לגבי שאלתך השנייה- אני בספק עד כמה זה יכול לעבוד..לפחות לא בשלב התחלתי-קונבנציונאלי..

האם זה השלב להזכיר של-א כולם פה בכדי להכיר?

כמו כל שאלה,
אין תשובה גורפת, זה מאוד אישי לכל ניק וניק...
אבל בינינו? אם לא תנסי.. איך תדעי? מקסימום...

אז כנראה שהדבר בנפשך- את יכולה לעקוב קצת אחרי כל מיני טיפוסים פה, רובם נראים חכמים ונבונים ומקסימים ונחמדים, ואם מישהו ימצא חן בעיניך... בהצלחה!

תסתובבי פה מספיק וכמה מהם כבר יגיעו אלייך...

זה שאני חולה עלייך לא ימנע ממני לשלוח את כולם אלייך בפעם הבאה

טרם יישמתי אותה, קצת קשה לי עם מהלך כזה.

אבל מודה ומתוודה שכבר הספקתי "לשים עין" על כמה ביינישים שמסתובבים פה,

כמובן זו רק שימת עין על מילים,דעות אמירות ומחשבות ותו לא- כך שלא התפתחו מקרים מרגשים.

מי יודע??? אולי עוד יקרה משהו אמיתי...

מוזמנת לנסות ולעדכן מה המסקנות (:

(דרך אגב, יש בפורום כמה זוגות שנפגשו ויש גם שזכו להתחתן) 

ולא כולם, ויש כאלו שמתאים להם יותר וכאלו שפחות, אבל בכללי זו נראית לי אופציה אפשרית בהחלט,והשמועה אומרת שבפורום המקביל לנ"ו בכיפה יש כבר ממש לא מעט זוגות.

עריכה: פדחן שכמוני...

הקישור הראשון ב"מדריך" של צאדיקה!...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t110587#1049213

בין אוכלוסיית הבנים פה לאוכלוסיית הבנות, כמו שם.

(אני מניחה שהתכוונת לרמת דוסיות שאולי מונעת הכרויות באינטרנט? אבל הנה, גם מפה כבר יש לא מעט)

אבל האמת כדבריך... (את לא זקוקה לאישור שלי, אני זקוק לו)

האמת היא, ששמעתי על יהודים שבזמנו נכנסו לפורומנו מתוך נחישות

שלא להכיר בו - ובסופו של דבר, עצת ד' היא תקום...

גם אם את\ה לא יוצא\ת עם מישהי\ו מהפורום עצמו - תמיד ישנה אפשרות שהם יכירו לכם מישהו מהחברים שלהם

וזה אפילו יכול להיות מאוד מאוד מוצלח

שלא לדבר על זוגות הפורום

כ-90% מהבנות איתן יצאתי בתקופת ההכרות היו (וחלקן עדיין) גולשות מכאן. עם חלקן זה היה יוזמה שלי, במקרה אחר היא פנתה על תקלה ומשם זה המשיך (אשתי למשל, פנתה אליי בקשר לבעיה במנגנון החיפוש).

האם אפשר להכיר מכאן? כן. ויעידו קרוב ל-20 הזוגות שהכירו כאן או הסתייעו בפורומים וברכיביהם כדי לקדם את הקשר.

האם זה מתאים לכל אחד? לא. צריך אופי מסויים ויכולת "לעבור מסך". יש אנשים מקסימים ביותר שאין להם את זה ושלא יודעים להביע את עצמם דרך המקלדת.

יש פוטנציאל. וחוק דתיים שלובים עוזר לרוב לסנן את מי שלא מתאים או משקר בפרטיו באופן בסיסי...

כתבת על זה פעם בבלוג שלך... יכול להיות?

זה עשוי להיות רלוונטי לכאלה שלא מחזיקים משידוכים דרך פורומים וכיו"ב.

ושאלה עיונית:

מי שמכיר דרך הפורום, צריך לשלם לך דמי שדכנות?... |קיטבג|

זה נהנה וזה לא חסר- פטור

באים אליו בטענות - בגללך צריכים לממן עכשיו חתונה והכל...

אל תפתח את זה בבין הזמנים...

יש על זה תשובה מפורטת של מרן פרמדיק צבאי. עיין שם, אין לי כוח לחפש את זה...

חייבים להזהר מאוד! (גם בנים וגם בנות!) לפני שנפגשים עם מישהו מהפורום ובכל מקרה לא נפגשים לפני שמבררים טוב טוב שהבן אדם (או הבת אדם/טוענת שהיא בת אדם...)אמיתי וכוונותיו תמימות!

ובכל מקרה פגישות ראשונות במקום ציבורי הומה אדם ולא באמצע הלילה בכפר...

חבר'ה,  99.99% מהמקרים הכל בסדר עד שח"ו לא... (וד"ל)

שלא משנ מי זה יהיה תמיד יהיה אפשר לברר עליו... אייאיייאיייי  החוק....

כאילו, ברור שידעתי, כאילו...

צחינא!!

אני מזהירה אותך בזאת!!

שאתה לא תקרא לבעלי מוישה!!!

יחי אדמיננו מורנו ורבנו הרה"ג >משה< לעולם ועד!!!

(הא! היה שווה להתחתן רק כדי לכתוב את המשפט הזה^)

בעברית קוראים לו מוישה!

לא מעניין אותי איך בן יהודה היה קורא לו...

ואפילו אם זה אומר שאקבל שיעורי בית על תאלס ממילטוס! או על הסטואיקנים!

הא! |אידאליסט|

ואם יש את נפשך להגות עיבריס-

זבש"ך

תקרא ליהודי בשם שלו

תכתוב את שמו כפי שהוא עצמו בוחר לעצמו

צחינאל'ה- יש שאלות?

בלי שום טעם או הברה..

ועברית מז'תומרת

קוראים לו מוישה, וזהו. ע"ש מוישה רביינו.

משה זה כינוי. כמו שצחי הוא בד"כ כינוי ליצחק.

אם הם יכתבו משה או מוישה

אחרי זה לך לחפש את השיעורים של ד"ר תול- בנושא איך לנקד במקלדת

שנבין אנחנו איך צריך לקרוא נכון... |פולני|

אבל יש הרבה שלא רוצים..סתם גולשים פה להנאתם..

ולא יפתח סתם שיחות עם כל אחת...(!!)

במיוחד עם כל אחת-מעוניין..

ובהזדמונת זאת הריני להצהיר על עצמי כעל-לא מעוניין.. (אם זה מעניין מתעניינות או משהו )

(לא משהו נגד בנות הפורום ח"ו,פשוט עדיין לא יוצא..)

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.