חשבתי אולי תוכלו לעזור לי..אנונימי (פותח)

 

אני בת 22 למדתי עד היום במקומות תורנים מאד ונפרדים לגמרי ואיך להגיד לא יצא לי להכיר את ה"יצור "הזה שנקרא בן..

"הבעיה" שלי היה שב"ה רוב חברותי כבר התחתנו ועברו לשלב הבא..ולאני עוד תקועה  הרבה מאחור לי יש ממש קושי בלהחליט שאני רוצה להיכנס לזה..,זה לא שאני לא רוצה להתחתן-ההפך-אני מאד רוצה..אבל פשוט בלי כל הקטע הזה של הדיטיים...ב,ה יש לי יחסית הרבה הצעות אך לרובם המוחלט אני לא מצליחה להגיד כן..,כל אחד אני מורחת בתרוץ אחר פשוט ..עד יום היו מעט שהצליחו לשכנע אותי-אבל גם אז הרגשתי שאני לא פתוחה לזה,כל פעם שהבחור אמר שכיף לו או משו בסגנון זה גרם לי להרגיש "מה הוא חושב לעצמו.."וובעקבות זה אמרתי לא..
ו
 

אשמח לדעתאם יש רעיון איך אני אעזור לעצמי להפתח ולהתחיל לרצות....

 

תודה רבה-אוריה

זה מרגיש שאת רוצה להתחתן בגלל החברות ולא בגלל עצמךדני-יהונתן

אין טעם לדחוק בעצמך בצורה מלאכותית. כשזה יבוא זה יבוא.

לי זה ממש לא נשמע כך.איל ב.

לדעתי לא צריך להמנע מלהתחיל, אבל לאט, בלי לחץ.

לדני, האם אתה מכיר אותה?! מדוע דווקא הסיבה הזו?!עדינה
לדני: הרב שמחה כהן שליט"א אומר שהפחד מנישואים הואעדינה

הוא דבר נפוץ ולכן רבים לפני החלטה ששכלית ורגשית היא טובה ומתאימה ולכאורה "יש להם סיבות"(ברור שגם כל מקרה לגופו אך זה נפוץ.פתאום הם דואגים וחוששים אפילו בשמחת הארוסים עולה מחשבה: אולי זה לא הזיווג?! אע"פ שבחנו היטב שכלית ורגשית ובררו כמובן והכל..)מקבלי ם"רגליים קרות" ולא מפני שאינם רוצים להינשא וכו' אלא חשש טבעי בגלל הרגשת אחריות בריאה. מדוע שהיא תדחה? זה טבעי שמרגישים חשש מהאחריות זה לא אומר שלא מוכנים לנישואין.

לדני, היא אמרה בפרוש שהיא רוצה מאוד. חשש לא נובע דעדינה

לא נובע דווקא מחוסר רצון. שוב, כדאי לכם להאזין לרב שמחה כהן. הוא משהו משהו. וכמובן ,כל מומחה בתחום..שאתם מכירים

"להתחיל לרצות"כתמר יפרח

יקרה, בכלל לא פשוט להתחיל ככה משום מקום להיפתח לאנשים שעד לפני לא הרבה זמן חונכת לסלוד מהם קמעא.

 אנא, האמיני כי זה יאפשרי,ושרבים וטובים עשו זאת לפנייך.

 

איך? לכוון.  מה המטרה של כל הלצאת הזה? להכיר מישהו שמתאים לך ומוצא חן בעינייך ולהפך ו.. להתחתן! נכון שה"דרך" לא תמיד נעימה, לעיתים מביכה, ופעמים אפילו פוגעת באחד הצדדים, אך ישנה תכלית! גם אם בהתחלה לא יהיה הכי טבעי מצידך להיפתח/לקבל את העובדה שהבחור מעוניין, לאט לאט זה יהפוך יותר ויותר נחמד ומקובל ונהדר!

 

ברכה והצלחה!

חבל שאין מקום בו דתיות צעירות יכולות להכיר בטבעיותהרבי מיאוטו

בנים


כלומר ללא דייטים








אולי שיעורי תורה או כאלה ?

זה הדבר האחרון שיפתורצחינא מיא

את ה"בעיה" המתוארת לעיל. בלי להתייחס לשאלה האם זו תופעה חיובית או שלילית,

המציאות היא שבחברות בהן ההכרות בין המינים היא יותר מוקדמת ונרחבת, דווקא גיל

הנישואין עולה. כמדומני.

באמת חבל שאין מקומות כאלואנונימי (פותח)


ברוכים הבאים לאוניברסיטאות!מחפש את האור..

וכשאני אומר אוניברסיטאות, אני מתכוון בעיקר לאוניברסיטת בר  אילן, מעוז הדתיים. אני אישית מכיר זוגות שהתחתנו ככה, דרך לימוד באותו שיעור (טפו טפו טפו...קורץ) - זה בערך המקום היחיד בו בנים ובנות יכולים להיפגש בטבעיות, למעט כמובן מקומות עבודה, למי שיצא כבר לחיים בעולם הגדול...

 

וחבר'ה - צריך להודות שהמציאות היא אכן שבנים ובנות דתיים נורמטיביים גדלים בנפרד במשך רוב החיים שלהם עד גיל מאוחר יחסית, למעט בני עקיבא (ויישובים, שבהם המצב יכול להיות שונה בתחלית...( - אבל אין זה אומר שזה לא הדרך הרצויה. הרי זה הדבר הכי בריא לנפש האדם, כן, גם בגיל 20, עדיף לא לחיות בחברה מעורבת כל כך...

 

 

לא חושבת שכדאי להגיד ככה בצורה מוחלטת.ניל"ס

נכון שאפשר להפגש ככה בצורה די טבעית, וגם אני מכירה זוגות שהתחתנו ככה, אבל יכולים לצאת מזה גם דברים פחות נעימים (ולצערי אני מדברת מניסיון. וכן, אני לומדת במכללה מעורבת.)

 

אז אולי "ברוכים הבאים לאוניברסיטאות", אבל בעירבון מוגבל, וצריך להיות עירני וזהיר בכל מקום, במקום מעורב על אחת כמה וכמה.

וזה היה הפסקה השנייה שלי...מחפש את האור..

את הפסקה הראשונה כתבתי כדי לענות על הטענה שאין מקומות שבהם בנים ובנות אמורים להיפגש (אגב, דיברתי במיוחד על בר אילן, ששם המצב פחות נורא באופן טבעי בגלל היותה פחות או יותר מזוהה עם הציבור הדתי...)

 

ואת הפסקה השנייה כתבתי כדי להדגיש שעדיין אינני חושב שזה צריך להיות כאידיאל, אלא דווקא המציאות הקיימת היום שבנים ובנות גדלים בנפרד, זה מה שההלכה מחייבת, וזה מה שעדיף...

צודק. =) אבל בכ"ז חשתי צורך להדגיש את העניין...ניל"ס
ל"מחפש": אך לא כולם יכירו "ספונטנית"לא מפני שעדינה

שזה שלילי דווקא (תלוי באופן )אלא כי זה לא נפוץ.. עובדה שרבים וטובים נישאים וחיים באושר בלי קשר להכרות ספונטנית.. ויש מספיק זוגות.. נכון?! שחיו בחברה נפרדת וטוב שכך..

נכון מאוד. עייני בפסקא השנייה שלי...מחפש את האור..
ל"רבי": גם לי בתחילה היה קשה לשוחח מאווד אבלעדינה

אבל התגובה שלך כלליתבעוד שהמקרה הזה לא שכיח. אז מדוע "להקים מקום להכרות טבעית".רובן נפגשות ונישאות והכל בסדר, ובגיל צעיר..

ברוכה הבאה לפורוםמאמע צאדיקה

להתחיל להכיר שבנים הם לא רק יצורים- אלא גם בני אדם...

 

 

לענ"ד זה לא כ"כ קשור ישירות לאיפה שהתחנכת..ד.

אולי ההיפך.

 

עובדה שרוב חברותייך התחתנו - יש להניח חברות מאותו חינוך.  ובהרבה מקומות שמתחנכים כמותך - דווקא מתחתנים מוקדם וזה יוצא מעולה ונקי מסיבוכים. יתכן שיש פה משהו עקיף, שאת צריכה לברר לעצמך:

 

כמו שאמרת, היית רוצה לדלג על ה"פגישות". זה די מובן. את התחנכת, בצדק, להרגיש שקשר בין איש לאשה זה מצוין כשנשואים, וממילא את יותר חשה נקודות של בעייתיות במה שלפני כן.

 

אבל הדרך עוברת דרך היכרות, בצורה הנכונה, מקודם - כדי לוודא שאכן זה המתאים ליעד של הנישואין.

 

על כן את צריכה, לדעתי, להיות "מוכוונת מטרה". להתבונן היטב בכך שאת רוצה להקים בית (כדברייך) - ופשוט לומר לעצמך: אני צריכה לראות מי טוב לי, לגשש אם יש אופציה לקשר נעים ותקין אחרי שנתחתן.

 

כשהפגישות יהיו זהות עם דרך למטרה שאת שלמה עימה, יתכן שגם יקל להסתכל על מה שבהן לא כעומד בפני עצמו.

 

גם כדאי להבין שדרך התבטאות של בחורים אינה זהה לזו של בנות - ולהחליט מראש שאת תהיי מודעת לזה; זה יכול לעזור לא "לקפוץ" מכל מילה.

 

עם זה, צריך גם תחושה בריאה: באמת לא ברור שבחור שבפגישה ראשונה אומר ש"כיף לו", זה מה שמתאים לך..

 

אולי את צריכה מישהו קצת יותר מתון, שנכון לבניית קשר פנימי יותר.

 

אם תבחרי מראש בהצעות שמתאימות לך ולחינוכך (לא רק "מבחוץ", שהוא למד במקום תורני. אלא גם מבפנים - שמי שמכיר אותו אומר שהוא באמת כזה, מתאים לאופייך) - יתכן שתרגישי יותר נוח.  כמה שהענין המתאים יתקדם - כך תרגישי יותר "פתיחות", בגבולות מה שמתאים להרגיש לפני שנישאים. בעז"ה.

דן, אני חושב שאתה מגזים.לביא

מקרה סטנדרטי של פוביית "נישואין" בחברה נפרדת וחרדל"ית.

כשמכירים בצורה ספונטנית, בני עקיבא  התנדבויות וכו' הרבה יותר קל לרצות להתחתן.

למה? כי אתה רואה מולך את מי שתתחתן איתו.

 

אני לא חושב שאת צריכה להתייחס לזה כ"להקים בית" "להתחתן" סתם מילים גדולות שלעיתים עלולות להרתיע מתוקף

משמעותן ארוכת הטווח והמחויבות שבהם.

את רוצה להכיר, אין בזה שום רע, וכשתפגשי את אהובך, אז גם תתחתנו ותקימו בית.

אל תחידי את עצמך במשמעויות הכבדות של הקשר, את הולכת למצוא אהבה.

 

יכול להיות שיהיה לך יותר קל לנסות ספונטנית מאשר בדייטים.

מי מפחיד אותו "להתחתן"..ד.

ו"להקים בית" - ומה שעושה לו מוטיבציה זה "להכיר"/"למצוא אהבה", אני חושב שהוא קצת בבעיה.

 

המציאות מראה שה"רצון להתחתן" אינו גדול בב"ע התנדבויות וכו', יותר מאשר בחברה נפרדת וחרדל"ית כלשונך.

 

לא רוצים סתם "להכיר", אלא כדי להתחתן. אין בכך שום דבר "מפחיד". להיפך, זה נותן את המוטיבציה והכיוון.

 

ואם ממציאים "פוביית נישואין", חוששני שהיא נמצאת יותר אצל החולמים על "כשתמצאי את אהובך... למצוא אהבה".  סטטיסטית, עיקר המאחרים להתחתן נמצאים בחברות שמחנכות כך..

 

ואגב, נראה לי שמלבד מה שסתם בחורות מאד מעוניינות פשוט "להתחתן", הרי שבחורה שזו המוטיבציה שלה, וה"לטווח ארוך" הוא בדיוק מה שלא מפחיד אותה; ומה שמלחיץ אותה היא ה"היכרות" שבדרך - הדבר האחרון שמתאים, זה להציג לה את השלב הזה בצורה עוד יותר קיצונית.... 

*"שמפחיד"ד.
התכוונתי להבהיר את הצורך של לא להיבהל,לביא

צר לי שפיספסת את הפואנטה שבדבריי.

ד"א, אני יוצא חברה חרדל"ית לחלוטין, והסטטיסטיקה שאני מכיר לא בהחלט תואמת את מה שאתה מציג.

"פוביית נישואין" בהחלט קיימת, ובעיקר במקומות נפרדים טוטאלית, שם אין מושג לקראת מה אתה הולך.

 

אני באמת חושב שכיוצאים, מחפשים מישהו שאפשר להתחבר ולאהוב,

"חתונה" זה רק הפעולה הטכנית של מיסוד הקשר, עם כל הכבוד לקדושת הקידושין.

חתונה אינה "פעולה טכנית" של מיסוד קשר...ד.

חס ושלום....

 

חתונה היא היסוד של כל הקשר.

 

ומי שתופס כך חתונה - מלבד שאני חושב שיש דבר די-מגעיל, במחילה, בתפיסתו את מה שלפני כן (כאילו רק איזה "משהו טכני" מבדיל בינו לבינה... מענין כמה  בחורות עם בריאות יהדותית ותורנית פשוטה, היו מסכימות לצאת איתו אם היו יודעות שכך הוא מסתכל על הקשר ביניהם לפני שהתחתנו...) -

 

הרי שהוא גם מפסיד ענין עיקרי מאד ממה שיכול להיבנות מתוך החתונה. חבל.

אתה תופס את זה לגמרי לא נכוןלביא

אתה יכול להיות אדם רוחני כמה שתרצה, זה לא אומר שאתה לא יכול להסתכל בעין ריאלית על

המציאות.

אני לחלוטין לא חושב שחתונה זה עניין טכני בלבד, אני רק מנסה להיות פרקטי.

 

לא חסרים מקרים ש"רוחניות יתר" הרסה את הנישואים. אני מכיר מקרוב כמה מקרים כאלה.

אני כתבתי בדיוק בהתייחס לביטוי שכתבתד.

אין לכך כל קשר ל"אדם רוחני" או לא.

 

זו אמת פשוטה ששייכת לכל אדם מישראל - ותמיד היתה שיייכת, גם ל"פשוטים" ביותר.

 

וברור ש"רוחניות יתר" לא נכונה יכולה לקלקל - כמו גם ההיפך...

 

הדיון לא היה על זה.

יש מקרים כאלה ויש דוגמאות לצד השניאנונימי (פותח)

דוגמאות עוזרות להדגים ולא לקבוע עובדות.

 

הפחד להתחתן לא נובע בדר"כ מפוביה מבני המין השני (אא"כ הבחור/ה התחנכו על מושג צניעות מעוות),

לרוב הפחד מגיע מחוסר יכולת להפתח לאחר, פחד ממחוייבות וכיו"ב.

 

בנ"ע אולי שדכן מעולה אבל לא יועץ נישואין, מי שלא רוצה להתחתן גם היכרות עם בנים לא תוכל לעזור.

2424 אהבתי את ההגדרה^^^צפוני7

"בנ"ע אולי שדכן מעולה אבל לא יועץ נישואין"

מה הקשר?! אני רוצה למשל, ללמוד נהיגה..מאווד אך חושעדינה

אך חוששת ואילו היו עוזים ללי להתגבר ,אולי הייתי מצליחה .ואני לא משווה. חשש לא מעיד על חוסר רצו ןאלא על בגארות והסתכלות אחראית ובוגרת כי מבינים את המשמעות..להיות בן-זוג ואח"כ הורה בע"ה...מי שחושש לא אורמ שאינו יכול או רוצה. צריך הכוונה. וברור שלכולם יש חשש מסוים מהעתיד.

וממצב לא מוכר של נישואין. למה לומר לה שאינה רוצ הלהתחתן ושתדחה?!

ל"לביא": מה הקשר? ברור שנישאים ע"פ התאמה שכלית וגםעדינה

וגם רגשית כמובן!! אבל מי שלא הכיר ספונטנית, הרגש מתפתח. (ברור שגם לפני החתונה יש רגש כלשהו, אבל זה לא חיב להיות משהו "מהסרטים" כי זו לא המציאות, ומקווה שאיננו צופים בכלל..)חוץ מזה, הכרות ספונטנית אינה ערובה בהכרח לקשר מעולה. בכל אופן, צריך גןם ברור ממישהו חיצוני שאכפת לו גם ממך וגם מהמשודך. 

"לנסות ספוטנית"מיץ פטל הארנב

יפה שאתה מדבר.

אבל השאלה שלי - על מה?

כלומר - קל להגיד ספונטנית, אבל איך אתה מצפה שבאמת יקרה משהו כזה בצורה ספונטנית?

סתם להתחיל לדבר עם מישהי ולומר שאתה רוצה להפגש איתה?

 

|לא מבין|

^ יש דרכים להכיר גם לא בדייטיםלביא

שהיא כידוע דרך מאוסה.

כמו התנדבות משותפת, עבודה, תנועות נוער וכו'...

 

ממש לאדי"מ

אני יכול להעיד שחברים שלי שנמצהאים בחברה מעורבת (ובקשר עם בנות) לא חושבים בכלל על מה זה חתונה

וחברים בחברה נפרדת כבר מתחילים להתחתן

אולי תנסי לקבל את ההצעות שמציעים לך,אנונימי (פותח)

וככה גם אם בהתחלה זה ילך פחות טוב הבישנות הטבעית (שזאת תכונה נהדרת) פחות תפריע. את יכולה גם לבקש ממי שהציע שיגיד לבחור שאת מבקשת להתחייב מראש ל2-3 פגישת לפני שאומרים לא.

אני אומר מה שנראה ליירנן
קפץירנן

תראי משהו איפשהו אצלך תקוע

ופשוט צריך לשחרר אותו

את צריכה לתת לזה תשומת לב ופשוט לנסות למצוא איפה התקיעה

אבל בעיקר עם אנשים אחרים

תמצאי לך מישהו או כמה מישהויים שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו בפתיחות

ופשוט תנסי לפתוח בלי פחד ובכנות

עד שתגיעי לנקודה

מה יש מה אין מה הרצון שלך באמת ולמה הוא נתקע

צריך מאוד סייעתא דשמייא בשביל למצוא את האדם הנכון לזה

אז מלא מלא תפילהמלאך

בהצלחה

בע"ה .אדם771

לפי מה שאני מבין מדברייך " היצור הזה שנקרא בן " את מנסה למתג את עצמך שלא בהצלחה
כאחת שפעם ראשונה בחייך שנחתת מנוגה ( אם אני לא טועה...)

נראה לי שבתוך תוכך את כן רוצה להתחתן אבל את עדייין ניגשת לזה  בצורה חובבנית ולא מתוך מחשבה רצינית

כלמר אם יבוא יבוא ואם לא אז לא ...ונראה לי שזו טעות בגישה ובמחשבה .

ראשית עלייך "לרצות " להיפגש , להרגיש ש"היצור הזה" חסר לך מבחינה אישית .

לפי מה שכתבת את כבר נמצאת בגיל שרצוי שתהיי שם . מוכנה להימצא לבן זוגך .

עצות כיצד להקל על ההימצאות אין לי הרבה כי סופסוף אני ממאדים (אם אני לא טועה ..) 

ואכן כדאי להתייעץ ולהיעזר והכי חשוב תתפללי חזק לקב"ה שיטה ליבך ומחשבתך לכיוון הנכון .

דבר נוסף אם בחור מראה  לך שהוא מעוניין את לא צריכה לראות בזה זילות או חולשה

להיפך עד שה"יצורים האלו" קרי חלק מהביינישים שמבחינתם את "היצור הזה" מצליחים להרגיש בנוח 

את צריכ לראות בזה אומץ ולשמוח שיש אחד (כמובן שמצא חן בעינייך) שבשבילך מצליח להיפתח .

בע"ה בהצלחה ותצאי מהבועה .

 

הערת ביניים קטנהניסוי

עכשיו בדיוק יצא לי לקרוא בעלון חרדי מסוים "מילון לבני הזוג המתחילים", והאמת שהאמירה שלך שכל פעם שבחור אמר לך שכיף לו זה גרם לך להרגיש "מה הוא חושב לעצמו.." הזכירה לי את זה.

 

לפעמים לאנשים שונים יש דרכים שונות להעביר מסרים(גברים ממאדים כבוד!!!!), מה שלא פעם גורם לחוסר-הבנה שמביאה בתורה לתחושות שליליות כדוגמת זו שכתבת למעלה.

 

עצה: כשאומרים לך משהו ואת אוטומטית חושבת/מרגישה דחיה מהאימרה הזו או ממי שאמר אותה, תנסי לחפש את מה שבאמת ניסו לומר לך ואיך את היית אומרת אותו דבר.

ביטויים וצורות דיבור שונות אפשר להחליף או לסגל(ולחילופין - להסתגל.), בניגוד לאופי.

 

מקוה שהובנתי....מת

אוריה, הבעיה לא בדייטים... לפי דעתי.ארמי

את לא מרגישה שאת רוצה להתמסר למישהו?

שאת רוצה להקים בית משלך, עם האדם שהכי יבין אותך, שהכי יתמוך בך בעולם!

את לא מרגישה, שהורים זה כבר לא זה?

שחברות זה כבר קטן?

 

אם אתה מרגישה את זה- אז פשוט תצאי לדייט בהרגשה הזו.

פשוט תשבי בדייט, ותבררי לאט לאט- יהיה לי כיף וטוב עם הבחור הזה כל החיים?

 

אם זה לא כ"כ עוצמתי אצלך, ואת עדיין לא מרגישה את החסרון הגדול הזה ברווקות...

 

אז תחכי.

תודה רבה לכולם על התגובותאנונימי (פותח)

כמובן חלק יותר רלונטיות וחלק פחות אבל מענין מעוד לקרא את כולם אז שוב תודה..
הייתי רוצה לעלות עוד נק קטנה:האם יותר "בריחה" זה להתעלם מ"הבעיה"| ולהאמין שהזמן והניסיון עושה את שלו ולהתחיל לצאת..
או יותר בריחה זה לעשות מה שעשיתי עד עכשיו ולחכות שמשהוא ישתנה..(ואני לא יודעת איך זה יקרה מעצמו..)(הרי אני בסכ"ה כאמור כן רוצה..)
שוב תודה רבה ושבת שלום אוריה..

"תצאי", בנחת ובעין טובה וגם בוחנת..ד.

אולי תמצאי מהר..

 

ואם תראי שיש בעיה שחוזרת גם אחרי כמה חדשים שניסית בנינוחות, ו"לא הולך לך" לבדוק הצעות בצורה מתונה ובהרגשה רגועה - תתייעצי עם מישהי חכמה, קרובה לך ולהווי שלך, או עם ת"ח מבין ענין.

 

לענ"ד, רוב הסיכויים שזה יסתדר לבד. 

לא מסכימהאנונימי (פותח)

לא תמיד זה הפתרון.

 

פגישות בנחת יכולות להוביל לרתיעה גדולה יותר, קודם צריך לבדוק מה המקום ממנו נובע הפחד.

אם מפריע לך מצד צניעות*קרומפלי

אולי תנסי להפגש בצורה הכי צנועה שאת יכולה,

ושהכי תתן לך תחושה נינוחה,

למשל בבית ולא להסתובב בחוץ, שאז את חושבת מי יראה אותך ומה יחשוב עליך,

אפשר להפגש בבית של זוג נשוי, או רב/ מורה, אפילו בבית שלך.

רק לזכור את דיני יחוד, שיהיו עוד אנשים בבית, להשאיר את הדלת פתוחה, שיכנסו מידי פעם.

ו"חידוש" יש גם הרבה בנים שלא הכירו שנים רבות יצור ושמו "בת". בהחלט יכול להיות שעם בחור כזה תרגישי בנוח. לבחור ישיבה שרגיל לא לדבר ולא להסתכל על נשים, גם כן יכול להיות קשה להפגש ולהפתח פתאום לבחורה ולדבר איתה ערב שלם.

כשנפגשתי עם בעלי, לא הבנתי את זה, אחרי שעה בפגישה ראשונה, הוא החליט לסיים, כי זה מספיק. גם בטלפון הוא היה מדבר קצר. אז הייתי מבולבלת מזה, מה, הוא לא מעוניין בי?

אבל היום, אני יודעת שהוא פשוט לא היה מורגל, וטוב שכך, בקשר כזה.

ברוך ה', אלף אלפי תודות, שזכיתי בבעל ששומר על העינים שלו, ומלא בתוכן ובתורה.

נכון, הקשר לא היה נוצץ מההתחלה,

אבל היו בו יסודות של כבוד לבת ישראל, של מחויבות לערכים, רצינות בקשר, פגישה מכוונת למטרה.

עם ההתקדמות של הקשר, נוצרה בינינו פתיחות, וברוך ה', היום אני מודה לה' על בעל מקשיב, רגיש, אוהב ותומך,

ובעיקר- יציב ושלי בלבד.

כמה שאלות להתבוננות פנימיתעוד מישהי

בס"ד

שלום לך,

ממה שאני רואה בדברייך נראה שהצניעות היא תכונה פנימית ועמוקה בתוכך, ועל זה התיישב גם "היצר הרע"- זה שמעכב אותנו מכל התקדמות בחיים, ייתכן שהקצנה של המידה הטובה לכשעצמה, זאת הדרך שבה הוא פועל עלייך.

לכן יש כאן כמה שאלות שבע"ה יכולות לעזור לזהות בתוכך מה הצד הטוב והנכון בנפש, ומה המקום התוקע.

1 מה את חושבת על המעמד הזה של דייט?(האם זה משהו ראוי או לא ראוי, צנוע או לא וכ') 

2 מה את מרגישה כלפי המעמד הזה?

3 מה המטרה של הפגישות הללו?

4 האם המטרה הזאת היא נכונה לך?

5 את כותבת שאת רוצה חתונה, למה את רוצה להתחתן?

6 האם נראה לך שיכולה להיות דרך אחרת מלבד דייטים על מנת לפגוש את בעלך?

7 נדמיין לרגע שהיית יכולה לדעת בוודאות שפלוני אלמוני מסויים הוא המיועד שלך, האם היית מרגישה בנוח לצאת איתו לדייט?

8 תנסי לכתוב לך את כל המרכיבים של דייט, ולראות איפה את מריגה את אי הנוחות, ואיפה דווקא את מרגישה נוח (אם יש דבר כזה)

1 ההצעה

2 המענה שלך (עצם זה שאת צריכה להחליט אם את מעוניינת או לא)

3 ההתארגנות (איפור, לבוש וכ'. אם יש ייסורי מצפון על "התיפיפות", ותוך כדי התארגנות את שואלת את עצמך אם זה בסדר בכלל שאת מתאפרת\לובשת בגדים יפים יותר וכ')

4תפילה-מן הסתם נכונה תוך כדי כל השלבים הנ"ל... שהקב"ה יאיר את ענייך וידריכך להחליט נכון

5 ההגעה למקום

6הצד הטכני של הפגישה עצמה(וכאן את יכולה לבודד מרכיבים, אם זה ישיבה במקום מסויים, אם זה מקום שאוכלים בו אז האכילה עצמה וכ')

7 התקשורת בינך לבין הבחור (מעניין או לא, את נהנית או לא, כשאת נהנית האם את מרגישה נוח עם זה שאת נהנית מתקשורת עם בן?)

מן הסתם שכחתי מרכיבים בעניין, אך תחשבי עם עצמך מה עוד יש בפגישות, ומה את מרגישה על כל שלב, ולעמות זה מה את חושבת על זה. למשל אני יודעת שלדייט נכון לבוא מאורגנת טיפ טופ, אך מרגישה לא בנוח עם התהליך הזה "להתייפייף" לכבוד בחור שבכלל לא יודעת אם הוא יהיה בעלי או לא.

לאחר מכן תבדקי מה את עושה בפועל בסוף, והאם זה נכון. (למשל אני מתאפרת אך משהו תמיד יוצא לא כמו שצריך, או אני מוותרת על איפור למרות שכן אוהבת להתאפר-או כל דבר אחר..)

לבסוף תשאלי את עצמך מה צריך להיות, היינו איך היית רוצה להרגיש בדייט? האם להרגיש בנוח פרושו לוותר על הצניעות שכל כך חשובה לך?

8 מה את חושבת על כל השלב הזה בחיים-דייטים?

9 היית רוצה קיצור דרך, אך מי האחראי על כך שזה מתנהל דווקא בצורה הזאת ללא קיצורי דרך?

 10 אותו ה' שציווה אותנו על הצניעות הביא אותך בהשגחתו הפרטית לתקופה זאת בחייך, בשביל מה?

ככל הנראה מכל "דייט" את צריכה ללמוד משהו על עצמך, ועל הבית שאת רוצה לבנות. תקשורת עם בחורים זרים לשם הנאה אסורה. אמת. אך כאשר המטרה היא לבנות בית בישראל, צריך לעשות סווי'ץ בראש ולהבין שכרגע זה מה שה' רוצה ממך. הוא רוצה שתקימי בית וזאת הדרך לזה.

מה שהייתי מציעה לך לעשות זה 2 דברים, 1 זה להבין את המושג של דייט, כאמור זה רצון ה' ממך כרגע, ומתוך כך להירגע, ואפילו לעשות הרפייה לפני הפגישה עצמה.

דבר נוסף לדמיין את עצמך מדברת עם בחור בדייט, שואלת אותו את מה שראוי לשאול וכ', בצורה רגועה, מתוך ידיעה שאלו השלבים הראשונים והטרומיים של בניית בית כפי רצון ה'.

אני מרגישה שיש כאן עוד משהו שלא נגעתי בו בצורה מפורשת, אם תרצי אפשר באישי.

בהצלחה רבה לך!!

ישר כח על ההשקעה! נקדש את שמך..

כתבת יפה.

 

בסוגריים :

חבר'ה, מותר לפרגן לאחרים פה, גם אם אתם לא מכירים אותם מעבר למסך.

לא פעם נתקלתי בתגובות של אנשים שלא כותבים פה באופן תדיר ולא זוכים ליחס כלל, בעוד שאם היה זה אחת מן האושיות שבפורום, הוא היה זוכה לתגובות רבות.

מודה ומתוודה, איני מוציאה עצמי מן הכלל.

אהבתי ישכוייח לךnogoshka
לאוריה היקרה ולכוווולם: האזינו לתוכנית המדהימה שלעדינה

הרב שמחה כהן שליט"א בימי א' ברדיו "קול-חי" בשעה 11-12 בלילה. גם שיעור ואח"כ שאלות במיסרון או בפקס או בטלפון. הוא ממומחה גדול ובעל ניסיון ומבין היטב לנפש האיש והאישה. וגם.. מדבר מרתק מעניין וכ"F מכבד. מאשינה שנים. שואלי םזוגות ותיקים, זוגות צעירים, אנשים לפני נישואין או ב"פגישות" ועל הכל הוא עונה. הרבה פעמים כבר נושאין חוזרים ועולה המון החש מנישואין. ושוב,אפשר לשאולבטלפון להתקשר לרדיו או בפקס. אולי גם תשמע שאלה דומה לשלך. מומלץ, מענין ומחכים.אפשר גם להתקשר לביתו הוא מסר מס' טלפון ברדיו. אם מישהו רוצה, אשלח לו..התוכנית כנראה מחר בע"ה.

בהצלחהאנונימי (פותח)

שלום לך, לדעתי למרות שהעצות כאן טובות זו בעיה עמוקה מדי בשביל פורום, אני חושבת שכדאי לך לחשוב על מישהי, עדיף מבוגרת ומנוסה, אבל אפשר גם חברה חכמה, שאותה תשתפי בפרוטרוט בהתלבטויות ובפגישות, ובע"ה היא תעזור לך להתגבר על החששות, ולפתח שיח נכון עם בנים. כי גם בע"ה אחרי שתמצאי ותתחתני בעלך יהיה בן...

הצעה מעשית לפתרוןאנונימי (פותח)

שלום

קודם את צריכה לשמוח שגדלת באופן נפרד מבנים, אל תצטערי על זה לרגע

אנו יודעים לאן מגיעים בגיל הזה חילונים, עם כל הפתיחות שלהם.

 

לעצם העניין : כתבת שאת לא מכירה את הייצור הזה בנים (היה אפשר לבחור מילים אחרות)

אז הפתרון הוא להכיר !

ככול שתפגשי יותר, זה יותר יקרב אותך לפתרון שלך !

את תכירי יותר, תפחדי פחות

תלמדי להתייחס יותר נכון, ולא להבהל מכל מילה שיגידו לך

ככול שתצברי יותר נסיון, תצברי יותר בטחון עצמי.

 

הפתרון שלך שלא להפגש רק תוקע אותך באותו מקום לאורך זמן

מבלי לקדם אותך לשום מקום

לכן שוב אני אומר. . . פשוט להפגש, ולהתקדם בקצב שלך

 

בברכה

אלי גרון

www.zoogyot.co.il

אני חדשה פה, אך כמה נקודות חשובות שלדעתי חסרות...ש.א.ז.אחרונה

אהלן,

כמה מסקנות שהגעתי אליהם מתוך החיים שלי, וחשוב לי לשתף- תרגישו חופשיים לחלוק איתי (אגב, אני כותבת מהמבט של בחורה, סביר להניח שבחורים מבינים את כל הנושא הזה בצורה אחרת לגמרי): 

אני דווקא גדלתי בחברה "מעורבת של בני עקיבא" בתיכון (למרות שהיום אני לא חושבת שזה המצב האידיאלי) ובכל זאת- כשהגיע הזמן לצאת לדייטים נורא פחדתי. נכון שיכולתי להגיד שקצת הכרתי את "היצור הזה שנקרא בן," אך אף פעם לא באמת התפתחתי לאדם אחר, לא בניתי קשר אמיתי, ואף פעם לא היה יותר מדי אכפת לי מה הבנים האלה חשבו עלי. פתאום יש לצאת עם מישהו שבכלל לא מכירים, להתפתח אליו, לבנות איתו קשר. וזה בן אדם שבסופו של דבר- כן אכפת לך מה הוא יחשוב עליך.

התייעצתי עם הרבה אנשים גדולים ממני וגם ליוויתי הרבה חברות בנושא הזה, ומסקנה חשובה שהגעתי אליה היא שזה טבעי ונורמלי לפחד. כמאט כולם פוחדים באיזהשהו שלב. את לא לבד! הרבה אנשים רוצים פשוט להתחתן ולדלג על הקטע של הדייטים, כי תהליך הדייטים באמת קשה, דורש כוחות עצומות. (אני לא אומרת שזה ככה אצל כולם- דווקא יש אנשים שמאוד נהנים מהדייטים. אני פשוט מכירה הרבה פחות כאלה...)

כשאני התחלתי לצאת, דווקא הופתעתי מזה שאני כל כך לחוצה/ פוחדת מזה. התייעצתי עם מישהי מבוגרת שאני מאוד מעריכה ושמתעסקת הרבה בנושא, והיא ממש הרגיעה אותי: היא הזכירה לי שהחששות שלי הם ככה אצל כולם.  

היא גם אמרה לי משהו שאני ממשיכה לקחת איתי ולהזכיר לאנשים אחרים, ואגיד לך את זה עכשיו:

את לא יוצאת בדייט ראשון עם בחור כדי להחליט האם להתחתן איתו. וגם לא בדייט שני, וגם לא בדייט שלישי. את יוצאת כדי להכיר את הבן אדם, לראות אם כיף לך איתו, אם הוא יכול להיות "חברה טובה" שלך. אם יש מקום להמשיך את הקשר. נכון, הוא בן. אבל את יוצאת עכשיו עם הבן אדם. לדעתי, יש שלושה שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך במהלך כל הקשר:

א) האם את רואה אותו בתור החבר הכי טוב שלך, ב) האם את רואה את עצמכם חיים ביחד עד סוף חייכם, וג) האם את רוצה שהוא יהיה האבא לילדים שלך.

כמובן שאת לא בהכרח אמורה לדעת את התשובות על הפעם הראשונה. סביר להניח שלא תדעי, וזה בסדר. זה בסדר אם התשובה היא "אני לא יודעת." כל עוד שהתשובה לאחד מהשאלות היא לא בטוח "לא"- יש מקום להמשיך את הקשר. וברגע שאת מגלה שהתשובות הם "כן" לשלושתם- לדעתי, יש מקום לחשוב על נישואין. אך מה שחשוב זה לא לתת למחשבות על נישואין להלחיץ אותך על ההתחלה. ברור שזה ילחיץ- בקושי הספקת להכיר אותו! תשתדלי להנות מהדייטים (למרות הקושי), להנות מהשיחות טלפון, מהפגישות, מהחוייה של להכיר אדם אחר בצורה אחרת. תשתדלי להגיע לדייט כשאת משדרת את עצמך בצורה הכי ריאלית ואמיתית שאת יכולה (למרות שזה גם יכול להיות קשה לפעמים). תתחילי לצאת, אך תקחי את הזמן. בלי לחץ. תזכרי שאת לא צריכה להיכנס ללחץ- ההחלטה להתחתן יגיע כשאת מוכנה לזה. בהצלחה!

ובעז"ה שתזכי למצוא את זיווגך ההגון בעיתו ובזמנו, הכי מהר שאפשר, ובלי יותר מדי קשיים על הדרך

 

 

דרך אגב, זה נכון שבבר אילן יש יותר "דוסים"- אבל בסופו של דבר זה עדיין אוניברסיטה, ולכן יש שם את כל הסגנונות (לא רק דוסים). לפעמים זה דווקא יותר קשה בבר אילן, כי אנשים מתארים לעצמם שמי שמגיע לשם הם רק הדוסים, ולכן פחות דואגים לברר על אנשים או לשמור על אותו ה"דיסטנס" שדואגים עליו במסגרות אחרות. זה לא נכון, וחשוב מאוד להיזהר מזה (למי שלומד או מתכוון ללמוד שם...)

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidamאחרונה
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאראחרונה
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך