חשבתי אולי תוכלו לעזור לי..אנונימי (פותח)

 

אני בת 22 למדתי עד היום במקומות תורנים מאד ונפרדים לגמרי ואיך להגיד לא יצא לי להכיר את ה"יצור "הזה שנקרא בן..

"הבעיה" שלי היה שב"ה רוב חברותי כבר התחתנו ועברו לשלב הבא..ולאני עוד תקועה  הרבה מאחור לי יש ממש קושי בלהחליט שאני רוצה להיכנס לזה..,זה לא שאני לא רוצה להתחתן-ההפך-אני מאד רוצה..אבל פשוט בלי כל הקטע הזה של הדיטיים...ב,ה יש לי יחסית הרבה הצעות אך לרובם המוחלט אני לא מצליחה להגיד כן..,כל אחד אני מורחת בתרוץ אחר פשוט ..עד יום היו מעט שהצליחו לשכנע אותי-אבל גם אז הרגשתי שאני לא פתוחה לזה,כל פעם שהבחור אמר שכיף לו או משו בסגנון זה גרם לי להרגיש "מה הוא חושב לעצמו.."וובעקבות זה אמרתי לא..
ו
 

אשמח לדעתאם יש רעיון איך אני אעזור לעצמי להפתח ולהתחיל לרצות....

 

תודה רבה-אוריה

זה מרגיש שאת רוצה להתחתן בגלל החברות ולא בגלל עצמךדני-יהונתן

אין טעם לדחוק בעצמך בצורה מלאכותית. כשזה יבוא זה יבוא.

לי זה ממש לא נשמע כך.איל ב.

לדעתי לא צריך להמנע מלהתחיל, אבל לאט, בלי לחץ.

לדני, האם אתה מכיר אותה?! מדוע דווקא הסיבה הזו?!עדינה
לדני: הרב שמחה כהן שליט"א אומר שהפחד מנישואים הואעדינה

הוא דבר נפוץ ולכן רבים לפני החלטה ששכלית ורגשית היא טובה ומתאימה ולכאורה "יש להם סיבות"(ברור שגם כל מקרה לגופו אך זה נפוץ.פתאום הם דואגים וחוששים אפילו בשמחת הארוסים עולה מחשבה: אולי זה לא הזיווג?! אע"פ שבחנו היטב שכלית ורגשית ובררו כמובן והכל..)מקבלי ם"רגליים קרות" ולא מפני שאינם רוצים להינשא וכו' אלא חשש טבעי בגלל הרגשת אחריות בריאה. מדוע שהיא תדחה? זה טבעי שמרגישים חשש מהאחריות זה לא אומר שלא מוכנים לנישואין.

לדני, היא אמרה בפרוש שהיא רוצה מאוד. חשש לא נובע דעדינה

לא נובע דווקא מחוסר רצון. שוב, כדאי לכם להאזין לרב שמחה כהן. הוא משהו משהו. וכמובן ,כל מומחה בתחום..שאתם מכירים

"להתחיל לרצות"כתמר יפרח

יקרה, בכלל לא פשוט להתחיל ככה משום מקום להיפתח לאנשים שעד לפני לא הרבה זמן חונכת לסלוד מהם קמעא.

 אנא, האמיני כי זה יאפשרי,ושרבים וטובים עשו זאת לפנייך.

 

איך? לכוון.  מה המטרה של כל הלצאת הזה? להכיר מישהו שמתאים לך ומוצא חן בעינייך ולהפך ו.. להתחתן! נכון שה"דרך" לא תמיד נעימה, לעיתים מביכה, ופעמים אפילו פוגעת באחד הצדדים, אך ישנה תכלית! גם אם בהתחלה לא יהיה הכי טבעי מצידך להיפתח/לקבל את העובדה שהבחור מעוניין, לאט לאט זה יהפוך יותר ויותר נחמד ומקובל ונהדר!

 

ברכה והצלחה!

חבל שאין מקום בו דתיות צעירות יכולות להכיר בטבעיותהרבי מיאוטו

בנים


כלומר ללא דייטים








אולי שיעורי תורה או כאלה ?

זה הדבר האחרון שיפתורצחינא מיא

את ה"בעיה" המתוארת לעיל. בלי להתייחס לשאלה האם זו תופעה חיובית או שלילית,

המציאות היא שבחברות בהן ההכרות בין המינים היא יותר מוקדמת ונרחבת, דווקא גיל

הנישואין עולה. כמדומני.

באמת חבל שאין מקומות כאלואנונימי (פותח)


ברוכים הבאים לאוניברסיטאות!מחפש את האור..

וכשאני אומר אוניברסיטאות, אני מתכוון בעיקר לאוניברסיטת בר  אילן, מעוז הדתיים. אני אישית מכיר זוגות שהתחתנו ככה, דרך לימוד באותו שיעור (טפו טפו טפו...קורץ) - זה בערך המקום היחיד בו בנים ובנות יכולים להיפגש בטבעיות, למעט כמובן מקומות עבודה, למי שיצא כבר לחיים בעולם הגדול...

 

וחבר'ה - צריך להודות שהמציאות היא אכן שבנים ובנות דתיים נורמטיביים גדלים בנפרד במשך רוב החיים שלהם עד גיל מאוחר יחסית, למעט בני עקיבא (ויישובים, שבהם המצב יכול להיות שונה בתחלית...( - אבל אין זה אומר שזה לא הדרך הרצויה. הרי זה הדבר הכי בריא לנפש האדם, כן, גם בגיל 20, עדיף לא לחיות בחברה מעורבת כל כך...

 

 

לא חושבת שכדאי להגיד ככה בצורה מוחלטת.ניל"ס

נכון שאפשר להפגש ככה בצורה די טבעית, וגם אני מכירה זוגות שהתחתנו ככה, אבל יכולים לצאת מזה גם דברים פחות נעימים (ולצערי אני מדברת מניסיון. וכן, אני לומדת במכללה מעורבת.)

 

אז אולי "ברוכים הבאים לאוניברסיטאות", אבל בעירבון מוגבל, וצריך להיות עירני וזהיר בכל מקום, במקום מעורב על אחת כמה וכמה.

וזה היה הפסקה השנייה שלי...מחפש את האור..

את הפסקה הראשונה כתבתי כדי לענות על הטענה שאין מקומות שבהם בנים ובנות אמורים להיפגש (אגב, דיברתי במיוחד על בר אילן, ששם המצב פחות נורא באופן טבעי בגלל היותה פחות או יותר מזוהה עם הציבור הדתי...)

 

ואת הפסקה השנייה כתבתי כדי להדגיש שעדיין אינני חושב שזה צריך להיות כאידיאל, אלא דווקא המציאות הקיימת היום שבנים ובנות גדלים בנפרד, זה מה שההלכה מחייבת, וזה מה שעדיף...

צודק. =) אבל בכ"ז חשתי צורך להדגיש את העניין...ניל"ס
ל"מחפש": אך לא כולם יכירו "ספונטנית"לא מפני שעדינה

שזה שלילי דווקא (תלוי באופן )אלא כי זה לא נפוץ.. עובדה שרבים וטובים נישאים וחיים באושר בלי קשר להכרות ספונטנית.. ויש מספיק זוגות.. נכון?! שחיו בחברה נפרדת וטוב שכך..

נכון מאוד. עייני בפסקא השנייה שלי...מחפש את האור..
ל"רבי": גם לי בתחילה היה קשה לשוחח מאווד אבלעדינה

אבל התגובה שלך כלליתבעוד שהמקרה הזה לא שכיח. אז מדוע "להקים מקום להכרות טבעית".רובן נפגשות ונישאות והכל בסדר, ובגיל צעיר..

ברוכה הבאה לפורוםמאמע צאדיקה

להתחיל להכיר שבנים הם לא רק יצורים- אלא גם בני אדם...

 

 

לענ"ד זה לא כ"כ קשור ישירות לאיפה שהתחנכת..ד.

אולי ההיפך.

 

עובדה שרוב חברותייך התחתנו - יש להניח חברות מאותו חינוך.  ובהרבה מקומות שמתחנכים כמותך - דווקא מתחתנים מוקדם וזה יוצא מעולה ונקי מסיבוכים. יתכן שיש פה משהו עקיף, שאת צריכה לברר לעצמך:

 

כמו שאמרת, היית רוצה לדלג על ה"פגישות". זה די מובן. את התחנכת, בצדק, להרגיש שקשר בין איש לאשה זה מצוין כשנשואים, וממילא את יותר חשה נקודות של בעייתיות במה שלפני כן.

 

אבל הדרך עוברת דרך היכרות, בצורה הנכונה, מקודם - כדי לוודא שאכן זה המתאים ליעד של הנישואין.

 

על כן את צריכה, לדעתי, להיות "מוכוונת מטרה". להתבונן היטב בכך שאת רוצה להקים בית (כדברייך) - ופשוט לומר לעצמך: אני צריכה לראות מי טוב לי, לגשש אם יש אופציה לקשר נעים ותקין אחרי שנתחתן.

 

כשהפגישות יהיו זהות עם דרך למטרה שאת שלמה עימה, יתכן שגם יקל להסתכל על מה שבהן לא כעומד בפני עצמו.

 

גם כדאי להבין שדרך התבטאות של בחורים אינה זהה לזו של בנות - ולהחליט מראש שאת תהיי מודעת לזה; זה יכול לעזור לא "לקפוץ" מכל מילה.

 

עם זה, צריך גם תחושה בריאה: באמת לא ברור שבחור שבפגישה ראשונה אומר ש"כיף לו", זה מה שמתאים לך..

 

אולי את צריכה מישהו קצת יותר מתון, שנכון לבניית קשר פנימי יותר.

 

אם תבחרי מראש בהצעות שמתאימות לך ולחינוכך (לא רק "מבחוץ", שהוא למד במקום תורני. אלא גם מבפנים - שמי שמכיר אותו אומר שהוא באמת כזה, מתאים לאופייך) - יתכן שתרגישי יותר נוח.  כמה שהענין המתאים יתקדם - כך תרגישי יותר "פתיחות", בגבולות מה שמתאים להרגיש לפני שנישאים. בעז"ה.

דן, אני חושב שאתה מגזים.לביא

מקרה סטנדרטי של פוביית "נישואין" בחברה נפרדת וחרדל"ית.

כשמכירים בצורה ספונטנית, בני עקיבא  התנדבויות וכו' הרבה יותר קל לרצות להתחתן.

למה? כי אתה רואה מולך את מי שתתחתן איתו.

 

אני לא חושב שאת צריכה להתייחס לזה כ"להקים בית" "להתחתן" סתם מילים גדולות שלעיתים עלולות להרתיע מתוקף

משמעותן ארוכת הטווח והמחויבות שבהם.

את רוצה להכיר, אין בזה שום רע, וכשתפגשי את אהובך, אז גם תתחתנו ותקימו בית.

אל תחידי את עצמך במשמעויות הכבדות של הקשר, את הולכת למצוא אהבה.

 

יכול להיות שיהיה לך יותר קל לנסות ספונטנית מאשר בדייטים.

מי מפחיד אותו "להתחתן"..ד.

ו"להקים בית" - ומה שעושה לו מוטיבציה זה "להכיר"/"למצוא אהבה", אני חושב שהוא קצת בבעיה.

 

המציאות מראה שה"רצון להתחתן" אינו גדול בב"ע התנדבויות וכו', יותר מאשר בחברה נפרדת וחרדל"ית כלשונך.

 

לא רוצים סתם "להכיר", אלא כדי להתחתן. אין בכך שום דבר "מפחיד". להיפך, זה נותן את המוטיבציה והכיוון.

 

ואם ממציאים "פוביית נישואין", חוששני שהיא נמצאת יותר אצל החולמים על "כשתמצאי את אהובך... למצוא אהבה".  סטטיסטית, עיקר המאחרים להתחתן נמצאים בחברות שמחנכות כך..

 

ואגב, נראה לי שמלבד מה שסתם בחורות מאד מעוניינות פשוט "להתחתן", הרי שבחורה שזו המוטיבציה שלה, וה"לטווח ארוך" הוא בדיוק מה שלא מפחיד אותה; ומה שמלחיץ אותה היא ה"היכרות" שבדרך - הדבר האחרון שמתאים, זה להציג לה את השלב הזה בצורה עוד יותר קיצונית.... 

*"שמפחיד"ד.
התכוונתי להבהיר את הצורך של לא להיבהל,לביא

צר לי שפיספסת את הפואנטה שבדבריי.

ד"א, אני יוצא חברה חרדל"ית לחלוטין, והסטטיסטיקה שאני מכיר לא בהחלט תואמת את מה שאתה מציג.

"פוביית נישואין" בהחלט קיימת, ובעיקר במקומות נפרדים טוטאלית, שם אין מושג לקראת מה אתה הולך.

 

אני באמת חושב שכיוצאים, מחפשים מישהו שאפשר להתחבר ולאהוב,

"חתונה" זה רק הפעולה הטכנית של מיסוד הקשר, עם כל הכבוד לקדושת הקידושין.

חתונה אינה "פעולה טכנית" של מיסוד קשר...ד.

חס ושלום....

 

חתונה היא היסוד של כל הקשר.

 

ומי שתופס כך חתונה - מלבד שאני חושב שיש דבר די-מגעיל, במחילה, בתפיסתו את מה שלפני כן (כאילו רק איזה "משהו טכני" מבדיל בינו לבינה... מענין כמה  בחורות עם בריאות יהדותית ותורנית פשוטה, היו מסכימות לצאת איתו אם היו יודעות שכך הוא מסתכל על הקשר ביניהם לפני שהתחתנו...) -

 

הרי שהוא גם מפסיד ענין עיקרי מאד ממה שיכול להיבנות מתוך החתונה. חבל.

אתה תופס את זה לגמרי לא נכוןלביא

אתה יכול להיות אדם רוחני כמה שתרצה, זה לא אומר שאתה לא יכול להסתכל בעין ריאלית על

המציאות.

אני לחלוטין לא חושב שחתונה זה עניין טכני בלבד, אני רק מנסה להיות פרקטי.

 

לא חסרים מקרים ש"רוחניות יתר" הרסה את הנישואים. אני מכיר מקרוב כמה מקרים כאלה.

אני כתבתי בדיוק בהתייחס לביטוי שכתבתד.

אין לכך כל קשר ל"אדם רוחני" או לא.

 

זו אמת פשוטה ששייכת לכל אדם מישראל - ותמיד היתה שיייכת, גם ל"פשוטים" ביותר.

 

וברור ש"רוחניות יתר" לא נכונה יכולה לקלקל - כמו גם ההיפך...

 

הדיון לא היה על זה.

יש מקרים כאלה ויש דוגמאות לצד השניאנונימי (פותח)

דוגמאות עוזרות להדגים ולא לקבוע עובדות.

 

הפחד להתחתן לא נובע בדר"כ מפוביה מבני המין השני (אא"כ הבחור/ה התחנכו על מושג צניעות מעוות),

לרוב הפחד מגיע מחוסר יכולת להפתח לאחר, פחד ממחוייבות וכיו"ב.

 

בנ"ע אולי שדכן מעולה אבל לא יועץ נישואין, מי שלא רוצה להתחתן גם היכרות עם בנים לא תוכל לעזור.

2424 אהבתי את ההגדרה^^^צפוני7

"בנ"ע אולי שדכן מעולה אבל לא יועץ נישואין"

מה הקשר?! אני רוצה למשל, ללמוד נהיגה..מאווד אך חושעדינה

אך חוששת ואילו היו עוזים ללי להתגבר ,אולי הייתי מצליחה .ואני לא משווה. חשש לא מעיד על חוסר רצו ןאלא על בגארות והסתכלות אחראית ובוגרת כי מבינים את המשמעות..להיות בן-זוג ואח"כ הורה בע"ה...מי שחושש לא אורמ שאינו יכול או רוצה. צריך הכוונה. וברור שלכולם יש חשש מסוים מהעתיד.

וממצב לא מוכר של נישואין. למה לומר לה שאינה רוצ הלהתחתן ושתדחה?!

ל"לביא": מה הקשר? ברור שנישאים ע"פ התאמה שכלית וגםעדינה

וגם רגשית כמובן!! אבל מי שלא הכיר ספונטנית, הרגש מתפתח. (ברור שגם לפני החתונה יש רגש כלשהו, אבל זה לא חיב להיות משהו "מהסרטים" כי זו לא המציאות, ומקווה שאיננו צופים בכלל..)חוץ מזה, הכרות ספונטנית אינה ערובה בהכרח לקשר מעולה. בכל אופן, צריך גןם ברור ממישהו חיצוני שאכפת לו גם ממך וגם מהמשודך. 

"לנסות ספוטנית"מיץ פטל הארנב

יפה שאתה מדבר.

אבל השאלה שלי - על מה?

