אני לא רוצה להתחתןLordRing
לא כרגע ולא לעולם

אני מסתכלת על עצמי ולא יודעת מה יצא ממני

די! 
אין לי סבלנות לילדים
אין לי כוח לנקות כל היום את הבית
אין לי סבלנות לכלום
בטח שלא לעוד אחד לידי

אז עוד לא התבגרתי?
אבל אני לא חושבת שזה יעבור לי מתישהו

אולי זו עצלנות
ואולי זו בריחה ממחוייבות
אבל זה ככה

ולא נראה לי שזה הולך להשתנות

מי שיחיה לצידי יסבול מקריזות
מהשנאה העצמית
ואגב שנאה עצמית
איך אפשר לאהוב מישהו אחר כשלא אוהבים את עצמנו?

והילדים שלי יסבלו 
ממה שאני סובלת מאמא שלי
חוסר הערכה
כי כשאתה לא מעריך את עצמך אז איך תעריך את מה שסובב אותך?

ואני חסרת כישרון
ואין לי כוח להחזיק את עצמי בעבודה יותר מחודש וחצי
אז מה אני אמורה לעשות עם עצמי?

להתחתן עכשיו בטוח לא!

לאשפז את עצמי?
להתאבד?


אשמח לתשובות אמיתיות
לא שיש כזה דבר
אבל בערך
התשובה האמיתית נמצאת בכל שורה בדברייך.כתמר יפרח

לא בכוח.

לא מרגישה שזה טוב לך עכשיו? לא חייבת!


את לא חסרת כישרון, ואת לא חסרת כלום. את בסדר גמור,פשוט כך. עברת הרבה ואכלת הרבה קש, תני לזה ללמד אותך, לא להעניש אותך!


מוזמנת באישי בכל שעה..

wellcom to the clubסטיגידיש

מותר לשאול בת כמה את?

רק כדי שאדע איך לענות...


חוצמזה- מוזמנת לאישי...

צעירה ויפה!!כתמר יפרח

תביאי כיף {לא על הצעירה והיפה, על הגיל..)

האמת שכתמר ענתה מה שתכננתי לענות..סטיגידיש

20 זה לא גיל שאת צריכה להילחץ ולהתעצבן מזה.


קחי את הזמן לעצמך. ואם הסביבה לוחצת- שימי עליהם פס. 

תהני מהחיים שאת יכולה להשיג עכשיו כרווקה. אין בהם שום דבר רע (מבטיחה לך! מנסיון )


ואם יש בעיות בבית- אני אגיד מה שאני אומרת לכל אחת-

תעזבי את הבית. זה לא יתרום לך כלום להישאר בו ולהמשיך לסבול.

גם אם זה כרוך בהרבה מאמץ והרבה עבודה.


אבל אל תשמעי כ"כ מיואשת!

יש עוד הרבה סיבות לחיות גם אם לא תתחתני בשנים הקרובות!!!


[את ממש מזכירה לי מישהי.. אם את זו לא היא, היא בטח תחייך מחר כשהיא תראה את זה ותענה לך משהו הרבה יותר חכם ממה שאני עניתי]


אני באותה סירה כמוך. כמעט...

אם רוצה עידוד או סיבות ודרכים להנות מהחיים- רק תגידי..

לעזוב את הבית זה לא פיתרוןיטבתה

זה רק בריחה מהמציאות. ומה אם יהיה לה קשה במקום האחר בו תשהה גם תתקפל ותעזוב??

לדעתי זה לא פתרון מתאים ועוד לבחורה בוגרת....

צריך לעבוד טיפול להעצמה אישית, לדבר על זה עם חברה טובה\בת משפחה טובה שזה אנשים קרובים שיראו לה שבאמת איכפת להם ממנה, היא חשובה למשהו עם כל הבעיות היא בכל זאת בנאדם בפני עצמו וזאת ביחד עם הטיפול.

בע"ה תצאי מהתסכול ואל תוותרי על טיפול טוב במחשבה שזה יעבור.... אני מכירה בחורות שדחו טיפולים חשובים מאוד עבורם (טיפולים להרמת הביטחון, הערכה עצמית וכדו') ואחרי הלידה זה פשוט התפרץ להם בצורה נוראית וחבל....

אז תשכחי לרגע מהחתונה יש עוד זמן... ב"ה שמתת לב לזה מוקדם, תתפלי בעצמך, תקחי לך קצת מנוחה והרבה תפילה לה' ובעזרתו תצאי מזה בשלום....

וואוו...לירזושש

אפשר לשאול מי רודף אחרייך עם מקל כדי שתתחתני?

לא מתאים לך עכשיו? את לא חייבת!


אחד הדברים שמועילים בדרך לשינוי של אדם הוא ההכרה במציאות. יתכן שאת מחמירה עם עצמך מעט ויתכן שזה המציאות, בין כך ובין כך- תשמחי שאת יכולה לשנות אותה!!!

לברוח מהבעיות ולהתאבד?! ממ..חבל!


אני חושבת שזה חשוב שאדם יכיר גם במעלות של עצמו. לעיתים הרבה יותר קל לאדם לראות את החסרונות שלו, אבל את המעלות הוא שוכח. שבי לעצמך, ותכתבי גם את המעלות שלך. את לא תאמיני כמה יש כאלה ואני בטוחה שזה יתן לך כוח להתקדם ולדחוף לשינוי.


בהצלחה, וכאן באישי

זה לא קשור לגילLordRing


אני לא לחוצה להתחתן


אני רק אומרת שאין לי למה

ואם אני לא אתחתן

אז למה לי לחיות?




מה זה קשור?סטיגידיש

כל מטרתך בעולם היא להתחתן?!


זאת רק עוד אחת מהמטרות.

נכון, היא חשובה.

אבל בגיל צעיר, שכל החיים לפנייך?!


חכי, אני בדרך לתת לך מכות באישי...

צודקתLordRing


אבל לעצמי לא מצאתי טעם

למה לי לחיות אם כך?


זה פשוט חסר טעם להישאר בעולם



חלק משמעותי בתפקיד האדם הוא להמשיך את העולם

אם זה בחכמה או בדור המשך

כל אחד לפי כוחו


ואני את שניהם לא אגשים, אז למה להישאר?

מזתומרת?עין הקורא

המשמעות שלך בעולם לא תלויה בחתונה.


כמו שכתבו לך פה, חתונה זה רק חלק מהחיים.

