את צודקת במאה אחוז, אני היתי מפוצצת אותה מזמן אבל אין ברירה

יש לך אצל מי להתלונן?

את לא רוצה שהגננת תדע שזה בא ממך כי אז היחס יהיה בהתאם,

מה קורה עם שאר הילדים? כולם מקבלים יחס נורמלי או שזה חוזר על עצמו?

בהצלחה יקרה

חיבוק ו

יש לך אולי איך לפנות למנהלת של המעון?

זה לא נשמע שהיא מקבלת יותר מידי חום ואהבה שם וזה מה שהיא צריכה...

שולחת לך חיבוקים חמים!!

למנהלת.

למפקחת מטעם התמת (יש מישהי כזו לכל מעון של התמת)

זה לא אישה שמתאימה לטפל בתינוקות....

מטפלת במעון זה בד"כ שכר מינימום ותנאים קשים. מי שלא מסוגלת להפריד תיסכול מהעבודה מהילדים זה לא המקום שלה!!

הכי גבוה שיש,אולי המטפלת כבר שחוקה,אבל זה לא בעיה של הבת שלך.

מה שאר ההורים חושבים?

תתפלאי אבלבשנה שעברה הבן שלי  היה במעון של התמ"ת והעיפו מטפלת כזאת (וזה היה הרבה פחות גרוע ממה שאת תיארת).

דבר שני אולי להעביר קבוצה- תשאלי את המנהלת לפעמים אפשר להחליף בין קבוצות ואז היא לא תהיה המטפלת האישית שלה. דבר שלישי- אולי לעבור מעון? יש הרבה מעונות של התמ"ת ויש כל מני סגנונות.

דבר אחרון- והכי חשוב 

אם עדיין הבת שלך תישאר איתה כמטפלת אישית ושום דבר לא יעזור אז תתחילי לפרגן ולהיות חברה של המטפלת, להעריך אותה על הדברים המעטים שהיא כן עושה כראוי, להגיד לה כמה הבת שלך מדברת עליה בבית, להגיד בבוקר, איזה כיף הנה שולה המקסימה היא תדאג לך כל היום ותשחק איתך עד שאמא תבוא. נכון את אוהבת את שולה?

וכ' וכ' אם היא נשארת איתה ,מלחמה במטפלת לא תעזור אלא להיפך. ולהעלים עיין ממקרים כמו של הפשרת חלב כי הן שונאות כשמתערבים להם בעבודה. אם זה לא הכרחי אז תעזבי את זה ותבני קשרים טובים. שהילדה שלך תהיה המועדפת עליה...

ואת התסכולים את יכולה להמשיך לפרוק בפורום.

שייך לכתוב לה מכתב אישי - עם בקשה ליחס קצת יותר סביר  , או לקחת אותה לשיחה , או שאין עם מי לדבר?

מנסיוני-א.לפעמים עוזר כשמתלוננים

ב. אם ימשיך לא להיות לה טוב לא יהיה לך מנוח.תחפשי חלופה-יותר יקרה, יותר רחוקה אבל שהבת שלך תהיה עם מטפלת שאת משאירה איתה בשמחה. אולי יש אפשרות שתעבירי אותה לקבוצה אחרת באותו עון? (יותר גדולים\קטנים העיקר מטפלת טובה!)

אם את באמת חייבת למסור אותה למעון ולא יכולה להיות אמא למסרה מלאה

תחשבי קצת על המילים שלך!!!!

לא התכוונתי לפגוע באף אחד ואף פעם, חס ושלום, אני רק משתדלת לעזור, עד כמה שזה ניתן ולתת תשובה עד כמה שנין עניינית. במקרה הזה, נכון, שאם אין לה שום אפשרות להישאר עם הילדים ואני עוד שואלת - זה מעצבן נורא.

אבל אני לא מכירה אותה ואין לי מושג אם זה המצב, וכבר ראיתי נשים שיוצאות לעבודה ועוזבות את ילדיהן לא מתוך הכרח, אלא מתוך לחץ חברתי (,מה, את לא עובת?" - כאילו בבית יש מקום להתבטל...) וכיו"ב ולפעמים אף לא שוקלות אופציה אחרת. במקרה כזה שאלתי יכולה לתת לה רעיון - ורעיון לא רע.

אז שוב: אם שאלתי פגעה במישהי - אני מתנצלת מכל הלב: לא זאת היתה כוונתי. אני אוהבת אתכן ורק רוצה לעזור.

לאמא שיוצאת לעבודה יש תמיד הרבה נקיפות מצפון ואם היא החליטה לצאת לעבודה - אין צורך להוסיף עליהם.

ואצלינו תמיד היו אומרים - "אמא לא נמדדת בכמות אלא באיכות "

אני מכירה ילדים שאמא שלהם לא יצאה מהבית כדי לגדל אותם והם מוזנחים רגשית.....

אם את כאן גם כדי לפרסם

אותי הפסדת !

אם באת לחנך

עייני בהודעתי בהמשך "בעל ניסיון"

בסוף כתבתי "חינוך בונים בדרך החיוב לא דרך השלילה"

אז גם לחנך לא הצלחת כאן כי האופן  שכתבת  יותר מקומם ממרומם.

סתם יסורי מצפון???

לא הבנתי מה יועילו

רוצה להועיל?

מוזמנת לפורום הורים לפתוח שרשרור עם כל משנתך הסדורה בעניין

לא בעקיצות שאין זה מקומם

יש הרבה מה לענות לגופם של דברים . אשמח לעשות כך במקום הראוי

אני לא באתי לא לחנך ולא לפרסם

וגם לא אלך לפורום הורים, כי זה לא שייך לתחום שלי.

חבל שאת כועסת: אילו לא ראיתי כמה נשים שיוצאות לעבודה בכלל לא מתוך הכרח, אני מאמינה שהיית מבינה את שאלתי

בכל אופן, סליחה אם פגעתי במישהי

שאם הן יהיו אמא במשרה מלאה, הילדים יקבלו רק תסכול, עצבנות ומריטות נפשית. 

שנה אחת ניסיתי את זה, ואני אומרת לך, שעדיף מטפלת כזו- שאז הבנות מקבלות אותי לחצי השני של היום טריה רעננה ואוהבת, עם סבלנות, ותחושה חיובית בנוגע אלי ולחיי, מאשר יום שלם עם אמא עצבנית , מתוסכלת וממורמרת שמתאמצת (לא תמיד בהצלחה) לא להוציא את זה על הילדות, אלא רק (במקרה הטוב) על הבעל.

ובי תגובה כמו שלך כבר לא פוגעת, כי אני יודעת שזה טימטום לחשוב שאמהות במשרה מלאה זה יעוד שמתאים לכולם.

אני מרגיש לא שייך בעולם של אמהות אבל באתי בעקבות הפרסום בדף הראשי

 מלחמה היא לא הדרך כי יחס גורר יחס . אני אפרט מעט את הצד החיובי ואת תסיקי לבד מה יכול להתפתח בצד ההפוך.

  תהיי את זו שמתעלה על עצמה ומתחילה לפרגן ולהעריך את מה שטוב כדי שיהיה יותר טוב

כן! ממש כמו בזוגיות-אתם גם שותפות בגידול ביתך היקרה.  

 אגב קחי בחשבון שאת רוב שעות העירנות של ביתך היא מבלה איתה (חוץ מהלילות כי זה לא נחשב)

תשאלי אותה שאלות על הילדה כאילו היא הסמכות העליונה. כוונתי היא לטיפים של סבתות תעשי כך ולא כך..כדאי לתת לה אקמול ? כל כמה זמן?

 פשוט (משפיל אך מרומם) תראי לה שאת צריכה אותה ומזל שהיא כזה מבינה ובעלת ניסיון (לפי ההקשר)

מניסיון כשמטפלת אוהבת את ההורים יש לה יותר אהדה כלפי הקטנה והתוצאות בהתאם.

בהמשך

תראי תוצאות הפוכות כמו "מסכנה כל היום היא היתה נודניקית זה כנראה שיניים"   (במנגינה  אחרת)

או אפילו "למה לא הבאת אותה אתמול? חום? זה כנראה מהשיניים שימי לה נר בבוקר ותביאי אותה כרגיל.... זה לא מדבק"

זה לא צריך להיות ככה! אבל מה לעשות? זה המצב ואת יכולה רק להחליט אם להיות איתה או נגדה

לגבי תלונה אם החלטת אז בדרגי היותר גבוהים (לא מנהלת המעון כי לפעמים המטפלת מנהלת אותה גם) וכמובן להתעקש לא להחשף.

רק קחי בחשבון שאם זו דרכך אז זה לא לוקח יומים כל בפרודורה הזאת ובינתיים הבת שלך אצל אישה במצוקה . גם אם היא לא יודעת מי התלונן

בשתי מילים למי שדילג עד כאן

חינוך בונים בדרך החיוב לא דרך השלילה.

הרבה נחת ושמחה

אם תרגישי שאת חייבת להתלונן, השיטה היעילה היא שיטת הסנדוויץ.  חפשי (נכון, זה מאוד קשה) משהו טוב להגיד על המטפלת, אבל תתחילי בשבח ותסיימי בשבח  במילים מדויקות עליה ועל פועלה ובאמצע -

תפרטי במדויק את ההתנהגויות והאמירות של המטפלת שכל כך מכעיסות (בצדק!).                                        ולגבי אמהות במשרה מלאה - קראתי פעם על אשת עסקים מצליחה, שלא היתה מוגבלת בכסף, שחיפשה וחיפשה וחיפשה מטפלת לביתה יחידתה.  אחת על אחת, רק המטפלת והילדה.  לאחר חיפושים רבים, נוכחה האמא לדעת ששהמטפלת המוצלחת היחידה לביתה זו היא בעצמה, והיא לקחה פדק זמן מהקריירה  המצליחה שלה,  והפכה לאמא במשרה מלאה.                                                                                                                              אם יש לך אפשרות כלכלית לעשות זאת, תנסי לשקול זאת.  לא יהיה מצב שאת "עושה כלום" כדבריך, לגדל את הצאצאים במשרה מלאה היא זכות גדולה מאוד.  יש הרבה ברכה ותועלת בדבר, שוב, למי שיש באפשרותה.  לפעמים, כשעושים שיקול של עלות מול רווח, מגלים שההישארות בבית איננה כל כך יקרה  (לא צריך לקנות בגדים יפים לעבודה, לא צריך לשלם למטפלת, יש זמן לבשל בבית, אפשר לקנות פחות אוכל מוכן או כלים חד פעמיים וכו') ואולי ההשארות בבית תהיה פתרון לזמן הנוכחי - אולי שנה ולא שנתיים - אין כאן מצב של 'או הכל או לא כלום'.     אם תרצי, אפשר להמשיך באישי.                            ברכה והצלחה!

אני יודעת שזה קשה,

ייתכן שהיא באמת איומה, וגם כשראיתי את החלב שלי נזרק אצל מטפלת מסורה שמאוד אהבתי, הרגשתי שהיא זורקת חלק ממני...

אבל אני ממש מסכימה עם כותב התגובה, שאם בכל מקרה את שם, עדיף שתשני את היחס, וגם את השיח שלך עם עצמך.

תחשבי קצת על המטפלת, איזו עבודה קשה, כמה שעות היא על הרגליים, על כמה ילדים היא שומרת, ואם יש לה גם ילדים משלה בבית, אחרי יום מתיש של טיפול היא צריכה לחזור אליהם.

בניגוד לגנים ובתי ספר, כמעט אין חופשות

אני לא מכירה מטפלת במעון, שעושה את זה מתוך בחירה, אצל רובן, אם לא כולן, זו עבודה קשה ובלתי מתגמלת,בלית   ברירה.

אז יש קצת מקום ללימוד זכות... בהצלחה

אין ספק!,

אם אין לה סבלנות שלא תטפל בילדים

מה זה אמור להיות?

מעון של התמ"ת לא אמור להיות דפוק, ואם תלונה למנהלת המעוון לא מועילה הייתי פונה לגורם יותר גבוה.

צריך שהם יתנו מחשבה לפני קבלה לעבודה

אותך להשאיר אותה במעון.

ואם שאר התגובות על המטפלת הן טובות - התגובה שתקבלי מהמנהלת שזו בעיה שלך ואם את רוצה את יכולה להוציא אותה, יש מספיק ילדים שרוצים להכנס....

אני קוראת את זה ובשוק....

אני בעצמי מטפלת במעון- ואגיד חוץ מהקטע של הנזלת הכל באמת נורא.

כי אצלנו במעון לא משנה כמה נזלת את מנקה תמיד אבל תמיד- הם יויה עם נזלת באף- עד שפעם אמרנו שנקים מפעל לאנרגיה מנזלת, רציני זה פשוט נורא הקטע הזה.

כל שאר הדברים היא באמת בחורה נוראית- מה זה ההתנהגות הזו?? התנהגות בוטה לחסרי ישע- פשוט ככה, אם המטפלת של התינוקות אצלנו היתה שומעת את זה היא היתה משפדת את אותה מטפלת.

נראלי שהמטפלת הזו פשוט עייפה מידי- תתלונני גבוה- אולי זה יעזור...

המטפלת הזאת בהחלט לא מאה אחוז.

אבל גם את..

תירגעי!!!

הבת שלך לא היחידה במעון...

והמטפלת הזאת מטפלת בעוד כמה ילדים חוץ מהבת המקסימה שלך..

בקשר לנזלת-

כן. הגיוני. סוף יום, המטפלת שפוכה מעייפות,יש נזלת לילדה 2 דק' לפני שאת מגיעה.. והיא, כן, אומרת, עוד רגע האמא תבוא ותנקה.

הגיוני? כן.

כך צריך להיות? לא.

זה כ"כ נורא שזה ככה? לא.

ו...

צר לי.. יכול להיות שהבת שלך באמת צרחנית ברמות..יש ילדים כאלה.. וזה שהמטפלת אומרת לך את זה-זה בהחלט לא יפה וכו' מצידה... אבל לפחות היא אמיתית איתך.

מטפלת אחרת תגיד לך "היא היתה הכי חמודה בעולם היום" בזמן שהיא חושבת "יאאללה עם הילדה הזאת"

אז.. רוגע..

ושוב,

לא אומרת שזה לגטימי המטפלת הזאת..

אבל גם את-תירגעי עם התגובה שלך...

התגובות של המטפלת לאמא מצביעות על המצב האידאלי מבחינתה.

אני מסכימה עם זה שלכל מטפלת וגננת יש רגעים קשים שאותם היא לא אמורה לספר לאמא

אם זה מה שהיא מספרת לאמא זה לא חייב להבטיח שהיא אמיתית זה יכול לעורר חשש מה היא לא מספרת!!!

מי שלא שואף להיות גנרל גם חייל פשוט לא יהיה.

בכלל איך אפשר לעזוב ילדה כזאת קטנה שזקוקה לאמא שלה?

אני מושפעת מ"עקרון הרצף" מי שלא קראה- שתקרא!!!

ואם זה כורח המציאות??

זה הנתון שלה, לשים את הילדה אצל מטפלת!!

אי אפשר לדון,

אי אפשר לדעת על אילו יבלות דורכים.

בזהירות יקרות!

א. הביטוי כלבה למטפלת  נראה לי ממש לא במקום אפילו שהיא אולי לא ראתה את זה.

מספיק שזה היחס הפנימי שלך אליה אין ספק שזה יוצא ממך גם בלי לדבר, וזה פשוט גועל נפש כי אל תשכחי שעם הביקורת שיש לך עליה היא מאכילה מרדימה מרגיעה ומנגבת נזלת לבת שלך הרבה יותר שעות ביום מאשר את עושה זאת לתינוקת שלך, אז אנא קצת אנושיות ובגרות בעיקר.!!!!!!!!!!

ב.  האם את יותר טובה ממנה??????????

1. אני ממש לא בטוחה, מה השיקולים שלך לבחירת מעון (וזאת נאמר אחרי ששקלת את זה שאינך יכולה להשאר איתה)

האם  טובת הילדה????

ממש לא "שאין לי מה לעשות, זה קרוב הבייתה וזה יותר זול מכל מה שיש באיזור שלנו..."- במילים אחרות הנוחיות שלך!

היא זו שקובעת את טיב המעון ובגלל שאת לא רוצה להתאמץ למעון רחוק יותר/ יקר יותר את משאירה את הבת שלך 9

שעות ביום במקום שאת חושבת שרע לה!!! האם בזה את מראה מסירות יותר טובה מהמטפלת בתור א   מ   א  ?????

 גם אם את צודקת מדוע לא תתאמצי ותסעי למקום רחוק יותר? או תחסכי במותרות בשביל שהבת שלך תבלה כ"כ הרבה זמן מחייה הצעירים במקום שאת סומכת עליו?

2. האם אותך אי אפשר לתפוס בבית  כשהבת עם נזלת או עם טיטול לא מוחלף זמן קצת יותר ארוך מהסביר מאלף ואחת סיבות??? ילד אחר שדורש צומי, טלפון חשוב, חוסר תשומת לב מקרית ועד ועוד... אז למה למטפלת שעסוקה עם עוד 6 תינוקות אסור מה שלך  מותר?

ג. מה התקשורת הילדותית הזאת קינחתי את האף מול העיניים שלה? הרי כבר היא הסבירה לך, מה את חושבת שאחרי שתעשי זאת יצמחו לה עוד 3 ידיים והיא תוכל לטפל ב-4 תינוקות בו זמנית?

ד. האם את מעדיפה שהמטפלת תשקר לך במקרה שהבת לא הרגישה טוב ותאמר לך היא היתה נהדרת בעוד שהיא בכתה וסבלה רוב היום?  מה ההיגיון להשקיט לך את המצפון? כדי שתוכלי לשלוח אותה גם למחרת ולומר לעצמך היא כבר בסדר? והילדה תמשיך לסבול....

ה. לגבי החלב שלך, אם עוד לא הבנת עד עכשיו את שולחת את הילדה למעון ולא למטפלת את לא יכולה לצפות ממנה  ולהוריד עליה פקודות צ כאילו היא המטפלת האישית ואין עוד ילדים באחריותה, גם אם היא היתה רוצה לעזור לך בנושא ההנקה היא לא יכולה לעשות זאת על חשבון ילדים אחרים ולכן היא עושה את השיקול של מה יגרום לכל ילד להיות שבע רצון במהירות האפשרית.

ולסיום יקירתי,

מצטערת מאוד אם הכאבתי לך,

אבל בנימה אישית אומר לך שגם אני נאלצתי לשלוח לילד למעון של התמת וגם אני הייתי מליאת ביקורת כל השנה,

עד שהחלטתי שבילד הבא אשקיע ושכסף / מיקום לא יגרמו לילדים שלי  לקבל טיפול לא מספיק טוב/אישי

וכך למרות המחיר הכספי והמאמץ הגדול שהשקעתי שלחתי את הילד השני ראשית למס' חודשים  למטפלת ואח"כ למעון יקר   ורחוק יותר ותאמיני לי שהסיפוק מהשמחה של הילדים ומהאמון שלי במטפלות שווה  את זה, לעומת יסורי המצפון שמלוווים אותי עד היום  (אפילו 4 שנים אחרי) מכך ששלחתי ילד למסגרת לא טובה (שלעיתים יש  בה מטפלות מצוינות אך המערכת ועומס הילדים לא מאפםשר טיפול סביר בילד)

מטפלת בכל מעון כלשהוא לא צריכה לדבר כך!!!

אני מטפלת במעון של התמ"ת וגם הילד שלי שם והמטפלת שלו בחיים לא תדבר ככה..

ברור שנזלת, קורה שלא מנקים, למרות שאני יודעת על הרבה מטפלות שמנקות וגמני..

אבל לדבר על הילד ככה?? מה קורה כשהאמא לא נמצאת?

ולהפשיר 2 חלב?? חוצפה ממדרגה ראשונה!!

את שואבת?? את יודעת מה המאמץ הדרוש? הכל בשביל הילד, ובסוף?

מותר לאמא להחליט שהיא שמה את הילד שלה במעון. היא צריכה לקבל יחס הולם!! 

מי שלא יודעת להיות מטפלת שתקום ותלך! 

אני פשוט בהלם מה \סיפור שלה ועוד יותר מהתגובה שלך.. איך אפשר להצדיק עוול כזה? 

צריך כ"כ הרבה עדינות להגיד לאמא דברים על הילד, אז ככה לדבר??

לדעתי, תפני בהקדם האפשרי לגורמים עליונים ולמנהלת המעון.. תכתבי מכתב רישמי וכו'..

ממש לא לשתוק.. 

(ובכל זאת.. כלבה אל תגידי, זה מוריד מערכך..)

אישה רעיה מתוקה- בהצלחה!! אל תוותרי! לא שמים ילד אצל אחת כזאת!!

כדי לשלוח למטפלות יקרות ולמעונות יקרים.

לא בטוח שלאישה רעיה יש את הכסף הזה. בדיוק בשביל זה יש מעונות של משרד התמת. ויש מקומות שיש שם מטפלות מעולות.

כך שזו עדיין זכותה לרצות את הטוב ביותר שאפשר במצבה הכספי לבת שלה!!!

באמת אין לי בעיה עם מה שהמטפלת עושה יש לי בעיה עם מה שהיא מדברת אולי זה מצביע שהיא עושה דברים יותר חמורים?!?

נכון, היא לא מסוגלת לנקות נזלת ולהחליף טיטול באותה שניה- אבל היא גם צריכה לדעת שזה לא האידיאל.

היא לא צריכה לשקר - יש גם דרכים לומר את האמת. הטון, הנוסח עושה את ההבדל.

גם המטפלת של הבת שלי הפשירה הרבה פעמים 2 מנות לחינם אבל היא לא אמרה לי "יש לי כוח לצרחות שלה " איך נשמע לך למשל המשפט " הייתי בטוחה שהיא תהיה רעבה ותצרח אז הפשרתי מראש את השקית השנייה שיהיה מוכן. בסוף היא לא הסכימה לגעת בזה. חבל " .

וזה מה שמטריד פה . מי שמטפלת כל כך הרבה שעות בתינוקות צריכה להיות אשה חמה ואמפטית והמשפטים האלו מוכיחים שהיא לא!! ולא המעשים...

את שנת השירות שלי(שנגמרה עכשיו) עברתי בתור קומונרית, והתקן בוקר שלי היה במעון. וראיתי את 2 הצדדים של המטבע. באמת היו מטפלות כמו שאת מתארת (לפעמים בעיני ההורים, ולפעמים גם בפועל) והיו גם אחרות. וכמובן גם הורים- שלפעמים התנהגו למטפלות בחוסר תשומת לב, לעיתים ממש בחוסר הבנה, לקושי שיש על מטפלת כזו, ללחץ שמופעל עליה מכל הצדדים-תינוקות, מנהלת והורים. אני מאמינה שאמהות אחרי יום עם הילדים שלהם עייפות וסחוטות נורא (עוד לא מנסיון אבל אני מאמינה שזה ככה.) אז מטפלת שיש לה אחריות לא רק על ילדה אחת, אלא לפחות על 6-במקרה הטוב, תחשבי כמה קשה לה... לרוב המטפלות שהיו במעון שבו הייתי ש"ל באו מרקעים מאוד קשים... ובלית ברירה הלכו להיות מטפלות... כי אין להן השכלה... אבל תמיד ברובן ככולן היה גם חום מתחת לכל החיספוס. ברור שיש גם מיקרים בהן המטפלות לא בסדר, ולא אחראיות, ואולי גם טעות היתה לתת להן לטפל בילדים.. אבל שוב-שתי צדדים למטבע...

וזה עצוב אבל ילד שהקשר בין המטפלת להורים שלו היה טוב, זכה ליחס מעולה! ולפעמים להפך...

אני לא מכירה אותך אז אני לא באמת יכולה לשפוט באיזה צד את, אבל המלצה חמה שלי- תנסי להיות "חברה" של המטפלת... לשאול מה שלומה בסוף היום, ולא רק מה שלום הבת שלך... לחייך יותר

בהצלחה רבה!

בלי לפגוע,

אותי בכל אופן הטריד לראות את היחס שלך למטפלת שדואגת לביתך

יש לי בעיה גדולה עם ההתבטאויות: "היום היא הייתה נודניקית ובכיינית!!"; "את חושבת שיש לי כוח לצרחות שלה?!".

אם כך היא מתבטאת מול האמא, ניתן רק לשער איך היא מתייחסת בזמן שלא רואים.

רוח של חוסר אהבה נושבת מדבריה.

ועל יחס אוהב, בניגוד ל"הפעלות" או נקיון, לא הייתי מתפשרת.

אני עובדת עם ילדים. ויש לי גם ילדים במעון.

ההתבטאות של המטפלת על הילדה שלך ממש מעליב והבזבוז חלב אם נוראי בעניי.

אני יודעת עד כמה קשה לשאוב וממש חבל על כל טיפה!

יש דברים שמטפלת צריכה להעריך.

ויש דברים שלמטפלת אסור להגיד.

אבל באמת- הזלזול וחוסר האמון והערכה שלך במטפלת ממש פוגע.

לפי התגובה על הנזלת- המטפלת מרגישה שאת לא מעריכה וסומכת עליה.

היא לא מפגרת.

והבת שלך זכאית לכל האהבה והסבלנות שבעולם.

אבל היא לא היחידה.

