עבדתי במקום שחלק מהילדים שם היו עם פגיעות חמורות בלתי הפיכות כתוצאה מתאונות בעיקר בבית, מתחת לגיל 5.

לפעמים, כתוצאה מתגובות של אמהות כאן, אני מרגישה אמא לחוצה מידי בכל מה שקשור לנושאים אלו, ואז אני אומרת לעצמי שאולי אני לא אמא לחוצה, אלא אמא שדואגת ושומרת על הילדים שלה מפני נזקים שאחרים אולי לא מודעים אליהם או לא חושבים שזה עד כדי כך מסוכן.

ואגב אחותו, בקשר ללהשאיר באמבטיה לבד, אני שמעתי עד גיל 5, אני בטוחהשאת יותר מעודדכנת ממני, כי את מתעדכנת בכל ההוראות, וזה נראה שאני בדעת ה"מחמירים" (בכל מקרה לשנה/ שנים הקרובות זה לא רלוונטי לנו, כי אנחנו גרים בבית עם מקלחון בלבד)

יישר כוח על הריענון

אשתדל מדי פעם להעלות נושא בטיחות אחד ולהתמקד בו.

בלי נדר, אני גם ככה קצרה בזמן ב"ה:

לצערנו, לאור הסיפורים האחרונים - נתחיל ב

טביעות:

ראשית יש לדעת: טביעות מתרחשות בשקט!

להבדיל מהרבה פגיעות אחרות, הורים עלולים לא לדעת שזה מה שמתרחש להם מעבר לפינה...

ילד שצורח שהוא "לא מצליח לנשום" הוא בד"כ ילד שנושם היטב...( אם רק ירגע קצת)

המלצות בטיחות: 

( מוזמנים להוסיף מזכרונכם את מה שפרח מזכרוני)

-אין להשאיר מיכלי מים פתוחים בבית כגון: דלי של שטיפה,( בעיקר בילדים מתחת גיל שנתיים- שלוש שמתכופפים פנימה בסקרנות) אמבטיה מלאה שסיימו לרחוץ בה את הילדים ( יש להוציא מיד את הפקק) אפילו שירותים- מומלץ לסגור את הדלת ( ולא רק בגלל סבון השירותים שיש בו, גם בגלל הצצה של קטנטנים לתוך האסלה...)

- ילד עד גיל 4 אינו נשאר באמבטיה לבד! ( נ-ק-ו-ד-ה)

לקראת גיל זה טוב לתרגל עם ילד הכנסת ראש למים ובעבוע כדי שאם חלילה יגיע למצב שהחליק וראשו נכנס למים- לא יילחץ ויתבלבל לגמרי.

רצוי לשים משטחים מונעי החלקה אם הילדים עושים אמבטיה באמבטיית קרמיקה ולא בגיגית. החלקות מסתיימות, בנוסף לפציעות, גם בטביעות.

- אין להשאיר ילד שאינו יודע לשחות בבריכה לבד אפילו לא לשניה, אפילו לא על מדרגות הבריכה ( שמא יקום ויחליק, שמא יידחף בטעות ע"י ילדים מתרוצצים אחרים), אפילו לא אם יש לו גלגל ים. ואז מה אם יש שם מציל... אנחנו מעדיפים שלא להגיע למצב בו צריך מישהו שיציל חיים...נכון? לכן אין לשלוח ילד שאינו שחיין לבריכה ללא ליווי מבוגר. גם אם חבריו הולכים . ( שזה בד"כ אפילו מסוכן יותר בגלל השתוללות שלהם)( ואת ההוראה האחרונה כתבתי בדמעות אחרי שזכיתי לטפל בילד שישב על מדרגות הבריכה והמתין שאבא יחזור עם האח הקטן ממנו מן השירותים.....האבא דוקא כן חזר...)

שנשמע רק בשורות טובות.

ושוב- סליחה שלקחתי את תפקיד המפחידנית,

כבר אין לי כח לשמוע או לראות פציעות ותאונות.

( והספקתי כבר השבוע לפגוש ילד שניצל בנס...)

