לא אלאה אותך במספרים על כמה בחורים טובים עוד יש, לא אגלול בפנייך מתכונים איך בכלל מתחילים לשכוח, לא אגיד לך שהכל משמיים ושזה לא היה צריך להיות זה. לפחות לא עכשיו.

איתך בכאבך. והלוואי שתצליחי לישון קצת..

תהיי חזקה, אין דרך אחרת.

לאזור כוחות ולהמשיך הלאה!

בעזהי"ת.

קשה... אין לי מה לומר.

איתך בצערך!

וואו זה קשה  ואפילו קשה מאוד!!!  מזדהה מאוד ובאמת שעצוב לי מאוד עלייך...

 זה לוקח המון זמן עד שיוצאים מזה..... אני לכאורה כבר יצאתי מזה ממזמן... ופתאום בחודשים האחרונים הכל חזר ואז שוב- נשכח וחזר...

מה שכן- כמו שאמרו כאן להתעסק בדברים אחרים זה פתרון מעולה בעז"ה... וכמובן שתמצאי מישהו אחר ותאהבי אותו זה ה- תרופה למכה.

בהצלחה רבה רבה!!! ה' יחזק אותך!!

חיבוק גדול גדול גדול.

כי היום זה יום ההולדת שלי. חשבנו שהגיע הזמן.

אבל גם הקשר שלי נגמר אחרי ארבעה וחצי חודשים.

והיום יום ההולדת שלי

ואני לא מאורסת.

אז אני קצת מבינה איך את מרגישה.

מאחלת לך שתצליחי לראות איך הקשר הזה עזר לך לגדול.

ושתביני בקרוב איך הקשר הזה עזר לך להיות מוכנה לאדם הנכון לך.

ובעז"ה שה' ישלח לך את הבעל הכי מתוק שיכולת לבקש!

בדיוק כמו שחלמת לפרטי פרטים!!

ברחמים, בקלות, במהרה!!

שיהיה לך איתו כ"כ טוב - שתשכחי את כל הצער והסבל שלפני..

תכתבי על זה בלא כלה בכיפה. יש שם יותר חברה שידעו לחזק ולייעץ.

הפורום הנוכחי קצת לוקה בחסר בתחום הזה.

אני חושבת שיותר מחיזוקים, מגיע לך שקצת יניחו לך לנפשך. יש נטייה כזאת להרעיף רחמים על מישהו במצב הזה (וזה טוב!) אבל לעתים כל מה שאנחנו רוצים זה שקט נפשי,זמן לחשוב.ויש על מה..

ושוב,חיזוקים.אצוץ לך תיכף גם באישי,ברשותך..

בהצלחה בהמשך! באמת.

שתזכי לכל מה שאיחלת לה...

וחיבוק ענק גם לך....

זה באמת קשה.

אבל זה לא באמת עוזר.

מאחלת לך שתעברי את זה במהירות ובטוב

וכמובן.. בהצלחה בהמשך!

אני טיפה מכירה את ההרגשה...

ב"ה לא מקשר כזה ארוך, ובלי שבתות ופגישות עם המשפחה וכו'

וזה קשה

זה מאוד קשה...

לא פירטת מה קרה ומי חתך

והאמת שזה לא כ"כ משנה כרגע..

אם זו היתה את - כנראה שהיתה לך סיבה טובה לחתוך אחרי כ"כ הרבה זמן

ואם זה הוא - אז כנראה זה תפקיד של הקב"ה לכוון את זה כך כי הוא לא מי שנכתב לך בשמים...

מאחלת לך  שתדעי רק שמחות

ושהאחד ויחיד שלך עוד יגיע. בע"ה בקרוב!!

דוד המלך, נעים זמירות ישראל (כך נראה לי לפרש)-

מבקש מרבש"ע שכמספר ועוצמת הימים שהיה לנו קשיים ומרורים, כך את הטובה שמחכה לנו "אחרי הסיבוב" יתן באותה עוצמה כנגד הימים בהם ראינו רעה.

כמובן שצריך לקחת הכל במידה וכן הלאה, אבל העיקרון כעיקרון, כזה הוא.

שזנזכה לראות את נפלאות ה' בתהגלות המשיח במהרה בימינו א-מ-ן.

טוב אספר בהמשך.. אין לי פנאי כרגע.

על יהודי שהגיע כולו נאנח לחבירו, שאל אותו חבירו: 'מה קרה לך?'  ענה היהודי: המושל חזר בגילופין לביתו, ומתוך שכרותו, הכה אותי 10 מכות בהצלפת שוט. ענה חבירו: 'נו, כבר עברו פסו הימים שהמושלים יכולים לעשות ככל שיעלה על רוחם, יש שופט, בגש נגדון תביעה על כך אצל השופט, הרי לא יכול להיות שאתו פריץ יעשה כל מה שרוצה.

לאחר שבוע שוב פוגש את החבר את מידוענו, והנהפניו נפולות, שאל אותו, מה קרה? הלכת לשופט? ענה לו 'כן'.

 נו, מה הפסדת במשפט? לא דווקא השופט פסק לטובתי 3 רובלים על כל הצלפה. ענה.

אז למה אתה עצוב? 'אני מצטער על כך, חבל שלא הכה אותי אז 40 מכות...

מה בכלל אנחנו מבינים..

אוי רבי שלמה.

ןתצליחי גם לראות את זה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t377436#4556638

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.