ויש רק מטפלת אחת!

לפעמים המטפלת והאמא לא מסתדרות.

זה לא בהכרח שגם הילד סובל...

היתה בעבר מטפלת של הילדה שלי שממש כעסנו  אחת על השניה

אבל ראיתי שהילדה שלי לא מרגישה מזה כלום!

היא אוהבת את המטפלת והמטפלת אוהבת אותה

אז לא אמרתי כלום.

צריך לבדוק אם גם לילדים היא מתנהגת בזלזול. אם כן- תתלונני!

אסור לך לשתוק. זה ממש עוול!

אבל- תנסי להיות כנה עם עצמך...

יש נשים שמעולות עם הילדים והילדים אוהבים אותם ומאושרים איתם

אבל עם ההורים יש תקלים.

תבדקי אם זה המצב.

ואם זה המצב- פרגני לה! המון!

תביני אותה, ותסבירי לה מה עובר עליך.

לדוג- אני יודעת עד כמה היא צרחנית כשהיא רעבה, אבל אני ממש מתאמצת לשאוב לה וזה גומר אותי...

ובדר"כ מספיק לה שקית אחת אז תשתדלי בבקשה לא להפשיר 2 שקיות מראש...תודה! על הכל!

או- מסכנה! בטח היה לך יום מעייף.., גם בלילה היא היתה נודניקית. בקושי ישנתי!

הלוואי שהייתי יכולה להשאר איתה בבית! אבל אני לא יכולה להפסיד יום עבודה על כל יום שהיא קצת נודניקית...

ועל מה שאפשר להבליג- תבליגי. זאת באמת עבודה קשה והיא מתאמצת בשביל הבת שלך!

אז תעריכי את מה שהיא כן עושה!

ועוד דבר- תגידי כל הזמן דברים טובים על הבת שלך- שתדע איך להתייחס אליה.

לדוג- מתוקה שלי! כאב לך היום? בכית הרבה?  

או- מי יפה גם עם נזלת?!

ככה המטפלת תדע מה את רוצה בלי רמזים עבים ופוגעים והיא תעשה את זה עם הרבה יותר חשק!

בהצלחה!

כדאי לזכור שגם לנו האמהות יש עייפות החומר ולפעמים יחס לא ממש סבלני לילדים- אבל לעצמנו אנו תמיד סולחות. אז זה לא אומר להבליג על כל  ה"יציאות" של המטפלת, אבל לא יזיק יחס יותר מכבד. בטוח שיש דברים טובים שהיא עושה ובטוח שהיא מרגישה את היחס המזלזל והעויין שלך, אז היא בעמדת מגננה. זה לא כל כך פשוט להיות מטפלת מושלמת לקבוצת קטנטנים מיבבת ומצוננת. אפילו  להיות אמא מושלמת לאחת, זה לא תמיד פשוט.

תקני לה משהו קטן אישי (קרם נחמד, ספר טוב וכו')היא תהיה "שבויה" שלך.

תעשי את זה באלגנטיות, לקראת חג או מאורע נחמד.

אפילו תחכי שהיא תהיה נחמדה יום אחד, ואז תני לה משהו כאות תודה.

היא תהיה חייבת לך על זה ואת קנית אותה להמשך השנה.

אני יודעת שזה קשה כשמדובר במטפלת כזו, אבל, ל]פעמים זו הדרך היחידה.

בהצלחה.

תבדקי את המקום של הכלבה אצלך ובתוכך ,אולי תביני למה זה פוגש אותך ומשתקף דרך המטפלת האומללה שזוכה ליחס כזה ממך בגלל איזה מקום ב'צי שלא פתור אצלך.  

כפנים למים כך לב האדם לאדם.

התגובות בנוסח- תסתמי את האף ותקני לה משהו (כמובן עם בוז בלב) ואז היא שלך לעד, ממש מתנשאות ומקוממות.

השרשור הזה מזה לא מתאים לפורום התומך כ"כ.......

עוקצנות, ביקורת במילים מגונות, והרבה לעג.

למה מגיבים ככה??

ממש לא נעים לקרוא את זה...

אני כל הזמן התאפקתי לא לכתוב כלום.

גם לי זה נראה מוגזם מאוד כל התגובות ה'מפרגנות' האלו.

היא(פותחת השירשור) סה"כ כתבה פה מתוך התפרקות,זרמה עם המילים שלה,

ומלא פה מבקרות ומעירות, וכותבות עליה פסיכולוגיות שלמות,

נסחפתן,

מי שאין לה איך לתמוך שלא תכתוב..

ושכל אחת פה תחשוב איך היא היתה מרגישה אם היה קורה כך לבת שלה-

אל תדון אדם עד שתגיע למקומו!

אמרתן בקול מה שחשבתי בלב- הערות כמו נוסח "למה את אומרת עליה כלבה" ? וכו.. הן רעות מעליבות ולא נעימות.

כן, זרמתי עם הרגש שלי עד הסוף - כי ידעתי שבמקום כמו הפורום היקר הזה נותנים לזה מקום - וכל אלא שהעירו ועקצו - פגעו במקום הזה.

לוקחת על עצמי לסנן תגובות בפעם הבאה- וכדאי שעוד אנשים יעשו את זה פה.

בנוגע לאוצרית: כרגע אנחנו חושבים על דרכי פתרון אבל תודה רבה לכל התומכות והמחבקות שבפורום

אעדכן בעז"ה בלי נדר

אתן יקרות לי מאד.

בד"כ התגובות פה באמת הרבה יותר נעימות...

האמת - אני משתתפת כבר המון זמן בפורום ואת רוב הניקים שהגיבו לך אני לא מכירה. אז אלה בכלל אל משתתפים קבועים של הפורום.

פעם הבאה תקדימי את השירשור עם בקשה לא להעלות את השירשור לדף הפורומים הראשי

מלבש זאת - אני אישית הייתי מנסה לדבר עם המטפלת יותר בחביבות. אני יודעת שזה קשה אבל מאז שאני מכירה את עצמי ה"חנופה" או יותר נכון היחס הנחמד והלבבי, עזר לי להשיג את מה שאני רוצה יותר מכל גישה אחרת.

ולגבי החלב - מה שאני עשיתי היה להביא כל יום רק שקית אחת של חלב בכמות שידעתי שמספיקה. את יודעת כמה היום בשתי שקיות - אם היא משאירה באופן קבוע 120 מ"ל מכמות של שתי שקיות אז את יכולה לחשב כמה היא באמת אוכלת. זה נראה לי פותר את הבעיה, לא?

