פוסל או לא?

ב"ה

פוגע...

אם לא מתאים לך אל תענה...

ותדבר תמיד שבם עצמך, אני שאלתי אפאחד לא חייב לענות.

בחרת לענות, תענה וזהו, בלי דעה על השאלה...

בחורים שחורים

וכל עוד כמות החורים והאזוניים מתאזנים במאזן הסופי

אז בסדר

תסכימו איתי שזו שאלה לגיטימית?

שהבחורה מוחצנת למדי - אז אין שום בעיה.

ואם כל האישיות שלה היא בחיצוניותה - אז שתחפש לעצמה מישהו אחר, רדוד ושטחי באותה מידה

אין עוד מה לחפור בנושא...

השאלה היא לגיטימית, אבל את יכולה להפסיק לדאוג

תאמיני בקב"ה שהוא יביא לך חתן ותחיי כמו שאת מאמינה!

זה לא בריא לדאוג כל הזמן.

פשוט תלכי איך שבא לך

את לא מתכוונת באמת להוריד אותם נכון?

או שכן?

כי אם כן- אז תורידי כשאת באה לדייט ראשון...

את לא מתחפשת לאף אחד כשאת באה לפגישה.

את צריכה להיות את.. ואם זה את- אז תלכי ככה וזהו.

והבחור יצטרך לעזור לה ללכת וזה..

לנסוע איתה בתחבורה ציבורית או ללכת ברחוב

אתה תמיד צריך להשגיח עליה שלא תתפס במשהו

שלא לדבר על כך שזה מצריך הרבה הוצאות - הרי אתה לא תיתן לה במתנה רק זוג אחד של עגילים

אם כבר - אז כבר סט שלם + נזם + פירסינג לשתי הגבות

פלנלית, סקוטש, שמן 5 ומברשת ברזל להברקה ולהסרת חלודה

יש כאלה עם חור אחד ועגיל ענק שזה הרבה יותר בעייה מכמה חורים אבל אם זה לא צועק אז מה הבעייה?

יש כאלה שיפסלו ויש כאלה שבשבילם זה בסדר גמור.

תלוי בסגנון הבחור שאתה מחפשת.

אם את ככה ואת שלמה עם זה- למה תצאי בכלל עם מישהו שיפסול אותך בגלל זה?!

כבר שכחת שיש לו תואר בארכיוניה

אם את שלימה עם החורים שעשית, ולא רואה שום סיבה (גם הלכתית) לפסול חור שני וכד' - אז תמצאי כאלה בדעה כמוך, ואין שום סיבה לדאגה (חשוב שתהיי שלימה במה שאת עושה, ושלא תשדרי חוסר בגרות או תחושה של כזו שמכורה לאופנה או אחת עם בטחון עצמי ירוד שמשקיעה בחיצוניות כדי "לפצות" על הפנים או כל דבר אחר....).

אבל חשוב שתבהירי לעצמך איזה בעל את רוצה (מבחינה דתית)...

אני חושבת שבחורים תורניים יתנגדו לזה (למרות שבמקרה כזה יש לך יתרון: את זה כנראה המדוייט לא יגלה בבירורים. את זה הוא יראה רק בדייט. אבל יחד עם זאת הוא גם יראה את האופי שלך, ואז יוכל לשקול בצורה הגיונית יותר אם מתאים לו או לא...).

ב"הצלחה רבה

אז אומנם שאלת אם יפסלו אותך בגלל שיש לך כמה חורים ונזם, אבל בעצם, את מעידה על משהו שעובר על הרבה בנות. (ואולי אפילו בנים).

אני הולכת לחנות, מצאת חצאית שיושבת עלייך מזה טוב,אבל מה?! קצרה מידי. את מייד מבצעת מאזן כוחות- הטוב מול הרע, ובהחלט מעניין מי הפעם יכריע.

מעניין שבקטגוריה של למה לא דווקא עלה לי ראשון שאם אני אלבש חצאית קצרה שום בחור דוס, תורני, או איך שלא תרצו לקרוא לזה לא ירצה להתחתן איתי. 

הלוווווווווווווווווווו! איפה דעת התורה בעניין, איפה ציווי ה'?! למה זה לא עלה לי קודם? 

את הולכת לחנות מלאה עגילים צבעוניים, את מחליטה להרחיב את אוסף שיש לך על האוזן ולעשות עוד חור. טעם אישי או לא?! אישי לגמרי.

 את חוזרת הביתה ומתחילים המילמולים של אמא, שום בחור רציני לא ירצה להתחתן עם בחורה מחוררת כמו פומפיה (אמאלה, ס"כ חור שלישי..), את מלכתחילה שמה את עצמך ברשימת הבחורות המקולקלות.. וכיד הדימיון הטובה.. (כמו שרק אימהות יודעות להרחיב..)

זה מציק, זה מעצבן, זה כ"כ מעוות שכל דבר קטןשנים עליו כמשמש מדד לפסילת בחורה. 

וזה מה שהרבה שאלות כאן מעידות- בין אם זה הבחורה ששואלת על שיער פזור או עגילים או אפילו על נעלי ספורט,עישון. תהיתם לעצמכם למה השאלות כאן כבר כ"כ חופרות? פשוט כי כל בחורה רוצה לוודאות שבמצבה היא עוד יכולה לקבל בחור טוב. ולא, זה לא שהיא לא שומרת נגיעה או מחללת שבת חלילה. יש לה פשוט כמה חורים באוזניים.

זה מה שמשדרים לנו- תהיי קצת שונה, את יד שניה. תחרגי מהמקובל- הפכת עודפים. 

ואתם יודעים מה?! פותחת השירשור כתבה-תסכימו איתי שזו שאלה לגיטימית.

אכן, שאלה לגיטימית ואם את לא היית שואלת את זה מישהי אחרת הייתה פותחת בדיוק אותה דבר פשוט כי לנו משדרים שאם נזוז טיפה מהנורמה אפסו סיכויינו לחתונה עם דוס רציני..

[גם בנות]

זה פשוט מגעיל אותו....

אז היא לא שמה עגילים בחתונה (למרות שכל היום ניסיתי לשכנע אותה)

וברוב טובה היא ממשיכה לא לשים עגילים..

איזו מסירות נפש..

אז יש בנים שיפסלו אותך על זה.. ולא מאידיאלים!

זה סתם לא בריא.

אם זה מעיד גם על הפנימיות שלה-אז לא.

אבל אם זה סתם כי כיף לה ככה-למה לא..

לבנות יש צורך להתקשט ולהיות יפות.

ולא, זה ממש לא קשור דווקא לגברים שעומדים מולן.

בנות רוצות להיות יפות ותכשיטים הרבה פעמים עונים על חלק מהצורך הזה.

ובאמירה שלך פסלת כ"כ הרבה נשים- מרבקה אימנו ועד לאחרונת הבנות, אז לפני שאתה קורא לכולם טפשים (וכן- זה בדיוק מה שאתה אומר כשאתה קורא לכולנו "לא נאורים"), תחשוב טוב על מה שאתה אומר.

(גילוי נאות- אני אשתו של)

אלא על הרבה בלבול, רצון למשוך תשומת לב,

חוסר בהירות לגבי הדרך,

ולא על צניעות ורמה דתית

אבל שוב הגולשים הם מגוונים- השאלה היא עם מי את רוצה להתחתן....

בתור אחת עם יותר מחור אחד באוזן נפגעתי.

בלבול?! ממש לא. אני שלמה עם כל חור שעשיתי (משפט מפגר משהו..)

תשומת לב?! יש לי כבר כמה שנים את החורים האלה... ורק לפני שבוע חברה ממש טובה שמה לב אליהם (וגם זה בגלל ששיחקתי בהם תוך כדי דיבור איתה).

ההכללה הזאת מעליבה.

זאת סטיגמה שמי שיש לה יותר מחור אחד באוזן היא "מבולבלת" "זרוקה" או כל קלישאה אחרת.

שאת עשויה למצוא כאן לא מעט סטיגמות... פשוט אל תקחי ללב.

(חורים, שירות לאומי, צבא, נרגילה וכו') - מישהו היה חייב להפגע,

ובאמת שלא בצדק, ממה שכולם חושבים על חבר'ה מהסוג הזה...

למרות שברור לו ולמי שמכיר אותו שאצלו זה לא נכון.

הימצאות הסטיגמות בתודעה של החברה - מציאות, שהרבה פעמים

היא מציאות כואבת.

בשביל זה יש את הפורום כאן - כדי שנדע איך להתמודד עם המציאות

הזאת, ולצאת עם דברים טובים! אחד הכלים החשובים, היא המודעות

למה יש בראשם של משודכים פוטנציאליים...

(אני לא חושב שלניק חדש כמוני יש מה לחדש לך ולשכמותך - אם כי

היה נראה שמבחינה עניינית התגובה שייכת..)

ממש לא זאת הייתה הכוונה...

רק רציתי לנפץ סטיגמה. 

אבל תודה על הדאגה..

אבל לפעמים זה ממש דוחה אותי - במיוחד בחורה ששמה חישוק באף. זה פשוט נראה נורא בעיני. 

אני גם לא אוהב דברים צעקניים. כאלה שנראה כאילו הם נועדו למשוך תשומת לב. 

אם זה בטעם טוב ולא נראה רע - אז לא הייתי פוסל מישהי על דבר כזה. 

אגב, מעולם לא הבנתי למה נשים מוכנות לפצוע את עצמן בשביל אולי להראות קצת יותר טוב בעיני חלק מהאנשים... 

ב"ה

תודו שזו שאלה טובה....ולא ירודת רמה...

אם הייתי בן הייתי פוסלת..

כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות ולהפך..ולכן-זה מראה משהו..(שהוא לא הסגנון שלי לפחות)

אחרי שראיתי את התגובות כאן של הבנים..

כנראה אני חושבת ככה בגלל שאני בת..

יש לי חברות שיש להן חור שלישי/רביעי.. אבל באמת שעם אף אחת מהן לא הייתי יוצאת(בתור בן כמובן) ואני אומרת את זה מתוך היכרות איתן...

מה לעשות זה כן מראה משהו.. את יכולה להיות בן אדם מדהים,עמוק,בעל רגישות וכל התכונות הטובות שיש, אבל זה בדר"כ מראה משהו על הרמה הדתית.. כי לא שמעתי על רב שהתיר חור שלישי,רביעי וכד'..(יכול להיות שיש רב כזה,אבל לא שמעתי)

מדהים כמה את חושבת שאת יותר טובה מהם בגלל  שיש לך חור אחד

אני היתי פוסלת על גאווה הרבה ליפני שהיתי פוסלת על חור רביעי באוזן

לא מנסה לפגוע ......פשוט לשים לב למה שאומרים

לא התכוונתי לפגוע במישהי.. אבל אני רואה את זה על סמך מציאות-על חברות טובות שלי שיש להן חור שלישי/ רביעי ויש להן נזם-עם כל הכבוד ובאמת יש המון כבוד(ברצינות!!)-זה מראה עליהן משהו..על רמת הדתיות שלהן.. אולי יש בנות שהן לא כאלה..אבל את אלה שאני מכירה-לא הייתי יוצאת איתן(בתור בן כמובן) למרות שהן בנות מדהימות-כי הבית שאני רוצה להקים,זה לא הבית שהן רוצות להקים.

אם פגעתי בתגובה-אז באמת סליחה! ממש לא התכוונתי..

החסר מסוממים אנוכי

(מי שלא הבין אשריו ואשרי חלקו)

אם זה בא כי היא חושבת שזה יפה(לדעתי זה יפה אבל במידה ובפרופורציה)

אז תפדאל-סבבה..

ואם זה כי היא רוצה למרוד במוסכמות-תודה רבה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך