לא כ"כ במובן שהוא צריך עוד להתבגר.

2 החששות שלו מאד מובנים לכל אדם שרוצה להתחתן.. ושניהם לגיטימים לחשוב עליהם ולדבר עליהם בפורום..

א ב ל  כל זה נכון כל עוד עדיין לא התחלת לצאת..ברגע שאתה יוצא עם בחורה זה על סמך זה שאם אתם מתאימים-אז

מתחתנים! את ההתלבטויות אם אתה יכול במחינה כלכלית/אם אתה מוכן נפשית להיות נשוי-תעשה לפני זה!

כבר יצא לי כמה פעמים לשמוע על בחורים שיצאו הרבה זמן ואז נזכרו שהם לא סגורים על זה שהם מוכנים,ולדעתי זה מאד' לא מוסרי כלפי הבחורה...

(ול"ע שמענו גם על כאלה שאחרי האירוסין נזכרו שהם לא סוגרים על עצמם אם הם מוכנים..לא אחד ולא 2 שאני מכיר ביטלו ככה אירוסין.)

כמובן שצריך לסייג שכשיוצאים וזה מתקרב-החששות מתעצמים כי הדברים יותר קרובים...

וכאן אני יוצא בקריאה נרגשת לכל הבחורים-תהיו גברים!!!דעו לקחת על עצמכם אחריות.. ומזל"ט....

כדי לחתוך את הקשר? או לפחות לבדוק את הנושא?

בעזהי"ת.

בתור אחת כזאת, שקשה לה מאוד לקבל החלטות [ועוד החלטה כזאת! וואי וואי!], אני שיא המבינה אותו ולא חושבת שצריך לפסול על זה, כי הזמן עושה את שלו.

ואחרי שמתרגלים לקשר ולעובדה שאתם שניים וכו', דברים יותר מסתדרים.

ממליצה לך לא לטאטא את זה מתחת לשטיח, כי ייתכן ובאמת יש פה בעייה של חוסר בשלות/ילדותיות [יחסית אלייך, בעיקר].

אבל גם לא לפסול על זה ישירות.

ב"הצלחה מתוקה!

אבל למה את מתכוונת ב"לא לטאטא את זה מתחת לשטיח"?

שיתפתי אותו בתחושות שלי (הכי בעדינות שאני יכולה)...

נראה לך שאילו היה לא בוגר - היה אומר לי את זה?

איך בודקים בגרות של אדם? (תחסכו ממני את הבדיחות של תעודת בגרות וכאלה ;))

בעזהי"ת.

קשה לי לייעץ לך ככה בפורום בלי להכיר את המצב

לא בטוח שאם הוא לא בוגר הוא היה אומר לך את זה, עיקר הבעיה של חוסר בגרות זה חוסר מודעות עצמית, מה שגורר אי יכולת להודות במצב שלך [אפילו כלפי עצמך].

איך בודקים בגרות של אדם? -שאלה מצויינת!

אני חושבת שכדאי שתסתכלי איך הוא לוקח החלטות בחיים [צבא? ישיבה? מכינה? הדרכה בסניף? או כל דבר אחריותי אחר...], ואיך הוא מתמודד עם מצבים. זה בגדול.

מקווה שהועלתי!

אבל נראה לפי מה שכתבת שאת היית רוצה להתחתן איתו-ולכן לא נראה לי פשוט לחתוך..

מה שכן-הייתי שואל אותו למה הוא הסכים להצעה בהתחלה אם הוא לא היה סגור שהוא רוצה להתחתן..

די גימגם לי...

אמרתי לו שאולי לא חשב שזה יגיע כ"כ מהר.

הוא ענה לי שברור לו שאם הוא יוצא זה ע"מ להתחתן בסוף...

יוצא שהוא די סתר את עצמו...

תראי החששות שלו הם דיי מוצדקים,

אבל הם קיימים אצל כל בחור נורמלי,

שלא קשור למשפחת רוטשילד או משהו כזה...

אבל דווקא הגבר הבחור, אמור לתת לך ביטחון,

ולא להיות זה שמפחד.

ולכן אולי הוא עוד לא בשל...

אני כנראה אצטרך להיות להיות ה"גבר" בבית..

זו כבר שאלה אחרת (אם אני רוצה את התפקיד הזה או לא)

להפסקת הקשר)

ב. אני מכירה לא זוג אחד ולא שניים שבהם האישה היא הבוסית והדומיננטית.

אולי זה לא הכי טבעי, אבל יש משפחות שזה הולך בהן יופי...

וה"בוסיות" הכי טובה של אשה - זה איך לגרום לבעלה שיהיה "בוס" (כמובן, כל הביטוי הזה לא שייך - רק השתמשתי בשלך)..

ולפעמים "בני תורה" מבשילים לאט בתוך הנישואין, ומי שלא יודעת לראות את הכחות שנמצאים מאחרי הענוה, המתינות ו"אי התקיפות" - מאבדת טובה הרבה..

וכמובן, ללא כל התייחסות ספציפית למה שאיני מכיר.

אני חייבת להעיר-

אישית אני בעד הדרך הטבעית, שבא הגבר הוא הבוס,

אבל-

אם מדובר בזוג שמלכתחילה מדובר באישה דומיננטית יותר ואסרטיבית יותר ממנו באופן טבעי,

והוא גבר עדין יותר ויותר נחבא אל הכלים-

אז יצא שהיא הבוס. 

ולא צריך לראות את זה באור רע, כי ככה הם! פשוט הם משלימים אחד את השני. 

יכול גם להיות בדיוק ההיפך: שהוא רציני, ולא "מרחף", ולכן זה מעסיק אותו.

ואדרבה - הנתון השני עוד יותר מובן. בחור ישיבה מן הסתם, פתאום שינוי כזה - זה מעסיק אותו.

בקיצור, לענ"ד לא מעיד בהכרח על כלום.

אם הוא מספיק "בוגר" ושאר דברים, זה את צריכה להסיק מתוך היכרותכם, מתוך מה ששומעים ממכרים, לא מזה לענ"ד.

מה שנכון - ששניכם מבינים שלא טוב "לסחוב" בלי החלטה.  לכן, את לא צריכה "להבהיל" אותו יותר..

לענ"ד את צריכה לומר לו, שאת מבינה מה שמעסיק אותו - לאידך, שניכם מבינים שלא טוב "לסחוב" הרבה. לכן את מציעה שיהרהר בכך בינו לבינו, ויחליט אם הוא בכל זאת מעונין, למרות (ובגלל..) השינוי שהרווקות לנישואין, כולל כל מה שזה כולל...

ואל תעשי "פלפולים" כאלה - ש"לכאורה הוא סותר את עצמו"..  זה לגמרי טבעי שככה זה בהתלבטות: צד כזה, צד כזה...

לגבי ה"פלפולים": אני כמובן לא עושה את זה מולו (רק ביני לבין עצמי).

אבל אתה צודק בעניין...

אוקי אז בעיני.

קודם כל, לדעתי זה לא הכי נכון להתייעץ כאן, כי אף אחד לא מכיר את האיש הזה. ובמקרה הספציפי הזה, קריטי שיכירו אותו!!!

אני יודעת שאצל ארוסי היה שלב שבו דיבורים ממשיים על חתונה כן קצת הלחיצו. היה ברור שזאת המטרה בסוף. אבל להוריד את זה לת'כלס היו בזה דברים מלחיצים. ואחד מהם אכן היה כסף, זה לא חירבוש וחירטוט- זה פחד ממשי. הגבר מתחתן ועכשיו אחראי לפרנס אותך! לדאוג לך! ויחד עם כל ההכנה שהוא עשה לקראת היציאה לדייטים, ברגע האמת זה מפחיד.

אני אף פעם לא חסידה של הלשים אותו במקום שלו ולהציב לו אולטימטום, דבר כזה מוליד רק אסון בעיני. 

אל תצמידי אותו לקיר ותכריחי אותו לענות לך בשניה שאת מדברת. יתכן והוא מהאנשים שלוקח להם קצת יותר זמן לחשוב על דברים בראש, לעכל את הדברים ולהגיע למסקנות. אני יודעת שארוסי מאוד כזה, ואני מאוד לא. אני ברגע שאני רוצה משהו- אז יאלה! ולוקח זמן להתרגל לזה שאם אני אציע לו להתחתן (דבר קטן ולא כזה משמעותי כמובן) שיקח לו קצת יותר זמן ממני. אז דברי איתו אבל בלי לתת לו תחושה שהוא מוצמד לקיר ושכל דבר שהוא יגיד יהיה לא נכון. תני לו לגיטימציה לבטא את עצמו. זאת התלבטות באמת קשה. ובעיני הוא נשמע נורמאלי מאוד.

בקיצור זה מתוך נקודת ההסתכלות שלי ואיך שאני מכירה את המציאות. יתכן והמציאות שונה, ולכן כמו שאמרתי- קריטי להכיר אותו. אבל רציתי בכל זאת להראות לך צד אחר של המטבע.

צודקת לגמרי!

אבל אני לא בטוחה שלי אישית היה מתאים להסתובב מלא זמן עד שהבחור היה מגיע להחלטה...

כי הבחור לא היה סגור על עצמו והתחרטתי קצת

כי ברגע שזה לא הלך בקצב שלי אז לא התאים לי

וסליחה מה עם הקצב שלו ?מה עם הרגשות שלו?

זה קצת חוסר אכפתיות לפעמים לראות רק תצד שלך.

אפילו שמבחינתך החלטת ואפילו שלא בא לך להמשיך סתם

זה לא באמת סתם כי זה זמן שהוא צריך

צריך להיזהר ולעשות דברים רק ממש ממחשבה.שלא תתחרטי .....

כי נגיד שתיפרדו ואת אוהבת אותו והוא לא יוכל להחליט כי מבחינתו הברור לא נגמר אז מה יהיה?

תחכי ותתקעי עליו?והוא גם יהיה תקוע?מה יצא מזה?

לדעתי תני לו תזמן שלו ורק אם את רואה שבקיצוניות הוא לא מצליח להחליט תחתכי.

בהצלחה רבה

כל עוד זה לא חרג מתחום מוגזם (ועד ארבעה חודשים זה סביר לחלוטין לדעתי)- חבל לחתוך כי הבחור עוד מתלבט.

הייתי מנסה לבדוק אם כל האמור לעניין ההתלבטויות שלו הוא לא כיסוי למה הוא מרגיש כלפייך. שזו סוגיה יותר מורכבת כבר, וגם לגביה לא הייתי ממהרת לחתוך.

חשבתי על עוד דבר, באיזשהו מקום, באם החלטת שזה האדם שאת רוצה לחיות איתו, באמת באמת רוצה- אז אתם עכשיו לא מבזבזים זמן, אתם עכשיו לא שורפים זמן, לא מבזבזים זמן ולא יוצאים סתם, אתם בונים ומבשילים יחד לחתונה. אם בעיניך אתם באמת מתאימים וזה האדם שאת באמת רוצה לבנות איתו בית, אז תעלי את זה- שיהיה ברור לשניכם שאתם רוצים מתישהו. ועכשיו תני לו את הזמן הזה להבשיל.

לחתוך על דבר כזה? רק מדיבור עדין ורגיש איתו תוכלי לגלות. 

וגם, באמת שלוקח לגברים זמן לעכל דברים. דיברתם בעבר על חתונה? איך הצגת את הנושא? 

יכול להיות שזה קשור לזה שאת הראשונה שלו, גם אני נפגשתי תקופה ארוכה עם הראשונה שלי עד שהיא חתכה, באמת כי היה קשה לי להחליט... כל הזמן חשבתי לעצמי שלא הגיוני שאתחתן עם הראשונה שאני נפגש איתה ואולי יש מישהי אחרת יותר מתאימה לי וכד'. רק אחרי שעברתי כבר עוד כמה וכמה פגושות הבנתי שאלו סתם מחשבות ואם היא מתאימה לי אז לא צריך לחפש מישהי יותר מתאימה. (למרות שגם עם אשתי לקח לי הרבה זמן בסוף להחליט אבל מסיבות אחרות). אז אולי כדאי לברר איתו אם יש לו חשש כזה ואולי שידבר עם חברים נשואים שלו שישמע מהם קצת מהצד השני של המתרס.

רק תוספת, אשתי אומרת שבעיות שצצות ועולות בפגישות יעלו אח"כ בחיי הנישואים. ואכן עד היום קשה לי לקבל החלטות אז תבדקי אם זה מתאים לך... (ובכ"ז אנחנו מסתדרים מצויין).

בהצלחה!

אם את מרגישה ש"זהו זה" והוא לא מרשה לעצמו להרגיש, לא כדאי למדוך את המצב אלא להפוך את הזמן לנקודת מיפנה:

1.תבדקי עם כמה בנות הוא נפגש לפניך. יתכן שאין לו ניסיון מעשי, אולי גם אין לו אחיות גדולות וקשה לו לחדור לראש של בחורה ולשוחח איתה על הרגשות שלו ואין לו למה להשוות ולכן לוקח זמן להחליט .

2.אם הבהרת לו שאת מאד רצינית ובשלב של לקראת חתונה, את יכולה בהחלט לבקש שיצטרף לקבוצה של "ישפה" שבה יש הכנה לקראת פגישות ונישואין, ואולי יש להם אפשרות להדרכה חד פעמית עבורו, או יעוץ לשניכם יחד. יתכן שקורס כזה יבהיר לו מה העיקר ומה הטפל, איך מקדמים החלטות ועוד. אם השדכן/ית שלכם מכיר/ה את שניכם או לפחות אותו היטב, יתכן שיוכל/תוכל לתרום להבהרת המצב.

3.ועוד עצה, יש רבנים שבשלב של הכרעה ממליצים על פסק זמן, כלומר, שבועיים בהם לא נפגשים ולא מדברים בטלפון. בתקופה זו את והוא עושים חשבון נפש ובודקים רגשות ועובדות. אם קשה לו להחליט פסק זמן יכול לתת לו תחושה כמה את חסרה ואולי גם פגישת יעוץ אחת באמצע, להבין את מהות הקשר ביניכם ולאן זה מתקדם.

אתם ממש בכיוון נכון וטוב

דבר ראשון

מצאתם חן כנראה, אחד בעיני השני, אחרת לא הייתם ממשיכים

ואחרת הוא לא היה נפתח איתך על כל החולשות שלו.

אז זה כבר נפלא!

דבר שני

אתם מדברים פתוח על עצמכם וכביכול "מטפלים" אחד בשני וזה העיקר והלב של חיי נישואין בריאים!

אפילו אם כרגע זה נראה שרק הוא המטופל, אני מאמין שאם הרבה אמון

את תמצאי את עצמך גם במצב הפוך..

ואולי זה בעיקר מה שאת צריכה לעשות כאן, הרבה להעניק אמון ביכולת שלו להוביל את עצמו ואותכם..

בקיצור בעיות תמיד יש, אז אם יש כאן חיבה ועניין בקשר כדאי ממש להשקיע

בהצלחה!

ואוכל לתת לכם מזגן לדירה ואם כבר יקחו לנו אותו אז לא בעיה לתת 300 ש"ח ממעשרות שלי.

העיקר שתבינו, שלבנות בית בישראל זהו נכס אדיר לאומה, ןלא רק פרטי שלכם שבע"ה יהיה במזל טוב בקרוב 

עזרתם לי מאוד מאוד!!!!!

קיבלתי פה הרבה נקודות למחשבה...

מקווה מאוד שאעשה אי"ה את ההחלטות הנכונות

בס"ד

1.הוא לא אוהב אותך מספיק 2. הוא עוד לא בשל

אני יודעת שזו תשובה מאוד חדה...

אבל אל תבזבזי את כאבי הלב שלך ואת הזמן על מישהו שלא סגור על עצמו...את באת ממקום מסויים..הוא עוד לא נמצא שם..תעברי לאחר שכן נמצא שם..

אם היית מספיק חשובה לו הוא היה דוחף לכיוון...

אם "אין לו כח לבלבולי השכל של הנישואים" ו "יהיה חסר לו חיי הרווקות" אז אתם ממש לא באותו כיוון...תחתכי...באמת שחבל על זמנך

מאחלת לך שבע"ה תצליחי למצוא במהרה את הבחור הנכון

אפרת

בס"ד

אבל נורא הכאיב לי שהוא אומר דברים כאלה..כאילו אם הוא בחור רציני שהחליט לצאת לדייטים למה שהוא יתגעגע לחיי הרווקות..למה חושב שהנישואים הם אזיקים?

לדעתי הוא מבולבל ולא יודע איך לסיים את הקשר...

בררתי עם עצמי טוב את הנושא, אתכם (תודה!), עם חברה טובה...

בסוף החלטתי כן להמשיך ולתת לו את הזמן שהוא צריך (אלא אם כן זה באמת יהיה מוגזם...).

כמו שאמרו פה זה באמת קצת בעייה להעלות שאלה כזו פה (למרות שכן עניין אותי לשמוע את דעותיכם השונות).

צריך להכיר טוב את הבחור...

הדברים שכתבתי לא מעבירים גם את טון הדברים שלו, זה גם רק תמצות של הדברים שאמר; לא פרטתי לכם על הקשר והדברים שהוא כן עושה כדי להראות לי שאני חשובה לו..

לכן אני חושבת שהתגובה שלך לא רלוונטית כ"כ למקרה שלי.

אבל תודה בכל אופן!!!

ב"הצלחה רבה לכולנו!!!!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!