להתחתן!

ואם ישראל אינם נביאים, בני נביאים הם.

[גם חדשני...]

ומה אתה חושב עליו?

למעט העובדה שאנחנו עוד לא בטוחים.. ושגם אם היינו בטוחים יש עוד עולם שלם מסביבנו, ב"ה.

שהבעיה היא שאתם מרגישים קרוב אבל עוד לא מרגישים בשלים או לא בטוחים שזה זה.

זה באמת אחד ה"פלאים" במצב כזה: שאנשים מרגישים כמו שתיארת - שאולי כל אחד מבחוץ היה אומר ש"זהו זה", אבל הם יודעים שהם עוד לא בטוחים.  כלומר: מתעורר משהו שהוא כאילו תערובת של תחושה נפשית עם צדדים פיזיים, אבל זה עדיין לא אומר שזה זה..

יכול להיות שבזה גם המפתח לפיתרון: להתבונן קודם כל מבפנים, ולראות שבאמת אנחנו עדיין שני אנשים שונים, כאילו "זרים" ביחס למצב של נישואין. להתבונן שחייבים להכיר יותר מבחינה אישיותית ושם גם "להתחבר" יותר, כדי להחליט. לדעת להבחין בין הרגשה הנעימה של הרגע, לבין היכרות אישיותית יותר, ולדחות את עיקר ההרגשה החזקה ל"אחרֵי", אם יבוא בעז"ה.

אח"כ להחליט מבפנים שלא מתחילים בשום אופן מצבים כאלה, שגם מטשטשים את יכולת ההיכרות כרגע.

ואז - לסדר את הפתרונות המעשיים:

לא מתקרבים בשום אופן מעבר לטווח מסוים כשהולכים יחד.

כמו שאמרת - מקומות הומים, רצוי עם אנשים שעל ידם גם יותר "לא נעים" שלא לנהוג כפי שצריך..

אם רוצים ללמוד ביחד - אפשר משני צדדים של שולחן שיושבים לידו.  אולי לא דברים "רומנטיים" מידי..  נניח - בפשטות - מסילת ישרים?.. וכל אחד אומר את סברותיו, הקשורות יותר והקשורות פחות..

להשתדל ככלל, לעצור את היחס ללפני ה"התעוררות". להפנותו ליותר מתון ויותר פנימי. 

ולא לדבר על זה יותר מהמינימום ההכרחי.

ובאמת להשתדל מה שיותר מהר בלי לחץ, להגיע להחלטה.

ה"עולם שלם שמסביבכם" זה לא שיקול לדעתי.  זה בכלל ללא פרופורציה מול בנין בית בטהרה ובשמחה.

ובוודאי גם ה"עולם" הזה רוצה בטובתכם. ומבין ענין.

המקסים ביותר - זה עצם השאלה שלכם "איך בונים בטהרה ובקדושה. איך להעלות את הקשר".  זה משהו מאוד מיוחד שיש לנו דור כזה של אנשים שאינם חסרי הרגשות טבעיות, וברור להם שצריך למצוא את הצד הפנימי יותר, ומתוכו ינבעו בזמנם גם ההרגשות האלו.

תצליחו.

ללמוד יחד, להימנע ממקומות שתהיו בהם לבד,לדבר על הדברים ולהראות נכונות משותפת להילחם בכל מה שקשה עכשיו, וגם..להתחתן! (אבל לא בלחץ כן? )

רק הערה לגבי הלונה פארק- רעיון מעולה! אישית בדקתי מתקן מתקן לראות אם אפשר לשבת בצניעות מבלי לגעת- ויש אישור

ב"הצלחה, אשרייך אחותי!

בעזהי"ת.

לנסות להוריד מינון רגשי [לא לומר יותר מדי ביטויי אהבה, זה משגע, לשני הכיוונים ],

להיפגש בשעות האור ובמקומות עם אנשים,

ללמוד ביחד את המחשבת שעומדת מאחורי איסור נגיעה [אני חושבת שלרב סולובייצ'יק יש מה לומר על זה],

ולא לדחות את החתונה מעבר למה שחייבים.

נראה לי שזהו.

המון ב"הצלחה אחות!

לכולם

פשוט שצריך לגמור את הבירורים ולהתחתן

בלי להכיר אתכם אני לא מאמין שהבירור יוביל למקום אחר, אבל אתם חיבים למצות אותו עד לוודאות.

כמו שאמר דן וכמו שהיה ברור שיאמר

כי כשרואים שמישהו מיעץ תמיד  על פי ההלכה ועל דעת רבותינו הקדושים,

אז כשיודעים מה ההלכה יודעים מה הוא יענה...

לגבי לימוד גם הסכמתי כשדן הציע ללמוד מסל"ש וכדומה כי זה מוסר וה מה שצריך כדי לשמור על מתח רוחני גבוה.

אבל כשקראתי מה שרחלקה כתבה משהו זז..|מתלבט בקול|

מצד אחד זה הדבר הראוי ביותר ללמוד במצבכם החיובי (אפילו יותר ממסל"ש)

מצד שני זו גזירה שלא תוכלו לעמוד בה כי זה  "מדכא" "לא מפרה" ועוד כל מיני... תירוצים למה לא ללמוד על איסורי נגיעה.

לכן  הייתי מציע לשלב את זה עם כל לימוד אחר שתבחרו

בנוסף הצעות ששמעתי שהועילו:

-לפתוח כל פגישה עם 2-3 הלכות בדיני הרחקות ויחוד (רק הלכות לא חפירות)

-להפגש ליד אנשים שמכירים ושלא נעים

-מקומות שיוצרים אווירה יותר מאופקת ופחות משוחררת (חיסרון ללונה פארק)

-ואחרון חביב, אבל ממש חביב

להתחתן ! ! !

- התגובה שלך...

אז מניסיוני..

קודם כל, נשמע שיש לכם קשר מבוסס ובנוי ביסודות שכליים ונכונים והרצון הזה לגעת הוא בעצם השלב הבא הטבעי והמתבקש ביותר. 

עכשיו, בת'כלס אני אומר בשיא הכנות- יש שלב שבו כל הטריקים שבעולם לא יוכלו לעזור יותר. כי זה פשוט טבעי. והשאיפה שלכם היא לכאורה למרוח את הזמן עד שתוכלו להיות בטוחים שאתם אכן מוכנים להקים בית ולהתקדם הלאה לחיים משותפים.

אז מעבר להצעה שהועלתה פה שהיא לזרז את העניינים ולהתחתן, יש עוד כמה טיפים. אבל בראש ובראשונה- אם אכן הקשר מבוסס. אני אישית לא רואה טעם בלמרוח את הזמן. ותחשוב שגם אם תתארסו יהיה עוד חודשיים. ובאירוסין זה הזמן לבניין רוחני שלאחריו מגיע השלב של המגע. והייתי חושבת ברצינות על אופציה של חתונה.

מעבר לכך- להתחיל לנהוג דיני הרחקה. לא לשבת קרוב. לא להעביר דברים מיד ליד. לא לשבת על אותה ספה. להיפגש בפרהסיה כמה שניתן. ללמוד. להבין עם עצמכם כל אחד שאתם אסורים ואת החשיבות בשמירת נגיעה. לא להרבות בדיבור על רצונות של נגיעה. 

מקומות שאפשר ללכת- גבעת התחמושת, מוזאונים למינהם, המקום של החפירות בעיר העתיקה. חנויות ספרים, ספריות גדולות. וכדו'.

שיהיה בהצלחה.

גם אנחנו לפני החתונה בשלב האירוסים נהגנו בדיני הרחקה וזה עזר (בעלי ביקש...)

למה אתם מחכים?

התשוקה הזו, הרצון לאהבה ולמגע,

גם הוא נובע ויונק מתוך קדושה!

זהו רגש ודבר שהוטבע בנו משמים,

תנצלו ותברכו על זה- ותתחתנו.

זו השליה שמתיחת דיטים נוספים מעמיקה את ההכרות.

לאחר שהחלטתם בשעה טובה להתחתן....

יש זמן עד האירוסין נכון?

וכמו שאת אומרת- יש עולם מסביב!

ועד החתונה (שבטח לא תהיה מחר בערב), מה עושים?

מנסיון, וגם אם זה לא הוכח מדעית- רגשית בטוח שהוכח ;) ..........

בנים עובדים עם שכל ובנות עובדות עם רגש

הרבה פעמים כשהגבר מקבל החלטה להתרחק והוא עומד על זה שכלית, יהיה קשה להזיז אותו מההחלטה...

כמובן אלא אם כן האשה תפתה אותו ואז יהיה לו קשה לחשוב עם השכל. אבל אם שניה לפני הפיתוי הוא יעמוד על שלו זה יצליח!

אצל בנות הן גם יכולות לקבל החלטה אבל כאן יש בעייה קטנה, שכל פעם כשמתקרבים אחד לשני הרגש המדהים

הזה שעובר אצל האשה מנתק אותה רגע שכלית וגורם לה לרצות בכל זאת להתקרב.. ונכון שדיברנו על זה וכו'.... אבל הרגש!!!... ואז מגיע רגע הפיתוי שיהיה קשה לשני בני הזוג לגבר ולאשה.

ולכן- הנסיון אומר תני לגבר לקבל את ההחלטה להתרחק ולהתעקש על כך... ואת זאת שצריכה ליישם את זה

בפועל. כלומר אם כל התקרבות הכי קטנה שלך הוא לא ייתן לזה לקרות לממש יקפוץ אחורה ואת בלב כבד תיישמי

כי "הוא ביקש" (מלאכותי אך פועל!), זה יכול להביא אתכם למצב הרבה יותר טוב מאשר שלא תתעקשו על כך.

כל זה יישום שמגיע אחרי לימוד והבנה מעמיקה על הקשר הזוגי הטהור הן לפני החתונה בלא נגיעה והן אחרי החתונה עם נגיעה

עד כמה זה מדהים לא ליפול לפני החתונה

ועד כמה זה מקסים לגעת פעם ראשונה בחדר ייחוד.

חוץ מזה, דברי עם זוגות שנפלו ח"ו וכאלה שלא נפלו ב"ה ותבדקי עד כמה מצטערים על זה  אחרי החתונה\שמחים

הכי בעולם הכי החתונה

(שלחי מסר אישי)

ואין מה לעשות צריך להתייחס לזה כהזדמנות לפתח את הקשר הרוחני ללא הפיזי ולחכות למצב המושלם

אחרי שיש אישור על כך בעזרת טבעת מהממת על האצבע.

בהצלחה!!))

ה"בנים עובדים עם שכל ובנות עם רגש" המפורסם לא מחזיק מים!

אמנם יש כיוון כללי כזה, אבל זה משתנה מאוד בין בני אדם, אל תכפיפי 
את המציאות המורכבת והמשתנה לכללים חותכים שאין להם תמיד שחר.

חבר'ה, עם כל הכבוד זה חודשיים, אני חושבת שתהליך הבירור של כל אחד מהם לחוד וביחד בנקודה הזאת הוא המהותי, האמיתי והעיקרי עכשיו, במיוחד כי זה מה שמוצג בהודעה לעיל. כך שממש קשה לי עם כל הלחץ חתונה הזה עכשיו שלכם עליהם. אני רואה בכלל שבאו להתייעץ על נק' אחרות וקיבלו תשובות אחרות לגמריי..מה קורה?!

[ועכשיו, אחרי שערכתי כמה תרגילי נשימות...] 

אני מסכימה עם זה שצריךלהוריד דווקא עכשיו את מינון הפגישות ולרדת לעומקפ של דברים דווקא מתוך המקום של לקחת ספר טוב ששניכם אוהבים ומתחברים וללמוד ממנו (מסילת ישרים למשל).

כן לדבר על הקושי של שמירת נגיעה והגבולות. זה הכרחי. וגם עוזר להבין אחד את השניה ולהתחשב.

שיהיה המון המון ב"הצלחה

מה הלחץ? כולה חודשיים!!!

מהנסיון שלי, אתה לא באמת "מכיר" יותר טוב,

ככל שעוברות הפגישות- זה דיי שטיות.

וחבל סתם למרוח.

ואז להגיע לגיל מבוגר ולהגיד "חבל שלא סגרתי אז..."

לבדוק כל מה שצריך וחשוב ולהחליט.

וזה מעולה שיש בנייכם גם משיכה גופנית,

זה חלק מהעניין לגמרי.

יש ושבוע שבועיים מספיקים בשביל להתחתן. [אצלי שלושה למשל וזה מחזיק ומתחזק במהלך ה 20 שנים האחרונות...]

ויש שגם שלושה חודשים  ויותר לא מספיקים .

נחמד ביחד וטוב ביחד לא תמיד טובים בשביל חתונה.

תמיד צריך לחשוב למה כן להתחתן איתו/ה ולא לחפש שלילה.

בקיצור אז מה עושים?

אז כך הרבה דברים נכתבו כאן נכונים ללמוד תורה יחד זה מקדש וממילא הקשר ייבנה נכון .

לדבר על העניין בינכם ולא להתבשל בו.

נכון שאסור להיכשל אבל אם קורה זה לא אומר שצריך לבטל את הקשר.

יש בינכם משיכה וזה טבעי וגם טוב אם זה יתמסד בחתונה העניין הוא לשמר את המשיכה הזו לאורך שנים.

בסופו של דבר כמו תמיד צריך להתפלל לה' שיעזור ' מלך עוזר' - לאדם במאמציו. 'ומושיע' - חולצו מצרה. 'ומגן' - שלא יכנס לצרה.

כשמשתדלים ומתפללים באמת, ה' עוזר אין מצב אחר.

הסיפור מדגים בבירור , אף על פי שאתם דוסים.

תודה על השיתוף

אם היה לכם כזה קשר טוב למה נפרדתם?

האם אתם מתאימים אחד לשני? האם הוא מסוגל להיות מי שיתאים להיות בעל טוב וכו'?

אם כן , אין למה לחכות. אם יש דברים שצריך ללבן - אז זה הזמן לעשות את זה, בזהירות ובטוב טעם.

ובעיניי הכי חשוב,

והסביבה הלוחצת לכיוון חתונה או לכיוון לימודים (כל אחד ומה שהוא חי בו) לא תשב במקומכם בגן עדן או בגיהנום, ולא תחיה במקומכם את החיים הפשוטים. לא צריך להתחשב בהם בקבלת החלטות בנושא הזה. לעשות מה שנראה לכם ולקב"ה נכון טוב ויעיל.

(לא כתבתם בני כמה אתם, אבל כנראה שזה לא העניין)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם