ככה זה בעולם. לא לכולם הצום הזה קל.

(הפעם הצום היה בסדר, אבל שבירתו - קשה ומתישה. נדמה שעדיין לא התאוששתי לגמרי)

עייני ויקרא ט"ז, כ"ג במדבר כ"ח

שזה היה יום הכיפורים האחרון שהוא יסבול בו כ"כ,

ושמכאן להבא יהיה לו יותר קל ונוח.

שכל 5 דקות מסתכלים עוד כמה עמודים נשאר עד סוף התפילה..

אין יום כיפור בלי לראות את המחזה הזה

תמיד הרב שלנו במדרשה היה מדבר על זה. שזה ממש לא בסדר.

ישב לפני ילד בנעילה שאכל חטיף עם ריח שאני אוהבת.

זה עשה לי ממש טוב.. ב"ה..

כן.. אני מאלה שלאפות ולבשל בצום עושה להם טוב, מה לעשות!?

בכ"מ יוה"כ לא יתבטל ונצום גם אין לנו על מה לבקש סליחה..

כדאי שנפשפש במעשינו..

שנשחט את היצה"ר ולא נחטא עוד..

חלק ממהות יוה"כ היא להתקרב לרבוש"ע "דרשו ה' בהמצאו",

זה כנראה מה שנעשה אז..

בס"ד

ב"ה ב"ה בלע"ר אני כ"כ שקועה בתפילה שאני לא מרגישה את הצום ואי יום כיפורים זה היום האהוב עלי ביותר ב"ה

האמת..

מתאכזבת כל שנה מחדש שזה נגמר כ"כ מהר.

חיוך

אמיתי

ע-נ-ק!!

"לך אכול בשמחה לחמך ושתה בטוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך"

לשמוח יהודים- לשמוח!

אנחנו טהורים צדיקים מדובקים בקב"ה

נחתמנו לשנה טובה! רק חכו תראו איזה ישועות יהיו לנו .....

אני חזרתי הביתה מערבית- באורות

בעלי (ואמא שלי ) היו צריכים "להכריח" אולי לאכול משו

מחיל אל חיל-

סוכה היר ווי קאם!!

שאבא אחד התפלל עמידה והבן שלו הקטן הגיע לידו והחזיק לו במכנסיים ואמר:

אבא...והאבא לא התייחס..

א-באאאאא...

אבא?...

א-בבבבבבא!!!

אבא...אבא...

ושזה בקול של ילד קטן ובוכה..

עושה לך רצון גם לצעוק ולבכות ככה לה' כמו ילד קטן שבוכה לאבא שלו..

לי זה עשה משו בלב..

התפלל בבית הכנסת שלנו איזה סלבס.. (אבי הטחול מי שמכיר..)

בקיצ' כל ילדים מכל העיר נראלי הגעו לראות אותו..ואז הקטע המצחיק

היה נעילה וכו'..ואז ערבית..ולקח לי קצת זמן לגמור את התפילה ובנתיים כולם יצאו לברכת הלבנה..

ואז סיימתי ערבית ובאתי ללכת הבייתה..ואז כל הגברים בחוץ בברכת הלבנה-ואני באה לצאת,ואז בדיוק  הם סיימו,

וכול הילדים (שהספיקו ללכת לבית ולהביא עטים ודפים לחתימות) מנסים לחפש אותו..ואז איזה מישו צועק הינה הוא-יעני היא אבי (והוא ממש לידי) ואז הוא כזה שניה אני אגמור ת'תפילה ואני אחתום..ואז כולם מסביבו (וסביבי) ואני מנסה לצאת מתוך המעגל שאני כלואה בתוכו..חחח

ב"ה  היה צום קל,

וגם באמת כל הכבוד לאותו מפורסם שחיכה עד סוף התפילה והתפלל..(ממש התרשמתי מיזה שהוא נשאר ולא יצא אחרי התקיעה..)

בעז"ה בשורות טובות לכולם!

בס"ד

וסתם תהיה שעלתה לי במהלך החג.

בי"כ שלנו בשכונה שהיא בעקרון חילונית וישנה תופעה די מעניינת, ב"יזכור" (בפרט ביו"כ אבל גם בשמחת תורה, שביעי של פסח ושבועות) בית הכנסת יותר מלא באנשים. זו תופעה שייחודית לאוכלוסיה הרוסית בעיקר, כל השאר מגיעים דווקא יותר ל"כל נדרי" ונעילה.

לא ברור לי למה אנשים מרגישים צורך להתחבר ליהדות/ למסורת/ לקב"ה דווקא דרך זה? הרי יש ביהדות כ"כ הרבה נקודות אחרות שהרבה יותר קל להזדהות איתן.

(אגב, זו שאלה בפני עצמה אם זה החיבור שלהם ליהדות או סתם דרך לציין יארצייט באופן משמעותי מבחינתם, סוג של התמודדות עם האובדן)

אם יש למשהו יש תובנות בנושא, בשמחה.

תחשבי שזה הדבר היחיד שהם עוד יכולים לעשות למען אהובם הניפטר!!

לא יעשו?

מעשה באישה שהקשתה מאוד לילד. ניסו את כל הסגולות - ולא הושיעו.

קראו לאחד שהיה מוחזק כעושה נפלאות. הגיע, מלמל תפילה קצרה -

והתינוק יצא!

שאלו אותו: איך עשית את זה!?

ענה: פשוט אמרתי "יזכור". הרי כתוב בסידור, ש"כאן יוצאים הילדים..."

על ר' הרשל'ה אוסטורפולר, שהיה המשמש והבדחן של ר' ברוך ממז'יבוז'.

שהיה חסיד של אדמו"ר הזקן, מופיע בספר שמועות וסיפורים ועוד.

אתה בטח מתכוון לספר הבדיחה והחדוד?

וחוץ מזה, זה אחלה ספר - רק אם יושבים כמה ביחד ויש מישו שיודע לספר...

חלמתי לקנות אותו, וירדתי מזה כשראיתי את המחיר.

חבר טוב פינק אותי ושלח לי קובץ טקסט, זה פשוט אדיר!!!

אתה מתכוון שהרצי"ה מזכיר אותו ב"מתוך התורה הגואלת"? הוא מזכיר שם

כמה סופרים ומשוררים עבריים שהתפקרו. זכור לך היכן?

הרצי"ה מביא בדיחה שלו.

אני כבר לא זוכר איפה זה. אבל אני מקווה השנה מתישהו להגיע למקום הזה.

אנסה לבדוק שם...

בקשר לביאת המשיח.

שפעם אחת יצאה שמועה שמשיח בא.

אז כל מיני חסידים ואנשי מעשה הלכו לטבול במקוה, להתכונן..

בינתיים, המשיח עם היהודים הפשוטים שמיהרו ללכת איתו, עמדו לעלות לספינה לארץ ישראל.

יצאו היהודים ה"יפים" מהמקוה - והנה מרחוק הם רואים דמות פטריארכלית, עם הרבה אנשים מסביב.

התחילו לרוץ ולצעוק: משיח, חכה לנו... 

שאל המשיח את האנשים מסביבו: מי זה, האנשים האלה שם?

אמרו לו: גם אלה יהודים...

אמר המשיח: טוב, נחכה להם..

[המשמעות די ברורה, ביחס לתהליך של בנין הארץ וכו]

http://benyehuda.org/droyanov/

אז הוא שמע סיפור וזרק אותו על ר' הרשל אבל 

בחב"ד יש מסורת ברורה מאוד לגבי הסיפורים. 

ישר מוצא את דרכו לאחד מספרי "סיפורי חב"ד", ויש הרבה כרכים...

(הרבה מהם ניתנים להורדה בהיברובוקס.)

החב"דניקים בסיפורים שלהם אפילו מקפידים להגדיר את סוג העבודה

של החסידים המפורסמים. למשל ר' אייזיק מהומיל או ר' הלל מפאריטש,

שבכל אחד היתה בחינה של "עובד" ו"משכיל" במינון אחר...

יש משהו שמעצבן אותי כל פעם שיש יזכור-מילא כולם יוצאים(לא שאני מבין למה,זה לא יהרוג את ההורים שלכם אם תשארו בצד,מנסיון ארוך שנים..),אבל-הרי ה"יזכור" שלשמו יצאתם הוא בדיוק 45 שניות,ולאחר מכן יש יזכור לנרצחי השואה וחללי צה"ל,ויצא שמי שנמצא ביזכורים האלה,זה 17 מבוגרים ואני.

איפה הכבוד? באמת שאני לא מבין.. 

ראוי ראוי ראוי להשאר!!! 

כל הכבד לבייניש..

ונוסיף את זה גם שעד שכולם/ן יוצאות הם כבר צריכים לחזור וזה סתם עושה רעש מחריד וכלכך לא מכבד את האנשים שבאמת אומרים יזכור לעילוי נשמת יקירהם..

ואצלנו באולפנא יש כמה בנות שלא עלינו.. אז להשאיר אותן לבד?! 

באמת יפה אמרת..

רק על דבר אחד אנחנו חולקים..

אין דבר כזה לא יכולה! נשים יכולות לעשות ה-כ-ל 

אני ואחים שלי בערך היחידים שיוצאים.. וזו הזדמנות טובה להפשיר ולחלץ עצמות.

הרב שלנו לא אוהב את זה, אבל לכו תשנו סדרי בראשית..

חוץ מזה שזה מזה כיף לצאת להתאוור באמצע התפילה.

אבל אולי כן מתים מזה...

בין כה לא הייתי טורח, זה לא מספיק מעניין אותי...

והספרדים עושים עניינים סביב תאריך הפטירה..

- ונראלי אני סתם לחוצה על זה כי היה לנו לפני יוה"כ אזכרה של אחי.

אמנם אצלנו אין דבר כזה (ספרדים..) אבל נראה לי שזו ההזדמנות שלהם לעשות קצת 'נחת רוח'

כי אחרי השואה ההורים תמיד היו בוכים על המשפחה שלהם שנספת וכו'

ולא רצו שהילדים יראו[כידוע-דור שני וכו']אז הילדים היו יוצאים ועד היום זה השתרש שיוצאים ביזכור..

הלו! אנחנו דור חדש!

עכשיו זה לא רק הילדים שיוצאים אלא כל הבית כנסת..(ב"ה שלא נדע צער..אבל..)

ואנחנו לא מתימרים לשנות סידרי בראשית אנחנו רק לוקחים על עצמינו לתקן את המעוות..

ואחרים ?! כבר ילמדו ממנו בעז"ה.. 

כבר הרבה לפני השואה... ע"ע כמה תגובות למעלה.. לכל השיטות 

זה היה בערך שני דורות אחרי הבעש"ט

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.