הגעתי למסקנה שאנונימי (פותח)

בנים הם עם חסר רגש וטאקט!!

 

ב"ה אני נשואה דיי טריה, הכרנו שלושה שבועות, ובין האירוסים לחתונה היה חודש וחצי,

עשינו קיום יחסים לראשונה, ולתדהמתי בעלי שואל אותי כל מיני שאלות מוזרות ומביכות ואומר דברים מינים בוטים ופעורים!!... ועושה דברים משונים,

הרגשתי שהוא כאילו ממש מתלהב מדברים מיניים,

לא האמנתי שזה בעלי הטוב והמבין והנחמד.. אחרי כמה שעות פשוט אמרתי לו מה שאני חושבת בפנים...הוא דיי נעלב ואפילו כינה אותי באיזה 'שם', עכשיו אנחנו לא מדברים כבר יומיים..

ואני מוצאת את עצמי במצב מסובך!!!!!!  רגש דחייה גדול, כעס, ותדהמה מבעלי...

אוף!!! אין לי כוח לזה.. מה אני אמורה לעשות עם בעל כזה בוטה??????

ולמה שלא יתלהב?אנונימי (פותח)

את צריכה להיות מאושרת שהוא מתלהב.

כדאי לך להתייעץ עם המדריכת כלות שלךאנונימי (פותח)

או לחילופין אם יש לך רבנית שאת יכולה לדבר איתה.

 

 

קודם כל,אנונימי (פותח)

כמו שכתבו לך כאן כבר, את יכולה להתייעץ עם מדריכת הכלות שלך או עם רבנית שאת קשורה אליה.

 

ובעלך הוא עדיין האדם הטוב והמבין והנחמד שהכרת. הוא פשוט אדם מורכב, ולא בעל צד אחד בלבד.

מה שאת יכולה לעשות במצב כזה הוא לומר לו שלא נעים לך עם השאלות שלו, שאת מרגישה מובכת, ושאת רוצה/צריכה שהוא ידבר בצורה הרבה יותר עדינה כשאתם ביחד.

אצל גברים יש באמת חיבור רב יותר לנושא הזה, וזה לאו דווקא רע (יש בזה כוח שמביא חיים לעולם). מה שחשוב הוא לדבר על התחושות שלך, כדי שיהיה לך נעים בהקשר הזה ביניכם.

 

ואגב, שאר ההתנהגות שלו השתנתה גם, או לא?

רק שאלה קטנהאלעד
הדרכת כלות קיבלת?
אני מקווה שאתה ציני..אנונימי (פותח)

בוודאי שקיבלתי!

 

אבל הוא הגזים במה שהוא עשה, ואיך שהוא דיבר, נקודה.

אני ממליצה לך לפנות לפורום סגורבדרך

את מוזמנת לפנות לאחת המנהלות של נשואות בלבד.

נראה לי יותר ראוי-ויש נשים שישמחו לעזור

כמה דברים!איזה יום שמח

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

מי המנהלות של הפורום הסגור? תודה.אנונימי (פותח)
אני ירושלמית ויהודיה מא"יפאז
הפעם גם אני ממליץ לפנות לפורום ההואאלעד

יתכן ובעלך הטרי באמת מגזים (כך זה נשמע, לפחות)

אבל מה שבטוח, שאת מרוגשת ומזועזעת מהעניין וזה לא עושה לכם טוב.


בהצלחה!

עקרונית זה דומה לכל מצב שבו אחד מבני הזוג נוהגאלעד123

שלא כהלכה ובחוסר התחשבות, הבעיה היא ברגישות המתחייבת של המצב והקושי לטפל בו בצורה פתוחה.

אולם, כמו כל מצב שכזה, בני הזוג צריכים בראש ובראשונה לנסות ולפתור אותו בעצמם.

דברי אתו על זה, תמצאי רגע אינטימי של קרבה ודברי אתו, אל תתחילי לרוץ ולבכות בפורומים לפני שניסית לדבר ולהסביר.

