שלום לכולן.
(אני חדשה, אם כי צופה בכן כבר הרבה זמן....)
יש לי בת מקסימה בגיל שנתיים וחודשיים, מאוד בוגרת יחסית, מדברת מגיל מאוד קטן.
לפני כשלושה חודשים החלה ללכת לשירותים מיוזמתה. לא היתה תקופת מעבר של ישיבה סתמית בלי לעשות כלום- מהפעם הראשונה זה היה "על אמת".
מה שכן- זה לא היה מעבר חלק- בהתחלה היא פספסה המון, עם הזמן זה יחסית נרגע, אבל אני לא יכולה להצביע על זמן בו היא היתה יבשה לחלוטין. (אולי יום פה יום שם...)
בהתחלה היא גם התנגדה לטיטול בלילה.
כמעט חודש אחרי שהתחלנו התחיל הגן. ואז..
הגננת הודיעה לנו מראש (בלי להכיר אותה בכלל) שהיא לא אוהבת שנגמלים בספטמבר ולחצה שנחזיר לטיטולים.
מה שחשבנו היה שהמשמעות היא סוג של "הבעת אי אמון" בבת שלנו- שמאוד לא רצתה טיטולים, ולכן סרבנו.
אבל מאז ועד היום, הלחץ לא נפסק, ונראה לנו שהיא מקבלת תשדורות של "את לא יכולה. פספסת, כמה צפוי.." וכו'.
יש לציין שעל פניו הגננת משתפת פעולה- נותנת לה הפתעות על פיפי וכו'.
ולשאלה העיקרית:
מאז החגים היתה קצת נסיגה. יש יותר פספוסים.
בימים פחות שגרתיים (אם אנחנו מסתובבים לקניות, מטיילים...) זה ממש סיוט. בימים יותר שגרתיים- יש ויש.
היא עדיין הולכת לשירותים ביוזמתה,
אבל לפעמים אנחנו תופסים אותה מתאפקת מאוד ומסרבת ללכת (בד":כ כשהיא באמצע משחק/ לצייר/ לשיר וכדו') ואז כמובן בורח לה.
הגננת איך לא חזרה ללחוץ שנחזיר טיטול, לטענתה- במיוחד לקראת החורף.
היא מציעה שנחזור לגמילה באביב, יחד עם כל הגן.
מה עושים?
זה לא יפגע בבטחון העצמי שלה?
אם אכן צריך להחזיר את הטיטול, איך עושים את זה בלי לפגוע?
תודה רבה.
מתנצלת מראש אם חסרים רווחים- בעיה במקלדת, השתדלתי להגיה אבל אולי פספסתי.