כמו שהאמא המסורה כתבה , אני לעיתים מרגישה אמא לחוצה מדי .אך באמת צריך לחשוב על זה שונה שאני פשוט דואגת יותר לבטיחות של הילדים.

חבל שבחברה שלנו ( ההרגשה שלי הפרטית)  היא שצריך לתת לדברים לזרום גם כשזה בא על חשבון  הבטיחות של הילדים , לדוגמא - הסתכלו עלי בתמיהה כשלא רציתי לקחת טרמפ מישהי עם ילדים כי זה עבר את מספר הנפשות שמותר ברכב...

תינוק:

-אין להשאיר תינוק במקום מוגבה לבד.

לא, אפילו לא לחצי שניה, אפילו אם הוא "עוד לא זז"  ( אינך יודע מתי יתחיל לזוז, יש לתינוק רפלקסים שעלולים לגרום לו למין "קפיצה", תינוק זז הרבה באופן לא מודע) . גם לא על משטח רחב כמו מיטת הורים. אתם על השידה עם תינוק לא לבוש ושכחתם משהו? קחו את התינוק איתכם! קור הוא הרבה פחות מסוכן מנפילה! אתם על השידה וצריכים משהו מהמגירה למטה או להסתכל רגע הצידה? שימו יד על התינוק! אמא שעוזבת 2 ידיים ומתכופפת למגירה השאירה למעשה את התינוק לבד על משטח מוגבה.

- תינוק חגור בסלקל ובעגלה. נכון שב"אמבטיות" אי אפשר לחגור אבל אז אכן צריך זהירות יתר מאחים גדולים שמטפסים על העגלה... לא מעבירים סלקל ממקום למקום מבלי שהתינוק חגור בפנים.

- אין להניח סלקל על משטח מוגבה- שולחן או כסא. 2 סיבות עיקריות: מישהו עלול בטעות לתת מכה לסלקל. הסלקל עשוי להתנדנד ולזוז ממקומו בעקבות תנועות של התינוק.

- תינוק מחזיקים ב2 ידים.

-גובה בסיס המיטה/ העריסה: הקדימו את התינוק: אם הוא מסוגל לעלות על ברכיו וידיו וקראת זחילה אפילו לשניה -הנמיכו את בסיס העריסה לפני שהוא ילמד לעמוד על ברכיו כשהוא אוחז בחפצים. אם כבר למד לעמוד על ברכיו- הנמיכו שוב את בסיס המיטה לפני שידע לעמוד ממש.

פעוט:

- חגורה בכל נסיעה בעגלה. לא להשאיר בעגלה ללא השגחה- הוא יכול כבר להתנועע היטב וחזק כך שעגלה עלולה להתחיל להדרדר, הוא יכול לצאת מן החגורה ולגרום לעגלה לאבד משיווי משקלה. הוא עלול בעצמו ליפול.

- השגחה צמודה בגן השעשועים. גם ילד שיודע לטפס בסולם עלול ליפול. שימו לב שלגן השעשועים יש מתקנים תקניים, שימו לב שישתמש בהם נכון.

אפשר לעודד ילד שמנסה לעשות תרגילים מתוחכמים בגן השעשועים שלא כדרך השימוש הרגילה במתקנים- זה נהדר- אבל להשגיח עליו... 

- שימו לב לגובה המיטה- הרימו דופן תמיד ושימו לב שאין חפצים שעליהם הילד יכול לעמוד כך שהדופן נמוכה עבורו.

-ריהוט הבית- פעוטות נעזרים הרבה בריהוט על מנת להעמד, ללכת, להגיע למקומות. שימו לב שהריהוט יציב  וכבד יחסית כך שלא יפול כשתינוק נשען עליו. או כשהוא מנסה לעלות ולרדת מכסא. לא מומלץ שיהיה ריהוט על גלגלים בבית בשלב זה. יש לחגור תינוק ופעוט בכסא אוכל מוגבה.

-חלונות הבית: הרחיקו חפצים או רהיטים שניתן לעמוד עליהם ובכך להגיע לחולון הבית. לחילופין ( או בנוסף) התקינו סורגים.

- מדרגות בבית דורשות מעקה. הרווח בין רצפת המדרגה למעקה צריך להיות קטן מ9 סמ' ( מרחק מומלץ כמדומתני 8 סמ', אשמח אם מישהו יבדוק לעומק יותר) בכל אופן- העיקר שפעוט לא יוכל להחליק בין רצפת המדרגה למעקה ולמטה...  כמו כן יש להתקין גדר/ שער בכניסה למדרגות מלמעלה ומלמטה.

- מאמץ עליון נדרש שלא תהיה רצפה רטובה כלל בבית. החלקה אצל ילד היא בד"כ מכה מאד לא נעימה משום שהוא מגיח בריצה ואינו מודע לרצפה הרטובה כלל.

יש לכם סולם בבית? קפלו אותו בכל עת שאינכם עליו או צמודים אליו, והשכיבו אותו . אל תשמרו סולם עומד בבית ללא השגחה.

באופן כללי פעוטות צריכים השגחה ב7 עיניים! הם מפתיעים כל יום מחדש ויש להם רעיונות לא צפויים להתנסויות וחוויות. אל תשאירו פעוט ללא השגחה!

- ילדים:

להסביר, לדבר, לשכנע...

זה בערך מה שיש לעשות.

קסדה בעת רכיבה על אופניים, מניעת "רייסים" עם אופניים או מכוניות משחק ( "בימבה") בירידות מוגזמות. ( להציע מקומות שפויים יותר)

בשורות טובות לכולם.

לא רוצה להשמע ההיסטרית, אבל מי שראה כבר יודע....

אין צורך להיות היסטרי אבל חובה להיות זהיר

וכמובן- הוסיפו מה ששכחתי, או מנסיונכם...( שהלוואי ולא היה)

בד"כ פשוט מדלגים הלאה כדי לקרוא את שאר השירשורים ועל הנעוצים מדלגים.

בינתיים אולי פשוט נקפיץ אותו למעלה כל הזמן ועוד כמה זמן המנהלים יערכו את השירשור ויורידו סתם הקפצות וינעלו אותו?

אחותו דיברה על גובה מיטת התינוק ורציתי רק לשתף אתכם שמקרה שהיה לנו -

הבן הקטן שלי הוא מפותח מאד מבחינת מוטרויקה גסה , בגיל צעיר מאד ידע לטפס על כל מקום, לקפוץ ולעלות מדרגות . בגיל שנה וקצת תפסתי אותו באוויר בעת שניסה לצאת מהמיטה שלו ( שהייתה מונמכת עד הסוף) . חשבתי שזה משהו חד פעמי ואולי זה בגלל שבדיוק היו דברים במיטה , בדיוק רצה להגיע אליי וכו' .

הדבר באמת לא חזר ושכחנו מהמקרה.

כשעוד לא מלאו לו שנה וחצי , היינו בחדר ליד ופתאום שמענו קול נפילה חזק . מתברר שהוא טיפס על המיטה וקפץ ממנה. נהיה לו דימום פנימי ליד העין ( ב"ה שלא נפגעה לו העין)  ובפנים ( שעד היום נשאר לו זכר) .

כמובן שבאותו היום כבר העברנו אותו למיטה רגילה ...למרות שזה היה מאד לא פשוט מבחינתנו שילד כזה קטן ישן במיטה ויוצא ממנה עצמאית כל הזמן.

בקיצור - צריך לשים לב להתפתחות של הילד שלכם , ולמרות שבכל הספרים רשום בערך בגיל שנתיים להעביר למיטה רגילה , ישנם ילדים שכבר בגיל צעיר יותר חייבים לעבור למיטה.

הבן שלי התחיל לצאת ממיטת התינוק שלו בגיל שנה וחודש. ידעתי שמוקדם מדי לשים אותו במיטת נוער (מסוכן, כי הוא עלול ליפול) ומסוכן להשאיר אותו במיטת תינוק. הפשרה היתה: מזרון על גבי הריצפה! תקופה מסויימת הוא נשאר על מזרן על הריצפה (החיסרון: הוא יכול היה לצאת מתי שהתחשק לו, דבר שממילא עשה גם ממיטת התינוק...)

