ריקודים נפרדים ישיבה מעורבת...אני אישית לא רואה פסול בזה שזוג יבוא לחתונה וישב ביחד

זה חלק מהחוויה לבוא ולהנות ביחד ולא להיפרד בכניסה לאולם ולשבת עם אנשים זרים שאתה והיא לא מכירים...

לי זה קרה לא מעט שבאתי עם המשפחה לאירועים ולא ראיתי אותם כל הערב וממש לא נהניתי

וזה גרם לי לא לרצות ללכת יותר לחתונות חרדיות (אצלם זה הרבה יותר נפוץ)..

שתזכו לראות הרבה אור.

מבחינת ההלכה -  הבעיה העיקרית היא ריקודי נשים. אני משער שאין מחלוקת על כך שריקודי נשים יופרדו במחיצה.

בהרבה מדי ארועים נפרדים לחלוטין מצאתי את עצמי מהר מאוד בחוץ עם החבר'ה ו/או עם אשתי. במיוחד בארוע בו אנחנו חברים של החתן/כלה וממילא לא מכירים אף אחד.

הייתי גם בכמה ארועים בהם הזוג (או במקרה אחר, צד אחד) "כפה" את ההפרדה. מה שגרם לזה שהקהל  החילוני/ה"לייט" בחלקו (ובמקרה אחד גם בעלי השמחה, מהצד שהתנגד להפרדה) "שם פס" ונכנס לצד של הנשים כדי לראות את סבתא ודודה וכו', בזמן שהתנהלו שם ריקודים, שזה כבר בעיה הלכתית ממש.

בסופו של דבר זה ערב בודד, שבו אתם צריכים לשמוח עם היקרים לכם. לא שווה לעשות בלגן ולגרום לאנשים שלא מבינים לעגמת נפש (במיוחד אם הם בסך הכל חומרה).

זה לא העיקר. יש כמה דברים חשובים יותר שעדיף שתשקיעו בהם בתקופה הרלוונטית.

בהצלחה!

אבל הכיתוב על ה'לבוש צנוע' יכול לבוא בשורה התחתונה של ההזמנה, ואז זה נראה חלק ממנה והרבה יותר מכובד.

אם שמים פתק נפרד זה נראה כמו שלט הדרכה לביקור בבית כנסת, וסוג של ביקורת.

אם ההלכה אומרת לעשות נפרדת לחלוטין וככה עושים כל גדולי ישראל והחרדים לדבר ה' .

אני חושב שבמקום לחשוש מה יגידו . כדאי שתפנימו שזה היום הראשון שלכם כזוג

אתם מתחילים בבנין בית נאמן בישראל כאשר נמחלו כל עוונותיכם

האם בשביל "מה יגידו" כדאי להיות כפוי טובה לקב"ה ששידך בעיניכם ולהראות לו  שהוא לא הכי חשוב ח"ו

חבל שאתם לא רואים את חומרת הדבר . התחילו בניין ביתכם בקדושה וטהרה וברגל ימין .

דבר נוסף מעולם לא היה אדם שחזר בתשובה  אחרי חתונה מעורבת רק בגלל שהתפשרו בשבילו

ואם היה , הוא בטל באלף . חשב שתדעו שאתם לא קבלני קולות אתם קבלני מצוות

אל תתפשרו על חשבון כבוד ה' ומצוותיו , תתפשרו על ממונכם  וכבודכם אך לא על כבוד שמים .

מניסיון , חילוניים ומסורתיים מעריכים יותר את אלו שדובקים באמת ולא אלו שמתפשרים עליה כשקצת לא נוח .

סה"כ לילה של כמה שעות שבע"ה ילווה אתכם עד 120 . לא חבל . כבדו את המלך ולא את עבדיו !

להחזיר בתשובה אפשר כל השנה , דווקא  בזמן חתונתכם להתפשר , אתמההה !

שבע"ה תכירו טובה לקב"ה באמת ותלכו בדרך הקדושה ושתהיה לכם חתונה יהודית אמיתית ושמחה .

ולכל המגיבים אחרת אל תעשו אזנכם כאפרכסת . שנה טובה ושמחה .

למעשה, זו חומרה של כמה עשרות שנים. לא יותר.

פורסם בעבר (חבל שאיבדתי את המקור) שחתונתו של הרבה שלמה זלמן אוירבך הייתה בישיבה משפחתית, וכך גם רבים אחרים באותה תקופה.

מצד שני, וזה נכון - הארועים היו הרבה יותר משפחתיים והרבה יותר קטנים.

יש תמונות של חתונתו של הרב שלום נתן רענן עם בתו של הראי"ה קוק  זצ"ל והישיבה שם נפרדת. (אא"כ רק התמונות נפרדות - לא נראה לי סביר)                      

נדמה לי גם שקראתי תיאור של החתונות בתימן, (אולי בספר של הרב קאפח) שגם בו מתוארת ישיבה נפרדת.

לא חקרתי את הנושא ואיני יודע מה נהגו בכל ארץ וארץ ובכל חתונה וחתונה.

עד כמה שזכור לי יש מקורות הלכתיים בראשונים לגבי ישיבה נפרדת.

אינני בא להביע דיעה הלכתית, בפרט לא לגבי מקרה זה.

ולגבי לכתוב על לבוש צנוע, גם לי נראה שעדיף לכתוב בהזמנה עצמה.

(ואגב, כיתוב כזה אולי יכול לחסוך לא רק בעיות הלכתיות, אלא גם אי נעימויות)

                            I

       I    

                            I

_______

כך נראה להגיה לענ"ד. ובפרט בריקודים.                          

עם הרב רענן זצ"ל. כל אחד יכול לראות. כמובן, יש שם בחדר רק גברים. חבל לשער היסטוריה בכזאת קלות: "למעשה זו חומרה של כמה עשרות שנים"... בשביל להגיד דבר כזה - צריך, דומני להיות בקי מאד בהלכה ובהיסטוריה.

למיטב ידיעתי, היכן שהיו יותר מהמשפחה המצומצמת, בכל אירוע מצוי (שבאמת היה קטן מאד בדרך כלל), היו ממש באופן טבעי יושבים הגברים לחוד והנשים לחוד וכלל לא העלו בדעתם לשבת בתערובת.

ברור שהבעיה אינה בכך שהאדם יושב עם אשתו וילדיו - שזה נעים לרוב הבריות מצד עצמו - אלא בכל מה שמסביב.

ואינני מתייחס לנושא השירשור, שבזה צריך לעשות שאלת חכם כבכל שאלה מורכבת.

בעזהי"ת.

וואייייייייייייי איזו שמחה!!!! עצומה!!!! ב"ה!!!!

=]]

לגבי שאלתך, אפשר לעשות חצי ישיבה נפרדת, חצי ישיבה מעורבת... ז"א לחלק את האולם ל3 אזורים: נשים, גברים, משפחות.

לדעתי זה עונה על הצרכים של כולם, פחות או יותר...=]]

ראיתי שחברה שלי [בעצם, גם את מכירה אותה...נריה עדה ] כתבה "לבוש צנוע (יהלום) את האירוע" בתחתית ההזמנה,  כשבמקום המילה "יהלום" הופיע ציורון של יהלום. ככה זה הופך את זה ליותר קליל ונחמד

שיהיה בשעה טובה!!! והמון ב"הצלחה!!! =]]

"לבוש צנוע - היהלום של הארוע".

מאחר וממילא אי אפשר להכריח אף אחד מוטב לקבוע גם מקום למי שרוצה לשבת עם משפחתו או חבריו וגם אזורי ישיבה מופרדים.

לצערי לא הצלחתי להגיע לחתונה שלה.. :/

אנחנו כנראה נעשה את מה שהצעת- זה פתרון טוב לכל הדיעות.

ביחס לעניין השני, ההזמנות כבר הודפסו מזמן ולא הוספנו עליהם את המשפט הנ"ל כי לא חשבנו על זה באותו רגע.

האופציה כרגע היא או להוסיף למעטפה, או לא להתייחס לנושא הלבוש כלל. מה עדיף לדעתך?

כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה יקירה!

אם אתם מחליטים כן לשים פתק-

אולי שיהיה ניסוח מורחב - משו בסיגנון

מומלץ להצטייד בלבוש חם- בהתאם לאויר הירושלמי (?) הקריר

לבוש צנוע יהלום את האירוע

אם לא כותבים כלום-

יש מצב שאמא שלך משחילה לדודות את המסר- בטלפון?

בעזהי"ת.

זה נותן תחושה שלחלק מהאנשים כתבתם את זה ולחלק לא, וזה ממש לא נעים...

אולי פשוט בטלפון כזה, כשמדברים, להסביר שזה אירוע של דוסים [דבר שהם יודעים ממילא, לא?].

ו, הכי חשוב, מתי החתונה?

שנה טובה אחותי

ובעיני זה היה מצויין.

שימו כמה שולחנות במקום שלא יפריע לרוקדות, לאותם קרובים חילוניים ושלום על ישראל.

לא שייך להושיב את המשפחות בנפרד.

מצד שני אין סיבה להושיב את החברים של החתן עם החברות של הכלה (למרות שזה יכול להיות מועיל...).

לכן כדאי להושיב את המשפחה באמצע ואת החברים והחברות בשני הצדדים של האולם. כמובן רחבות ריקודים נפרדות עם מחיצה ראויה ושלום על ישראל.

החברות של הכלה שולחן ליד שולחן...

(ממש לא חתונה חילונית)

גם אני הייתי וממש יכול להיות שיצאו מזה דברים...

גם לי יש לא מעט דודים לא דתיים (בערך רוב צד שלם)

וכשאח שלי עשה חתונה נפרדת לחלוטין הם נהנו מאד, ואפילו דודה שכל הזמן יש לה מה לומר אמרה שהיא סוף סוף נהנתה מלראות את השמחה - כי כשהבנות רוקדות מאחורי מחיצה- לא רואים כלום.. (והיא לא מאלה שבאות לרקוד.. ככה זה הגיל וזה..)

וגם-כל הדודים שלי אמרו שהם מעולם לא ראו שמחה כזאת! הם פשוט הרגישו את הקדושה ולא ידעו איך לומר זאת...

הם הרגישו משהו מיוחד,

אז נראה לי שזה קידוש ה'.

תעשו מה שנראה לכם הכי נכון- והם יתמודדו יפה יפה. (כמו שאנחנו מתמודדים כשאנחנו באים לאירועים שלהם)

ב"ה אחי התחתן שבוע שעבר. הוא התחתן בחתונה נפרדת לגמרי (יושבים בנים לבד ובנות לבד, גם משפחות..) המשפחה המורחבת שלנו מצד אמא חילונים לגמרי והיו לי ולאחי המון ויכוחים בעיניין.. דעתי היא-משפחות יושבות יחד, כי דבר יותר קדוש ממשפחה שיושבת מאוחדת יחד בשולחן אחד וחברים וחברות בשני קצוות שונים של האולם. ואם מאוד מפריע לחברים אז עם מחיצה.. וכמובן שריקודים מופרדים לגמרי עם מחיצות אטומות המסתירות את הנשים. 

אבל-

החתונה כמו שאמרתי היתה נפרדת לגמרי והדודים החילוניים נהנו מאוד, כן שמנו קצת שירים של מידד טסה שמסתבר מאוד במודה אצל החילוניים וכולם נהנוושיבחו..

לגבי הלבוש-

נראה לי שזה שאתם דתיים כולם יודעים, לא? גם אצלנו היתה התלבטות אם לרשום "לבוש צנוע יהלום את הארוע" ובסוף אמרנו שכדאי  לכתוב כדי שאף אחד לא ייכשל "נא לבוא בלבוש צנוע" אף אחד לא נפגע, להפך-כולם היו לבושים בשיא הצניעות, חצאיות אחרי הברך, חולצות שלושת רבעי וכיפות (לא, לא ביחד..)

היה מדהים לפי מה שכולם אמרו..

העיקר והכי חשוב זה מה שישמח את החתן והכלה, אנשים מכבדים הם מטבעם טובים הם לא רוצים להרע לכם והם יבואו לחתונה וישמחו איתכם וישמחו אותכם..

מזל טוב!!!

שאין עליו מחלוקות יותר מידי...

דווקא כאנשים שמייצגים את הדת, צריך לייצג אותה באופן הכי ישר ואמיתי.

להראות מהי חתונה יהודית, שמחה יהודית וקדושה יהודית.

גם לנו היתה את ההתלבטות הזאת

המשפחה שלי 99 אחוז ממנה חילונים (בקיצור חוץ ממנו)

והיה לי ברור שאני רוצה נפרד, זה ה-יום שלי, זה היום שממנו הבית שלי מתחיל

ואני רוצה את מירב הקדושה.

מעבר לכך שאחותי הגדולה כאשר היא התחתנה היה נפרד לגמרי וכולם זרמו עם זה, היא רק חרדית.

אז תמיד אמרו לי טוב אבל את לא חרדית כמוהה אז בטח אצלך יהיה ישיבה מעורבת.

והמשפט הזה רק גרם לי לרצות יותר נפרד, כי תמיד מסתכלים שאצל החרדים ההלכה מוחלטת 

אצל הכיפות סרוגות הם ככה ככה, בעיקר חילונים טועים בזה.

אני יכולה להגיד לך שכל החתונה דודות שלי לא הפסיקו לבכות (בכסא כלה וכו') ולרקוד!!!

והן לא מאלה שרוקדות בכלל, הן פשוט השתוללו כמו ילדות קטנות.

ואח"כ הן לא הפסיקו להגיד כמה שהיה מדהים וקדוש אני אצטט כי המשפט של אחת היה חמוד משהו

"ממש הרגשתי את השכינה"

ועוד שיקול קטנטן שהיה לי, בגלל שהמשפחה של בעלי דוסית ממש, ובגלל הבחורי ישיבה הרבים שהיו,

הרבנים משני הצדדים שלנו, 

לא יכולתי לסבול את המחשבה שהם בחתונה שלי יהיו חשופים למראות של חוסר צניעות.
וזה לא אחת שתיים, זו משפחה שלמה!

(ואנחנו משפחה פתוחה אז אנחנו גם מבקשים שילבשו חצאיות וחולצות עם שרוול...ועדיין זה לא צנוע בכלל!
כמה שהן צדיקות ומנסות להתלבש צנוע באירועים שלנו)

מזל טוב ובהצלחה!

אם הייתי חילוני הייתי נפגע יותר מהוראות לאיך אני אמור להתלבש,

מאשר אם היו עושים את החתונה שלהם נפרדת לחלוטין.

או במילים אחרות:

לדעתי עדיף לעשות חתונה נפרדת כדי שלא ייכשלו,

מאשר לשלוח "לבוש צנוע יהלום את האירוע" שלדעתי פוגע.

ההורים שלי לא הולכים לחתונות נפרדות כמעט, ואם כן הולכים תמיד מקטרים. כשאתה עושה חתונה נפרדת אתה מפריד משפחות. לפעמים בא רק זוג ואתה גורם לכך שהאיש ישב לבד והאישה לבד, והתוצאה - הם פשוט לא יגיעו לחתונה שלך, אם לא תהיה מספיק חשוב בעיניהם.

כאשר מדובר בחילוניים - קל וחומר! הם לא ידונו אותך לטיפה של כף זכות ובצדק. חלק מהם לא יגיעו בכלל (גם חלק מהדתיים). התרבות הזאת זרה להם וזה ישאיר אצלם טעם מר, וגם אצל אנשים כמוני, יש לציין.

אפשר לדעתי, למצוא את דרך המלך ולהפריד בריקודים בלבד. הפרדת ישיבה זה דבר מלאכותי שאינו מקובל בימינו בשום מסגרת (גם בעבודה שלך אתה יש "מחלקת נשים" ו"מחלקת גברים"?) והוא גם מאוד לא מתחשב באורחים שאינם חרדים.

כבר הסבירו פה את החשיבות של זה שהערב הזה הא ההתחלה והיסוד של החיים המשותפים שלכם

כי אפשר באותו יום (או יום קודם) לצום

אפשר להתפלל כל היום

אפשר ללכת לכותל

אפשר להתכונן לחתונה מבחינה רוחנית כדי שתהיה התחלה קדושה

אבל בלי להתכוון לערבב  את האורחים וזה גם חלק מההתחלה... (נראה לי שהצלחתי להיות עדין (!..?)

לגבי יחס האורחים

לפני החתונה משכנעים + מצפון + איומים ++++

בחתונה מצחקקים כי בכל זאת זה מוזר  (יש הממשיכים להתלונן כי זה אצלם בדם)

אבל כולם נהנים כי תכלס הדודה לא רוצה לדבר עם בעלה כשהיא פוגשת את אחותה הרחוקה

והדוד  גם פוגש משפוחה שלא ראה כבר...

אחרי החתונה :    יש כאלה שמיד אחרי ויש כאלה שבאיחור מסוים

כולם מודים שלא היה נרא ובאמת היתה חתונה שונה מהרגיל והיה ממש מרגש... ומתחילים להסתכל אחרת

כל הנ"ל אם הם סתם חוששים ולא אם הם אנטי באידיאל

אם כך אז יש הרעיון של לחלק את האולם ל3 כלומר

האולם נפרד בנים ובנות ואני את נפשי הצלתי

ואם אתם (האורחים) מתעקשים אז יש מקום גם למשפחה (ומי שסתם מתעקש)

ההזמנות כבר מודפסות אז אפשר לפזר באוויר שזו תהיה חתונה דוסית (או במילים שלכם) ולהסביר למי שצריך שזה כולל גם ביגוד "חם"

ש-אולי היו יכולים לקרות.

מי שמעוניין במשהי שמאחורי המחיצה יכול לפנות לחתן או לכלה והם יוכלו לעזור לו בזה...

האנשים בעד תנועת נוער מעורבת.

של זרקנות כי כמו שיש את אלה שמחפשים שידוך יש את אלה שיבואו לדבר עם בנות במטרה - לדבר. ומפה יכולים להתפתח דברים לא טובים

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!