עניין של כסף.... (או: לחיות בבית על חשבון מי?)אילה שלוחה

הקב"ה זיכה אותי להגיע לרגע זה, שאני כבר ממש בשלבי סיום של התואר, ובמקביל חיפוש עבודה קבועה (ז"א עבודה במה שלמדתי לתואר, לא סתם "עבודות סטודנטים" וכו'.)

 

לפני שהתחלתי לעבוד חשבתי שאולי אני אתחיל לפרנס את עצמי ולא להיות תלויה בהורים.

כיוון שאני גרה בבית חלק גדול מהדברים לא רלוונטי. למשל: אני לא אשלם להורים שלי שכירות, חשמל, מים. אין שום סיבה שאבשל לעצמי אוכל נפרד מזה של בני הבית וכו'.

חשבתי שאולי אממן לעצמי דברים שהם רק שלי. למשל: נסיעות, בגדים, תכשיטים...

דיברתי על זה עם אמא שלי והיא אמרה (ובצדק) שזה קצת טיפשי. הרי גם ככה אין לי כסף מספיק אפילו לחתונה ושכר דירה לכמה חודשים, ובכל מקרה ההורים שלי יעזרו לי אם וכאשר אתחתן בע"ה. כך שהכסף יוצא מאותו כיס בדיוק...

 

 

 

ההחלטה שלי (לבינתיים) היא להמשיך לחיות על חשבון ההורים, ומדי פעם כשמתחשק לי משהו "מעבר" (עוד חולצה למרות שלא חסר לי, תכשיט וכו') אני קונה על חשבוני. לדעתי יש לזה חשיבות גם בכיוון של מוטיבציה לעבוד ולהרוויח - אני מרגישה שהעבודה נותנת לי משהו.

 

אני מתנהלת כך כבר כשנה, ועדיין חסר לי משהו - ההרגשה של "כמה להוציא". ברור  שהמטרה היא לחסוך לחתונה (ובאמת אני לא מוציאה הרבה) , אבל בהתלבטות ספציפית מול בגד מסויים (למשל...) ממש קשה לי להחליט...

 

 

 

מה דעתכם?

 

 

מה המטרה?הרש

אם המטרה היא להרגיש שהכסף שווה וגם לחסוך - אז תעשי לך הגבלה, סכום מסויים שצריך להכנס לבנק כל חודש.

ואז מגיע השלב שמרגישים כמה הוצאות יש לנו וכמה הכנסות.

 

ואם לא עוזר, אז להעביר סכום קבוע כל חודש לחיסכון, בלי יכולת שאיבה ממנו. במצב כזה באמת מתחילים לחשוב על כל שקל. (וגם זה עוזר לשמור עליו, ולחסוך, חוץ מהריבית...)

 

 

אבל, באמת, השאלה היא מה המטרה...

בדיוק הפוך...אילה שלוחה

אני מ-מ-ש לא מוציאה כסף.

 

 

בת כמה את?גברת כבר

אני מבינה לפי סיום התואר שלפחות 22-3, נכון?

 

לדעתי, שני דברים:

1- יש עניין בעיני לעבור לעצמאות באיזה שהוא שלב. גם אם אח"כ הכסף יוצא מאותו כיס. בעיני יש שלב (ושלב החתונה לא שונה ממנו בהרבה) שבו מה שמקבלים מההורים הוא מתנה ולא חובה. מה שהם יתנו כדי לממן את החתונה שלי או את הבית שלי- אני אודה להם מאוד. אבל אני רואה את עצמי כאחראית לזה.

והאחריות הזאת היא עניין של בניה, של עצמאות כבר מעכשיו.

2- גם בתוך זה, אני לא חושבת שנכון לשעבד את החיים שלך מעכשיו לחיים של אחר כך. עכשיו את רווקה, צעירה, אין עלייך עול. זה זמן שאת עוד יכולה להרשות לעצמך להשקיע בלי לדעת שזה פוגע בילדים שלך או שעכשיו אין ברירה אלא לחסוך כדי שיהיה אוכל בבית.

 

מה זה אומר?

את עומדת לסיים את התואר, זה אומר שאת יכולה למצוא עבודה במשרה מלאה (כמובן, אם המצב שונה תעשי את החישוב שלך, אני יותר משתפת בהתנהלות שלי) שבה תרוויחי בסביבות 4000-5000 ש"ח.

להחליט על סכום שאת צריכה לחיים שלך- 1500 נגיד, כי את בבית אז זה באמת יותר מיועד לנסיעות-דייטים-בגדים, לא שכר דירה או משהו. ואת השאר להעביר באופן קבוע לחיסכון. גם ככה תגיעי יחסית מהר לסכום רציני בחסכון.

 

 

יש היגיון במה שאמא שלך אומרת, אבל אני לא מסוגלת לחיות ככה, כשכל דבר שאני רוצה תלוי בהורים שלי. אני בן אדם עצמאי, עם הבחירות של עצמי, ואני רוצה חופש להחליט לגבי עצמי.

 

 

וכמובן- גם הרבה הצלחה וגם כל הכבוד שאת חושבת על זה.

אני גם עובד ומרויח יפה ואני לא מצליח לשים כסף בצדאנונימי (פותח)
למה?גברת כבר

אולי תשב עם עצמך ותנסה להבין לאן הולך הכסף?

אולי תחליט שכל חודש אתה קודם כל שם (בהוראת קבע אפילו) 500-1000 ש"ח, ואח"כ אתה מסתדר עם מה שנשאר?

כי אני מבינה שיש הוצאות ואפילו הוצאות גדולות משלי (למרות שאני מוציאה לא מעט) ועדיין- לא לחסוףך כלום כלום זה נראה לי חבל ולא הגיוני במיוחד.

 

אם תרצה עצות באישי- בכיף.

קשה להחליט אתממש צודקתאנונימי (פותח)אחרונה
שיא המוכר..כתמר יפרח

למרות שאני רק בצעדיי הראשונים כסטודנטית, כבר הרבה זמן אני חשה כ"מנצלת" את ההורים, שמבחינתם לא מוכנים אפילו לשמוע הצעות מצדי לממן לעצמי וכו'. אז דווקא בגלל שהם מתעקשים סיגלתי שיטה חכמה- אני מתקמצנת..

בדיוק כמו ההורים שלי..hodaiad

הם מממנים לאח שלי שהוא בחור ישיבה ה כ ל!!!

ולבנות שירות שבבית דברים שהם מותרות אנחנו צכות לקנות לעצמינו...

אולי מי שלומד זה פרמטר, אבל גם כמה כסף יש להוריםגברת כבר

זה גורם שמשפיע מאוד.

ההורים שלי מוכנים לממן אותיאילה שלוחה

וב"ה גם רוצים ויכולים - בגבול הסביר כמובן....

 

 

זה מגיע מתוך רצון שלי

יש גבול לכל תעלולאלקנה ב

זה שאתן [בנות המין הרגיש] אומרות בכל משפט שני 'שיא השווה' 'שיא החמודה' 'שיא היפה' 'שיא המדליק' 'שיא הצדיקות' 'שיא המתוק' וכדומה. זו בעיה. זה לא עברית...


אבל מילא, מותר לזרום. נכון.


אבל באמת, לא כל מה שאומרים - כותבים. יש גבול לכל תעלול.


|שיא המתעצבן| (סתם, זה לא באמת מזיז לי כל כך...) 

אני כבר לא גרה בביתסטיגידיש

ועדיין נעזרת בהורים.

אני שונאת את המצב. אבל זה מגיעה יותר מהדרישה שלהם שאני אתחיל ללמוד.

אז אני מחפשת כמה שיותר מלגות. ואני גם אחפש עבודות מזדמנות בכל פעם שאני אוכל.


אבל שתדעי לך, שלמרות שלך זה לא נעים-

ההורים עושים את זה בשמחה. וכל עוד את לא מנצלת את הכסף הזה כדי לקנות בגדים שאת לא באמת צריכה, או לצאת למסעדות או בילויים אחרים זה לא באמת מפריע להם.


אני כבר מאז כיתה י' משלמת על עצמי בבגדים, בילויים, נסיעות וכאלה.

אני בעד עצמאות בד"כ.משה

גם אם ההורים מסכימים, כמדומני שזה צעד נכון שצריך לעשות בשלב מסויים (אצלי זה היה באמצע השרות הצבאי).


אמרו חז"ל "בעל המאה הוא בעל הדעה", וכשצריך לעמוד מול ההורים על החלטות לא נעימות לפעמים, הרבה יותר קל לעשות את זה מעמדה של בן אדם עצמאי.


בסופו של דבר, זה לא נטול מחיר מלבד חוסר נעימות.


איזה פינוק!אנונימי (פותח)
זה בדיוק כמו אצלי.. אם את גרה אצל ההורים, תאכלי ותשתמשי במים ותעשי הכל.. כי זה הבית שלך..
אבל קניות אישיות לדעתי, אם את יכולה תקני מהכסף שלך וגם תחסכי..
כמה כבר רווקים דתיים כמונו יכולים לבזבז? מידי פעם מסעדה אולי ובגדים אחת ל..

אה.. ואל תקני אוטו- דלק זה דבר יקר!!!
כל ליטר זה בקבוק קוקה קולה:'(
יואו יואו יואו... איזה נושא כאוב...דג זהב

אני לא מפסיקה לחשוב על זה, גם לגבי.

 

אני חיה לחלוטין "על חשבון הברון" ויש לי ממש מצפונים בעניין. אמא שלי מזרימה לי לחשבון בנק פעם ב- סכום כסף, די גדול, ואומרת "קחי, שיהיה לך", כי היא יודעת שלא נעים  לי לבקש ממנה כסף... היא קונה לי הכל, בגדים ועוד. אני לא מרגשיה עצמאית בכלל!

 

דיברתי על זה הרבה עם חברה והיא אמרה לי, עזבי אותך מרגשות אשמה- ב"ה יש לכם אפשרות לכך, אז קחי ותגידי תודה לה'. ובאמת- ב"ה בלי עין הרע יש אפשרות, אז למה לא?

וחוץ מזה, אני גם מסודרת מביטוח לאומי למימון לימודים, מענק חתונה וכו', אז כך שההורים לא מוציאים הרבה גם ככה.

 

 

נראה לימאמע צאדיקה
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ל' תשרי תשע"ב 11:07
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ל' תשרי תשע"ב 09:07

אולי אני באה בגישה שונה מכולכם- 
את צריכה לקבוע לך סכום כסף קבוע כל חודש- ולהוציא אותו!!!
תתחילי להתרגל כמה שקל שווה- בכוח הקניה שלו. כמה דברים עולים באמת. כמה מהר או לאט כסף זז, גם- לרצות דברים- אישה סגפנית נקראת במשנה "מבלת עולם" (כלומר מאלו שלא מביאים טובה לעולם) -להיות יפה עדכנית מטופחת מושקעת
כל מה שהרבנית ימימה מטיפה

חוצמזה לדעתי השילוב שיש לך עכשיו של- יתנו- תודה לא יתנו- משלי- הוא טוב -לשלב הזה בחיים.  [רפואה שלמה למחשב הזה!!]

[אפשר לערוך לך את ההודעה? פליז! ]רחלקה
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ל' תשרי תשע"ב 11:07
(אופס. רציתי ללחוץ על "תגובה". לא נורא]מאמע צאדיקה

לא. אני לא מרשה לך לערוך לי הודעות

אלא אם את רוצה להצטרף למשפחה שלנו- אולי על תקן הפודל?

לפעמים את לא ראויה לתגובהרחלקה
הלוווו.. סולחה ומהר!וופל אמריקאי
בתכנית: חומוס אורגינל עם נגיעות וופל...צחינא מיא
בינתיים זה יותר בכיוון של בשר רחלים :Xרחלקה
עדיף מאשר סלטים... צחינא מיא
אפשר לוותר על התוכניות לחסוך קצת החודש. אה?משה

כבר היה פה שרשור על מישהו שמתלבט אם להציע נישואין בגלל חשש מה'בור' הכלכלי של טיפוח מוקצן?
אם לא, אז היה על זה מאמר באיזה עלון שבת.
אם יש כסף, להיות עצמאי עד כמה שאפשר!ארמי

אבל גם לדעת לחסוך כמובן,

ההורים יעזרו בכל מקרה, ככה זה בדרך כלל...


אבל העצמאות נותנת לאדם- המון!


בכל אופן אני מחכה להיכנס לקבע,

או להתחתן עם סטודנטית החל משנה שנייה ולקבל תשמ"ש קורץ.


כבר שמענו על ביינישים שזה היה חלק מהקריטריוניםa-a-a

שלהם..לא כבוד גדול.

 

בכללי אני חושב שזה סיפור הזוי התשמ"ש הזה...

 

אין ספק שתשמ"ש זה הזוי...ארמי

השכר שאתה מקבל בקבע נמוך מהתשמ"ש,

ככה שמבחינה כלכלית יותר כדאי להתחתן.

מישהו מוכן אולי להסביר מה זה: תשמ"ש?די"מ
תנאי שירות משפחתיים משו בסגנוןמ"פ
שזה אומר?די"מ
כסף ויציאותמ"פ
מה נותן לחיות על חשבון ההורים?ayeletb9

אני מקווה שלא הבנתי אותך נכון, מבחינתך לחיות על חשבון ההורים אומר שהם נותנים לך כסף להכל? את בכלל לא מוציאה כסף מהחשבון בנק שלך??? בשביל מה?? אם לא לומדים איך מתנהלים מבחינה כלכלית כשאת עוד רווקה איך תדעי לנהל בית מבחינה כלכלית???

 

בשנת שירות שלי הצלחתי לחסוך כסף שהשתמשתי בו בשנה שאח"כ ועוד נשאר לי קצת לתחילת הלימודים. כשנגמר לי הכסף הייתי כל מוצ"ש הולכת לבקש כסף מאמא שלי לפני שהייתי נוסעת למעונות, ככה חייתי במשך שנה וחצי בערך, היום שבו אמא שלי אמרה לי שנמאס לה לממן את כל ההוצאות שלי היה היום הכי טוב עבורי כי באותו יום נאלצתי ללמוד להסתדר!!! אז התחלתי לעבוד, ונכון זה פוגע לי בלימודים, אבל אני כ"כ שמחה על זה שאני מרוויחה את הכסף שלי בעצמי!!! ומברוב עייפות מהעומס גם אין לי זמן לצאת ולבזבז כסף כך שהכל נשאר בחשבון בבנק...

 

כי תכל'ס כשחושבים על זה לעומק, ההורים משלמים לי לימודים, מעונות, פלאפון... כמה אפשר כבר לקחת מההורים??? הם לא חייבים לי כלום!!! למה בתור בחורה בת 21-22 אני עדיין צריכה לקבל את הכל מההורים?? אז נכון יש משפחות שב"ה ההורים עושים את זה בלב שלם, גם אצלי זה ככה אבל אם אני לא אדע עכשיו להתנהל נכון מבחינה כלכלית, מתי אני אלמד?

 

ולבייני"ש שהיה פה וכתב שההורים שלו נותנים לו כסף, למה?? אתה לא יכול לעבוד לפעמים?? לא שמעת על עבודות של בייניש"ים?? אח שלי לימד ילדים לקרוא בתורה, שטף בתי כנסת, קרא בתורה בשבתות ולא לקח שקל מההורים שלי!!! אני בטוחה שזה מאד מכובד לצאת לדייטים ולשלם בכסף שקיבלת מההורים...

יש גם צד של כיבוד הוריםצחינא מיא

יש צד מובהק של נחת רוח וסיפוק להורים מזה שהם נותנים

לילד שלהם. יש בזה עניין...

 

אני חושב שאת העניין הזה צריך ללבן עם ההורים. הרי זה

אינטרס מובהק של ההורים, שילדם יגיע לידי עצמאות כלכלית

ומנטלית. לראות ביחד מה אפשר, מה אתה יכול להרשות לעצמך

ומה ישאר אצלם בינתיים. זה כמובן תלוי באופי הדינמיקה שיש

ביניכם - את/ה וההורים.

 

באשר לבייני"ש - יש ערך מובהק בשקיעות בלימוד. השאלה לגבי

כאלה שמפתחים אצלם תודעה של פרזיטיות - לא קשורה לבייני"ש

או לא. ההורים מעוניינים שילדם יצמח ראשו ורובו בתורה, והם

מוכנים להשקיע בכך הרבה. יש גם הרבה בייני"שים שהקריבו הרבה

לטובת ההחלטה הזאת - לשבת וללמוד... אז תנו להם בכפיים!

 

בכל מקרה, חשוב להיות ענייניים. אם המשודכת שלו לא מתלהבת

מזה שהוא יושב ולומד ואפילו בבין הזמנים אין לו פנאי (כי יש כאלה

שבאמת סוחטים את עצמם במהלך ה"זמן"! תתפלאו) לעבודות -

וממילא הוא צריך לקבל את הכסף בשביל דייטים מההורים -

אז כדאי לו לשקול האם היא מתאימה לו באמת.

אני חושבת-יעלי_א

שהאמירה הזו ש"בכל מקרה הכסף יצא מהכיס של ההורים" הא נכונה פרקטית

אבל לא רעיונית. מה כוונתי?

אני חושבת שכל עוד את יכולה לממן לעצמך אפילו חלק מהדברים, תעשי זאת.

יש להורים יכולת לממן אותך, וזה מבורך. זכית. אבל אני חושבת שבשבילך, בשביל העצמאות והבגרות-

אל תתני להם לממן לך כל דבר.

אני במקומך הייתי מנסה אולי לעשות "הסכם", שאני אממן את מה שאני יכולה עכשיו (כמובן לשמור כסף בבנק..)

ואת החתונה ההורים יממנו.

תחשבי על זה שחתונה זה בדיוק לילה אחד שמשקיעים מליון שקל בשבילו.

אבל ההוצאות היומיומיות הקטנות- כשמן כן הן. להוצאות הללו את צריכה להתרגל כבר מהיום.


תקנו אותי אם אני טועה, אבל זוג שמתחתן יעדיף כמה שפחות להסתמך על ההורים ולהראות שהם יכולים להסתדר לבד-

שהם כבר בוגרים וגדולים (חוץ מהוצאות החתונה עצמה..).


ועוד משהו,

אני תמיד מאחלת לאנשים שיזכו לחסוך מתוך כך שיש להם כסף. מתוך יש, לא מתוך הכרח..-

עצם זה שאת לומדת לנהל לעצמך את החשבון, את ההוצאות (בגדים, נסיעות..) מתוך מצב שאת יודעת שיוכלו לממן לך אם תצטרכי- אשרייך.

זה ה-מצב שאני שואפת אליו ומתפללת.

איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!אחרונה

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

אז כנראה שקצב גדילת השיערהמקורית

שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷

ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי

ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה,  זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

מדהיםadvfb

איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב

אולי יעניין אותך