שהאנשים שגרים שם לא מאמינים בפעילות הפגנתית

ב"ה

הכוונה פעילות הפגנתית?

צריך לעשות דברים יותר חזקים כדי למנוע את ההרס

זה עזר איפושהו למשו?

על דבר שקורה- הפגנה.

זה לא עוזר לאפח'ד בנעל.

עם המדינה הזאתי- רק כוח יעזור, וגם זה רק ורק ורק בעזרת ה'!!!

מהגוש.. לא היה אפשר למנוע? בטח שהיה אפשר!! ברור שלא עשו מספיק.. היה בית עם בחורים שלקח 20 שעות לפנות!!!!!!!!!!!!!!!! אם היה עות 8 בתים כאלה- ל א   היה   ג י ר ו ש ! ! !

בהזדמנות זו- בבקשה תלחצו על הקישור ותגיבו../Mosaic/Read/21748

הבעיה היא שאנשים שהולכים בשיטת נטורי קרתא לא יכולים לעשות שביתה. כי הם בכל מקרה לא עוזרים למדינה.

כל מי שלא, שזה אומר כמעט על הציבור הדת"ל יכול לעשות שביתה מהכל- אף אחד לא עובד. נראה איך המדינה תגיב על דבר כזה.

פיץ

יכול להיות שיישוב אחד יתפנה, אבל זה יבטיח שהשאר, לא!

וזה יקרה רק באלימות! זה יקרה רק אם יהיה מאבק פיזי בגבעת אסף (היישוב הראשון שצפוי להתפנות על פי התכנון של ממשלת ההרס) זה ימנע את הפינוי במגרון, גבעת האולפנה ובעמונה.

אולי אלימות זאת מילה קצת מרתיע, אבל מה לעשות, זאת הדרך היחידה למנוע את הגרוש, ולא כמו בגוש קטיף ש"באהבה ננצח" כי הדרך הזאת לא תעבוד (ואני שמח שבגעת אסף הבינו את העניין ושינו את הסיסמה ל"מאבק נחוש לעצירת הגרוש" אומנם זה לא מראה על מאבק פיזי, אבל זה כן מראה על שינוי בתפיסה).

בקיצור. שום הפגנה / עצרת וכו'... לא יעזרו! רק אלימות...

ושלא תחשבו שאני בן אדם שאוהב אלימות. פשוט לאחר הגרוש הבנתי כמו רבים אחרים שרק כך מבינים פה דברים.

אני גר באוזר ירושלים, וקשה לי להגיע למקומות האלה...(בגלל כל מציני סיבות-טרמפים,זמן וכו'...)

אז אולי אפשר לעזור במיקום שלי במשהו?

האוטובוס של בית אל עובר דרך שם

הבאסה שלי זה שאבאשלי לא מרשה לי לבוא אם ח"ו יהיה גירוש, מסיבה אחת.

לא בגלל האלימות. הוא יודע שאני אסתדר אם ירביצו לי.

לא בגלל הקושי הנפשי, למרות שאני גרועה בלהתגבר על זה..

אלא בגלל מה שהיהבעמונה לבנות-הטרדות..

והוא לא רוצה שיקרה לי את זה בג. אסף, והגיוני שיהיה..

אז נדפקתי ואני אצטרך לשבת בבית, שתי שניות משם, ולבכות..

שיחנקו~

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...