כמו שיש כאלה שלא עושות כדי ללמוד ומקדם וממילא להתחתן מוקדם כי זה יותר חשוב לדעתם,יש כאלה שחושבים שללמוד תורה יותר חשוב..

זה מאוד תלוי בבחור.

בס"ד

בוא נגיד שרוב החבר'ה שלא עושים צבא מהגבעות זה מהרבה יותר אידיילים מרוב החיילים שמתגייסים כדי להעביר את ה3 שנים/שנה וארבע שלהם..(בלי להכנס לדיון שזו טעות להתגייס בשביל זה יש את אר"מ..)

אם הייתי בן, הייתי הולכת להסדר.

כי חשוב לי ללמוד תורה, וחשוב לי ללכת לצבא.

כשהצבא בא התוך תורה, זה הכי טוב נראה לי.

מכייון שאני בת, אני מקווה שבעלי יקיים את זה,

כי זה האידיאל שלי..

בשבילי זה לא מכשול. זה דווקא טוב כשזה בא ביחד..

גם אידאלים וגם מראה עד כמה הוא חזק באופי...

ברוב המקרים, בחור לפני צבא הוא לא כמו בחור אחרי צבא (ועל זה אני בטוחה שיעידו גם הבנים בעצמם)-

מבחינת בגרות, בשלות, אחריות, נתינה לכלל, בניית כוחות הנפש, חכמת חיים, מפגש והתמודדות עם סיטואציות מגוונות בחיים וכו' וכו'.

כמובן שזה לא תמיד נכון- לא כל מי שמתגייס הוא שיא האחראי והמסור לכלל וגם לא כל מי שרק לומד בישיבה הוא ילדותי, לכן לדעתי צריך לבדוק כל מקרה לגופו ומה המניעים, כי בכל זאת התורה היא מרכז חיינו..

לפי דעתי מי שיושב ולומד תורה כמה שנים טובות בלי הפסקה באמצע, הוא לוקח על עצמו הרבה יותר אחריות מאשר מי שהולך לצבא. כמובן \זה מאוד אינדיוידואלי, אבל בסופו של דבר זה הרבה יותר קשה, ואת זה כל אחד יגיד לך!

צריך להפנים את זה... לא רק מי שבצבא מוסר את הנפש! מי שלומד תורה כמה וכמה שנים ברציפות וסר לא פחות, (לחצים, חברה, אישה, וכו')

כמה שידוע לי יש גיוס חובה במדינה שלנו.ולכן בחור נגיד בן 22 שלא

עשה צבא יש 2 אפשרויות-א.שהוא יעשה צבא בשלב כלשהו-שזה לא פשוט בכלל תוך כדי הנישואים (וגם הסדר מרכז

לוקח זמן-וזה מחייב את הבחור ללמוד עד גיל 28 בערך-לא מתאים לכל אחת

ב.שהוא ימשיך ללמוד בישיבה עד שיתנו לו פטור-שזה נראלי בגיל מבוגר עוד יותר-גם לא מתאים לכל אחת.

ג.שהוא ישקר לצבא שהוא לומד ובעצם יצא לעבוד-גם לא מתאים...

לסיכום בחורה שרוצה מישהו שלא יעשה צבא ז"א שהוא גם לא יהיה המפרנס בשנים הראשונות לפחות,ומדובר בהרבה

שנים,אלא יהיה בישיבה.לא לכולן זה מתאים.ולא רק בתחום של הפרנסה,בכלל לא כל אחת תרצה שכל חייה יהיו סביב השיבה..

או בגלל מספר תיקים בלתי נספר (ועוד המון פטורים מגניבים)

לא כל אחת רוצה להיות אישה בודדה שבעלה בצבא, זה מאוד לא כיף.

וגם בנים הרבה יותר בוגרים אחרי צבא, זה עולם שונה.

חובת גיוס במדינה שלנו.. אז מה?...

יש עוד הרבה חוקים בעייתיים במדינה שלנו..

יצאתי עם כמה חיילים, זה בהחלט לא פשוט וצריך להיות מותאם לאופי הבחורה.

אבל בגדול - זה לא מונע מלהתחתן.. 

השאלה היא על בחור שלומד תורה, והוא יוצא עם בנות שרוצות שהוא ילמד תורה, אבל חשוב להן שהוא יעבור דרך הצבא משום מה 

אגב הצבא מרשה לבחורי ישיבה ללמוד, למרות חוק גיוס חובה אז מי שיש לו בעיה עם זה, שיתמודד 

בנוגע לזה שהצבא מרשה לבחורי ישיבה ללמוד..

אז כנראה שקראת רק את הכותרת של הדברים שלי.ידוע שהצבא מאפשר לבחורי ישיבה ללמוד,אבל מי שלא רוצה

לעבור דרך הצבא,זה מסנדל את האפשרויות שלו אם ירצה להפסיק ללמוד.

קיצור,ממליץ לך לחזור לתגובה שלי ולעיין שם

אין קשר לכותרת,לא היה רעיון יותר טוב..

א.בגלל שהיא יודעת שהוא יעשה צבא,והיא מעדיפה להינשא למשהו שכבר עשה צבא,כדי שלא תהיה אח"כ לבדה בבית..

ב.חוצמזה שאני מסכים עם כל קודמי,שצבא מעצב את אישיותו ודרכו של האדם,וכו'..

אבל יש גם כאלה שהגיעו לצבא עם אחריות כזאת, ועם בגרות, והצבא לא בהכרח

קידם אותם, לפעמים גם ההפך. 

בדיוק בגלל זה יש בנות שרוצות אחרי צבא...

כמו שאתה אמרת / כתבת: לפעמים גם ההפך...

אבל ע"פ עבודת המחקר שלי-

רובם משתנים לטובה לאחר הצבא (מתכוונת מבחינה אישיותית ולא רוחנית).

מחילה אם מישהו נעלב, לא הייתה כוונה, באמת התייחסתי לרוב ולא למקרה פרטי.

הרי שהדרדור הזה הוא קורבן מסויים שהקריב למען הכלל.

מן הסתם הוא לא רצה בדרדור הזה.

יש מקום לנקודת זכות על זה...

(לא בא לתת לגיטימציה לכתחילאית לדרדורים חלילה.)

כי התכוונתי ללביא.

כל הכבוד שאת אחראית פה על הסדר התקין של השרשורים! אשרייך

ברא גם את הפוליטקה, והיא חלק מהגשמת החזון הציוני שהוא בעצמו עמודה של תורה.    אתה לומד תורה לקישוט או שאתה רוצה גם להגשים את מה שאתה לומד בפועל?

לעיתים זו סיבה נוספת לבדוק לעומק מדוע לא עשה , ועל מה קיבל את הפטור.

לעיתים זה סתם דחיה לצורך לימוד תורה, ולעיתים - מסווה על דברים אחרים.

אני מניחה שאפילו לא הייתי שומעת להצעה.

כמובן- שזה לא כולל בחורים שקיבלו פטור! אלא כאלה שמסיבות אידיאולוגיות לא עוש.

זה בהחלט נקודת מוצא שונה מבחינת השקפה.

אני מאוד מעריכה ומאמינה בגוף הזה, תופסת ומחזיקה ממנו המון, אז ברור שאם הוא מסיבותיו האידיאולוגיות לא עשה צבא- זה לא מתאים!

בתחילת החיפושים היה ברור לי שאצא רק עם בחור שעשה צבא.

למה?

כי:צזה מראה על כיוון חשיבה מסויים, על הזרם אליו הוא שייך (בדרך כלל), על הנכונות שלו לתרום ועוד ועוד.

לאחרונה קיבלתי הצעה, בחור שלא שירת בצבא מסיבות אישיות שלו.

החלטתי שעל צבא לא פוסלים, אז ניסיתי.

פה ספציפית זה לא עבד.

אבל אני חושבת שהחשיבה שלי קצת השתנתה

שאני לא אגיע לגיל שהסטנדרטים שלי יורדים בו...

שאני לא אגיע לגיל רווקות כזה... בעז"ה אני מוצאת אותו הרבה לפני הגיל שמתחילים להתפשר!

כשהתכוונתי "Gם הגיל זה עובר" הכוונה היתה למעבר שבין גיל 18, 19 ל20+.

רואים דברים קצת אחרת.

מבינים שאם למישהו יש בעיה והוא לא עשה צבא בגלל הבעיה הזו,

זה לא מוריד את הערך שלו בתור בחור טוב ואיכותי;)

כשצעירים, לפעמים רואים דברים כבוערים מאוד והם נרגעים עם הגיל.. לא חכם לזלזל בכך

ממני."צעירה"

הייתי בדיוק כמוך...

בע"ה שתמצאי במהרה ולא תצטרכי להבין את זה עם הגיל;)

במחילה.

אגב, אחד הדברים ששנואים עלי ביותר, זה ש"מכבים את האש" לצעירים!

כרגע- דחוף לי. לך- ממרומי גילך- זה לא דחוף.

אבל זה לא מצדיק לכבות לי את האש/הדחף.

גם אבא שלי, למשל, אומר לי: "האדיאולוגיה שלך תכבה בסוף. האש תכבה". ואני מתעצבנת: "אז תן לה לבעור! תן לי לפעול לפי האידיאולוגיה שלי עכשיו, לא משנה שאח"כ היא תדעך! למה לדכא כבר מעכשיו!"

ולענייננו-

כרגע, יש לי מרץ, כוח, דחף ודחיפות. אז אל תנפנפו אותי עם "זה יעבור עם הגיל!"

הכוונה היתה שיש דברים שמבינים אחרת ככל שגדלים.

לא ביקשתי ממך "לכבות" שום אש.

שתבער בך האש לנצח, הלוואי.

זה לא עניין של דחוף או לא דחוף, זה עניין של סדרי עדיפויות.

חשוב לי שיהיה בבחור שאני מחפשת מספר דברים שיתאימו לי, פחות חשוב לי (רק פחות, לא אומר שבכלל לא) אם הוא לא עשה צבא בגלל סיבות אישיות.

לצאת עם בחור שעשה צבא, היה קרבי, נתן את הנשמה- זה מקסים ונחמד.

לצאת עם בחור מקסים ונחמד שלא היה בצבא בגלל סיבות כאלה ואחרות (ואני לא מדברת על סיבות אידיאולוגיות, כי אז זה באמת לא מתאים לי), זה לא פחות נחמד.

ככה שאני חושבת שקצת התלהמת לחינם;)

אני חושבת שבגרות של אדם לא באה רק עם הגיל,אלא עם דברים שהחיים עצמם מאלצים אותו לעבור,זה מתחיל בלהתרחק מהבית כשגדולים יותר וכן,גם צבא,כל אדם עובר את זה בצורה שונה ועל כולם זה משאיר חותם(שלילי או חיובי לא נכנסת) ואני חושבת שזה חשוב,ובכללי כשאומרים על בחור שלא עשה צבא אז...אני לא נכנסת לכל מקרה לגופו אבל רושם ראשוני..

מסכימה עם מה שאמרת..

רק שהקטע האחרון קצת הפריע לי.

צריך לברר למה הבחור לא עשה צבא לפני תהליך הסקת המסקנות ורק אז להחליט מה הרושם הראשוני שלך.

לפעמים ממהרים לשלול ברגע ששומעים שהוא לא עשה צבא, או שהיא לא עשתה שירות ויכולים בעצם לפספס אדם מדהים.

אני מכירה מקרה כזה מקרוב...אבל,אם הוא לא עושה צבא מתוך אידיאלים-שהוא מעדיף ללמוד תורה אז אני כמובן לא מזלזלת אבל לי אישית זה לא מתאים.כי אני חושבת שאדם שעבר צבא שונה מאדם שלא עבר צבא..(בצורה חיובית ברוב המקרים)אבל זה נכון שגם כאן יש את כל מקרה לגופו..

אם כן, זה בהחלט יכול להיות סיבה להעדיף שהבעל לעתיד לא יצטרך להיות בצבא.

אם לא- הסיבה משמעותית 

שזה ביזבוז זמן!ולא מועיל צה"ל זה אחד הדברים שנוגדים תתורה עדיףלילמוד בימקום לבזבז על זה תזמן!

רובם ככולם של הרבנים בציונות הדתית בעד ??

(ואל תצפה ממני שאסביר איך תתכן דעה כזאת. קטונתי. אבל זו המציאות.)

"הרבנים בציונות הדתית"

חוץ מהם יש עוד רבנים

את המולבעות שבארצנו איך את יכולה לומר דבר שכזה??

מה צהל היה עושה בלי כל הדתיים הלאומים שמורעלים על א"י,ורוצים לעשות למענה הכל?

בזבוז זמן?מעניין מה היה קורה אם לא היה צבא בכלל..........מה שבטוח א"י לא הייתה..                                               חשבי מעט לפני שאת רושמת תגובה כזאת.

ערב טוב.

בס"ד

זה ארוך..אבל בקצרה הדבר האחרון שצה"ל עושה זה לכבוש את א"י..

בס"ד

ביקשת לא לערבב פוליטיקה, אז באמת אני לא אתייחס מההיבט הפוליטי אלא התורני,

מה קורה לבחור דתי אמיתי בצבא, כמה מהם מדרדרים?

לכמה אומרים שהמפקד הוא מעל הרב שלו?

(וזאת כפירה גמורה!!!!)

אמרת שהצבא קדוש, אבל הוא באמת ממלא את תפקידו כיום,

להגן על אזרחי ישראל?

ממש לא!! הוא רודף את המתיישבים בחסות ממשלת הימין.

בימינו-טועה,הכל קשור ומעורבב אחד בשני.

אז בואו ונשמע-מה קורה באמת ל"בחור דתי אמיתי" בצבא? תלוי בבחור.מי שחזק-הולך ומתחזק.מי שכל הזמן היה

תלוי בחממה שהוא בתוכה וברגע שיצא קצת החוצה,התרסק-לא זה ההגדרה שלי ל"דתי אמיתי"...

המפקד מעל הרב? דבר ראשון גם אם זה מה שהיו אומרים-כפירה זה לא.

הצבא היום לא מגן על אזרחי ישראל?טענה שאין לה כל בסיס. חיילי צה"ל עושים לילות כימים בהגנה על אזרחי

ישראל ועל המדינה.נכון,יש גם פעולות שהוא עושה שהם עזרה למשטרה בפינויים וכו', אבל בפרופורציה-ודאי שהצבא

ממלא את תפקידו כיום.בכלל יש אנשים שרואים את העולם בשחור ולבן-הצבא מאבטח פינויים-אז הוא לא מגן על

המדינה.אומרים שהנפקד מעל הרב=הצבא מדרדר,כפירה גמורה.יש תחום אפור בחיים,וכנראה שרוב החיים שלנו

אנחנו נתמודד עם סיטואציות שהם בתחום הזה...וכדאי שנפתח את המיומנות לעשות את זה נכון ולא "לזרוק את

התינוק עם המים".

הדעות על הצבא לא משנות,

זה בעיה אחרת שאינה קשורה

מועילללל!!!!!!!!!!!!!!!!!

מי שרוצה לשרת את עמ"י בשרות מועיל שיעבק בגבעות או בכל מיני דברים אחרים אני בעזרתו יתברך לא יתחתן אם בןן שהיה בצה"ל ומי שרוצה אפשר לדון על זה לעומק באישי!

את יודעת כמה הצבא עושה בשבילך ????

כי הוא עושה הרבה!!!

את אפילו לא יודעת כמה!

וזה שיש חיילים שמגרשים זה לא אומר שכולם ככה. אז די לזלזל!!

צה"ל הוא גוףף טמה שלא עושה כלום לטובתנו מהה הוא עשה בשנים האחרונות לטובתנו בעופרת יצוקה הם

קבשו וברכו בם סתם נילחמים בלי ארכים ובלי שום דבר חיובי חבלל שאנשים מבזבזים שלוש שנים מיחיהם

לשרת במדינה מפגרת שכזו אניייי נגד שרות במדינה המדינה הזאת היא לא מדינה יהודית זאת מדינה ככל

המדינות האחרות ממש "ככל העמים"!

אז למה לשרת בה לא חבל על הזמן תשרותו את עמ"י תורת ישראל וארץ ישראל!

לאאאאאאא אתתתת מדינת ישראללל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וד"א אני בת!

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז