שאתה מצטער שחתכת, ושבמחשבה שניה נראה לך שיש לזה סיכוי ואתה מעוניין לנסות שוב.

אם ממש קשה לך- אז לעשות אותו דבר דרך מי שהכיר ביניכם, אבל נראה לי עדיף בהרבה בעצמך.

לא בושה לנסות בשנית.

תפוסה או לא ,אפילו אולי כדאי שתתקשר אליה בעצמך : ככה זו הדרך הכי טובה לדעת וגם כך תוכל להסביר את עצמך , אם היא תשאל למה חתכת..

ככה במידה והיא לא תרצה יהיה לה (יחסית) נח להגיד את זה בלי אי נוחות.

וכמובן להיסגר על עצמך לפני זה שאתה באמת מתחרט .. מכיר יותר מידי מקרים שזה נהיה פינג פונג נפרדים חוזרים וכו'.

בהצלחה רבה!

מסכימה עם כל מילה.

שמתחרטים וחוזרים. לפעמים יותר מפעם אחת.

אפשר להודיע שהירהרת ונראה לך בכל זאת שכדאי להמשיך לנסות.

רק תחליט מראש - שאם כן, אז תשמח; ואם לא - סימן שזה מה' ותרד מזה. כדי שלא תסתבך עם זה בראש שלך..

היא הייתה בקשר הדוק עם חברות חילוניות ופחדתי מזה.

עכשיו נראה לי שסתם הגזמתי...

בעצם עדיין חסר אבל התשובה לא השתנתה

תבדוק אם שייך או דרך צד ג או באופן ישיר - זה תלוי ברמת הקשר וכו...

אם שייך תחזרו לבדוק ואם לא אז תחזור לעצמך

שוב כמה פגישות ?

מה רמת הקשר בשאר המישורים?

הייתי בודק בעינא פקיחא ובלי לחץ מה ואם ההשלכות לחים בהמשך הדרך..

יכול להיות שכל החברות תתנדפנה מיד אחרי החתונה כדרכן של חברויות

יכול להיות שהדעות שלה מושפחות מהן דווקא בנושאים שעקרוני לך שתחשוב אחרת

יכול להיות שהן מתורבתות (חילוניות? כן!) ובעלות טאקט שיודעות לתת מרחב ולכבד

מה זה שונה מכל אחד כמעט שיש לו בני דודים כאלה ואחרים?

יש צדדים לכאן ולכאן

קיצור להכיר אותה כמו שצריך ולא להתרגש מכל חריגה מתכנית הגדילה המסורתית

לך זה לא משנה כי כבר חתכת .. והתחרטת

בהצלחה אחי .

כמו ילדים- כשילד מבקש משהו בשביל ילד אחר,לעתים גוערים ב"שליח" מבלי להבין שהוא נשלח ע"י הילד שלא חושב שיצליח לעמוד לבדו באכזבה במקרה של "לא". 

בנוסף- בשבילה, שעצם השיחה איתך לא תהפוך את עולמה (בנות..כן כן..) והיא תצא מקשר שאולי טוב לה..מבין?

גם בגלל שאתה חושב על זה אחרי חצי שנה- שזה אומר משהו משמעותי לגביך,

וגם בגלל שהסיבה- ובכן... למי שלא גדל בסביבה דוסית זה לא נראה כזה מוגזם. הפחד מובן אבל בעייני לפחות זה ממש לא סיבה לחתוך. אם זה הטריד אותך אולי צריך לראות אם ואיך זה משפיע,

אבל זה כעובדה לא אומר משהו לכאן או לכאן (זה דווקא יכול להיות בעל משמעות חיובית..)

ב"ה תתקשר לבחורה תבקש סליחה ותשאל עם היא מעוניינת לחזור!

ודאי שתנסה לתת לזה עוד צ'אנס.

א-ב-ל

אם אתה לא בקשר איתה חשוב שתברר עם מישהו אם היא פנויה כרגע.

אם היא יוצאת עכשיו, ופתאום תתקשר זה יכול מאוד לבלבל אותה, וזה נראה לי לא הוגן.

רק כשתדע שהיא פנויה-אז אתה יכול:

להתקשר אליה בעצמך, להסביר את עצמך

או

לבקש ממישהו (אולי מי ששידך בזמנו?) לשאול אותה אם היא מעונינת לתת צ'אנס נוסף

אני חושבת שזה מבורך, טוב שידעת להודות לעצמך שהקשר הזה דורש בירור נוסף

בהצלחה!

בערוץ שומעים אתניקס!?

"תהיה גבר- תשפיל את עצמך!" (באחד מהמערכונים)

אבל ברצינות, אני חושבת ששווה לנסות,

אם לא תנסה בטוח תפסיד ואם תנסה יש לך סיכויי

להצליח לחדש ת'קשר, למרות שזה קצת מביך...

מצטערת.. הייתי חייבת

התגובה הזאת הייתה מיועדת להודעה אחרת שנעלמה מכאן!

פשוט, עכשיו זה נראה שיש לי משהו כנגד מה שאביונת כתבה..

ה'אדיר' שלי מכוון להוגעה שנמחקה...בעסה. היא הייתה טובה.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.