השעה שעת ערב רגילה בבית גםזולטובה, השמש שוקעת, הציפורים חוזרות לעצים,והקטן יונק בשימחה ובגיל,הבית שקט חוץ מהסדרה הדקומנטרית שאני צופה בו במחשב מתנגן כרעש רקע להעביר בו את השעה ורבע (כן שעה +) של הנקה, ופתאום מרוב חוצפתו אבא מחליט להתעטש,ואז צרחות של אימה ופחד יוצאות מפי העולל... איך אבא שלו מעיז להתעטש ולהפחיד את הקטן ככה..
אז ככה זה כמעט כל הנקה משהו אחר מבהיל אותו עד דמעות(טוב עוד אין דמעות בגיל הזה..)
אז אני מקווה שזה רק כי הוא התינוק היחיד בבית וזה לא מעיד שום דבר על תכונותיו, אבל הוא נבהל ממש בקלות וגם מתעורר ממש בקלות,,זה קורע ת'לב כשהוא נבהל (אבל זה גם חמוד לראות את השפתיים ככה עצובות..) הוא עדין מפחד כשמחליפים לו,למרות שאני מדברת איתו ושרה,עוזר הכי להחזיק לו ת'ידיים בזמן ההחלפה אבל אין לי 4 ידיים, הוא קצתפחות מפחד מהאמבטיה אבל עדין לא שליו בה...אני מקווה שלא העברתי לו פחדים שהיו לי כל ההריון... אוף יש לי מצפון
(ואולי זה עבד, כי היא רגועה עכשיו כשמתעטשים).
לומדים להיות אמא.