כלומר - קל להגיד ספונטנית, אבל איך אתה מצפה שבאמת יקרה משהו כזה בצורה ספונטנית?

סתם להתחיל לדבר עם מישהי ולומר שאתה רוצה להפגש איתה?

 

|לא מבין|

^ יש דרכים להכיר גם לא בדייטיםלביא

שהיא כידוע דרך מאוסה.

כמו התנדבות משותפת, עבודה, תנועות נוער וכו'...

 

ממש לאדי"מ

אני יכול להעיד שחברים שלי שנמצהאים בחברה מעורבת (ובקשר עם בנות) לא חושבים בכלל על מה זה חתונה

וחברים בחברה נפרדת כבר מתחילים להתחתן

אולי תנסי לקבל את ההצעות שמציעים לך,אנונימי (פותח)

וככה גם אם בהתחלה זה ילך פחות טוב הבישנות הטבעית (שזאת תכונה נהדרת) פחות תפריע. את יכולה גם לבקש ממי שהציע שיגיד לבחור שאת מבקשת להתחייב מראש ל2-3 פגישת לפני שאומרים לא.

אני אומר מה שנראה ליירנן
קפץירנן

תראי משהו איפשהו אצלך תקוע

ופשוט צריך לשחרר אותו

את צריכה לתת לזה תשומת לב ופשוט לנסות למצוא איפה התקיעה

אבל בעיקר עם אנשים אחרים

תמצאי לך מישהו או כמה מישהויים שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו בפתיחות

ופשוט תנסי לפתוח בלי פחד ובכנות

עד שתגיעי לנקודה

מה יש מה אין מה הרצון שלך באמת ולמה הוא נתקע

צריך מאוד סייעתא דשמייא בשביל למצוא את האדם הנכון לזה

אז מלא מלא תפילהמלאך

בהצלחה

בע"ה .אדם771

לפי מה שאני מבין מדברייך " היצור הזה שנקרא בן " את מנסה למתג את עצמך שלא בהצלחה
כאחת שפעם ראשונה בחייך שנחתת מנוגה ( אם אני לא טועה...)

נראה לי שבתוך תוכך את כן רוצה להתחתן אבל את עדייין ניגשת לזה  בצורה חובבנית ולא מתוך מחשבה רצינית

כלמר אם יבוא יבוא ואם לא אז לא ...ונראה לי שזו טעות בגישה ובמחשבה .

ראשית עלייך "לרצות " להיפגש , להרגיש ש"היצור הזה" חסר לך מבחינה אישית .

לפי מה שכתבת את כבר נמצאת בגיל שרצוי שתהיי שם . מוכנה להימצא לבן זוגך .

עצות כיצד להקל על ההימצאות אין לי הרבה כי סופסוף אני ממאדים (אם אני לא טועה ..) 

ואכן כדאי להתייעץ ולהיעזר והכי חשוב תתפללי חזק לקב"ה שיטה ליבך ומחשבתך לכיוון הנכון .

דבר נוסף אם בחור מראה  לך שהוא מעוניין את לא צריכה לראות בזה זילות או חולשה

להיפך עד שה"יצורים האלו" קרי חלק מהביינישים שמבחינתם את "היצור הזה" מצליחים להרגיש בנוח 

את צריכ לראות בזה אומץ ולשמוח שיש אחד (כמובן שמצא חן בעינייך) שבשבילך מצליח להיפתח .

בע"ה בהצלחה ותצאי מהבועה .

 

הערת ביניים קטנהניסוי

עכשיו בדיוק יצא לי לקרוא בעלון חרדי מסוים "מילון לבני הזוג המתחילים", והאמת שהאמירה שלך שכל פעם שבחור אמר לך שכיף לו זה גרם לך להרגיש "מה הוא חושב לעצמו.." הזכירה לי את זה.

 

לפעמים לאנשים שונים יש דרכים שונות להעביר מסרים(גברים ממאדים כבוד!!!!), מה שלא פעם גורם לחוסר-הבנה שמביאה בתורה לתחושות שליליות כדוגמת זו שכתבת למעלה.

 

עצה: כשאומרים לך משהו ואת אוטומטית חושבת/מרגישה דחיה מהאימרה הזו או ממי שאמר אותה, תנסי לחפש את מה שבאמת ניסו לומר לך ואיך את היית אומרת אותו דבר.

ביטויים וצורות דיבור שונות אפשר להחליף או לסגל(ולחילופין - להסתגל.), בניגוד לאופי.

 

מקוה שהובנתי....מת

אוריה, הבעיה לא בדייטים... לפי דעתי.ארמי

את לא מרגישה שאת רוצה להתמסר למישהו?

שאת רוצה להקים בית משלך, עם האדם שהכי יבין אותך, שהכי יתמוך בך בעולם!

את לא מרגישה, שהורים זה כבר לא זה?

שחברות זה כבר קטן?

 

אם אתה מרגישה את זה- אז פשוט תצאי לדייט בהרגשה הזו.

פשוט תשבי בדייט, ותבררי לאט לאט- יהיה לי כיף וטוב עם הבחור הזה כל החיים?

 

אם זה לא כ"כ עוצמתי אצלך, ואת עדיין לא מרגישה את החסרון הגדול הזה ברווקות...

 

אז תחכי.

תודה רבה לכולם על התגובותאנונימי (פותח)

כמובן חלק יותר רלונטיות וחלק פחות אבל מענין מעוד לקרא את כולם אז שוב תודה..
הייתי רוצה לעלות עוד נק קטנה:האם יותר "בריחה" זה להתעלם מ"הבעיה"| ולהאמין שהזמן והניסיון עושה את שלו ולהתחיל לצאת..
או יותר בריחה זה לעשות מה שעשיתי עד עכשיו ולחכות שמשהוא ישתנה..(ואני לא יודעת איך זה יקרה מעצמו..)(הרי אני בסכ"ה כאמור כן רוצה..)
שוב תודה רבה ושבת שלום אוריה..

"תצאי", בנחת ובעין טובה וגם בוחנת..ד.

אולי תמצאי מהר..

 

ואם תראי שיש בעיה שחוזרת גם אחרי כמה חדשים שניסית בנינוחות, ו"לא הולך לך" לבדוק הצעות בצורה מתונה ובהרגשה רגועה - תתייעצי עם מישהי חכמה, קרובה לך ולהווי שלך, או עם ת"ח מבין ענין.

 

לענ"ד, רוב הסיכויים שזה יסתדר לבד. 

לא מסכימהאנונימי (פותח)

לא תמיד זה הפתרון.

 

פגישות בנחת יכולות להוביל לרתיעה גדולה יותר, קודם צריך לבדוק מה המקום ממנו נובע הפחד.

אם מפריע לך מצד צניעות*קרומפלי

אולי תנסי להפגש בצורה הכי צנועה שאת יכולה,

ושהכי תתן לך תחושה נינוחה,

למשל בבית ולא להסתובב בחוץ, שאז את חושבת מי יראה אותך ומה יחשוב עליך,

אפשר להפגש בבית של זוג נשוי, או רב/ מורה, אפילו בבית שלך.

רק לזכור את דיני יחוד, שיהיו עוד אנשים בבית, להשאיר את הדלת פתוחה, שיכנסו מידי פעם.

ו"חידוש" יש גם הרבה בנים שלא הכירו שנים רבות יצור ושמו "בת". בהחלט יכול להיות שעם בחור כזה תרגישי בנוח. לבחור ישיבה שרגיל לא לדבר ולא להסתכל על נשים, גם כן יכול להיות קשה להפגש ולהפתח פתאום לבחורה ולדבר איתה ערב שלם.

כשנפגשתי עם בעלי, לא הבנתי את זה, אחרי שעה בפגישה ראשונה, הוא החליט לסיים, כי זה מספיק. גם בטלפון הוא היה מדבר קצר. אז הייתי מבולבלת מזה, מה, הוא לא מעוניין בי?

אבל היום, אני יודעת שהוא פשוט לא היה מורגל, וטוב שכך, בקשר כזה.

ברוך ה', אלף אלפי תודות, שזכיתי בבעל ששומר על העינים שלו, ומלא בתוכן ובתורה.

נכון, הקשר לא היה נוצץ מההתחלה,

אבל היו בו יסודות של כבוד לבת ישראל, של מחויבות לערכים, רצינות בקשר, פגישה מכוונת למטרה.

עם ההתקדמות של הקשר, נוצרה בינינו פתיחות, וברוך ה', היום אני מודה לה' על בעל מקשיב, רגיש, אוהב ותומך,

ובעיקר- יציב ושלי בלבד.

כמה שאלות להתבוננות פנימיתעוד מישהי

בס"ד

שלום לך,

ממה שאני רואה בדברייך נראה שהצניעות היא תכונה פנימית ועמוקה בתוכך, ועל זה התיישב גם "היצר הרע"- זה שמעכב אותנו מכל התקדמות בחיים, ייתכן שהקצנה של המידה הטובה לכשעצמה, זאת הדרך שבה הוא פועל עלייך.

לכן יש כאן כמה שאלות שבע"ה יכולות לעזור לזהות בתוכך מה הצד הטוב והנכון בנפש, ומה המקום התוקע.

1 מה את חושבת על המעמד הזה של דייט?(האם זה משהו ראוי או לא ראוי, צנוע או לא וכ') 

2 מה את מרגישה כלפי המעמד הזה?

3 מה המטרה של הפגישות הללו?

4 האם המטרה הזאת היא נכונה לך?

5 את כותבת שאת רוצה חתונה, למה את רוצה להתחתן?

6 האם נראה לך שיכולה להיות דרך אחרת מלבד דייטים על מנת לפגוש את בעלך?

7 נדמיין לרגע שהיית יכולה לדעת בוודאות שפלוני אלמוני מסויים הוא המיועד שלך, האם היית מרגישה בנוח לצאת איתו לדייט?

8 תנסי לכתוב לך את כל המרכיבים של דייט, ולראות איפה את מריגה את אי הנוחות, ואיפה דווקא את מרגישה נוח (אם יש דבר כזה)

1 ההצעה

2 המענה שלך (עצם זה שאת צריכה להחליט אם את מעוניינת או לא)

3 ההתארגנות (איפור, לבוש וכ'. אם יש ייסורי מצפון על "התיפיפות", ותוך כדי התארגנות את שואלת את עצמך אם זה בסדר בכלל שאת מתאפרת\לובשת בגדים יפים יותר וכ')

4תפילה-מן הסתם נכונה תוך כדי כל השלבים הנ"ל... שהקב"ה יאיר את ענייך וידריכך להחליט נכון

5 ההגעה למקום

6הצד הטכני של הפגישה עצמה(וכאן את יכולה לבודד מרכיבים, אם זה ישיבה במקום מסויים, אם זה מקום שאוכלים בו אז האכילה עצמה וכ')

7 התקשורת בינך לבין הבחור (מעניין או לא, את נהנית או לא, כשאת נהנית האם את מרגישה נוח עם זה שאת נהנית מתקשורת עם בן?)

מן הסתם שכחתי מרכיבים בעניין, אך תחשבי עם עצמך מה עוד יש בפגישות, ומה את מרגישה על כל שלב, ולעמות זה מה את חושבת על זה. למשל אני יודעת שלדייט נכון לבוא מאורגנת טיפ טופ, אך מרגישה לא בנוח עם התהליך הזה "להתייפייף" לכבוד בחור שבכלל לא יודעת אם הוא יהיה בעלי או לא.

לאחר מכן תבדקי מה את עושה בפועל בסוף, והאם זה נכון. (למשל אני מתאפרת אך משהו תמיד יוצא לא כמו שצריך, או אני מוותרת על איפור למרות שכן אוהבת להתאפר-או כל דבר אחר..)

לבסוף תשאלי את עצמך מה צריך להיות, היינו איך היית רוצה להרגיש בדייט? האם להרגיש בנוח פרושו לוותר על הצניעות שכל כך חשובה לך?

8 מה את חושבת על כל השלב הזה בחיים-דייטים?

9 היית רוצה קיצור דרך, אך מי האחראי על כך שזה מתנהל דווקא בצורה הזאת ללא קיצורי דרך?

 10 אותו ה' שציווה אותנו על הצניעות הביא אותך בהשגחתו הפרטית לתקופה זאת בחייך, בשביל מה?

ככל הנראה מכל "דייט" את צריכה ללמוד משהו על עצמך, ועל הבית שאת רוצה לבנות. תקשורת עם בחורים זרים לשם הנאה אסורה. אמת. אך כאשר המטרה היא לבנות בית בישראל, צריך לעשות סווי'ץ בראש ולהבין שכרגע זה מה שה' רוצה ממך. הוא רוצה שתקימי בית וזאת הדרך לזה.

מה שהייתי מציעה לך לעשות זה 2 דברים, 1 זה להבין את המושג של דייט, כאמור זה רצון ה' ממך כרגע, ומתוך כך להירגע, ואפילו לעשות הרפייה לפני הפגישה עצמה.

דבר נוסף לדמיין את עצמך מדברת עם בחור בדייט, שואלת אותו את מה שראוי לשאול וכ', בצורה רגועה, מתוך ידיעה שאלו השלבים הראשונים והטרומיים של בניית בית כפי רצון ה'.

אני מרגישה שיש כאן עוד משהו שלא נגעתי בו בצורה מפורשת, אם תרצי אפשר באישי.

בהצלחה רבה לך!!

ישר כח על ההשקעה! נקדש את שמך..

כתבת יפה.

 

בסוגריים :

חבר'ה, מותר לפרגן לאחרים פה, גם אם אתם לא מכירים אותם מעבר למסך.

לא פעם נתקלתי בתגובות של אנשים שלא כותבים פה באופן תדיר ולא זוכים ליחס כלל, בעוד שאם היה זה אחת מן האושיות שבפורום, הוא היה זוכה לתגובות רבות.

מודה ומתוודה, איני מוציאה עצמי מן הכלל.

אהבתי ישכוייח לךnogoshka
לאוריה היקרה ולכוווולם: האזינו לתוכנית המדהימה שלעדינה

הרב שמחה כהן שליט"א בימי א' ברדיו "קול-חי" בשעה 11-12 בלילה. גם שיעור ואח"כ שאלות במיסרון או בפקס או בטלפון. הוא ממומחה גדול ובעל ניסיון ומבין היטב לנפש האיש והאישה. וגם.. מדבר מרתק מעניין וכ"F מכבד. מאשינה שנים. שואלי םזוגות ותיקים, זוגות צעירים, אנשים לפני נישואין או ב"פגישות" ועל הכל הוא עונה. הרבה פעמים כבר נושאין חוזרים ועולה המון החש מנישואין. ושוב,אפשר לשאולבטלפון להתקשר לרדיו או בפקס. אולי גם תשמע שאלה דומה לשלך. מומלץ, מענין ומחכים.אפשר גם להתקשר לביתו הוא מסר מס' טלפון ברדיו. אם מישהו רוצה, אשלח לו..התוכנית כנראה מחר בע"ה.

בהצלחהאנונימי (פותח)

שלום לך, לדעתי למרות שהעצות כאן טובות זו בעיה עמוקה מדי בשביל פורום, אני חושבת שכדאי לך לחשוב על מישהי, עדיף מבוגרת ומנוסה, אבל אפשר גם חברה חכמה, שאותה תשתפי בפרוטרוט בהתלבטויות ובפגישות, ובע"ה היא תעזור לך להתגבר על החששות, ולפתח שיח נכון עם בנים. כי גם בע"ה אחרי שתמצאי ותתחתני בעלך יהיה בן...

הצעה מעשית לפתרוןאנונימי (פותח)

שלום

קודם את צריכה לשמוח שגדלת באופן נפרד מבנים, אל תצטערי על זה לרגע

אנו יודעים לאן מגיעים בגיל הזה חילונים, עם כל הפתיחות שלהם.

 

לעצם העניין : כתבת שאת לא מכירה את הייצור הזה בנים (היה אפשר לבחור מילים אחרות)

אז הפתרון הוא להכיר !

ככול שתפגשי יותר, זה יותר יקרב אותך לפתרון שלך !

את תכירי יותר, תפחדי פחות

תלמדי להתייחס יותר נכון, ולא להבהל מכל מילה שיגידו לך

ככול שתצברי יותר נסיון, תצברי יותר בטחון עצמי.

 

הפתרון שלך שלא להפגש רק תוקע אותך באותו מקום לאורך זמן

מבלי לקדם אותך לשום מקום

לכן שוב אני אומר. . . פשוט להפגש, ולהתקדם בקצב שלך

 

בברכה

אלי גרון

www.zoogyot.co.il

אני חדשה פה, אך כמה נקודות חשובות שלדעתי חסרות...ש.א.ז.אחרונה

אהלן,

כמה מסקנות שהגעתי אליהם מתוך החיים שלי, וחשוב לי לשתף- תרגישו חופשיים לחלוק איתי (אגב, אני כותבת מהמבט של בחורה, סביר להניח שבחורים מבינים את כל הנושא הזה בצורה אחרת לגמרי): 

אני דווקא גדלתי בחברה "מעורבת של בני עקיבא" בתיכון (למרות שהיום אני לא חושבת שזה המצב האידיאלי) ובכל זאת- כשהגיע הזמן לצאת לדייטים נורא פחדתי. נכון שיכולתי להגיד שקצת הכרתי את "היצור הזה שנקרא בן," אך אף פעם לא באמת התפתחתי לאדם אחר, לא בניתי קשר אמיתי, ואף פעם לא היה יותר מדי אכפת לי מה הבנים האלה חשבו עלי. פתאום יש לצאת עם מישהו שבכלל לא מכירים, להתפתח אליו, לבנות איתו קשר. וזה בן אדם שבסופו של דבר- כן אכפת לך מה הוא יחשוב עליך.

התייעצתי עם הרבה אנשים גדולים ממני וגם ליוויתי הרבה חברות בנושא הזה, ומסקנה חשובה שהגעתי אליה היא שזה טבעי ונורמלי לפחד. כמאט כולם פוחדים באיזהשהו שלב. את לא לבד! הרבה אנשים רוצים פשוט להתחתן ולדלג על הקטע של הדייטים, כי תהליך הדייטים באמת קשה, דורש כוחות עצומות. (אני לא אומרת שזה ככה אצל כולם- דווקא יש אנשים שמאוד נהנים מהדייטים. אני פשוט מכירה הרבה פחות כאלה...)

כשאני התחלתי לצאת, דווקא הופתעתי מזה שאני כל כך לחוצה/ פוחדת מזה. התייעצתי עם מישהי מבוגרת שאני מאוד מעריכה ושמתעסקת הרבה בנושא, והיא ממש הרגיעה אותי: היא הזכירה לי שהחששות שלי הם ככה אצל כולם.  

היא גם אמרה לי משהו שאני ממשיכה לקחת איתי ולהזכיר לאנשים אחרים, ואגיד לך את זה עכשיו:

את לא יוצאת בדייט ראשון עם בחור כדי להחליט האם להתחתן איתו. וגם לא בדייט שני, וגם לא בדייט שלישי. את יוצאת כדי להכיר את הבן אדם, לראות אם כיף לך איתו, אם הוא יכול להיות "חברה טובה" שלך. אם יש מקום להמשיך את הקשר. נכון, הוא בן. אבל את יוצאת עכשיו עם הבן אדם. לדעתי, יש שלושה שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך במהלך כל הקשר:

א) האם את רואה אותו בתור החבר הכי טוב שלך, ב) האם את רואה את עצמכם חיים ביחד עד סוף חייכם, וג) האם את רוצה שהוא יהיה האבא לילדים שלך.

כמובן שאת לא בהכרח אמורה לדעת את התשובות על הפעם הראשונה. סביר להניח שלא תדעי, וזה בסדר. זה בסדר אם התשובה היא "אני לא יודעת." כל עוד שהתשובה לאחד מהשאלות היא לא בטוח "לא"- יש מקום להמשיך את הקשר. וברגע שאת מגלה שהתשובות הם "כן" לשלושתם- לדעתי, יש מקום לחשוב על נישואין. אך מה שחשוב זה לא לתת למחשבות על נישואין להלחיץ אותך על ההתחלה. ברור שזה ילחיץ- בקושי הספקת להכיר אותו! תשתדלי להנות מהדייטים (למרות הקושי), להנות מהשיחות טלפון, מהפגישות, מהחוייה של להכיר אדם אחר בצורה אחרת. תשתדלי להגיע לדייט כשאת משדרת את עצמך בצורה הכי ריאלית ואמיתית שאת יכולה (למרות שזה גם יכול להיות קשה לפעמים). תתחילי לצאת, אך תקחי את הזמן. בלי לחץ. תזכרי שאת לא צריכה להיכנס ללחץ- ההחלטה להתחתן יגיע כשאת מוכנה לזה. בהצלחה!

ובעז"ה שתזכי למצוא את זיווגך ההגון בעיתו ובזמנו, הכי מהר שאפשר, ובלי יותר מדי קשיים על הדרך

 

 

דרך אגב, זה נכון שבבר אילן יש יותר "דוסים"- אבל בסופו של דבר זה עדיין אוניברסיטה, ולכן יש שם את כל הסגנונות (לא רק דוסים). לפעמים זה דווקא יותר קשה בבר אילן, כי אנשים מתארים לעצמם שמי שמגיע לשם הם רק הדוסים, ולכן פחות דואגים לברר על אנשים או לשמור על אותו ה"דיסטנס" שדואגים עליו במסגרות אחרות. זה לא נכון, וחשוב מאוד להיזהר מזה (למי שלומד או מתכוון ללמוד שם...)

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולדאחרונה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדדאחרונה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בתור גבר אומרדרייב

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

^^Seven

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מה זה קניות אונליין?חסדי הים
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
ביום בו הבנים יפסיקו לפסולמישהי 1

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

בנות לא צריכות לספק יצרים שטחיים שלחסדי הים

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.


אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

מסכימה אבל איך זה נראה בפועל?מישהי 1

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

פשוט עצובפצל"פ
לא חושבת שזה נכון גם לבנים?לגיטימי?

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

יכול לומר לך שזה בדיוק המצב אצליבחור עצוב

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

מבינה אותך מאודמישהי 1

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ולגבי הפניה לבניםמישהי 1
אני חווה שבנות פחות פוסלות ויותר מוכנות לקבל אז לא ראיתי לנכון לפנות לבנים 
שטויותבחור עצוב
להבנתי זה ממש מדרוןזיויק

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כל הכבוד על המאמציםכלה עצבנית

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"


 

 

אני ממש לא מסכימה איתךהפי

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..


 

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא


 

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית


 

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

 

 

זה לא נשמע אמיתיהרמוניה

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

אממ תאמת שזה כן דיי נכוןכְּקֶדֶם

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;


והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד



אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

__הרמוניה

איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..

אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅 

לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.

 

מרגיש כאילו כל רגע היא תשתדרג למישהו טוב יותרבחור עצוב
😳הרמוניה

למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר

כי גם לגבר יש חוסר בטחון לפעמיםבחור עצוב
אז שיתגבר עליוהרמוניה

סתם צוחקת

עצוב ביותר

לא קרה לך אף פעם?בחור עצוב
היית עם מישהו ואמרת לעצמך "למה הוא איתי, הוא יכול להשיג מישהי טובה יותר?" 
תאמת לא...הרמוניה

כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.

אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.

העולם שלנו מלא בחיצוניותבחור עצוב
לא סתם כל שרשור שלישי פה הוא על תמונות. אז ברור שיש לזה השפעה. 
השאלה עד כמההרמוניה
ברור שאין לזה סוףזיויק

וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.

ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..

אני מסכים איתךבחור עצובאחרונה
רק מתאר מצב 
תמונה טובה זה תמונה טובהמישהי 1

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

צודקת..בנות רבות עלי

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

 

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כן, רק צריך להגיד ביחד עם זה לצד שמקבל את התמונההרמוניה

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

מצטרף מוסיף נקודה.אני הנני כאינני
אני יוצא עכשיו עם מישהי שבען השאר מבחינת התמונה פסלתי ואחרי שלחצו עלי קצת (ב"ה) נפגשנו והתברר שהתמונה לא משקפת בכלל.


פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסאאחרונה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה
כמה הגבר צריך לדחוף בהתחלה?קופפיו

כמה זה התפקיד של הגבר להחליט איפה ואם ומתי נפגשים. וגם לגבי טלפונים בין לבין כמה זה התפקיד שלו לשלוח הודעה ראשון?

כי אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש, הולך די טוב אבל קצת לא ברור לי הקטע שכל דבר אני היוזם. זה נורמלי או שפשוט אין לה כוח אליי ולא נעים לה לחתוך[זה יהיה מוזר כי הפגישות היו די טובות].

וגם אם כן איך רומזים שזה קצת מפריע לי...

שומעת? כיף לי לקבל ממך הודעה באמצע היוםבחור עצוב
ואו בולהפי
תשאל את הנחשחסדי הים
הוא הראשון שדחף אשה
בגדול זה בהחלט טוב שאתה כגבר היוזם בשלבים הראשוניםדרייב

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?


לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.


ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.


כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.


אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

אפסלגיטימי?

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

מה נשאר לו בתור גברהפי

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

 

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

 

 

למה לרמוז שאפשר לדבר?advfb

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

 

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

 

לא מסכימה..הפי

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

 

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אני לא חושבת שהוא התכוון בכלל כעקיצהריבוזום

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

ברור שהוא לא התכוון כעקיצההפי
ועדיין זה מיותר כי זה נשמע ככה 
כתבתי את זה מהמותן ויתכן שהניסוח לא טובadvfb

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

 

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

זה נשמע כבר אחרת עולם אחרהפי
אם היא מוצאת חן בעיניךמוקי_2020

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.


אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).


בהצלחה.

נורמלי לחלוטין.אני הנני כאינני
נשים בטבען מבקשות את מקום המנוחה הזה, להשאר באנרגיה האסופה שלהן, ולכן מעדיפות (על פי רוב) להיות 'מובלות'. זה בריא שאתה יוזם, אסרטיבי, מוביל ודומיננטי.
עם זאת!אני הנני כאינניאחרונה
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 23:06

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

המהירות של שוק השידוכיםadvfb

ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.

לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,

מה דעתכם על זה?

למה אתה מתכוון ב"לחכות להצעה"?לגיטימי?
מישהי כתבה ליadvfb

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

 

 

אני לא בטוחה שזו הפלטפורמהלגיטימי?

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

 

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

 

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

 

 

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

 

אין נוהל רישמי, יש נורמותadvfb

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

 

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

 

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

 

 

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

 

לגבי וואצאפ וטלפון צודק.מוקי_2020

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אין עליךadvfb

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

נדמה לי שהבנתי.מוקי_2020

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

כןadvfb

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

תודהלגיטימי?

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

 

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

מסתבר שאני מאוד רגיל לאיך זה הולךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 11:16

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

 

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

 

אתה מתכווןהפי

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

האופציה הראשונה חחחadvfb

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

וואו. מעניין.פצלשי"ת

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אתה חושב שכמה ימים זה בגלל הווטסאפ?ארץ השוקולד

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

התכוונתי לטענה ההפוכה ממה שהבנת מדבריadvfb

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

כמה אתה מכיר שהלינו על תשובה אחרי יום?ארץ השוקולד
לא ראיתי שרשור מלין בנושא, גם פה דיברת על ימים 
לא תשובה כפרהadvfb

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

 

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

אתה חושב שלפני הפלאפונים זה לא הפריע?ארץ השוקולד
אתה מרגיש שזה מיידי?
הוואטסאפ יצר אפשרות להעברת מסרים בצורה מאוד מהירהadvfb

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

זה מובןארץ השוקולד
אבל אני לא רואה שום ציפייה למיידיות בעניין הזוגי
בטח, זה דחף ממש חזקadvfbאחרונה

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

אולי יעניין אותך