על הידים ימ"ש

צריך פשוט רק להתפלל! להתפלל בעז"ה שיהיה טוב ושהקב"ה שומע לתפילתינו וכל החלטה שתתקבל באשר היא אשמח...הכל לטובה..!

עברנו את פרעה , נעבור גם את זה..

כבר עלו בהבה על 1000 הרוצחים שעתידים להשתחרר.

מהיום כל מחבל בפוטניה ידע שגם אם יבצע פיגוע ח"ו הוא כנראה ישוחרר בעיסקה זו או אחרת

כמה?
כמה אפשר...

אבל מרחץ הדמים רק יתחיל ועד לחטיפה הבאה זה עניין של זמן

חמאס פרסם לפני כמה דקות הודעה בה הוא אומר:ניצחנו את ישראל.. שחרור שליט =ניצחון לטרור!!!

http://rotter.net/forum/scoops1/19274.shtml

לשרשור התהילים לביטול גזרת שחרור המחבלים, ר"ל!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387600#4653113

שלא יהיה לך ספק - אין מאיתנו מי שלא רוצה לראות את גלעד בבית.

אבל את חייבת להבין - שחרור של אפילו עשרות מחבלים רוצחים -

תשנה פה את המציאות, ד' ירחם! אני לא רוצה לתאר למה זה עשוי

לגרום.

אפילו אם זה יגרום לחיילים להפגע ח"ו במבצעי לכידה מוצלחים של

אותם המחבלים - זה איום ונורא!

צר לי - אני מבין קושי לעכל גישה כזאת - אבל מבקש ממך שתביני...

__________________________

איך תסתכלי בעיניים של המשפחות של הנרצחים ע"י אותם משוחררים???

תשתדלו להגיב יפה , בבקשה...עם כל הכבוד , תביעו את דעתכם בצורה יפה....לכל אחד יש דעה אחרת בעניין.

היא מרגישה שיש כאן התעלמות מהברכה שבשחרורו של היהודי הזה.

בשורה האחרונה אינני מסכים איתה - אך היחס שלך כלפיה איננו ראוי...

לא התכוונתי לפגוע אישית.. רק התכווני להגיב על משקל ה"אוי, תתבישו"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387626#4653113

האם זה היה שיקול אסטרטגי נבון...

בתור חייל במודיעין, לא יודע!

ואף אחד לא באמת יודע, הכל השערות.

אז מספיק להיות ימניים ראש בקיר,

אף אחד מכם לא באמת איש בטחון...

שהולכים להשתחרר רוצחים תאבי דם... וברור מה השלב הבא!

רחמנא ליצלן! באמת!

ברוך ד' שאנחנו לא אלה שמחליטים.

ואין לנו בכלל זכות להביע דעה...

ותסביר לי עניינית איך יכול להיות שתהיה ברכה בשחרור אלף מחבלים!??

מהם רוצחים תאבי דם?...

אכן - מזל שאין כאן דמוקרטיה, ואין שום עניין שאזרחים פשוטים יביעו דעה

ביחס למה שנראה ברור כשמש.

שאלה שהיה אסור להם להביע דעה צדקו..

אני מתחברת מאוד לתגובה של "ישראל שלי".

נכון, אנחנו לא מאמינים בדרך הזאת, אנחנו בטוחים שצריך לשחרר את שליט אבל לא בזאת הדרך.

וברור שאנחנו נגד. אבל אם הדבר כבר קרה- כבר נחמה העסקה,

עלינו לפחות לשמוח שהוא חוזר. אז כן אני שמחה שהוא חוזר, ומפחדת מהמחיר שזה עלול לגבות.

רצינו שזה לא יקרה,אבל-אם כבר קרה..שרק לא יצא יותר מידי רע..

(אגב,צחינא מיא,אני מחכה לטקס הענקת הצל"ש..)

רק לדעת איך להיערך לזה אבל לא לפחד כי הפחדן מפסיד!

ושיהיה רק בשמחות אמן... ושיהיו הרבה שמחות!

מכוון כלפי "מצפה לגאולה".

ונעלבתי.

טוב,עכשיו אני מוחמא.

מצד אחד מדובר במחבלים איומים שהשחרור שלהם עלול להוביל ח"ו לנרצחים רבים,

וגם מדובר מבחינה אסטרטגית בהתנהלות מטופשת ממש,

אבל מצד שני, גלעד שליט (חייל!) יושב שם כבר כל כך הרבה זמן,

ובתכלס, הממשלה לא מצליחה לגרום לפעולה צבאית (אולי זה בלתי אפשרי/חסר מידע?),

ומצד שני לא מסוגלת/מצליחה להפעיל לחץ על עזה או על מה שזה לא יהיה כדי שהם יירצו לשחרר אותו.

וודאי שהנהגה צריכה לכוון את פעולותיה עפ"י השכל הישר ולא להגרר להתנהגות מהבטן,

אבל קשה לי עם חלק מהתגובות כאן שהן מאוד נחרצות וקצת מתעלמות מהכאב..

שה' ישמור את גלעד שליט ואת כל עמ"י...

אבל גם אם לא,להשלים עם המוגמר.

איבדה את היכולת והרצון לעשות תרגילים כאלו...

כואב, פשוט כואב.

לא אשקר, התגובות שלכם פה כ"כ הותירו אותי עם פה פעור.

חבר'ה, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עובר על גלעד בשבי? מה עובר על המשפחה והקרובים שלו? ואני תוה לעצמי...אם הוא היה חייל דתי, איך התגובות היו?!...יש מצוות פדיון שבויים, איפה אתם?!...אז נכון, אולי באסה על ה1000 מחבלים שצריכים להשתחרר בתוך העסקה הזאת, ונכון זה מעצים את הסכנה של מדינת ישראל, ונכון משפחות הנרצחים...אבל אנחנו אנדים מאמינים בני מאמינים, וחיי אדם חשובים לנו. אז סדר העדיפויות הוא קודם לשחרר את גלעד (ויהי מה!) ואח"כ להגביר את הביטחון...לא מעט משפחות של נרצחים אף מודים כי הם מוכנים לשחרור המחבלים למען גלעד.

זה הזוי, כ"כ הזוי לי הדברים שכתבתם פה....

שנשתמע רק בשורות טובות, ונאמין שזה כך!

"ישועת ה' כהרף עין"

בצפייה לחזרתו של גלעד...

אני לא רוצה לשכול את הורים או אחים

אני לא רוצה שעוד חיילים יחטפו

אני לא רוצה עם ישראל יושפל שוב פעם ויחד איתו יושפל גם כבדו שמים

כאב פרטי אינו משחק תפקיד כהו זה כשמדובר בגורל האומה.

תפילות לא עוזרות פה - יש איסור מוחלט לרחם על חסרי דעת.

כן אנחנו יכולים לתאר מה עובר על גלעד שליט בשבי,וזה עצוב וכואב וקורע את הלב.

את יכולה לתאר 1000 מחבלים,ולא סתם מחבלים,מחבלים רוצחים עם דם על הידיים שישמחו לעשות עוד הרבה פיגועים ולחטוף עוד הרבה חיילים, מסתובבים חופשי בארץ ישראל?לי אישית זה לא נתפס.זה חסר כל היגיון.אבל כ-ל היגיון.

אז גלעד שליט ישתחרר,ב"ה משמח,אבל עכשיו מחבל אחר מתוך ה1000 יחטוף מישו אחר,וזה יכול להיות כל אחד,וח"ו זה יכול להיות אני או את או אתה או קרוב או חבר..זה שווה את זה?מה עשינו בזה?!

הרגע ירדתי מטרמפ,כשעליתי לטרמפ הוא שאל אותי בחיוך אם שמעתי חדשות ושזה שמשחררים את גלעד שליט?עניתי לו שכן ושכואב לי,מאוד.

הוא אמר לי שאם זה היה קרוב שלי,או אח שלי ח"ו הייתי בעד,עניתי לו חד משמעתי-לא.ואני אומר להורים שלי ואני יגיד להם שיפנימו את זה,אני לא רוצה שישחררו מחבלים תמורתי.לא שווה את היהודים שיירצחו/ייחטפו בעקבות זה.

ולגביי מצוות פדיון שבויים,צודקת,זה מצווה חשובה מאוד,עד שכתוב עליה בשו"ע:

והיה מעניין לדבר עם הנהג,הוא לקח אותי עד הבית ונשארנו באוטו לדבר איזה חצי שעה,הוא חילוני ממש חמוד

אז אולי שורש הפתעתי נבעה מכך שבכללי ציפיתי/חשבתי שאם אנחנו אנשים מאמינים אז ערך חיי האדם שלנו הוא גבוה כ"כ, אתה יודע מה, וגם הצד האמוציונאלי שלנו- ברמה כזאת, שחשבתי שתגובות הנגד העיסקה פה, הם אלו שיהיו המעטות...וזהו שורש הפתעתי (אולי)...

לא, אני לא חושבת שלא אתה ולא אני יכולים לתאר מה עובר על גלעד בשבי, כי ב"ה לא היינו שם ובע"ה גם לא נהייה (!). כן, אני יכולה לתאר מצב של 1000 מחבלים משוחררים עם דם על הידיים רק כי אני בנאדם מאמין, ובתוך כך אני מאמינה שמה שצריך לקרות יקרה- אם ישחררו אותם ובלי שישחררו אותם, וזה לא באמת משנה אם מה שצריך לקרות יקרה על ידיהם או על ידי חלאות אחרות וחדשות שנולדות מתוכם בכל יום ויום..

ואוסיף צד נוסף שהזכרתי פה בשרשור אחר,כשחייל, חס וחלילה, יפול פעם הבאה בשבי, הייתי רוצה שהוא ידע שהמדינה שלו, מדינת ישראל, היא מדינה יהודית שמבחינתה ערך חיי אדם וחייליה שהיא שולחת למערכה, הוא מעל הכל! ולכן היא תעשה הכל, אבל ה-כ-ל בשביל לשחרר אותו, ויהי מה!...ידיעה זו תחיה אותו ולו מבחינה רומנית, נפשית, פסיכולוגית, ידיעה זו היא על בסיס ערכי, יהודי ואמוני בעיניי.... תדע כל אם עבריה (וחייל) שמדינת ישראל מפקירה את בניה!

אז סבבה שאתה אומר כרגע, שאתה מעדיף לסבול בשבי מאשר שישחררו אותך (ח"ו) ממנו תמורת מחבלים, אבל אתה לא יודע איך זה להיות שם במצב אמת, באמת. (ושלא תדע!!!). אז אני מבינה שהחשיבה שלנו היא שונה ואתה מוכן להקריב את חייך למען עם ישראל ומדינת ישראל, אבל אנחנו לא מדברים עלייך הפרטי, וזה העניין פה..

ולגבי מצוות פידיון שבויים, רבנים גדולים מאיתנו דנים באותם גבולות הללו- אז מי אנחנו?!...

ולנו נשאר רק להתפלל ולהאמין!

אל תדברי בשם ההלכה לפני שלמדת אותה.

יש מצוות פדיון שבויים ויש לה גבולות ברורים מאוד (עייני ברמב"ם) ובעסקה זו אין שום קשר לגבולות. הכל חסר פרופורציה.

אם הוא היה חייל דתי הייתי אומר אותו הדבר. הרגש הזה עוד יהרוג אותנו (כן כן, כפשוטו! יהרוג אותנו!! אותי, אותך ואת שאר עמי"ש ח"ו)

בגלל שחיי אדם חשובים לי אני אומר את זה.

הרי זה לא ספק אולי הם יהרגו. הם ימשיכו לרצוח בבירור. הם ערבים וזה בדם שלהם, הם רוצחים כבר עם דם על הידיים!!

כן, כואב לי על גלעד. כמו על אח שלי. החיים שלו לא חיים (אגב, הם גם לא יהיו חיים) והרגש צף ודורש שחרור שלו. אבל יש מחיר. צריך להפעיל שכל.

אם אני הייתי אחד ממחליטי ההצבעה- לא הייתי מסוגל לעמוד מול שום משפחה שכולה לאחר השחרור ולהגיד "ידי לא שפכה את הדם הזה".

בצער.

כן אני שמחה שגילעד משתחרר...

אבל האים זה שווה שבשביל זה אנשים אחרים מעמנו ימותו??

כן, מלחמת לבנון זה בפרוש היה החזר אחרי ששחררנו כ"כ הרבה מחבלים על שלושה גופות..

שוב שלא תבינו לא נכון ברור שאני רוצה שלחיילים האלה יהיה קבר וכול זה..

אבל מצד שני בשביל גופות שווה להקריב 120 איש שמתו במלחמה שהיה אולי אפשר למנוע?

זה בכלל הגיוני לשחרר 1000 מחבלים בשביל בנ"א אחד??

ואם המחבל הזה יהרוג משהו ממכם.. זה עדיין היה שווה את זה?

כן לפעמים אין לדעת איך זה ששחרנו 1000 מחבלים וזה משפיע על הערבים בחברון ובכלל ביוש"ע....

העניין שבסוף החבריה שגרים ביש"ע תמיד סובלים..( ולא לשכוח את שדרות ואשקלון שמספיק סובלים!!)

למה משהו מהמרכז סובל????

אז עד כמה מגיע כולם בשביל אחד?? ועד כמה אחד בשביל כולם??

אני לא אומרת שצריך להפקיר את גילעד שליט בשבי... אבל 1000 מחבלים תמורת אחד זה הגיוני????

אז כן עצוב לי לחשוב שכשהו יגיע הביתה והיה לו נוח במיטה יהיו אנשים אחרים שיצטרכו להפקיר את חיים...

אז כן ניחשתם נכון מתנחלים הם אזרח סוג ח'... לאף אחד לא אכפת שאנחנו נהרגים בפיגועים...

(פחות אחד יותר נחמד פחות 2 טוב כפליים... )

כן עצוב לי לומר לכולם שאם זה היה אפי' 10 אנשים לשחרורו של גילעד הייתי שמחה בלב שלם... אבל אלף??

באיזה מציאות זה הגיוני???

 בקיצור אם גילעד ישתחרר "בעיסקה" הזאת אני חושבת שאני יגיד תהילים לשלום עמ"י...

פיגועים שבוצעו ע"י מחבלים ששוחררו "ללא דם על הידיים" מאז שנת 2000:

12.10.00 – לינץ' בחיילי המילואים ברמאללה, 2 הרוגים.

21.12.00 – פיגוע ירי סמוך לפסגת זאב, הרוג אחד.

31.12.00 – פיגוע ירי סמוך לעפרה, 2 הרוגים.

04.03.01 – פיגוע התאבדות ברחוב הרצל בנתניה, 3 הרוגים.

18.05.01 – פיגוע התאבדות בקניון השרון בנתניה, 5 הרוגים.

27.11.01 – פיגוע ירי בתחנה מרכזית בעפולה, 2 הרוגים.

09.01.02 - פיגוע חדירה למוצב "אפריקה", 4 חיילים נהרגו.

06.02.02 – פיגוע חדירה למושב חמרה, 3 הרוגים.

14.02.02 – פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

26.02.02 – פיגוע ירי בנווה יעקב בירושלים, הרוגה אחת.

27.02.02 – פיגוע באזור תעשיה עטרות, הרוג אחד.

05.03.02 - פיגוע ב"סי-פוד-מרקט", שלושה הרוגים.

07.03.02 - פיגוע חדירה למכינה הקדם צבאית בעצמונה, חמישה נערים נהרגו.

14.03.02 - פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

21.03.02 – פיגוע התאבדות ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, 3 הרוגים.

27.03.02 - מלון "פארק" נתניה, 30 הרוגים ו-155 פצועים.

27.04.02 – פיגוע חדירה לישוב אדורה, 4 הרוגים.

05.06.02 – פיגוע התאבדות באוטובוס אגד בצומת מגידו, 17 הרוגים ו-42 פצועים.

08.06.02 – פיגוע חדירה לישוב כרמי צור, 3 הרוגים.

18.09.02 - פיגוע ירי סמוך למבוא דותן, הרוג אחד.

21.10.02 - ג'יפ מתפוצץ ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור, 14 הרוגים ו-42 פצועים.

17.05.03 - פיגוע ירי בחברון, שני הרוגים.

18.05.03 – פיגוע התאבדות בקו 6 בירושלים, 7 הרוגים.

11.06.03 - פיגוע התאבדות בקו 14א ברח' יפו בירושלים, 17 הרוגים ו-105 פצועים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בקפה "הלל" בירושלים, 7 הרוגים ופצועים רבים נוספים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בצריפין, תשעה חיילים נרצחו.

26.09.03 - פיגוע ירי ביישוב נגוהות שבדרום הר-חברון, שני הרוגים.

31.08.04 – פיגוע התאבדות כפול בקוים 6 ו-12 בבאר שבע, 16 הרוגים.

03.10.04 – פיגוע חדירה לישוב אבני חפץ, הרוג אחד.

26.10.05 – פיגוע התאבדות בשוק בחדרה, 6 הרוגים, כעשרים פצועים.

אנחנו הקטנים לא מבינים את המהלך האדיר הזה..

עם כל המחבלים שמשתחררים צפוי לא גל פיגועים..אלא צונאמי של פיגועים

ובעז"ה עם הרבה תפילות נשרוד (גם) את זה

הקב"ה מצפה מאיתנו לפעול ולהיות ראויים לגאולה ולגזירות טובות!!

מאתר הכנסת

היום לפני:

12/10/1994
הודעת יו”ר הכנסת בעניין חטיפתו של החייל נחשון וקסמן

אני חייבת לציין שאני ממש בהתרגשות מכל הנושא. אווירת חג מרוממת וגדולה ועוד באושפיזין של יוסף!!!!!!!

ולא,- אני לא חושבת שזה היה צעד נכון.... אבל משכבר נעשה- יש להודות עליו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ישתבח שמו !!!!! גמר טוב, חברים!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.