 "לחשוב קדימה" נכון גם לגבי מעבר למיטה רגילה .

גם אנחנו התעלמנו מיציאה חד- פעמית ממיטת תינוק ובפעם השנייה זה נגמר בקפיצה למטה ותנוך אוזן קרוע. (למזלנו! המקום היחיד בגוף שמתאחה לבד ולא צריכים לתפור).

הפתרון שלנו לנפילות - לשים במיטת תינוק רגילה קרש נמוך במקום מעקה מקדימה. ככה הילד  לא יפול כשהוא ישן, אבל יוכל לצאת החוצה בלי להיפגע כשירצה.

יש גם מיטות מעבר נמוכות מאוד שמתאימות לגיל קטן, אפשר כמובן לשים כריות או שמיכות על הרצפה כשילד עובר לישון במיטה רגילה. הכל יותר טוב מקפיצה מעל מעקה גבוה.

הבת הגדולה ישנה במיטה נמוכה

וליד יש ספת יחיד שחוסמת חצי מהמיטה במקום מעקה

ככה היא לא נופלת

ולא צריכה לדלג מעל מעקה גבוה

ויש מקום לשבת ליד המיטה אם וכאשר צריך

תינוקות:

- במידה ולתינוק שלכם מוצמד מוצץ עם שרשרת לבגד ע"מ שלא יאב- הקפידו שהשרשרת לא תהיה ארוכה מעבר למרחק שנדרש למוצץ להגיע מנקודת החיבור בבגד ועד לפה, שימו לב שלא יוכל להכרך חלילה סביס צוואר.

- אין לשים מצעים רכים ושוקעים במיטת התינוק כגון כרית.

- שמיכת פוך- יש "לנעוץ" אותה מתחת קצה המזרון כך שלא תצליח לכסות את ראש התינוק כשהוא עושה תנועות לא מודעות.

- הרחיקו חפצים הקטנים מכל דבר שיכול להכנס לקופסת פילם מהישג ידו של התינוק. כבר בגיל צעיר מאד הוא עלול לתפוס בטעות או בכוונה חפץ שכזה. הרבה תינוקות מתחילים להכניס לפה כבר בגיל 4 חודשם ( אם לא לפני) כל דבר שמגיע לידיהם.

- לטאטות הרבה את הבית. אין מנוס.

- כל המעקות בבית, גם של המיטה, גם הסורגים וכד' חייבים להיות במרווח כזה שראשו של ילד אינו יכול להכנס בו ( כמדומתני שהתקן עומד על 8 סמ')

-כללים במזון: לכאורה כל מזון עלול להשאף ולהתקע בגרון. הפרמטרים שגורמים שסיכון לחנק הם: 1. מאכל שנמצא בפה זמן ממושך ( סוכריה, מסטיק, טופי), 2. מבנה עגול ומחליק ( ענבים, סוכריות) 3. מאכל שכאשר הוא נשאף הגוף אינו מסוגל לפרקו לאור קרום שמצפה אותו או גרוע מכך- מאכל שנוטה להתנפח! ( אגוזים מתנפחים, ענבים ונקניקיות- קשים לפירוק)

מאכלים הדורשים חיתוך מיוחד: נקניקיות- לחתוך לאורכן. ענבים- לחתוך באמצע, מלפפונים- לאורך.

פיצוחים- אין לתת לפחות עד גיל 5. יש המלצות גם עד גיל 8. ( לא, גם לא אם פיצחתם לו... הקליפה היא לא הבעיה.  לא, גם לא אם זה קטן... אולי זה לא יחנוק לגמרי אבל עלול בהחלט לגרום לחסימה של אונה אחת מהריאות)

שקדים ואגוזים טחונים המעורבבים בבצק- מותרים כאשר ילד יודע ללעוס היטב.

להרגיל ילד לשבת כשהוא אוכל פיצוחים.

לא נותנים לילד סוכריות גם לא על מקל! ( זה נופל משם.)

טופי הינו מסוכן יותר מסוכריה - כשסוכריה נשאפת מכים היטב על הגב והיא נזרקת החוצה, הטופי נדבק ולא משנה כמה תכה בגב ... כן, כן, גם אם "חתכו לילד את הטופי וזו רק חתיכה קטנה"

ממש מרגישים חובה לתת סוכריה? תנו סוכריות סודה. המצאה גאונית! מתמוססת ונמסה בקלות שזה פשוט תענוג.

פעוט

- כל כללי המזון כנ"ל

-מכיון שפעוט צריך לשחק באביזרים קטנים ע"מ לשכלל את המוטוריקה העדינה שלו- חייבים להשגיח בעת המשחק.

- פעוטות נוטים גם לשחק משחקי דמיון. הקפידו שאם אחד מהם הופך לזמן קצוב ל"סוס" או ל"כלב" שיחגרו את הרצועה שלו רק על המתניים או תחת בתי השחי. למדו אותם שבשום אופן אין לכרוך את החבל סביב הצוואר. גם אם זה קשר רופף- מתיחה עלולה לחזק אותו.

- אוכל, אוכלים בישיבה על כסא.

נזכרים במה ששכחתי? הוסיפו- תודה!

בשורות טובות לכולם.

כלומר, מאיזה גיל הוא יכול לישון עם כרית?

לפני שנותנים לתינוק או ילד שמכניס דברים לפה,

צעצוע מצפצף, לבדוק שהצפצפה בתוך הצעצוע,

ושהיא לא פלסטיק קטנטן "נשלף" בתוך נקב בתחתית הצעצוע.

התינוק יכול מהר מאוד להוציא את הפלסטיק עם השיניים וח"ו להיחנק.

קניתי לבת שלי,בובות מצפצפות בצורת חיות בחנות "פיפטי" ליד ת"מ בירושלים, הן עלו 10 ש"ח.

כשבדקתי את הבובה מכל הכיוונים לבדוק שהן בטיחותיות,

נוכחתי לראות שהבובות המצפצפות האלה הן ממש סכנת נפשות.

היה להן גם ריח חזק ולא נעים של פלסטיק וגומי.

לבובות מצפצפות שקיבלה כמה שבועות לפני כן, והיו יותר יקרות בשקלים בודדים,

לא היה את הריח הזה.

לבדוק תמיד את הצעצועים שקונים לילדים, בעיקר אם זה לא של חברות בעלות שם .

(אין בעיה לקנות גם משחקי "שוק"..לא צריך להוציא מיליונים עם פישר פרייס ושות', אבל לבדוק אותם ... )

ערב טוב
בשעה טובה אני וזוגתי החלטנו לרכוש דירה חדשה. ראינו כמה דירות והתעקשנו על מפרט טכני איכותי שחייב לכלול בין היתר טלוויזיה במעגל סגור, אינטרקום בחדרים בשביל התינוק שיבוא, אמבטיה יפה ועוד... אז נכון שהתקציב שעומד לרשותנו מאפשר לנו להשיג דירה אך ורק בפריפריה המרוחקת, אבל אלה הם הדברים שחשובים לנו ולא נרצה להתפשר עליהם.

מישהו במקרה יודע על סייל טוב של אביזרים לאמבטיה ? אולי יש משהו מעניין בקיקה לפני שהם סוגרים?
 
תודה מראש
נטלי

לעניות דעתי ולמיטב זכרוני קיים דיור מוגן כזה, איכותי ביותר.

נווה חוף שמו. ממוקם במרכז ראשון.

הינה הלינק לאתר: http://www.nevehof.co.il/

מתחילים מגניבת ארנקים, אחר-כך עוברים לגניבת פרסום בפורומים.

חשוב ללמד אותם איך לא לעורר חשד, לבחור שרשור שבדיוק עוסק ממילא בנושא שממנו הם רוצים לגנוב, ולהשתיל בו הודעה שנראית לגמרי תמימה ועניינית ולא מגוחכת וחסרת הקשר. זה חינוך!

בהצלחה מקרב לב.

http://www.5aid.com/html/firstaid/main/main.htm

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....