על הידים ימ"ש

צריך פשוט רק להתפלל! להתפלל בעז"ה שיהיה טוב ושהקב"ה שומע לתפילתינו וכל החלטה שתתקבל באשר היא אשמח...הכל לטובה..!

עברנו את פרעה , נעבור גם את זה..

כבר עלו בהבה על 1000 הרוצחים שעתידים להשתחרר.

מהיום כל מחבל בפוטניה ידע שגם אם יבצע פיגוע ח"ו הוא כנראה ישוחרר בעיסקה זו או אחרת

כמה?
כמה אפשר...

אבל מרחץ הדמים רק יתחיל ועד לחטיפה הבאה זה עניין של זמן

חמאס פרסם לפני כמה דקות הודעה בה הוא אומר:ניצחנו את ישראל.. שחרור שליט =ניצחון לטרור!!!

http://rotter.net/forum/scoops1/19274.shtml

לשרשור התהילים לביטול גזרת שחרור המחבלים, ר"ל!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387600#4653113

שלא יהיה לך ספק - אין מאיתנו מי שלא רוצה לראות את גלעד בבית.

אבל את חייבת להבין - שחרור של אפילו עשרות מחבלים רוצחים -

תשנה פה את המציאות, ד' ירחם! אני לא רוצה לתאר למה זה עשוי

לגרום.

אפילו אם זה יגרום לחיילים להפגע ח"ו במבצעי לכידה מוצלחים של

אותם המחבלים - זה איום ונורא!

צר לי - אני מבין קושי לעכל גישה כזאת - אבל מבקש ממך שתביני...

__________________________

איך תסתכלי בעיניים של המשפחות של הנרצחים ע"י אותם משוחררים???

תשתדלו להגיב יפה , בבקשה...עם כל הכבוד , תביעו את דעתכם בצורה יפה....לכל אחד יש דעה אחרת בעניין.

היא מרגישה שיש כאן התעלמות מהברכה שבשחרורו של היהודי הזה.

בשורה האחרונה אינני מסכים איתה - אך היחס שלך כלפיה איננו ראוי...

לא התכוונתי לפגוע אישית.. רק התכווני להגיב על משקל ה"אוי, תתבישו"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387626#4653113

האם זה היה שיקול אסטרטגי נבון...

בתור חייל במודיעין, לא יודע!

ואף אחד לא באמת יודע, הכל השערות.

אז מספיק להיות ימניים ראש בקיר,

אף אחד מכם לא באמת איש בטחון...

שהולכים להשתחרר רוצחים תאבי דם... וברור מה השלב הבא!

רחמנא ליצלן! באמת!

ברוך ד' שאנחנו לא אלה שמחליטים.

ואין לנו בכלל זכות להביע דעה...

ותסביר לי עניינית איך יכול להיות שתהיה ברכה בשחרור אלף מחבלים!??

מהם רוצחים תאבי דם?...

אכן - מזל שאין כאן דמוקרטיה, ואין שום עניין שאזרחים פשוטים יביעו דעה

ביחס למה שנראה ברור כשמש.

שאלה שהיה אסור להם להביע דעה צדקו..

אני מתחברת מאוד לתגובה של "ישראל שלי".

נכון, אנחנו לא מאמינים בדרך הזאת, אנחנו בטוחים שצריך לשחרר את שליט אבל לא בזאת הדרך.

וברור שאנחנו נגד. אבל אם הדבר כבר קרה- כבר נחמה העסקה,

עלינו לפחות לשמוח שהוא חוזר. אז כן אני שמחה שהוא חוזר, ומפחדת מהמחיר שזה עלול לגבות.

רצינו שזה לא יקרה,אבל-אם כבר קרה..שרק לא יצא יותר מידי רע..

(אגב,צחינא מיא,אני מחכה לטקס הענקת הצל"ש..)

רק לדעת איך להיערך לזה אבל לא לפחד כי הפחדן מפסיד!

ושיהיה רק בשמחות אמן... ושיהיו הרבה שמחות!

מכוון כלפי "מצפה לגאולה".

ונעלבתי.

טוב,עכשיו אני מוחמא.

מצד אחד מדובר במחבלים איומים שהשחרור שלהם עלול להוביל ח"ו לנרצחים רבים,

וגם מדובר מבחינה אסטרטגית בהתנהלות מטופשת ממש,

אבל מצד שני, גלעד שליט (חייל!) יושב שם כבר כל כך הרבה זמן,

ובתכלס, הממשלה לא מצליחה לגרום לפעולה צבאית (אולי זה בלתי אפשרי/חסר מידע?),

ומצד שני לא מסוגלת/מצליחה להפעיל לחץ על עזה או על מה שזה לא יהיה כדי שהם יירצו לשחרר אותו.

וודאי שהנהגה צריכה לכוון את פעולותיה עפ"י השכל הישר ולא להגרר להתנהגות מהבטן,

אבל קשה לי עם חלק מהתגובות כאן שהן מאוד נחרצות וקצת מתעלמות מהכאב..

שה' ישמור את גלעד שליט ואת כל עמ"י...

אבל גם אם לא,להשלים עם המוגמר.

איבדה את היכולת והרצון לעשות תרגילים כאלו...

כואב, פשוט כואב.

לא אשקר, התגובות שלכם פה כ"כ הותירו אותי עם פה פעור.

חבר'ה, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עובר על גלעד בשבי? מה עובר על המשפחה והקרובים שלו? ואני תוה לעצמי...אם הוא היה חייל דתי, איך התגובות היו?!...יש מצוות פדיון שבויים, איפה אתם?!...אז נכון, אולי באסה על ה1000 מחבלים שצריכים להשתחרר בתוך העסקה הזאת, ונכון זה מעצים את הסכנה של מדינת ישראל, ונכון משפחות הנרצחים...אבל אנחנו אנדים מאמינים בני מאמינים, וחיי אדם חשובים לנו. אז סדר העדיפויות הוא קודם לשחרר את גלעד (ויהי מה!) ואח"כ להגביר את הביטחון...לא מעט משפחות של נרצחים אף מודים כי הם מוכנים לשחרור המחבלים למען גלעד.

זה הזוי, כ"כ הזוי לי הדברים שכתבתם פה....

שנשתמע רק בשורות טובות, ונאמין שזה כך!

"ישועת ה' כהרף עין"

בצפייה לחזרתו של גלעד...

אני לא רוצה לשכול את הורים או אחים

אני לא רוצה שעוד חיילים יחטפו

אני לא רוצה עם ישראל יושפל שוב פעם ויחד איתו יושפל גם כבדו שמים

כאב פרטי אינו משחק תפקיד כהו זה כשמדובר בגורל האומה.

תפילות לא עוזרות פה - יש איסור מוחלט לרחם על חסרי דעת.

כן אנחנו יכולים לתאר מה עובר על גלעד שליט בשבי,וזה עצוב וכואב וקורע את הלב.

את יכולה לתאר 1000 מחבלים,ולא סתם מחבלים,מחבלים רוצחים עם דם על הידיים שישמחו לעשות עוד הרבה פיגועים ולחטוף עוד הרבה חיילים, מסתובבים חופשי בארץ ישראל?לי אישית זה לא נתפס.זה חסר כל היגיון.אבל כ-ל היגיון.

אז גלעד שליט ישתחרר,ב"ה משמח,אבל עכשיו מחבל אחר מתוך ה1000 יחטוף מישו אחר,וזה יכול להיות כל אחד,וח"ו זה יכול להיות אני או את או אתה או קרוב או חבר..זה שווה את זה?מה עשינו בזה?!

הרגע ירדתי מטרמפ,כשעליתי לטרמפ הוא שאל אותי בחיוך אם שמעתי חדשות ושזה שמשחררים את גלעד שליט?עניתי לו שכן ושכואב לי,מאוד.

הוא אמר לי שאם זה היה קרוב שלי,או אח שלי ח"ו הייתי בעד,עניתי לו חד משמעתי-לא.ואני אומר להורים שלי ואני יגיד להם שיפנימו את זה,אני לא רוצה שישחררו מחבלים תמורתי.לא שווה את היהודים שיירצחו/ייחטפו בעקבות זה.

ולגביי מצוות פדיון שבויים,צודקת,זה מצווה חשובה מאוד,עד שכתוב עליה בשו"ע:

והיה מעניין לדבר עם הנהג,הוא לקח אותי עד הבית ונשארנו באוטו לדבר איזה חצי שעה,הוא חילוני ממש חמוד

אז אולי שורש הפתעתי נבעה מכך שבכללי ציפיתי/חשבתי שאם אנחנו אנשים מאמינים אז ערך חיי האדם שלנו הוא גבוה כ"כ, אתה יודע מה, וגם הצד האמוציונאלי שלנו- ברמה כזאת, שחשבתי שתגובות הנגד העיסקה פה, הם אלו שיהיו המעטות...וזהו שורש הפתעתי (אולי)...

לא, אני לא חושבת שלא אתה ולא אני יכולים לתאר מה עובר על גלעד בשבי, כי ב"ה לא היינו שם ובע"ה גם לא נהייה (!). כן, אני יכולה לתאר מצב של 1000 מחבלים משוחררים עם דם על הידיים רק כי אני בנאדם מאמין, ובתוך כך אני מאמינה שמה שצריך לקרות יקרה- אם ישחררו אותם ובלי שישחררו אותם, וזה לא באמת משנה אם מה שצריך לקרות יקרה על ידיהם או על ידי חלאות אחרות וחדשות שנולדות מתוכם בכל יום ויום..

ואוסיף צד נוסף שהזכרתי פה בשרשור אחר,כשחייל, חס וחלילה, יפול פעם הבאה בשבי, הייתי רוצה שהוא ידע שהמדינה שלו, מדינת ישראל, היא מדינה יהודית שמבחינתה ערך חיי אדם וחייליה שהיא שולחת למערכה, הוא מעל הכל! ולכן היא תעשה הכל, אבל ה-כ-ל בשביל לשחרר אותו, ויהי מה!...ידיעה זו תחיה אותו ולו מבחינה רומנית, נפשית, פסיכולוגית, ידיעה זו היא על בסיס ערכי, יהודי ואמוני בעיניי.... תדע כל אם עבריה (וחייל) שמדינת ישראל מפקירה את בניה!

אז סבבה שאתה אומר כרגע, שאתה מעדיף לסבול בשבי מאשר שישחררו אותך (ח"ו) ממנו תמורת מחבלים, אבל אתה לא יודע איך זה להיות שם במצב אמת, באמת. (ושלא תדע!!!). אז אני מבינה שהחשיבה שלנו היא שונה ואתה מוכן להקריב את חייך למען עם ישראל ומדינת ישראל, אבל אנחנו לא מדברים עלייך הפרטי, וזה העניין פה..

ולגבי מצוות פידיון שבויים, רבנים גדולים מאיתנו דנים באותם גבולות הללו- אז מי אנחנו?!...

ולנו נשאר רק להתפלל ולהאמין!

אל תדברי בשם ההלכה לפני שלמדת אותה.

יש מצוות פדיון שבויים ויש לה גבולות ברורים מאוד (עייני ברמב"ם) ובעסקה זו אין שום קשר לגבולות. הכל חסר פרופורציה.

אם הוא היה חייל דתי הייתי אומר אותו הדבר. הרגש הזה עוד יהרוג אותנו (כן כן, כפשוטו! יהרוג אותנו!! אותי, אותך ואת שאר עמי"ש ח"ו)

בגלל שחיי אדם חשובים לי אני אומר את זה.

הרי זה לא ספק אולי הם יהרגו. הם ימשיכו לרצוח בבירור. הם ערבים וזה בדם שלהם, הם רוצחים כבר עם דם על הידיים!!

כן, כואב לי על גלעד. כמו על אח שלי. החיים שלו לא חיים (אגב, הם גם לא יהיו חיים) והרגש צף ודורש שחרור שלו. אבל יש מחיר. צריך להפעיל שכל.

אם אני הייתי אחד ממחליטי ההצבעה- לא הייתי מסוגל לעמוד מול שום משפחה שכולה לאחר השחרור ולהגיד "ידי לא שפכה את הדם הזה".

בצער.

כן אני שמחה שגילעד משתחרר...

אבל האים זה שווה שבשביל זה אנשים אחרים מעמנו ימותו??

כן, מלחמת לבנון זה בפרוש היה החזר אחרי ששחררנו כ"כ הרבה מחבלים על שלושה גופות..

שוב שלא תבינו לא נכון ברור שאני רוצה שלחיילים האלה יהיה קבר וכול זה..

אבל מצד שני בשביל גופות שווה להקריב 120 איש שמתו במלחמה שהיה אולי אפשר למנוע?

זה בכלל הגיוני לשחרר 1000 מחבלים בשביל בנ"א אחד??

ואם המחבל הזה יהרוג משהו ממכם.. זה עדיין היה שווה את זה?

כן לפעמים אין לדעת איך זה ששחרנו 1000 מחבלים וזה משפיע על הערבים בחברון ובכלל ביוש"ע....

העניין שבסוף החבריה שגרים ביש"ע תמיד סובלים..( ולא לשכוח את שדרות ואשקלון שמספיק סובלים!!)

למה משהו מהמרכז סובל????

אז עד כמה מגיע כולם בשביל אחד?? ועד כמה אחד בשביל כולם??

אני לא אומרת שצריך להפקיר את גילעד שליט בשבי... אבל 1000 מחבלים תמורת אחד זה הגיוני????

אז כן עצוב לי לחשוב שכשהו יגיע הביתה והיה לו נוח במיטה יהיו אנשים אחרים שיצטרכו להפקיר את חיים...

אז כן ניחשתם נכון מתנחלים הם אזרח סוג ח'... לאף אחד לא אכפת שאנחנו נהרגים בפיגועים...

(פחות אחד יותר נחמד פחות 2 טוב כפליים... )

כן עצוב לי לומר לכולם שאם זה היה אפי' 10 אנשים לשחרורו של גילעד הייתי שמחה בלב שלם... אבל אלף??

באיזה מציאות זה הגיוני???

 בקיצור אם גילעד ישתחרר "בעיסקה" הזאת אני חושבת שאני יגיד תהילים לשלום עמ"י...

פיגועים שבוצעו ע"י מחבלים ששוחררו "ללא דם על הידיים" מאז שנת 2000:

12.10.00 – לינץ' בחיילי המילואים ברמאללה, 2 הרוגים.

21.12.00 – פיגוע ירי סמוך לפסגת זאב, הרוג אחד.

31.12.00 – פיגוע ירי סמוך לעפרה, 2 הרוגים.

04.03.01 – פיגוע התאבדות ברחוב הרצל בנתניה, 3 הרוגים.

18.05.01 – פיגוע התאבדות בקניון השרון בנתניה, 5 הרוגים.

27.11.01 – פיגוע ירי בתחנה מרכזית בעפולה, 2 הרוגים.

09.01.02 - פיגוע חדירה למוצב "אפריקה", 4 חיילים נהרגו.

06.02.02 – פיגוע חדירה למושב חמרה, 3 הרוגים.

14.02.02 – פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

26.02.02 – פיגוע ירי בנווה יעקב בירושלים, הרוגה אחת.

27.02.02 – פיגוע באזור תעשיה עטרות, הרוג אחד.

05.03.02 - פיגוע ב"סי-פוד-מרקט", שלושה הרוגים.

07.03.02 - פיגוע חדירה למכינה הקדם צבאית בעצמונה, חמישה נערים נהרגו.

14.03.02 - פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

21.03.02 – פיגוע התאבדות ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, 3 הרוגים.

27.03.02 - מלון "פארק" נתניה, 30 הרוגים ו-155 פצועים.

27.04.02 – פיגוע חדירה לישוב אדורה, 4 הרוגים.

05.06.02 – פיגוע התאבדות באוטובוס אגד בצומת מגידו, 17 הרוגים ו-42 פצועים.

08.06.02 – פיגוע חדירה לישוב כרמי צור, 3 הרוגים.

18.09.02 - פיגוע ירי סמוך למבוא דותן, הרוג אחד.

21.10.02 - ג'יפ מתפוצץ ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור, 14 הרוגים ו-42 פצועים.

17.05.03 - פיגוע ירי בחברון, שני הרוגים.

18.05.03 – פיגוע התאבדות בקו 6 בירושלים, 7 הרוגים.

11.06.03 - פיגוע התאבדות בקו 14א ברח' יפו בירושלים, 17 הרוגים ו-105 פצועים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בקפה "הלל" בירושלים, 7 הרוגים ופצועים רבים נוספים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בצריפין, תשעה חיילים נרצחו.

26.09.03 - פיגוע ירי ביישוב נגוהות שבדרום הר-חברון, שני הרוגים.

31.08.04 – פיגוע התאבדות כפול בקוים 6 ו-12 בבאר שבע, 16 הרוגים.

03.10.04 – פיגוע חדירה לישוב אבני חפץ, הרוג אחד.

26.10.05 – פיגוע התאבדות בשוק בחדרה, 6 הרוגים, כעשרים פצועים.

אנחנו הקטנים לא מבינים את המהלך האדיר הזה..

עם כל המחבלים שמשתחררים צפוי לא גל פיגועים..אלא צונאמי של פיגועים

ובעז"ה עם הרבה תפילות נשרוד (גם) את זה

הקב"ה מצפה מאיתנו לפעול ולהיות ראויים לגאולה ולגזירות טובות!!

מאתר הכנסת

היום לפני:

12/10/1994
הודעת יו”ר הכנסת בעניין חטיפתו של החייל נחשון וקסמן

אני חייבת לציין שאני ממש בהתרגשות מכל הנושא. אווירת חג מרוממת וגדולה ועוד באושפיזין של יוסף!!!!!!!

ולא,- אני לא חושבת שזה היה צעד נכון.... אבל משכבר נעשה- יש להודות עליו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ישתבח שמו !!!!! גמר טוב, חברים!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!