(כהמשך לכל השירשורים שעוברים פה...)
ועכשיו ברצינות- כשהיינו קטנים (לפחות אני) חשבנו שאתה נהיה מבוגר (נניח קשיש בן 20),
ואתה מגובש על עצמך והכל ברור לך.... ואז גדלים- ומגלים שזה לא נכון..
ואני מכירה אנשים בני 40 עם משפחות שעוד מחפשים את עצמם.
עד כמה אתם מצפים מהאדם (לעניינינו: המדוייט) להיות סגור על עצמו?
לאו דווקא מבחינה-דתית-השקפתית, אלא יותר מבחינת עמדה נפשית כלפי העולם...
אני לא יודעת עד כמה השאלה מובנת (יעל_א תעזרי לי!), אז אנסה לתת דוגמא מתחום אחר:
למשל, יש אנשים שיודעים בדיוק איזה סגנון של ספרים הם אוהבים, ויש אנשים שעוד לא החליטו, הם מנסים סוג כזה, ואז מנסים סוג אחר, ואח'כ שוב כזה, ולא ממש יודעים מה הם מעדיפים...

