בס"ד

ולא בגלל שאני נגד הציונות..גם כשהייתי ממלכתי אמרתי לעצמי שלא אתחתן עם מישהי כזו..זה משדר חוסר צניעות ואי הקשבה לרבנים(הרב מרדכי אליהו זצוק"ל,רב אברום זצוק"ל ועוד ועוד..)

וכל המוסדות שלה וכל המנהיגים שלה וכל מה שקשור אליה

ולא בגלל הסיבה של המגיב שמעלי.

אמנם היא חטאה אבל גם אני חטאתי פעם ואמרתי לשון הרע [וכאן, לצערי, לא רק שלא שמעתי לרבנים אלא שלא שמעתי לקב"ה בכבודו ובעצמו!]

רק שהצבא עלול לשנות את האופי של הבחורה, להפוך אותה לגברית יותר, פתוחה ודעתנית קצת יותר מדי, זה עלול להעיד על השקפות משונות, על זלזול בהיררכיה הרבנית ועוד ועוד. כמובן זה יכול להיות כלום והיא בעצם בחורה נהדרת ויראת שמיים מאין כמותה. אתם יודעים מה, במחשבה שנייה, אם אני יהיה נואש ולא תהיה לי שום הצעה אחרת אז למה לא?!

אני מתרשם מתוכן התגובות שהנטיה להתגייס דווקא באה ממחשבה שגיוס

כזה הוא אידיאל תורני. יתכן שחלקן אפילו שמעו את הרעיון מיהודים דתיים.

הממלכתי דווקא היה נזכר בכך, שיחד עם כל גדולי הדור שאסרו - גם

הרבנות הראשית לישראל אסרה גיוס נשים!

כן. רוב הגברים יפסלו.

אבל אני לא מכירה אפילו אחת שעשתה צבא ונשארה רווקה אחרי גיל 24.

א. אל תעשי אף פעם צעדים בגלל שיש כאלו שלא ייתחתנו איתך כי על כל אחד שלא יש 5 שכן ייתחתנו איתך דווקא בגלל צעד זה או אחר. (זה באופן כללי לגבי שאלות רבות שעולות כאן בפורום)

ב. לדעתי לא כדאי לך לעשות צבא בשביל עצמך ולא בגלל אף אחד אחר וכבר היו שרשורים בעבר בעניין.

ג. אם את מגדירה את עצמך "המשיכה ותמשיך לשמור מצוות" אז מן הסתם יש לך רב שאת יכולה לשאול לדעתו בעניין.

ד. עובדתית ישנן בנות (גם בפורום הזה) שעשו צבא ומוצאות חתנים יראי ה' וצדיקים. (ושוב, נא לעיין בסעיפים ב ו-ג)

יהי ה' עימך בכל אשר תפני.

יהיו כאלה שזה יכול להפריע להם.

יש מביניהם כאלה שיגידו מראש "לא", ויש כאלה שיהיו מוכנים לשמוע במי מדובר. ואם יתברר להם שזו בחורה מעולה וצנועה, שכל השירות הצבאי שמרה מרחק מבנים, ושלהם ממנה, ושירתה באידיאליזם צרוף - אולי אלו יראו בכך אפילו מעלה.

אבל זאת בדיוק הבעיה, ועיקר הבעיה.  שגם אם את חושבת היום שאת יכולה להבטיח לעצמך, שזה בדיוק מה שיהיה איתך - זה לפני שחוית את הענין. זה באמת לא פשוט. הצבא מלא בבנים מסביבך (אלא אם כן, איזה מקום בלתי ידוע לי לחלוטין), ולאו דווקא כאלה שמושגיהם מושגייך. בין מפקדים ובין סתם חבר'ה. ולשמור על צניעות ראויה במצב כזה במשך תקופה ארוכה - זו יכולה להיות בהחלט בעיה. ומי שתתרגל להווי "חופשי" עם בנים, גם אם לא תיגע באף אחד באצבע קטנה - באמת יתכן שיהיו כאלה אח"כ, גם ממי שמוכנים לשמוע, שיסתייגו. אם כי, דומני ששיקול כזה צריך להיות בעל חשיבות לא רק מצד חשבון ה"שידוכים".

והצבא אינו "שירות לאומי" שבחורה יכולה להגיד - מגעיל, אני הולכת מכאן... יש מחוייבות לתקופת שירות.

ואגב, גם בשירות לאומי, צריך בדיקה היטב להיכן הולכים, ותוך כדי שירות, שלא להיתקל באותן בעיות.

אם היא באה בכח רצון חזק לשמור על עצמה אז היא תצליח. הבעיה היא עם הכח רצון לא מספיק חזק לעמוד מול היצר, אבל באופן כללי כשברור לה שהיא שומרת על עצמה בצבא היא תצליח!! 

וטליה- אל תעשי דברים בגלל חתונה... את צריכה לעשות את מה שאת חושבת שנכון לעשות!! אם בעלך יהיה מישהו שלא היה מתחתן איתך אם היית בצבא, זה אומר גם שמן הסתם יהיו בינכם חילוקי דעות בהשקפת עולם... גם אם תלכי וגם אם לא, דעותייך לגבי זה ישארו....

[אני אישית נגד צבא לבנות אבל לא אומרת שאי אפשר לשרוד שם מבחינה רוחנית...]

כי זה להכניס את עצמך מראש למקום שיש בו סבירות גדולה שתיפול,

ללא צורך אמיתי/משמעותי (בשונה מבנים, שאז זה פיקוח נפש!,

זה ממש "אין אפוטרופוס לעריות"!!

אמרתי שזו בהחלט יכולה להיות בעיה, וקשה לה כעת לראות איך תהיה המציאות שם. לפעמים דברים מתגלגלים לאט למקומות שלא התכוונו להגיע אליהם, גם אם לא קיצוניים.

אפשר לראות דברים שכתבו כאן בשירשור חבר'ה ששירתו ומכירים מניסיון, כדי להבין את המורכבות.

לענ"ד, אל תכניסי את השיקול הזה,

ואני כותבת את זה בתור מישהי שממש נגד זה שבנות יעשו צבא(!!)

אבל, כמו שכתב עקיבא, ההחלטה צריכה להיות שלך בלבד, תמיד יהיה מי שלא יפריע לו העניין, ויהיה להפך,

אז את צריכה להחליט בינך לבין עצמך למה את עושה את זה, והאם את חושבת שזה מה שה' רוצה ושזה מתאים לחיי תורה....

(ושוב, אני אמנם מתנגדת לבנות בצבא, אבל למורות יש נטיה להפחיד אותך בדברים שלאו דווקא נכונים! יש מספיק שיקולים אחרים למה לא ללכת לצבא, האמירה ההיא זה סתם מניפולציה).

ובעז"ה תמצאי את זיווגך בלי קשר..

"בשבילי נברא העולם"- "בשביל שלי" (עפ"י אימרה חסידית), שה' יאיר את עיניך לצעוד בנחת בשביל האישי שלך בעולם!

תוספת-

מה שכן, אמנם כבת, אני יכולה ממש להבין מה מפריע לבנים בזה שבחורה עשתה צבא, מעבר לשיקול ההלכתי, זה שבחורה נמצאת בסביבה גברית מאוד (צבא כידוע זה עסק...אהמממ די גברי) וסביבה מאוד משפשפת ולא צנועה.

מאיפה הוא בדיוק?!?("בשבילי נברא העולם וכו'....)

צבא זה פשוט לא מקום לבחורה דתייה.

ואני יודע מה שאני אומר.

יקירה, את יודעת כמה עוד תשמעי את המשפט הזה?

אם תלכי ללמוד באוניברסיטה, אם לא תעשי שירות לאומי, אם תהיי חכמה, אם תהיי לא חכמה, אם תחוררי את האף, אם תתחברי עם בנות מסויימות.

ואני אומרת, (מבלי לדעת דעה אישית על בנות בצבא, באוני',עם חורים ובלי חורים)- את זה מכלול הדברים שמרכיבים את האישיות שלך ביחד עם בחירותייך.ומי שיתחתן איתך בע"ה לעתיד לבוא- ירצה את כל המכלול הזה כחלק מחייו. ועל כן- כל מי שלא רוצה משהו מהמכלול הזה- מבחינתי אינו מתאים! וטוב שכך, שכן כל אחד שאינו מתאים מפנה את מקומות להזדמנות שבה אחד שכן מתאים יגיע.

תעשי מה שאת אוהבת,רוצה,נראה לך לנכון. לגבי חתונה? די לצרה בשעתה! על כל עלם צדיק שסולד מבנות שעשו צבא- יש עלם יותר צדיק שאין לו בעיה עם זה ואף מעריך.

לא לדאוג 10 שנים לפני החתונה ל "מה יהיה כשיגיע העת", עדיף לדאוג ב-חתונה ל "מה יהיה בעוד 10 שנים"..

עלי והצליחי והושיעי את ישראל!

ב"ה

שיקול או לא..תודו שכשמאיימים עלייך ב"אף אחד לא יתחתן איתך"..זה מלחיץ..

תמרוש- אני עונה כמעט על כל הקריטריונים שהזכרת!!

נראה לי אני בצרות

אני ממש מבינה למה את נלחצת ולמה את באה ושואלת את זה.

אבל בסופו של דבר, בשורה התחתונה, את צריכה לנסות להתגבר על הלחצים מכל מיני גורמים שאינם רלוונטיים ולהחליט את ההחלטות האמיתיות ש-ל-ך.

ובעז"ה, בסופו שלך דבר, האדם שתהיי- שזה גם עפ"י החלטותייך- תמצאי אדם שיתאים לך לבניה משותפת.

הרי בסופו של דבר יש בנים שלא יפריע להם שתהיי בצבא, ושעשית אוניברסיטה וכו' וכו'....

אינ אתן לך דוג' אחרת- אני באה ממשפחה לא הכי דוסית- ותמיד יש את החשש שיפסלו אותך בגלל זה וכו'- אז אני אומרת- מי שישפוט אותי רק בגלל המשפחה שלי- אני גם לא רוצה אותו,

נכון שזה לא בדיוק אותה דוגמא כמו שלך, כי אצלך זו החלטה בחירית, אבל (וכאמור אני כותבת את זה בתור מישהי שנגד צבא לבנות..) כנראה שאדם שיפסול אותך בגלל שעשית צבא (בהנחה שאת עושה את זה כי את מאמינה שזה נכון), כנראה שאתם לא מתאימים לבנות בית ביחד.

בקיצור, הנסתרות לה' אלוקינו. אנחנו עושים את ההשתדלות המקסימלית לבחור את הבחירות הנכונות עפ"י הכלים שה' נתן לנו בעולם הזה, וזהו! ובעז"ה תהיה סיעתא דשמיא.

כי פה זה מראש.

אם היתה שואלת אחרי צבא היית יכולה לומר שמי שלא רוצה - כנראה שזה לא מתאים.

אבל כאן היא לפני בחירה באיזו דרך ללכת, ולכן זה יותר "הניגלות לנו ולבנינו" מאשר "הנסתרות לה' אלוקינו"... 

חלק מ"ההשתדלות המקסימלית לבחור את הבחירות הנכונות עפ"י הכלים שה' נתן לנו בעולם הזה", כלשונך הנכונה, היא ההתייעצות שהיא עושה כאן.

זה נכון ש"האדם שהיא תהיה", לפי זה במידה רבה היא תמצא את מי שמתאים לה. אבל כאן זו בדיוק השאלה שמאחרי מה שהיא שואלת - איזו אדם היא תהיה.  ונכון שזה לא מתחיל מ"מי ירצה להתחתן איתה" - אלא להיפך: איזה אדם את רוצה להיות, איזה סוג בית תרצי להקים - ולפי זה לנווט.  כעת זה הכל לפני הבחירה.

ובהיות שמשמע ממכתבה (אם אני לא טועה) שהיא רוצה להינשא לסוג מסוים של אנשים - שהרי גם היא יודעת שיש בעולם כאלה שזה לא מענין אותם, אך אינה בטוחה שזה מהמעגל ממנו תרצה לבחור - אז צריך לומר את האמת: נכון שיש כאלה שלא ירצו (אולי אפילו מהסיבה הפשוטה שהרבנות הראשית, ככלל אסרה את זה. עם השארת אופציה לבירור פרטי, דומני), ויש גם צדיקים שירצו צדיקה שעשתה צבא.  אבל אם עשתה צבא ואח"כ היא כבר לא כ"כ צדיקה ובגלל זה...  אז יהיו כאלה שיגידו לא. וזה לא "הנסתרות" - כי זה עכשיו טרום-בחירה.

וזה נכון, כפי שהזכרתי, גם לגבי מסגרות חיים/שירות אחרות.

אלא בהיות שבצבא יש בעיות מיוחדות, ואין אפשרות לצאת באמצע, צריך לשקול היטב האם יש לה סבירות  גבוהה שהיא תצא משם כפי שהיא רוצה להיות, וכפי שהיא רוצה לבנות את ביתה וכו'.

אדם לא מכניס עצמו למצב שנראה לו בעייתי, ואח"כ אומר - מי שלא רוצה לא צריך, הנסתרות לה'...

ולכן גם לא מספיק רק שהיא "מאמינה שזה נכון" ולכן מי שלא ירצה - הוא פשוט לא מתאים לאמונתה ואופיה. כי יכול להיות שאז הבעיה כבר לא תהיה חילוקי ההשקפות האידיאולוגיות על מה שעשתה, שזה כבר לא כ"כ רלוונטי, אלא מה זה חרט בה. ואת זה צריך לבדוק היטב, מראש.

ואני ממש לא התכוונתי ב"הנסתרות לה'"- ל"אדם לא מכניס עצמו למצב שנראה לו בעייתי, ואח"כ אומר - מי שלא רוצה לא צריך, הנסתרות לה'..."

אני ממש ממש מסכימה עם מה שאמרת המשפט הזה.

התכוונתי שאם היא שלימה עם ההחלטה, ומכניסה את עצמה למקום שנראה לה נכון (אחרי כל השיקולים שהיא שקלה), אז היא צריכה לנסות להתגבר מעל לכל הלחצים מהסביבה וההפחדות.

נכון שהשלכות אפשריות זה משהו שידוע וצריך אולי לחשוב עליו, אבל זה לא צריך להיות הבסיס להחלטה.

בכל אופן תודה על הדיוק ואני גם מצטרפת לסיפא שלך (לא הייתי כ"כ בטוחה בזה אבל ניסחת את זה כל כך מדויק!!):

"ולכן גם לא מספיק רק שהיא "מאמינה שזה נכון" ולכן מי שלא ירצה - הוא פשוט לא מתאים לאמונתה ואופיה. כי יכול להיות שאז הבעיה כבר לא תהיה חילוקי ההשקפות האידיאולוגיות על מה שעשתה, שזה כבר לא כ"כ רלוונטי, אלא מה זה חרט בה. ואת זה צריך לבדוק היטב, מראש."

לענ"ד זה גם סוג של השקפה, האם אתה חושב שמה שזה יחרוט בך ראוי/יפגע/לא יהיה משמעותי וכו' (ברור שזה גם מושפע מזה שאתה לא יודע איך באמת דברים נראים),

בכל אופן, אם, גברת זלדה, לצורך העניין, סוברת שכל מה שתיארו בפניה שהולך בצבא, היא לא חושבת שזה יפגום בה, אז זה בסופו של דבר כן השקפה. זה חלק מהעמדה הנפשית מול העולם/תורה וכו'. (היא לא חושבת שזה יפגום בה...כי..?: או שהיא לא חושבת שזה מספיק בעייתי, או שהיא משופשפת גם ככה, או שהיא חושבת שצריך להשתפשף וכו' וכו'...)

אני מקווה שהפעם הובנתי..

רציתי רק לחדד את הענין.

ואגב, אני מתרשם שהיא בכלל לא בטוחה/יודעת מהי משמעות הצבא לגביה.  אני מניח שלא לגמרי.  כך שאולי זו לא לגמרי "השקפת עולם" כעת אלא יותר גישושים תוך בדיקת המשמעויות. אלא בהיות ששאלתה לא היתה ישירות על זה, היזכרתי את הענין רק בצד שרלוונטי בסופו של דבר לנושא עליו שאלה.

אינני יודע מדוע החלטתם כולכם שהיא חסרת עמוד שידרה והיא "צריכה לשאול מה היא באמת רוצה" ו"לעשות מה שנכון לה" וכו'... השתדלו בבקשה לא להניח הנחות מוקדמות וצאו מנקודת הנחה שהיא בנאדם רציני שהחליט שבנוסף לכל השיקולים השייכים לגופו של עניין, קיים שיקול צדדי אך משמעותי והוא עתידה האישי במהלך נסיונותיה בבחירת בן הזוג.

ואלי אתם כן חושבים שהיא בחורה רצינית, אתם לא מנסים לחזק אותה אלא חושבים שזה שיקול מיותר...

אז מה אתם בעצם מנסים לומר? שלמרות שבדרך הטבע יש המון בחורים שנתרעים וזה עלול לגרום לה סבל וצער בל יתואר, חיפוש מייאש ומתסכל אחרי בחור מאד ספציפי שיהיה מספיק פתוח או מספיק נואש לצאת איתה למרות מחויבות טוטאלית לגדולי הדור ולסגנון הישיבה ממנה הוא בא, למרות הפחד מרווקות נצחית שמפחיד כל בחורה נורמלית, ולצערנו ישנן כאלו גם בפועל, למרות כל זה ועוד חששות רבים- היא, תחשוב מה היא באמת רוצה ותחליט, וה' יהיה בעזרה, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר! זה נהדר! זה נפלא! אבל אתם כ"כ בטוחים שהיא בדרגת הביטחון והאמונה של ר' זושא???

רבותינו כבר קבעו ש"אין סומכין על הנס" והתירו היתרים יוצאי דופן מהחשש "שמא יקדמנו אחר" וכו'. זה בהחלט שיקול משמעותי, ואם את שואלת, אז כנראה שנשארו לך כמה שנים של עבודה עד שתזכי לדרגת ביטחון מספיקה כדי שה' יזמן לך את כל מבוקשך בהנהגה ניסית עליונה.

תחשבי טוב טוב, לפני שאת עושה מהלך כ"כ מגביל ותקבלי על עצמך את התוצאות.

ב"ה

יעלי- שלא תדעי אבל גם אני לא ממשפחה כ"כ דוסית

תמרוש- אין את פשוט עילויי!!!\

כל תגובה שלך מעודדת אותי

תראי כולם יכולים לומר לך שתעשי מה שאת רוצה ולהגיד לך שתעשי מה שנראה לך

אבל ....  עובדה  היא שהמורה שלך צודקת !.."דו"ס " אפילו 

את צריכה להפנים שאמנם לא כל החלטה בחיים משפיעה ישירות על כל החיים , אבל זאת החלטה שכן !!!!

חבל להיכנס למצב רוחני ירוד שממש לא מתאים לבת שומרת מצוות ודי לחכימא ברמיזא ....

וזה מלבד האוירה של הצבא שהיא אווירה "גסה " ולא מתאימה לבת יהודיה .

חבל לעשות עכשיו מה שבא לי כדי "לשלם " אחר כך בהרבה מה שלא בא לי .

חבל לתייג את עצמך במגזר מסויים מצומצם שישפיע אח"כ על חייך בין תרצי בכך או לא .

יש שיאמרו שאני אולי מגזים אבל אני יכול להגיד לך שהאמת לפעמים קצת קשה ...  

רוב רובם של הבנים שמעוניינים באישה יר"ש ושומרת מצוות יפסלו בלי נדנוד עפעף רק כשישמעו שעשית צבא

אולי לא בגלל מה שהם חושבים אישית אלא כי כך הם גדלו , ההורים האמא החברה הרבנים וכד'.

וגם הספק לגבי כיצד השפיע עלייך השירות ובכלל לעיתים זה משקף השקפה שלא מתאימה .

ב"ה

הבחירה בידי...ואני עדיין לא החלטתי

2 דברים:

א. את לא צריכה לא לעשות צבא רק בגלל שאת מפחדת שבגלל זה מישהו לא יתחתן איתך - זה לא צריך להיות ככה.

ב. את צריכה לא לעשות צבא כי זה מה שמורים 99.9 אחוז מהרבנים וכי זה מה שטוב וצריך להיות לבנות ישראל. מעולם בזמן המקרא, התנ"ך ובכלל, לא מצינו דבר כזה שהיו נשים במלחמות ישראל. האישה היחידה שמוזכר בתנ"ך שיצאה אי פעם בעולם למלחמה בתנ"ך, הייתה דבורה הנביאה, וגם זה רק כי ברק התנה את מנהיגותו בכך שהיא תצטרף (וראי - דבורה כל כך תמהה עליו על שהוא צריך עזרת אישה שאמרה לו שבגלל זה הניצחון על סיסרא לא יבוא לא בזכותו אלא בזכות אישה). כלומר - התורה מעולם לא הצריכה נשים לצאת למלחמה, וסיבותיה עימה, ואני מבינים.

עם כל הכבוד לבנות בצבא ולמה שהן עושות שם - זה לא מקומן. רבים הסיפורים של בנות בצבא על היחס שבנים נותנים להם שם, על היותן "בשר תאווה" לעינייהם של החיילים וכו'. אבל לא באמת צריך להביא את כל התירוצים האלו - מספיק להסתכל בפסקיהם של כל גדולי הדור, ושל רובם הנמוחלט של הרבנים בהווה ובעבר, כדי להבין מהי דעתה של הלכה בעניין. אם את הולכת לצבא, זה או כי את לא מקשיבה לרבנים, או כי את ממש מוכנה להיות יוצאת דופן ומוכנה לקחת על כתפיך את האומץ ללכת על פי דעת מיעוט מאוד מאוד קטן, שזה דבר שבכלל לא ברור שמותר לעשות הלכתית כי יחיד ורבים הלכה כרבים, ובמקום שבו יש קונצנזוס מקיר אל קיר בנוגע לאיסור לגייס בנות - ראוי שכל רב אחר שבמיעוט וחושב שכן מותר - ראוי שיכפוף דעתו לדעת הרוב ולא יתיר - לא בפומבי לפחות גיוס לצבא.

אז זה בנוגע לגיוס. את צריכה לא להתגייס בגלל שזה נוגד את ההלכה, ולא בגלל שאולי בגלל זה לא תתחתני עם כל אחד...

את המורה שלך אני מבין אולי, שהיא הבינה שאולי זאת אחת הדרכים היחידות לשכנע אותך לא להתגייס, ולכן נקטה בדרך פעולה זו...

אבל לגופה של שאלה - אני מניח שהרבה בנים יראיי שמיים באמת לא יתחתנו עם בת כזו שעשתה צבא (בהנחה שהייתה דתייה אז וידעה שאסור) בגלל העובדה שזאת הליכה נגד ההלכה, ובנים יראי שמיים לא ירצו בת שהלכה נגד כמעט כל רב אפשרי.

גם אני, מניח, לא אתחתן או לפחות לא אצא עם בת כזאת. לא כי היא לא טובה חלילה, אלא פשוט כי זה מעיד משהו, לפחות בשבילי, על הבת.

אני חושב שאת נמצאת פה בשלב של בחירה לא פשוטה, שכן משפיעה על העתיד.

וחשוב יותר שתדעי שאין אחד/ת שלא עבר/ה את זה.

סוף שמינית היא גם התחלה חדשה, התחלה שבה את בוחרת דיי לבד, וכל אחד בוחר את כיוונו בחיים לפי מה שהוא מרגיש בנקודת המפנה הזאת.

מציאת דרכך בחיים לא צריכה להיות תלויה בשיקול של יהיה לי חתן או לא, כי מי שבוחרת את דרכה לחיים זו את ולא דעת קהל,

לכן דרכך צריכה להיעשות בהתבוננות עצמית עמוקה של מה שאת מאמינה בו, כי הצרה היותר גדולה היא שתלכי לדרך חיים שלא מתאימה לך ואז פספסת פה הרבה יותר מאשר כל מיני פלונים ואלמונים שאת דואגת להם שלא יסכימו לשמוע עלייך. 

והקב"ה מזווג זיווגים לכל אדם לפי דרך החיים בה הוא בוחר, גם אם תבחרי שכן וגם אם תבחרי שלא 

וזה לא צריך להדאיג אותך עכשיו.

הכי חשוב שההחלטה שלך תיהיה אמיתית!

בהצלחה!

את יודעת מה דעתי לגבי גיוס של בנות דתיות לצבא =)

ובכל זאת - אם בחור יפסול אותך רק בגלל הצבא -

אז הוא לא שווה את זה!!! בארור?!

את מדהימה, אין כמוך!! (את יודעת את זה, כן??)

ואל תילחצי בגלל מורה אחת עם חוסר טאקט...

אני מאחלת לך הצלחה בכל מעשייך ובחירותייך, יהיו מה שיהיו..

אוהבת

אני

בתנאי שהיא יודעת שזה היה טעות,ולא תמליץ לדור ההמשך לעשות את זה..

אגב,אותו דבר (בערך,לא לדייק..) למי שלא עשתה בכלל ש"ל..כמובן שאין מה להשוות,אבל..

אם אשתי לעתיד תעשה צבא או שירות אני לא יבחן אותה אם להתחתן איתה או לא  ע"פ זה שהיא הלכה לצבא  אלה למה היא הלכה לצבא

בלי קשר אני מכיר לא מעט (נכון גם לא הרבה) בנות שהלכו לצבא וולאה אם לא בנות פרקות עול או כל דבר אחר כמו שנשמע פה חלקן הלכו בהתייצות עם רבנים (אפילו אחת מהם גדלה במשפחה של רבנים) ולא נראה לי שהם לא יתחתנו

לי אישית לא יפריע אם יציאו לי לצאת עם משהי שעשתה שירות....(ברור שלא עברה על אף הלכה וכו')

ומי שפוסל אותך בגלל שעשית צבא יפסול אותך עוד הרבה לפני זה על דעות שלך או דברים אחרים-הקיצר תעשי מה שאת חושבת....ואל תדאגי בסוף כולם מתחנים

ב"ה

עשיתי מחקר מקיף על העניין..לא כולם מתחתנים בסוף!!

אני מכירה בחורה, אינטילגנטית, מצחיקה , יפיפיה, מוכשרת, אוהבת..בקיצ כל מה שגבר יכול לחפש..אבל...היא עשתה צבא!!

הבחורה המדהימה הזאת..דתייה ומאוד רוחנית ומחוברת,אבל דחו אותה לא פעם "בשל שירות צבאי"

מה אתם אומרים על זה?!

אני מכירה בחורה, אינטילגנטית, מצחיקה , יפיפיה, מוכשרת, אוהבת..בקיצור כל מה שגבר יכול לחפש..אבל...היא עוד לא התחתנה..

את יודעת? יש בנות שמתחתנות בגיל מאוחר-פשוט כי הן עוד לא מצאו את מי שמתאים להן?

אחרי שמישהי עשתה צבא-כבר אין עניין בשבילה לחשוב על זה יותר מדי-הקב"ה ימציא לה את זיווגה ההגון לה משורש נשמתם..

זה נכון שאצלך זה לא אותו דבר.. כי את לפני הבחירה אם לעשות או לא.. אבל כמו שאמרו פה לפני-זאת טעות לא לעשות צבא בגלל שאולי לא יתחתנו איתי או כי הרבה בחורים יפסלו אותי לפני שיראו אותי..

אלא כי הצבא ישפיע עליי ולכן הבחורים לא יצאו איתי- בגלל שהם יפחדו מההשפעה של הצבא עליי..

-חברה שלי ממש רצתה ללכת לצבא-והיה לנו סמינריון שמישהו דיבר איתנו על זה-על כמה לבנות פשוט-לא מתאים צבא..

זה מקום גס, גברי וכוחני-זה מלחמה-מלחמה זה לא בשביל בנות..בנות הן בדר"כ יותר רגישות ועדינות,ב"ה, ולכן קשה להן להרוג...(ואם תגידי שאת לא רוצה קרבי-אז למה ללכת לצבא-יש כ"כ הרבה מקומות בשירות שיש גם בצבא,מודיעין,שב"כ,משרד הביטחון ויש עוד הרבה מקומות רק תחפשי.. ושם את יכולה לעזוב גם במקרה שלא טוב לך(כמובן שזה לא מומלץ אבל מסגרת שירות לאומי הוא הרבה יותר גמיש..)

חוץ מזה-ששנה שעברה עשיתי שירות לאומי וכל פעם שהייתי ברכבת היו איתי חיילים-ורק לשמוע איך הם דיברו על בנות,ואיך הם התייחסו אליהן-כמו גושי בשר בשוק..(איך בחור מדבר על הזאת שנמצאץ בבסיס ועל הגוף שלה-אותי זה הגעיל) ויש גם הרבה מקרים בצבא-שדווקא בנות דתיות ששמרו על עצמן והלכו בצניעות קרו להן דברים לא נעימים-ולא נראה לי שצריך לפרט..

קביצור,אני לא אומרת לך מה לעשות-זאת באמת בחירה שלך..אבל המלצה שלי-אל תלכי לצבא..

בחורה שהלכה לשירות לאומי רק כי כולן הלכו, והיא היתה במקום שהיא לא התחברה אליו וסבלה במשך שנה או שנתיים - זה משדר חוסר חשיבה, חוסר יצירתיות ועדריות מובהקת.

היא תישאר ממורמרת על שנתיים מהחיים שבהן היא היתה יכולה לעשות משהו מועיל יותר, והשנה-שנתיים שאחרי התיכון הן באמת תקופה חשובה בעיצוב האישיות.

מצד שני, בחורה שהלכה לצבא כי היא הרגישה שהיא תמצה את עצמה בצורה הכי טובה וגם ידעה "לשמור על עצמה" מבחינה דתית - מצויין. זה משדר בדיוק את ההיפך של הדוגמה הקודמת.

ברור שאלה 2 קצוות ויש תחום אפור רחב מאוד ביניהם.

אבל בסופו של דבר: כל אחת איפה שטוב לה - טוב לעם ישראל.

לבת השואלת. אין לך להתירא מפני חשש זה. בנות רבות יראות ה' שרתו בצבא וזכו לחתנים יראי ה', כשם שבנות רבות שלא היו בצבא לא זכו לחתנים יראי שמים. שרות בצבא ההגנה לישראל הוא מעשה המעיד על אהבת ישראל, על נכונות לעשות למען עם ישראל , ובהגנה עליו. יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל, ואל לך להרתע מן השרות בצבא. מגרעין הנח"ל בו שרתתי בראשית שנות השישים זכו חלק מבנות הגרעין ששרתו עמי בנח"ל להינשא לבני תורה, ורמי"ם בישיבות .

בגלל סטטיסטיקה משונה בגרעין הנח"ל שלך את קובעת שהחשש מיותר? הרי על המון בחורים זה משפיע, לא אכפת לך שהיא תסבול ותישבר במהלך החיפוש המייגע אחרי חתן? את מאמינה בניסים, וזה נחמד מאד, אבל רבותינו לימדו אותנו ש"אין סומכין על הנס"!

כל בן אדם בפני עצמו

אם תהיה התאמה בתחום של הערכים והקודש - מבחינת השאיפות שלה כרגע,

אין שום בעיה.

ואם העובדה שהיא הלכה לצבא מעידה על קו מחשבתי מסויים - לדוגמא היא רוצה שגם הבנות שלה תלכנה לצבא, 

והיא לא רואה שום בעייתיות לבת ישראל לשרת בצבא - אז כאן תהיה כן לנו בעיה.

אני מכיר מישהי שעשתה צבא - הלכה עם חצאית ושרוול 3\4 כל הזמן - מעולם לא ויתרה לעצמה.

אבל מה, לאט לאט גיליתי שיש אצלה לא מעט נקודות בעייתיות אחרות ביחס לקודש.

חבל

(אגב שלא לדבר על בנות שבאות לצבא עם חצאית - ואחרי זמן מה היא נעלמת.

אני זוכר מישהי כזאת בצבא. דיברנו די הרבה בהזדמנויות שונות. אחת הפעמים פגשתי אותה בבסיס כשהיא לובשת מכנסי א' (דהיינו ויתרה על החצאית). בשיחה קצרצרה של 10 דקות היא כל הזמן חיפשה איפה לקבור את עצמה מרוב בושה. ניסתה למשוך את הפליז הקצת ארוך כדי לכסות את הרגלים.

אבל זה לא המקרה הנדון)

כשהיא מתגייסת באמת כי היא רוצה לתרום לעם, לאומה, למדינה. כי זה המקום בו היא תתרום הכי הרבה...

כשהיא מגיעה למצב שהיא מכירה את עצמה ברמה כזו שהיא יכולה להעיד על עצמה מה טוב לה באמת, וללכת, כן...גם נגד הזרם...כי זה מה שטוב לה...!!..

היא תיכנס לצבא, תתרום כמה שרק אפשר, עם המון אמונה בצדקת הדרך ועם גדרים אשיים שתציב לעצמה כדי לא ליפול ולא להסחף....

היא תצא מחוזקת, הכי מחוזקת שאפשר....!

אני לא משלה את עצמי...זה יהיה קשה, ההתמודדויות, הלחצים, הקשיים...בעיות שרק צצות כל הזמן, לבטים שרק מתווספים...

עם אשיות חזקה אפשר לצלוח גם את זה, עם אשיות ועם תמיכה, משפחה וחברים...

זה לא מתאים לכל אחת...תהיי אמיתית עם עצמך...תאמיני בדרך שאת סוללת, עם אמונה תעשי מהשירות אתגר ונכס אדיר...!!

המונהמון בהצלחה!!...

ב"ה

מגיע לי את התואר באמת רוצה לתרום, אחרת לא הייתי מתלבטת כ"כ

העניין הוא של האם זה ישפיע עליי בהמשך

ב"ה

בגלל רקע משפחתי שלא נדון בו עכשיו..אני בחיים(בלנ"ד) לא אומר לבנות שלי מה לעשות..אני די חיה את המציאות.

אני מאמינה שאם את הוחכת לצבא או לשרות לאומי את צריכה להיות שלמה אם ההחלטה וברגע שאת שלמה איתה את גם תשמרי על כל הגדרות שהצבת לעצמך-חצאית למשל..

העובדה שהבחורה שדיברת איתה קברה את עצמה מרוב בושה בגלל שהיא הולכת עם מכנסיים אומרת משהו על שלמות המחשבה וההחלטה.

זו דעתי

אבל את לא מכירה את המציאות של הצבא - במיוחד מקומות כמו היחידה שלנו.

הייתי די בולט שם בנוף - בחור שהתחיל לקיים מצוות במקום שבו כל מי שנכנס עם סמרטוט על הראש יוצא משם בלעדיו.

לא זכורה לי מישהי משם שהתחילה לקיים מצוות.

ההפך - בנות שנפלו, כולל בתחום "בנים" - זוכר ועוד איך זוכר.

אומר מראש: אתם רשאים לקרוא לי קטנוני, צר עין, וכן הלאה. יתכן שאתם

אפילו צודקים. אבל בכל הנוגע לשאלה: האם שירות בצבא יקשה עליי את

מציאת זיווגי - אענה את מה שיש לי לומר.

זאת אחרי שאדגיש, שאינני מתייחס כלל לשאלה ההלכתית החמורה,

האם גיוס נשים מותר בכלל. זו שאלה שאיננה שייכת לפורום, כמובן,

אלא לסמכות הלכתית מובהקת.

אני העני והדל, מאוד אתקשה לקבל שידוך שכזה. בהחלט. זה לא יבוא

חלילה מתוך זלזול ביהודיה, ובטח שלא מתוך זלזול בכל האתגרים הלא

פשוטים בהם היא התאמצה לעמוד בצבא! אני בהחלט אדע להעריך שיש

כאן מישהי שבתוך מציאות רוחנית בעייתית מאוד, עדיין הצליחה לעמוד

בכל כך הרבה אתגרים (אם לא בכולם). מי יתקע לידי שאני הייתי מצליח?...

ובכל זאת, אנו מתפללים בכל בוקר: אל תביאנו לידי נסיון. איננו מחפשים

נסיונות, ואדרבה - אנחנו משתדלים להרבות סייגים כדי להתרחק ממכשול.

(המשפט הזה הוא ביחס להחלטתך, ובעז"ה תזכי, שיאיר הקב"ה לך את

דרכך.)

חמודה !

בתור אמא לבת שמשררת בצבא לצערינו הגדול בתור הורים.

לצעד הזה עשוויים להיות מחירים לעתידך.

אני חולקת על מורתך ,יש הרבה סיבות הדוחות נישואים עם מועמד אפשרי.

אני לא נכנסת לדיון ההלכתי הסבוך,זו לא הנקודה שאני רוצה לכתוב עליה.

למרות שמאוד קשה לנו עם השירות של ביתנו,(כן היא משתחררת עוד מעט}

אנחנו ואוהבים אותה מאוד למרות שאנחנו חולקים עליה קשות(היא ביתנו הבכורה)

יש את אלומה שבו משרתות בנות דתיות ,יש בנות בצבא המשרתות מטעם אלומה.

 מועדים לשמחה אמא אחת.                                                                                                  

מי שרוצה להיות חייל, שידרוש שכר וזו תהיה אומנותו ופרנסתו, אך לעשות זאת כאילו זו חובה מוסרית, זו אינה דרכה של חוכמה. פתי יכול לחשוב שיש כבוד בשירות צבאי .

במסגרת הצבא, אין הבת ניצבת במעמד הדומה למעמדה באזרחות, היא עלולה להיקלע למצבים של חוסר שליטה מצידה. וכיוון שהשרות בחובה אינו אלא ניצול  גס של האזרח, מוטב לנערה לא להימצא מרצון במעמד זה.

גם שירות לאומי אינו מוסרי, כיוון שהוא יוצר מצב בו ארגונים מנצלים בציניות את הבנות במקום לשלם שכר לאנשים המשתוקקים לעבודה.

התנדבות למשטרה, הורסת את מערכת אכיפת החוק בכך שבמקום שוטרים שזה מקצועם, אנו, אזרחי המדינה, מקבלים שוטרים לא מקצועיים.

התנדבות נועדה לסייע למערכת תקינה ולא במקומה. אם צריך עובדים, יש לגייסם כעובדים ולא כפראיירים פתיים.

מלחמת מצווה - כאן נגמרים התירוצים

תביא לי הגדרה הלכתית של מלחמה ומלחמת מצווה.

(רמז - העזר נא ברבינו משה בר מימון)

ואם במקרה אתה חושב כמו הדעה האיוולית הזאת,תשנה את החתימה שלך,ותוסיף אותנו גם בדרך לאירופה.

ר' אברום זצ"ל עמד בראש ישיבת מרכז הרב, שהמשיכה לשלוח בחורים לצבא

גם אחרי ההתנתקות המתועבת.

אבל חבל להיכנס לויכוח איתך ועם דומיך - שעבורם כל אברך בינוני שאומר את

מה שהם חושבים נעשה גדול הדור, וכל ראש ישיבה או פוסק רציני שהוא קצת

יותר מדי ממלכתי עבורו - נעשה מיד רשע, או עם הארץ במקרה הטוב.

תחסוך לנו... למרבה האבסורד, יש כאן פורום שמסוגל להכיל את הסגנון הזה.

וזה לא פורום לנ"ו, ב"ה.

רק בגלל שהוא לא גורס כמוך אנטי-גיוס. אז לפני חמש שנים (אחרי תכנית

ההתנתקות, עמונה ומלחמת לבנון השניה) עדיין לא היה לך מה לומר, כי

ר' אברום זצ"ל היה בין החיים? נו באמת...

כל בר בי רב דחד יומא יודע שכדי לבטל מצווה של "עזרת ישראל מיד צר"

במציאות בה אנו מוקפים באויבים שמביעים השכם והערב את תשוקתם

לחסלנו - לדעה מחודשת כזו צריך קודם כל להביא מקור בעצמך,

במקום לקשקש סתם שאף אחד לא מבין ושאין בכלל עניין להתגייס.

להזכירך - מגדולי הפוסקים בדורו, ה"ציץ אליעזר" זצ"ל, חיבר ספר שלם

על הלכות צבא. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לא נמנע מלעסוק בהלכות צבא,

כפי שניתן למצוא בשמירת שבת כהלכתה בהערות ובעוד מקומות. וזה

בלי לדבר על גדולים שליט"א שמעודדים הליכה לנח"ל החרדי אצל סוג

מסויים של בחורים.

בכל מקרה - לא כאן הבמה לדיונים כאלה. מבחינתי הדיון נגמר בזאת,

תכתוב מה שתכתוב. חג שמח.

ביודעין גמורין!

כשהרב ליאור היה צעיר הרב שפירא זצ"ל מינה אותו לאב בית דין בבאר שבע. ולאחר מכן רצה להעביר אותו לבית דין הגדול (כמדומני) אך פוליטיקאים מנעו ממנו בגלל דברי אמת שאמר..

כולם חייבים ללכת לצבא! במלחמת מצווה, יוצא אף הת"ח הכי גדול!

אמנם במלחמת רשות מוטב להם לבחורי הישיבות שישבו ויגדלו בתורה - אמנם ההסדר אינו בדיעבד! ההסדר מלכתחילה! 

ר' אברום הלך לאור נתיבתו של מורו ורבו המובהק מרן הרצי"ה זצ"ל, וכך גרס רבנו זיע"א.

אתה מזכיר לי את כל הליצנים האלה שאומרים כל מיני דברים על ר' אברום (ביחס למדינה) - כאשר הוא עצמו אמר ההפך בדיוק! הם יודעים יותר ממנו למה הוא התכוון!

ההוראה לשבת בישיבה ולא להתגייס מיועדת ליחידי סגולה בלבד.

לרוב בחורי הישיבות ההוראה היא כן להתגייס.

רוב בחורי הישיבה לא מסוגלים רק לשבת בישיבה.

אז זה לא שמי שלא מסוגל- יתגייס, אלא מי שיודע על עצמו שהוא מסוגל, יחידי הסגולה- שישב ולא יתגייס.

זו תפיסה דומה אך מאוד שונה.

ה"חריגים" הם מי שלא מתגייסים.

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י''י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן. אלא הם חיל השם שנאמר ברך יי חילו. והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך

אא"כ החיילים הגברים לא מספיקים ויש מצב של פיקוח נפש.

רק רציתי לומר למישהו משהו אודות גיוס בנים לצהל

יש מקומות בשירות לאומי שגרועים הרבה יותר מהצבא, ויש מקומות בצבא שכבר כ"כ מותאמים לדוסיות, כך שממש עדיף אותם על שירות לאומי. 

לכי על מה שנראה לך, לפי איפה באמת תתרמי הכי הרבה ותיפגעי הכי פחות (מבחינה אישית, דתית, צניעות וכו'). 

מי שלא ירצה אותך כי שירתת בצבא מפסיד בחורה ערכית שיודעת לחשוב לבד! 

שתמצאי את דרכך ותאירי אותה בשמחה ובאהבה! 

ד"א, נתקלתי כבר בבנות שהתחתנו תוך כדי השירות הצבאי, ואחד הדברים היפים זה לראות בחורה עם מדי צה"ל ומטפחת... בהצלחה!!

אם נניח שמשהו לא ירצה להתחתן איתך בגלל שעשית צבא,

אז יכול להיות שאת והוא לא מתאימים.

כי יש לכם השקפות עולם שונות לגמרי.

כלומר- בעלך יהיה מי שיסכים עם מה שתעשי בדר"כ ולא להפך.

באמת תעשי מה  שאת חושבת, אחרי הכל החלטת כבר דברים חשובים מעין זה בחיים שלך ,לא?!!?

ב"ה

ואם אחרי הצבא(או בעקבותיו) אני אתחזק?

השקפת העולם תשתנה ואני ארצה זווג בעל השקםות שונות?

מה אז?אם הוא יראה שעשיתי צבא כל הערך שלי ירד?

אני מבין את החשש  הטבעי מלעשות צעד שלא לגמרי מקובל בסביבה ובחברה שבה את חייה וראשית יישר כח על האומץ בכלל להעלות את האפשרות ולשקול אותה ברצינות, תהיה החלטתך אשר תהיה.

הנושא של שירות בצבא לנשים הוא מורכב ולא פשוט, כמו גם השרות בצבא לגברים. יש הרבה מאוד בעיות בצבא מבחינות הלכתיות ורוחניות הן לבנים והן לבנות, ובצידן מסירות נפש גדולה ושליחות חשובה, גם לבנים וגם לבנות.

לטעמי לא נכון להכריע בצורה של כלל בנים צריכים לעשות צבא ובנות לא מפני שלכל אחד ואחת הכוחות שלו/שלה האישיות המיוחדת והכוחות והאופי המסויים שלו או שלה ולאור זה יכריע כל אדם מתוך הקשבה לאמת של עצמו מה נכון עבורו. ושכל החלטה תבוא מתוך רצון לעשות נחת רוח לה' יתברך וכמובן בהקפדה על ההלכות.

לגוף העניין הטענה של המורה "שלא יתחתנו איתך" היא בעיני הפחדה ואיום לא ראוי. ואם יש קבוצה של אנשים שאליהם האמירה הזאת נכונה והם יפסלו אותך רק משום שעשית צבא (וזה בהחלט לא כולם..) הרי שגם הם בעיני לא ראויים אלייך. לפסול מישהו בגלל שעשה משהו שאני לא מסכים איתו בלי לפגוש את האדם באמת זה רדוד ושטחי.

ונגיעה אישית. אני פגשתי את אשתי בעודה חיילת. וברוך ה' שחונכתי מהבית לעין טובה ופתיחות וכך פגשתי את הרעייה המדהימה ביותר בעולם, אשת חיל יראת שמים ואוהבת תורה. שעשתה צבא. כאידיאולוגיה ולא כחטא. ולמרות שלפעמים אנחנו דנים על זה וזה לא סוגיה פשוטה אני הכי מעריך אותה בעולם!!

אז טליה, הזיווג שלך מחכה לך עוד קודם שבאת לעולם, והוא בטח לא יפספס אותך אם תעשי צבא!

שה' ישלח לך עצה נכונה ואומץ לעשות את שלך בלי פחד מאנשים.

ובהצלחה בזיווג!!

ובע"ה בלי נדר אכתוב לך תשובה מסודרת בערב

זה מורכב...

זה הולך להיות קצת אווטינג אז תסלחו לי

וגם קצת ארוך..

לפני הכל אתחיל מזה שאת השיכולים שלך את צריכה לעשות עם עצמך..

ולחשוב טוב טוב לפני שאת מחליטה לעשות צעד כזה או אחר..

השתחררתי מצה"ל לפני 6 שנים (יופי אתם מחשבים עכשיו את הגיל שלי חחח). התלבטתי כמוך אם ללכת לשירות לאומי או להתגייס. בזמנו לא הייתי "דוסית על" אבל הייתי מספיק "דוסית" כדי לא להתגייס.

החלטתי להתגייס אחרי שקיבלתי שיבוץ. מדריכת פיזיקה ומתמטיקה בבית הספר של חיל האוויר. תפקיד דומה למורה חיילת.

הסיבה שהחלטתי להתגייס הייתה בגלל שידעתי מראש לאן אני מתגייסת.. וזה היה אחרי המון המון המון המון התלבטויות..

צה"ל זה לא מקום פשוט לבנות, צריך אופי חזק מאוד כדי לשרוד שם. וזה קשה.

וצריך לדעת איך להסתדר שם.

אני יכולה להעיד על עצמי שיש לי אופי חזק, אני מאוד עקשנית על דברים שחשובים לי ועדיין הצבא גרם לירידה רוחנית..

אבל, במקרה שלי כמו שהוא גרם לירידה רוחנית ככה הוא גרם לי להיות מי שאני היום. לכן להגיד שאני מצטערת על ההחלטות שלי להתגייס אני לא מצטערת, כי ללא הנפילה הזו לא הייתי מתחזקת כל כך..

אבל אם היו שואלים אותי אם להתגייס הייתי עונה שלא!!!

המקרה שלי לא מייצג את הכלל ויש גם כאלה שלא "נופלות" רוחנית אלא רק מתחזקות (מכירה כמה כאלה) ויש כאלה שרק "נופלות" (ואני מכירה גם כמה כאלה), וכשנכנסים למקום שאת לא יודעת איך תצאי ממנו עדיף לא להיכנס בכלל.

ולא זה לא קשור לחתונה, זה לא קשור לזה שבחורים יפסלו אותך בעתיד (וכן הם פוסלים גם אם את היום סופר "דוסית" אפילו יותר מהרבה בנות שעשו ש"ל, וזה מניסיון) אבל אני בטוחה שבסוף מוצאים את הבחור שיאהב בגלל מי שאת והדברים הטובים שיש בך, והמידות שלך וה"דוסית" שאת ולא יחיה ע"פ סטיגמות..

זה קשור לנפש שלך לנשמה שלך לעבודת ד' שלך.

לצניעות שלך!

ולא לפאן הלכתי היבש של "לא יהיה כלי גבר על אשה".

תחשבי טוב טוב אם את בנויה לזה.

זה לא פשוט!

אם את רוצה את מוזמנת לפנות אלי באישי.

חג שמח

והחלטות נכונות!!

זה מאוד משנה איפה תעשי צבא, ולכמה סיטואמיות בעייתיות תגיעי.

בדיעבד, לא חושב שהייתי פוסל מישהי על זה, אבל מאוד משנה מה היא עשתה

בצבא, ואיך היא נראית היום.

למרות הרבנים שאוסרים, בדיעבד יש בץפקידים לא קרביים, שעושות 

דברים חשובים ומדהימים.

היו כאלה שפסלו אותי בגלל השרות הצבאי שלי , ואני מודה לקב"ה שהוא חסך ממני דייטים עם בחורים צרי אופקים שמודדים בחורות לפי קריטרויונים כל כך לא נכונים.

אני יכולה להעמיד בנות ששרתו בצבא מול כאלה שלא שהמעלות שלהן עולות בהרבה! בחור שמודד בחורה לפי דבר כזה את צריכה להגיד תודה שנחסך ממך לצאת איתו כי זה מעיד על עוד דברים בנוגע אליו.

אם את יודעת ומאמינה שאת בחורה איכותית ותשמרי על האיכותיות והדברים הטובים שלך תלכי על זה..

אבל תחשבי טוב עם עצמך האם את מבחינת האופי שלך יכולה לשמור על הדברים החשובים לך או האם את אחת שתסחף אחרי דברים..

בכל אופן, בסופו של דבר תמצאי מישהו שיהיה הכי טוב בשבילך ויאהב אותך בגלל מי שאת באמת , בגלל האישיות שלך והדברים הטובים שבך, מישהו שיבין שהלכת לצבא כי רצית לעשות שירות משמעותי, להיות חלק מהעם ועדיין לשמור על היחודיות שלך.

בהצלחה , ואל תבהלי ממה שהמורות שלך או אנשים אחרים אומרים לך, לפעמים זה לא רע ללכת נגד הזרם!

ב"ה

תודה רבה לכל האנשים המעניינים והמדהימים שעונים לי פה וגם בפרטי!

נתתם ונתתן לי הרבה נקודות למחשבה והמון כוונים ובעיקר הרבה עידוד!!!!

אז שוב תודה:*

והחיילות הדתיות  שמשרתות בצה"ל שומרות לא פחות ואולי יותר מחיילים חרדים.

כמובן שיש חריגים לכאן ולכאן.

אבל:

כחייל חרדי שראה בנות  דתיות  השומרות על עצמן .

ומקפידות על כשרות מהדרין. ועל צניעות.

אם היו מציעים לי בחורה טובה צנועה וחסודה.

נק' השירות הינה נק' זכות!!!

ברגע שהרבנים הראשיים אומרים שבנות לא עושות צבא אז אין אל מה לדבר ולנסות לעודד את זה...

אני מבינה שיש לך את הרבנים שלך..תשאלי אותם והם ייפסקו לך.

מה שנותר לי לאחל לך זה בהצלחה במה שלא תעשי ושבעז''ה תעשי את מה שנכון באמת!

אגב- גם בשירות לאומי את תתני מלא מלא למדינה.אני בת צ'ירות..

חישבי על זה...

צבא? אף הגראי"ל שטיינמן שליט"א, מי שידוע כ"הראשיבה" בציבור הליטאי בשל היותו ראש ישיבת פונוביץ' (לצעירים, עד לא מזמן ביחד עם הגרמ"י ליפקוביץ' זצ"ל), וכמס' 2 (אחר הגרי"ש אלישיב שליט"א) בציבור הנ"ל, תומך בגיוס לצבא לבחורים מסויימים, במסגרת הנח"ל החרדי (שאגב, הוא כבר לא קיים. כיום קוראים לו "נצח יהודה"). אמנם המון תקפו אותו על כך (מחוץ לציבורו, בייחוד ב"עיידה"; לא רק על כך תקפו אותו, גם על תמיכתו בהקמת ועדת טל, אמנת כנרת וכו'. ידוע כמתון יחסית), אולם הוא דמות תורנית עצומה בדורנו, במיוחד בציבור הליטאי.

אינטרנט? בדיעבד יש להם אינטרנט מיוחד שלא חוסם, אלא פותח (כלומר, כל האתרים הם בחזקת "ר"ל, ל"ע!", ע"כ הוא פותח את האתרים שלשיטתו בסדר).

אנשים, די לאכול כמו -לא יודע מה- סטיגמות מהתקשורת על חרדים. ועוד - יש 2345434564565 מינים של חרדים, דעו להבדיל.

הוא היה גדוד שהיה מסופך בריוקרטית לנח"ל, לא יותר.

עצם ההחלטה צריכה שתהווה מכשול. אלא אם כן שאלת רב והוא הורה לך ללכת לצבא (לא שרק 'התיר'). 

אבל לעצם השאלה האם עובדה שבחורה עשתה צבא צריך להפריע, דעתי, שיש לראות את האדם שמולי, כעת, ולא להתמקד בעברו. ואם היא מתאימה, לא העובדה שהיא עשתה צבא יטריד.

אבל במקרה שלך, שאת מקבלת החלטה שגויה מתוך מודעות, גם אם תתאימי, מי ערב לי שלא תקבלי החלטות שגויות בהמשך מתוך מודעות?

בהצלחה בכל אשר תפני.

אם היא חוזרת בתשובה - אין לי שום בעיה.

אבל מלכתחילה היתה שומרת תו"מ וראתה ענין בלהתגייס - 

שלום שלום ושלא תבוא לי בחלום!

ותתפלא, שמעתי שמות של כמה מגדולי הדורות, כמו הגרא"י אונטרמן זצ"ל, שהתיר לבנות מיוחדות כמדומני (בנות, לא להסתמך על זה...).

באמת, המינימום... ואם אתה לא מלמד זכות, לפחות אל תלמד חובה...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!