חוץ מזה שזה לא באמת יעיל

אני ממש רוצה ללכת לבא!

ומה הבעיה שלכם שבנות יהיו בצבא???

את עושה דברים לפי מה שאנחנו חושבים?

מצטערת, זה ממש צרם לי...

והשאלה הנכונה שצריך לשאול היא-

מה הבעיה של ההלכה?

כשזאת תהיה השאלה שלך, אני אשמח לענות...

(מצטערת אם זה נשמע תקיף- זאת לא הכוונה...)

פסקו שאסור, וזהו. וזה גם ברור מאוד למה.

אם בא לך, תשאלי בנות חילוניות שאת מכירה אחרי צבא, איך התייחסו אליהם הבנים בצבא בזמן השירות...

תחזרי אלי אחרי זה.

וזה רק חלק מהבעיה, לא כולה!

ואפילו הרבנות הראשית

והיו רבנים שאמרו שזה יהרג ואל יעבור

(דרך אגב הרב אליהו נעצר על זה שבעקבות החלטת הממשלהלחייה נשים ללכת לצבא הוא זרק רימון לכנסת)

וזה באמת לא יעיל חוץ מזה שבת מן הסתם תחטיא בנים אפילו בלי שהיא תיהיה מודעת לזה

דבר שני דעתנו לא כול כך חשובה כשגדולי הדור פסקו שאסור.

דבר שלישי אני חושב שגם מבחינה הגיונית זה לא טוב.

שלהחזיק מכונת קפה זה הרבה יותר זול מלהחזיק חייל!

שמספיק לספר בדיחה פעם אחת? (:

דברים חשובים צריך לומר הרבה פעמים.

דברים לא חשובים לא צריך לומר אף פעם.

יש באמת הרבה חיילות שעושות הרבה דברים חשובי ומועילים, כמו עתודה, מודיעין, ותצפיתנות (ולא ,אם תהית, מכונת קפה לא יכולה להיות תצפיתנית). אין צורך לזלזל סתם. וגם אם זה בצחוק - \צחוק יש עד גבול מסויים.

אבל כל מה שאמרתי בהחלט לא סותר את זה שעדיין לבת אסור להיות בצבא, על פי פסקי גדולי הדור.

אבל, אם כבר ואין סיכוי שאת לא הולכת לא להיות בצבא ואף אחד לא ישכנע אותך לא להיות  [ואף אחד אני מתכוון גם לגדול דור שיבוא אליך הבייתה וינסה לשכנע אותך לא להתגייס...אני יכול לסדר לך משהו אם את רוצה...] אז כמה דברים:

א. לנסות להתגייס למקום "טוב" יחסית...כלומר, עם כמה שפחות חפיפה עם בנים. נגיד מורה חיילת יכול להיות רעיון דווקא בסדר... או משהו בסגנון.

ב. תעבדי על עצמך טוב רוחנית לפני, בזמן, וגם אחרי הצבא. 

ג. תקבעי לעצמך עקרונות שעליהם את לא עוברת (כגון, לעולם לא לקצר שרוולים רק בשביל שהחיילים יראו וישרקו לי...או לעולם לא להיגרר עם חייל לשיחה סתמית ארוכה.) ואם את רואה שבמקום הנוכחי את לא מסוגלת להשאר ולעמוד על העקרונות שלך, ואת נופלת - אז לא לפחד לבקש העברה.

ד. להראות בפומבי - בעיקר לחיילים הבנים - שאת לא מתכוונת להיגרר לקלות ראש, ושאת מתכוונת לשמור על הערכים שקיבלת בבית. בפעם הראשונה שחייל כלשהו ירצה ללחוץ לך יד (ואני אומר מה שאני אומר עכשיו בהנחה שאת שומרת נגיעה, ואם לא - אז תשמרי...) זה יהיה קשה, אבל תהיי תקיפה ואל תחזירי יד ותאמרי בקול ליד כולם: "מצטערת, תבין, אני לא נוגעת בבנים. זה החינוך שקיבלתי בבית ואני אשמח אם תכבד אותי ואת החינוך שלי. זה לא כדי לפגוע" ודברים בסגנון... אם תגידי את זה בפומבי, יקטנו הסיכויים שזה יקרה לך שוב עם עוד מישהו - וגם אם אותו חייל ראשון נפגע, את יכולה אחרי זה להסביר לו את העניין בשקט, ואני בטוח שבסופו של דבר הוא יעריך אותך יותר מאשר אחת שלא עומדת על העקרונות שלה. מה שהכי חשוב - אם תעשי את זה כבר בשלב לחיצת היד, ואפילו תחזרי על זה כל פעם בסיטואציה דומה של לחיצת יד - לא תצטרכי להגיע למצב שבו את נאלצת להדוף"חיבוק ידידותי" שחייל אחד פתאום רוצה לתת לך... הם פשוט ידעו שיש לך גגבולות ברורים מאוד, ובתכל'ס, כנראה שגם יעריכו אותך על זה בסוף...

ד. תנסי להקציב לעצמך זמן מה ביום - בזמן השירות או בלילה לפני השינה, שבו את לומדת ספר מוסר או אמונה כדי לחזק את עצמך בזמן השירות. חשוב גם ללמוד כל יום כמה הלכות שקשורות לנושא הזה (אינני יודע אם יש ספרי הלכה לצבא לבנות, אבל גם אם תשתמשי בספרים שהוציאו לבנים - וכאלה אני יודע שיש - זה אמור להתאים בחלק מהדברים. במיוחד בחלק של הייחוד...)

ה. תאמיני בעצמך, ותגרמי לכך שכולם יאמינו בך ,יכבדו אותך וילמדו שאת רצינית, וכך תהיה פחות סקנה לנפילה...

ו. תעמדי על קשר רציף ויומיומי עם גורם פוסק הלכה - רב צבאי/רב העיר שלך שאת מתחברת אליו/כל רב שהוא שמקובל עליך - אותו תוכלי בשעת הצורך לשאול שאלות בטלפון, בדחיפות מיידית (חשוב שזה יוכל להיות רב זמין - לרב עובדיה למשל, לא תוכלי להתקשר כל יום... לרב שכונה או רב צבאי, כן...).

זהו...זה הטיפים שלי לך, או לכל אחת אחרת שכבר תעשה צבא - אם כבר, אז לפחות לנסות לשמור על הטיפים האלו...ם מאוד יעזרו (כמובן, כתבתי כל מה שכתבתי בהנחה שאת דתייה ומעוניית לשמור על העקרונות שציינתי. אם את לא, זה כבר סיפור אחר...)

ערב טוב.

(ב.ש) לומד בישיבת שעלבים במקרה? 

יש שירות צבאי שהוא יותר צנוע משירות לאומי.

בתור לוחמות? ממש לא!

אז אני רוצה להיות בצבא לוחמת!

אני רוצה לעזור במדינה

ולא באלי שרות לאומי! ו

לא הבנתי מה הקטע שלכם שבנות לא יהיו לוחמות?!!?

לבנות יש יותר כח סבל מבנים!!!

אני לא מבינה תהיגיון שבזה שבנות לא ילכו לצבא!

כאילו מעיניין של צניעות? או מה?

אם את רוצה לעזור לצבא אל תהיי לוחמת.

להיות פקידה/תצפתנית זה טוב ונראה לי שגם מותר לפי ההלכה.

אבל להיות לוחמת יש כמה סיבות שלא:

קודם כל מצד ההגיון-
א. אישה לא יכולה להלחם כמו גבר. מה לעשות? הגוף שלה בנוי אחרת.

ב. אישה שתהיה עם החיילים הבנים (ואפילו אם זה לא משו קבוע) יכולה להפריע להם גם באימונים גם בקרב במידה שעדיף שתשאר בבית.

חוץ מזה שמצד ההלכה זה אסור.

אני מעריך את הבנות שמתגייסות לקרבי ואת הרצון והמוטיבציה. באמת כל הכבוד!

אבל אני לא יודע איך הייתי מגיב אם הבת שלי הייתה לוחמת... "כוונתך רצויה, אבל מעשייך אינם רצויים"

לבנות קרביות יש הרבה פעמים מפקדים בנים. גם בגדוד קרקל. בגדוד אב''כ של חיל

ההנדסה זה ממש תוהו ובוהו. בנים ובנות משרתים ביחד, מתאמנים יחד. זה לא מצב פשוט.

אי-אפשר לא להיות מושפע. גם בן צריך לעשות הכנה לקראת הגיוס. זה לא פשוט.

ידוע שיותר קל להיות בן דתי בצבא מאשר בת דתייה.

חבל שאני אחפור לך, את הבעיות את בטח מכירה. למה שלא תראי לנו את הדברים מנקודת מבטך? 

אז אולי אבין אותך יותר טוב. 

לא בטוח שהבנתי למה התכוונת כשאמרת שלבנות יש יותר כוח סבל. זה ממש לא נכון.

מעשה שהיה, כך היה:

כמה ימים אחרי הפיגוע בדרך לאילת, גדוד אב''כ יצא למרדף אחרי מבוקש. הבנים רצו קדימה,

הבנות לא עמדו בקצב, הכוח התפצל,הבנים חיכו לבנות - והמחבל ברח!

ובאימונים זה בעייתי עוד יותר! מורידים את רמת הקושי ללוחם כדי שגם בנות יוכלו להשתלב. במצב הזה

אנחנו לא ממצים את הפוטנציאל שלנו.

א. הבת שלי התגייסה .

ב. זה לא פשוט כ"כ להגיד כן על גיוס בנות צריך להכיר היטב מה זה צבא ומה זו חברה שאינה שומרת תורה ולדעת שבחורה שלמדה בתיכון דתי או אולפנה לא מוכנה לזה כלל וכלל.

ג. יש הרבה בעיות הלכתיות בצבא של יחוד ושינה בשטח [ביחוד כלוחמת ...] או שירות ליד חברה לא צנועים בדיבורים ובמעשה וזה פוגע בנפש ואי אפשר להתעלם מכך . גם מי שבא אחרי שהתמלא תורה ואמונה יורד מבחינה רוחנית בצבא אז אם יש חובה [לבנים] אז אין ברירה אבל למה להיכנס לכך כשלא חייבים.

אבל אי אפשר לפסוק הלכה כוללנית בנושא הזה כל מקרה לגופו וכל תפקיד לגופו.

כקצין במילואים אני חושב שהצבא היום לא יכול ואין לו אפשרות לתת לבנות דתיות את המסגרת המתאימה כלוחמת.

גם בשירות לאומי צריך לעשות שאלת רב לפני שאת מתנדבת למקום מסויים שיכול להחשב בעייתי...יכול להיות שהרב שלך באמת יגיד לך לא ללכת לשרת במקום שנקרא אצלך :"בעייתי בצניעות יותר מאשר בשירות צבאי מסויים"...

ה"תהילה" מבלבל אתכם?

הנחתי שאת(ה) בת...למה? לא יודע בדיוק...לא בגלל התהילה, זה בטוח... לא יודע, משהו אמר לי משום מה שזה בת...

אז סליחה

אבל אפשר בעצם גם להגיד שההודעה שלי לא מדברת ספיצפית אליך, אלא אני מדבר דרכך אל כל הבנות, ככה שזה לא באמת משנה...

ערב טוב.

והטיעון של בנות לא מועילות הוא גרוע. 

כולם מועילים, ג'ובניקים, גו'בניקיות, באותה מידה. בנות במודיעין יכולות להועיל לפעמים יותר מבנים...אאל"ט יש יחידה מיוחדת רק לנשים, בגלל דפוס מחשבה מסוים.

לוחמת בפירוש מועילה פחות מלוחם, אבל עדיין זו תרומה עצומה. 

שרשור מפוצץ ע"ז.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t365177#4431533 

מכל הסיבות שהוזכרו בשני השרשורים.

כי כשיש לוחמת ביחד עם לוחמיםן היא מפריעה לכל הלוחמים

גם אם היא לוחמת חבל"ז היא מזיקה כי מפריעה ללוחמים

אוקי, את צודקת. אני די בטוחה שהנושא הזה צורם לכל אחת. שבאיזשהו מקום האישה חושבת למה האיסור הזה דווקא עלינו?ואיך?ומה נראה להם?ובמה אנחנו כ"כ שונות?ואיפה יש את הגבולות?ודי, זה כבר נמאס(!), ולמה שההלכה לא תכיר בכוחה של האישה?

אני די בטוחה שלכל אישה עברה בראש לפחות שאלה אחת מהן, אם לא כמה.

ואת יודעת מה, אני מאוד בעד גיוס נשים. (כן, כן, תתפלאי..) אני מאוד מעודדת, ואפילו אני כנראה לא יצהיר.

אבל מה שמאוד הפריע לי בדבריך זה הגיוס שלך לקרבי. ללחימה.

אין לי מושג בת כמה את, ועד כמה את בתוך זה, אבל סתכלי סבביך, תשאלי כל לוחם, והוא יגיד לך שנשים בהחלט יכולות לתרום, אבל לא בלחימה.

אישה יכולה להיות- מדסניק"ת, מדריכת אב"כ(בזרוע היבשה\בפיקוד העורף),מדריכת חי"ר, מדריכת חיל ההנדסה, מדריכת חיל התקשוב, מדריכת חיל חימוש, מדריכת חיל לוגיסטיקה, מדריכת חיל שיריון, מוד"ש,מדריכת נ"מ, מדריכת תותחנים ומורן, מורה חיילת בקהילה ובקליטת עלייה, מפענחת תצ"א, מכי"ת טירונים, משקי"ת ביטחון מידע, רכזת כוח אדם, ועוד ועוד... עוד כ"כ הרבה! היא יכולה להצליח ולפרוח בכל התפקידים.

כל עוד זה תחת הכותרת "גובניק".

אז נכון, הרצון שלך לתרום למדינה גדול, וזה מצויין! אבל גם כשתורמים צריך לקחת את הכל יחסי. ואישה בקרבי עד כמה שנשתדל להיות פמיניסטים, לא תצליח.

מה עוד, שאני שמעתי על מישהי דתיה שהתגייסה לקרקל ופשוט לא עמדה בזה (מביחנה דתית).

כל אחת יכולה להגיד "אני חזקה", "אין מצב שאני אפול" ו-"גם לי יש גבולות וגדרים". אבל כשאת מגיעה לזה. את כבר לא יכולה לצאת. כשאת כבר ישנה באוהל עם גברים, את לא תזכרי שאמרת את כל המשפטים הנ"ל.

ומצד שני, אני יודעת על בחורה דתייה שדווקא כן החזיקה מעמד בקרקל.

נכון, יש ויש.

אבל הסיכוי הוא מאוד קטן. כמעט אפסי.

וככה דבר אחרון לסיום...תעשי טובה לעצמך, ותתגיסי דרך מדרשה\אלומה ולא דרך "כלל צהלי".

דרך מקום שאם ויקרה משהו, ולא תסדרי מבחינה דתית, הם תמיד היו שם בשבילך. וידאגו לך לכל הצרכים שהחיילת הדתייה צריכה.

תאמיני בעצמך שאת כן מספיק חזקה כדי להתגייס, אבל לג'וב. (ותאמיני לי שגם בג'וב צריך הרבה מאוד כוחות).

ובסופו של דבר, אני בטוחה שתהיי מרוצה.

שיהיה באמת המון בהצלחה.

אני בטוחה שבסופו של דבר, תמצאי את מקום התרימה שלך, ובעז"ה תהיי גם מרוצה.

שיהיה לך לילה טוב צדיקה!

חוץ מההגדרה ג'וב, כי לא כל מה שלא קרבי הוא ג'וב.

גם לא כל מה שפירטת מתאים.

מד''סניקית (מדריכת ספורט) זה אולי התפקיד הכי פחות צנוע שיש.

מודיעין שדה (או כיום "חיל איסוף קרבי") זה קרבי לכל דבר.

מצטער אם יצאה לי תגובה קטנונית. זה פשוט צרם לי.

רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם. 

כל הדברים הנ"ל הם ג'וב.

אתה צודק, מד"סניקית זה תפקיד מאוד לא צנוע. מאוד מורכב, ובכלל לא פשוט.

אבל אני לא באה עכשיו להסתכל מהבחינה המנטלית שבזה, אלא מהבחינה הפיזית.

אישה, פיזית לא תוכל לעמוד בלחימה. לא תצליח לתפקד בשטח.

אישה תצליח הרבה יותר בתור מד"סניקית מאשר בתור לוחמת. אישה לא תעמוד פיזית בליחמה.

ולכן, היא יכולה להצליח ולפרוח בתור מד"סניקית.

מאיפה הבאת את זה שמוד"ש זה קרבי לכל דבר?

תפקידו העיקרי של לוחם זה לחימה.  כניסה לשטח האויב.

ג'ובניקים בדר"כ לא נכנסים לשטח...

ההגדרה המדויקת למוד"ש: הדרכת לוחמי מודיעין בשלבי אימון מתקדמים בתחומי תצפית וסיור, אמצעי איסוף ואיכון, קשר, מודיעין ותודעת אויב ושאר מקצועות מסווגים יותר.

היא נכנסת לשטח?לא. היא נלחמת?גם לא.

היא מדריכה. היא מדריכה את הלוחמים. אבל בשום פנים ואופן לא נכנסת.

אני לא באה ישר לפסול את דבריך, נכון יש בזה מין ההגיון. וברור שמוד"ש יותר קורבה ללחימה מאשר אחת שהיא צלמת צבאית.

אבל היא בכל זאת לא עושה את תפקידם של הלוחמים. בסופו של דבר, כשנצטרך להיכנס לעזה\לבנון או כל דבר אפשרי אחר, מי שהיכנסו היו לוחמי גבעתי, לוחמי גולני, לוחמי הנח"ל ועוד.. ולא אותה מוד"ש...

ג'וב זו הגדרה מעורפלת, לא אתעכב עליה.

בחיל האיסוף הקרבי משולבות גם בנות, ולא רק בתפקידי הדרכה. פעילות בשטח. הבנות שם מוכשרות יחד עם הבנים ללחימה באותו מסלול.

כך ביום-יום. בשעת מלחמה זה בטח אחרת.

כשאומרים ג'וב מתכוונים לזה שהחייל עושה יומיות. חייל לא קרבי שלא עושה יומיות נקרא יותר תומכ"ל. אך הוא עדיין לא קרבי, ולכן אפשר עוד לשיים אותו תחת הכותרת ג'וב.

בקשר לחיל האס"ק. אותן בנות(לוחמות איסוף ומודיעין שדה) שפעילות בשטח ומוכשרות יחד עם הבנים ללחימה הן לוחמות לכל דבר. הן לא נקראות ג'וב (או תומכ"ל בשבילך...) אלא לוחמות. והן כן יצאו בשעת מלחמה לשטח (בניגוד לאותה מוד"ש).

ולכן, בטח שמוד"ש הינו תפקיד ג'ובניק.

אתה די סותר את עצמך... בהתחלה אמרת שמודיעין שדה זה קרבי לכל דבר. עכשיו את אומר שמשולבת גם בנות לוחמות וגם גוב'(הדרכה)...

בסידור של הרב מאיר כהן [יראת ה'] כמו שיש לי..

כתוב על זה משו אאל"ט באחד המקומות...

אני יראה לך בהזדמנות אם תרצי...

כן כן מה ששמעתם בין שורות קורס הטייס יש נערה דתייה . אז בבקשה אל תפסלו את האופציה של נשים דתיות בצבא כי עובדה שאפשר לשרת בצבא לא שירות שטחי וחסר מטרה אלא שירות משמעותי ומשפיע וגם לשמור על הצניעות והזהות הדתית.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/122/640.html -קישורים לכתבה

http://www.kipa.co.il/now/46553.html

נכון, זה לא שאי-אפשר במאה אחוז. אבל הסיטואציות וההשפעה הן נורא חזקות.

אבל זה בעייתי, טיס, לא? גיבוש ומאמץ פיזי עם בנים?

עוד חודשיים בע''ה אם לא יהיו שיבושים היא תיהיה טייסת  לכל דבר

90% בגיבושים זה מוטיבציה+כוח רצון

אאא כן שכחתי לציין שבנוסף לאישה הדתייה ישנם עוד 4 בנות חילוניות שיעברו את הקורס בע''ה

זה שנשים יכולות להיות חיילות זה נכון. אני פשוט לא חושב שכל מסגרת מתאימה.

אבל החלק הפיזי והפסיכולוגי שבו מנפים הרבה מאוד מהמועמדים לטייס היא כבר עברה

לשאול רב,אני לא מכיר היתר כללי אלא צריך ללכת לשאול רב ואם יש סיבות מיוחדות או רוצים הוא יענה לכן אם מותר או אסור.

אך שוב לכתחילה אני לא מכיר שום היתר גורף.. וצריך ללכת לשאול רב.

בס"ד

על מכונת קפה\  1 קפה, 2 סוכר- לא מצחיקה.

די! חפרתם!צחקתם?! אחלה, אפשר להספיק? כי לא רק שהיא לא מצחיקה, אתם חוזרים עליה עשרות פעם, שאפילו החיוך המנומס של "אתם דפוקים"- כבר לא מצליח לעלות לי על הפרצוף.

ובאשר לשאלתך, פותחת השרשור

אני בת, ויש לי חברות שאני יודעת בוודאות שהן ילכו לצבא ולא לשירות לאומי, והן דתיות, ולומדות באולפנא, והולכות עם חציאות ארוכות. - אין לי בעיה איתן, ואני אוהבת אותן כמו שהן. לרצות להיות בצבא זה לא דבר רע, את רוצה לעזור ולהועיל לעמ"י.

ואני אענה לך למה אני לא הולכת לצבא- לא מתאים לי 3 שנים. 3 שנים, זה לישון בשטח, זה לא לראות את הבית המון זמן, זה מגעיל אותי, אני שונאת את הצבע של המדים, וחיילים בכללי מרגיזים אותי (פעם אחרונה שנפגשתי עם חייל הוא דחף אותי- זאת לא הייתה חוויה שמחה במיוחד ולא זכורה לי כנחמדה )

אני יכולה לתרום במקומות אחרים- במשך שנה, אני לא חייבת להיות 3 שנים.

אני מפחדת על אחים שלי. הם מדברים בשולחן שבת על כל מיני יחידות, ואני צוחקת עליהם שהם חיים בסרט. - אבל ת'אמת, אני מפחדת.

אני יודעת שאם לא יהיה צבא, ואם לא ילכו אליו אנשים, לא יהיה מי שישמור עלי, ומדינת ישראל תראה כמו שואה מספר 2, ואולי יותר גרוע.

אבל אם יש לי אפשרות לתרום בצורה אחרת, זה מה שאני אעשה, בעז"ה.

יש נשים שאפילו לתרום בשירות לאומי לא עושות- ואני לא באה להתלונן עליהן, בשום פנים ואופן.

יש גברים שבוחרים לעשות שנת שירות, כמו שירות לאומי, לפני הצבא, ויש כאלה שהולכים לישיבה, ויש כאלה שטסים לכל מיני מדינות, לאיזה טיול בחו"ל, ויש כאלה שמשתמטים לגמרי.

יש נשים שבוחרות ללכת למדרשה, ואז לצבא, או ללכת לעשות טיול בחו"ל לפני,  או לעשות שירות לאומי בכלל, ויש כאלה שלא עושות כלום.

אנחנו בעולם של בחירה.

את יכולה לבחור מה שאת רוצה לעשות.

כיום, יש יחידות בצה"ל שמיועדות לבנות בלבד, מודעין וכאלה. צה"ל מודע היטב לבנות שרוצות להתגייס אבל יש להן את הבעיה ההלכתית. כיום, יש לך כ"כ הרבה אפשרויות.

אם את מאמינה שתצליחי להחזיק שם מעמד, אז אולי באמת תלכי.אבל אני לא רב, ולא פוסקת הלכה, ואני גם לא את. את זאת שבסופו של דבר תחליטי.

ואגב, שובניזים, זאת מחלה נוראית, תטפלו בה.

לבנות, כזכורני, השירות הוא לא שלוש שנים אלא שנתיים (וכן, זה משמעותי...) - לכ-ל הבנות אם אינני טועה (אלא אם כן מישהי בתפקיד מיוחד שדורש שלוש שנים או יותר, נגיד עתודה וכו'...)

זה מה שאני זוכר.

ערב טוב.

ולנשים, יהיה אסור גם אחרי שהצבא יהיה מתוקן.

בסופו של דבר הצבא הוא זה ששומר עלינו מפיגועים.

בלעדי הצבא לא היתה מדינה יהודית.(וזה שהצבא עושה לפעמים דברים לא טובים זה לא אומר שאסור ללכת אליו)

פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. (חוץ כמובן מילוי עריות, עבודה זרה - והשלישי הוא קצת בעייתי כי זה שפיכות דמים וזה מה שאתה הולך לעשות, אבל כמובן שזה לא הכוונה...אז לא נראה לי שבצבא יחייבו אותך או שתצטרך לעבור על אחת משלוש עברות אלו (חוץ כמובן, משפיכות דמים, אבל זה הרי מטרת הצבא והבא להורגך השכם להורגו...).

אז משתמטים כמוך - ואני אומר את זה בהנחה שאתה גם מקיים את מה שאתה אומר - שלא מקיימים את "לעזרת ישראל מיד צר" - כדאי שיחשבו טוב טוב שוב על כל התירוצים שלהם. ללמוד תורה אפשר, אבל צריך גם לעשות צבא. יש המון מסלולים, דרכים, ואפילו אפשר לקצר את השירות למינימום הנדרש (הסדר מרכז) כדי "לא לבטל תורה ולא ליפול בצבא" - אבל לפחות את זה לעשות.

המדינה שלנו בכללותה לא מתוקנת - אז אולי תאסור גם ללכת ברחוב? תאסור לעבוד עם חילונים שמא הם ישפיעו עליך?

לאן נגיע ככה?

(ואגב, זה לא אומר שאני מדבר איתך - מעל גבי הפורום זה שונה, אבל בבקשה אל תפנה אליי בפרטי, תודה).

"נהלי פתיחה באש" שמעת?

זה בדיוק שפיכות דמים.

ומה הקשר בין זה שהמדינה מקולקלת ל"לא ללכת ברחוב"?

או שזה שוב שהממלכתים מחליטים שהרחוב שייך למדינה?

שהם כנגד

ע"ז-הגויים שבצבא

שפיכות דמים-טוהר הנשק

גילוי עריות-נשים בצבא

וזה בקצרה מי שרוצה להאריך מושמן לקרוא את הספר "קומי אורי" של הרב יצחק גינזבורג

בס"ד

חזק..

ע"ז - אי פעם דרוזי כלשהו בצבא הכריח אותך להשתחוות לפסל שהוא עובד? אי פעם איזה נוצרי שאולי יש בצבא אמר לך : "אם אתה לא מצטלב יחד איתי ליד האיקונין אני צולב אותך ליד ישו"? יש גויים בכל מקום, וזה בכלל לא קשור. א-ת-ה, עובר בזה על עבודה זרה? לא.

שפיכות דמים - לעוות את המושג זה גם נחמד, אבל גובל בסכלות כמו שכתבתי בכותרת - אי פעם מפקד כלשהו הורה לך להרוג (כן, להרוג זה שפיכות דמים) מישהו שאין צורך להרגו? אי פעם מפקד בצבא אמר לך - "המתנחל הזה לא נראה לי, רסס אותו באר.פי.ג'י"? כי גם אם ונגיד ה"נהלי פתיחה באש" לא מספיק לטעמך - זה עדיין לא אומר שאתה שופך דמים. אחרת גדולי ישראל שלא כמוך כן שירתו בצבא, הם שופכי דמים. ולא, הם לא.

עריות - סליחה שזה הולך להיות קצת חריף - אבל אי פעם איזה מד"סית בצבא הכריחה אותך לגעת בה? הכריחה אותך ל"גלות איתה עריות" במובן הכי חריף של המילה (...בכל זאת אתר דתי)? הכריחה אותך להסתכל עליה בעיניים וליהנות מהראייה (כן, גם אם אתה מוכרח להסתכל על בת, זה לא אומר שאתה עובר על גילוי עריות - כי יש להסתכל, ויש להסתכל על מנת ליהנות). ובכלל - נכון שבכללי יש בעיתיות בתחום הזה בצבא, את זה כל אחד יכול לדעת - אבל יש מסגרות שונות - לדוגמא, מחלקת בייניש, בה התנאים הרבה יותר טובים בתחום הזה ובכלל, או הנחל החרדי, או אפילו אם גם זה לא מתאים לך, לך תהיה ג'ובניק ברבנות - הג'וב הכי טוב למי שרוצה לברוח מרוב הבעיות הללו. ויש עוד אלף ואחד תפקידים שאתה יכול לעשות וגם לשמור על עצמך, לדעת שמה שאתה עושה חשוב, וחובה, ולכן להישמר אתה תישמר, אבל תהיה בפנים. משל כלשהו בקשר לזה שעלה לי כרגע בראש הוא אדם שלא מוכן שידקרו אותו עם מחט לצורך רפואי כזה או אחר, כדי לרפא אותו מהמחלה שלו - רק בגלל שהוא פוחד מהכאב של הדקירה או מהמראה של המחט. אידיוט, הם רוצים לעזור לך וזה מה שמעניין אותך עכשיו? תבקש שיכניסו את המחט בעדינות, אל תסתכל, תחשוב על דברים אחרים - אבל תעשה את זה, זה לטובתך.

והצבא, כן, זה גם לטובתך שלך...אלא אם כן אתה גר בניו-יורק ואז זה לא, אבל מסתמא אני מניח שאתה כן גר פה בארץ. אז קצת להיות בשכל ולהבין שיש מישהו מלבד ה' (או ליתר דיוק, שליחו של ה') ששומר עליך כאן - קצת מזה לא יזיק לך (רמז, מתחיל ב-צ...).

כפיות טובה זה הדבר הכי נורא כאן.

ערב טוב לכל כפויי הטובה, ועוד יותר לכל אלו שלא.

זה כולל את הכל אבל זה לא לגמרי הקליפה הטמאה אבל זה עדיין לא בסדר

ולא הצבא לא לטובתי

ודרך אגב כן שמעתי כמה סיפורים על בנות בצבא שהפילו בנים בכוונה ואני לא יפרט כאן

וכשמפקד אומר לעשות דבר שמזיק שיכול לגרום ישרות לבהרב של יהודים זה גם בעיה

ושמוליק אם היית מואיל בטובך לעבור על הספר היית יודע את זה גם

אתה יכול לבוא בדרך קיצור

תזכיר לי איפה אתה גר? בארץ ישראל? כי אם כן (ואני ממש חושש שכן) - אז כן, הצבא כן לטובתך. אפילו השב"כ לטובתך. זה שאתה לא יודע כמעט פיפס מפעולותיו, זה לא אומר שהוא לא לטובתך, זה לא אומר שזה השליח שה' נתן לו את הכוח להגן על עם ישראל ועל ארץ ישראל, וזה לא אומר שמותר לך להיות כפוי טובה.

צריך להיות לך הוכחות חזקות במיוחד שהצבא הוא לא לטובתך. וכשאני אומר לטובתך אני מתכוון לטובת היהודים (בהנחה שאתה לא נוצרי או מוסלמי) - כי ג ונגיד שהצבא מפנה אותך מידי פעם מהבית שלך מגבעת 341 (סתם זרקתי, ולא התכוונתי ספציפית אליך אלא בכללי) זה עדיין לא אומר שרוב עיסוקו הוא לא למען ביטחון ישראל. כי הוא כן. 

ואתה כפוי טובה.

ולהגיב אני לא יוכל להגיב בשבועות הקרובים כנראה כי אני זז בקרוב לישיבה.

(ואגב, בנוגע לבנות - שוב, אמרתי לך, אם אתה רוצה לא ליפול וחזק בזה, אתה תצליח. הרי גם ברחוב בת יכולה לנסות בכוח להכשיל אותך. זה אומר שלא תלך ברחוב? הרי גם בחנות מכולת בישוב שלך בת יכולה לנסות בכוח להפיל אותך - זה אומר שלא תלך למכולת? ושם עוד יש אפילו היתר לא ללכת כי זה לא הכי נצרך - אבל לצבא חייבים ללכת למרות הסיכנוים האלו. כשאומרים שפיקוח נפש לא גדוחה גילוי עריות,מתכוונים שאם מישהו עומד לך עם אקדח על הצוואר ואומר לך שאם לא תזנה עם אחותך/אשת איש/נידה - הוא רוצח אותך. זה פיקוח נפש לא דוחה גילוי עריות. ואף חיילת או מפקדת לא תהרוג אותך אם לא תזנה איתה. אז די להשתמש בטיעונים קלושים כדי להצדיק את הסיכלות ואת האי מוכנות שלך להודות באמת שבלעדי הצבא לא היית כאן.)

א.אין טעם לדבר על נושאים כאלה עם תלמידי הרב גינזבורג.

ב. בשבילכם הרב גינזבורג הוא אלוהים.

ג. לטעמכם, כל גדול דור ורב עצום שכן תומך בצבא, מטעמים מובנים בהחלט - הוא אידיוט, שלא יודע שום דבר מהחיים שלו.

ד. אתם כפויי טובה באופן מזוויע לדבר היחידי שבזכותו אתם עדיין קיימים פה בארץ (מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, 500 מיליון ערבים מסביבנו ואנחנו עדיין כאן, מלחמת שלום הגליל, עשרות ומאות ואולי גם אלפי פיגועים שמסוכלים מידי שנה בשנה על ידי "הצבא הטמא" - שבלעדיו כאמור, לא הייתם כאן - ועוד כהנה וכהנה - זכות הקיום שלכם פה היא בגלל ה' אבל גם בגלל צה"ל, מפקדיו, לוחמיו, ג'ובניקיו, מפתחי אמצעי הלחימה שבלעדיהם לא היינו בצבא הטוב ביותר בעולם, התצפיתניות, הקשרים, הטייסים, השיריונרים, המילואימניקים, הצנחנים, וכל שאר המרכיבים שמרכיבים את הצבא - בזכות כל זה אתה עדיין מסוגל לכתוב את הדברים הכפויי טובה שלך כאן בפורום בארץ ישראל).

ה. אתם בדיוק כמו "נטורי קרטא", רק תחת איצטלנה של "אהבת א"י " - מאוד קל לאהוב את א"י כשזה לא כרוך בלהודות שבגלל "צבא טמא" אתה עדיין מסוגל לאהוב אותה מבפנים, ולא מהגולה.

ו. עם דיבור כזה, באמת שאני לא רוצה אדם כמוך בצבא. אדם כמוך מצווה עליו להשתמט. הרווחת. ברכותיי.

ערב טוב לכל אוהבי ארץ ישראל.

אני ממש לא.

וזה שאני מסוגל לכתוב בפורום זה באמת בעיה,

הייתי צריך להלחם עכשיו בערבים, אבל הצבא לא נותן.

די"מ ושמוליק פיין.

אצלך בכלל לא צריך להסביר למה אין להתווכח איתך.

"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" - זה מה שאתה רוצה, וזה מה שלא מקובל גם על ההלכה שאומרת "דינא דמלכותא דינא" כי היא מבינה שבלי חוק  ואפילו חוק חילוני - תיווצר בכל מדינה שהיא בעולם אנרכיה. לכן אפילו אם אתה גר ברוסיה/קנדה או כל מדינה בעולם - החוק שם תופס לגביך בדיוק כמו כל אחד אחר (בתנאי שהם לא מבקשים ממך לאכול חזיר או משהו)  - ואם תגיד, בזה שהם אוסרים עלי להילחם עם ערבים הם רוצים שאני אעשה עברה ולכן אני לא מקשיב להם - זה לא נכון וזה טיפשות, כי המלחמה היא תפקידם של זרועות הביטחון שלמרות כל מה שאתה חושב עליהם עושים עבודת קודש, ואתה לא יודע אפילו מילימטר ממה שהם באמת עושים (לדוגמא, השב"כ  - שאתה כל כך שונא בגלל המחלקה היהודית - עוצר את רוב הפיגועים לפני שהם אפילו מתחילים להכנס למישור המעשי - את זה אין סיכוי אי פעם שתדע מה הנתונים המדוייקים של זה! אלא אם כן אתה סוכן שב"F שמושתל כאן בפורום. בעצם, גם אז לא, כי זה עדיין סודי המספרים והנתונים המדויקים. כנ"ל לגבי צה"ל, מעצר מבוקשים, לחימה בשטח האויב, מלחמות שניצחנו רק בעזרת יכולתו של צה"ל, מלחמת ששת הימים שניצחנו רק הודות לחיל האוויר המסור שלנו, ועד כהנה וכהנה.).

אז כן, יש חוק, ויש מי שדואג להגנת המדינה, ולכן לא כל אחד יכול להחליט שהוא "עושה סדר בעצמו, על פי ראות עיניו שקובעות שזוהי ההלכה וההלכה לצידי" - כי אז, כאמור, תהיה אנרכיה במדינה.

אם היית מדבר איתי על רוסיה של פרעות סופות בנגב, כשהרוסים וכוחות הביטחון שלהם באמת לא עשו כלום בנוגע לזה ולא עצרו (ותלו את האשמה בכל מיני גורמים אחרים) - אז באמת על היהודי לקום ולעמוד על נפשו. אבל לא המצב כאן, ממש לא, למרות כל מה שאתה חושב ותכתוב לי ברגע שתראה את המכתב הזה (אגב, אני כנראה לא אוכל עוד להגיב למשך תקופה ארוכה כי אני זז לישיבה). צה"ל כ-ן מגן עלינו. השב"כ כ-ן מונע פיגועים, ואפילו המשטרה משתדלת לבצע את מחויבותה בנוגע למיגור הפשע האזרחי. לפגוע בערבי בעצמך כי אתה חושב שצה"ל לא עושה את תפקידו, זה בדיוק כמו להרוג גנב עלוב שפרץ אליך לבית, כשברור לך שלהרוג אותך אין לו שום סיכוי, ואין פה שום חשש של סכנת נפשות (כגון, שאתה שרירן ומתעמל, והגנב שוקל בקושי 20 קילו, אין עליו שום כלי נשק, ואין סיכוי שיוכל לפגוע בך רציני) - אסור לך לעשות את זה. תפקידה של המשטרה הוא לטפל בפושעים, ותפקידם של צה"ל, השב"כ והיחידות המיוחדות, לטפל במחבלים ובמפגעים - למרות כל מה שאתה חושב.

השב"כ נלחם במחבלים. והמלחמה שלנו היא בערבים.

הרי אם אני גר בניו יורק אז אנינ חי בזכות צבא ארה"ב ולכן אסור לי לדבר עלייהם

נכון הצבא מועיל רק בגדול מדברים גדולים כמו האיום האירני

אך ברמה היומיומית יותר מזיק מאשר עוזר

וכן ברמה היומיומית אנחנו יוכלים להגן על עצמנו

אם ברמה היומיומית אתה יכול להגן על עצמך

אז מעניין איך היית מסתדר יומיום ללא צבא

בטוחה שנפלא <צ>

אם תרצה ואם לא הצבא מגן עליך תתמודד

גבר

ראיתי איך לפני קום המדינה היהודים כאן התמודדו יפה מאוד בשמירה על עצמם

בלי צבא אין לנו מדינה

אגב אתה מוזמן להתנחל באיזה כפר ערבי ולבדוק -_-

חוסר צניעות!!!!!!!!!!!!!

שנובע מהגישה הקומנסטית של האדם בשביל המדינה ולא להפך.

שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך"

(נשיא המעצמה הקומוניסטית המפורסם, ג'ון פיצג'רלד קנדי)

וביחס לשאלת השרשור, יש לי דעה ממש חבל"ז:

הרבנות הראשית פסקה שהדבר אסור. זהו.

יש בעיות כמובן. אבל אני בעד.

כמו מורה חיילת , ומודעין ועוד

רקע: יוני נתניהו מגוייס למילואים, בימים שלקראת מלחמת ששת הימים. הנה קטע מתוך מכתב שכתב לחברה שלו באותה העת...

"... כשחזרנו הכינו כמה בחורים קפה, וכשהתכוננו לשכב לישון

שמענו נגינה מן המגרש הקרוב - להקת פיקוד-המרכז.

מה אספר לך?

כיון שנמצאו שתי בנות בלהקה פרצו שריקות וצעקות,

כאילו ערכה שם הופעה להקת... [אני לא חש בנוח לציין את הכתוב, מחילה].

כשלובשים מדים, כולם חיילים.

כמעט כולם נשואים ומהם אבות,

אבל למרות הכל - חיילים".

(עמ' 140)

כשקראתי את הספר היום נזכרתי בשרשור, אז אני מביא אותו לכאן.

נ.ב.

בלי קשר, ספר מומלץ. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...