חלק נכבד, נכון, אבל לא הכל.


זה הזמן שלך לגלות מה המשמעות שלך בעולם בפני עצמך.

לא ביחס לאחרים - בעל או ילדים.

נצלי אותו.

אל תבזבזי אותו במחשבות דכאוניות כאלה.


כל אחד מקבל כשרונות מה'.

אבל לא כל אחד הוא גדול הדור לדוגמה.


אני, למשל, מנגן יפה, אבל אני לא שלמה ארצי או חיליק פרנק.

להתאבד?

מה הקשר?

יש לי משהו שאין לאחרים.

נכון, הוא לא גדול.

אבל זה מה שה' רצה לתת לי.

את הכשרון הזה, המוגבל, הוא רוצה שאני אנצל עד הסוף.


ומאיפה את בכלל יודעת אם תגשימי את זה או לא?

את חושבת שמישהו מהאנשים שהטביעו את חותמם על העולם

חשב שזו מטרתו?

לא, הם פשוט הלכו קדימה עם הכוחות שלהם.

וזה העיקר - ללכת קדימה.

להרהר הרהורים על מה יצא ממני - זה ללכת אחורה

או לשקוע למטה אם את מעדיפה.


איו לך מושג כרגע מה יצא ממך.

את כמו ספר חלק (כמעט...)

אל תפסיקי לכתוב בו.

לא אנחנו נקרא מה שיכתב בו.

אבל מי שהמציא אותו יקרא ועוד איך!


אני יכול להמשיך, אבל זה כבר ארוך....

אשמח להמשיך אם תרצי.

ואם לי אין כישרון?LordRing


ובאמת אין לי


מה אני אמורה לחפש?

לא מאמין בזה.עין הקורא

מה, ה' שכח אותך?


כשרון זה לאו דוקא משהו אומנותי.

זה משהו שיש לך ואין לאף אחד אחר.

נגיד, טוב לב. או אמיתיות.


או צרוף של תכונות שעושה אותך שונה.


ואת שונה.

כי אין שני אנשים דומים בעולם.

את רק צריכה להאמין בזה.

להאמין שאת מה שאת עושה כאן - אף אחד לא היה יכול לעשות כמוך.

בצורה המסויימת הזאת.

עם החן המיוחד הזה.

רק את.


נכון, לפעמים זה נראה כמו כולם,

אבל זה לא.

וכשתפסיקי לחשוב שאת חסרת ערך,

היחס אלייך ישתנה בהתאם.

גם החיים יחייכו אלייך, וגם האנשים שמסביבך.


זה תהליך ארוך, ואי אפשר לדרוש יחס שונה פתאום,

אבל זה יבוא.


וכמו שסטיגידיש כתבה, להחליף סביבה זה רעיון טוב.

משנה מקום משנה מזל -

לא בגלל המיסטיקה.

אלא בגלל שבסביבה מוכרת כ"כ קל ליפול לאותם בורות

שנפלת אליהם כ"כ הרבה פעמים

ובסביבה חדשה יש אפשרות להמלט מהם.

למצוא שביל חדש.


אז....

חייכי לעצמך ויהיה טוב!



יפה כתבת.ד.
א.בעז"ה את תגשימי את שניהם..ד.

ב. אף אחד לא יודע מה בדיוק תפקידו בעולם.  יש אדם שדווקא ע"י התגברות על קשיים הוא מגלה את תפקידו וכחותיו.  וכך כתוב בספר התניא, אפילו בצורה חריפה יותר.

 

הנשמה של האדם משתכללת ע"י כל כח ועמידה בניסיון. גם ע"י התגברות על מחשבות מחלישות כאלה..

 

ומה שהאדם פועל זה לא רק מה שרואים ברגע זה בעיניים.  בוודאי לא רק מה שרואים מבחוץ.

 

כל טיפה של טוב שאת מגבירה אצלך מבפנים. כל מילה טובה, כל חסד אפילו קטן - הכל זה שכלול ו"תפקיד".

 

וגם כל רצון טוב.  כך כותב הרב קוק זצ"ל, שהדבר הגדול ביותר, האושר הגדול ביותר, הוא הרצון הטוב. וזה בכחו של האדם בכל רגע... 

כדי לעבוד את ה'! (=להנות,במובן האמיתי של המילה)itay0432

נישואין הם עוד צעד,אבל לא יותר מזה.

מי קבע לך מתי להתחתן?הסהר האיתן

להתחתן מתחתנים שמוכנים, ואת יקירתי לא מוכנה לזה

וזה בסדר, לא עומדים לך עם סטופר על הראש.

ואמא שלך, יש לי בטן מלאה על אמהות גרועות

תחיי את חייך בנפרד ותעבדי על עצמך

ויהיה בסדר, את כבר תהיי אמא אחרת

כי את בעלת אישיות אחרת.


באישי אם את רוצה.

שוב, אני לא לחוצהLordRing


תעייני במה שכתבתי לסטיגידיש


לא מוכנה מבחינת מה?


יצאתי לפגישות

ויכולתי להתחתן עם אחד מהם

הם נפסלו מטעמים אחרים


יצאתי כאחת נורמלית

עם סיפור משל עצמי

זה לא הפריע לאלו שיצאתי איתם

והכיוונים היו טובים

פסלתי חלק כי לי דברים מסויימים לא התאימו


ועכשיו כשאני חושבת על זה לעומק

אני פשוט אומרת לעצמי

ועכשיו הרבה יותר בקול

שזה אסון בשבילי להתחתן

אסון לעולם

כי אני יכולה לשחק אותה בסדר

עד שיהיה רגע שבירה

ואז

מה יהיה אז?


אני לא רוצה להיכנס ככה לחיים

אני לא רוצה להרוס חיים של מישהו

ובוודאי לא של ילדים


אוף.

זה לא לחץ של חתונה.

זה משהו אחר

שמישהו יבין כבר

דברי עם מישהו..ברברה

לפעמים צריכים  מורה דרך.. זה דבר נכון  לחפש כשמרגישים לא שלמים ויותר מזה כשמרגישים לא מספיק ראויים לקבל את הטוב או מפחדים לגרום לא טוב לאחרים.. פשוט צריך להתייעץ.. יש אנשים חכמים ממנו שרואים את הדברים בצורה שונה ואולי אפילו יותר בהירה, וכן, אם את לא מוכנה עכשיו  מבחינה נפשית/ רגשית/ שכלית.. אז לא.. קודם תבני את עצמך, תלמדי להעריך את עצמך ואת הטוב שקיים בך ושאת יכולה להעניק לאחרים ורק אז צאי  לדרך!

יש עניין גדול בתקופת "התכנסות"! אדם צריך לפעמים להתרחק מהכל, לבנות את עצמו ואז כשהוא מוכן.. לרוץ קדימה!!

אז מלא בהצלחה! ועצם זה שאת מודעת לעצמך זה כבר חצי מהפיתרון..

יקירתיהסהר האיתן
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ו תשרי תשע"ב 15:50
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ה תשרי תשע"ב 18:50
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ה תשרי תשע"ב 18:49
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ה תשרי תשע"ב 18:49

אין דבר כזה נורמליות, תכניסי לך טוב טוב לראש

היה לך קשיים, זה לא אומר שהילדים שלך הולכים להיות

העתק של מה שקרה לך או מה שפגע בך.

אפשר להוציא לרגע את "להתחתן" מהמשוואה..אדם כל שהוא

מוזכרות כאן כמה בעיות (בעצם, אולי בעיה אחת ונספחיה), שזקוקות לפיתרון או לפחות דרך התמודדות, עם או בלי קשר לחתונה.

ומה הכישרונות שלך, ומה הערך שלך בעולם, אי אפשר לענות על השאלה הזאת בלי היכרות אישית, אבל באופן כללי נראה לי שהמקור העיקרי לדימוי עצמי שלילי הוא צורת הסתכלות, ולא איזה מדד אוביקיטיבי.

ברור שאין תשובות אמתיות>סוג'וק

את\מישהו יכול לומר שזו או זו האמת? בוודאות?!

לא נראה

 

האמת היא שאת מרגישה נורא ובעיקר חוסר סבלנות ובעיקר לעצמך וזה עושה לך מאוד רע

אבל זו לא את האמתית

מי תהי בלי הבלאגן הזה?

 

תהי מי שאת באמת!

מי שהכי טוב לך להיות באמת

מי שההכי טוב מגיע אליה ומרגישה טוב.

 

 

כן כן הנחש עושה בלבלות ומוציא אותנו מגן עדן שלנו

אבל זה לא האמת

"בא עליהם במחשבה ובמרמה" (רש"י בסוף סיפור הנחש)

המומחיות שלו זה לקחת סיפורים מכל מקום שרק ניתן ולרמות אותנו בפנים.

והאמת?

האמת הפוכה. כי דווקא איפה שחזקים, שם זה תוקף.

 

 

לא לאשפז אבל ללכת לטיפולגברת כבר

למקום שיאפשר לך להוציא באופן מבוקר את התחושות האלו, לנתח אותן, לעשות הפרדה בין מה שאת לבין מה ששידרו לך שאת (אם בבית לא מעריכים אותך, למשל, זה לא אומר שאין בך מה להעריך). מקום שיאפשר לך להבין למה את חיה על סף פיצוץ, כמו שאת מתארת- כי זו לא תחושה נורמלית לחייות בה.

 

עזבי להתחתן, זו מציאות לא נורמלית שאת צריכה לטפל בה.

התחושות שלך הן תחושות שאולי מתנגשות בצורה הכי חזקה כשאת חושבת על חתונה, אבל יש הרבה צעדים של בניה עצמית שכדאי לעשות, ואפשר לעשות- לפני חתונה. התחושה של חוסר ערך עצמי שדיברת עליה היא תחושה שבעיני קריטי לעבוד עליה לפני חתונה.

 

 

 

אני באמת מציעה לך ללכת לטיפול (ואת מוזמנת באישי אם בא לך המלצה- לטיפול או לקבוצה טיפולית).

זה יעזור לך לבנות את עצמך, להצליח לשים גבולות להורים, אולי לעזוב את הבית, לממש את עצמך, למצוא יציבות.

אלו דברים שקשה להגיע אליהם כשנמצאים כל הזמן בעמדה של כיבוי שריפות (רגשיות), וממש שווה לעבוד עליהם.

מנסה...קצת xחרת

עזבי רגע בצד חתונה, בעל, ילדים, עבודה וכו' הרבה יותר חשוב שתרגישי טוב עם עצמך.

נכון, כשאנחנו גדלים בסביבה שהיא לא תומכת ומעריכה המסרים האלה נכנסים אלינו, בהתחלה בלי יכולת לסנן אותם בכלל והם מתיישבים חזק בתוך הראש וקשה מאוד להזיז אותם.

אבל מרגע שאת מודעת לזה שהמסרים האלה מזיקים לך, את יכולה לנסות להזיז אותם קצת הצידה, תסכימי להאמין לזה שהם לא נכונים ואז תוכלי גם להכניס לעצמך לראש מסרים אמיתיים ומחזקים יותר.

 

זו עבודה עצמית קשה, שלוקחת זמן אבל היא אפשרית  ואם מתמידים רואים תוצאות.

רגשות הן תוצאה של מחשבה, של פרשנות סובייקטיבית, אם רוצים להרגיש טוב יותר צריך לשנות את דפוס החשיבה.

 

תתחילי בהטלת ספק בכל אותן אמירות שליליות שאחרים אומרים לך או שאת אומרת לעצמך, תשאלי את עצמך האם את בטוחה בוודאות שהן נכונות, האם אין אפשרות אחרת לראות את הדברים. 

 

אחר כך תנסי להציע לעצמך משפטים קצת פחות שליליים, כאלה שאת יכולה להאמין להם.

למשל- אם עוברת לך בראש המחשבה "אין לי סבלנות לכלום" תחליפי אותו ב"לפעמים אני חסרת סבלנות לדברים מסויימים, אבל לדברים שאני אוהבת יש לי סבלנות.." (אם את מסכימה עם המשפט).

 

הרבה פעמים יש אמונה אחת שלילית על עצמך מוגזמת ולא אמיתית שתקועה לך בראש וגוררת אחריה את המחשבות האחרות. תנסי לאתר את האמונה השלילית- "אני חסרת ערך"... (לא רוצה לתת עוד רעיונות), ותחליפי אותה למשפט חיובי יותר- "אני בעלת ערך בלי קשר למעשיי", תכתבי אותו, תתלי אותו במקום בולט,תגידי אותו לעצמך בקול עד שהוא יכנס טוב טוב לראש.

 

תעצימי את ההצלחות שלך ותמעיטי בערכן של הכשלונות, עצם הנסיון לעשות דבר טוב זו הצלחה, התוצאה לא בידיים שלנו, לכן כדאי להתמקד ולשמוח בדרך, על זה נקבל שכר בבוא היום.

 

המוח שלנו גמיש, צריך רק לאמן אותו לחשוב באופן פחות שלילי- והוא לומד את זה, ופתאום תגלי על עצמך דברים יפים וטובים, תתחילי לאהוב את עצמך ויהיה לך יותר כוח וסבלנות גם לאחרים.

 

בהצלחה.

|חיבוק|מאמע צאדיקה

תשמרי על עצמך את

את חשובה לאנשים- אפילו אם הם "רק" וירטואליים

חס ושלום.ד.

בטוח - יש לך כחות.

 

בטוח - יש לך כישרון (אפילו בשביל להוציא מתחת ידייך מכתב כזה, צריך כישרון...).

 

 

מה את אומרת?  שאת לא מעריכה את עצמך - ויותר מזה.

 

שאין לך סבלנות, ויש לך "קריזות", ושאין לך כשרון... ושאמא שלך לא שידרה לך הערכה..

 

וממילא - שאת גם לא רוצה להתחתן. בתור "כזאת". מה תקריני למשפחה.

 

 

את באמת רוצה שזה ילך אחרת. זה ברור. לכן כתבת. את גם רוצה להתחתן בסופו של דבר - כי כתבת שמָה הטעם בלי זה..

 

את חושבת שזה "לא יעבור לך מתישהו"..  זה לא "יעבור" - את תעבירי את זה.

 

את פשוט צריכה סדר פעולות:

 

הכל מתחיל, כך נראה, מהמבט שלך על עצמך (שאולי מתחיל מהמבט של האמא - אבל כרגע זה לא רלונטי).

 

אז קודם כל - את ממש חייבת לעבוד על זה.

 

אל "תיזָרקי". ממש תשבי כל יום כמה דקות, בזמן קבוע, ותחפשי משהו טוב בך. אפילו את הכֵּנות להסתכל על עצמך

 

ביושר, למשל.   ותתבונני בזה, בלי כעס ומרירות, כאילו את מסתכלת על מישהו אחר. "תתאהבי" קצת בעצמך.

 

בהדרגה.  לא להתבייש גם לפנות לעזרה אצל פסיכולוג/ית מבין-ענין (ודווקא מבין ענין. לא כל אחד הוא כך), ודווקא

 

לנקודה הזאת, של התדמית העצמית, כולל היחס שחשת מאימך.

 

 

ברגע שתירפאי קצת מזה - הכל ייראה בעזרת ה' אחרת.

 

את תגלי בעצמך כשרונות שבטוח במאה אחוז נמצאים בך.  לא חייב להיות כשרון להיות ראש ממשלה..  מספיק,

 

למשל, כשרון לרצות טוב,כשרון לרצות לא להזיק לאחרים (כמו שרואים שכבר יש לך). ועוד הרבה מעֵבר.

 

אחרי שתעריכי יותר את עצמך ותראי במראה מישהי שאת די-מסמפטת, עם הרצון להתקדם,

 

תהיה לך גם יותר שמחה וגם יותר עידוד - ואז גם יהיה לךיותר קל להחזיקקביעות בעבודה/עיסוקים/לימודים. כי

 

תהיה לך יותר שמחת חיים.  "קריזות" יפחתו מאוד. אולי ייעלמו.

 

ואז את גם תאמיני שאת יכולה לשמח אחרים ולשמוח בהם, ולגדל דור, שאת הלקחים שהפקת מחייך תהפכי לטובה,

 

כי את תדעי ממה להיזהר ומה כן לעשות.

 

ואז את תרצי בפועל להתחתן - וירצו בך.

 

 

את פשוט צריכה להחליט שאת "תופסת את עצמך בידיים". ממש. זה לא "הולך להשתנות" - את תוליכי את זה לשינוי.

 

יש לך בחירה, תאמיני בכך. לא מעמידים אדם בניסיון אם אינו יכול לעמוד בו.  סימן שיש לך הכחות - וכשתצליחי,

 

תוציאי לפעל כחות גדולים מאד, ע"י התגברות. וכך תהפכי את הקללה לברכה. "כי אהבך ה' אלוקיך". תאמיני בזה.

 

את צריכה לעשות "תכנית עבודה" - לענ"ד, לפי הסדר שכתבתי למעלה. קודם - תדמית עצמית וכו'. ממש שלב אחרי

 

שלב. את יכולה אפילו לרשום לך את הסדר. כשתראי שיש דרך שבסופה אור - תהיה לך יותר תקוה. תלכי בה, וה'

 

יאיר לך.

 

תצליחי. את טובה ובעלת כחות הרבה-הרבה יותר ממה שאת משערת וממה שאת יכולה לשער.

בלי לחץ...alma

תהני מהחיים... תשמעי שירים של אברהם טל...  לכי לים...  רק נחת...

ואשמח מאוד לדבר איתך באישי!

רק אל תפתחי פה לשטן..hodaiad

בעז''ה אחרי בירור קצר את תתחתני ויהיה לך טוב!!

ו..בחיים אל תגידי שאת לא רוצה להתחתן ולעולם לא..

לכי לטיפולמעשיה נאה

כבר אמרו את זה לפני אבל חשבתי על זה מיד כשקראתי מה שכתבת... את צריכה ללכת לטיפול בונה ומחזק, וזה לא קשור לחתונה ולא כלום.

חבל על כל יום שאת מרגישה ככה.

 

טיפול אצל רב..אני יכולה לסדר דיבור עם הרב שמואל..hodaiad
רב הוא לא מטפלקצת xחרת

הוא יכול לומר דברי חיזוק, לעודד לתת עיצה, אבל הוא לא תחליף לטיפול אם צריך כזה.

יש דברים שבהםד.

רב אמיתי, בעל מידות, ניסיון עם הבריות, יכול לעזור יותר, בגלל האמת הפנימית שלו, בגלל הקרנת אהבת אמת וחיזוק אמת, שזה שייך לאישיות ולמידות של האדם - ואף תואר בפסיכולגיה לא מקנה אותם;  וישדברים שבהם פסיכולוג עוזר.

 

ולפעמים זה משולב.  תלוי באדם, בנושא המדובר, ובאנשים המדוברים.

זה עדיין לא הופך אותו למטפלקצת xחרת

הוא יכול במקרים מסויימים לעזור, אבל מי שאין לו הכשרה של מטפל ורשיון לעסוק בזה לא יכול להיקרא ככה.

 

אני חושבת שגם יש הבדל גדול אם מדובר בבן/בת, אני אישית לא מצליחה להבין בנות שפותחות את ליבן ונפשן בפני רב, נראלי שזה מנהג שנכנס בשנים האחרונות בעיקר דרך המדרשות, בנות שהופכות את הרב לפסיכולוג שלהם- לענ"ד יש בזה יותר מידי סיכונים.

לפעמים כך לפעמים כך..ד.

לא כל דבר תלוי בהכשרה פורמלית ורישיון (דווקא כאן, גם אני הצעתי לה לא לחשוש לפנות לפסיכולו/ית מבין ענין. גם "בעל רישיון" יכול לא להיות מבין ענין, ולהזיק..).

 

יש סיפור על ר' אריה לוין שמנהל מחלקה כזו שאל אותו איך הוא מצליח להגיע לאנשים שהם אינם מצליחים בשום אופן.  הוא ענה: אני פשוט מקשיב להם...  כמובן, לא כל אחד זה ר' אריה..

 

אבל כמובן, כל מקרה לגופו ולמי שמתאים.

 

אגב, לגבי מה שהיזכרת בנושא של בנות ורבנים - לא בהקשר למקרה הזה - לפעמים יש גם נשים חכמות וצדיקות, מלאות הקרנה של טוב, שממלאות את התפקיד לא פחות טוב.  כך היתה הרבנית חנה טאו זכר צדיקה לברכה.

זה לא קשור לאמת זה קשור לנפשהסהר האיתן

לכן רב לא יכול לעזור כי הוא לא יודע לטפל

בטראומות/ חוסר הערכה / משקעים וכו'

רב מתאים לחיזוק רוחני או עצה טובה,

אך הוא לא מבין בנפש האדם.

 

שום רב לא יוכל לעזור לה במקום טיפול,

אצל רב היא לא הייתה יכולה לאמר או לכתוב הכול

אצל מטפלת יש אפשרות לקרבה ולבניית אמון

שעוזרת למטופלת להתקדם,רב רק יתן עצה,לא יפתור שמה כלום

מטפלת תצליח להכנס כי היא יודעת איך עושים את זה נכון.

 

להגיד ללכת לרב זה כמו להגיד לה לקחת תרופה לא נכונה,

בראש ובראשונה היא צריכה טיפול שיסדר לה את הכל

שירכך לה את הכאב ומה שפגעו בה ושיתן לה חשיבה חיובית על עצמה

ואז בנוסף אם היא רוצה ללכת לרב שיתן לה את הצד הרוחני

ולא הטיפולי בשביל הבעיה שלה.

האמת,ד.

יש רבנים שמאוד מבינים בנפש האדם. וכל חייהם עבודה בעומק דקויות הנפש, ולא רק בתיאוריה.

 

והכח של ההקרנה של האישיות מלאת הטוב - הוא דבר גדול מאוד. זה לא רק "מילות חיזוק".  ובעיני ראיתי.

 

אבל אכן - כבר אמרתי - לעיתים צריך פסיכולוג. כל דבר לגופו.

 

שטויות!!!אנונימי10

אני ממש לא מסכים!!!

קודם כל יש רבנים שהם ממש מבינים גם בפסיכולוגיה וכדו' כי הם למדו והם באמת מבינים...

דבר נוסף לומר שרב לא מבין בנפש באדם?? הבל הבלים...

יש רבנים שמאוד מבינים בנפש האדם (גם בלי ללמוד פסיכולוגיה) לומר שהתורה לא עוזרת לדברים כאלו זה ממש טעות לדעתי, אני פגשתי כמה רבנים שנכון שהם לא "גדויילים" אבל יש להם הרבה הבנה בנפש האדם ואני אגלה סוד... יש גם רבנים שעברו דברים כאלו, לא כולם נולדו צדיקים והם יכולים לדבר מניסיון או שלהם או של תלמידיהם שהתייעצו איתם. התורה ( כשלומדים בצורה טובה ונכונה) היא באמת נוגעת בהכל ודרכה אדם יכול להגיע למודעות עצמית, הערכה עצמית, והיא מאוד יכולה לעזור בהכל...

כתבת דברים יפים, אבלד.

אני חושב שאם היית מוותר על כותרת ההודעה - שמן הסתם נכתבה מחום ליבך על הענין - היה יותר טוב..

 

סה"כ, "הסהר" רצתה להציע מנסיון חייה במה שעזר לה, כנראה.  וזה וודאי לא "שטויות". אם כי, יתכן מאד שלא פגשה כמוך אנשים כאלה - או שאינה מקושרת אילהם, וממילא לא חוותה את מה שאתה מתאר (וכבר אמרתי שגם אני פגשתי ושמעתי על כמה וכמה כאלה, והם באמת "מחיי נפשות"..

 

ולפעמים באמת עוזר להיוועץ בפסיכולוג מבין ענין.

אבל בשביל לטפל בעצמה היא צריכה להפתח לגמריהסהר האיתן
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ז תשרי תשע"ב 11:51
עבר עריכה על ידי הסהר האיתן בתאריך כ"ז תשרי תשע"ב 11:51

והיא צריכה אשת מקצוע שתעזור לה,

הבעיה שלה לא נגמרת בחוסר הערכה היא הרבה יותר שורשית

מה רב יגיד לה? רב יכול להקשיב ולתמוך ולתת עצות

אבל זה לא יקדם אותה, כי זה לא טיפול

והוא לא מוסמך לזה, זה מתאים למצבים קלים יותר

בו רב יכול באמת לעזור.

אני יכולה להגיד בתור אחת שמבינה את הכאב שלה,

כי אני יודעת כמה הורים יכולים לפצוע את הנפש

כמעט איבדתי את עצמי בגלל מה שחוויתי עם ההורים שלי,

ויש לי רמות כעס ובכי עצומות שאני כבר לא יודעת להכיל.

אני יודעת ששום רב לא היה יכול לעזור לי או לעזור במקרה כזה

הגעתי לע"וסית שמתמחה בזה וגיליתי כמה אני צריכה לפרוק,

גיליתי כמה דברים טעונים וזה דברים שאי אפשר

לספר אותם לרב כי זה לא מתאים והוא לא מבין

יש לי מטפלת מקסימה, שאני מרגישה איתה בנוח

ולכן אני יכולה באמת להוציא, אצל רב לא הייתי יכולה להפתח

הוא גבר,סולם הערכים שלו גדול משלי, אי אפשר לדבר איתו חופשי

הוא לא מבין נפש של אישה וכו'

 

מה הוא היה אומר לי?

הקונפליקטים שלי עם אלוקים,עם המשפחה שלי

ועם העולם לא נגמרים בשיחת חיזוק עם רב, זה רק תוספת לחיזוק

וגם המקרה כאן הוא לא מקרה של חוסר הערכה

אתה כנראה לא קראת בן השורות

אבל בחורה לא תכתוב סתם שהיא לא רוצה להתחתן

האמירה הזאת מקורה בבעיה עמוקה יותר,

כי זאת הייתי יכולה להיות אני שכתבה את השרשור,

יש לי חברה כאן שחשדה שאני כתבתי את זה

חשדה בצדק כי זה בדיוק מה שאני מרגישה לפעמים

כשהכאב הזה בא וקובר אותי והוא הכי הרסני בעולם.

תאמין לי שאני מכירה את הדיבורים האלה עד דמעות

שום רב שתביא אפילו רב הפסיכולוג הכי טוב בעולם

לא היה עוזר לבעיה כזאת, אישה צריכה להיות מטופלת אצל אישה

מקצועית כדי שהיא תוכל באמת לטפל בבעיה שלה

אנחנו אומנם דתים, אבל יש בעיות שלא נפתרות אצל רב

רק אצל אנשי מקצוע ואנשי מקצוע עשו אותי עבודה מעולה

דבר ששום רב לא היה יכול לעשות,

אני חווה את הכאב הזה תמידית על הגוף ועל הלב

לכן אני יכולה להגיד בלב שלם שדרוש אנשי מקצוע

אתה לא תבין כי אתה לא חווה את זה.

לבן אדם עם בעיות פשוטות מומלץ לרב,

לאלא שלא יש אנשי מקצוע מעולים.

אני חושב שאתד.

באמת לא מבינה ולא מכירה מה זה רב שמבין ויכול לעזור בדברים כאלה. רב זה לא ל"בעיות פשוטות", זה לא "להקשיב ולתת עצות" וזהו, והוא לא מתאים רק ל"מצבים קלים יותר".. וזה לא רק "תוספת לחיזוק".. והוא יכול להבין גם "נפש של אשה".  ו"מה רב יגיד לה", אינך יכולה לדעת - כי את לא הוא..

וכמובן - לא כל אחד, גם אם נקרא "רב".

 

אבל - לעניינך הספציפי - באמת מה כל זה משנה.  העיקר שאת מצאת מישהי מתאימה לך ועוזרת.  זה מאד-מאד משמח לשמוע.  הלוואי שתצליחי עם זה לעלות מכל הסבל והכאב, ולחיות מחדש, עם כחות מחודשים, ותוספת תעצומות נפש ושמחה מתוך ההתגברות.

 

ואני מסכים, שיש דברים שיותר טוב שאשה תדבר עם אשה, והיא תרגיש גם יותר חופשי לדבר ככה.

 

וגם - אמרתי - יש דברים שמתאים "בעל מקצוע".  כל מקרה ואדם, ורב, לגופו..

אני לא שוללת בכללהסהר האיתן

אבל לא כתחליף לטיפול בנוסף לו,אני אגיע לרב מתישהו אני מאמינה

אבל לבעיות כאלה חייבים אשת מקצוע כמו שאתה הולך לרופא

כשאתה צריך תרופה. רב הוא לא איש מקצוע לא משנה

כמה טוב הוא, אם הוא למד פסיכולוגיה אני מוכנה לשמוע

אבל רב בעיקר משקף מה התורה חושבת, ויש לו ראייה עמוקה

ועצות טובות על המציאות אבל זה לא עוזר, כי צריך טיפול שיעקור

את הבעיה מהשורש לכן יש פסיכולגית/ עו"סית שיודעת איך להגיע למטופלת שלה ולגרום לה לעזור לעצמה גם כשאין מוכנות.



אני הבחורה הכי עקשנית שיש כבר אמרו לי שאין מילה

בשביל לתאר את העקשנות שלי, פרד לגמרי.

היחידה כמעט שהצליחה להזיז אותי מילימטר 

מההגנות שלי ומהחשיבה שלי הייתה המטפלת.

ישבו עליי כמה שנים טובות עד שהגעתי לטיפול,

רב היה יכול לעזור לי למחוק צלקות נפשיות וצלקות על הגוף?

לא, כי הוא לא מבין בזה, הוא לא אישה ובחיים לא יהיה!

הוא לא מכיר מצבי טראומה, הוא לא מכיר פסיכולגיה

הוא לא יודע איך מגיעים לנפש פגועה הוא בן אדם שבא

להעביר תורה ולייעץ זה הכול!

זה תוספת נהדרת למי שרוצה אמונה

שתעזור לה במשבר או עצות מבן אדם חכם.







טוב, לא נמשיך להתווכח...ד.

הרי כבר כתבת שאת הבחורה הכי עקשנית שיש...

 

וגם, "למעשה" הרי אין ויכוח: ודאי שלך יותר טוב מה שעשית - ואני חושב שגם לפותחת השירשור זה יוכל לעזור, כמו שכתבתי בהתחלה.

 

אבל באתי להעיר על כך, שכמו שאמרת שמי שלא מכיר את הענין של "מטפלת" וכד' - לא מכיר את זה.

 

כך גם מי שלא מכיר את התחום של ת"ח גדולים בענין זה, לא מכיר. ורב הוא בהחלט לא רק "אדם שבא להעביר תורה ולייעץ".. כלשונך.  לפחות לא רבנים מסויימים שאני זכיתי להכיר (ובאמת - גם רבנים שמבינים היטב, שולחים לא פעם לייעוץ עם פסיכולוג ראוי).

מותר להישאר לא מסכימיםהסהר האיתן

רק מעניין אותי לאיזה רבנים אתה מתכוון.

א. נכון. ומכבדים לגמרי..ד.

ב. בלנ"ד אכתוב לך בהזדמנות למי התכוונתי.

טיפול אצל איש מקצוע.a-a-a

רב שלא מוסמך לעסוק בעניינים האלו עלול להזיק מאד,כמו כל בעל מקצוע שלא עבר הסמכה.

 

כמובן שיש המון רבנים היום שכן מומחים לנפש וכן טוב להתייעץ איתם, אבל צריך זהירות.נפש זה לא משחק.

 

וב"ה שאפשר לראות היום המון רבנים שפונים אליהם בנושאים כאלו שהם מפנים בעצמם לאנשי מקצוע..

אז הרב שמואל אליהו מטפל בדברים האלה..hodaiad
לפתוח את הכל היא תוכל רק אצל מטפלתהסהר האיתן

רב לא יעזור לה, הוא יוכל רק לתת תמיכה רוחנית

מה שהיא צריכה זה מטפלת מקצועית

עובדת סוציאלית/ פסיכולוגית משהו בסגנון

זה הרבה מעבר למה שרב יכול לעשות

ויש אנשי מקצוע מעולים.

 

הייתי שמחה אם בעיות כאלו היו נפטרות אצל רב

אבל היא אישה אם שמתם לב,

ואישה צריכה להיות מטופלת אצל אישה

כי אז היא יכולה באמת להפתח לטיפול

ובאמת לשנות, כי היא יכולה לדבר ולשתף

ולגעת בנקודות הכואבות בלי חשש

ואצל רב, היא תבלע את הלשון

והוא לא מטפל מקצועי לא יעזור שום דבר.

מטפלת מומלץ, רב לחיזוק אם היא רוצה וככה הכי טוב.

נושאשואף לאור

לצאת מן העצבות ולהתחיל להעריך את עצמך,את לא הראשונה שאינה מעריכה את עצמה למרות שיש הרבה מה להעריך ואני חושב שזה ניכר מדברייך.

התחלי להעריך את עצמך התחילי ללמוד (להתייעץ עם רב מה ללמוד) ותשני את עצמך ! ,לא כי אין לך כישרונות אלא כי את לא מכירה בעצמך ולא מכירה בכוחתייך,את יכולה להשתנות ולהתעלות הן ברוחניות ובדימוי העצמי וזו עובדה בשטח.את מעם ישראל והשלב הנוסף בחיינו כעם ישראל הוא כמובן הקמת בית ונישואין.בוודאי שאת יכולה !


חזקי ואמצי !.

מבין לגמריאנונימי (פותח)

מבין אותך לגמרי.מבין את הקשיים,מבין את התחושות,את השנאה העצמית,ואף את הרצון להתאבד.

הייתי לפני מספר שנים במצבך.אני פונה אלייך מתוך הערכה ,ולכן גם הניתוח שלי את המצב יהיה מתוך כך.

לדעתי את מאוד מוכשרת.איך אני יודע? כי נראה לי שאת סובלת מ"מחלה" מאוד קשה.פרפקציוניזם.

את כן רוצה ילדים,אך את רוצה להיות האמא הכי טובה בעולם.

את כן רוצה מישהו לידך,אך את רוצה להיות הרעיה המושלמת.

את כן רוצה לקחת על עצמך מחויבות,אך המחשבה על מחויבות שנתפסת כחונקת "הורגת" אותך.


אז מה הפתרון? תשובה שהכי תעצבן אותך: עבודה.רגע לא להתעצבן:עבודה משמחת.

את הרצון להיות מושלמת ושהכל ילך חלק החליפי ברצון להשתלם.


אנחנו ,עבדי ה',צריכים לשמוח בדרך עצמה.בעמל עצמו,ומימלא לשמוח בכל התקדמות קטנה.

ההערכה העצמית שלך אינה נגזרת מהערכת אימך אותך,אע"פ שכבר התרגלת לכך.

תתחילי להעריך את עצמך מעצם היותך בתו של הקב"ה.מעצם השאיפות שלך לטוב.אל תתני למבחן התוצאה להיות חזות הכל.מתוך הייאוש הגדול שאת נמצאת בו,תסתכלי בתוכך פנימה,ומשם תשאבי את הכוחות בעז"ה.

בהצלחה בדרך.


הי, רוצה לדבר על זה?אנונימי (פותח)

מחשבה שעוזרת לי הרבה - החיים הם לא שלנו, אנחנו כאן בשליחות של אלוקים. הוא שם אותי בדיוק עם הכוחות האלה, הפחדים האלה, לא בשביל שאעשה משהו שאינני מסוגלת אלא בשביל שפשוט אחיה עם הנתונים שהוא בחר בשבילי, שאלך בדרך שהוא סלל לי, לא בדרך של אחרים, וגם לא להפסיק פתאום את הדרך, רק להמשיך ללכת, כי זו הדרך שלו, בשבילי.

לציפור-כתבת יפה, נכון ואמיתי. בהצלחה!!עוד מישהי
בדברייך העלית שני נימוקים הממאיסים עלייך את החייםאנונימי (פותח)

עבודות הבית שאמך מטילה עליך.

החלטת שאת שלומיאלית כי את לא מחזיקה מעמד בעבודה

את יועת שאין לך סבלנות לילדים מנין לך? הרי אין לך ילדים.

אני מתרשם שאימך מטילה עליך עבודות בית אשר לא רצויות לך . אולי תדברי איתה על כך ותפני לעיסוקים שיותר מענינים אותך.

הפנו אותך לעבודות מסוימות אשר לא רצויות לך אולי תלכי לעבוד בעבודה שכן רצויה לך ושם כן תחזיקי מעמד ותצליחי.

את חוששת שבן זוגך יאמץ את הדעות שלך על עצמך ואז הוא יהיה אומלל יחד איתך. מנין לך?

תכירי מי שהוא שישמח להמצא בחברתך ויעריך תכונות אישיות וכישורים שלך כמו שאת.

הוא לא ירדוף אחריך עם טענות ומענות על סדר ונקיון בבית.

הוא לא יבוא בטענות מדוע החלפת את מקום העבודה.

הוא יהיה מרוצה שלא החלפת אותו.

אני מכיר נשים שהבלגן בביתם חוגג עם הבעל והילדים והחיים זורמים על מי מנוחות

להביא ילד לעולם זהוא נס גלוי .ילד או  ילדה זו נפש חייה הממלאה את המאווים של הענקת אהבה והתמסרות העולים גדותיה של  כל אם . חוששת מחוסר סבלנות ? הסבלנות תגבר כאשר תחזיקי בילד בזרועותייך . הוא יחייך ויתרפק עליך. וליבך ימס מיד.

בעלך יעמוד לידך ויצפה בנס.

שכבי לישון ותקומי רעננה.

.

מציע שתשוחחי על הבעיה שלך עם אישה מבוגרתאנונימי (פותח)

אישה שיש לך אמון בה ותקשיב אליך ואת הטפת המוסר תדחה למועד עתידי.

 אשת שיח שתוכלי לפרוס בפניה את כל היריעה והיא מוכנה לשמוע.

נראה לי שענין החתונה הוא שולי במכלול הכללי.

את צריכה להשתכנע שיש בך איכויות  מסוימות בלי קשר לנשואיןן.

אותה אישה תוכל אולי לאתר מי ומה גרם לכך שהתדמית העצמית שלך היא ירודה והתקלה תעלם מעצמה.

...ב.ש.

אם תאהב את מי שמסביבך - תאהב גם את עצמך.

אם תעריך את מי שמסביבך - תתחיל להעריך גם את עצמך.

תקראי בגן האמונה...אנונימי (פותח)
מחמם/מרחיב את הלב לקרוא תגובות כאן.אבא שמואל
הסיבה שאת לא צריכה להתחתן עכשיושרון נגארי

היא לא חוסר הסבלנות לילדים, הקריזות או כל דבר אחר.

השורש הוא חוסר ההערכה כלפי עצמך וחוסר האהבה כלפי עצמך.

החיים למדו אותך לא להעריך ולא לאהוב את עצמך,

וכרגע את לא יודעת איך לנהוג עם עצמך בדרך אחרת.

אבל, ובלי טיפת זלזול חלילה בכל מה שעברת,

ללמוד לאהוב ולהעריך את עצמך, זה לימוד אפשרי לגמרי.

לפני שאת מתחתנת עם מישהו, את זקוקה לחתונה עם עצמך, לחיבור לעצמך ולמי שאת באמת,

על כל המתנות הרבות שה' טבע בך!

אחרי שתאהבי את עצמך תוכלי לאהוב את בעלך וילדיך.

ואהבת לרעך, כמוך.

 

היי אנשיםLordRing


רציתי רק לומר תודה רבה מכל הלב

לכל אחת ואחד מכם

על ההשקעה של הזמן הכוח והמוח

לייעץ ולומר דברים מהלב כדי שיכנסו ללב

לשתף אותי ולהראות לי שיש דרך החוצה

לפתוח לי את העיניים להסתכל על דברים אחרת

ולעזור לי למצוא כיוון לפיתרון


אני ממש מעריכה את זה

וממש התרגשתי מכל אחת ואחד שזה נגע לליבו

שישבתם לכתוב לי

ולהתכתב איתי

ובאמת לעשות למען מישהו שאתם לא מכירים

וזה הרבה

זה המון!



מתנצלת שלא הגבתי לכולם

קראתי הכל

ואני חושבת

ומתקדמת יחד עם הדברים שכתבתם לי



תודה רבה

ושה' ישמח אתכם ויפנק אתכם לגמרי תמיד!

חיוך

אשרייך על הכרת הטוב..כתמר יפרח
נו, אחרי מכתב כזה - את רואה איזה כשרון יש לך!!ד.
ולוואי שירבו כמותך!נקדש את שמך..
איזו הכרת הטוב! אשרייך!
איזה מתוקה! אין עלייך! alma
עבר עריכה על ידי alma בתאריך כ"ט תשרי תשע"ב 01:26

ופעם הבאה שמרגיש לך קצת באסה תזכרי שבחיים הכל עובר ויהיה טוב, יהיה טוב, כן... ויבואו ימים אחרים, עם שמש ועם כוכבים! כי הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל מה שכואב, ומי אני שאמהר! אז שיהיו לך בע"ה נחת של חיים וחיים של נחת וכשעצוב צריך פשוט להתכופף קצת וזה עובר...ואת תמיד מוזמנת לחזור לפה, אם בפורום ואם באישי, וכדאי גם למצוא מישהי/מישהו שאפשר לדבר איתם ולפרוק...ובסופו של דבר תגלי שהימים כ"כ יפים! והלילות של החורף הזה יזכירו לך ימים קסומים! אמנם הגלגלים מסובבים את כולם אבל בסוף יוצאים מחוזקים לעולם!

                                                                                          פרח

עם כזה אוצר נפשי, של הוד אין ספק שאת בדרך הנכונהעוד מישהיאחרונה

בס"ד

מידת ההוד יש בה שתי בחינות,

הודאה באמת, והודייה על הטוב.

בתחילה ראינו את הכנות שלך עם עצמך,

ובמחשבות ששיתפת אותנו בהם,

ועתה גם מידת הכרת הטוב שבך,

זה כבר שילוב יפיפה ומקסים שמעיד על נפש מיוחדת.

בטוחה שיש עוד הרבה טוב שלא הכרנו,

ועוד יותר בטוחה שעם כאלו אוצרות נפש תגיעי למקומות הכי טובים שבעולם,

כי הקב"ה שנטע בך את האוצרות האלו,

מצפה שתבטאי את זה החוצה...

וואו וואו וואואנונימי (פותח)
וואו וואו וואו אחותי..
לא חשוב מי את ואיפה את, יש בתוכך נשמה, נששמהה
אלה ייסורים.. תיקונים
אני מאחל לך שבעזרת השם הצרות שלך בחיים יסתכמו במה שעברת..

מרגיש את הכאב שלך!
ופה בשבילך.. תהיי חזקה
בדרך כלל אנחנו לא יודעות מה אנחנו באמת רוצותאני18

אני שומעת בדברים שלך זילזול עמוק בעצמך ועל זה את יכולה לעבוד אך ורק עם עצמך לבד! אבל לדעתי אי אפשר להיות מאושרים בעולם הזה בלי בן זוג ובלי אהבה , יכול להיות שכרגע את בתקופת משבר עם עצמך ואת לא רואה טעם בשום דבר מלבד השקיעה ברחמים עצמיים אבל כשתעברי את המשבר הזה את תראי פתאום עד כמה זה צורך בסיסי ועמוק באישיותך

ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


מזל טוב ידידיימח שם עראפתאחרונה
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אולי יעניין אותך