בקשר לזה...

אני גזען ממדרגה ראשונה,וכל חיי הייתי כך. הגיע ראש השנה דאשתקד, ואנכי הצעיר נמצא אי שם בצפון במארבים במקום בבית.

עד כאן הבאסה...

לפתע התברר שהמארבים הם רק בלילה, ובים אפשר לאכול אצל משפחות מהמושב הסמוך.

וככה איך שאני מגיע למשפחה של רב המושב,מתיישב ליד השולחן, ומה קורה אז?

כל הבנות של המשפחה עובדות כמו שצריך מגישות לי אוכל לצלחת מפנות את הצלחות מהשולחן,ובזמן שהן "עושות כלים" ומסדרות את השולחן לג'עלה הגברים יושבים במרפסת כמו שייח'ים ומחכים שהבנות יקראו להם פנימה.

אשכרה הגברים בבית ההוא לא עשו כלום. ראיתי ונדבקתי....

עם כל כמה שאני אשכנזי טהור בלי שום רבב ספרדי (מחילה מראש לנפגעים) אמרתי לעצמי אני חייב להשיג איזה כורדית שתעבוד כמו שצריך...

מסקנה/תובנה:אשה חכמה תדע איך להעביד את בעלה- אני לא מחפש אישה כזאת!!

                                                 עד כאן דברי להיום.

                          הסיפור אמיתי המסקנות והתובנות הם בגדר צחוק בלבד

אם אמרת בצחוק-סבבה,אם התכוונת ברצינות-אז יש לי וואחד מה להגיד:

אני לא מאמינה למה שאתה כותב!

זה מעליב בטירוף(לא הקטע של העדה-אני אשכנזי'ה,אלא ביחס שלך ובצורת חשיבה כלפי נשים....!)

בהצלחה עם מציאת שידוך!

אף אשה לא אוהבת שמזלזלים ברמה שלה ושרוצים שהיא תהי'ה המשרתת שלך.בשביל זה תצטרך לקנות פיליפינית או משהו כזה,ולא אשה!!!!

אני פשוט בשוק מהצורת חשיבה המזלזלת הזאת!!!!

יש בזה לא מעט חוצפה אם בשביל זה אתה רוצה להתחתן.....!

0_0

עיניים להם ולא יראו אוזניים...

תקראי מה שכתבתי.. הסיפור אמיתי ואפילו יותר חריף מזה.. המסקנות הם ציניות..

למרות שבכללי אני כן די גזעני...

לא מכירה הרבה זוגות שהם לא!

אולי כי אני נתנייתית?!

הראשון שאומר שיש לו בעיה עם זה....

את המטומטם החבדני"ק שכתב פה על האתיופים בזמנו, אכשהו אכלנו. לא עוד.

אבל לדעתי קצת יותר כבוד לאנשים השונים ממך לא יזיק (כנ"ל בתגובה על זה שאנשים שכל העבודת ה' שלהם חסידות-אתה מקיא),לפחות עידון של הביטויים.

באמת,במיוחד שאתה בנאדם שלומד תורה.

במיוחד שאתה כותב פה בפורום (ולא על הלוח מודעות של הישיבה שלך) ויש פה אנשים מסוגים שונים.

(הבהרה-אני לא חבדניק או ברסלב או כל דבר מהסוג הזה,פשוט ממש צרם לי)

על החבדני"ק ההוא (שאני מאמין שהוא לא מייצג בכלל) אתה יכול לקרוא בשרשור על האתיופים שמופיע במדריך.

ועל הקטע עם הקיא- שויין. נשתדל.

ובכל זאת, ממש תודה על ההערה. <ר>

בעזהי"ת.

[כמו במסכת ברכות ]

ולכן לא בדיוק ייחסתי חשיבות לתוכן, כמו לסימונים.

מה פשר הסימן?

בעזהי"ת.

באמת אצלך נדרש סימון הפוך...

[כי הדיפולט שלך הוא ציניות ]

גם אני באה ממשפחה אשכנזית לחלוטין,

והצער הכי גדול שאני יכולה לגרום לאבא שלי זה להתחתן עם ספרדי, או לדבריו "רק לא תימני!".

כך שהבנתם את הלך הרוחות...

אלא שאני בדיוק ההפך מהלך הרוח הזה-

אני לגמרי חושבת שהיום זה לא כמו פעם, במעברות ובשיכונים, שמשפחת שבתי ל יכלה לחלום אפילו להשתדך עם משפחת גולדברג. לא עלינו שלשום לארץ, רובנו דור שני-שלישי כאן, ושלא יספרו לי סיפורי מנטליות. מקסימום האוכל בשבת דומה לזה שהבאנו מעירק או מהונגירה. גג.

מאוד עצוב לי, שבמיוחד בציבור החרדי/חסידי נישואי תערובת זה יהרג ואל יעבור (ואני מדברת בתור אחת שבאה ממשפחה כזאת!)

העיקר אומרים שעמ"י צריך להתאחד וכו' אבל נישואין בין העדות- לא!

ואנחנו משפחה של אשכנזים מתים.. רק אחד מאחיי הביא טוניסאית שהמשפחה שלה לוקחת את כל המחותנים אצלנו בכיס הקטן

ששאלו רב על נישואי תערובת והוא נכנס חבל"ז ואז התברר לו שמדברים על נישאוים של אשכנזי עם ספרדיה

אני לא רואה שום בעיה.

למרות שיש משהו נחמד עם מישהי שאותה מנטליות ומנהגים כמוך

(אבל בשביל זה  אני יצטרך אמרקאית אז ויתרתי על הרעיון)

ועוד סיפור מחיים ולדר אחד הלך לדייט נפגש דיבר הלך מצויין

פנה לשדכנית אמר שהוא רוצה להמשיך...

אבל מה התברר הוא נפגש עם האחת הלא נכונה כי היה לה את אותו שם

קייצר חיפשו וחפשו כמה שנים ולא מצאו אותה

בסוף בניסים מצאו והתחתנו

אבל למה הם לא מצאו עד אז?

כי היא הייתה מעדה שונה והם לא חשבו לפנות לשדכניות מחוץ לעדה שלהם

קודם כל מי שמתנגד נחרצות- פשוט דוחה את הקץ.

עוד כמה זמן נראה לכם שיהיו פולנים טהורים ומרוקאים טהורים...

השילוב הוא חלק מתהליך הגאולה.

בכל אופן, באופן כללי כמעט כל מי שגדל בציבור שלנו ישיבות אולפנות ויש"ע בכלל,

נהייה פחות או יותר אשכנזי,

ישנם עדיין פה ושם שרידים של מנהגים וכדומה, שלא באמת משנים במהות.

כמובן יש גם חריגים שהם יותר שורשיים.

וגם עדות שהן יותר שורשיות ומחזיקות במנטליות שלהן.

אבל זה פשוט ענין של מה אתה מחפש, בכל עדה יש יתרונות וחסרונות.

בציבור שלנו- גם האשכנזים לא כ"כ אשכנזים כמו פעם....

מסכימה שהיום- עדה זה יותר עיניין של אופי מאשר מוצא

(אווף אני מתחיל לדבר כמו איש BI, הסביבה משפיעה...)

אבל רמת "השיכנוז" באחוזים,

ועזיבת המנהגים "הספרדיים" גדולה פי כמה.

ככה שאני בהחלט יכול להגדיר:

שרוב הספרדים השתכנזו.

מה שספרדי יודע על המסורת האשכנזית לכל אופנייה...

גדול פי כמה ממה שאשכנזי יודע על המסורת הספרדית.

זה נובע מהתפיסה הפופולארית שאירופה היא חזית הקדמה

האנושית. אין פלא...

נראה לי שהסניפים של תנועות הנוער והמוסדות החינוכיים

הם חזית ההשתכנזות הציבורית אצלנו. היה פעם דיון מאליף

על זה בעולם קטן, ואפילו מרן הרב שרקי כתב משהו בנידון.

איך אני כאשכנזיה- יכולה ללמוד ולהכיר את הספרדיות?

(אני שואלת באמת. בכל תחום- מנהגים ספרים פוסקים סיפורים וכו')

בן גוריון לא הצליח

כל עוד יש מי שפוסקים כמו הרב עובדיה ואחרים שפוסקים כמו המ"ב- למשל

ואת זה בן גוריון לא ממש יכול להתיך...

כי זה נגרם דווקא מעודף שטחיות, חוסר העמקה, שפושה

גם בתרבות הכללית, גם בתרבות הצריכה ואפילו בחומר

הפורמלי (תרתי משמע) של מערכת החינוך (דוגמאות

מהשבוע...).

כל הצדדים האופייניים - התקהו ואיבדו את ייחודם ויופיים.

"יבורך הטשטוש המאחד..."

(אני לא זוכר אם זה נאמר ברצינות או מתוך התמרמרות)

צריך לחפש את הספרדיים האותנטיים. אלה שבאישיות שלהם

משמרים מוטיבים "אסליים" מובהקים... דווקא תימניים כאלה

יש הרבה. כי אצלם נותרה הרבה בריאות בשימור הגוונים

המייחדים בחינוך.

אני, למשל, מחפש כבר חודשים חומר כתוב על עולם הישיבות

ולימוד התורה בעם ישראל. בינתיים הצלחתי למצוא רק הרבה

על עולם הישיבות הליטאי המפורסם, על עולם הישיבות בגרמניה,

פולין והונגריה. אפשר למצוא חומר על השאר, אבל ממש קשה

מדי ולא מספיק נגיש. זה חייב להשתנות.

בעזהי"ת.

לימודית- יש מלא ספרי פסיקה הלכתית, תעייני שם לעומק. אני חושבת שאפשר לסמוך עלייך.

ואם את רוצה חברותא... |שורק|

ומעשית- פשוט להסתובב ברחוב. לחוות את עמ"י מכל הזוויות שלו.

ספרי מרן שליט"א הם דווקא תגובה נמרצת לתהליך המבאס

בו עסקינן... "להחזיר עטרה ליושנה".

אם כי - להבדיל - גם המהלך של הכנסת כל הספרדים תחת

פסיקה אחת, גורר אובדן של הרבה גוונים של פסיקה ומנהגים

שהתפתחו בקהילות שונות. יש על זה מלא וויכוחים והתנצחויות

בספרי התשובות באחרונים.

 לסליחות או לבקשות), ללכת לדרשה של רב ספרדי (עדיף רב ספרדי זקן, אחרת סביר מאוד שהוא משוכנז במידה זו או אחרת).

פסיקה: ילקוט יוסף, בן איש חי (שנדמה לי שעוזר להכיר את הספרדיות גם מעבר לפסיקה), וכמובן שו"ע (אבל עליו בלאו הכי גם אשכנזים שלומדים הלכה ביסודיות לא יכולים לדלג).

חובת הגילוי הנאות - כותב שורות אלה לא מכיר מספיק את הספרדיות.

עם האיפיונים המיוחדים לכל ארץ וארץ נמחקה הרבה יותר אצל האשכנזים (אולי אצל החרדים נשאר קצת).

המקוריים, ובהשבתם להנהגה יום יומית. הוא הקים מכון ספרים,

וחיבר סט שלם של ספרי "שרשי מנהגי אשכנז".

אני מכיר את ספרי הרב קאפח. אני מכיר את הכתבים (יש שם קטע מדהים שמנתח את

המנהג של ה"סימונים" אצל יהדות תימן, ועוד דברים מקסימים... כמדומה בח"ג), וכן את

הספר "הליכות תימן" (עם הנספח החזק של כל האמירות הנהוגות אצל התימנים, "תלין

בטוב, תקיץ ברחמים", "צפרא דמורי טב..." וכו' וכו').

יצא לי לשוחח עם הרבה יהודים בנושא. בכל מקרה, מצאתי חומר - אבל הבעיה שלי שהוא

ממש לא מספיק זמין לכל אחד. זאת צרה.

ואנחנו ספרדים

אבל הם עשו את זה כדי שיהיה יותר הספרדים בעולם סתם צוחק חחח

הבת שלי תתחתן עם ספרדי- הילד ספרדי.

ואם היא תתחתן עם ערבי- הילד אשכנזי...

אז מה יותר טוב?

בס"ד לק"י.

פעם ממש שמרו על הקטע של המסורת וכמה שיותר לשמור על העדה.

אבל עכשיו,

כבר ממש נפתחים בקטע הזה.

כמובן שיש עדיין את הסבתא שאומרת; "רק מן העדה", 

אבל עכשיו גם הדעה משתנה ומחפשים "אדם מלא טוב לב." 

מי שגזען, מסתבר שהוא עדיין תקוע מאחור.

ומצוין שכך.

כי אף אחד לא רוצה באמת אדם עם 'דפאק' כזה.

וחוץ מזה,

הילדים המשולבים יוצאים הכי יפים. מכל הבחינות. 

הילדים המעורבים באמת יפים

נפגשים, והוא מספר לך שהציעו לו פעם בחורה תרמודית, ועל

הסיפתח הוא דחה - רק כי עיניהן של תרמודיין טרוטות.

סתם...

נכון, זה לא פופולארי לומר את זה בקול. אבל אני מכיר יהודים

שגרים במקומות מסויימים בארץ, ובהם יש נניח שכונות בהם כו-לם

מעדה מסויימת. הם לא יכולים לרמות את עצמם, ולהתווכח עם העובדה,

שאצל כ-ל בני העדה (בסדר. 70-80%) יש תכונת אופי מסויימת.

מותר לדחות הצעות בגלל תכונות שאתה לא מתחבר אליהן? בטח.

יש מקרים, בהם לפעול אחרת - יהיה עוול כלפי עצמך ולא פחות מכך - 

גם כלפי המשודכת.

אני לא יודע אם יש לי שאיפה שהבדלי התכונות בין העדות יטושטשו.

אני בעיקר בעד שלא יהיו שנאה ומחלוקת. אבל חשוב לי גם שעמישראל

יהיה כן מגוון, לא כזה סולידי ומשעמם...

עדה, הרבה פעמים מבטאת אופי ומנטליות (וגם הרבה פעמים לא).

אני באופן אישי, לא פוסלת בגלל עדה, אבל בהחלט מודעת לאופי המאוד עדתי שלי, ויודעת שרוב הסיכויים שאתחתן עם מישהו "מהעדה". אני פשוט לא חיה בסרט.

אני פשוט אברר עד כמה המוצא של הבחור משפיע עליו באופן אישי, וכמו שאני אפסול על סמך תכונות אופי בולטות אחרות שמפריעות לי, גם על סמך זה.

בפן האידיאי - זה מאוד יפה בעייני.

ובכלל, יש לי חלום להשתייך לעדה מסויימת מאוד ביום מן הימים.. (שזאת גזענות בפני עצמה) מי יודע, אולי...

מבחינה גנטית זה מונע בעיות לילדים

וחוץ מזה, העיקר שיהיה עם מידות טובות ויראת שמים!!

אמא שלי אשכנזיה ואבא שלי ספרדי וזה לא הלך ביניהם.. מה שכן.. יוצאים ילדים יפים P:

לכן באופן בלתי תלוי בעדה יש להתחשב במיזוג המשפחות..

אני מציע לאמץ את דברי רבי אלעזרבפרק ב של מסכת אבות. "לב טוב" .כמובן שיש דוגמאות לכיוון חיובי ויש דוגמאות לכוון שלילי  גם כאשר בני הזוג הם מאותה עדה וגם כאשר אינם מאותה עדה. אין לי מושג מה אומרת הסטטיסטיקה. בסופו של דבר מה שווה הסטטיסטיקה  כאשר מדובר בזוג נתון..

בהצלחה.

ולא חייבים לשמוע על "טוהר הגזע" כדי שיימכרו

אותם במחיר גבוה יותר במכירה פומבית

בקיצור-אין שום סיבה שלא...

