כשכל המשפחה ביחד ואת לבד ואז ממש מרגישים את הבדידות...

אבל- יהיה טוב בעזרת ה'

חורף, כמו חגים, זה תקופה של ביחד...
משפחה ובכלל, יש את הצורך במישהו שיהיה שם בשבילך...
ואתה בשבילו... הלבד הזה הורג...
מוכר מידי

האמת שלא קישרתי את זה לחגים אבל אולי זו באמת הסיבה כרגע...

שהקב"ה ימלא חסרוננו!!

שכשכולם ביחד, יש יותר סיכוי שיעלו הצעות וכו'..

תמיד שאחיותיי נמצאות אנו דשים בנושאים כאלה הלוך וחזור ושוב הלוך..ואפשר להחכים משיחות ואף לקבל הצעות..

ואני? אני הכי אני שונאת, את השנייה שהחג נכנס.. כולם עסוקים כל אחד בעניינו ואז מרגישים ממש לבד, ודווקא אז מתחילה התפילה-מנחה,קבלת שבת וכו' ואני אומרת לעצמי  שאני לא לבד.."ה' מנת חלקי וכוסי"..

חיבוק!

לעצובים...

אני קורא כאן אנשים שפותחים אשכולות לרגל יום הולדתם - ומצפים לניחומים

במקום לאיחולי מזל טוב...

מה אפשר לעשות? להיות בחג יותר עם המשפחה, עם החברים...

נרחיב את יסודו של מרן האדמין: "תכבד החֶבְרה על האנשים, ואל ישעו..."

שנזכה לחג שמח!

תודה

וחיבוק נשלח ברגע זה

"דהנה בחינת רוח הקודש לבני מלכים בא מענין אור מקיף אשר יקיף לשניהם יחד הוא סוד החיבוק, כי אחר החיבוק הוא דביקות רוחא ברוחא, ולכך כשמקיימין מצות סוכה מלא כנ"ל יכולין לבא לידי רוח הקדש.."

לכוללםם!!

ח'ברה תתעוררו, זה שעוד לא התחתנתם ואתם בגיל 19-24 (זה בערך הגילאים פה בפורום לא?) לא אומר שאתם רווקים זקנים..

ב"ה יש לכם משפחה מדהימה לכל אחד ואחת מכם ואתם צריכים לשמוח שאתם עם המשפחה הנהדרת שלכם בחג, וכן תתפללו שבעז"ה תהיה לכם סוכה משלכם בבית משלכם עם בעל/אישה ואולי איזה ילדון קטן בדרך..

שיהיה לכולם חג שמח ומהנה!!!

אני עובדת כל חו"המ  

רק היאוש שונה.

ואם כבר מדברים-עבדתי עד עכשיו,אני עובדת במוצאי חג ראשון ובמוצאי חג שני ובחול המועד.

(יעידו אלירז וגלוק על העבודה שלי...)

ניצחתי!

אנחנו מקבלות החג רוח הקודש!!

ונדע שהכל יהיה בסדר..

שאני אהיה עסוקה בלהשלים שעות שינה.

ואני לא רוצה רוח הקודש,אפילו לא קרוב.

רק קצת שקט,ויציבות.

וכן,לדעת שהכל יהיה בסדר.

ונסיכה... אם לא היית,היו צריכים להמציא אותך.

ההודעה שלך-

נגעה לליבי ביותר

בייחוד המשפט החותם -לאלירז "נסיכה- אם לא היית היו צריכים להמציא אותך!"

ב"ה היה לי חג ממש ממש כיף ומדהים עד עכשיו

זכיתי ב"ה במשפחה שאפשר רק לברך עליה... וב"ה גם אחי וגיסתי היו אצלינו וגם דודה שלי אז היה מיוחד בכלל

וגם ישבנו בסוכה ברצף מאחרי התפילה בבוקר עד ממש מאוחר בלילה (אני עליתי לפני כרבע שעה.. הרוב עלו בסביבות 11 בערך...) ובאמת באמת היה כיף ומדהים וטוב, עם שיחות ומשחקים ודיבורים וכו'.

ועדיין באיזשהו מקום קטן בלב יש חוסר. צורב ומכאיב....

ומשנה לשנה זה נהיה יותר מכאיב (כרגע אני בת 22)

מתוך כל הקשר החג דווקא התבלט בלהיות לא משהו.

גם יותר מידי זמן ביניים (24 שעות של חג ואח"כ 24 שעות של שבת וחוזר חלילה) שבהם יש יותר מידי זמן למחשבות והיסטריה, וגם הציפיות השונות מחול המועד היו לא פעם מוקד לבאסה.

וזה כשהמצב באמת היה טוב.

דוקא נעים לי להיות בשקט בחג.

לא שזה אידיאל, כמובן. אני רק מנסה להראות לך דרך הסתכלות אחרת. לא חייבים להתבאס גם אם המצב לא מדהים.

שהתכוננתי לחג,ולבשתי בגד חדש..באותו רגע הרגשתי כ"כ לבד ..ולא יודעת למה בתפילה הרגשתי מן עצבות..כאילו שהיצר הרע מנסה בכוונה להעציב אותי דווקא שאמורים להיות הכי שמחים בחג הזה..ושמחת בחגך...קיצר זה רק יצר הרע...

מועדים לשמחהה

כי באמת לא יצא לך "להיות בזוגיות".. כי באמת אין דבר כזה בלי שמתחתנים; וכל מה שציינת - כולל המחשבות וההיסטריה וכו' - הן בדיוק בגלל זה.. 

וגם שבותיה, "רצון עז להיות עם מישהו בחג בקשר רציני ואמיתי" = להתחתן...

ה' יזכה אתכם/ן שלא "תשתגעו מזה" ח"ו, אלא תמצאו מהר את מי שמתאים.

ובינתיים - כדברי הכתוב, "אל תעצבו - חדוות ה' היא מעוזכם".

מועדים לשמחה.

חוץ משלך.

הייתי בזוגיות. לא התחתנתי, זה לא אומר שלא הייתי במערכת יחסים זוגית.

גם אם לדעתך הדבר הנכון הוא להתחתן קודם ואז לפתח זוגיות ואהבה, לא כל העולם מתנהל לפי דעתך.

(וסתם הערונת: פגשתי כבר חברות נשואות, ולא אחת, באותה מערכת היסטריה. זה עניין של סוג זוגיות יותר מאשר של נשואה או לא. אתה יכול לומר-זוגיות דפוקה. ההיסטריה או החששות והריבים היו בדיוק מאותו סוג)

אין דבר כזה "מערכת זוגית" מצד האמת , גם ההלכתית וגם האנושית, ללא נישואין.  אני מאחל לך שתזכי לנישואין מוצלחים ותרגישי כך..

ב. איפה טענתי ש"כל העולם מתנהל לפי דעתי". הבעתי את דעתי הברורה, לא פחות ממה שאת מביעה את דעתך.  מה זה "מוחק כל אג'נדה אחרת"? וכי מחקתי את הודעתך? אמרתי את דעתי ואין לי ספק שזה אכן כך.

ג. היכן מצאת בדברי שאין צורך לאהוב לפני שמתחתנים?  זה בדיוק מראה שלא תפסת מהי ה"זוגיות" שדיברתי עליה, ובאמת אין דבר כזה ללא נישואין.

ד. זה שפגשת חברות נשואות שהן באותה "מערכת היסטריה", אינני חולק. זה ש"זוגיות" אמיתית היא רק בנישואין - עדיין לא אומר שבכל נישואין קורה באמת מה שצריך לקרות, לצערנו.  אבל זה לא נכון להסיק שזה "ענין של סוג זוגיות יותר מאשר נשואה או לא". חס ושלום. נשואה או לא - זה שמיים וארץ ביחס לנושא הזה; רק שיכול להיות גם נישואין לא מוצלחים חלילה. לצערנו.  ואני גם חושב שכמה שההבדל בין נישואין ללא, יהיה יותר מחודד - כך יותר סיכוי שייצא מהנישואין משהו טוב.

[ואגב, מה שהתכוונתי ביחס ל"היסטריה" שהיא תוצאה מהמצב הזה - היה פשוט לומר שלפני שמתחתנים, יש כמובן, יותר מצב של חוסר וודאות "מה יהיה"..]

ה. ובסגנון הודעתך "אני נורא אוהבת תגובות..." - אני נורא "אוהב תגובות" (כלומר, לא אוהב) - שלא יכולות לחלוק בלי לנסות לפגוע אישית: "לא כל העולם מתנהל לפי דעתך..."

ו. והאמת - הכוונה שלי היתה דווקא לעודד, שבעז"ה בנישואין זה יהיה אחרת, יותר יציב ומשמח. וכמו כן, להזכיר - שמרוב הכיסופים המובנים שעוררה פותחת השירשור, לא יהיה "פיספוס" איפה הם מתיישמים בעז"ה.

תגובות שבסופו של דבר אומרות: לא התחתנת, אז אין לך מושג על מה את מדברת.

אין לי זמן כרגע לענות לכל השאר.

אין לי ספק שיש הבדלים מובנים מערכתית ומהותיים לחלוטין בין חיי נישואין לבין חברות שלפני נישואין.

זו רמת זוגיות אחרת, עמוקה יותר ומלאה בסוגיות שונות ואינטנסיביות וכו'.

כל זה לא אומר שבחור ובחורה שנמצאים בקשר ארוך, מתמודדים עם עליות ומורדות, סוגיות וקשיים שמופיעים עוד לפני חתונה- לא מנהלים קשר זוגי, וזוגיות, גם אם בחיתוליה.

החברות שלי שנמצאות במערכת יחסים סוערת כזו או אחרת שהיא כבר בתוך חיי הנישואין נמצאות גם הן בתוך זוגיות מעשירה ומשמעותית, ועדיין- סוערת. אני לא אומר שזו הזוגיות המושלמת, אבל אתה בטח יודע שיש כל מיני דרכים להיות בזוגיות, וכשהם שפרצופיהם שונים כך זוגיותם שונה. העובדה שלא התחתנתי עם מישהו שיצאתי איתו מציבה אמנם קו ברור ביני לבינם, ועדיין התחום המשותף ביני לבין אותה אחת יהיה גדול בהרבה מזו שהכירה את בעלה בטרמפיאדה ומהרגע שהיא ראתה אותו והוא ראה אותה- היו שם לבבות בעיניים וכוכבים באוויר ומאז ועד היום הם חיים באושר ועושר. אני לא יודעת מה אידיאלי ומה עדיף (או אני כן יודעת אבל זה לא נושא הדיון) אבל ברור לי שאני אוכל להבין הרבה יותר טוב את החברה שלי שמספרת לי משהו שעלה בינה לבין בעלה, מאשר אותה נשואה טריה ופורחת. כי סוג הזוגיות שאני הייתי בו דומה לסוג הזוגיות שהחברה הנשואה שלי נמצאת בו.

ולעצם מה שכתבת:

א+ג - כבר ראיתי, כמדומני, בהודעות קודמות שזו דעתך, והנה אתה חוזר עליה כאן- אין אהבה לפני נישואין. ובכן, כמו שאמרתי ממש בהודעה הזו, כמו זוגיות, יש גם אהבה. אולי לא דומה, אולי בראשיתית, אבל אהבה קיימת. מה שהבנתי ממך לאורך הזמן שאני קוראת בו הוא שאהבה היא לא הסוגיה שצריכה להעסיק אותנו לפני חתונה, אלא התאמה: יש או אין, ועם זה אני לא מסכימה.

ב+ה- לא טענת שכל העולם צריך להשמע לדעתך, פשוט הודעת לי בתקיפות ובלי לדעת דבר וחצי דבר עלי שאני מעולם לא הייתי בזוגיות (בלי לטרוח כמובן להוסיף- לדעתי או משהו דומה), זה הספיק כדי להעביר את המסר.

ואני אוסיף הערה אחרונה שאולי תבהיר את הנימה שנטפה מהודעותי שלי ושהפריעה לך.

אין לי מושג מי אתה, מסגנון ההןדעות שלך ומהקישור שיש לך בתחתית ההודעה אני מניחה שאתה אדם נשוי ואולי מתעסק באיזה סוג של ייעוץ זוגי או משהו בסגנון. כך או כך- להסתובב בפורום של רווקים ולכתוב בסגנון של 'כשתתחתנו תבינו'- זה לא הדבר הכי רגיש בעולם.

יכול להיות וסביר מאוד שכשאתחתן אני אראה דברים בצורה שונה. ועדיין ההתמודדות שאני חווה היום בקשרים ארוכים יותר ופחות, יחד עם התבוננות מעמיקה בזוגות שלצידי, מההורים שלי ועד לזוגות חברים דתיים וחילוניים, משתפים יותר ומשתפים פחות, לימד אותי כבר כמה דברים על עצמי ועל זוגיות. בדיוק מהמקום הזה, כשאני אגיע בע"ה לזוגיות משלי אני אדע איך להתמודד איתה. ולבוא ו- כמו שאמרתי- לכתוב במין טון של- 'מה לעשות, את לא נשואה ולכן לא יכולה להבין', גם אם זה נאמר מתוך ניסיון לעודד- זה מעורר (בי, על כל פנים) אנטגוניזם מיידי.

בכל זאת, בכמה נקודות:

1. החילוק העיקרי בין מה שאנו אומרים הוא, שאני אומר, אין דבר כזה "זוגיות" בלי חתונה. לא ערכית, לא הלכתית ולא מציאותית. ואינני מסכים עם זה שקוראים לזה כך (ובכלל, אני לא אוהב את הביטוי הזה. יש נישואין ויש לקראת נישואין) ואני אכן (וזו לא דעה אישית שלי בלבד) שולל קשר שלא בנישואין כאילו הוא בעל ערך בפני עצמו. ולדמות את זה לנישואין - גם עם הסיוג של השונות - זה דבר מוטעה ומזיק, כולל מזיק לנישואין.

ו"קשר ארוך" - "חברות" - בין בחור לבחורה, זה דבר שעפ"י היהדות אין לו מקום. ואינני מדבר על התבררות לקראת נישואין ש"נסחבת" קצת.

2. לא כתבתי שאנשים לא אוהבים לפני שהם מתחתנים, כמו שכבר הבהרתי.  נכון, שזו קומה אחרת לגמרי, מי שאוהב/ת את האחר/ת במובן של מתאים להתחתן איתו, לבין אוהב את בן זוגו (כלומר: את מי שהתחתן איתו/ה. לא מכיר ב"בן זוגו" בלי זה).  זה ש"הבנת מדברי" שלפני חתונה צריכה להעסיק אותנו התאמה ולא אהבה - אינני יודע מהיכן הבנת.  צריך להיות מתאימים, וזה יפה מאוד שאוהבים באופן "ראשיתי" כלשונך. אני לא חושב שאנשים שלא מרגישים יחס של קירבה-אהבה בסיסית יכולים כ"כ בקלות להתחתן.

3. מה שכתבתי ש"לא יצא לך להיות בזוגיות..", כמובן אינו מוכוון אישית כלפייך... הרי איני מכירך כלל.  ברור שהכוונה היתה למה שכתבתי שאין דבר כזה "להיות בזוגיות" לא בנישואין.  ונכון, אני באמת ממש לא סובל את הביטוי הזה כשהוא נאמר ביחס למחוץ-לנישואין.  זו גם אשליה וזה גם מזיק, כנ"ל, וכשזה נכתב ברשות הרבים - מזיק עוד יותר.

4. לגבי מה שכתבת על כתיבה בסגנון של "כשתתחתנו תבינו".. את המסקנה הזו - עייני בדברייך - את כתבת "בשמי", ואני לא כתבתי כלל בטון כזה.  אני כתבתי על נקודה אחת, שאני אכן חוזר עליה כמה פעמים, והיא שלא לעשות ממה שלא בנישואין, כאילו דבר שעומד כ"זוגיות" בעלת ערך עצמי.  זו תפיסת עולם יהדותית בסיסית, שלא צריך להיות נשוי כדי להבינה. נכון שנסיון חיים יכול לתרום להבינה יותר מציאותית, וגם להבין את הנזק החמור, כשמַשלים שזה לא כך. 

ואם אדם יכול לתרום גם מנסיונו לאמת הפשוטה הזו, הרי זו בדיוק הרגישות הכי גדולה, שיהיה איכפת לו גם מאחרים שקוראים הודעה של מישהי לגבי "קשרים זוגיים" שחוותה כביכול, ויתריע שלא ילכו שולל אחרי המושג הזה, ולא יקלקלו לעצמם את מושג הנישואין. 

בכלל, צריך עין די רעה, כדי להוציא מהודעותי מסקנה כאילו מישהו "מסתובב בפורום של רווקים" וכותב, כלשונך, "כשתתחתנו תבינו"..  ממש ההיפך מכל סיגנוני. אכן יש לי - כמו גם לאחרים פה - ענין לעזור לאחרים. ואם גם נסיון חיים יכול לתרום לכך - מה טוב. ומידיעה ברורה - זה באמת כבר עזר.

וגם מה שכתבתי לך היה שיש סיכוי, כי בנישואין זה ייראה אחרת וטוב ממה שחווית במה שכתבת עליו.  אז אם  זה לא מעודד אלא גורם לך לאנטיגוניזם, אין בעיה - תתייחסי כאילו לא נכתב. ס"הכ כשאני כותב אני מניח שיש עוד כמה שאולי יפיקו תועלת.

ואני לא "יועץ זוגי" ולא משהו בסיגנון. לא מיניה ולא מקצתיה.

יצא לי לחוות וגם לראות מסביב מה שאתה קורא 'התבררויות לפני נישואין', שכנראה לקחו יותר זמן ממה שיראה לך ראןי. אני לא חושבת שחברות כשלעצמה היא דבר נכון, בלי שיש לה כיוון ברור. אבל התבררות כזאת בשלב מסויים מבחינתי בהחלט נכנסת לגדר זוגיות, גם אם בסופה יש פרידה, גם אם לפניה לא היתה החלטה על חתונה.

אתה יכול לא להסכים ולכתוב שאני מזיקה פה לנוער העובד, זו דעתי, עדיין. גם אם אתה לא סובל את הביטוי הזה מחוץ לנישואין. אני מניחה שהרבה רווקים היו מוותרים על הבירור ארוך הטווח הזה, מכיוון שהוא קרה- זו זוגיות בעיני. כמו שאמרתי- מאוד ראשונית, אבל מערכת יחסים זוגית יש שם.

וחוץ מזה- לא ציטטתי מדבריך כשאמרתי 'תתחתנו תבינו'. זה הסגנון שאני הרגשתי נושב מההודעות שלך.

"כנראה לקחו יותר זמן ממה שייראה לךָ ראוי" - נא לא לדבר בשמי.

"בשלב מסוים מבחינתי נכנֶסֶת לגדר זוגיות". אז מבחינתך כן. לדעתי, הבנתי היהדותית  ונסיון חיי - לא, וכל אחד יבחר כרצונו. 

הובן כבר מהודעותייך הקודמות שזו דעתך, וגם שאני לא סובל את הביטוי הזה מחוץ לנישואין. וכנ"ל - הבוחר יבחר.

אני שמח שגם את כבר מגדירה ברור שזו "מערכת יחסים מאד ראשונית", ושעדיף לוותר ככל האפשר על בירור ארוך טווח.  אז מה נשאר?  שאני סובר שהגדרַת הדבר כ"מערכת יחסים זוגית", נותן לכך צביון של "בפני עצמו" וזה לא טוב, ואת חושבת שזה בסדר.   טוב, אז הובן - וכל אחד מהקוראים יכול לחשוב איך נראה לו. יש לאדם חופש בחירה.

הבנתי שהרגשת ש"זה הסיגון הנושב מדברי", והסברתי - שזה ההיפך. לכל היותר, בא לעזור מנסיון, כמו גם אנשים טובים אחרים.  בד"כ מביע דעה עקרונית, כמו כל אחד, ואם היא גם מגובה בניסיון, וזה יכול להועיל למישהו ולמנוע ממנו צרות, מה טוב. 

אתה יודע הכל, והכל ברור לך...

עולם הפוך ראיתי..

מה הסיגנון הזה, "יודע הכל"? אני כותב את דעתי וידיעתי; ולא הודעות מהסוג הזול הזה ("אתה יודע הכל"..) ירתיעו אותי מלהביע את דעתי - בפרט כשהיא מבוססת על הלכות ו/או הדרכת חיים של תורה, שהיא באמת - שלא כמוני - "יודעת הכל והכל ברור לה"..   ובנושא הזה שכתבתי - אכן ברור לי לחלוטין, והודעות פה ושם שלך שראיתי, לגבי הזמן שלוקח "להשתחרר" וכד' - רק מחזקות את דעתי. 

וכל אדם שכותב כאן, יש להניח שיודעים מה תהיה עמדתו בנושאים מסויימים. גם עמדותיך, למשל... ובכיוון ההפוך למדי..

והאמת - אינך יודע מראש מה אכתוב, חוץ ממה שמתייחס לענין הזה, של "אשליית הזוגיות" ללא נישואין. ובהיות שמגמתי לעזור - אני באמת מגיב בעניינים כאלה תדיר, לא בשבילך, אלא בשביל אנשים שמעוניינים לא ליפול מראש בהסתבכויות.

וכבר תמהתי לא פעם, אם זה מקרה שדווקא אנשים שמרגישים "דריכה על היבלת" כלפי מי שיוצא נגד קשרים מופרזים לפני הנישואין - הם גם מנסים להגיב בסיגנון שאולי "יש סיכוי" שיפגע אישית, במקום לגופם של דברים, כסיגנונך כאן.

<צ>

או שבעצם לא <צ>

שישטוף חחחחחחחחחחח

בס"ד

היום זה פעם ראשונה שאמרתי לאדם מטריד בבית הכנסת, בררן וכו 

בגלל אנשים כמוך רווקים לא אוהבים את החגים

היא מקוננת גם ככה!!באופן טבעי!(בחורה מקוננת לחברתה...)

טוב, בל"חים/יות יקרות, למעשה אנחנו הבריאים!!

וזה באמת היופי שבקושי של הרווקות,

כמו שאמא שלי תמיד אומרת "אם כואבת לך הבטן- סימן שיש לך בטן.."

שאומנם זהו כאב, אבל הכאב הכי בריא, הכי טבעי והכי טוב...

אשרייך על האמירה...

שנזכה

בס"ד

מחקתי את ההודעה ולא ראיתי שזה נשלח.

בכל אופן תקופת הרווקות לא חייבת להיות רוויית סבל לא ביום יום ולא בחגים.

יש את הגעגועים המייסרים לאשר אהבה נפשכם, ובע"ה מי ייתן ובקרוב כל אחד יימצא את זיווגו, ויקים בית נאמן בישראל, אבל  להפוך כל יום הולדת וחג לסיבה שמצריכה ניחומים....

למה???

ברווקות יש גם דברים טובים, לא כמצב ששואפים להישאר בו, אך בהחלט יש מה לנצל.

בע"ה כולם יתחתנו ויזכו לחוש את עול הפרנסה, טיטולים, בישולים וכביסות, ועוד ועוד.

בנתיים תאגרו כוחות, כי כנשואים עוד תצטרכו אותם.

זה הזמן ללמוד, להעשיר את עצמכם וכ' וכ', כי רווקות זאת תקופה שלא חוזרת.

וככל שתנצלו אותה טוב יותר, זה יתרום לנישואין שלכם בע"ה.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.