עבר עריכה על ידי אח.. בתאריך כ"ז תשרי תשע"ב 15:20
נמחק.
אוו'ץ. כמה שהנושא הזה כואב, זה פשוט לא נתפס.
טוב, אז אני קודם אקדים ואומר שאני לא נשוי, עוד לא יצאתי אפילו לא לדייט אחד,
ובכל זאת אני אכתוב כאן את מה ששמעתי מגדולים ממני.
קודם כל הפתרון אמור להיות בכיוון - לבטל ת'ציפיות האלה. ת'דמיונים השקריים.
איך מגיעים לזה אחרי שכל הראש מלא? זו שאלה אחרת, עם מהלך אחר.
יענו - איך רבאק אני אמורה להתלהב בפגישה הראשונה שלי, עם איזה בחור
שאפילו לא מזכיר את...
קצת דומה לשאלה אחרת, על בחורה שהייתה כל הזמן עם בחורים, צחקקה,
הכירה מלא, מה היא עכשיו עושה? איך היא לעזאזל מוחקת הכל...?!
תשובה אחת לשתי השאלות, יסוד אחד גדול מאוד בחיים שלנו.
לפעמים אנחנו מאבדים את "סף הרגש" שלנו. התחלנו עם החבר'ה, קראנו
ספרים, פתחנו פאנטזיות, ראינו ת'סרטים הכי הכי...
יענו - עד עכשיו היינו רגילים לשתות כפית סוכר, פתאום זה עלה לשתיים.
מה קרה? אחד כבר לא מרגש (!) אותנו...
כך זה גם באהבה. היינו וצחקנו עם כל החבר'ה מהשכונה, אז עכשיו ראבק,
אנחנו רוצים שוב את ההתלהבות הראשונית הזו בדייט - בפגישה הראשונה,
את הפרפרים האלה שעשו לנו כ"כ כיף בבטן, אבל....
א-י-ן, זה לא אותו דבר. אוף! אוף! אוף! למה לא הייתי מספיק חכמה אז בשביל להקשיב
לאלה שאמרו לי אל תעשי את הצעדים הלאה, אל תתקרבי לבנים שחנ"ש,
אל תקראי ת'ספרים האלה כי זה יפתח פאנטזיות שקרים, אל תראי ת'סרטים האלה
כי זה יעשה לך ממש "ושרט לנפש", שריטה עמוקה שלא תהיה ניתנת לריפוי.
זה סתם יהרוס אותך. ועכשיו - אנחנו הרוסים. שבורים, ו...
הרגש, נהרס. אז יודעת מה עושים?
יש פה שני מהלכים ---->
קודם כל - כמו בתה, אם רוצים לחזור שכפית אחת תעשה לנו מתוק בפה, אם רוצים לרדת משתיים לאחת - הולכים לקיצוניות השנייה. מעכשיו, אנחנו שותים חצי כפית ביום. בעעע! זה מררר...
כן, בדיוק, זה מר, ועם הזמן זה יהפך לפחות מר, ועוד פחות מר. ואז שוב פחות ופחות, עד שאחרי זמן נגיע למצב שכפית אחת, וואו, זה מתוק. בדיוק ככה גם באהבה, אם הרסנו את הרגש, שחקנו אותו ע"י דיבור, צחוקים וכדו' עם בנים אז עכשיו הולכים לצד השני. לקיצוניות השנייה - עכשיו הגיע הזמן שנלמד את עצמינו, את הרגש שלנו, להתלהב מבן 'פשוט' ולאו דווקא איך חתיך על הורס..
להתלהב משחנ"ש עם בן. איך נעשה את זה? ע"י "התנזרות" מבנים, התרחקות מהם לגמרי עד כמה שאפשר. או במקרה שלך - התרחקות מכל דבר שמזכיר את מה שהיית בו פעם. אני לא מדבר על זה שאין סרטים וכו', זה פשוט. אבל יותר מזה - להפסיק לבחון בנים ברחוב (כמו הרבה בנות), לשמור יותר על העיניים, פחות לדבר עם בנים מהשכונה, ואת כל מה שיש בראש, פשוט להסיח את הדעת מהם. זו, ההליכה הזו לקיצוניות השנייה -
תתן לנו, תבנה לנו ת'רגש מחדש, ובעז"ה, עם הרבה תפילות - נוכל בדייט הראשון שלנו, להרגיש "פרפרים" מתוקים כאלה שילטפו לך ת'בטן מבפנים, בשיא ההתרגשות ובשיא ההנאה. אגב - זה גם ההגיון שעומד מאחורי איסור "נידה". לא לגעת באשה שבועיים שלמים? למה מה קרה?!...
כן, אחרי השבועיים האלה, אתה תתלהב ממנה, ווא ווא איך תתלהב. ככה, למשך כל החיים. לפעמים דווקא ההתנזרות, היא המתיקות הגדולה ביותר.
יש פה עוד מהלך, שאלה מעיינינת שאעלה בפנייך -
אדם חוזר בתשובה. אבל הוא היה אחד מ-ז-ה שהתעסק עם העולם הזה.
דוגמניות בחיים שלו זה היה ממש כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום. עכשיו הוא רוצה לחזור בתשובה, עכשיו הוא רוצה לשבת מול הגמרא,
עכשיו הוא רוצה להתקרב לאבאל'ה.
איך?! איך אפשר למחוק את כל התמונות האלה?! איך זה אפשרי?!...
פעם שאלתי את השאלה הזו, את הרב שלי, הוא ענה לי שאפשר. מה ההגיון שעומד מאחורי זה - שאלתי. הוא לא ענה, אמר שיביא לי מקור שמסביר את זה. בנתיים, לא קבלתי תשובה. לכן שאלתי אחד שחזר בתשובה. אחד דוגמן, משהו צמרת על, יצא לי לדבר איתו שיחה אישית. מה שהוא אמר לי, אני לא אגיד עכשיו, אבל מה שכן אגיד לך - שאפשר. זה אפשרי, לא למחוק את העבר, אבל בהחלט שהוא לא יפריע לעתיד המדהים שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו. אפשרי, אני חותם, וזה גם מאוד הגיוני למה זה אפשרי.
לא משנה למה, העיקר שזה ב-א-מ-ת אפשרי.
(עם הפתרון הראשון, ללכת עד הקיצוניות השנייה)
והכי חשוב, "וטהר ליבנו לעבדך באמת".
עם מלא מלא תפילות, בעז"ה את תעמדי עם מלא רגש של אהבה תחת החופה ו...
טוב, אני משאיר לך ת'דמיון עם צ'ק פתוח. אבאל'ה בעז"ה יפרע לך את הצ'ק.
בתפילה שהחצי השני שלך יגיע בעז"ה מהר, מלא אהבה, מלא התרגשות,
לחיים נצחיים אמיתיים וחסרי דמיונות שקריים.
מקוה שקצת עזרתי. שיהיה בעז"ה בהצלחה לכולנו.
חיים מלאי שמחה ואמונה לכל עם ישראל!
