אולי יש למישהו רעיון מה אפשר לזרוק על חתן בר המצווה בבית הכנסת במקום סוכריות טופי??!! אני יודעת שכל ילדי ישראל מפוטמים מהרעל הזה בכל מקום אך איני מסוגלת מצפונית להוסיף לעומס על מערכת העיכול המסכנה שלהם!(אם אתם לא מבינים מדוע סורכיות טופי הם ממש רעל, כנראה שההודעה הזו לא מיועדת לכם.)
אז מה עושים כדי שהבחור, החברים שלו וכל ילדי הקהילה יצאו מרוצים, ואני אוכל לנהוג באופן עקבי עם עקרונות התזונה שאני מנחילה לילדיי?
לעטוף בצלופן תמרים- בצורת סוכריה, זה דורש הכנה רבה, אולי תגייסי את הילדים שלך למבצע. לא מציעה להוסיף לזה שקדים/ אגוזים כי זה אסור לילדים מתחת לגיל 5 וא"א לדעת מי אוכל אותם.
הלוואי שיהיה מי שיעשה את השינוי הזה.
אמא שלא מצליחה למנוע מהבן שלה לא לאכול את הרעל הזה
ולפעמים הוא מוכן לוותר על חצי סוכריה (גם זה משהו).
(הוא כבר אומר- אמא לא מרשה לי ואוכל בחטף לפני שאראה 
)
יש עוד הרבה סוגים של סוכריות. אולי משהו פחות דביק?
אה את יודעת מה? טעמתי פעם תמרהינדי ולא האמנתי שיש דברים כאלו בכלל!!! אבל אין לי מושג כמה זה עולה בכמויות מסחריות 
אני בעד להחזיר עטרה ליושנה
עדיפות סוכריות עם סוכר על פני סוכריות בלי סוכר (להוציא יוצאי דופן בודדים ויקרים)
בסוכריות בלי סוכר משתמשים בתחליפי סוכר מלאכותיים שמזיקים פי כמה.
אני מצטרפת למציעים פירות יבשים. ואם רוצים שזה יהיה ממש כמו סוכריות - פאפיה. אומנם יש בה גם תוספת סוכר, אבל כשחותכים אותה לקוביות קטנות היא ממש נראית כמו סוכריות.
הבעיה נשארת כמובן בצורך לעטוף אחד אחד
זה אמנם לא שיא הבריאות
אבל אני די בטוחה שזה הרבה פחות מזיק מסוכריית טופי
בבית כנסת קטן ומשפחתי שבו הייתי פעם, זרקו מיני חטיפי שוקולד (פסק זמן, מקופלת וכו')
אבל אם יש הרבה ילדים, זו עלולה להיות הוצאה יקרה
כך שנראה לי שמטבעות שוקולד הם פתרון טוב.
צריך רק להזהיר את הילדים לסיים לפני הארוחה הבשרית, או לקנות מטבעות שוקולד פרווה
מזל טוב!
זתומרת בוטנים בקליפה/תרמיל העבה הטבעיים,הם קלים ולא כואבים לחתן..וגם לא נשברים או נמעכים מהזריקה,ואפילו גם זולים..
אם יש בנות משועממות להעסיק אפשר לתת להן שיעטפו אותם בנייר צלופן ביחד עם עדשי שוקולד וכד'
ואם אין ידיים וכוח/זמן אפשר פשוט סתם לערב אותם עם צבע שיצבעו ,הרי לא אוכלים את הקליפה.(אפשר לגוון,לצבוע חלק בכתום,חלק בתכלת,ירוק תפוח..וכו' ככה כל הסיפור יותר צבעוני).
אי איפה הדודות המשקיעניות שלי שהיו חייבות להביא לכל מאורע,כמויות שקדים מסוכרים עטופים בטול עם סרט והקדשה אישית ,היום אני יודעת להעריך באמת...: )
העיקר שיהיה במזל טוב והרבה נחת
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
