אצלי ברור שזה לא מוסיף.

ונראה לי שגם מוריד קצת.

אני לא מדבר על משפחה נורמאלית שלא גומרת במינוסים.

אני מדבר על עשירים (לא צריך להתבייש לקרוא להם כך ולהתחבא מאחורי 'אמידים').

אתה אומר שאצלך זה מוריד -

בתור בחור?

או בכללי?

כמו שכתבו פה בהמשך התגובות.

לפעמים זה כספית לא כיף- כי היא רגילה לסטייל אחר של קניות, אוכל וכו'.

וכן יכול לגרום לבלאגנים וויכוחים בנושא הכסף בקשר לחתונה.

והעיקר, יש מנטליות.

הכסף לא בא לבד, יש לו תופעות לוואי, לא תמיד הם גרועות ורעות. אבל זה סוג של תרבות.

כמובן, תמיד יש יוצאים מן הכלל, ואין עניין להגיב בסיפורים על 'מישהי מהרצליה והיא מזה צדקת'.

המנטליות שנספחת למצב האקונומי-כלכלי קיימת ובעייתית בעיקר אצל העם הנשי.

כלומר, החשש- שהיא תקנה יותר מידי.

אם המצב הפוך, שהוא העשיר, גם יש מקום לחשש הזה?

שאלה היפוטטית..

(מה המילה ההזויה הזו, חשש..)

מנטאליות זה כל החיים.

דוג'- איך מסתכלים על דברים, כמה הכסף משחק בחיים מקום, ולא מצד החשבון בבנק - אלא כמה חושבים על זה.

זו דוג' קטנה, אבל אדם שלא כ"כ משחק אצלו בנפש הכסף יכול להשתגע מלהיות ליד אדם כזה.

מנטאליות זה גם לבוש, בלי קשר לכסף, זה סגנון, זה עיצוב של הבית.

זה איך מחנכים את הילדים וזה איפה אלוקים היה בשואה....

נ.ב. ידעתי שההסבר יידרש, אבל לא היה לי כוח.

יכול להיות שדווקא בת מבית כזה - בגלל שאף פעם לא היו לה דאגות כספיות לא תייחס לכסף חשיבות רבה כל כך. היא יודעת שאושר לא תלוי בכסף..

ויכול להיות שדווקא מי שבא מבית שאין בו תמיד, ירדוף כל חייו אחרי הכסף.

וכמובן - כמו בשרשור לגבי "המשפחה לא מספיק תורנית", לא בהכרח שתכונות ההורים ותכונות הבית שגדלה בו יעברו אליה במדוייק. שהרי אנו מאמינים ה"קלותה של תשובה" (הוצאתי מההקשר, נכון, אבל בשביל להבהיר שאדם יכול לעשות שינוי נפשי דרסטי).

שמאפיינות מנטליות של בית עשיר.

אבל אתייחס לאחת הדוגמאות שהבאת-

ההתייחסות לכסף לא חייבת להיות קשורה למצב כלכלי.

אני מאחלת לכולנו, שהיחס הנכון לכסף לא יגיע לאחר יסורים

ומתוך הכרח. אלא מתוך בחירה. מתוך שיש..

אתה לא אוהב דוגמאות ובכ"ז אתן:

יש לי חברה שב"ה לא חסר להם כסף ובכ"ז היא משלמת לעצמה על הפלא' לדוגמה. וזה למה? כדי לחנך אותה להעריך כסף שהיא מרוויחה וללמוד לחסוך כשאפשר.

והשאלה שלי עדיין עומדת בעינה.

האם ההשפעה של מצב כלכלי בבית משפיעה באותה מידה גם על בנים?

לא כולן אוהבות מתנות יקרות. את חלקן אפילו אפשר לקנות בארטיק מישמיש (אאווטינג)

אסביר (כיתה ב'):

את כתבת שיש חשש גם אצל הבחור לבזבוז כסף בקשר לאיכות מוצר ומותגים.

אני כתבתי שלא לכל ספר יש מותגים.

כלומר, לא תמיד יש את החשש הזה אצל בחורים. (מ.ש.ל)

.נ.ב. לקנות כלי עבודה איכותיים זה ננחשב בזבוז? |חושש|

שלא נהרס אחרי 3 כביסות ולא לקנות בשוק נחשב בזבוז?!...

אבל מה זה נהרס?

ומי לימד אותך לכבס????

<צ>

(פעם ראשונה שאני שם את זה , איכס, קרה לי משו בר"ה)

לא מבינה כלום במכונת כביסה!

מעדיפה לכבס ביד מרוב חשש להרוס אותה...

ולעניין - נהרס - כבר לא תרצה ללבוש אותו עקב שינוי צבע וגודל ואיכות.

לקנות בגד בזול שפשוט מסרב להתבלות! איזו ברכה

אז מה שאני מסכמת לעצמי זה ש-

אפשר ללמוד לקנות בגדים איכותיים ולא יקרים (שהמחיר יהווה שיקול בבחירת הבגד ולא רק היופי)

ושנראה לי שזה עוד אחד מהדברים שעובדים עליהם ביחד..

אם יש ידיעה מראש שנכנסים למצב כלכלי לא כמו שהיה בבית ההורים, ויש מוכנות לכך,

לומדים ביחד תרבות צריכה מחודשת.

(כמו שלומדים הרבה דברים אחד מהשני)

אני כן כתבתי עם קשר לתגובה שלעיל...|מתבכיין||מיילל||המורה תסלחי לי|

עושר מדובר.

מצד אחד הייתי מאד רוצה לומר שזה בהחלט לא מעניין אותי, וזה בהחלט לא (אמרתי) ושאני מוכנה באמת ובתמים לחיות חיים לא מהממים ומדושני ענג. אך בימים כמו שלנו, שמאוד קשה לפרנס, ולא מספיקה משכורת של אחד מבני הזוג בשביל ל"גמור את החודש" אין ספק שנק' התחלה טובה יכולה רק להועיל. בנות ישראל הנפלאות שאני מכירה היו אף יותר משמחות לקראת בחור כנ"ל, אך האם זה יעשה אותו שווה יותר? לא.

ונסיים בתזכורת- כסף הוא לא מטרה,כסף הוא אמצעי. הרבה כסף-זו מטרה!!

אם הבחור גם מעוניין לשבת הרבה בישיבה,

זה יכול לסייע ולהקל מאוד על שנות הנישואין הראשונות.

מעבר לזה, לא משמעותי לי.

סה"כ העושר הוא לא זה שיוצר את האושר.

האושר הוא משהו פנימי, שמחה פנימית שלא קשורה בחיצוני.

זה יכול לעזור, אבל זה לא מה שיקבע לי אם להפגש עם בחור מסויים או לא.

ובכ"ז אין ספק שזה מקל.

ועוד משהו, זה תלוי מנטליות.

בחורה שרגילה כל שני וחמישי לקנות בגדים בקניון,

יהיה לה קשה להתרגל למציאות של צמצום.

לעומתה בחורה שחונכה לריסון עצמי ולחסכנות-

תסתגל יותר בקלות למציאות של שנות נישואין ראשונות. בד"כ.

משפחה כזו למשל מסוגלת לפעמים (תלוי איזה סוג של אמידים/עשירים) להפיל קשר בגלל רצון בחתונה מפוארת או 7 ברכות במלון (סיפורים שהיו, וחלקם אף עלו כשרשורים בפורום).

לעיתים גם קשה לבחור/ה להסתגל מבית שלא חסר בו דבר, למשפחה צעירה, שקצת קשה לה בהתחלה כמו לכולנו.

מה אתה לא יודע.??

עזוב אותך איך הוא נראה.. הוא יכול להיות מפלצת עם קרניים.. העיקר שיש לו הר של מזומנים..

עזוב אותך מידות טובות.. הוא יכול להיות אגואיסט קנאי,חוצפן ומעליבן.. העיקר שהכיסים שלו מרשרשים..

איך יראה שולחן השבת שלנו?? מה עם חינוך הילדים?? שטויות!! קצת כסף והכל נפתר...

מה אנחנו??? מתחתנות בשביל כסף??? נו באמת....

אני מודה שזה יכול להיות מאוד נחמד לא לדאוג לפרנסה.. אבל מכאן ועד לרצות אותו מאוד רק בגלל זה יש חצי גלובוס בערך..

קורע.. בדיוק קראתי את גאווה ודעה קדומה.. זה בדיוק על זה..

מומלץ בחום רב!!!

בהיותה חלוצה ברעיונותיה בחברה בה נולדה. אבל, מצחיק לשלוח אליה, כאשר מורשת ישראל עמוסה בנושא.

אני מרגישה כמו כופרת...

האמת שאני מלאך תמים וצדיקה בכלל...רק חסר לי ביגלה על הראש ואני אהיה באמת מושלמת..

כו-לה נתתי המלצה לספר שבעניי יפה מאוד ושבמקרה מדבר על אותו נושא!

אז, למה לא להנות מיתרון האמידות? מה, הוא גנב? ולמי שמעלה כאן את החשש שהאמיד יתקשה לעמוד בתנאים של בניית חיים מהתחלה, אולי בתנאי מצוקה, הייתי רוצה לחשוב שזה לא כך. אלפים מבוני ארץ ישראל עזבו בתים משופעי כל טוב והלכו לגור בקרוואנים מצ'וקמקים ולא הרגישו חסרים משהו, להיפך. ואיש את רעהו יעזורו ויאמר לאחיו חזק!

נכון, לעיתים יש בעיה עם הורי האמיד/ה, העומדים על השתתפות שווה בשווה בחתונה פזרנית, כדי לעשות רושם (רושם שלילי על בעלי ערכים), ואף מוכנים להפיל על כך שידוך, ואולי, מלכתחילה, העמידה על קיום חתונה מפארת, נועדה לטרפד את הכל.

אגב, העושר יכל להיעלם כהרף עין, העיקר, האושר. וכידוע, איזהו עשיר, השמח בחלקו, ואיני מתכוונת לעניים מרודים, זה יכל, בהחלט, להרוס נישואין. אז שיהיה בהצלחה לזוגות אמידים ופחות אמידים. שתזכו לבנות בתים נאמנים בישראל.

במידה והבחור/ה כן "אמידים" מתיי הייתם רוצים לשמוע על זה?

או במידה וב"ה אתם "אמידים" ובא לכם קצת אווטינג (), מתי הייתם מספרים ואיך?
 

אני יודע על חבר שלי, שב"ה התברכו בשפע רוחני וגשמים,

שהדגיש כל הזמן שלא נספר למשודכת מילה וחצי מילה על ההון המשפחתי!!

זה היה קצת קשה כי שם המשפחה שלו די מסגיר (אוי נו, לא רוטשילד אבל קרוב...)

בסוף הבחורה בכלל לא קישרה בין השם משפחה ל$$$$$...

אבל כשהיא ראתה את הטבעת

השאלה היא עד כמה זה נחשב מבחינתך.

וכמובן מה אתה עושה עם זה? (מזמין אותה למסעדה/ לבילוי משותף..)

עיקר ההיכרות עם אדם - הוא עם האישיות שבו. עם דעותיו, עם מידותיו, עם

גישתו לחיים. בצבא אמרו לנו: "רושם ראשוני קובע", וכמה שצדקו.

ככל שהרושם הראשוני עוסק יותר בתחום האישיות - כך ההיכרות היא יותר איכותית

ומהותית.

כך בהמשך יותר קל להכיל "קופות שרצים" (כלשון הרב צחקן שליט"א) למיניהן,

בתקווה כנה שהן לא משהו בעייתי, אליבא דאמת.

בסופו של דבר מה שאדם בוחר לספר על עצמו, מראה על מידותיו-

שהן העיקר בהכרות ובהחלטה בסוף.

אפילו לא לרגע אחד...

אותו בחור שסיפרתי עליו עשה איתי שנתיים+- מהשרות הצבאי,

הדבר האחרון שהייתי אומר עליו זה שהוא מפונק, ממש לא...

אבל כמו ש"רחלקה" כתבה, כן רואים את זה בהתנהלות,

האדם (בהכללה!) מקרין יותר סדר, יותר יציבות, שוב לא תמיד...

אישית- יש חשש מסויים מבחורה "אמידה" מידי,

איפה-שהו זה יותר מחייב אותך לעמוד הסטנדרט...

למרות שאני ממש לא מאמין שיש קשר בין מנטליות מפונקת |חש את עצמו|

לבין כסך בפועל, לא חסרים אנשים שחיים בתקציב נורמלי וחשים את עצמם...

נקדש את שמך- את התשובה לעצמי כבר יש לי וזו^ באמת התשובה...

                       השאלה שלי היא יותר אנטרופולוגית...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

                       בכללי רוב השאלות שלי בפורום הם מנקודת מבט אנטרופולוגית ולאו דווקא שאלות יישומיות...

כמובן שצריך להזהר מ"מודעות יתר" שאין לה ביטוי מעשי...

אבל זה כבר דיון אחר לגמרי...

"האדם (בהכללה!) מקרין יותר סדר, יותר יציבות, שוב לא תמיד..."

בהכללה! כזו גורפת....

זה ממש לא קשור לכמה כסף יש לבן אדם בארנק!!

בן אדם בוגר שיודע לעשות סידרי עדיפויות גם עם משכורת מינימום ידע להקרין כלפי חוץ את כל מה שאמרת..

אני חושבת שכמות הכסף שיש לאדם בארנק הייתה מטרידה אותי ברגע שזה היה הופך להיות "האישו" שלו..

זה מראה הרבה על המידות של האדם..

וזו כבר בעיה...

את צודקת! למרות שענינן של הכללות להכללי, זו אכן הייתה הכללה הכללתית במיוחד

לנקדש את שמך...

בכל אופן אני בטוחה שאתה מסוגל להבין מה טוב לך...

גם בלי שהגברת תדבר יותר מידי...

וזה שמישהו יכול להבין גם בלי שהצד השני מדבר יותר מידי (או בכלל),

לא נותן לו את הרשות לדון את האדם שיושב מולו לפני שהוא פותח את הפה בכלל...

וזה גם לא בריא!! מה גם, שלא תמיד אפשר להבין ה-כ-ל, גם אם ממש רוצים...

עד כאן עם האווטינג להיום!!    סוף דיון.

ככה ??

ככה יותר טוב (זה להתחלה)

(חיוך ברור!!!!!)

לא אמרתי שתדון את האדם שמולך בלי שהוא פותח את הפה

אמרתי שאני סומכת על האינטיליגנציה שלך שתדע להבין מה טוב לך גם בלי יותר מידי דיבורים

תמיד זה טוב לשאול אם ממש רוצים לדעה ה-כ-ל...

ואני בטוחה שיש דברים שאפשר להבין גם מדרך התנהלות של האדם בדברים אחרים..

אוף נו...

אתה מבין למה אני מתכוונת

טוב.. טוב.. טוב

|מודה באשמה|
אני מבין למה את מתוונת

לאחרונה במזל טוב, התחתן חבר טוב מאוד שלי. היינו יותר משנתיים וחצי חברי חדר

בישיבה, והיינו משוחחים עמוקות על בסיס כמעט יומי. הוא יהודי מיוחד מאוד, שבאמת כל

מי שיש לו בעיה היה פונה אליו להתייעץ, לשחנ"ש, לקבל חיזוק ועידוד, וכן הלאה.

רק לאחרונה, אחרי החתונה וכל הארועים הנלווים (והמפוארים!), יצא לי להתקל בפרצוף

של אביו באתר חדשות כלכלי. מה מתברר? שמי שהיה אחד היהודים שהייתי הכי קרוב אליהם -

הוא בן של יו"ר ונשיא של חברת היי-טק רצינית וחשובה מאוד בהרצליה פיתוח.

במשך כל הזמן הזה - הנושא הזה לא עלה אפילו פעם אחת.

אם הייתי יודע זאת מההתחלה - מן הסתם שכל ההכרות שלי איתו הייתה אחרת...

נקודה למחשבה.

אמהלה! יש כ"כ הרבה דברים חשובים שמריך לבדוק, ולהכיר אחד בשני..

והדברים האלה ("מבוסס"..) נראה לי כ"כ שולי..

העיקר שיש לו מידות! ודרך ארץ! כסף וכ"ו.. זה שטויות בחיים- זה רק כח עזר- זה ממש לא העיקר!!

כולנו משננים העיקר מידות ודרך ארץ, וזה מצויין.

אבל במבחן המציאות לא תמיד השכל מצליח להוביל או שיש צד שנוטה ל.. ולא תמיד זה כ"כ פשוט שאנחנו נמצאים בתוך זה.

לפעמים היה נדמה לי שיש כאן שאלות שהתשובה עליהן ברורה, אבל עצם העלאת השאלה מחדדת לנו עד כמה התשובה ברורה לנו וזה חשוב בפני עצמו. וגם כדי להתמודד בזמן שצריך את התשובות הברורות האלו, צריך שהם תהיינה מונחות מקדימה שם בראש כדי לשלוף אותן בטבעיות..

אגב, זה נכון לגבי הרבה מצבים. בזמן משבר אנחנו נעזרים בכל מה שרכשנו קודם, מה שיהפוך את ההתמודדות ליותר קלה וקצרה זה כל הדברים שקרו קודם והתקבלו כדברים ברורים.

אישית, ברור לי שזה לא ה-דבר החשוב באדם.

אך אודה ולא אבוש, שזה ייתרון לבחור כזה.

במיוחד אם הוא רוצה ללמוד באיזו ישיבה, והבחורה גם היא לודת או משהו בסגנון..

זה קשה לחיות ככה.

לעניות דעתי, הנושא הזה יכול להעיד מי האדם עצמו-

איך שהוא מתייחס לכסף שיש למשפחה, זה מראה על האישיות שלו.

ולכן-

זה לא כ"כ חשוב הכסף, אלא מה הבחור אומר ופועל בעניין.

בקיצור, דעתי האישית היא שזה כן פלוס מסויים, אם כי בכלל לא הדבר שאברר עליו לפני.

אם זה יעלה תוך כדי הפגישות- מה טוב.

אוף.. יצא לי כזה מבולגן.. סליחה על החפירה.

גם לזה יש מחיר ,קצת סנובים ,הם צריכים להחליט .בעל המאה הוא בעל הדעה

ומצד שני הזהרו בבני עניים..........

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון