מוזמנת ממש בשמחה לאישי! 

יש מה להגיד בנושא  

מקווה שלא אחפור >> ובעיקר אעזור.

הדרכתי שבט נעלה עד סוף השנה האחרונה (שמינית), ועשיתי את אותה חלוקה עם החניכים שלי.

וכמובן, שמה שתיארת היה תקף גם לגבי, והיה תקף גם לכל מדריך אחר של שבט נעלה. 

אז בתור התחלה, צרת רבים חצי נחמה? (אני מתאר לעצמי שלא..)

אבל, לע"ד, אני חושב שבמצב הנוכחי שלך עכשיו, הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות זה לדבר עם חברה 

טובה אחת, או אולי שתיים. ולחשוב ביחד איתן איך להושיב את כל השבט יחד (בלי המדריכים), ולדבר.

את יכולה לבקש ממישהו אחר לדבר, ואת יכולה לפתוח את זה בעצמך, ואפשר שגם מישהי\מישהו אחר ייקח את היוזמה וידבר. 

ויגיד את מה שכולם מרגישים, ומדברים ומרכלים,  בקול. שיגיד לכולם כמה זה יהרוס אם לא תשארו כשבט עם או בלי ההכנסה לגרעין\להדרכה. זו טעות נוראית שמכניסים לכם לראש שהדרכה היא הדבר הטוב ביותר, ומי שלא מדריך - פחות נחשב. היו לי חניכים מדהימים, משהו ברמות שלא יאמנו, (עדיין:] ! ) וידעתי שהם יהיו טובים עוד יותר בגרעין ולא בהדרכה. למה? כי לעבוד עם פרוייקטים ענקיים, חונכויות, עם החבריא ב', עם חבר'ה גדולים - התנדבויות ברמה - זה רק הם יוכלו לעשות. 

נכון, צריך שחבר'ה שפיצים ייכנסו להדרכה, אבל בשביל מה? בשביל שיוציאו את זה החוצה לחיי מעשה, ואם לא נוציא את זה, מי כן יעשה את זה? 

-את כל זה הוא יגיד במילים שלו, על פי המצב של השבט שלכם, מצידי להגיע בעצמי ולומר לכם את זה כי זה פשוט בוער בעצמותיי. ב"ה החניכים שלי מבסוטים כי דיברתי איתם לכל אורך התהליך, אמרתי להם התלבטויות והסברתי כמעט כל דבר שהחלטתי.-

ואז אח"כ שיגיד, אני מציע שכולנו ניקח צעד אחורה, ונחשוב איך אפשר להיות פחות אגרסיביים סביב הנושא הזה. למה אנחנו צריכים להתחיל לרכל אחד לשני מאחוריי הגב? למה אני יותר טוב ממנו, והיא בכלל לא מתאימה ב כ ל ל להדרכה, ו..איכס. זה גועל נפש מה שאנחנו עושים. אנחנו שבט אחד גם עם חלק יהיו בהדרכה וחלק בגרעין. וצריך לזכור את זה ולהיכנס לפורפורציות. מי שלא נכנס לא פחות טוב - אדרבא בהרבה פעמים טוב הרבה יותר! המומחיות שלו זה לא להשתלט על חבורה של צוציקים בכיתה ו' [ולומר להם בסוף פעולה 'המסר הוא..ל"ע'], אלא להרים הרקדה כל יום שישי בבית אבות\בבי"ח, ולארגן ערב לעילוי נשמת הנרצחים ביישוב, ולארגן חונכיות -שמשנות חיים של ילדים שצריכים את זה- עם ילדים מבתים קשים. יש כל כך הרבה, וחבל שמה שתקוע לנו בראש זה 'הדרכה'. בואו נצא קצת מעצמנו ונחשוב יותר על עם ישראל. 

-כן, זה נשמע כמו נאום נאיבי וקיצ'י, אבל אחריו אם זה משהו יעשה את זה טוב, נראה לי יקרה לכם שינוי בשבט. כמו"כ אחר כך תוכלו לומר את זה למדריכים ולבקש מהם שידברו איתכם על הנושא, וישתדלו להסביר לכם את מה שהם עושים-

מוזמנת בשמחה בש"א לדבר על זהD: וסליחה על האורךP:

אני אשמח ממש לדבר איתך. 

יש לנו סניף ושבט קצת מורכב..

תודה ממש(:

אני ממש בכיף אשמח לדבר איתך על זה ולעזור אם אוכל. (כבר עשיתי את זה בבר לשבט שנכנס אלינו אלינו לגרעין)

עם עוד כמה בנות. כל אחת קבלה את זה אחרת.

עכשיו אחרי שכמה זמן כבר עבר והפסקתי לבכות, ולקחתי את עצמי בידיים אני יודעת להגיד לך שאני מאחלת לכל אחד/אחת שלא נכנס להדרכה שיעבור את זה כמו שאני עברתי, אני מרגישה שפשוט צמחתי מהמקום הזה למקום הרבה יותר טוב. היום אני יכולה להגיד לך שאני אפילו מודה לה' ולמדריכה שלי שלא נכנסתי.

עברתי תהליך באמת מדהים, כי הייתי צריכה פתאום להחליט מה אני עושה עם עצמי-איזה עשייה, איזה שליחות? וזה שאלות שבסופו של דבר לא שאלתי את עצמני לפני כי הייתי בטוחה שאני אכנס להדרכה אז שם אני אתרום ופתאום כשלא הכניסו אותי הייתי צריכה לברר עם עצמי המון דברים.

בתור שבט- כן, זה פגע בגיבוש שהיה לנו אבל אני מקווה שלאט לאט נצליח להתגבש בחזרה. בינתיים יש בנות שמאוד פגועות/ כועסות ואני מניחה שהזמן יעשה את שלו.

המון בהלצחה וזה לא נורא כ"כ..

מוזמנת באישי!

אתה גדל בסניף.

6 שנים משקיע את חייך.

ואז מגיעה נקודת המבחן.

מה יקרה לשבט אחר כך?

בשבט שלי, נכנסו 10% להדרכה.

כן, זה היה מגעיל.

הצוות מתחיל לא לדבר עם שאר השבט, ומץחבר לצוות הבוגר.

האף למעלה כל היום, כיאלו שאנו כבר לא ראויים.

לא פשוט כל הנושא הזה.

אין לי מושג מאיזה סניף את ואיך זה עובד אצליכם,

אבל אצלינו זה עובד עם פוליטיקות.

ולרוב, מי שלא בהדרכה- לא בסניף.

בעיניי, מדירכים לא יכולים להבין את המקום הזה של מי שלא נכנס להדרכה.

כמו מי שעבר טסט ראשון- הוא לעולם לא יבין מה זה להיכשל בטסט.

בכל מקרה, אישית, ההעדפה שלי היא לעבוד על הענווה שלי ולא על הגאווה.

לדעת מה היכולות שלי, וללכת למקופ בו יכירו בערך שלהם.

לא לוותר לעצמי.

יאללה, תשתחררו מזה כבר.

עוברים את השלב הזה.

מדברים על זה עכשיו, מחשבים סיכויים- זה לא בשבילי.

לי לא אכפת מי ייכנס ומי לא, אני רק רוצה להשיאר חבר שלך. בוא נניח את המחלוקות לצד ונחכה להודעה.

וכשנגיע לגשר- נחצה אותו.

ואני באמת חושבת שהכל תלוי איך המדריך מכין את השבט..אם פתאום זה נופל כרעם ביום בהיר ברור ששאר השבט החברה שלא נכנסו יעלמו מהסניף..לשם כך הקימו את פרוייקט דרור שהשבט עדיין ממשיך להפגש פעם בשבוע,עדיין מדבר אחד עם השניה-באותה עשיה.

ומי שלא נכנס בבקשה בבקשה תבינו -יכול להיות שאתה חושב שאתה מתאים ואתה הכי שפיץ בעולם,אבל השאלה היא לא אם אתה מתאים מבין שאר השבט אלא מי הכי מתאים להכנס ולהשפיע על השבט שהוא נכנס.יכול להיות בנאדם שפיץ אבל וואלה חינוך זה לא הקטע שהוא הכי טוב בו..תחשבו על זה באמת שההדרכה זה לא הכל.

אבל חברה תכניסו לחיים שלכם סוג של עשיה,אם לא נכנסת זה לא אומר,תחפשו ותמצאו מי שרוצה להתיייעץ באמת שאני פה.

ב"הצלחה לכולם!בע"ה יהיו לכם חיים הכי משמעותיים שאפשר...

אבל זה רציני וחשוב, לכל המדריכים שמכניסים להדרכה,

לא אני לא מדברת דווקא על הגיבוש ואת מי להכניס, אני רק רוצה להגיד שיש עוד אפשרות שיכולה לשמור לכם על החניכים!!

וכן, אני מתכוונת לגרעין.

במיוחד לשבטים גדולים.

אני יודעת בתור חניכה כמה סיוטי התהליך הזה וכמה זוועה זה לחשוב מי לא יכנס ומה יעשו/נעשה אם לא נהיה מדריכים..

ואז המדריכה שלנו חשבה על האופציה של גרעין. ואני לא מבנ"ע, אין לנו גרעין נחשון, התחלנו הכל מאפס מוחלט וזה הצליח בגדול, לכם לפחות יש את גרעיני נחשון, זה הרבה יותר קל. אבל מה שהגרעין אומר מבחינת התקופה הזאת, חוץ מזה שזה הדבר הכי אידיאלי שיכול להיות (הדרכה והגשמה, עשיה וכו'- מי שרוצה אני יכולה להסביר יותר באישי) זה נותן עוד מקום לחניכים מהשבט, יש לנוער כ"כ הרבה בכח, בגרעין יש מקום לכל סוג של אנשים, לכל רצון לעשות ולהשפיע והגרעין נותן מקום לכל חניך בצורתו.

אצלנו אחרי שהוחלט שיהיה גרעין זה בעצם נתן מקום לכל השבט, כולו! היינו שבט של 24- עשר נכנסו לסניף להדרכה, עשר לגרעין שתיים להדרכת חוץ ושתיים שלא רצו. האווירה היתה הרבה יותר טובה. ממש!

שיהיה ברור, היינו שבט שפיץ וכל אחת התאימה להדרכה, ולכן הגרעין קם כ"כ טוב, כולן שפיציות. וזה המקום להבהיר למדריכים- הגרעין הוא לא ב-מ-ק-ו-ם הדרכה, הוא לא למסכנים שלא מתאים להם להדריך, הוא לאנשים אידיאלים שרוצים לעשות טוב ומסוגלים לכך, יש כאלו שמתאים להם הדרכה ויש כאלו שגרעין. ולכן זה כ"כ טוב.

מה עוד, שאצלנו ובהרבה סניפים יש הרבה דברים משותפים בין הגרעין לצוות וכך זה שומר על היבוש, האווירה הטובה, אין הרבה סנוביות, וזה מראה את החשיבות של שניהם.

אני ממש ממש ממליצה בחום לחשוב ברצינות על הרעיון.

מי שרוצה- בכיף באישי אני יכולה לתת רעיונות ולהסביר עוד.

סליחה על החפירה, אני מתה מעייפות..:S

מקוה שהובנתי..

תודה, אתם ממש עוזרים, מבטיחה(:

אני ממש רוצה לדבר עם כולכם בשיחה אישית, באמת. 

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.