הייתי מספר לו, וממליץ לו איך ללכת ולגבות את הכסף בחזרה מהמוכר.
כלומר, מה להגיד, איפה הבעיה ולמה זה לא נקרא מהודר\לכתחילה.

מקרה לא נדיר בכלל למרבה הצער

כמובן תלוי מי היהודי...אבל...

בגדול אין כמו האמת !

אפשר לעטוף אותה בצלופן וורוד, אפשר לחבק את היהודי ולהבהיר שהתפילין כשרות ולא היו ברכות לבטלה וכו..

 אבל...

אי אפשר להסתיר את האמת . עם כל הכאב .

בשלב השני אחרי ההלם אם הוא מעוניין אני שולח אותו למי שמכר לו.

לא לפני שמצייד אותו בחוו"ד של עוד מגיה (ועדיף אחד בעל שם שאי אפשר להכתים אותו בשעת כעס..)

הרבה חיזוקים על כך שלא כולם מושחתים ולימוד זכות על מי שמכר (במידת האפשר. שגם הוא לא מושחת)

העיקר לא להסתיר אמת אבל למנוע חילול השם

כנראה היהודי שמכר-כתב את התפילין נחשב מוחזק לת"ח ומומחה בעניינים האלה.

ע"פ נראה לסגור את זה ולמנוע הרבה כאב ראש.

בתחום האפור של ה"מהדרין"

אפשר ללכת על הגדר אבל לא לחצות אותה

כלומר (שניה אני מתמגן...)

רוב פרוד זה מהודר (מרן כותב שאם לא הגיע החריץ עד התפר כשר-למרן לא היה את המושג מהודרות ביותר)

לא כולם מחייבים תגים בבדק חיה (שו"ע)

כתב פשוט ביותר.... אתה המגיה !!!

תמיד יש יותר מהודר

צריך לזכור שאין אונאה בדברים האלה.  כי אם זה מהודר (ע"פ איזו אמת מידה) אז שווה כל מחיר כי זו מצווה מהתורה . כנראה שאצלי במחיר הזה היה מקבל בתמורה "מפרט יותר עשיר" אבל זה סתם כי אני לארג' (אולי אקסטרא לארג')

אבל אם חרג מהגבולות גזרה של מהודר וירד לדיעבד אז אסור להסתיר.

צריך לזכור שאם תבוא בטענות למוכר אז צריך לבוא בטענת בריא ולא בשמא כי אחרת יהדוף אותך בטענות נגד וזה לא נעים ולא יעיל.

לסיכום

אני מתעלם מהמחיר שהאדם קנה ובודק אם זה עדיין בגדר מהודר אז סוגר כדבריך ואם חורג אז...

ושוב תלוי מי האדם שמסר לבדיקה

וההבדל הזה שווה הרבה כסף.

אתה לא יכול לרמות את הלקוח ולומר לו שהתפילין מהודרות- כשבלב שלך בא לך לתלות את המוכר.

אם אתה היית מוכר את התפילין האלו- איך היית מגדיר אותם, ככה תגדיר לו. אחרת זה קצת לא אמת.
 

אני מדבר על התחום האפור של המהודר (עיין מה שכבר הארכתי)

לגבי הכתב השארתי את זה פתוח כי לא אני בדקתי  אבל אם הוא הלכתי ולא אסטטי אז אנחנו עמוק בתחום האפור. (יותר מזה אפילו אם יש למדים שעשויים כף יוד שלום לימד אותנו שבדיעבד זה לכתחילה ויש עוד.)

ובתחום הזה  יש הבדל גדול  בין יעוץ לפני קניה לבין הגהה וסגירה.

אגב אני גם מבין שאם המוכר הוא ת"ח בעל שם  שמוחזק למומחה אז זה מצב ממש מורכב כי עם כל הכבוד לידידינו רבי אות והדר הסופר שכותב לכל החתנים בישיבת *** ***** (אני יושב) ומנהל פורום סופרים בערוץ 7 העולמי,  אם המוכר יודע להשתמש בכוח שלו באופן לא חיובי אז יקוים פה "טוב שם משמן טוב" ואכמ"ל

לכן עם כל הכאב זו עדיין האמת 

אא"כ הלקוח שואל ברחל ביתך הקטנה, כמו שהזכרתי שתלוי מי וכו.

לגבי איך אני הייתי מוכר אתם (מובן שהדיון ברמה הכללית כי לא ראינו על מה מדובר)

אם אפשר בדרך זו או אחרת להגדיר אותם מהודרים אז המוכר לא רימה את הקונה .

וגם אם  הסטנדרטים שלי יותר מחמירים, השאלה היא לא איך אני מרגיש (מעולה ברוך ה')

זה כמו מהודר א' ב4 המינים (מכיר?) פעם חשבתי שאני משקיע עד שראיתי שיש מהודר אא'

ואולי יש גם אאאאאאאאאאאאא השמים הם הגבול

שמעתי על סוחר ברמה גבוהה שמוכר רוב פרוד כמהודר

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t383915#4618446

אם מרן כתב שכשר אז כשר בלי להתנצל

לאות והדר לכולנו חסר נביא !

אבל רצון ה' זה המוחלט זה שו"ע !

 ומה שכשר למרן זה מהודר בשבילנו (ע"ע בשר חלק וכו.)

בכלל אנחנו ממש מפונקים ומפוטמים בחומרות היום

אגב הדברים נכתבו בעקבות כך שאתמול קיבלתי "נזיפה" מהרב שלי כי חיפשתי הדסים שיעור חזון איש ....

מה שכשר מעיקר הדין זה מספיק

נשאר לדון רק בדיני ממונות במקרה הזה... אבל זה לא היה בחומר למבחן של משמרת

אה ! והשבוע אני דן לכף זכות ויה"ר שגם אותנו יזכו  בע"ה

ב"ה

כמו שכתב רחמים השאלה איננה המחיר, והוסיף גם שלא חשוב מי כתב מכר את התפילין, מה שחשוב הוא מה יש בתוך: ואת את האמת הזה הלקוח שהגיע אילך צריך לדעת, כי למטרה זו הוא הגיע אילך.

המוסכניק שלי מאוד ישר ואוהב כסף, אז הוא אומר את האמת, חייב לאחליף את זה ואת זה, ואם יש לך כסף מיותר תחליף גם את זה וגם את זה.

לך על האמת ואל תפחד מאיש.

וכדי לא לשבור אותו לך מהקל אל הכבד, תתחיל אם התגים שבכל מקרא ניתן להוסיף, ולגבי הבתים זה באמת בעיה, אם אפשר הייתי מתקשר למוכר ומעמיד אותו על טעותו, כך אם הוא בן אדם ישר הוא יוכל מיוזמתו ליתקשר לקונה ובאלגנטיות להגיד לא אדוני קרא פה טעות מצערת נתתי לך בתים שלא היו בשבילך, ואם הוא איננו מספיק ישר לתקן אז למה לך לרחם עליו ???

ק"כ הבן אדם לא שאל אותי אם הם מהודרים או לא, רק סיפר לי בהתלהבות כשמסר אותם לבדיקה.

הכתב פשוט אבל הלכתי היו תגי שעטנ"ז ג"ץ חסרים היו כמה פיסוקים היו עוד כמה אותיות שברחו לו מכתב אשכנז (תפילין בכתב ועליש). זה מסוג הפרשיות היום מוכרים אותם אולי ב-500 שקל.

לגבי בתים, שאלתי רב בזמנו ואמר לי שזה נחשב כשר לכתחילה. (לפי אדמו"ז זה לא טוב)

אם הוא יתחיל לחפור לא נראה לי שאתחיל לשקר אבל אם הוא לא שואל לא נראה לי שאספר לו 

ר' חיים, אני לא מרחם על המוכר, אני מרחם על הקונה. קנה תפילין במחיר פי שתיים אף יותר, בכלל לא בטוח שיחליפו לו, לפחות שיניח אותם במוחין

אתם מכירים את זה, שמרגישים שחסר נביא כדי לשאול מה רצון ה' המוחלט במקרה מסויים?

אתמהה!

מה שאתם אומרים זה מאד נחמד.

אבל אני כלקוח, אם הייתי מגלה את זה אצל בודק אחר- הייתי חושב שאתם או שקרנים או שאתם לא מבינים כלום!!

ב"ה

... ואות אשכנזיה יכולה באחלט לשבת לה ליד אות ספרדיה בלי להגיד "איכס, איזה סירחון", תפילין זה לא בית יעקב סניף עמנואל !!!

לאות והדר שאלה:

מגיע אילך אבא כולו זורח על השידוך ההגון שהציעו לבתו, ואתה יודע שהבחור ה"חמד" הוא ראש כנופיה מפרדס כץ ולא כ"כ מתמיד בישיבה בבני ברק, מה אתה עושה, שותק? ורק כשאבא יתחיל לחפור תרמוז לו ??

לדעתי את האינפורמציה אתה חייב לספק ללקוח. וא"א לחכות שיחפור, כי ע"מ לדעת את מה אתה אומר, הוא הביא לך, אחרת הוא היה מביא לסנדלר בשוק מחנה יהודה.

מה הוא יעשה, יבכה על מר גורלו, יתבע את המוכר לדין תורה או לערכאות, יפתח קבוצת מחאה בפייסבוק (נא לא לקפוץ), זה כבר בעיה שלו.

לא מהודר ולא כלום. אם הוא ישאל יותר אסביר לו. 

גם את האותיות האלה תיקנתי במידת האפשר וזה הבעיה הקטנה.

חיים יקר, אם הבחור הוא לא מי יודע מה חמד אבל בסה"כ בחור טוב שאפשר לחיות אתו גם צריך להרוס את השידוך?

ויתכן, שהפתרון של או"ה הוא הנכון ביותר.

כמובן הדבר תלוי, בכתב, מי כתב, מי הלקוח ועוד ועוד.

החתן-  כנסת ישראל.

הכלה- התורה.

החותן- הקב"ה.

ובעצם- זה נישואין בתוך המשפחה, כי 'קוב"ה אורייתא וישראל חד הוא'.

לעניין, אם אתה אומר כשר ותו לא, אז סבבה.

ולמרות שהאותיות לא יורקות אחת על השניה, זה לא מהודר! אין מה לעשות. צריך לקבל את זה. לא הכל מהודר.

(אותיות הם כן כמו בנ"א, הרצי"ה היה אומר שפסילה של אות במזוזה זה כמו לפסול בנאדם- אותם מחשבות חמורות לפני.)

אם זה מה שאתה משחרר אז שיהיה..

רק תדע שסיפור זה יותר מהודר !

לגבי האינפורמציה:

אם דיעבד אז דיעבד וחיב להודיע וכו.

אבל אם אפור אז דעו לכם שאין סוף לאפור

יש העדפות בהידורים ולפעמים הידורים מתנגשים.

לדוגמא אי אפשר מצד אחד לא למשוך או לכווץ  אותיות ומצד שני שלא יהיו שעטנז גץ מתחת לסופיות .. 

מה עדיף תיוג בנוצה כסדרן או רצף אם אי אפשר את שניהם.?

אז כלום לא מהודר לגמרי? (לא פותח דיון על הדוגמאות)

אם נתחיל לפרט בכל הגהה דוח מצב של כל אות ואות או כל תג ותג אז באמת אין לדבר סוף.

פשוט לתקן את הטעון תיקון ואם יש משהו מהותי אז לדווח עליו.

במקרים מורכבים כנ"ל (מי המוכר והפער בין הציפיות למציאות וכו.) אין שחור ולבן כמו שמציגים פה.

*בהערת אגב אולי זה ההבדל בין מקצוע הסופרות לבין מקצוע ההגהה..

למעשה הניסיון מראה שלמרות שהמציאות הזו מאוד מצויה, השאלה מאוד נדירה  

כי מי שמתפאר במקחו כשהוא מוסר תפילין להגהה סופו שיבקש חוו"ד כשהוא מקבל אותם חזרה אא"כ הוא מאלה שלא שואלים אלא מפארים שוב בלי להקשיב למגיהה (ויש כאלה) ואז באמת יש שאלה...

נשמח לשמוע מה היה בסוף

יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו

בכל מה שקשור לסת"ם וזה הולך ומחריף.

לדעתי מגיה צריך להזהר מאוד מאוד בהבעת דעה, לפעמים רק מרים את הגבה וכבר היהודי מתחיל לתכנן מאיפה הוא משיג כסף לזוג חדש.

ראיתי שיש כאלה מחזיקים מעצמם מו"צים, ה' ירחם עליהם כמה הם פוסלים סת"ם.

היה מקרה שמישהו הביא ל"מו"צ" כזה תפילין והוא שאל ש"ת על יו"ד שהיה לו קוץ גבוה, למרבה הצער התינוק קרא את זה למ"ד ופסל לו את התפילין יפיפיות. מכיון שאותו רב לא שימש חכמים, ורץ לשאול תינוק ! ואילו היה שואל רב אמיתי היה אומר לו שיו"ד ברוחב הרגיל שלו (קולמוס) לא יכול להידמות ללמ"ד ולא צריך לשאול שום תינוק. כך קיבלתי משלושה רבנים  שמובילים בתחום הסת"ם.

מאיפה הפסק על הי' שלא יכולה להפוך לל'?

יעני כל מי שמזהיר שהתג לא יהיה גדול מידי- באיזה מקרה זה?

רק במקרה שהיו"ד יותר רחב מקולמוס עם קוץ גדול ועבה יש לשאול תינוק (אחרי חכם)

חברי טוב הראה עשרות יודים עם קוץ עבה + ראש לרב שמאי גרוס והוא הכשיר אותם אחד אחד.

וכן אני הראתי כאלה יו"דים להרב שטרן בתחילת דרכי (אחרי שמגיה טען שפסול) והרב הכשיר אותם.

וכן כתב הרב ווזנער בשבט הלוי.

וכן עוד הרבה רבנים ספרדים ששאלתי בירושלים, הרב רביע מבית הוראה תכלת מרדכי (מומחה רציני ביותר)

למה הקפצתי אותך? יש לך שימוש אחר בעניין?

מה זה ניצלו"ש?

חשבתי שמדובר גם על רוחב קולמוס, ויש לי כמה מזוזות כאלה שמחכות שאני אקח אותם לחכם.

ניצלו"ש=ניצול שרשור, כלומר סטיה מהנושא המקורי. (בכל פורום אחר היית בשלב הזה נקבר..., ואתה עוד מנהל פורום...)

היה לי דמיונות, רציתי לעשות משהו מאוד מהודר

לכתוב פרשיות עם קנה

בתענית דיבור

מתוייג כסדרן

ונשברתי מהר מאוד, באמצע והיה כי יבאך...

נראה שכדאי לצאת מהדמיונות שאפשר לתפוס את כל ההידורים

ד"א ישר כח לשלום 22, שלימד אותי להעמיד קנה וב"ה אני הולך ומשתפר.

הרש תודה שהארת עיני, אני באמת לא כ"כ בקי במושגי פורומים

ואולי אפילו מוסיף...

יכול להיות שהוא תיאורטית צודק, ואי אפשר את כל ההידורים.

אבל הדוגמאות שהוא הביא לא משו, כי דווקא שם כן אפשר את כל ההידורים ביחד.

אות והדר ישר כח על התעוזה

אני מכיר בודדים שעושים רצף מתויג כסדרן בקנה (עם אופציה לבלי מחיקות תלוי ס"ד)

לגבי איכות הדוגמאות יתכן שהיה אפשר דוגמאות טובות יותר.

הרעיון שרציתי להבהיר היה  שגם את ההידורים שאנחנו יכולים לעשות אנחנו לא עושים וזה עדיין בגדר מהודר

אות והדר מה היה בסופו?

התפילין נשלחו אליו עם פתק "כשר"

מקווה שלא יחפור יותר.

בקשר לנסיון, אני עוד צריך להשתפתף הרבה עם הקנה, יש לי עוד הרבה דרך.

למשל רק היום גיליתי שהרבה יותר הולך לי אתו לכתוב על קלף שעיר מאשר קלף חלק.

אני צריך את הכח הנגד מהקלף (גבורות

הוא נשחק יותר מהר מנוצה בערך אחרי כל ג' שורות בתפילין של יד הייתי צריך חיתוך דק.

אחיזה שלו מאוד מוזרה וממש קשה לי להתרגל אליה, ניסיתי כל מיני פטנטים אבל הכי שוה להרגיש את הקנה.

בסה"כ אני ממש נהנה מהחויה של להתחבר למשהו עתיק ומקורי, למרות שהכתב לא יצא לי משהו.  

בגלל שאני לוחץ יותר מדי?

אני עדיין לא שולט בו כמו שצריך (במיוחד בגלל האחיזה) ואני לוחץ הרבה יותר ממה שאני לוחץ בנוצה.

יתכן בגלל לחיצה חזקה, יתכן בגלל מצע קשה (מתחת לקלף), יתכן שחידדת אותו דק מדי (זו בד"כ הבעיה).

כנראה זו בעיה, חוץ מזה אני לוחץ יותר מדי

בכדי לקבל כתב מחודד. מה שקובע את חדות הכתב הוא המכה בסכין (כמו שהראתי לך). הרבה טועים בד"ז.

שנה טובה ומתוקה, לך ולמשפחתך, ולכל עמ"י!!!

רציתי שיהיה דק ואז תהיה לי יותר שליטה אבל כנ"ל זה נשחק מהר מדי.

בכתב גדול ללא כ"כ מפריע שזה עבה אבל בכתב קטן אצטרך להתרגל לזה.

בע"ה נעשה ונצליח, ישר כח, עשית אתי חסד גדול!

חג שמח ושנה טובה

או יותר נכון - טעית.
 

במשנת הסופר, בילקוט על אות י' הוא כותב במפורש שכל י' יכולה להפוך לל', אפ' אם היא רק קולמוס.

אני התכוונתי למקרה (באותו ילקוט) שצויר בתמונה 117. הרב בעצמו הפנה אותי לשם, ואמר אפילו בגובה כעין זה לא חוששים לא למ"ד ולא לו"ו הפוכה.

כל הנ"ל בזמן שהקוץ גבוה אבל דק אבל אם הקוץ עבה + ראש, ברור שיכול להידמות שללמ"ד גם אם היו"ד רוחב קולמוס. הרי אתה יכול לשים ו"ו קטנה במקום קוץ אז ודאי תהיה למ"ד. כדי להחליט מאיזה עובי דומה ללמ"ד צריך לשאול חכם לפני תינוק כמו שכתב תחילת אותו ילקוט.

במקרה שסיפרתי כתבתי במפורש שזה היה קוץ גבוה ולא עבה, טוב שבדקת.  

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.