כולנו יהודים !!!!

לק"י

העיקר יהודים.

האשכנזים לא ממש אשכנזים והספרדים לא ממש ספרדים. העדתיות היום הרבה פחות דומיננטית כך שזה לא אמור להפריע.

אני ראיתי השבת במו עייני (ולהפתעתי כי רבה) מי ב-א-מ-ת אוהב קיגעל.... 

כהרי מי שחי קיגעל, נושם קיגעל, ישן קיגעל...

קשה יותר להפגין אהבה אליו (כמו אחרי 40 שנות נישואין) -

אבל אי-אפשר בלעדיו... <צ> <צ> <צ>

האויבים  (היטלר, הרומאים , המוסלמים וכל שונאי ישראל) לא מבדילים מה עדתו או צבעו של יהודי,הם מוכנים לרצוח את כולנו!!!!   הגיע הזמן שאנחנו נפסיק להפריד ביננו  פעם ולתמיד !!!!

אני ספרדיה..לא גזענית..

כי הכל כבר כתוב למעלה..והרי אני אאהב את בעלי..לא כך?! אז מה אכפת ל איזה עדה הוא יהיה??

אני מעדיפה לא להגיד עם איזה עדה אני לא רוצה להתחתן..כי כבר קרו פוול סיפורים שבנות/בנים אמרו שהם לא רוצים להתחתן עם עדה X..ובסוף זה היה זיווגם..

אבל מה שבא-בא!

היום הכל כ"כ מעורבב, ויש ספרדים עוד יותר אשכנזים מאשכזנים, והפוך..

תכלס, זה גם תלוי באופי שלך, וגם באופי של מי שאת\ה מתחתן\ת איתו\ה..

אני מכירה המון זוגות כאלו שחיים נפלא.. אבל שוב זה תלוי בבנאדם.

אני לא כזה רואה הבדל בתכונות, ותכלס, אני הרבה יותר אוהבת את התכונות (שיש בסטיגמות..) על ספרדים, למרות שאני לגמרי אשכנזיה..

הבאסה היחידה לדעתי זה להחליף ת'תפילות..

קיצור, הכל תלוי. ואין תשובה של שחור ולבן.

בשורות טובות!

לעדות? את לא מתביישת להתמשב במונח שמדבר על נישואי איסור לעניין שמדבר על איסורי היתר? ומה זה בעד או נגד? לפעמים הודעות עושות לי בחילה, וזו אחת מהן.

מה אתם אומרים על "נישואי תערובת"?

לא באמת נישואי תערובת - אלא על נישואים של אשכנזי וספרדית(ולהפך)

אתם בעד?נגד?

אני סבור שלא הבנת כראוי את כוונת המשורר==>השימוש במושג נישואי תערובת הובא ב"מרכאות כפולות" ושורה לאחריה נכתב ציטוט:"לא באמת נישואי תערובת אלא.."

בתור אשכנזי אני לא מתבייש להשתמש במושג זה כי זה לא העניין, העניין הוא ההבדל המהותי בין אשכנזים לספרדים, לעיתים המנטליות כה שונה אף שלעולם היא לא מתקרבת לנישואי תערובת.

א. נכון שמבחינה גנטית עדיף נישואים של ספרדים ואשכנזים.(רחלקה^^)

ב. מבחינה תרבותית ישנם הבדלים רבים שלפעמים לעולם לא ניתן יהיה להתגבר עליהם.

אורי217 כתב על בית של כורדים שהתארח בו ששם הנשים עבדו קשה והגברים ישבו בצד כמו שייח'ים-ענין תרבותי ביותר שהנשים עושות הכל והגברים יושבים ומחכים שהנשים יקראו להם - לאישה שתתחתן עם משפחה כזאת יהיה קשה ביותר להכנס לדפוס הזה שהיא עושה הכל ובעלה לא עושה כלום ומחכה שתקרא לו

צדיקה מסכימה שהיום- עדה זה יותר עיניין של אופי מאשר מוצא-יש בזה משהו

צחינא-כתבת שלרוב בני עדה מסויימת יש אופי מסויים...שבטוח הרבה אשכנזים לא יסתדרו עם כזה "אופי",ובטוח יהיו כאלה שכן ינסו לחבר בין אותם קצוות ואז יכול לקרות מה שקרה לת-ה-י-ל-ה אמא שלה אשכנזיה ואבא שלה ספרדי והם לא כ"כ הסתדרו יחד..

תקראו לזה "עדה" תקראו לזה "אופי" תקראו לזה "מנטליות שונה" תקראו לזה "מראה שונה" לא משנה איך תקראו לזה, ישנם גם היום הבדלים עצומים בין אשכנזים לספרדים.חלק מהציבור שלנו(האשכנזי) נפתח לספרדים וזו לדעתי תופעה מבורכת אך אין זה מתאים לכל אחד, לא פשוט להתגבר על שוני של מאות ואפילו אלפי שנים שנוצרו בין חלקים שונים של היהודים - לא לחינם שואלים היום "יפריע לך שהיא ספרדיה,אשכנזיה,תמניה,אתיופית?" זו באמת שאלה שמצריכה חשיבה וגם מי שלא מתאים לו זה בסדר גמור!כל אחד ואחד צריך לחשוב עם עצמו אם הוא מסוגל להכיל את השוני העצום הזה...אני עדיין מתלבט בעניין..

ב"ה

המושג הזה פסול. הוא מדבר עלמשהו א-ח-ר. ולצערינו פגשנו תופעות כאלה. אז, לדייק בבקשה.

אולי על כל כשרות שלא מוצאת חן בעיניי אקרא לה "בשר לבן"? מה יש? אולי אהפוך את זה לנורמה ואז גם לכם זה לא ישמע מוזר (ח"ו).

את מתארת מצב שקיים באוכלוסיית החרדים בארץ. אין שום מצב בעולם שבחור אשכנזי יתחתן עם בחורה ספרדיה מבחינתם זה ממש "נישואי תערובת"...אני כותב זאת עם כל הצער שבדבר..

היא רק רצתה להעביר רעיון, והיא עשתה אותו יפה מאד ע"י הביטוי הזה.

את בעד או נגד?

להשתמש בביטויים בוטים כשהם עוזרים להעביר מסר....וגם כשלא...

אני לא מבין מה הבעיה, אין תערובת.

בשביל שיהיה תערובת צריך שני מינים לפחות, ופה יש רק מין אחד!

הגישה שאומרת שיש פה נישואי תערובת- לא קלטה שיש פה תהליך של גאולה, של קיבוץ גלויות. נגמרה הגלות, עמ"י נמצא בארצו.

יש להם עדיין תפיסת עולם גלותית, כל אחד עם השטייטל שלו והשטיבל שלו.

אין עם, אין אומה, וזה לא משנה אם היא בארצה.

לעומת זאת אם באמת מבינים שאנחנו עם אחד- אז אין כל סיבה למניעה.

נכון, יש הבדלי מנטליות, אבל הם לאט לאט נעלמים, ב"ה.

ואני מודה שאם יציעו לי עלמה מבית 'פגאני' (ואל תקפצו עלי...) תהיה לי בעיה קטנה עם זה. אבל קטנה.

אה, ואני בן...

תגובה מעניינת....אתה כותב אותה בתור אשכנזי או ספרדי?

ניחוש אחד....

אל לך להתבייש במסורת אבותיך...

[היא חרדית...]

היא נפגשה עם הבחור, בחור באמת זהב, התאימו נפלא, אבל...

הוא ספרדי!!!

אבא שלי כ"כ כעס עליה אז. ממש לא דיבר איתה.

וזה בדיוק מה שרציתי לאמור.

זה לא קשור לבושה, פשוט השאלה שלך מראה שלא הבנת את מה שכתבתי.

בסדר, אני אשכנזי. (מישו מכיר ספרדי שקוראים לו הרש?) ועדיין זה לא קשור.

ב"ה

אין עם זה בעיה וזה גם פחות סיכון לפאק גנטי!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.