אני מרגישה שמדובר כאן בבעיה קלאסיתמעשיה נאה

של בחור צדיק וקדוש ובחורה צדיקה וצנועה שלא מכירים ולא מודעים להבדלים בין גבר לאשה

הבחור בטוח שהבחורה אמורה להרגיש בדיוק כמוהו בקשר לחיים שאחרי הנישואין

והבחורה בטוחה שהבחור אמור להרגיש בדיוק כמוה

ואני מתארת לעצמי שבדיוק כמו שאת מופתעת ונדהמת מההתנהגות שלו

מסתבר שהוא גם כן חושב שמשהו בעייתי אצלך

כיוון שלא ברורים לך הדברים שברורים לו כל כך, שאצלו הם טבעיים ומתבקשים לגמרי

בקיצור, אתם צריכים לדבר על זה וללמוד להכיר מה חושב ומרגיש הצד השני

אל תסתכלו זה על זה כעל עופות מוזרים

דעו שאלו הבדלים טבעיים בין בחור ובחורה, ותלמדו לאט לאט איך להתנהג

כדאי לקבל גם עוד קצת הדרכה כדי להבין שמדובר ברגשות טבעיים לגמרי ונפוצים ונורמליים - משני הצדדים.

זה נשמע שיש 2 אפשרויות:פאז

או שבעלך קצת עובר את הגבול,

או, וזה מה שנשמע לי יותר סביר, שאת, כמו רוב בנות ישראל בנויה מאד

שונה מגברי ישראל (כולל הצדיקים!!) והפער הגדול הזה שכנראה לא שמעת עליו,

ואת גם לא מוכנה אליו גורם להפתעה הגדולה..


נשמע לי שלא עברת הכנה מספיקה עם מדריכת כלות, ושכדאי לדבר בהקדם עם מישהי

מבינת דבר. (המנהלות של הפורום הסגור זה רעיון מצוין, אני גם אוכל לנסות לעזור במסר)


מציעה לך ליצור קשר בהקדם, ולבדוק איפה אתם עומדים..


חבל מאד להרוס את התקופה הקסומה הזאת של ההתודעות אחד לשני בחוסר ידע

או בחשדנות..

לגבר ולאשה יש הסתכלות שונה על הענייןאנונימי (פותח)

אני לא יודעת מה נכון כי אני לא נשואה ולא גבר.

אבל מה שנעים ונוח לאישה זה לא מה נעים ונוח לגבר,

יכול להיות עצם זה שהוא מבטא באוזנייך דברים שלא נעימים לך

זה הביטוי שלו למה שהוא חש כלפייך, יכול להיות מאוד שהוא מגזים

אז את יכולה לקחת אותו לשיחה ולהבהיר לו מה נוח לך

ולשאול אותו למה הוא מתנהג ככה.


זאת הזדמנות לעבוד על התקשורת בינכם ולתאם ציפיות לגבי הדבר הזה,

וכן תחשבי הוא גבר דתי שכל חייו היה צריך לדחוק את היצר

והוא אוהב אותך ונמשך אלייך מאוד ויכול להיות שזה יוצא לו קצת מוגזם מידי,

לכן אפשר לדבר על זה ולהתייעץ עם מישהו, במקום לפתח רגשות דחייה מבעלך.




נשמה יקרהאנונימי (פותח)

אכן זה יותר מתאים לפורום הסגור. בכל מקרה אשמח לעזור באישי.

ולדעתי בעלך בסדר גמור...וגם את...מומלץ לדבר עם מדריכת כלות/ חברה טובה נשואה . זאת ברכה לגמרי גבר שהוא בעיניני מיניות ורק אאחל לך שתמצאו את הדרך הנכונה ביחד באהבה בשמחה ובעונג.

תודה רבה לכל מי שענה.. חיזקתם אותי לגמריי!אנונימי (פותח)

אז זהו, שכמו כל אחת ממש חיכיתי לזמן, זה היה נשמע לי גם כן דיי מגרה..

אבל ההערות שהוא אמר היו נשמעות לי ממש מוגזמות!!!!!!!

שלא תבינו לא נכון, חיכיתי ואני גם כן מרגישה שזה טוב שהוא מתלהב מהדברים האלה, כמו שכולם פה אמרו,

אבל תמיד דמיינתי שזה יעשה גם כן בקדושה וגם כן בהתלהבות, בכל זאת...

והוא עשה את פשוט בציניות דוחה!! כאילו, זה דבר גדול מאד! למה כולם היום הם צינים?

 

אני חושבת שתסכימו איתי, שדבר כזה לא צריך להעשות בציניות, תעשו טובה, תשמרו אותה למקומות אחרים...

 

*רשמתי מסר לאני ירושלמית, בעז"ה נעביר את הדיון לשם.. באמת זה לא כ"כ מתאים פה...

 

עוד פעם, תודה רבה!

לדעתי כדאי לפנות למדריכת כלות, שלך או אחרת,אביוס

נשמע שיש לבעלך יצר נורמלי,

קשה מאוד לעשות דברים כאלה בקדושה, וזה לוקח זמן,

מה גם שהכרתם מעט מאוד זמן

דיברתם על הדברים האלו לפני החתונה/לפני קיום היחסים?

 

יצר גדול לא מעיד על בנ"א פחות צדיק,

תשמחי שהוא חושק בך

ואם הוא עושה דברים שלא נעימים לך הכי בריא לשניכם זה לדבר על בגלוי ובנחת,

ועדיף אחרי ארוחה טובה (שאת הכנת)

זכרי-הדרך לליבו של גבר עובר דרך קיבתו. כמה נדוש ככה נכון.

אפילו אני, שבהתחלה זלזלתי בזה כי בעלי רגיל לאכול את אותם דברים בנאליים בבית שלו, גיליתי עד כמה זה נכון.

 

בהצלחה

אני לא מסכיםאלעד123

אין שום סיבה לערב אנשים זרים בבעיה אינטימית כזו, לא חברים ולא הורים ולא אף אחד.

בשלב הזה של החיים והנשואין עם הזוג לעשות מאמץ ולפתור את הבעיה בעצמם.

הזמן הנכון הוא לא אחרי ארוחה ולא באיזה "רגע שקט" אלא כשהם נמצאים יחד במיטה חבוקים ואוהבים.

ממש ממש לא!!ט'

ב"ה שיש לנו אנשים חכמים ונבונים שאפשר להתייעץ ולקבל מהם כלים נכונים להתמודדויות השונות בחיי הנישואין ובכלל.

 

דוגמא מעולה קיבלתי מהמדריכה שלי באחד השיעורים האחרונים לפני החתונה:

 

כשהיו עושים בדק הבית בבית המקדש לא תמיד בעלי המלאכה היו כהנים ונזהרו מאוד בכל הלכות הטהרה עם האנשים שבאו לתקן וכו', ק"ו בקודש הקודשים כשהיו צריכים להכניס בעל מלאכה לבדוק ולתקן במקום שאחת בשנה נכנס אליו אך ורק כהן גדול - מה עשו? בנו מן מעלית שהיתה סגורה משלושה צדדים ופתוחה רק למקום בו היה נצרך התיקון וכך נוצרה מחיצה שאיפשרה את כניסתו של בעל המלאכה למקום הכי קדוש בעולם.

 

 

אותו הדבר בבית יהודי, טהרת המשפחה היא קודש הקודשים של הזוג היהודי, אבל כשצריכים עזרה בתיקון כלשהו בנושא, ופונים לקבל עזרה כזו, לא צריכים לפתוח את כל ארבעת הצדדים וכו', מספיק להתמקד בבעיה המסויימת ואם מתייעצים עם האדם הנכון (רב רגיש, מדריכ/ה, יועצ/ת וכד') הןא כבר יידע לשאול את השאלות המתאימות ולעזור בצורה הכי טובה.

 

 

זוג צעיר לא יכול לפתור את בעיותיו לבד. זה רק עלול להחמיר את המצב. קצת פחות גאווה תעשה את הדרך לפשוטה יותר.

 

 

בהצלחה.

ט', איזה משפט חכם! מעתיקה-אביוס

זוג צעיר לא יכול לפתור את בעיותיו לבד. זה רק עלול להחמיר את המצב. קצת פחות גאווה תעשה את הדרך לפשוטה יותר.

 

בוקר טוב :metorafi
עבר עריכה על ידי metorafi בתאריך כ"ה תשרי תשע"ב 09:48
ב״ה
גברת יקרה , אחרי מחקר, התגלה לי ש 90% מהמערכת נישואין מבוססת על יחסי אישות !
זה היה אחרי דיון נוקב ביותר המחקר הזה.
אחרי ששיתפתי אותך בזה אני אתן לך עצה קצת קשה אולי, אבל בהחלט שווה זהב , כדי שתדברו על היחסי אישות שלכם ותעשו בינכם תיאום ציפיות , ואני מתכוון שתדברו על הכל מי אוהב מה ואיך וכו״ אבל שזה יהיה בצורה עדינה כדי שלא תריבו שוב! את יודעת זה אמור להיות דבר קדוש אני לא אפרט פה דברים מפאט כבוד הפורום.
אבל זה אמור להיות עם תיאום ציפיות מוחלט!  
ת ר ג ע י . .ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ה תשרי תשע"ב 10:50
אין לך מה להתרגש מזה כהו-זה.

 

זה לא אומר שזה לא "בעלך הטוב והמבין והנחמד". זה בדיוק הוא. וזה לא "בעל כזה בוטה".  וכעת - תמהרי את להיות "הטובה והמבינה והנחמדה" ומהר-מהר תבקשי ממנו סליחה על מה שאמרת...

 

אח"כ תכילי אותו, תגידי לו בעדינות שאת מבינה שיש קצת שוני בין גברים לנשים; את יכולה גם לבקש שיעדן בדברים ספציפיים שהכי קשים לך. אך במפורש לא מתוך גישה שעצם ה"התלהבות שלו" היא בעיה.

 

ונכון מה שהציעו לך להתייעץ עם מבינת ענין, נעימת הליכות, בעלת מידות טובות, שיש לה בית טוב, והרבה ניסיון בחיי נישואיה (וכמובן, לא ממי שאינה בעלת נסיון, קל וחומר לא מאנשים שאינם נשואים - שעם כל רצונם הטוב, לא יכולים להבין בכך כלום). אלו דברים עדינים ובשלבי בנין ראשוניים.

 

ומיד-מיד תתמקדי ב"טוב, המבין והנחמד" שבבעלך - בזמנים האחרים.  תדברו בנחת, תתענינו זה בזה, תכירו באופן פנימי יותר.

 

עם הזמן, הענין עליו שאלת - יבוא בעז"ה ישירות מתוך היחס האוהב, הפנימי וה"רוחני" הזה. ויהיה תואם אליו גם בביטויו.

 

אולי לא הייתי מתייחס לכך ב"רשות הרבים" פה - אם לא הענין הדחוף והמאד נעלה, של בנין בית בין איש לאשתו בטוב ובנועם, בקדושה ובטהרה.  ולפי מה שעולה ממכתבך - נראה ששניכם מאד ראויים לזה ומתאימים לבנין כזה. אינני יכול לפרט כאן למה.

 

יש להניח שאם תלכי בדרך זו, עוד יגיעו זמנים שתחייכו ביחד מ"אי הבנות" ראשוניות אלו.

 

תצליחו, צדיקים!  מזל טוב!

 

 

נ.ב.  לא קראתי את כל השירשור לבד מהודעתך הראשונה.

       ב. כרגע קראתי את הודעתך השניה, ובה: "זה דבר גדול מאוד" וצריך לא להיות בציניות. את צודקת במאה אחוז. רק צריך להגיע לכך בדרך הנכונה. ואפשר גם לשוחח ביניכם על הערך הגדול שבדבר, בלי התייחסות ישירה לאופן ההתנהגות.

צדיקה את עוברת משהו שהרבה נשים טריות עוברותחסידית.נט

 

אני מכירה המון נשים שחוו את הקושי הזה, (כולל אני!!) אם כי בדרך כלל זה לא בפעם הראשונה כי אז הם עוד מתביישים להחצין רגשות ולחשוף את כל הקלפים - אלא בדרך כלל אחרי כמה חודשים.

ידוע שאצל האברכים הצעירים התדירות גדולה יותר וגם שאר הנושאים בשנה הראשונה.

בהדרכה שלי ושל בעלי - זה היה די בתיאום - לימדו שבהתחלה כל מה שמותר - מותר ורצוי וקדוש ומצווה.

עבודה על מידות ומדרגות נעלות של קדושה רק אחרי 10 שנים ואילך מהנישואין.

 

ככה בונים זוגיות חזקה וטובה!!

מדרגות נעלות של קדושה...איזה יום שמח
עבר עריכה על ידי איזה יום שמח בתאריך כ"ח תשרי תשע"ב 08:27

זה רק בהסכמת בני הזוג וכבר שמענו שרבנים אומרים שהדור כ"כ חלש בשביל כאלה דברים אבל זוג שמחמיר תבוא עליו הברכה

ולא נראה לי שיש לזה זמן משוער

ועבודת המידות כמדומני-מאז ומעולם לא?

דרך אגב מה זה פורום נשואות בלבד?חסידית.נט

אני נשואה ואני לא רואה כאן שום פורום לנשואות בלבד. מה זה אומר?

 

באתר בחדרי חרדים יש מלא פורום שהכניסה להם היא רק למורשים בלבד, כאן הכול פתוח, איך בכלל מגיעים לפורום הסגור?

 

סליחה על הבורות

ערב טוב לךעטרת זהב

בס"ד


כדי לקבל רשות להיכנס לפורום נשואות בלבד,

עלייך לפנות לאחת המנהלות דרך מסר אישי:


* אני ירושלמית

* יהודיה מא"י

אני רוצה לפנות אליהםחסידית.נט

אבל אני לא רואה איפה הקישור או הכותרת של הכניסה לפורום הסגור הזה. אני יכולה לפנות אליהם במסר רגיל?

 

 

בטח במסר רגיל.אנונימי (פותח)

ובקשר לשירשור אני מסכימה עם כל מה שכתבו קודם, וחוצמזה לא נראלי שיש כזה דבר להגזים בעניין, אפילו רבנים גדולים מאד אמרו אתזה.

וזה בטוח שירשור אמיתי ולא אזה מישו שמנסהלהתסיס?

למה לחשוב שזה קונספירציה?חסידית.נט

אני יודעת שיש מלא נשים שעוברות את מה שהיא מתארת כאן.

חוץ מזה שהיא מכונה כאן אימא והיא לא אימא כי היא נשואה רק 3 שבועות. אבל זה לא אומר כלום כי כל השמות כאן הם סתם כינויים שרובם תקועים כנראה בלי קשר. (למרות שאצלי הכינוי  כן קשור למציאות...)

מכמה סיבותאנונימי (פותח)

א. היא פתחה תכיוני רק לפני מספר ימים "עם שם מלא" שזה מראה שהיא לא פתחה כינוי חדש כדי להסתתר מה שאומר גם שהיא חדשה כאן אז איך היא ישר השתפכה ככה על נושא כזה רגיש?

ב. למה לחפש עזרה בדברים אינטימים במקום כזה "פרוץ"?

ג. זה נכון שזה יכול לקרות אבל משו נשמע לי מוזר.

אנונימי את מטורפת? מה זה הטענות המפגרות האלו?מעשיה נאה
דווקא כן נראה לי אמיתיקיווי

ונראה לי 90 %  מהזוגות עוברים את זה ברמה כזו או אחרת


וחסידית נט

רק מי שרשומה לפורום יכולה לראות אותו

ז"א אם המנהלות יקבלו אותך וירשמו אותך פתאום תראי קטגוריה של "נשואות בלבד"

סוף סוף הבנתי למה אני לא רואה את מקום הכניסהחסידית.נט

לפורום הסגור.

 

שלחתי בקשה למנהלות כדי להתחבר.

 

 

לגבי הנימוקים שזה קונספירציה.

 

א. לא מחייב שהשם הוא אמיתי.

ב. יש אנשים שבסגנון שלהם זה לדבר גלוי ופתוח. יתכן אפילו ליד הבעל.

ג. יתכן שהיא באמת לא עשתה נכון אם זה שם אמיתי. כי לא כל העולם צריך לדעת מה הולך אצלה בבית.

ד. מאוד נראה הגיוני שהיא כן פתחה שם חדש. כנראה ששמה נותר חסוי.

ואני חשבתיאנונימי (פותח)

'שאמא!!!!' זה כמו אמא'לה. זעקה של הצילו.. 

הנה אחד/ת שמבינ/ה. תודה שהסברת במקומיבת מלך
תודה רבה על העצות! מקויים ביחד לשינוי טובאנונימי (פותח)

ואמיתי...

 

(הופתעתי המהתגובה פה... ולמי שבאמת מעניין למה בחרתי בשם הזה, אז סתאם זה מה שזרם לי באותו רגע..)

יא אמא יהיה בסדר רק אורך רוחתותי77

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

תרגיעיאנונימי (פותח)

תביני דבר אחד בישיבות לא מדברים על כול זה ויש בחורים שפשוט לא מבינים דבר וחצי דבר על מהות האישה.

לי יש מזל גדול שיש לי אחיות שלא התביישו ואמרו לי קצת הדרכות  נכונות וטובות לגבי כל הגישה אל בחורות החל בשלב ההכרות וכלה בחתונה ואחריה .

גם אחד הרבנים הזקנים בישיבה קרה לי ודיבר איתי ומה שהוא אמר לי קיימתי ורעייתי אמרה לי שזה עשה לה ממש טוב.

לכן לא צריך לריב אלא פשוט לדבר גלויות בנועם ובנחת. להסביר לו ממה את נהנית וממה לא.  

 

דבר נוסף שתמיד תזכרי לחזור ליסודות תזכירי לעצמך מדוע בחרת בו , זוג היודע להתגבר על בעיות תהיה לו אהבה גדולה.

 

הייתה פעם שרבתי עם רעייתי והיה ברור לי שכשאחזור הבייתה מחכה לי מזוודה  ליד הדלת, אבל אישתי בחרה בדרך אחרת ואני יכול לומר עכשיו ממרחק של שנים שדווקא נקודה זו הייתה נקודת מפנה גדולה בחיים שלנו [אני מדבר על כעשרים שנות נישואים!]

 

יה"ר שתצליחו בחייכם המשותפים מתוך הבנה חיבה ורעות אמיתיים.

פעם רב אחד נשאל מה היסוד לנישואים טובים?  והוא ענה - לדעת לבקש סליחה .

אמרו לו הרי זה פשוט אם טועים מבקשים .

ענה להם הרב

א. גם כשטועים לא תמיד יודעים לבקש סליחה

ב. אני התכוונתי שגם אם אתה בטוח שאתה צודק תבקש סליחה.

ראיהראל ממודיעיןאחרונה

מה שכתבתי בתמציתיות בשירשור שפתחתי(בחלק השני של דברי), חישבי על הדברים וייקל לך להבין דברים אלו ,אם דברי שם לא ברורים (תימצתתי שם מאוד) , אוכל לפרט .

 

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנותאחרונה

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטהאחרונה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!