בס"ד
דבר תורה לפרשת נצבים וילך
מבוסס על "מה שתשיב הפרשה" של הרב זאב קרוב שליט"א
עוד כמה ימים אחדים ונחגוג את ראש השנה. כבר כמעט חודש שאומרים את הסליחות. שנה אחרי שנה כל התהליך הזה חוזר על עצמו, מבטיחים שנשתפר ולא תמיד מקיימים. קיימת התחושה שכל הסליחות ומערכת הימים הנוראים אינם אלא הצגה. ננסה להבין יותר את משמעותו של התקופה הזאת...
בראש השנה, בפיוט שנכתב לזכרו של רבי אמנון, אנחנו אומרים: ”ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה”. מה כ"כ מיוחד בתשובה, בתפילה ובצדקה שכוחן מסוגל להעביר את רוע הגזרה?
הצדקה מייצגת את היחס בין אדם לחברו. מצוות צדקה אינה זריקת כמה מטבעות בצורה קרה. צדקה היא חינוך הלב לנתינה. לדעת לתת בלב שלם!
התפילה מייצגת היחס בין אדם לעצמו. אומנם מתפללים לה’, אבל עיקר התפילה היא העבודה שבלב. תפילה אינה דיבור בעלמא, אלא עבודה שמטרתה לגרום שינוי אצל הבן אדם ולהפוך אותו לבן אדם אחר, לבן אדם יותר טוב.
והתשובה מייצגת את היחס בין אדם לבראו. בדומה לצדקה ולתפילה, תשובה אינה שינוי חיצוני: זקן או כובע, אפילו בנוגע לקיום המצוות המצוות. התשובה היא קודם כל שינוי פנימי.
ולכן, כאשר בן אדם חוזר בתשובה, מתפלל בכל לבו ונותן צדקה מתוך אהבת החסד הוא נהפך לבן אדם חדש שרמתו עליונה בלי שום קשר למי שנגזר עליו גזר הדין.
אצל הנוצרים מספיק לחוטא להתוודא מול כומר. אצלנו הווידוי המילולי הוא רק חלק מהתשובה שעיקרה הוא השינוי הפנימי הגורם לשיפור מעשי הבן אדם. הרמב"ם בהלכות תשובה כותב: “ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם” (ב,ב). מכאן, שהתשובה אינה רק התחרטות על העבר אלא גם קבלה לשינוי לעתיד.
אנחנו יודעים שטבעו של האדם כבד מאוד. כוח רב נדרש כך שאדם ישתנה אפילו קצת. איפה אדם יכול למצוא את הכוח הנדרש להשתנות? כתוב בפרשתנו על מצוות התשובה: ”כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא” (דברים ל, יא). הקב"ה שם באנושות את תקוות הבריאה, ועם ישראל יושב בראשה. הקב"ה שם בתוכנו כח גדול להשתנות לטובה. הכח הזה נמצא תחת הרבה קליפות, וצריכים לעמל רב כדי להשתמש בכח הזה "כי אדם לעמל יולד" (איוב ה,ז) אבל במשימה הזאת הקב"ה מסייע לנו: “פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות בו” (ילקוט שמעוני יתרו, רפט). כדי להצליח בזה, חובה על האדם לגלות את פנימיותו ולעבוד עליה בכל כחו.
יהי רצון שנדע לנצל את ימי הסליחות והימים הנוראים כדי לעבוד על הפנימיות שלנו, שנבין שיש בתקופה הזאת כוחה עצום להשתפר ולשוב אל ה’.
שבת שלום ושנה טובה ומתוקה!


שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 

