או מזה שעלה הנושא(תלוי במספר הפג' עד עכשיו)

או שסתם או לא מוכן לזה

או שהוא פשוט לא חשב על זה...(לא הגיוני קצת....)

יש מין ציפייה כזאת, גם מהזוג כלפי עצמו וגם מהסביבה, "לרוץ" עם העניינים...

קודם צריך להיות רצון לזוגיות יציבה, ואחר כך צריכים לבוא ילדים

אני גם חושב שזה לא ממש חכם מיד אחרי החתונה להיכנס להריון, צריך לתת זמן לזוגיות להתפתח.

יש לי חבר שזה ממש גרם לו נזק.

וגם, עם האוכל בא התאבון, ואחרי שנשואים אני מאמין שיותר רוצים.

רק התכתבנו, הוא בעבר העלה את העניין מיוזמתו ואמר באופן די ברור שהוא לא רוצה (ככה אי זוכרת לפחות) ועל סמך זה החלטתי שאני לא מעוניינת לצאת. לאחרונה הייתה עוד איזו התכתבות והוא מתכחש לאמירה הקודמת, אבל עדיין נשמע מגומגם בקשר לעניין.

{וכן, אפשר לרגום אותי מפה ועד אלג'יר על כמה שמתחתנים בשביל זוגיות,אהבה,וכל הבלה בלה. לא יעזור.}

פחות משנה אחרי הם גרושים עם ילד

הרווקות המאוחרת או הגרושים הצעירים...

יש כאלה שסתם לא חשבו על העניין.
לדעתי זה רצון שנבנה כשיש קשר חזק. כשהקשר עצמו לא ברור ויציב, זה נראה הרבה יותר מרתיע. 
ומן הסתם, בנות חיות את העניין הזה יותר מבנים, ככה שיש מקום להבין שהם יותר מפוחדים מזה. 

בנאדם שלא רוצה ילדים בכלל באופן עקרוני, זה כבר משהו אחר..

אני ממש מצטער!
לא התכוונתי להבהיל...

התכוונתי להגיב על מה שכתמר אמרה,
שמי שמתחתן בשביל "משהו אחר" (וד"ל..),
אני לא מתפלא כשזה נגמר בגרושים...

ח"ו לא התכוונתי להגיד שבחור שמגמגם למשמע ילדים הוא לא בסדר!!
הוא הכי בסדר, נורמלי, הגון וישר שיש!!
הוא מתרגם "ילדים" לפרנסה!!
הוא לא שומע "מתוקים - קטנים - חמודים - שלי!!!"
הוא שומע,  כסף, אחריות, מפרנס, עוד אחריות, אימלללה, אני אבא...
ושוב, אימלללה!! (הלוואי וזה היה מצחיק...)

אז במקום לשקר לה "ילדים זה שמחה! יאללה! כמה את רוצה? 12? 13?"
במקום זה הוא אומר לה בפשטות, "אמממ... אההה... אהה... אממ..."
זה שהיא לא יודעת לפרש את זה לא אומר שזה לא "בפשטות"

מהמעט שהכרתי אותו נשמע לי הגיוני שזה בעיקר נובע מהחשש מאחריות.

די ברור לי שהתשובה, גם לשאלה שלך, היא - כן!!!

ואני חושבת שאני יודעת קצת מה זה כאב, לצערי....

(למרות שאני חייבת להודות שלא ניסיתי אף פעם ללדת.. )

שיש ערך גדול גם לזוגיות עצמה, את רוצה לומר שזוג שלא זכה לילדים אין משמעות ל"משפחה" שלהם?

אבל עדיין, ברור שלכתחילה זו אחת הסיבות העיקריות לנישואים ואין לי עניין לצאת עם מישו שלא מרגיש ככה לפחות במידה מסויימת, לכן רציתי לברר אם זה נורמלי או חריג בקרב הבנים.

ואגב, במקרה הספציפי אני לא חושבת שמדובר על חוסר רצון עקרוני, נראלי יותר חוסר ביטחון.

בחתונה שי שתי מעלות:

1. כל השרוי בלא אישה שרוי בלא טובה שרוי בלא ברכה וכו'

2.פרו ורבו

כך גם ישנן שתי מצוות:

1. מצוות הנישואין

2. מצוות פריה ורביה(אם כי באופן פשוט מצוות הנישואין היא הכשר למצוות הפריה והרביה אבל ברור שבאופן אגדי זה לא רק זה)

יש ערך גדול באהבה לכשעצמה. לכן גם אדם שלא יכול להביא ילדים מצווה להתחתן(יש עוד סיבות פחות מקסימות בפוסקים אבל ניחא)

זה נכון שחלק מנישואין זה ילדים אבל בטח שלא במקום זוגיות ואפילו לא בטוח שזה יותר חשוב .

זה שאנחנו מתכננות הכל ויודעות לשלוף מהמגירה- לא אומר שגם בנים הם כאלה..

בכלל, מה הבעיה להעלות את הנושא שוב? "כמה ילדים תרצה בע"ה מבחינתך?" לגיטימי לשאול.

(ובסוד קטן בשקט בשקט: הכל תלוי בה' יתברך!  אנחנו מתפללים ומצפים וכעיקרון אנחנו בגדר המלצה)

בנים לא כל היום יושבים ומדברים על החתונה, איך הילדים יהיו... וכו'... אנחנו לאאא בנות!!

אחרי שיש ילדים אתם יותר לחוצים/מתוקים/מציקים מאיתנו!  {לא מניסיון..מ..הסתכלות}

בארי דברייך...

לחוצים- "הראש..!! הראש..!! הראש!!" { נשמה,הראש לא הולך לשום מקום!}

מתוקים - "איזה קושקוש..הוא אמר א-ב-א!! הוא אמר אבא!!!" {הוא פתח את הפה, סגר אותו, ופתח שוב. הוא אומר את ההברה הזו גם על "דובי", "בקבוק" ו "הגן של דודו"..}

מציקים- "תגיד א..ב..א"!!

יותר מוכר?

או שלפחות זה ככה אחרי כמה זמן... שהאבא נהיה די אדיש.. והאמא סתם נלחצת....

כמו רוב הנושאים גם זה מאוד אישי לכל אחד...

ועלי,
ביום יום לא יוצא לי לחשוב על הנושא...
אבל כשהייתי בקשר רציני בהחלט "דיבר אלי יותר",
ציטוט מ"לביא"- "עם האוכל בא התאבון..."

חוויה! אני לא מאמינה!!

"רק על עצמי לספר ידעתי"!!!

(רחל המשוררת)

שיעור לבגרות בספרות

כיתה י"א תבנה ותכונן

הכל טוב איתך?

מודה באשמה
גם אני בן אדם

כשתראי אותי תביני כמה כבר בא לי ילדים


כמו שמישהו פעם אמר לי:
כשאשתך בהריון אתה מתחיל לקלוט שהתארסת
כשאשתך עומדת ללדת את מתחיל לקלוט שהתחתנת
כשאשתך בהריון השני אתה קולט שאתה אבא.

כשתראי אותי תביני כמה כבר בא לך ילדים?

הסבר נמק ותן דוגמא

אגב אתה מישיבת שילה?

התכוונתי לזה כשתראי אותי ליד ילדים תביני כמה כבר בא לי ילדים.


כל מי שראה אותי אמר נו מתי יהיה לך כבר משלך....

כנ"ל. מסכים עם כל מילה. בדיוק ככה אצלי.

אני משתגע כבר לילדים. טוב, לא משתגע. רק משתוקק.

אבל מתוקף תפקידו, בן יותר רגוע, ואל לו להתחלף בלחץ עם האישה...

זה יהיה מוזר בעיני אם בן יהיה לחוץ בעניין.

בשביל רוב הבנות שאני מכירה,הרעיון של ילד בהחלט קורץ,אבל כשהן מתחילות לחשוב על כל חווית ההריון והלידה החשק והרצון יורדים פלאים...

לבת,החוויה הזו חזקה הרבה יותר מלבן.לכן באופן טבעי,היא גם מפחידה יותר.

אחרי הכל ילדים זה לא משחק,זה וואחד אחריות..ו

לא נראלי שיש משהו שלא רוצה על העיקרון,אלא אולי לא רוצה בהתחלה,ואולי הוא רוצה "רק" 4-5 ילדים..לגיטימי לגמרי ,לענ"ד.

שכשבנות נמצאות ליד תינוקות,

מהראש של התינוקות מופרש חומר שמעורר אצל האישה במוח הורמון או משהו שמעורר אצלה רגשי אימהות,

ככה שזה טבוע בנו עמוק עמוק עמוק...

טוב, לא עניתי על השאלה, ואני גם לא בן....

אבל אין ספק שכבנות אנחנו אימהות במהותנו מרגע היוולדנו בערך...

מה שכן, יש משהו ממש חמוד בלראות גברברים צעירים נהיים פתאום ממש עדינים כשהם עם תינוקות.

קודם כל החשק המיני עצמו הוא לצורכי התרבות.

בעלי חיים מקיימים יחסים לצורכי רבייה בלבד(חוץ מדולפינים ובני אדם שהם גם שתי החיות הכי חכמות)

בני אדם הם לא רק גוף הם גם נפש ונשמה.

ובנשמה יש רגשות אמהיים-רצון להעניק. לא הכל זה ביולוגיה

עכשיו, כרווקים, עד כמה הייתם רוצים להיות מעורבים בחינוך עמוק?

כלומר, אני אסביר- אמא באופן טבעי כל ראשה וכולה בילדון שלה.

ורואים באמת הרבה בתים שבאים לילד יש קשר עמוק ונפשי (גם אם מסובך וכואב) לאמא. את הכאבים והצרות והשמחות וההתייעצויות.

כמובן שהאבות מחנכים וכו', אבל כאילו שיש להם קשר הרבה פחות עמוק לילד שלהם (שימו לב פעם כמה ילדים מדברים עם האבא בטלפון, וכמה עם האמא). הם בעיקר מביאים מבחוץ פרנסה ואולי יש להם קשר זוגי עמוק ושיחות עמוקות עם האישה, אבל עם הילדים לא הכי....

אני מניחה שזה קשור גם לכישורי השיחה שלנו כבנות,

אבל אני תוהה- אתם כבנים, רואים תופעה כזו כבעיה או שזה נראה לכם טבעי וסבבה?

כלומר, נניח, אתם מתארים את עצמכם מנהלים שיחות נפש ארוכות עם הילדים שלכם, כמו שתנהלו עם אישתכם (לא תהיה לכם ברירה לפחות לגביה...חח)? אתם רואים את עצמכם חושבים ארוכות על הילדים, חינוכם וכו'...?

או שזה משהו שתשאירו יותר לפיקוד האישה?

לא הכל כמובן, בכל זאת נשאיר קצת מהעבודה השחורה לאישה...

אבל מחשבות ארוכות על הילדים והחינוך שלהם יהיו תמיד, גם אם לא יהיו שחנש"ים מעמיקים שאותם תעשה האישה.

כלומר, מוערבות עמוקה בחינוך לא חייבת להיות בצורה שאני הוא זה שפועל, היא נמצאת תמיד בראש. האב חושב על הילדים שלו ביום ובלילה בלי הפסקה, אולי לא כמו האם, אבל הוא חושב המון וזה מה שמעסיק לו את המוח כל תפילת שמונה עשרה...

הרבה פעמים הפעולה היא לא השחנ"ש אלא האמירה החזקה ( גם משמעתית, וגם ההליכה לתפילה/חברותא), או הלך הרוח בבית, שזה דבר שלא בא רק ע"י האמא (או יותר נכון - בעיקר לא ע"י האמא).

נראה לי שכל אבא היה שמח על קשר יותר עמוק, אבל לרוב זה לא פרקטי עקב עיסוקי האב לעומת עיסוקי האם וכמובן מבנה הנפש של האם לעומת של האב.

כל השאלה הזו היא קצת בהכללה, כי יש אבות שכן נמצאים עמוק... 

נכון שלפעמים מה שמשמעותי הוא האמירה החזקה, אבל אני מדברת פחות על המסר ויותר על הקשר עצמו שיש, ואנחנו כבני אדם מתקשרים באמצעות השפה שהדיבור הוא הביטוי הכי נפוץ שלה...

ובסופו של דבר, הרי הקשר נמשך- ראוי שיימשך- באופן יומיומי, גם אחרי שאדם מתחתן, טלפונים וכו'. 

הרי אתה יכול לשבת עם אדם שקיבלת ממנו אמירה חזקה, אבל תכלס, לדבר איתו- לא תצליח...

זו היתה כוונתי ולכן נראה לי כן שהדיבור (כלומר השחנש הוא דווקא חלק מאוד משמעותי,

גם אתם משחנשים אחרת מאיתנו.

לגבי ההכללה, צודק לגמרי, זו בהחלט הכללה גסה, וודאי שישנם גם אבות שונים. בכל אופן נראה לי שאם תעשה סקר בסופו של דבר הקשר העמוק יותר סטטיסטית יהיה בין האם לילד וההפך...

בכל אופן, נראה לי שב"ה לדור שלנו יש גישה אחרת וגם יורת פניות מהדורות הקודמים...

לדעתי העניין הזה שלאבות יש פחות קשר עם הלידים שלהם הוא שלילי,ובודאי שארצה בע"זה לחשוב ולעבוד על חינוך הילדים שלי.זה נראה לי דבר שהוא ברור מאיליו,וזה שהרבה אבות מפספסים אותו זה ממש חבל.

ד"א הדבר תלוי הרבה לא רק במגדר אלא בסוג הנפש של האדם-אדם שהוא מחנך (בעבודה שלו לדוג') ברור שהוא גם יותר ישקיע ויתקרב ויחנך את ילדיו,זה לא עבודה,זה אופי פשוט.

יש כמובן גם נשים (במיוחד בימינו)שתחום העיסוק הזה של חינוך ונפש פחות מדבר אליהם..

ד"א דבר שאני חושב עליו הרבה, שחייב להיות דומיננטיות ל2 בני הזוג בנושא מכיוון שבחסד ה' לרוב האנשים יש גם בנים וגם בנות. קשר של בת עם אבא שלה המון פעמים הוא מורכב,ולא תמיד האבא יכול להיות דמות מספיק מחנכת בשבילה.(בכלל מעניין אותי לשמוע דעות בנושא הזה..מבנות.)נראלי לא פשוט בתור הורה גבר של בת.)גם בן חייב חינוך של האבא,דווקא בתור גבר.. (כמובן לא כתחיף לאמא הדואגת ...)

שימחתם אותי בתשובות...

ואין ספק שזה תלוי גם בנפש האישית של האדם,

בכל מקרה נראה לי שאולי, כמו שכתבתי לבייניש, יש שינוי בדור-שניים האחרונים, שיש הרבה יותר מודעות לנפשיות ולשחנשים ולתקשורת, כמו שגם משתמש מתשובותיכם... ב"ה!

אז לי אישית יש קשר מאוד חזק עם אבא שלי.

יוצא לי להוועץ בו הרבה ויש לנו שיחות נפש מדהימות.

נכון, הוא לא רגיש עד כדי כך כמו אמא שלי,

אבל לאט לאט למדתי אותו.

(ואני מאחלת לכל הבנים כזו רגישות חברתית ואישית כמו של אבא שלי.. )

כשאבא מוכן לבא לקראת ביתו, ומראה את התעניינותו בשלומה-

הרבה פעמים השיחות איתו יכולות לעזור לבת יותר מאשר שיחות רגשניות עם האמא.

לפעמים אני מרגישה שהשיחות ה"תכלסיות" עם אבא מועילות לי יותר.

אז זה פחות דעה. זה יותר מקום אישי.

וגם אני כמובן... בעיתו ובזמנו בעזרת ה'!

אך בכל זאת -

חלילה מה שכתבת (ציטוט):  "כמובן שהאבות מחנכים וכו', אבל כאילו שיש להם קשר הרבה פחות עמוק לילד שלהם (שימו לב פעם כמה ילדים מדברים עם האבא בטלפון, וכמה עם האמא)".   חס ושלום - קשר עמוק לאבא עם הילד לא פחות מלאמא.  כל אחד בגוון המיוחד לו, וגם יכול להשתנות מילד לילד (גם לילדים יש אישיות אישית...).

לא קשור לכישורי השיחה.  לאבות במחוזותינו, בעלי עומק ושיחה, יש כישורי שיחה לא פחות. 

ואני מכיר אבות, ששיחות הנפש שלהם עם ילדיהם (בנים ובנות, קטנים וגדולים), ארוכים ועמוקים מאשר של האימהות.

וכמובן - כל בית ועניינו. וגם סוג ה"עומק" שונה.

ולא כדאי "להכניס לבנים בראש" מראש שזו ה"משבצת" שלהם. אחרת הם עלולים עוד להקטין את עצמם לפיה...

שלב רוצים ילדים, הבעיה שזה כולל אישה ואז מתחיל הבלאגן וחלקינו נשארים רווקים בגלל ש... . אחרת בן לא יתחתן 100% אם אין לו רצון לילדים! כמובן שזה גם שאלה כמה ילדים!

אני בטוחה שכל הבנים היו מעדיפים לוותר על התענוג ולהרות, ללדת, להניק וגם לבצע את כל שאר משימות ההורות שמלפחות מחצית מהן אשת החיל פוטרת אותם לרוב.

ואם אתם מכירים- אז תשאלו אותה שוב.

זה הקסם, בכל לידה שיצא לי להיות בה (ויצא. אווטינג) שנייייה אחרי שהרך נולד הכל נשכח וקבעו כבר לפעם הבאה. יש בזה משהו שאי אפשר לשנות, קשר שאין דומה לו.

בע"ה.

ברור. לא שאלה בכלל.

הם עייפים

צורחים ובוכים מרוב עייפות

רעבים

לא יודעים מה לעשות קודם- לישון או לאכול

מבולבלים

צורחים מרוב בכי

מסריחים ומיוזעים

מלאים חול

וכינמת

ואין לך למי להחזיר אותם ל"טיפול 10000"

"אבא! קח ת'ילד ש'ך תטפל בו!"

הם שלך

תסתדר

גם אז אתה רוצה???

גם אז.

"לא

לא חמוד.. לא על החולצה שלי...

הנה הנה נקה אותך..."

בואי נגיד שאחי הקטן מלכלך הרבה יותר חולצות שלי מאשר של אמא שלי...

בתור זה שמאכיל אותו כל הזמן. וסופג את כל שאריות האוכל שהוא מחליט שבא לו לזרוק על כל מה שמסביבו - כלומר אני. ועל גלידה ושוקולד בכלל אין מה לדבר - התוצאות נראות עד היום על החולצות, אחרי 17 כביסות (אגב, מישהי יודעת במקרה על אבקת כביסה שיודעת להוריד ל-ג-מ-ר-י כתמים של גלידת שוקולד/שוקולד ממש? זה ממש יעזור לי...).

ובכל זאת אני משוגע עליו, ומשוגע כבר לפיצפון כמותו שיהיה שלי...

<צ>

ועל כביסה עם דנה?

<צ>

|מתלהב שהוא חייל|

טוב...
לא באמת

והקב"ה טבע בבני האדם את יצר העריות.

לכן אני מאמין שזה לא בריא שאדם לא רוצה ילדים.

יש רצון אני לא יודע עד כמה כי אי אפשר למדוד את זה.

זה אמנם לא מגיע לרמות של: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" אבל כן.

פחות חסר מזוגיות-אבל כן.

מה שבטוח זה שלא לחוץ- ילדים באים עם תג מחיר גבוה(טיטולים,לילות ללא שינה, עלות כספית וכו')

כך שאני שמח על כל יןם שבו אני(עדיין) לא אבא

בס"ד

ה' ירחם!! עוד יעצרו אותך..לילות ללא שינה עלות כספית רוצה לספר לנו משהו..?

בת!

כן, כנראה אני בת!

כי ממה שעולה מחלק מחושבי הפורום הזה,

מי שרוצה וחושב על ילדים,

מי שמתעורר אצלו רגשי אמהות/אבהות כשהוא רואה ילדים,

מי שרוצה לחנך את ילדיו חינוך עמוק,

מי שהוא רגיש ועדין -

הוא מהמין הנקבי.

לכן כנראה אני בת. אני מקווה שתקבלו אותי בחיבה לשורותיכן!

בטח שיש בנים שאוהבים ילדים, שרגישים ורוצים לחנך. זה לא מה שמשתמע פה..

ובהתאם להלך הרוח בשרשור-

כנראה שאני בן..

לא לחוץ לי על ילדים בכלל!

(למרות שהם מתוקים, ויודעים למלמל מלמולים של דבש, והריח של התינוקות.. וואי הריח.. ה'!!

איזה דברים חמודים בראת!?!? סחטיין עליך!!)

אני מסמיק .

אגיטע קוויטלאך!

או בשביל שאינם דוברים יידיש

פיתקה טובה!

שנזכה להמתקת הדינים ושפי מים בשנה הבעל"ט

אתה פשוט בן משוכלל

סתם, אשרייך!

מי שהוא ככה, פשוט צריך להשפיע על חבריו שיהיו גם ככה..

תשמע חביבי, הדיאגנוזה היא כזו:

בייני"שים, הם בלאו הכי חצי-אנשים חצי-נשים.

זה לא אני אומר.

זאת הגמרא (יומא עא.) אומרת:

"(משלי ח, ד) "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא" וְגוֹ' - 

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים וְדוֹמִים כְּנָשִׁים, וְעוֹשִׂין גְּבוּרָה כָּאֲנָשִׁים".

זאת גם הערה חשובה למחפשות הביינישי"ם - דעו נא, בנות, מה אתן בוחרות!... <צ>

וכידוע אמרו חז"לנו 'אוי לו למי שבניו נקבות'.

יש תחומים שבהם לא כדאי שהבנים יתנשנשו, ויש תחומים שכדאי שהבנות יסירו בעלות עליהם כל'נשים בלבד'.

ואולי כשירחיב עלי ה' דעתי ארחיב.

מרכזניק טיפוסי..." צריכה להצביע!

רגע - לא כולם בבת אחת!... |מאבד שליטה על הקהל הסוער|

ואולי אפילו בתור רווק זה מה שיותר חסר לי.

אני עובד עם ילדים (בחינוך מיוחד) וממש אוהב את זה...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!