בס"ד

ולא בגלל שאני נגד הציונות..גם כשהייתי ממלכתי אמרתי לעצמי שלא אתחתן עם מישהי כזו..זה משדר חוסר צניעות ואי הקשבה לרבנים(הרב מרדכי אליהו זצוק"ל,רב אברום זצוק"ל ועוד ועוד..)

וכל המוסדות שלה וכל המנהיגים שלה וכל מה שקשור אליה

ולא בגלל הסיבה של המגיב שמעלי.

אמנם היא חטאה אבל גם אני חטאתי פעם ואמרתי לשון הרע [וכאן, לצערי, לא רק שלא שמעתי לרבנים אלא שלא שמעתי לקב"ה בכבודו ובעצמו!]

רק שהצבא עלול לשנות את האופי של הבחורה, להפוך אותה לגברית יותר, פתוחה ודעתנית קצת יותר מדי, זה עלול להעיד על השקפות משונות, על זלזול בהיררכיה הרבנית ועוד ועוד. כמובן זה יכול להיות כלום והיא בעצם בחורה נהדרת ויראת שמיים מאין כמותה. אתם יודעים מה, במחשבה שנייה, אם אני יהיה נואש ולא תהיה לי שום הצעה אחרת אז למה לא?!

אני מתרשם מתוכן התגובות שהנטיה להתגייס דווקא באה ממחשבה שגיוס

כזה הוא אידיאל תורני. יתכן שחלקן אפילו שמעו את הרעיון מיהודים דתיים.

הממלכתי דווקא היה נזכר בכך, שיחד עם כל גדולי הדור שאסרו - גם

הרבנות הראשית לישראל אסרה גיוס נשים!

כן. רוב הגברים יפסלו.

אבל אני לא מכירה אפילו אחת שעשתה צבא ונשארה רווקה אחרי גיל 24.

א. אל תעשי אף פעם צעדים בגלל שיש כאלו שלא ייתחתנו איתך כי על כל אחד שלא יש 5 שכן ייתחתנו איתך דווקא בגלל צעד זה או אחר. (זה באופן כללי לגבי שאלות רבות שעולות כאן בפורום)

ב. לדעתי לא כדאי לך לעשות צבא בשביל עצמך ולא בגלל אף אחד אחר וכבר היו שרשורים בעבר בעניין.

ג. אם את מגדירה את עצמך "המשיכה ותמשיך לשמור מצוות" אז מן הסתם יש לך רב שאת יכולה לשאול לדעתו בעניין.

ד. עובדתית ישנן בנות (גם בפורום הזה) שעשו צבא ומוצאות חתנים יראי ה' וצדיקים. (ושוב, נא לעיין בסעיפים ב ו-ג)

יהי ה' עימך בכל אשר תפני.

יהיו כאלה שזה יכול להפריע להם.

יש מביניהם כאלה שיגידו מראש "לא", ויש כאלה שיהיו מוכנים לשמוע במי מדובר. ואם יתברר להם שזו בחורה מעולה וצנועה, שכל השירות הצבאי שמרה מרחק מבנים, ושלהם ממנה, ושירתה באידיאליזם צרוף - אולי אלו יראו בכך אפילו מעלה.

אבל זאת בדיוק הבעיה, ועיקר הבעיה.  שגם אם את חושבת היום שאת יכולה להבטיח לעצמך, שזה בדיוק מה שיהיה איתך - זה לפני שחוית את הענין. זה באמת לא פשוט. הצבא מלא בבנים מסביבך (אלא אם כן, איזה מקום בלתי ידוע לי לחלוטין), ולאו דווקא כאלה שמושגיהם מושגייך. בין מפקדים ובין סתם חבר'ה. ולשמור על צניעות ראויה במצב כזה במשך תקופה ארוכה - זו יכולה להיות בהחלט בעיה. ומי שתתרגל להווי "חופשי" עם בנים, גם אם לא תיגע באף אחד באצבע קטנה - באמת יתכן שיהיו כאלה אח"כ, גם ממי שמוכנים לשמוע, שיסתייגו. אם כי, דומני ששיקול כזה צריך להיות בעל חשיבות לא רק מצד חשבון ה"שידוכים".

והצבא אינו "שירות לאומי" שבחורה יכולה להגיד - מגעיל, אני הולכת מכאן... יש מחוייבות לתקופת שירות.

ואגב, גם בשירות לאומי, צריך בדיקה היטב להיכן הולכים, ותוך כדי שירות, שלא להיתקל באותן בעיות.

אם היא באה בכח רצון חזק לשמור על עצמה אז היא תצליח. הבעיה היא עם הכח רצון לא מספיק חזק לעמוד מול היצר, אבל באופן כללי כשברור לה שהיא שומרת על עצמה בצבא היא תצליח!! 

וטליה- אל תעשי דברים בגלל חתונה... את צריכה לעשות את מה שאת חושבת שנכון לעשות!! אם בעלך יהיה מישהו שלא היה מתחתן איתך אם היית בצבא, זה אומר גם שמן הסתם יהיו בינכם חילוקי דעות בהשקפת עולם... גם אם תלכי וגם אם לא, דעותייך לגבי זה ישארו....

[אני אישית נגד צבא לבנות אבל לא אומרת שאי אפשר לשרוד שם מבחינה רוחנית...]

כי זה להכניס את עצמך מראש למקום שיש בו סבירות גדולה שתיפול,

ללא צורך אמיתי/משמעותי (בשונה מבנים, שאז זה פיקוח נפש!,

זה ממש "אין אפוטרופוס לעריות"!!

אמרתי שזו בהחלט יכולה להיות בעיה, וקשה לה כעת לראות איך תהיה המציאות שם. לפעמים דברים מתגלגלים לאט למקומות שלא התכוונו להגיע אליהם, גם אם לא קיצוניים.

אפשר לראות דברים שכתבו כאן בשירשור חבר'ה ששירתו ומכירים מניסיון, כדי להבין את המורכבות.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

מאיפה הוא בדיוק?!?("בשבילי נברא העולם וכו'....)

צבא זה פשוט לא מקום לבחורה דתייה.

ואני יודע מה שאני אומר.

יקירה, את יודעת כמה עוד תשמעי את המשפט הזה?

אם תלכי ללמוד באוניברסיטה, אם לא תעשי שירות לאומי, אם תהיי חכמה, אם תהיי לא חכמה, אם תחוררי את האף, אם תתחברי עם בנות מסויימות.

ואני אומרת, (מבלי לדעת דעה אישית על בנות בצבא, באוני',עם חורים ובלי חורים)- את זה מכלול הדברים שמרכיבים את האישיות שלך ביחד עם בחירותייך.ומי שיתחתן איתך בע"ה לעתיד לבוא- ירצה את כל המכלול הזה כחלק מחייו. ועל כן- כל מי שלא רוצה משהו מהמכלול הזה- מבחינתי אינו מתאים! וטוב שכך, שכן כל אחד שאינו מתאים מפנה את מקומות להזדמנות שבה אחד שכן מתאים יגיע.

תעשי מה שאת אוהבת,רוצה,נראה לך לנכון. לגבי חתונה? די לצרה בשעתה! על כל עלם צדיק שסולד מבנות שעשו צבא- יש עלם יותר צדיק שאין לו בעיה עם זה ואף מעריך.

לא לדאוג 10 שנים לפני החתונה ל "מה יהיה כשיגיע העת", עדיף לדאוג ב-חתונה ל "מה יהיה בעוד 10 שנים"..

עלי והצליחי והושיעי את ישראל!

ב"ה

שיקול או לא..תודו שכשמאיימים עלייך ב"אף אחד לא יתחתן איתך"..זה מלחיץ..

תמרוש- אני עונה כמעט על כל הקריטריונים שהזכרת!!

נראה לי אני בצרות

אני ממש מבינה למה את נלחצת ולמה את באה ושואלת את זה.

אבל בסופו של דבר, בשורה התחתונה, את צריכה לנסות להתגבר על הלחצים מכל מיני גורמים שאינם רלוונטיים ולהחליט את ההחלטות האמיתיות ש-ל-ך.

ובעז"ה, בסופו שלך דבר, האדם שתהיי- שזה גם עפ"י החלטותייך- תמצאי אדם שיתאים לך לבניה משותפת.

הרי בסופו של דבר יש בנים שלא יפריע להם שתהיי בצבא, ושעשית אוניברסיטה וכו' וכו'....

אינ אתן לך דוג' אחרת- אני באה ממשפחה לא הכי דוסית- ותמיד יש את החשש שיפסלו אותך בגלל זה וכו'- אז אני אומרת- מי שישפוט אותי רק בגלל המשפחה שלי- אני גם לא רוצה אותו,

נכון שזה לא בדיוק אותה דוגמא כמו שלך, כי אצלך זו החלטה בחירית, אבל (וכאמור אני כותבת את זה בתור מישהי שנגד צבא לבנות..) כנראה שאדם שיפסול אותך בגלל שעשית צבא (בהנחה שאת עושה את זה כי את מאמינה שזה נכון), כנראה שאתם לא מתאימים לבנות בית ביחד.

בקיצור, הנסתרות לה' אלוקינו. אנחנו עושים את ההשתדלות המקסימלית לבחור את הבחירות הנכונות עפ"י הכלים שה' נתן לנו בעולם הזה, וזהו! ובעז"ה תהיה סיעתא דשמיא.

כי פה זה מראש.

אם היתה שואלת אחרי צבא היית יכולה לומר שמי שלא רוצה - כנראה שזה לא מתאים.

אבל כאן היא לפני בחירה באיזו דרך ללכת, ולכן זה יותר "הניגלות לנו ולבנינו" מאשר "הנסתרות לה' אלוקינו"... 

חלק מ"ההשתדלות המקסימלית לבחור את הבחירות הנכונות עפ"י הכלים שה' נתן לנו בעולם הזה", כלשונך הנכונה, היא ההתייעצות שהיא עושה כאן.

זה נכון ש"האדם שהיא תהיה", לפי זה במידה רבה היא תמצא את מי שמתאים לה. אבל כאן זו בדיוק השאלה שמאחרי מה שהיא שואלת - איזו אדם היא תהיה.  ונכון שזה לא מתחיל מ"מי ירצה להתחתן איתה" - אלא להיפך: איזה אדם את רוצה להיות, איזה סוג בית תרצי להקים - ולפי זה לנווט.  כעת זה הכל לפני הבחירה.

ובהיות שמשמע ממכתבה (אם אני לא טועה) שהיא רוצה להינשא לסוג מסוים של אנשים - שהרי גם היא יודעת שיש בעולם כאלה שזה לא מענין אותם, אך אינה בטוחה שזה מהמעגל ממנו תרצה לבחור - אז צריך לומר את האמת: נכון שיש כאלה שלא ירצו (אולי אפילו מהסיבה הפשוטה שהרבנות הראשית, ככלל אסרה את זה. עם השארת אופציה לבירור פרטי, דומני), ויש גם צדיקים שירצו צדיקה שעשתה צבא.  אבל אם עשתה צבא ואח"כ היא כבר לא כ"כ צדיקה ובגלל זה...  אז יהיו כאלה שיגידו לא. וזה לא "הנסתרות" - כי זה עכשיו טרום-בחירה.

וזה נכון, כפי שהזכרתי, גם לגבי מסגרות חיים/שירות אחרות.

אלא בהיות שבצבא יש בעיות מיוחדות, ואין אפשרות לצאת באמצע, צריך לשקול היטב האם יש לה סבירות  גבוהה שהיא תצא משם כפי שהיא רוצה להיות, וכפי שהיא רוצה לבנות את ביתה וכו'.

אדם לא מכניס עצמו למצב שנראה לו בעייתי, ואח"כ אומר - מי שלא רוצה לא צריך, הנסתרות לה'...

ולכן גם לא מספיק רק שהיא "מאמינה שזה נכון" ולכן מי שלא ירצה - הוא פשוט לא מתאים לאמונתה ואופיה. כי יכול להיות שאז הבעיה כבר לא תהיה חילוקי ההשקפות האידיאולוגיות על מה שעשתה, שזה כבר לא כ"כ רלוונטי, אלא מה זה חרט בה. ואת זה צריך לבדוק היטב, מראש.

ואני ממש לא התכוונתי ב"הנסתרות לה'"- ל"אדם לא מכניס עצמו למצב שנראה לו בעייתי, ואח"כ אומר - מי שלא רוצה לא צריך, הנסתרות לה'..."

אני ממש ממש מסכימה עם מה שאמרת המשפט הזה.

התכוונתי שאם היא שלימה עם ההחלטה, ומכניסה את עצמה למקום שנראה לה נכון (אחרי כל השיקולים שהיא שקלה), אז היא צריכה לנסות להתגבר מעל לכל הלחצים מהסביבה וההפחדות.

נכון שהשלכות אפשריות זה משהו שידוע וצריך אולי לחשוב עליו, אבל זה לא צריך להיות הבסיס להחלטה.

בכל אופן תודה על הדיוק ואני גם מצטרפת לסיפא שלך (לא הייתי כ"כ בטוחה בזה אבל ניסחת את זה כל כך מדויק!!):

"ולכן גם לא מספיק רק שהיא "מאמינה שזה נכון" ולכן מי שלא ירצה - הוא פשוט לא מתאים לאמונתה ואופיה. כי יכול להיות שאז הבעיה כבר לא תהיה חילוקי ההשקפות האידיאולוגיות על מה שעשתה, שזה כבר לא כ"כ רלוונטי, אלא מה זה חרט בה. ואת זה צריך לבדוק היטב, מראש."

לענ"ד זה גם סוג של השקפה, האם אתה חושב שמה שזה יחרוט בך ראוי/יפגע/לא יהיה משמעותי וכו' (ברור שזה גם מושפע מזה שאתה לא יודע איך באמת דברים נראים),

בכל אופן, אם, גברת זלדה, לצורך העניין, סוברת שכל מה שתיארו בפניה שהולך בצבא, היא לא חושבת שזה יפגום בה, אז זה בסופו של דבר כן השקפה. זה חלק מהעמדה הנפשית מול העולם/תורה וכו'. (היא לא חושבת שזה יפגום בה...כי..?: או שהיא לא חושבת שזה מספיק בעייתי, או שהיא משופשפת גם ככה, או שהיא חושבת שצריך להשתפשף וכו' וכו'...)

אני מקווה שהפעם הובנתי..

רציתי רק לחדד את הענין.

ואגב, אני מתרשם שהיא בכלל לא בטוחה/יודעת מהי משמעות הצבא לגביה.  אני מניח שלא לגמרי.  כך שאולי זו לא לגמרי "השקפת עולם" כעת אלא יותר גישושים תוך בדיקת המשמעויות. אלא בהיות ששאלתה לא היתה ישירות על זה, היזכרתי את הענין רק בצד שרלוונטי בסופו של דבר לנושא עליו שאלה.

אינני יודע מדוע החלטתם כולכם שהיא חסרת עמוד שידרה והיא "צריכה לשאול מה היא באמת רוצה" ו"לעשות מה שנכון לה" וכו'... השתדלו בבקשה לא להניח הנחות מוקדמות וצאו מנקודת הנחה שהיא בנאדם רציני שהחליט שבנוסף לכל השיקולים השייכים לגופו של עניין, קיים שיקול צדדי אך משמעותי והוא עתידה האישי במהלך נסיונותיה בבחירת בן הזוג.

ואלי אתם כן חושבים שהיא בחורה רצינית, אתם לא מנסים לחזק אותה אלא חושבים שזה שיקול מיותר...

אז מה אתם בעצם מנסים לומר? שלמרות שבדרך הטבע יש המון בחורים שנתרעים וזה עלול לגרום לה סבל וצער בל יתואר, חיפוש מייאש ומתסכל אחרי בחור מאד ספציפי שיהיה מספיק פתוח או מספיק נואש לצאת איתה למרות מחויבות טוטאלית לגדולי הדור ולסגנון הישיבה ממנה הוא בא, למרות הפחד מרווקות נצחית שמפחיד כל בחורה נורמלית, ולצערנו ישנן כאלו גם בפועל, למרות כל זה ועוד חששות רבים- היא, תחשוב מה היא באמת רוצה ותחליט, וה' יהיה בעזרה, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר! זה נהדר! זה נפלא! אבל אתם כ"כ בטוחים שהיא בדרגת הביטחון והאמונה של ר' זושא???

רבותינו כבר קבעו ש"אין סומכין על הנס" והתירו היתרים יוצאי דופן מהחשש "שמא יקדמנו אחר" וכו'. זה בהחלט שיקול משמעותי, ואם את שואלת, אז כנראה שנשארו לך כמה שנים של עבודה עד שתזכי לדרגת ביטחון מספיקה כדי שה' יזמן לך את כל מבוקשך בהנהגה ניסית עליונה.

תחשבי טוב טוב, לפני שאת עושה מהלך כ"כ מגביל ותקבלי על עצמך את התוצאות.

ב"ה

יעלי- שלא תדעי אבל גם אני לא ממשפחה כ"כ דוסית

תמרוש- אין את פשוט עילויי!!!\

כל תגובה שלך מעודדת אותי

תראי כולם יכולים לומר לך שתעשי מה שאת רוצה ולהגיד לך שתעשי מה שנראה לך

אבל ....  עובדה  היא שהמורה שלך צודקת !.."דו"ס " אפילו 

את צריכה להפנים שאמנם לא כל החלטה בחיים משפיעה ישירות על כל החיים , אבל זאת החלטה שכן !!!!

חבל להיכנס למצב רוחני ירוד שממש לא מתאים לבת שומרת מצוות ודי לחכימא ברמיזא ....

וזה מלבד האוירה של הצבא שהיא אווירה "גסה " ולא מתאימה לבת יהודיה .

חבל לעשות עכשיו מה שבא לי כדי "לשלם " אחר כך בהרבה מה שלא בא לי .

חבל לתייג את עצמך במגזר מסויים מצומצם שישפיע אח"כ על חייך בין תרצי בכך או לא .

יש שיאמרו שאני אולי מגזים אבל אני יכול להגיד לך שהאמת לפעמים קצת קשה ...  

רוב רובם של הבנים שמעוניינים באישה יר"ש ושומרת מצוות יפסלו בלי נדנוד עפעף רק כשישמעו שעשית צבא

אולי לא בגלל מה שהם חושבים אישית אלא כי כך הם גדלו , ההורים האמא החברה הרבנים וכד'.

וגם הספק לגבי כיצד השפיע עלייך השירות ובכלל לעיתים זה משקף השקפה שלא מתאימה .

ב"ה

הבחירה בידי...ואני עדיין לא החלטתי

2 דברים:

א. את לא צריכה לא לעשות צבא רק בגלל שאת מפחדת שבגלל זה מישהו לא יתחתן איתך - זה לא צריך להיות ככה.

ב. את צריכה לא לעשות צבא כי זה מה שמורים 99.9 אחוז מהרבנים וכי זה מה שטוב וצריך להיות לבנות ישראל. מעולם בזמן המקרא, התנ"ך ובכלל, לא מצינו דבר כזה שהיו נשים במלחמות ישראל. האישה היחידה שמוזכר בתנ"ך שיצאה אי פעם בעולם למלחמה בתנ"ך, הייתה דבורה הנביאה, וגם זה רק כי ברק התנה את מנהיגותו בכך שהיא תצטרף (וראי - דבורה כל כך תמהה עליו על שהוא צריך עזרת אישה שאמרה לו שבגלל זה הניצחון על סיסרא לא יבוא לא בזכותו אלא בזכות אישה). כלומר - התורה מעולם לא הצריכה נשים לצאת למלחמה, וסיבותיה עימה, ואני מבינים.

עם כל הכבוד לבנות בצבא ולמה שהן עושות שם - זה לא מקומן. רבים הסיפורים של בנות בצבא על היחס שבנים נותנים להם שם, על היותן "בשר תאווה" לעינייהם של החיילים וכו'. אבל לא באמת צריך להביא את כל התירוצים האלו - מספיק להסתכל בפסקיהם של כל גדולי הדור, ושל רובם הנמוחלט של הרבנים בהווה ובעבר, כדי להבין מהי דעתה של הלכה בעניין. אם את הולכת לצבא, זה או כי את לא מקשיבה לרבנים, או כי את ממש מוכנה להיות יוצאת דופן ומוכנה לקחת על כתפיך את האומץ ללכת על פי דעת מיעוט מאוד מאוד קטן, שזה דבר שבכלל לא ברור שמותר לעשות הלכתית כי יחיד ורבים הלכה כרבים, ובמקום שבו יש קונצנזוס מקיר אל קיר בנוגע לאיסור לגייס בנות - ראוי שכל רב אחר שבמיעוט וחושב שכן מותר - ראוי שיכפוף דעתו לדעת הרוב ולא יתיר - לא בפומבי לפחות גיוס לצבא.

אז זה בנוגע לגיוס. את צריכה לא להתגייס בגלל שזה נוגד את ההלכה, ולא בגלל שאולי בגלל זה לא תתחתני עם כל אחד...

את המורה שלך אני מבין אולי, שהיא הבינה שאולי זאת אחת הדרכים היחידות לשכנע אותך לא להתגייס, ולכן נקטה בדרך פעולה זו...

אבל לגופה של שאלה - אני מניח שהרבה בנים יראיי שמיים באמת לא יתחתנו עם בת כזו שעשתה צבא (בהנחה שהייתה דתייה אז וידעה שאסור) בגלל העובדה שזאת הליכה נגד ההלכה, ובנים יראי שמיים לא ירצו בת שהלכה נגד כמעט כל רב אפשרי.

גם אני, מניח, לא אתחתן או לפחות לא אצא עם בת כזאת. לא כי היא לא טובה חלילה, אלא פשוט כי זה מעיד משהו, לפחות בשבילי, על הבת.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

את יודעת מה דעתי לגבי גיוס של בנות דתיות לצבא =)

ובכל זאת - אם בחור יפסול אותך רק בגלל הצבא -

אז הוא לא שווה את זה!!! בארור?!

את מדהימה, אין כמוך!! (את יודעת את זה, כן??)

ואל תילחצי בגלל מורה אחת עם חוסר טאקט...

אני מאחלת לך הצלחה בכל מעשייך ובחירותייך, יהיו מה שיהיו..

אוהבת

אני

בתנאי שהיא יודעת שזה היה טעות,ולא תמליץ לדור ההמשך לעשות את זה..

אגב,אותו דבר (בערך,לא לדייק..) למי שלא עשתה בכלל ש"ל..כמובן שאין מה להשוות,אבל..

אם אשתי לעתיד תעשה צבא או שירות אני לא יבחן אותה אם להתחתן איתה או לא  ע"פ זה שהיא הלכה לצבא  אלה למה היא הלכה לצבא

בלי קשר אני מכיר לא מעט (נכון גם לא הרבה) בנות שהלכו לצבא וולאה אם לא בנות פרקות עול או כל דבר אחר כמו שנשמע פה חלקן הלכו בהתייצות עם רבנים (אפילו אחת מהם גדלה במשפחה של רבנים) ולא נראה לי שהם לא יתחתנו

לי אישית לא יפריע אם יציאו לי לצאת עם משהי שעשתה שירות....(ברור שלא עברה על אף הלכה וכו')

ומי שפוסל אותך בגלל שעשית צבא יפסול אותך עוד הרבה לפני זה על דעות שלך או דברים אחרים-הקיצר תעשי מה שאת חושבת....ואל תדאגי בסוף כולם מתחנים

ב"ה

עשיתי מחקר מקיף על העניין..לא כולם מתחתנים בסוף!!

אני מכירה בחורה, אינטילגנטית, מצחיקה , יפיפיה, מוכשרת, אוהבת..בקיצ כל מה שגבר יכול לחפש..אבל...היא עשתה צבא!!

הבחורה המדהימה הזאת..דתייה ומאוד רוחנית ומחוברת,אבל דחו אותה לא פעם "בשל שירות צבאי"

מה אתם אומרים על זה?!

אני מכירה בחורה, אינטילגנטית, מצחיקה , יפיפיה, מוכשרת, אוהבת..בקיצור כל מה שגבר יכול לחפש..אבל...היא עוד לא התחתנה..

את יודעת? יש בנות שמתחתנות בגיל מאוחר-פשוט כי הן עוד לא מצאו את מי שמתאים להן?

אחרי שמישהי עשתה צבא-כבר אין עניין בשבילה לחשוב על זה יותר מדי-הקב"ה ימציא לה את זיווגה ההגון לה משורש נשמתם..

זה נכון שאצלך זה לא אותו דבר.. כי את לפני הבחירה אם לעשות או לא.. אבל כמו שאמרו פה לפני-זאת טעות לא לעשות צבא בגלל שאולי לא יתחתנו איתי או כי הרבה בחורים יפסלו אותי לפני שיראו אותי..

אלא כי הצבא ישפיע עליי ולכן הבחורים לא יצאו איתי- בגלל שהם יפחדו מההשפעה של הצבא עליי..

-חברה שלי ממש רצתה ללכת לצבא-והיה לנו סמינריון שמישהו דיבר איתנו על זה-על כמה לבנות פשוט-לא מתאים צבא..

זה מקום גס, גברי וכוחני-זה מלחמה-מלחמה זה לא בשביל בנות..בנות הן בדר"כ יותר רגישות ועדינות,ב"ה, ולכן קשה להן להרוג...(ואם תגידי שאת לא רוצה קרבי-אז למה ללכת לצבא-יש כ"כ הרבה מקומות בשירות שיש גם בצבא,מודיעין,שב"כ,משרד הביטחון ויש עוד הרבה מקומות רק תחפשי.. ושם את יכולה לעזוב גם במקרה שלא טוב לך(כמובן שזה לא מומלץ אבל מסגרת שירות לאומי הוא הרבה יותר גמיש..)

חוץ מזה-ששנה שעברה עשיתי שירות לאומי וכל פעם שהייתי ברכבת היו איתי חיילים-ורק לשמוע איך הם דיברו על בנות,ואיך הם התייחסו אליהן-כמו גושי בשר בשוק..(איך בחור מדבר על הזאת שנמצאץ בבסיס ועל הגוף שלה-אותי זה הגעיל) ויש גם הרבה מקרים בצבא-שדווקא בנות דתיות ששמרו על עצמן והלכו בצניעות קרו להן דברים לא נעימים-ולא נראה לי שצריך לפרט..

קביצור,אני לא אומרת לך מה לעשות-זאת באמת בחירה שלך..אבל המלצה שלי-אל תלכי לצבא..

בחורה שהלכה לשירות לאומי רק כי כולן הלכו, והיא היתה במקום שהיא לא התחברה אליו וסבלה במשך שנה או שנתיים - זה משדר חוסר חשיבה, חוסר יצירתיות ועדריות מובהקת.

היא תישאר ממורמרת על שנתיים מהחיים שבהן היא היתה יכולה לעשות משהו מועיל יותר, והשנה-שנתיים שאחרי התיכון הן באמת תקופה חשובה בעיצוב האישיות.

מצד שני, בחורה שהלכה לצבא כי היא הרגישה שהיא תמצה את עצמה בצורה הכי טובה וגם ידעה "לשמור על עצמה" מבחינה דתית - מצויין. זה משדר בדיוק את ההיפך של הדוגמה הקודמת.

ברור שאלה 2 קצוות ויש תחום אפור רחב מאוד ביניהם.

אבל בסופו של דבר: כל אחת איפה שטוב לה - טוב לעם ישראל.

לבת השואלת. אין לך להתירא מפני חשש זה. בנות רבות יראות ה' שרתו בצבא וזכו לחתנים יראי ה', כשם שבנות רבות שלא היו בצבא לא זכו לחתנים יראי שמים. שרות בצבא ההגנה לישראל הוא מעשה המעיד על אהבת ישראל, על נכונות לעשות למען עם ישראל , ובהגנה עליו. יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל, ואל לך להרתע מן השרות בצבא. מגרעין הנח"ל בו שרתתי בראשית שנות השישים זכו חלק מבנות הגרעין ששרתו עמי בנח"ל להינשא לבני תורה, ורמי"ם בישיבות .

בגלל סטטיסטיקה משונה בגרעין הנח"ל שלך את קובעת שהחשש מיותר? הרי על המון בחורים זה משפיע, לא אכפת לך שהיא תסבול ותישבר במהלך החיפוש המייגע אחרי חתן? את מאמינה בניסים, וזה נחמד מאד, אבל רבותינו לימדו אותנו ש"אין סומכין על הנס"!

כל בן אדם בפני עצמו

אם תהיה התאמה בתחום של הערכים והקודש - מבחינת השאיפות שלה כרגע,

אין שום בעיה.

ואם העובדה שהיא הלכה לצבא מעידה על קו מחשבתי מסויים - לדוגמא היא רוצה שגם הבנות שלה תלכנה לצבא, 

והיא לא רואה שום בעייתיות לבת ישראל לשרת בצבא - אז כאן תהיה כן לנו בעיה.

אני מכיר מישהי שעשתה צבא - הלכה עם חצאית ושרוול 3\4 כל הזמן - מעולם לא ויתרה לעצמה.

אבל מה, לאט לאט גיליתי שיש אצלה לא מעט נקודות בעייתיות אחרות ביחס לקודש.

חבל

(אגב שלא לדבר על בנות שבאות לצבא עם חצאית - ואחרי זמן מה היא נעלמת.

אני זוכר מישהי כזאת בצבא. דיברנו די הרבה בהזדמנויות שונות. אחת הפעמים פגשתי אותה בבסיס כשהיא לובשת מכנסי א' (דהיינו ויתרה על החצאית). בשיחה קצרצרה של 10 דקות היא כל הזמן חיפשה איפה לקבור את עצמה מרוב בושה. ניסתה למשוך את הפליז הקצת ארוך כדי לכסות את הרגלים.

אבל זה לא המקרה הנדון)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ב"ה

מגיע לי את התואר באמת רוצה לתרום, אחרת לא הייתי מתלבטת כ"כ

העניין הוא של האם זה ישפיע עליי בהמשך

ב"ה

בגלל רקע משפחתי שלא נדון בו עכשיו..אני בחיים(בלנ"ד) לא אומר לבנות שלי מה לעשות..אני די חיה את המציאות.

אני מאמינה שאם את הוחכת לצבא או לשרות לאומי את צריכה להיות שלמה אם ההחלטה וברגע שאת שלמה איתה את גם תשמרי על כל הגדרות שהצבת לעצמך-חצאית למשל..

העובדה שהבחורה שדיברת איתה קברה את עצמה מרוב בושה בגלל שהיא הולכת עם מכנסיים אומרת משהו על שלמות המחשבה וההחלטה.

זו דעתי

אבל את לא מכירה את המציאות של הצבא - במיוחד מקומות כמו היחידה שלנו.

הייתי די בולט שם בנוף - בחור שהתחיל לקיים מצוות במקום שבו כל מי שנכנס עם סמרטוט על הראש יוצא משם בלעדיו.

לא זכורה לי מישהי משם שהתחילה לקיים מצוות.

ההפך - בנות שנפלו, כולל בתחום "בנים" - זוכר ועוד איך זוכר.

אומר מראש: אתם רשאים לקרוא לי קטנוני, צר עין, וכן הלאה. יתכן שאתם

אפילו צודקים. אבל בכל הנוגע לשאלה: האם שירות בצבא יקשה עליי את

מציאת זיווגי - אענה את מה שיש לי לומר.

זאת אחרי שאדגיש, שאינני מתייחס כלל לשאלה ההלכתית החמורה,

האם גיוס נשים מותר בכלל. זו שאלה שאיננה שייכת לפורום, כמובן,

אלא לסמכות הלכתית מובהקת.

אני העני והדל, מאוד אתקשה לקבל שידוך שכזה. בהחלט. זה לא יבוא

חלילה מתוך זלזול ביהודיה, ובטח שלא מתוך זלזול בכל האתגרים הלא

פשוטים בהם היא התאמצה לעמוד בצבא! אני בהחלט אדע להעריך שיש

כאן מישהי שבתוך מציאות רוחנית בעייתית מאוד, עדיין הצליחה לעמוד

בכל כך הרבה אתגרים (אם לא בכולם). מי יתקע לידי שאני הייתי מצליח?...

ובכל זאת, אנו מתפללים בכל בוקר: אל תביאנו לידי נסיון. איננו מחפשים

נסיונות, ואדרבה - אנחנו משתדלים להרבות סייגים כדי להתרחק ממכשול.

(המשפט הזה הוא ביחס להחלטתך, ובעז"ה תזכי, שיאיר הקב"ה לך את

דרכך.)

חמודה !

בתור אמא לבת שמשררת בצבא לצערינו הגדול בתור הורים.

לצעד הזה עשוויים להיות מחירים לעתידך.

אני חולקת על מורתך ,יש הרבה סיבות הדוחות נישואים עם מועמד אפשרי.

אני לא נכנסת לדיון ההלכתי הסבוך,זו לא הנקודה שאני רוצה לכתוב עליה.

למרות שמאוד קשה לנו עם השירות של ביתנו,(כן היא משתחררת עוד מעט}

אנחנו ואוהבים אותה מאוד למרות שאנחנו חולקים עליה קשות(היא ביתנו הבכורה)

יש את אלומה שבו משרתות בנות דתיות ,יש בנות בצבא המשרתות מטעם אלומה.

 מועדים לשמחה אמא אחת.                                                                                                  

מי שרוצה להיות חייל, שידרוש שכר וזו תהיה אומנותו ופרנסתו, אך לעשות זאת כאילו זו חובה מוסרית, זו אינה דרכה של חוכמה. פתי יכול לחשוב שיש כבוד בשירות צבאי .

במסגרת הצבא, אין הבת ניצבת במעמד הדומה למעמדה באזרחות, היא עלולה להיקלע למצבים של חוסר שליטה מצידה. וכיוון שהשרות בחובה אינו אלא ניצול  גס של האזרח, מוטב לנערה לא להימצא מרצון במעמד זה.

גם שירות לאומי אינו מוסרי, כיוון שהוא יוצר מצב בו ארגונים מנצלים בציניות את הבנות במקום לשלם שכר לאנשים המשתוקקים לעבודה.

התנדבות למשטרה, הורסת את מערכת אכיפת החוק בכך שבמקום שוטרים שזה מקצועם, אנו, אזרחי המדינה, מקבלים שוטרים לא מקצועיים.

התנדבות נועדה לסייע למערכת תקינה ולא במקומה. אם צריך עובדים, יש לגייסם כעובדים ולא כפראיירים פתיים.

מלחמת מצווה - כאן נגמרים התירוצים

תביא לי הגדרה הלכתית של מלחמה ומלחמת מצווה.

(רמז - העזר נא ברבינו משה בר מימון)

ואם במקרה אתה חושב כמו הדעה האיוולית הזאת,תשנה את החתימה שלך,ותוסיף אותנו גם בדרך לאירופה.

ר' אברום זצ"ל עמד בראש ישיבת מרכז הרב, שהמשיכה לשלוח בחורים לצבא

גם אחרי ההתנתקות המתועבת.

אבל חבל להיכנס לויכוח איתך ועם דומיך - שעבורם כל אברך בינוני שאומר את

מה שהם חושבים נעשה גדול הדור, וכל ראש ישיבה או פוסק רציני שהוא קצת

יותר מדי ממלכתי עבורו - נעשה מיד רשע, או עם הארץ במקרה הטוב.

תחסוך לנו... למרבה האבסורד, יש כאן פורום שמסוגל להכיל את הסגנון הזה.

וזה לא פורום לנ"ו, ב"ה.

רק בגלל שהוא לא גורס כמוך אנטי-גיוס. אז לפני חמש שנים (אחרי תכנית

ההתנתקות, עמונה ומלחמת לבנון השניה) עדיין לא היה לך מה לומר, כי

ר' אברום זצ"ל היה בין החיים? נו באמת...

כל בר בי רב דחד יומא יודע שכדי לבטל מצווה של "עזרת ישראל מיד צר"

במציאות בה אנו מוקפים באויבים שמביעים השכם והערב את תשוקתם

לחסלנו - לדעה מחודשת כזו צריך קודם כל להביא מקור בעצמך,

במקום לקשקש סתם שאף אחד לא מבין ושאין בכלל עניין להתגייס.

להזכירך - מגדולי הפוסקים בדורו, ה"ציץ אליעזר" זצ"ל, חיבר ספר שלם

על הלכות צבא. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לא נמנע מלעסוק בהלכות צבא,

כפי שניתן למצוא בשמירת שבת כהלכתה בהערות ובעוד מקומות. וזה

בלי לדבר על גדולים שליט"א שמעודדים הליכה לנח"ל החרדי אצל סוג

מסויים של בחורים.

בכל מקרה - לא כאן הבמה לדיונים כאלה. מבחינתי הדיון נגמר בזאת,

תכתוב מה שתכתוב. חג שמח.

ביודעין גמורין!

כשהרב ליאור היה צעיר הרב שפירא זצ"ל מינה אותו לאב בית דין בבאר שבע. ולאחר מכן רצה להעביר אותו לבית דין הגדול (כמדומני) אך פוליטיקאים מנעו ממנו בגלל דברי אמת שאמר..

כולם חייבים ללכת לצבא! במלחמת מצווה, יוצא אף הת"ח הכי גדול!

אמנם במלחמת רשות מוטב להם לבחורי הישיבות שישבו ויגדלו בתורה - אמנם ההסדר אינו בדיעבד! ההסדר מלכתחילה! 

ר' אברום הלך לאור נתיבתו של מורו ורבו המובהק מרן הרצי"ה זצ"ל, וכך גרס רבנו זיע"א.

אתה מזכיר לי את כל הליצנים האלה שאומרים כל מיני דברים על ר' אברום (ביחס למדינה) - כאשר הוא עצמו אמר ההפך בדיוק! הם יודעים יותר ממנו למה הוא התכוון!

ההוראה לשבת בישיבה ולא להתגייס מיועדת ליחידי סגולה בלבד.

לרוב בחורי הישיבות ההוראה היא כן להתגייס.

רוב בחורי הישיבה לא מסוגלים רק לשבת בישיבה.

אז זה לא שמי שלא מסוגל- יתגייס, אלא מי שיודע על עצמו שהוא מסוגל, יחידי הסגולה- שישב ולא יתגייס.

זו תפיסה דומה אך מאוד שונה.

ה"חריגים" הם מי שלא מתגייסים.

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י''י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן. אלא הם חיל השם שנאמר ברך יי חילו. והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך

אא"כ החיילים הגברים לא מספיקים ויש מצב של פיקוח נפש.

רק רציתי לומר למישהו משהו אודות גיוס בנים לצהל

יש מקומות בשירות לאומי שגרועים הרבה יותר מהצבא, ויש מקומות בצבא שכבר כ"כ מותאמים לדוסיות, כך שממש עדיף אותם על שירות לאומי. 

לכי על מה שנראה לך, לפי איפה באמת תתרמי הכי הרבה ותיפגעי הכי פחות (מבחינה אישית, דתית, צניעות וכו'). 

מי שלא ירצה אותך כי שירתת בצבא מפסיד בחורה ערכית שיודעת לחשוב לבד! 

שתמצאי את דרכך ותאירי אותה בשמחה ובאהבה! 

ד"א, נתקלתי כבר בבנות שהתחתנו תוך כדי השירות הצבאי, ואחד הדברים היפים זה לראות בחורה עם מדי צה"ל ומטפחת... בהצלחה!!

אם נניח שמשהו לא ירצה להתחתן איתך בגלל שעשית צבא,

אז יכול להיות שאת והוא לא מתאימים.

כי יש לכם השקפות עולם שונות לגמרי.

כלומר- בעלך יהיה מי שיסכים עם מה שתעשי בדר"כ ולא להפך.

באמת תעשי מה  שאת חושבת, אחרי הכל החלטת כבר דברים חשובים מעין זה בחיים שלך ,לא?!!?

ב"ה

ואם אחרי הצבא(או בעקבותיו) אני אתחזק?

השקפת העולם תשתנה ואני ארצה זווג בעל השקםות שונות?

מה אז?אם הוא יראה שעשיתי צבא כל הערך שלי ירד?

אני מבין את החשש  הטבעי מלעשות צעד שלא לגמרי מקובל בסביבה ובחברה שבה את חייה וראשית יישר כח על האומץ בכלל להעלות את האפשרות ולשקול אותה ברצינות, תהיה החלטתך אשר תהיה.

הנושא של שירות בצבא לנשים הוא מורכב ולא פשוט, כמו גם השרות בצבא לגברים. יש הרבה מאוד בעיות בצבא מבחינות הלכתיות ורוחניות הן לבנים והן לבנות, ובצידן מסירות נפש גדולה ושליחות חשובה, גם לבנים וגם לבנות.

לטעמי לא נכון להכריע בצורה של כלל בנים צריכים לעשות צבא ובנות לא מפני שלכל אחד ואחת הכוחות שלו/שלה האישיות המיוחדת והכוחות והאופי המסויים שלו או שלה ולאור זה יכריע כל אדם מתוך הקשבה לאמת של עצמו מה נכון עבורו. ושכל החלטה תבוא מתוך רצון לעשות נחת רוח לה' יתברך וכמובן בהקפדה על ההלכות.

לגוף העניין הטענה של המורה "שלא יתחתנו איתך" היא בעיני הפחדה ואיום לא ראוי. ואם יש קבוצה של אנשים שאליהם האמירה הזאת נכונה והם יפסלו אותך רק משום שעשית צבא (וזה בהחלט לא כולם..) הרי שגם הם בעיני לא ראויים אלייך. לפסול מישהו בגלל שעשה משהו שאני לא מסכים איתו בלי לפגוש את האדם באמת זה רדוד ושטחי.

ונגיעה אישית. אני פגשתי את אשתי בעודה חיילת. וברוך ה' שחונכתי מהבית לעין טובה ופתיחות וכך פגשתי את הרעייה המדהימה ביותר בעולם, אשת חיל יראת שמים ואוהבת תורה. שעשתה צבא. כאידיאולוגיה ולא כחטא. ולמרות שלפעמים אנחנו דנים על זה וזה לא סוגיה פשוטה אני הכי מעריך אותה בעולם!!

אז טליה, הזיווג שלך מחכה לך עוד קודם שבאת לעולם, והוא בטח לא יפספס אותך אם תעשי צבא!

שה' ישלח לך עצה נכונה ואומץ לעשות את שלך בלי פחד מאנשים.

ובהצלחה בזיווג!!

ובע"ה בלי נדר אכתוב לך תשובה מסודרת בערב

זה מורכב...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

זה מאוד משנה איפה תעשי צבא, ולכמה סיטואמיות בעייתיות תגיעי.

בדיעבד, לא חושב שהייתי פוסל מישהי על זה, אבל מאוד משנה מה היא עשתה

בצבא, ואיך היא נראית היום.

למרות הרבנים שאוסרים, בדיעבד יש בץפקידים לא קרביים, שעושות 

דברים חשובים ומדהימים.

היו כאלה שפסלו אותי בגלל השרות הצבאי שלי , ואני מודה לקב"ה שהוא חסך ממני דייטים עם בחורים צרי אופקים שמודדים בחורות לפי קריטרויונים כל כך לא נכונים.

אני יכולה להעמיד בנות ששרתו בצבא מול כאלה שלא שהמעלות שלהן עולות בהרבה! בחור שמודד בחורה לפי דבר כזה את צריכה להגיד תודה שנחסך ממך לצאת איתו כי זה מעיד על עוד דברים בנוגע אליו.

אם את יודעת ומאמינה שאת בחורה איכותית ותשמרי על האיכותיות והדברים הטובים שלך תלכי על זה..

אבל תחשבי טוב עם עצמך האם את מבחינת האופי שלך יכולה לשמור על הדברים החשובים לך או האם את אחת שתסחף אחרי דברים..

בכל אופן, בסופו של דבר תמצאי מישהו שיהיה הכי טוב בשבילך ויאהב אותך בגלל מי שאת באמת , בגלל האישיות שלך והדברים הטובים שבך, מישהו שיבין שהלכת לצבא כי רצית לעשות שירות משמעותי, להיות חלק מהעם ועדיין לשמור על היחודיות שלך.

בהצלחה , ואל תבהלי ממה שהמורות שלך או אנשים אחרים אומרים לך, לפעמים זה לא רע ללכת נגד הזרם!

ב"ה

תודה רבה לכל האנשים המעניינים והמדהימים שעונים לי פה וגם בפרטי!

נתתם ונתתן לי הרבה נקודות למחשבה והמון כוונים ובעיקר הרבה עידוד!!!!

אז שוב תודה:*

והחיילות הדתיות  שמשרתות בצה"ל שומרות לא פחות ואולי יותר מחיילים חרדים.

כמובן שיש חריגים לכאן ולכאן.

אבל:

כחייל חרדי שראה בנות  דתיות  השומרות על עצמן .

ומקפידות על כשרות מהדרין. ועל צניעות.

אם היו מציעים לי בחורה טובה צנועה וחסודה.

נק' השירות הינה נק' זכות!!!

ברגע שהרבנים הראשיים אומרים שבנות לא עושות צבא אז אין אל מה לדבר ולנסות לעודד את זה...

אני מבינה שיש לך את הרבנים שלך..תשאלי אותם והם ייפסקו לך.

מה שנותר לי לאחל לך זה בהצלחה במה שלא תעשי ושבעז''ה תעשי את מה שנכון באמת!

אגב- גם בשירות לאומי את תתני מלא מלא למדינה.אני בת צ'ירות..

חישבי על זה...

צבא? אף הגראי"ל שטיינמן שליט"א, מי שידוע כ"הראשיבה" בציבור הליטאי בשל היותו ראש ישיבת פונוביץ' (לצעירים, עד לא מזמן ביחד עם הגרמ"י ליפקוביץ' זצ"ל), וכמס' 2 (אחר הגרי"ש אלישיב שליט"א) בציבור הנ"ל, תומך בגיוס לצבא לבחורים מסויימים, במסגרת הנח"ל החרדי (שאגב, הוא כבר לא קיים. כיום קוראים לו "נצח יהודה"). אמנם המון תקפו אותו על כך (מחוץ לציבורו, בייחוד ב"עיידה"; לא רק על כך תקפו אותו, גם על תמיכתו בהקמת ועדת טל, אמנת כנרת וכו'. ידוע כמתון יחסית), אולם הוא דמות תורנית עצומה בדורנו, במיוחד בציבור הליטאי.

אינטרנט? בדיעבד יש להם אינטרנט מיוחד שלא חוסם, אלא פותח (כלומר, כל האתרים הם בחזקת "ר"ל, ל"ע!", ע"כ הוא פותח את האתרים שלשיטתו בסדר).

אנשים, די לאכול כמו -לא יודע מה- סטיגמות מהתקשורת על חרדים. ועוד - יש 2345434564565 מינים של חרדים, דעו להבדיל.

הוא היה גדוד שהיה מסופך בריוקרטית לנח"ל, לא יותר.

עצם ההחלטה צריכה שתהווה מכשול. אלא אם כן שאלת רב והוא הורה לך ללכת לצבא (לא שרק 'התיר'). 

אבל לעצם השאלה האם עובדה שבחורה עשתה צבא צריך להפריע, דעתי, שיש לראות את האדם שמולי, כעת, ולא להתמקד בעברו. ואם היא מתאימה, לא העובדה שהיא עשתה צבא יטריד.

אבל במקרה שלך, שאת מקבלת החלטה שגויה מתוך מודעות, גם אם תתאימי, מי ערב לי שלא תקבלי החלטות שגויות בהמשך מתוך מודעות?

בהצלחה בכל אשר תפני.

אם היא חוזרת בתשובה - אין לי שום בעיה.

אבל מלכתחילה היתה שומרת תו"מ וראתה ענין בלהתגייס - 

שלום שלום ושלא תבוא לי בחלום!

ותתפלא, שמעתי שמות של כמה מגדולי הדורות, כמו הגרא"י אונטרמן זצ"ל, שהתיר לבנות מיוחדות כמדומני (בנות, לא להסתמך על זה...).

באמת, המינימום... ואם אתה לא מלמד זכות, לפחות אל תלמד חובה...

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב