם האמת, קשה להם להתכחש לה.

אבל, לפעמים האמת כ"כ מסוונרת עד שמעדיפים לעצום את העיניים. או ללכת אחריה בעיניים עצומות, מבלי להבין..

לעומת זאת, אם היא תגיע ללב השומע בצורה נעימה,היא גם תחדור פנימה.  ואז ההליכה אחריה תהיה מתוך ידיעה, הבנה.

 

 

מה המשמעות של הדברים הללו? שלאמת קשה להתכחש. העניין הוא שלפעמים היא נשמעת קשה, או מגיעה ללב השומע בצורה שלא מתאימה לאישיותו וכך פוגעת בסיכויים שיחזיק בה. לעומת זאת- אם היא מגיעה בדרך הנכונה, לרוב- קשה להתכחש לה..

לכן, את צריכה להיות לאחותך לאוזן קשבת, לעבוד על מידותך אם קשה לך לשמוע את התרסותיה ובמקביל- למצוא  תשובות שתוכלי להשיב לה. צריך להלך, בעדינות, על החבל הדק בין אהבה לבין אמירת האמת כפי שהיא...

ואפשר לעשות את זה.

בחורה רגישה שכמוך ששואלת שאלה כזו מתוך דאגה ואכפתיות בוודאי תמצא את הדרך .

 

בהצלחה!!

 

אם תצטרכי עזרה, מוזמנת לשוחח..

ללמוד אתאנונימי (פותח)

מאמר "הדור" [ומפרשיו , כולל "הסנגוריה במשנת הרב קוק"] הנדפס בספר עקבי הצאן.

 

יש שם גישה עקרונית ברורה - שנוטים לשכוח אותה ביום יום או ליישם אותה רק על שמוצניקים....

 

ובעקבות הגישה גם המישור הפרקטי יזרום לך בע"ה

 

שנה טובה!

דבריך נגעו לליבי ולהלן הצעתי כדתל"שאנונימי (פותח)

עליך להזכיר לאחותך כי בבחירתה באורח חיים חופשי , היא בחרה גם בכללים כיצד חיים ורוצים לחיות אנשים שלא  בדעתה. תציעי לה להגיע עימכם להסכמה של חיים על פי כלל ליברלי עקרוני "איש באמונתו/אי אמונתו יחייה."

 

תבהירי לה כי דוקא בחירתה באורח חיים חופשי  מחייב אותה לגלות אורך רוח וסובלנות לדעות אחרות.

 

תעקצי אותה כי אם לא תנהג כך הרי היא נשארה דתית והחליפה דת אמונית בדת חילונית.

 

בהצלחה

 

שמעון

תאהבי אותה.בלהבלה123אחרונה

תקשיבי לה.

תקשיבי לה.

תקשיבי לה.

(למרות שאת מקשיבה המון, תמשיכי עוד.)

 

ותנסי להגיד דברים בטפטופים. 

כל שיחה, התקדמות קטנה.

דברים עדינים, לאט לאט.

 

בלי לכבס יותר מידי מילים.

להגיד את האמת. את התורה. את מה שאת חושבת.

אבל לא הכל בבת אחת, כל פעם קצת.

 

ותהיי דוגמה אישית. 

תראי לה שאפשר להיות דתי וגם בנאדם.

בנאדם טוב אפילו. שמקשיב ויודע לאהוב גם אם את לא בדיוק אותו דבר כמוה. 

 

ולקבל.

להמשיך להתפלל עליה ואיתה, אבל לא לשנות אותה. 

להגיע איתה לשינוי שהיא תחולל בעצמה.

היא היחידה שיכולה לשנות אותה.

אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה במקומה או בשבילה.

את יכולה רק לעזור לה להגיע לזה.

 

המון סיעתא דשמיא!!!

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

יש לך עבודה רגשית לעשותמשה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.


אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

מה זאת אומרת "מחזיק"?מה כבר ביקשתי

ואיך עושים עבודה רגשית? 

תתחיל בלכתוב בפנקס רשימותמשה

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

זה כואב, אך תזהר לתלות את הערך העצמי שלךadvfb

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

 

מקדיש לך את שורות השיר -

 

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

 

 

בסוף אתה לא צריך את על הבנותתפוחית 1

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..


ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

ואוו אחי, משתתף בצערךדרייב

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.


וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

אהלן אחשפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 1:37

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.


 

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

 

שאלה קטנהפצל"פאחרונה

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfbאחרונה
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפיאחרונה
ומנגד משדרים נחת נעימות
קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדד

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ברור לכתובהפי
לא יודעת מה שעולה לך שאתה חושב עליה
מהלבברוקוליאחרונה

ואתה מרגש אותי 

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בסדר גם אתה רשמת שטויותהפי

קשה להתייחס לזה ברצינות

לגבר מותר לאישה אסור ..

נו באמת

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לא יודעתהפי

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסא

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

אתה מתחתן איתה לא עם המשפחה שלה.shindov

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

...יוני.ו.אחרונה
קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה

אולי יעניין אותך