יותר נכון, אם יש הלימה ;)

למה שלא יצא עם בחורה מעשנת?

ולא נראה לי שחסרים בחורים מעשנים...

זה אומר הרבה...

אפילו יותר מאשר בחור מעשן,

שגם על זה אני מוחה ביתר שאת!

מעישון פסיבי

ואכן עישון פסיבי יגיע בכל משב של רוח קטנה...

באותה מידה אני לא אכניס בחורה עם אקדח טעון ודרוך הביתה.

למי שלא השכיל להבין במהלך שני העשורים(+-) שהוא חי בהם: סיגריה=רצח!

וסתם הוצאות מיותרות

לא מתאים לי.

אבל גם סתם ככה - ממש אין לי כוח לחיות עם מישהי שכל היום יצא לה ריח מהפה של סיגריות(ריח מחריד, סליחה על הבוטות) + להיות מעשן פסיבי כבד בגללה. לא כיף. ממש לא.

גם אם רק המנומסים או ה"לארג'ים" (לצורך העניין נקרא להם ככה...) יענו לך; בכל מקרה

ברור שכדאי לה להבין ומהר שהיא צריכה להיגמל בהקדם! לא מדבר מצד השאלה האם זה

בסדר לעשן - המציאות היא, שלמרות שהיא בטח בחורה מצויינת, "סבבה והכל" - זה ממש

יקשה עליה!

העניין הוא לא "אתם לא מקבלים אותי, רק כי אני מעשנת" - אלא שהיא צריכה לעשות

השתדלות, כדי שייקל לזולת לזהות שהיא בסדר גמור! כך זה אצל כל אדם.

ויש לא מעט כאלה, לא רוצות לצאת עם מישהו שזה מפריע לו.

אם כבר להפך, מישהו שזה משחק לו טוב דווקא, שמתאימה לו מישהי טיפה פריקית כזו שמשתלבת באווירה בזולה.

היוצא מן הכלל הן בד"כ חוזרות בתשובה, ונדמה לי שלגביהן עצם החזרה בתשובה היא מחסום עוד קודם, כך שזה לא ממש משנה.

אני לא בעד עישון, לא מעשנת, לא מתכוונת להתחיל, ולא מצליחה להבין למה לאישה זה הרבה יותר גרוע.

זה חמור באותה מידה לגבר ולאישה שהיא "כמו גבר"

לאישה שהיא "כמו אישה" - זה גרוע יותר מגבר

עישון - בפרט בפומבי - הוא אקט שנתפס בתודעה הקולקטיבית, כמעשה בעל

ניחוח של גסות (במובן של הפך העדינות, ולא של בוטות). גם אם לא בצורה

של סיבה-תוצאה.

לפעמים זה יכול להגיע מאיזה מקום של זלזול בעצמך. אם הייתָ יותר מחזיק

מעצמך - לא הייתָ עושה מעשים שזועקים תלוּת ב"חומר".

ראיתי לא מעט נשים מעשנות בעדינות רבה ובאופן שהיה נשי יותר מנשי.

(וכנראה שהריח הוא עניין של הרגל, יש סיגריות דוחות. ויש סיגריות שאני אפילו מחבבת את הריח שלהן)

עישון בהריון ונזקיו לעובר
עוברים בבטן אמם פגיעים לעשן סיגריות הרבה יותר מן האם המעשנת - קובע מחקר שנערך בבריטניה. אחת התוצאות של פגיעה זו עלולה להיות מות העובר. עוברים גם פגיעים מאוד לעישון פסיבי, בעת שהאם יושבת בחברת מעשנים או לצידו של בן-זוג מעשן. א

ישה, היושבת בחברת מעשנים שעתיים ביום, מכפילה את סיכויי הוולד שלה להיפגע. אישה מעשנת מגדילה סיכויים אלה בהרבה. מימצא מעניין נוסף של המחקר קובע שהעובר פגיע לניקוטין, אפילו לפני שאמו יודעת שהיא בהריון, כלומר, מהרגע שבו הופרתה הביצית.
עישון או עישון פסיבי נחשבים היום בין הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות. בבריטניה נקבע שזו הסיבה לעלייה בתמותת התינוקות שנרשמה בשנים האחרונות.
במחקר שנערך בדנמרק על 12,000 לידות. התקבלו מסקנות חד-משמעיות:

40% מן הנשים שילדו תינוקות ירודי משקל עישנו בתקופת ההריון.

מן המחקר עולה גם שכל סיגריה הנעשנת גורמת לדקירות לב מוגברות אצל העובר בכמות שכמעט אינה ניתנת למדידה, לעומת 120 דפיקות לב בדקה אצל עובר ברחמה של לא מעשנת.

נזק לעובר יכול להתבטא לא רק במשקל הירוד מן המקובל, אלא גם בחוסר שיווי משקל בחומרים המזינים את העובר.

זה ^^ניסוח יחסית עדין ביחס לתיאורים המחקריים של לקויות עד פגיעות עד מוות שעישון גוארם לעוברים

(את יכולה לגלל "ניזקי עישון עובר" או כל צירוף דומה..)

לא שלגבר עישון לא מזיק...

(לעיון נוסף- אפשר לגגל "ניזקי עישון פוריות)

זה מעבר לכל סיבה תרבותית פסיכולוגית דתית או אחרת

ואנחנו רווקות!

אין לי ספק שהבחינה הבריאותית נוראית, אבל ההבדלים לא נראים לי מטורפים, למעט בהריון.

תצליח בהכרח להיגמל בצורה חלקה עד ההריון?

הפסיקה לעשן בזמן ההריונות

(כמובן, בשנים האחרונות יותר מקודם כי המודעות גברה)

כל הרעלים שנשארים בגוף- גם אחרי שמפסיקים- חשבת עליהם??

וכן- גם אם את רווקה- את צריכה לחשוב על העתיד המזהיר שלך בתור הריונית

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

מה גם -כמו שאמרו- להפסיק לעשן- זה קשה. במיוחד כשצריך בבת אחת

לכן אני עצמי לא מעשנת.

אני לא בטוחה (וזה גם לא מה שאת כתבת)- שהנזק לעובר מעישון של אמו לפני כל כך גדול שכשלעצמו צריך להצדיק אי עישון.

בעזהי"ת.

זה פשוט מזיק לגוף שלו, ומתוך כך גם לצאצאים.

אני לא צריכה להסביר פה שהאישה לא יוצרת את העובר לבדה, נכון?

(כתבתי כבר תגובה ארוכה, אבל המנוול המחשבי הזה מחק לי הכל...ביאושים)

הקב"ה ברא את האיש והאישה עם טבעים שונים, ולכן התפקידים שלהם בעולם הם לא אותם תפקידים (הוא בשמה והיא בשמו), וכמו"כ יש דברים שמתאימים לזה ולא מתאימים לזה (לא ילבש).

לגיטימי שאדם יגיד שלעיניו דבר זה וזה הוא מתאים רק לאיש/לאישה ולכן אם המין השני יעשה את אותו הדבר זה יהיה לו מוזר ויוצא מגדר הרגיל.

אבל יותר מזה, יש דברים שאובייקטיבית הם מיועדים למין אחד- כמו שמלה (נכון שיש כמה משוגעים...), שרי, להגיד על רב שהוא חמוד, צבא, עו"ד, ועישון.

כן, עישון.

העישון זה דבר גברי, ולא משנה כמה נשים יעשנו- כי גם העישון שלהם הוא גברי. זה התנהגות של אישה בצורה שלא מתאימה לאופי הטבעי שלה.

קשה לכתוב תובנות, אז סליחה אם זה לוקה בחסר או קודים.

(כל כבודה בת מלך פנימה- היא לא צריכה להוציא אותו בצורת עשן החוצה...)

היו במקום כמובן, סיגריות, והקב"ה הצביע עליהן ואמר לחווה- זה- לא בשבילך.

נו באמת.

צרות הראיה הזאת החרפנת אותי.

אני מוכנה להתנגד לסיגריות עד מחר מכל הסיבות, ויש סיבות. אבל אני לא מסוגלת להבין את ההבדל בין גבר לאישה בנקודה הזאת. צר לי.

הנזק מכל הבחינות (למעט הריון, מסכימה) הוא אותו נזק.

בסביבתך זה כנראה לא נתפס כך.

אבל את רואה שאצל רוב המגיבים כאן, בסביבתם לכל הפחות ברור שהמראה

של אישה מעשנת הוא מראה גרוטסקי, מנוֵּל, מצער ומכאיב.

האמת היא שבעינָי, כל אדם מעשן הוא מראה גרוטסקי.

והערה: מן המפורסמות היא, שסיגר קובני משובח, בכלל קדם לבריאת עולם... <צ>

וצר לי מאוד על אנשים שעושים את ההפרדה הזאת בין גבר לאישה.

אני לא פמיניסטית גדולה (או בכלל) אבל אני חושבת שאנשים פה הלכו רחוק ובאופן שמחליש נשים מאוד-מאוד.

באשר הוא, שעדינות היא דבר מאוד אופייני ונשי. 

זה דרכו של עולם. אנחנו יודעים לאיזה מגדר משתייכות רוב הגננות והמורות,

לעומת מגדר השרברבים, הכדורגלנים והמתאגרפים.

אני שוביניסט עוד מלפני שבאו שונאי נשים וניסו לגנוב לנו את השם...

אנחנו השוביניסטים המקוריים = פשוט פנאטים. הרי המונח המקורי

"שוביניסט" - קרוי ע"ש חייל צרפתי בשם Nicolas Chauvin שביטא

נאמנות מחרידה לאומה הצרפתית, עד כדי שנפצע שוב ושוב על שדה

הקרב ושוב חזר להלחם...

כל הבאסה - כששב הלוחם לארצו, הלאומנות חלפה מהמודה, והוא הפך

לבדיחה הלאומית... כך נולד השוביניזם.

נ"ב - אפשר להירגע. אני לא באמת שוביניסט... זה רק כי הרב צחקן

שליט"א פשוט הרים להנחתה...

בס"ד

אם כבר להחליש מישהו, זה עשוי להחלחש גברים...

ז"א לרוב האנשים כאן לא ממש צורם לראות גבר שמזהם את הדם שלו, שורף את הראות, מסכן את עצמו במחלות סופניות ופשוט מתאבד לאיטו,

ולעומת זאת לא מוכנים לראות אישה עושה לעצמה כזה נזק...

לדעתי אין הבדל.

ז"א מה יותר מחריד, גבר שקופץ מהחלון, או אישה?

גם צרי- עין וכשהם רואים נשים מצליחות, בעמדות מפתח, מנכליו"ת, חוקרות, עו"ד, רופאות, חברות כנסת ושלל מקצועות אחרים. הם רואים בזה "מראה גרוטסקי, מנול, מצער ומכאיב."

כי נשים צריכות להיות בבית, מורות  או גננות וגברים שרברבים וכדורלנים.

זה שובניזם בצורה הכי בזויה שלו.

ואני נגד סיגריות לכולם.  לא רואה  שום הבדל בין גברים לנשים בנושא הזה.

הבאתי דוגמאות שמוכיחות את הטבע האנושי.

אינני יודע מה איתך - אני מוצא הרבה יותר אציליוּת בעבודתן של גננות ומורות,

מזו של כדורגלנים. העובדה שהן מרוויחות פחות ומקבלות פחות כבוד בחברתנו -

רק מראה שיש לנו עוד מה לתקן בסדר העדיפויות של חברתנו האנושית.

ולנשים מוצלחות מהסוג שאת הזכרת - אני רוחש הרבה מאוד כבוד והערצה!

וגם לאם, היודעת להנהיג את האימפריה המשפחתית שלה, העשויה לתפארה,

ביד רמה...

האנושי. הן בעיקר מוכיחות הכללות ומוסכמות חברתיות, שנובעות ממאות שנות היסטוריה של דיכוי נשים בכל אופני החיים.

ההכוונה של החינוך הדתי, למשל, שהבנות ילכו ללמוד הוראה כלשהי, כדי שיוכלו לגדל את הבעל שיושב ולומד תורה היא המשך של דיכוי האשה. כשעוטפים את זה באידאולוגיות של קדושת הבית היהודי, לצערנו הרבה בנות משתכנעות ולא מממשות את החלומות ואת הפוטנציאל שלהן.

שמפניה, שגדלה בבית שבו ההורים גידלו את הילדים בצורה שווה, ו"הנהיגו את האמפריה המשפחתית" במשותף. 

אני חש הערצה כלפי גננות או מורות הרבה יותר מאשר כאלה שמתפרנסים

מדוגמנות. היחס למורות ולמחנכים בחברה שלנו (לאו דווקא המגזר) אכן נגוע

בשפע של דיכוי ועריצות.

המציאות מוכיחה שלנשים יש נטיה הרבה יותר מוצלחת לחנך! בהחלט! לא רואה

סיבה להתבייש בזה. צריך רק להכיר נשים ולהשתאות מהכשרון הזה.

כאן אנחנו חוזרים לוויכוח האגדי שניטש כאן לפני כחודש על קרייריסטית-אקדמאית-

עקרת בית. אין לי שמץ של זלזול כלפי כל אדם שמוציא יכולותיו וכישוריו לפועל.

יש לי בעיה עם אנשים שמזניחים תחומים אחרים ומתבקשים - וזו שאלה אינדיבידואלית

ותו לא.

אני לא מרגישה שום דיכוי.

לא מרגישה מדוכאת

לא מרגישה פתוחה

מרגישה שאני באמת ממלאת את הטבע שלי...

וב"ה גדלתי בבית שיש עידוד לצאת ללמוד מה שרוצים (למשל אחותי לומדת ראיית חשבון...)

האמת שדווקא די דחפו אותי לרפואה..

ואני מתפללת לזכות במישהו שלומד תורה ברצינות... הלוואי שאזכה!

מה היא לקחה לי את העבודה? מה אין לי דרך להפרנס את הבית?

זה פשוט יוצא מהשקפת עולם שונה.

יש השקפת עולם שמבינה שיש טבע נשי, ולא טוב להתכחש אליו.

וכן, הטבע הזה הוא שאישה לא נלחמת. (עו"ד, מנכ"ל, ח"כ= מלחמה)

לא אומר שהיא לא מצליחה, רק אומר שהיא מתכחשת לטבע שלה ולייעודה בעולם.

מקורות על השקפת עולם זו אפשר לקבל באישי.

השקפת עולם שובניסטית, המבוססת על דורות של דיכוי נשים והדרתן מהמרחב הציבורי.

השקפת עולם שמגדירה את האשה כ"תת אדם", ללא זכויות בסיסיות, אלא כשייכות, רכוש, חפץ.

שהרי נשים לא זכאיות אינן זכאיות לעצמאות בשום פן בחייהן.

היום מצדיקים את זה מאד יפה:"טבע האשה" כלשונך, או "תפקיד האשה". לא מאד שונה, כשהתוצאה ממשיכה להיות דיכוי והדרה. 

העובדה היא שכיום נשים נמצאות בכל מקום, משפיעות, נלחמות, מצליחות, משנות את העולם לטובה.

טבע האשה הוא אמנם ללדת ילדים, לטפל ולדאוג. אבל הטבע שלהן נרחב הרבה יותר מזה.

הגדרה של "אשה בבית והבעל מפרנס בחוץ" כבר פסה מהעולם. לבד מכמה חברות שמתעקשות להמשיך לנהוג כך מתוך שליטה.

האבסורד הוא שהיציאה של הנשים לעבוד בחברה החרדית (ובחלק מהחברה הדתית) למשל, רק מדכאת את האשה יותר והופכת אותה לשפחה. היא לא רק צריכה לטפל בבית לבד, אלא גם צריכה לדאוג לפרנסה לבד. 

השיתוף של הגבר והאשה בתפקידים בבית ובחוץ צריכים להיות אידאלי לשניהם. 

הבעל לא צריך להיות פחות מעורב בחינוך ובטיפול של הילדים מאשר האשה, והאשה צריכה להיות יכולה לממש את שאיפותיה וחלומותיה כמו שהיא בוחרת, לא פחות מהאיש.

כמובן, שאם אשה בוחרת להישאר יותר בבית זו החלטה שלה. היא לא צריכה לנבוע מתוך מוסכמות חברתיות והלך רוח צר אופקים ומחשבה. 

בו "האישה הכי טובה" טובה בעיקר בשביל מודעות פרסום ענקיות ברחובות...

אכן המרחב הציבורי בה לא פנוי מנשים, ובלבד שתיראינה היטב ובאופן הרצוי...

ואין להאריך.

גם הליכה אחר מודה של פסאודו-נאורות היא "הלך רוח צר אופקים ומחשבה".

היא נאורה? שהיא לא מחפיצה (מלשון חפץ) נשים? לדעתי הדוגמנות והאפנה שמכתיבים לנו היא לא פחות שובניזם ושליטה של  חבורה של גברים המבקשים להפוך את האשה לתת אדם. (זה רק שכלול של העניין, כי הן משכנעים נשים שכך יהיה להן טוב.)

זהו המשך ישיר לדיכוי של מאות שנות היסטוריה.
אם יש טבע שלא השתנה- זה האובססיה לכח של גברים על נשים.

<צ>

כתבתי על היבט מסוים שהועלה לדיון בשרשור- האם טבע של נשים הוא פחוּת, ושהאשה מתנגדת לטבע שלה כשהיא בוחרת לממש את שאיפותיה וחלומותיה בניגוד לחינוך השמרני והשובניסטי. 

במציאות, אני לא כזו פמיניסטית לוחמנית. אבל הרגשתי שהצד השני חייב להישמע. הקיצוניות, חוסר המורכבות והחשיבה בפורום הוא חסר פורפורציה. האנשים שנמצאים פה חיים בבועה מאד "דוסית"  ומדקלמים את מה שפמפמו להם בלי חשיבה נוספת.

אבל אני מניחה שזה קשור לאופי האנשים שהאתר מושך אליהם. ילדים בני 20 שלא מסתכלים על העולם בצורה יותר מורכבת.

זה שיש כאן סגנון מסויים של אנשים - זה לא חידוש.

אני משוכנע שאת מעוניינת בוויכוח ענייני, והראית את כוחך.

לדעתי העניה, כדאי היה קצת לעדן את הלשון, ולו כדי לאפשר ליהודים דוגמטיים* כמונו

להזדהות עם דברי חכמה...

*-תיבה זו על דרך <צ>.

לדרדר את השפה שלי רק בגלל שיש פה ילדים מנוג"ה?

לא השתמשתי במילים גבוהות, אלא במשלב לשוני של כתיבה נכונה. 

[עוד רעה חולה של הדור- כתיבה בשפת רחוב.]

אני לא רואה שום צורך להוסיף את  סימון ה-<צ>. אתם כאלה, ואין מה להתבייש.

בקשר לויכוח- העניין הוא שאין פה דיון אמיתי על מוסכמות חברתיות: יש הסכמה והנהון של כל שאר הפתאים בפורום. כשמישהו מעז להביע עמדה נגדית להלך הרוח הכללי, יש התקפה ורמיסת דעות (לפעמים ע"י נעילת שרשורים).

כשנכנסתי לכאן חשבתי שידונו פה על  נושאים (נפיצים יותר או פחות) עם ריבוי דעות. אבל כמו שאמרת, יש אופי מסוים, ששוכח שיחס של כבוד  צריך לתת גם למי שלא חושב בדיוק כמוך.

כלומר-ילדים.

אם כבר, אולי הכוונה שלי היתה הפוכה (וגם זה לא נכון): עידון=סובלימציה=משלב גבוה.

לצערי, זה מצלצל שאת קצת בקטע של זלזול בבני הפורום כאן. אני מקווה שאני טועה,

אנא עזרי לי להתבדות.

תני לנו צ'אנס - כתבי נא בשובה ונחת, בהשקט ובבטחה את דעותיך ה"קונטרברסליות" -

והווכחי לבד האם אמנם אין כאן מוכנות לשמוע דעות יוצאות דופן.

בכל מקרה - הגישה הזו ממש לא משרתת את ההסברה שאת רוצה לעשות לדעותייך.

חבל.

אזלזל ביושבי הפורום הנכבד?! חלילה.

רק מחיתי על צרות העין והמחשבה שהופיעו בתגובות ונזעקתי להגן על כבודן הרמוס של הנשים. וגם על תופעת העדריות המופיעה כאן...

כאשר אתה רואה עוולות ותופעות לא טובות מסוימות, אינך קם למחות על כך?

כל מה שכתבתי בדיון נכתב בנימה עניינית ושלווה.

אם אתה בוחר לפרש חלק מהדברים שלי כזלזול, מה אוכל לעשות נגד כוחות הגורל האכזריים?..

<צ> (אני רואה שחובה לרשום את הסימון הכ"כ לא נחוץ הזה, אחרת עלולים להיעלב..)

ויחד עם זה גם עם "הרש" "צחינא מיא" ואחרים כאן...

אולי ארחיב בהזדמנות אחרת, בע"ה...

מה הקשר נעילה???

לא זכור לי שאי פעם ננעל פה שירשור על "דעות לא ראויות" של חלק מהכותבים

יקירתי-

מוזמנת לכתוב פה מה שבא לך- במישלב לשוני כבחירתך

(כל עוד זה לא נוגד את כללי הפורום, החוק במדינה, וכולי )

הסימון <צ> נועד להעביר חלק ממה שמבוטא במבט פנים וקגוון-קול

אבל לא מועבר בכתיבה

על רקע אי הבנות ועלבויות קשות שהיו בעבר- הציבור נעתר להשתמש בסימון

צודקת.. מילה במילה..

את דעתי אכתוב מאוחר יותר..

התכוונתי לתגובתה של שמפניה- ד''ה :'בוודאי שזו השקפת עולם שונה

זו גם דעת התורה.

ולגיטימי שמי שלא בדעת התורה ירמסו את דעתו ויתעצבנו עליו ולא יסכימו לפתח איתו דין נורמאלי. בסדר?

(וזה לא יפה לקרוא לתורה 'השקפת עולם שובניסטית, שמרנית'...)

לא כיף לקרוא את מה שאת כותבת, זה מתלהם, אפשר להעביר מסר בצורה נורמאלית. (למיטב זכרוני את לא הראשונה שכותבת פה כך. ויש מכנה משותף...) אני רואה פה הרבה יחס של כבוד, למעט מקרים מסויימים שאנשים ששוב - יש להם מכנה משותף.

לעניין.

לא אמרתי שהטבע של האישה הוא פחות, ולא שנשים הן חפץ, זה את החלטת.

הטבע של האישה הוא א-ח-ר משל הבעל. הם נוצרו כשני דברים שונים שמשלימים זה את זה בעולם.

וטבע זה דבר שלא משתנה, זה נתונים שהקב"ה טבע בעולם. ואם אישה לא הולכת עפ"י הטבע שלה ומצליחה- זה אומר שזה הטבע שלה? לא! זה אומר שיש לה שכל והיא משתמשת בו ומצליחה- אבל נגד הטבע שלה, וזה יפגע בה בצורה כזו או אחרת. 

אני לא יכול להגיד במפורש מהו טבע האישה ומה לא, אבל אני מנסה להבין מתוך דברי חז"ל שמדברים על זה.

את צודקת שהשיתוף של הגבר והאישה צריך להיות אדיאלי לשניהם- השאלה מה אידיאלי?

האישה צריכה לממש את שאיפותיה- ואני רוצה שאישה תשאף אחרת ממה שאת רוצה שהיא תשאף.

נראה לי שמה שכתוב פה הוא אחרי הרבה יותר שעות חשיבה ממה שאת כתבת, זה אחרי שעות של לימוד, קריאה, חשיבה. ולא איזה כתיבה שוצפת בפורום שלוקחת כמה דקות.

וגם לדקלם בלי להבין הרבה מה שהרבנים 'מפמפמים' - זה יותר טוב מלא לחשוב.

וזה נראה כמו עדר, כי יש פה הרבה אנשים שלומדים תורה, גדולה.

אני לא אומרת שבן ובת זה דבר לא שונה, אבל בחייאת ראבק

למה כל שרשור כאן מרצים כאן על מה טבע של אישה

בנים מתי בדיוק נולדתם אישה????????

לקחתם את חז"ל ופרשתם אותו על פי רבנים,

אבל אתם לא רבנים, ואתם באמת לא מומחים לקבוע את זה.

אתם מרגישים ככה, אני מכבדת את דעתכם

רק אל תגידו שזה טבע של אישה כי זה כל כך לא נכון!

יש גברים נשיים כמו נשים ויש נשים גבריות כמו גברים

אין כבר טבע של אף אחד, יש תכונות בסיס

שאצל האישה נחשבות מזוהות יותר איתה,

ויש תכונות של גברים שנחשבות מזוהות יותר איתם.

השאלה מה מתפתח לו במכלול של הבן אדם

הסברתם את עצמכם יפה, אבל זה הסברים

שלא נוגעים בנקודה, הרי כולנו יכולים לדקלם

שאנחנו שונים הרי אני בת ואתה בן

אבל מה ההבדל מעבר לתורה,זאת שאלה גדולה ומרתקת

שהייתי בעצמי רוצה לשמוע עליה תשובה מספקת,

ואתם לא מספיק משכנעים, אולי לכן חשבו שאתם

שובינסטים למרות שאתם לא שובינסטים

רק חושבים בצורה מסויימת.

ובקשר לעישון,זה מגעיל אצל שני המינים בצורה שווה

וזה גס גם אצל בחורה וגם אצל גבר במידה שווה

כי זה לקלקל את הגוף ואת הבריאות,

וזה נורא לא מושך בן אדם להתקרב אליכם.

העניין הוא שהרבה אנשים מנכסים לעצמם את "דעת התורה". וכל מי שלא חושב כמוהם מוגדר ישירות בתווית של "חפיפניק". הכי קל להצמיד תגיות בלי לדון בצורה רצינית.

והתורה היא הרבה יותר רחבה מהביטויים המצומצמים של חלק מהמגיבים...

והרש- אם טרחת לקרוא את שאר ההודעות שלי, כבר כתבתי שטבע האשה הוא הרבה יותר מלשבת ולגדל את הילדים. את דברי חז"ל אתה מפרש כרצונך, אני מבינה אותם אחרת. (ואני נתלית באילנות גבוהים, גם של רבנים.)

לא שזה מפריע לי... אבל אחרי זה קשה לי לענות...

כתבתי במפורש שאני לא יודע בדיוק מה הטבע של האשה.

וכמו"כ לא כתבי שטבעה של האישה הוא לגדל ילדים...אני מסכים באמת טבעה של האישה הוא יותר מלגדל ילדים.

וזה שאת תולה את עצמך ברבנים זה מצויין, אני מסביר כל ואת אחרת. זה מחלוקת נורמאלית, אנחנו לא חייבים להסכים. אנחנו רק מנסים לברר דעות בצורה הכי טובה שאפשר, בנחת ובנעימות.

לא כתבתי שום דבר על חפיפניקיות. מחילה, מה זה קשור?

אמשיך אח"כ, כי לוחצים עלי...

פשוט לדעתי טבע של אישה זה כבר משפט פסה,

אחרי כל מה שעובר על האדם בשנים האחרות

וכל מיני תופעות חדשות ומשונות

אז אין באמת טבע לדעתי, יש תכונות בסיסיות

עזבו פמיניזם ושובניזם, החברה משתנה בקטע הזה

ויש לזה בסיס איתן.

תנו לבנות לחיות איך שהן רוצות,

בלי משפטי סירוס מגברים, ואל תחליטו מה מתאים להם

כי אנחנו לא מחליטים מה מתאים לכם,

וזה נורא מצחיק לראות גבר מסביר על טבע של בת

רואים שאתם לא בנות

(הוא ארצני פשוט, ובכדור הארץ יש לא מעט בנות. תבדקו!)

נראה לי שקביעה נסיונית אחת מותר לו לנסות לומר...

אני אפילו לא אטרח להתווכח איתך, כי צורת החשיבה שלנו פשוט הפוכה (ובוא נאמר שכנראה שלא היית מסכים לצאת איתי, לפי דבריך המלבבים פה למעלה)

אני מסכימה שלאישה יש תפקידים, יש אופי נשי, שיש שוני בין המינים.

אני חושבת שזה אומר שאישה יכולה להשתמש בכישוריה כאישה כדי להיות עו"ד, מנכלית או כל דבר אחר.

השאלה היחידה שלי היא האם זה פוגע במשפחה שלה, ואת הסוגיה הזאת אני אשאיר לעצמי או לכל חכי"ת/עו"ד/סתם אישה חזקה אחרת.

זה ממש נראה גס לאישה...

מה לעשות.. נבראנו עדינות ויפות...

אני מכירה נשים לא עדינות, יש גם כאלה לא כ''כ יפות (או שבעצם היופי בעיני המתבונןן), והם לא פחות נשים מאף בחורה עדינה אחרת שאני מכירה.

הכללה גסה.

לו היתה גבר... <צ>

רוך נשי וכל זה..?

כן, אנחנו כאלו מקסימות!!

אתן רואות יהודי שמותקף כאן, רק כי הוא טוען שבנות יותר רציניות מבנים!

זה לא מספיק להנהן בשקט... התגייסנה לוויכוח!!!

גיוס נשים חובה! <צ>

אבל פה צריכה להיות דווקא מלחמת נשים - ראש בראש...

..

ותמיד נקי... ויתן לך ביקורת מלומדת על האוכל, במקום סתם לטחון

סנדויצ'ים מאולתרים שהכין לעצמו ולהשאיר רק לך לאכול את הגורמה

שבישלת...

ועישון הוא חתיכת הוצאה כלכלית...

כמה דברים:

1. גועל נפש - רוחני וגשמי
   
2. לא רוצה לדעת מראש שהילדים שלי עלולים לסבול מהעישון. כבר ברמה של הריון. (אם אני לא טועה - זה כבר משפיע ברמה של גנים)
   

מדעתי לפני שהייתי יוצא איתה

באמת כדאי להתנתק מ"בחינת דעת"=מה"חיבור", לפני שיוצאים לפגישות... <צ>

המלבים מביא את זה

שכוייח

שמעתי את זה בעוד הקשר

עץ דעת טוב ורע - עץ חיבור טוב ורע

צר לי. אלא אם כן מדובר ממש לעתים רחוקות

רק נובלס! 

אתה שומע מכך, שרמת הדתיוּת בהתאם...

זה רע למעשן ורע לסבביבתו

והיות שבנות טובות יותר בלעשות טוב, קשה יותר לראות בעין טובה בת שמעשנת.

עישון = הפך החיים.

ודווקא בגלל שאישה היא זו שבמהותה מביאה חיים, קשה לחבר אישה עם סגריה.

ואכן, גם גברים מעשנים זו רעה חולה!

יאק!!!

כל כך לא נשי...

[ואני לא תמימה.. נגעתי בסיגריות בחיים]

אתם אוכלים רק אוכל בריא ?

בשר עם שומן רבוי ?

קולה ?

ממתקים ?

ירקות ופירות לא מרוססים ?

מה ההבדל בין עישון לדברים שציינתי ? 

ההבדל הוא בהתמכרות והשעבוד לסיגריות.

מה שאין בשום "משהו לא בריא" אחר למעט סמים ואלכוהול...

לק"י

וגם עם גבר מעשן אני לא אצא.

זה לא בריא לחלוטין.

אבלל... אני מספיקה מבינה כאלו שיקחו סיגריה פעם ב.. שבועיים.. חודש נגיד..

כמו שאסוס כתב- אנחנו אוכלים כלכך הרבה זבל שיש מצב שהוא מזיק הרבה יותר מסיגריות, אז אל תנסו להיות תמימים מידי..

תהנו מהחיים, חיים אותם [למזלנו] רק פעם אחת.

לק"י

אנלא יודעת מה היו שם רוב הדעות מהדפדוף הקליל שלי אז [כן לא הייתי הרבה מידי, לצערי יש לי חיים מחוץ למחשב.] אבל נראה לי שהרוב קיבלו את זה בהרבה יותר סבבה..

אז רק שתדעו.. שנרגילה אחת שווה 100 סיגריות לפי האזהרות של המלחמה בסרטן או משו כזה..

קיצר עדיף שתעשנו סיגריה אחת ולא נרגילה.. למרות שזה בא הרבה יותר בסבבה..

ובכלל, עדיף שלא תעשנו.. 

אלא אם יש לכם חומר טוב, שאז רצוי שתחלקו אותו איתי..

על סיגריות או על עישון עשב מתוק ? אני מבולבל! כי בתגובות שלי לא התכוונתי על סיגריות 

לק"י

להתגלגל......

זה לא מתאים.... אישה צריכה להיות עדינה..

לא יודע איך להסביר אבל זה לא מתאים בכלל

איזו שאלה שובינסטית הלבשתם לנו כאן. אם בעלי היה מתנהל מולי כמו מין ארצ'י באנקר, הדמות המיתולוגית של השובינסט סתום המוח בטלוויזיה האמריקאקית, אין ספק שהוא לא היה בעלי.

בחורה שמעשנת - אתה יודע שהיא מעשנת ואתה יכול להחליט כמה והאם זה מפריע לך , בהתחשב בסך התכונות.

בחורה שלא מעשנת - עד שתגיע לדבר שהכי מפריע לך בה - יכול להיות שכבר תהיו נשואים.

ובניגוד למה שחושבים - מי שמפסיק לעשן לא חוסך כסף - פשוט מוציאים את זה על דברים אחרים. בדוק.

יש אנשים שמעשנים רק בגלל שהם לבד...והם לא יהיו לבד...אבל הרתיעה האוטומטית הזו. הקמאית הזו פשוט מכניסה אתכם למלכוד.

בכללי - כמה לאווים יש בעולם הדייטים?

מאוד לא סטנדרטי שדתיה תעשן, אז לא החלטי!

איך שרוב התגובות פה נטולות בסיס..

מה רע בלעשות משהו לא סטנדרטי?

לישועתך קיוותי ה'.

לא קראתי את כל התגובות, אבל את הרוב.

הקול שנשמע מרובם זה שזה סתם, עישון בלי מטרה.

אכן, יש המון חבר'ה, בנים ובנות שמעשנים בגלל החברה. ולא בגלל הצורך לפרוק.

א-ב-ל, סיגריות- זו סוג של פריקה, אפשר לומר שהיא שלילית- אבל זו פריקה.

אז לדעתי כדאי לשנות את הגישה שזה "סתם" לצומי ו"ולחוש".

וללא ספק רוב הבנות שמעשנות הן לא מרובעות.

כל טוב הארץ.

אם הוא היה כותב- זה לא בריא ואני לא מוכן לסכן את ילדי באם לא בריאה (כשם שאני לא מעשן וכו'...)- זה בסדר גמור.

אבל בגלל לפסול כי זה לא סטנדרטי לעשן? זה מעמיד אותו באור מגוחך.

אשתו (והוא) יעשו רק מה שיעבור ברוב קולות בציבור הדתי? רק מה שכל העדר עושה אני עושה? אני מניחה שלא, ואני מניחה שעישון מפריע לו כשלעצמו.

אבל הטיעון שהוא כתב קצת מצחיק בעיני.

לפי דעתי לא כי אם לא והיה  סגריה לאישה ותהיה עצבנית והיה ויכוחים עם הבעל וזה יכול להביא לגרושין ואשה שמעשנת לא כדי לצאת איתה השכל שלה יעבוד רק על סיגריות ומה אם חינוך וסבלנות עם הילדים וזה יכול להזיק לילדים ויש עוד הרבה דברים שזה מזיק

וגם הפוך לא

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

מה אנשים יגידו,

האם הם יהיו רגישים,

עם טאקט -

זה לא בבחירתי ובשליטתי.

ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו חסר טאקט\לא רגיש,

ולא תמיד זה יהיה מישהו שנוח לי להגיד לו משהו, לשקף לו את הבעיתיות.

מה שאתה מגדיר כמידה נכונה, זה עניין סובייקטיבי בעיני,

ולכן

זה משאיר בידיים שלי את הבחירה מה לעשות עם מה שנאמר.

אני יכולה לבחור לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

כמה הם ישפיעו עליי.

בסופו של דבר קשרים עם חברות מבוססים על מה שקורה לנו בחיים.

וחברות נשואות - קורה להן בחיים זוגיות, משפחה, ילדים.

אם הן יהיו חייבות לא להזכיר את הדברים האלה בנוכחותי, מהר מאוד החברות שלנו תלך ותתמסמס,

ויישארו רק החברות שבאותו סטטוס שלי.

אמרתי כבר בהודעה הקודמת - "אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך"

אני כמוך, אני גם לא רוצה שאנשים ילכו לידי על ביצים, וכן, אני גם רוצה לשמוע חוויות מנישואים ומאנשים שונים על מה שהם חווים שלהם יש ולי אין - ואין לי עם זה שום בעיה.

אז קצת מוזר לי שהסברת לי את מה שכבר אמרתי, ברור שאני רוצה לשמוע (כמעט) הכל, השאלה מתי ואיך.

ולגבי הגישה שאת מביאה פה - 

נראה לי שאת גם כמוני וכמו פותחת השרשור תבחרי להעלב אם את חושבת שזה מעליב לפי ההערכה הסובייקטיבית שלך.

רק את מציגה שלפעמים אי אפשר לשקף את הבעיותיות לצד השני, זה בהחלט נכון. זה לא אומר שמשהו מסויים לא מעליב.

זה כן אומר (ופה אני מסכים איתך) שאני ישלים עם זה, אבל כן, מי שיהיה יותר חסר טקט כלפי זה ישפיע על הקשר שלי איתו.

ולא נראה לי שפותחת השרשור כתבה משהו ביחס לבחירה שלה על מה שהיא יכולה לשלוט בו, אז לא נראה לי ששייך דיון על זה בהקשר לתגובה שלה.

ולפרוק דבר שמציק מצד הזולת - יכולה להיות התמודדות מצויינת.

ברור שההתמודדות לא נעצרת בכך, נכון, אבל זה לא סותר את האמור לעיל.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.