להתחתן!

ואם ישראל אינם נביאים, בני נביאים הם.

[גם חדשני...]

ומה אתה חושב עליו?

למעט העובדה שאנחנו עוד לא בטוחים.. ושגם אם היינו בטוחים יש עוד עולם שלם מסביבנו, ב"ה.

שהבעיה היא שאתם מרגישים קרוב אבל עוד לא מרגישים בשלים או לא בטוחים שזה זה.

זה באמת אחד ה"פלאים" במצב כזה: שאנשים מרגישים כמו שתיארת - שאולי כל אחד מבחוץ היה אומר ש"זהו זה", אבל הם יודעים שהם עוד לא בטוחים.  כלומר: מתעורר משהו שהוא כאילו תערובת של תחושה נפשית עם צדדים פיזיים, אבל זה עדיין לא אומר שזה זה..

יכול להיות שבזה גם המפתח לפיתרון: להתבונן קודם כל מבפנים, ולראות שבאמת אנחנו עדיין שני אנשים שונים, כאילו "זרים" ביחס למצב של נישואין. להתבונן שחייבים להכיר יותר מבחינה אישיותית ושם גם "להתחבר" יותר, כדי להחליט. לדעת להבחין בין הרגשה הנעימה של הרגע, לבין היכרות אישיותית יותר, ולדחות את עיקר ההרגשה החזקה ל"אחרֵי", אם יבוא בעז"ה.

אח"כ להחליט מבפנים שלא מתחילים בשום אופן מצבים כאלה, שגם מטשטשים את יכולת ההיכרות כרגע.

ואז - לסדר את הפתרונות המעשיים:

לא מתקרבים בשום אופן מעבר לטווח מסוים כשהולכים יחד.

כמו שאמרת - מקומות הומים, רצוי עם אנשים שעל ידם גם יותר "לא נעים" שלא לנהוג כפי שצריך..

אם רוצים ללמוד ביחד - אפשר משני צדדים של שולחן שיושבים לידו.  אולי לא דברים "רומנטיים" מידי..  נניח - בפשטות - מסילת ישרים?.. וכל אחד אומר את סברותיו, הקשורות יותר והקשורות פחות..

להשתדל ככלל, לעצור את היחס ללפני ה"התעוררות". להפנותו ליותר מתון ויותר פנימי. 

ולא לדבר על זה יותר מהמינימום ההכרחי.

ובאמת להשתדל מה שיותר מהר בלי לחץ, להגיע להחלטה.

ה"עולם שלם שמסביבכם" זה לא שיקול לדעתי.  זה בכלל ללא פרופורציה מול בנין בית בטהרה ובשמחה.

ובוודאי גם ה"עולם" הזה רוצה בטובתכם. ומבין ענין.

המקסים ביותר - זה עצם השאלה שלכם "איך בונים בטהרה ובקדושה. איך להעלות את הקשר".  זה משהו מאוד מיוחד שיש לנו דור כזה של אנשים שאינם חסרי הרגשות טבעיות, וברור להם שצריך למצוא את הצד הפנימי יותר, ומתוכו ינבעו בזמנם גם ההרגשות האלו.

תצליחו.

ללמוד יחד, להימנע ממקומות שתהיו בהם לבד,לדבר על הדברים ולהראות נכונות משותפת להילחם בכל מה שקשה עכשיו, וגם..להתחתן! (אבל לא בלחץ כן? )

רק הערה לגבי הלונה פארק- רעיון מעולה! אישית בדקתי מתקן מתקן לראות אם אפשר לשבת בצניעות מבלי לגעת- ויש אישור

ב"הצלחה, אשרייך אחותי!

בעזהי"ת.

לנסות להוריד מינון רגשי [לא לומר יותר מדי ביטויי אהבה, זה משגע, לשני הכיוונים ],

להיפגש בשעות האור ובמקומות עם אנשים,

ללמוד ביחד את המחשבת שעומדת מאחורי איסור נגיעה [אני חושבת שלרב סולובייצ'יק יש מה לומר על זה],

ולא לדחות את החתונה מעבר למה שחייבים.

נראה לי שזהו.

המון ב"הצלחה אחות!

לכולם

פשוט שצריך לגמור את הבירורים ולהתחתן

בלי להכיר אתכם אני לא מאמין שהבירור יוביל למקום אחר, אבל אתם חיבים למצות אותו עד לוודאות.

כמו שאמר דן וכמו שהיה ברור שיאמר

כי כשרואים שמישהו מיעץ תמיד  על פי ההלכה ועל דעת רבותינו הקדושים,

אז כשיודעים מה ההלכה יודעים מה הוא יענה...

לגבי לימוד גם הסכמתי כשדן הציע ללמוד מסל"ש וכדומה כי זה מוסר וה מה שצריך כדי לשמור על מתח רוחני גבוה.

אבל כשקראתי מה שרחלקה כתבה משהו זז..|מתלבט בקול|

מצד אחד זה הדבר הראוי ביותר ללמוד במצבכם החיובי (אפילו יותר ממסל"ש)

מצד שני זו גזירה שלא תוכלו לעמוד בה כי זה  "מדכא" "לא מפרה" ועוד כל מיני... תירוצים למה לא ללמוד על איסורי נגיעה.

לכן  הייתי מציע לשלב את זה עם כל לימוד אחר שתבחרו

בנוסף הצעות ששמעתי שהועילו:

-לפתוח כל פגישה עם 2-3 הלכות בדיני הרחקות ויחוד (רק הלכות לא חפירות)

-להפגש ליד אנשים שמכירים ושלא נעים

-מקומות שיוצרים אווירה יותר מאופקת ופחות משוחררת (חיסרון ללונה פארק)

-ואחרון חביב, אבל ממש חביב

להתחתן ! ! !

- התגובה שלך...

אז מניסיוני..

קודם כל, נשמע שיש לכם קשר מבוסס ובנוי ביסודות שכליים ונכונים והרצון הזה לגעת הוא בעצם השלב הבא הטבעי והמתבקש ביותר. 

עכשיו, בת'כלס אני אומר בשיא הכנות- יש שלב שבו כל הטריקים שבעולם לא יוכלו לעזור יותר. כי זה פשוט טבעי. והשאיפה שלכם היא לכאורה למרוח את הזמן עד שתוכלו להיות בטוחים שאתם אכן מוכנים להקים בית ולהתקדם הלאה לחיים משותפים.

אז מעבר להצעה שהועלתה פה שהיא לזרז את העניינים ולהתחתן, יש עוד כמה טיפים. אבל בראש ובראשונה- אם אכן הקשר מבוסס. אני אישית לא רואה טעם בלמרוח את הזמן. ותחשוב שגם אם תתארסו יהיה עוד חודשיים. ובאירוסין זה הזמן לבניין רוחני שלאחריו מגיע השלב של המגע. והייתי חושבת ברצינות על אופציה של חתונה.

מעבר לכך- להתחיל לנהוג דיני הרחקה. לא לשבת קרוב. לא להעביר דברים מיד ליד. לא לשבת על אותה ספה. להיפגש בפרהסיה כמה שניתן. ללמוד. להבין עם עצמכם כל אחד שאתם אסורים ואת החשיבות בשמירת נגיעה. לא להרבות בדיבור על רצונות של נגיעה. 

מקומות שאפשר ללכת- גבעת התחמושת, מוזאונים למינהם, המקום של החפירות בעיר העתיקה. חנויות ספרים, ספריות גדולות. וכדו'.

שיהיה בהצלחה.

גם אנחנו לפני החתונה בשלב האירוסים נהגנו בדיני הרחקה וזה עזר (בעלי ביקש...)

למה אתם מחכים?

התשוקה הזו, הרצון לאהבה ולמגע,

גם הוא נובע ויונק מתוך קדושה!

זהו רגש ודבר שהוטבע בנו משמים,

תנצלו ותברכו על זה- ותתחתנו.

זו השליה שמתיחת דיטים נוספים מעמיקה את ההכרות.

לאחר שהחלטתם בשעה טובה להתחתן....

יש זמן עד האירוסין נכון?

וכמו שאת אומרת- יש עולם מסביב!

ועד החתונה (שבטח לא תהיה מחר בערב), מה עושים?

מנסיון, וגם אם זה לא הוכח מדעית- רגשית בטוח שהוכח ;) ..........

בנים עובדים עם שכל ובנות עובדות עם רגש

הרבה פעמים כשהגבר מקבל החלטה להתרחק והוא עומד על זה שכלית, יהיה קשה להזיז אותו מההחלטה...

כמובן אלא אם כן האשה תפתה אותו ואז יהיה לו קשה לחשוב עם השכל. אבל אם שניה לפני הפיתוי הוא יעמוד על שלו זה יצליח!

אצל בנות הן גם יכולות לקבל החלטה אבל כאן יש בעייה קטנה, שכל פעם כשמתקרבים אחד לשני הרגש המדהים

הזה שעובר אצל האשה מנתק אותה רגע שכלית וגורם לה לרצות בכל זאת להתקרב.. ונכון שדיברנו על זה וכו'.... אבל הרגש!!!... ואז מגיע רגע הפיתוי שיהיה קשה לשני בני הזוג לגבר ולאשה.

ולכן- הנסיון אומר תני לגבר לקבל את ההחלטה להתרחק ולהתעקש על כך... ואת זאת שצריכה ליישם את זה

בפועל. כלומר אם כל התקרבות הכי קטנה שלך הוא לא ייתן לזה לקרות לממש יקפוץ אחורה ואת בלב כבד תיישמי

כי "הוא ביקש" (מלאכותי אך פועל!), זה יכול להביא אתכם למצב הרבה יותר טוב מאשר שלא תתעקשו על כך.

כל זה יישום שמגיע אחרי לימוד והבנה מעמיקה על הקשר הזוגי הטהור הן לפני החתונה בלא נגיעה והן אחרי החתונה עם נגיעה

עד כמה זה מדהים לא ליפול לפני החתונה

ועד כמה זה מקסים לגעת פעם ראשונה בחדר ייחוד.

חוץ מזה, דברי עם זוגות שנפלו ח"ו וכאלה שלא נפלו ב"ה ותבדקי עד כמה מצטערים על זה  אחרי החתונה\שמחים

הכי בעולם הכי החתונה

(שלחי מסר אישי)

ואין מה לעשות צריך להתייחס לזה כהזדמנות לפתח את הקשר הרוחני ללא הפיזי ולחכות למצב המושלם

אחרי שיש אישור על כך בעזרת טבעת מהממת על האצבע.

בהצלחה!!))

ה"בנים עובדים עם שכל ובנות עם רגש" המפורסם לא מחזיק מים!

אמנם יש כיוון כללי כזה, אבל זה משתנה מאוד בין בני אדם, אל תכפיפי 
את המציאות המורכבת והמשתנה לכללים חותכים שאין להם תמיד שחר.

חבר'ה, עם כל הכבוד זה חודשיים, אני חושבת שתהליך הבירור של כל אחד מהם לחוד וביחד בנקודה הזאת הוא המהותי, האמיתי והעיקרי עכשיו, במיוחד כי זה מה שמוצג בהודעה לעיל. כך שממש קשה לי עם כל הלחץ חתונה הזה עכשיו שלכם עליהם. אני רואה בכלל שבאו להתייעץ על נק' אחרות וקיבלו תשובות אחרות לגמריי..מה קורה?!

[ועכשיו, אחרי שערכתי כמה תרגילי נשימות...] 

אני מסכימה עם זה שצריךלהוריד דווקא עכשיו את מינון הפגישות ולרדת לעומקפ של דברים דווקא מתוך המקום של לקחת ספר טוב ששניכם אוהבים ומתחברים וללמוד ממנו (מסילת ישרים למשל).

כן לדבר על הקושי של שמירת נגיעה והגבולות. זה הכרחי. וגם עוזר להבין אחד את השניה ולהתחשב.

שיהיה המון המון ב"הצלחה

מה הלחץ? כולה חודשיים!!!

מהנסיון שלי, אתה לא באמת "מכיר" יותר טוב,

ככל שעוברות הפגישות- זה דיי שטיות.

וחבל סתם למרוח.

ואז להגיע לגיל מבוגר ולהגיד "חבל שלא סגרתי אז..."

לבדוק כל מה שצריך וחשוב ולהחליט.

וזה מעולה שיש בנייכם גם משיכה גופנית,

זה חלק מהעניין לגמרי.

יש ושבוע שבועיים מספיקים בשביל להתחתן. [אצלי שלושה למשל וזה מחזיק ומתחזק במהלך ה 20 שנים האחרונות...]

ויש שגם שלושה חודשים  ויותר לא מספיקים .

נחמד ביחד וטוב ביחד לא תמיד טובים בשביל חתונה.

תמיד צריך לחשוב למה כן להתחתן איתו/ה ולא לחפש שלילה.

בקיצור אז מה עושים?

אז כך הרבה דברים נכתבו כאן נכונים ללמוד תורה יחד זה מקדש וממילא הקשר ייבנה נכון .

לדבר על העניין בינכם ולא להתבשל בו.

נכון שאסור להיכשל אבל אם קורה זה לא אומר שצריך לבטל את הקשר.

יש בינכם משיכה וזה טבעי וגם טוב אם זה יתמסד בחתונה העניין הוא לשמר את המשיכה הזו לאורך שנים.

בסופו של דבר כמו תמיד צריך להתפלל לה' שיעזור ' מלך עוזר' - לאדם במאמציו. 'ומושיע' - חולצו מצרה. 'ומגן' - שלא יכנס לצרה.

כשמשתדלים ומתפללים באמת, ה' עוזר אין מצב אחר.

הסיפור מדגים בבירור , אף על פי שאתם דוסים.

תודה על השיתוף

אם היה לכם כזה קשר טוב למה נפרדתם?

האם אתם מתאימים אחד לשני? האם הוא מסוגל להיות מי שיתאים להיות בעל טוב וכו'?

אם כן , אין למה לחכות. אם יש דברים שצריך ללבן - אז זה הזמן לעשות את זה, בזהירות ובטוב טעם.

ובעיניי הכי חשוב,

והסביבה הלוחצת לכיוון חתונה או לכיוון לימודים (כל אחד ומה שהוא חי בו) לא תשב במקומכם בגן עדן או בגיהנום, ולא תחיה במקומכם את החיים הפשוטים. לא צריך להתחשב בהם בקבלת החלטות בנושא הזה. לעשות מה שנראה לכם ולקב"ה נכון טוב ויעיל.

(לא כתבתם בני כמה אתם, אבל כנראה שזה לא העניין)

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון