ברוכה הבאה לתיכון!
המשפט "כל ההתחלות קשות" הוא לא סתם קלישאה.
לי, המעבר הכי קשה שהיה לי בבית הספר, היה המעבר מח' לט', ואני עוד נשארתי באותו מקום...
זה דבר שדורש דברים חדשים שעד עכשיו לא להתעסקת בהם.
השנה רק התחילה. תני לעצמך את ההזדמנות לצמוח ולגדול שם.
עוק מוקדם מכדי להרים ידיים ולהתייאש.
עצתי היא,
שבנתיים תמשכי עוד חודש, חודשיים ככה. ולא מתוך גישה שלילית של איך לא טוב לי כאן, אלא איך אני מוצאת את המקום לבטא בו את היכולות שלי. לחפש את נקודות האור.
אם הבעייה היא יותר ספציפית, עם מורה מסויימת, תלמידה מסויימת- אולי כדאי לשקול לעבור כיתה?
וגם, בינינו ככה, אל תמדדי את עצמך לפי האנשים האחרים. תנסי להופיע את הנשמה המיוחדת שלך, את לא צריכה להרגיש נוח לידם- הם צריכים להרגיש נוח לידך. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.
ובכל מקרה- לא להתייאש!
כשר' נחמן אומר שאין ייאוש בעולם כלל, הוא לא התכוון שאין באמת ייאוש, אלא שאין שום הצדקה למצב הייאוש בעולם.
ב"ה זכינו ויש עוד בתי ספר רבים, ותוכלי למצוא אחד כלבבך- כי הרי חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.
בהצלחה!