הדבר הראשון לדעתי, הוא לא הטיפול בעור הפנים אלא ב"פּנים (מלשון פנימיות) של האור"...
כלומר: הכואב ביותר, הוא שהיא מתוסבכת ומתוסכלת מזה.
כנראה, היא קצת לא מפרידה בין עצמיותה לבין הצדדים החיצוניים שמפריעים לה.
אז קודם כל, לענ"ד, שתשב עם עצמה וממש תשמח בכל הטוב שה' נתן לה, באישיותה.
כמובן, צדיקה לא יכולה בלי ביקורת עצמית.. אבל לפחות תשמח על כך שיש לה שאיפות טובות ושאיפה להקים בית תורני, וכו'. גם שתודה לה' על כך שהיא נראית נאה מחוץ לבעיה הספציפית. זה לא מובן מאליו.
זה ראשית הכל. לדעת שאני טובה מבפנים.
אח"כ תשמח שהיא יכולה להסתיר את זה ע"י תכשירים. הרי זה לא מידות רעות שמתוסכלים מהסתרתם. זה דבר חיצוני, שאם לא רואים - לא מפריע. זה לגביה.
ואז - מגיעה השאלה לגבי הבחורים. דווקא בסדר הזה. הבחורים זה לא את. כמה שאת יותר שמחה בפנימיות ומתייחסת אליה - כך את מקרינה. אפילו אם לא יהיה שום "חומר"...
לא כ"כ הבנתי, מה פירוש "הבעיה ניתנת לטיפול". הסתרה קבועה, או שיש סיכוי שזה ייעלם.
בין כך ובין כך - צריך לדעת שאדם מהסוג שהיא מעוניינת להתחתן איתו, הכי חשוב לו זה המידות,הטוב, נעימות ההליכות, האיכפתיות מתורה, וכו'. גם למראה יש מה לומר. אבל אחרי הדברים הראשונים.
על כן, אינה צריכה לדעתי להרגיש אף שמץ הונאה. תיפגש, נאמר, שתי פגישות עם מישהו כזה. קודם כל יתרשם ממה שבעיקר מענין אותו. יגלה ענין באישיותה - תגיד לו שיש לה בעיה בעור הפנים בעלת משמעות אסתטית בלבד (אם זה כך) - וכשהיא שמה "חומרים", זה נראה כמו עכשיו. בסדר. תסביר גם בדיוק מה האפשרויות לטפל בעתיד, לפי מה שתברר אצל רופאים.
חלק מהבחורים, לא יבינו מה הבעיה. אם כששמים - ואפשר לשים תמיד - זה נראה כך, אז מה הענין?
אולי יהיו אחרים שכן. שלא תחשוש. אין בכך רע. היא צריכה להיות משוכנעת שהיא מצד עצמה בסדר. זה דבר חיצוני. לדעתי (כמה שזה נשמע לא נעים..) אם זו בעיה שיכולה להימשך לטווח של שנים, ומישהו ממש יתלבט - היא יכולה, אם ברצונה, לשמור תמונה אחת, מחייכת, כמו שהיא בלי זה.. לא נעים, אבל כך תיפטר מהמחסום של ההונאה. ירצה - תשלח אחרי כמה פגישות בדוא"ל.
אולי כדי להקל על עצמה תחשוב (לא בדיוק אותו דבר - אבל בכל זאת): נניח שמישהי קיבלה מכה בפנים ונפלו לה,
חלילה, כמה שיניים... שמו "גשר" - היא נראית יותר טוב מהאורגינל. לחשוש או לא?..
התשובה פשוטה: המראה מבטא את האדם. אם היתה מחייכת בלי שיניים, צריך יותר להתאמץ לראות את "האדם", מה שרואים כעת - זה לא השיניים המלאכותיות, אלא באמת את ביטוי האישיות שלה כשהיא מחייכת. לכן לאדם רגיל זו לא "הונאה". הוא לא מתחתן עם שיניים... לכל היותר רוצה להרגיש שהמראה אינו מפריע לזרימת ההרגשה המוחשית של הטוב שבאישיות.
מבחינה מסויימת - זה דומה... ה י א כמו שה י א, נראית דווקא עם החומר ולא בלעדיו. רוצה לנסות? שתעמוד מול המראה ותראה איך היא נראית לעצמה יותר כמו שהיא מרגישה מבפנים. אז אולי ה"הונאה" זה בלי החומר... "לפני עיוור" - מכשיל להתרשם מאישיותה..
והעיקר, שלא תפחד מזה כלל. גם לא לפני ה"פגישה הגורלית.." כשהיא תספר. כמה שתתייחס לזה כעובדת-חיים במקומה הנכון ביחס לעיקר, כך זה גם יתפוס מקום מתאים אצל הפוגשים בה.
עניות דעתי.
[מגילה?.....]