ולגבי הנזלת - אני באמת חושבת שיש ילדים שהם כל כך מנוזלים שבאמת כמה שהמטפלת תשתדל את תמיד תראי אותם עם נזלת. אני לא יודעת אם גם הבת שלך ככה, אבל הבת שלי בוודאי ככה, ולכן אני אישית מקבלת בהבנה את הנזלת בסוף היום

גם לי היו אומרים (בחודשיים הראשונים) שהבת שלי בוכה הרבה, ולפעמים היה טון של תלונה באמירה הזאת- אני פשוט בחרתי לא להתרגש מזה. הרי אני יודעת שהבת שלי בוכה כשהיא לא בידיים, ושהיא מעדיפה להיות אצל אמא שכל היום מסתובבת איתה במנשא. ומה לעשות שהמציאות מכתיבה אחרת, אז זה היה הגיוני לי שהיא תבכה הרבה, אז זה אל ריגש אותי ולא הפתיע אותי כשהן אמרו שהיא בוכה הרבה. מתי שהוא היא כבר קצת גדלה והתחילה להתעניין בצעצועים וכד' ואז נגמרו הצרחות. ברוך השם.

אז שיהיה ב"הצלחה בתקופה הקרובה!

כל החברות הקבועות התבטאו בצורה נעימה מאוד, גם אם לא הסכימו איתך.
אני לא מסכימה גם עם בעלי על כל דבר, אז די הגיוני שיהיו נשים שחושבות כך או אחרת

ושימי לב שאלה רק המשועממים שהגיעו מחוץ לפורום שהתבטאו בצורה לא נעימה...

אני לא רוצה למחוק תגובות ושירשורים.

איזה ניסיון!

לדעתי זה לא ילדותי בכלל שהיא תדבר איתו. היא אשת מקצוע שתתן לו את חוות דעתה. זה ממש יכול לשנות את התמונה.

מהניסיון שלי יש כמה תפיסות בפסיקה לגבי הצורך בבדיקת טהרה. שווה אולי לנסות רב אחר. זה באמת לא נראה לי הגיוני לחיות ככה

התנהלות לא תקינה מול הרב

לא יתכן שאחרי כל מה שאת מתארת זה מה שיש לו להגיד לך.

לדעתי יש 2 אופציות

או שהרב לא מקבל את כל המידע במלואו

או

שכדאי לברר על רב אחר מהזרם שלכם.

לי על הרבה פחות הסכימו כמה רבנים להוריד בדיקות

ואם יש פציעות חוזרות והאישה מעידה על עצמה גם יש ממקום להתיר.

נראה לי החמרה חריגה ולא נפוצה בכלל.

שזה נקרא פסיקה יחסית מחמירה

אבל נניח כשהיה לי התקן

באופן גורף הרב אמר לא לבדוק כל הבדיקות

לי בלי לדעת אם יש פצעים כרגע, רק מזה שפעם היה לי ועדיין כואב לי לעשות את כל הבדיקות ואני חוששת שייפסלו, רב התיר להמעיט

חבל להגיע למקום כזה עם המצווה הבסיסית הזאת

אמרת לא להמליץ לך על רבנים אחרים, אבל גם שאלת אם אין התחשבות בהלכה, אז כן! כן יש התחשבות בהלכה, ואני ועוד הרבה נשים ההוכחה.. ולדעתי לא תקין להתעקש על בודקת כל חודש מחדש, אחרי שגם היא בעצמה אמרה שהמקום רגיש והייתי מחפשת דחוף רב אחר

רב שמוצא דרך להקל לרוב הוא רב גדול יותר ולא להיפך.

לרוב הוא מכיר יותר לעומק את ההלכה והתנסה ביותר מקרים.

רב ששולח שוב ושוב לבודקת

לפעמים פשוט לא בקיא מספיק ולכן רוצה להסתמך על חוות דעת נוספת.

היה לי רב כזה בעבר, על כל שאלה קטנה הוא היה מפנה לבודקת, עד שהצבתי אולטימטום שלא הולכת, והוא הפנה לרב מתמחה יותר מאותו מגזר ודרך שבאמת מצא מקום להקל.

אנחנו הלכנו בשביל מראות לרב צעיר יחסית והוא אסר הרבה פעמים, ידעתי שבד"כ אם אני שולחת מראה אז זה כנראה אסור.... (למרות שמלא אמרו לי שזה לא אמור להיות ככה אבל זה הרב שהיכרנו וזה היה ספציפית למראות כי הרב שלנו לא גר בעיר וחשבתי שאולי אחרות שולחות כל בדיקה לכן הכל מתירים להן...)

היום אנחנו גרים במקום אחר, ואף פעם עוד לא אסרו לי בדיקה ששלחתי לרב.... מרוב שמתירים לי הכל אני מרגישה נרוויסטית שאני בכלל שולחת.... וזה רב מאותו זרם, ולא פחות מחמיר. הוא פשוט עם יותר ניסיון וראה הרבה צבעים אז העיניים שלו הרבה יותר רגישות לצבע. 

ותחתון צבעוני ובלי מוך וכל מה שניתן  כמעט במצבים של כתמים

ואפילו לא כמו שתיארת..

והרב שלנו ידוע כרב גדול ואפילו מחמיר בעקרון(לדעתי לא מחמיר בכלל)

אני לא אומרת משהו נגד הרב חלילה

אבל כן מרגישה שיש מצב רגיל

ויש מצב של כלמים חוזרים- ואגב רפואית צריך לברר למה ואם אפשר לטפל...אם לא ניתן רפואית לטפל אפשר גם לנסות רפואה טבעית.

ולגבי הרב- כדאי לבדוק מולו האם עקרונית הוא מבדיל בין מצב סטנדרטי למצב של כתמים חוזרים שלדעתי אז ההנחיה היא שונה לרוב ויש התייחסות למצב ונסיון להקל

שיכול להתיר לא רק על סמך בודקת.

אם אתם מתכננים למנוע לתקופה ארוכה אפשר לשקול התקן הורמונלי.

בהרבה דברים שתופתעי אפילו לשמוע שיש כאלו שמחמירים בהם, ועדיין מאז החתונה!! (שזה מעל שלוש שנים) אני עושה בדיקות רק בראשון רביעי ושביעי (ואם יש פצע ידוע אז רק ראשון ושביעי) בהתחלה בגלל הבתולים הוא אמר שבשנה הראשונה עדיין יכול לדמם, אח"כ ילדתי והיו קרעים ומאז האזור רגיש מאוד ונפצע מהר אז אני עדיין ממעיטה. 

גם אם רבנים אחרים לא ברמה הזאת שיגידו להמעיט שנה בגלל בתולים, רוב מוחץ ממש של הרבנים יגיד להמעיט כשהאזור רגיש.

אם את לא רוצה ללכת לרב אחר - מתחננת שתני לבודקת לדבר עם הרב, לי התירו שבעה נקיים רטרואקטיבית בזכות שנתתי... זה לא בושה! זה יעזור לך להמשך יהיה לך שקט.

ואגב בסוגריים זה גם אולי כדאי לכם לשאול וזה גם הרבה רבנים מתירים - למי שהאזור רגיש להרטיב קצת את העד, לחכות שיתייבש קצת אבל שיישאר לח ואז לבדוק איתו, לי זה חסך המון כאב ראש....

בהצלחה אלופה! 

(אגב, דעתי האישית, שפעם לא היו בודקות טהרה... זה משהו של השנים האחרונות. מה שמחזק את זה בעיני שזה אכן לא טבעי ושיש דרכים רבות, גם על פי ההלכה, טובות ואחרות לפסוק ולסמוך על האישה, מקווה שתמצאי את הדמות שמתאימה לך ואל תתייאשי מלחפש אותה! גם בתוך הזרם שלכם... חיבוק גדול על כל העוגמת נפש והתחושות הקשות. הייתי שם...)

אני יודעת שמי שיש לה פצעים בקלות מתירים לה להוריד בדיקות! ללכת לבודקת בכל פעם?!?! מה? אחרי כמה פעמים שיש פצע כבר הרבה פעמים מזהים בכתם שזה דם של פצע ולא מהרחם .

כל כך כואב לי על החוויה שאת עוברת, זה לא נשמע לי תקין בכלל, מציעה מאוד להחליף לרב אחר שמסוגל להתיר אתכם בלי לשלוח בכל פעם לבודקת  , רב שמקל זה לא אומר שהוא פחות חזק במצוות, זה אומר שהוא מספיק מבין הלכות לעומק ולרוחב שיודע איך להתיר.

עכשיו אנקדוטה קטנה - מסופר על רב עצום, סליחה שלא זוכרת מי, שהיה מאוד מחמיר בכל נושא של מצוות. רק בענייני טהרת המשפחה היה מקל מאוד, שאלו אותו איך יתכן שהוא לא מחמיר גם בזה? והוא ענה - אני דווקא מאוד מחמיר במצוות שלום בית. אל תזלזלי במשקל הכבד של מצוות שלום בית.

שום דבר לא ילדותי, ברור שהבודקת תתקשר! ובעניין שתמליץ לך על רב אחר. וואי זה מקומם אותי לחשוב שזה מה שאת עוברת! חיבוק גדול ❤️

וגם היום שיש הוא נועד לדעתי למקרים מאד קיצוניים שבאמת חייבים.

אז שאלו שאלות, וסמכו על האשה ומה שהיא מרגישה

וגם היום לא חושבת שכל רב שולח ככה כל דקה לבודקת.

במיוחד שאת כבר מכירה את ההרגשה של פצע וכו'

ואם אני מרגישה מתישהו שיש לי פצע ורגישות

אז אני יודעת שניתן להפחית

ולא חושבת שצריך כל פעם לשאול שוב ושוב כשזה בדיוק אותו המצב

כמו שבהתחלה כשהתחתנתי לקחתי לרב בדיקות מסויימות

ואז אשתו אמרה לי שאם זה יהיה שוב צבע כזה אז אין צורך לשאול עליו

א.אישה נאמנת להעיד על עצמה שיש לה פצע הלכה מפורשת לא צריך רב שיעיד על מה שהוא לא מרגיש.

ב.רב למד כדי להתיר לא כדי לשלוח לבודקת,אם הוא שולח הרבה לבןדקת וגם הבודקת אומרת שזה מיותר,כנראה שאין לו מספיק ידע ונסיון לפסוק בזה ולכן כדאי למצוא רב אחר שאתם סומכים עליו.

ג.תלמדי טוב את ההלכות הללו,לא כל דבר חייבים לפנות לרב יש לך אפשרות להתיר לעצמך לפעמים.

ד. בהנחה שאת נורמלית וגם הגוף שלך נשמע שנקלעת לסיטואציה ממש לא נורמלית והמקום שלך לשים לזה סטופ.

לא נגד הפסיקה שלכם,זה יותר כמו לבקש חוות דעת של מומחה יותר גדול,תפנו לרב שמומחה לזה מהפסיקה שלכם תחפשו המלצות,זה לא רק איכות חיים זה גובל בפיקוח נפש לא פחות מזה.

לגבי הרב, האם זה הרב שלך שאת פוסקת לפיו?

נשמע שהוא מחמיר מדי או דואג מדי, יש מצב לרב צעיר ולכן כל כך מקפיד?

אם את לא חייבת את הרב הזה ספציפית, תפני לרב אחר. יש גם נשים שיכולות לפסוק לך.

אני מרגישה יותר נוח ללכת לאישה ויש לי אחת יחסית קרוב אלי.

מבחינת הבדיקות, לא יודעת מה הפסיקה אצלך וכמה את מקפידה על כל הבדיקות.

נכון שצריך פעמיים ביום, אבל למשל אני למשל הקפדתי רק על הבדיקות המעכבות. סתם ככה, בלי פסיקה מיוחדת....

פשוט שאם ההלכה מראש אומרת לך שכחת, לא נורא. משמע- להבנתי שאין צורך. לפחות זה מה שאני מבינה ומבחינתי זה מספיק לי.
אני לא פוסקת הלכה ותעשי מה שנכון לך. אולי תשאלי גם על דרך לעשות את הבדיקות שתמנע גירוי ותאפשר לאזור להחלים.
אולי לתת חודש להחלמה, יעזור... בתקווה שחודש הבא לא תהי רגישה כל כך

ממש חבל ככה להרגיש

זה ממש לא תקין

הקלות לחצי שנה קדימה )יש פסיקה כזו)  מאשר שתמאסי במצווה כמו עכשיו

למעשה, את גם יכולה שיפסקו לך הקלות על הפצע גם בלי גישה אחרת, הקושי שלך הוא שליחה לבודקת כל פעם שתאשש את מה שאת יודעת

מציעה לשאול את הרב אם יש מי שיפסוק לך בלי הבודקת

זה לא קשור לרב מקל או מחמיר. (וכמו שאמרו לפני, נידה זו מצווה שלהחמיר בה זה להקל בשלום בית, שזה שיקול הלכתי רציני לא פחות)

יש כללים ידועים מתי אפשר להוריד בבדיקות. והבדיקות המרובות שאנחנו עושות היום הן גם ככה לא מעיקר הדין. הן לא מדאורייתא אלא מדרבנן, וחכמים שקבעו את הבדיקות האלו יכולים לקבוע מתי לעשות אותן ומתי לוותר. 

במיוחד שאת יודעת לזהות בדיוק איפה הנקודה הכואבת וכבר הלכת לבודקת שמצאה פצעים הרבה פעמים בעבר. ברצינות כדאי לך לחפש רב אחר, מאותו המגזר. או לשאול את הרב הזה למה הוא מחמיר ככה אם יש לך את כל הקריטריונים הידועים האלו. את ממש יכולה למצוא אותם בספרי הלכה.

שלך..

הם ממש יכולים לעזור.

בהצלחה!!

ושיהיה רק בנחת!

ביקשת שלא להמליץ לך על רבנים

אבל אני כן הייתי ממליצה לך ללמוד

ידע הוא כח!

הלכות טהרה (בכללי עולם ההלכה)

מורכב מרבדים שונים

רובד 1: יש את עיקר הדין שהוא הבסיס (וגם הוא מורכב מדין תורה ודין רבנן)

כמעט ואין בו משחק... (ובכל זאת כתבתי כמעט...)

רובד 2: עליו יש עוד רובד של מנהגים (לפי עדות/שיוך מגזרי)

וואו- כמה אפשר ללמוד!

גם במנהגים יש מנעד רחב ורבדים

יש את כל הנושא של לכתחילה עושים

אבל במקרה ו..  יש מקום להקל

(אני אתן דוג מפסיקה אישית שקיבלתי...

אני אשכנזיה, מלכתחילה נוהגת לספור 5 ימים לפני הפסק

אבל בגלל שאני מביצת מוקדם קיבלתי הנחיה שבימי מניעה לנהוג 5 ימים... בימים דאני מנסה להיכנס להריון לעבור למנהג הספרדי...)

הייתי בעיקר מתמקדת בנושא של פצעים... תתפלאי כמה דיונים הלכתיים יש על זה

רובד 3: חומרות לפנים משורת הדין

כמות בדיקות...

דיני כתמים..

הרחקות...

תגלי עולם שלם של דברים שהם 'רק חומרות'

לנשים שהכל זורם- זה אולי מתאים

אבל לנשים שלא הכל זורם זה יכול להיות הרסני

רובד רביעי: קבלות ועולם החסידות

נגיד לדוג מספר הטבילות...

כשמלמדים כלות הכל כמו שכבה אחידה

מעבר לזה שחוטאים לאמת

זה עושה עוול גדול לנשים

אהל בעיני בעיקר עושה עוול גדול לקבה

לא לכך הוא התכוון

תמצאי לך את המקור ההלכתי שאת סומכת עליו

תחלבי את הידע

ואם הידע הזה תאמתי עם הרב שלך

בשאלות ישירות

כי צורת השאלה לפעמים מכתיבה את התשובה

ויש רבנים שצריכים דחיפה קלה...

בהצלחה

לא שואלת רב. אני עמוסה בחיים ועושה ממש בדיקות הכרחיות + 2-3 כשאני בדיוק נזכרת. 

תדעי שאת צדיקה שאת בכלל שואלת.

ואנחנו שואלים רב הכי מחמיר שאני מכירה, ואני יודעת שכל אישה שנפצעה יותר מפעם אחת הוא אומר לה לעשות הפסק ראשון ושביעי.

מאוד מוזר מה שהרב אומר. 

לגבי הבודקת מציעה ללכת למשהי שיש לה גם הבנה בבריאות הנפש. שתהיה עדינה איתך ותעזור לך להרגיש נוח.

זה לא הגיוני להיות בסרט כזה כל כך הרבה זמן

פעם אחת בחיים שלי הלכתי לבודקת והבטחתי לעצמי שאני לא עושה את זה יותר

מצטרפת לכל מה שכולן כתבו

ואפילו הבודקת אומרת לך שזה לא הגיוני

לפני כמה שני היתי אצל בודקת פעם אחת, ו אז אמרו לי להפחית בדיקות. ואני כבר שנים בודקת מינימום, הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה בשביעי.משתדלת לעשות עוד אחת באמצע. רק שתדעי שהלכתית המינימום הוא- הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה ביום השביעי, זהו . עשית את זה וקיימת את המצוה. הדרכתי כלות חילוניות / מסורתיןת בעבר, ולהן אומרים במפורש שזה המינימום . ויש מקסומום. לפי מה שלמדתי ברגע שיש קושי כלשהו עם המקסימום אפשר לרדת למינימום. אפילו קושי רגשי. אצלך זה לא הגיוני שאת לא מורידה בדיקות. עכשיו קראתי ששאלת עמה רבנים, לא יודעת אולי באמת שהבודקת תתקשר, את מתארת מצב לא הגיןני שאני לא מכירה, ואם זה גורם לך לשנא מצוה, אולי עדיף לחפש רב אחר לשאול אותו אפילו מזרם אחר...

תלכי לרב דוב ליאור

הוא לא שולח לבודקות אפעם

הוא גדול דור ברמה אחרת (הוא והרב עובדיה יוסף היחידים שעברו את המבחנים ב100 נקודות)

תפני אליו ובע''ה שיעשה לך סדר 

לנו יש רב מחמיר מאוד

וכשאמרתי ששרף לי בבדיקה אמר שאפשר לסמוך על זה

קצת הזוי מה שאת מתארת

לדעתי לא מוזר בכלל שהבודקת תדבר איתו

ממש מיותר ללכת שוב ושוב אם הבודקת אמרה בפירוש שזה איזור רגיש

מוזר לי שהרב יודע את זה ובכל זאת שולח אליה שוב ושוב

קראתי את כל התגובות ומעריכה מאוד את זה שהגבתן.

הרבנים יחסית צעירים, זה מה שיש כאן.

אמרתי ואומרת כל פעם מחדש שיש רקע ידוע של פצעים ושכל ביקור אצל בודקת נגמר בפצע, ושכל ניסיון להיטהר נגמר אצל הבודקת.

הבודקת טוענת (ואני מסכימה איתה) שבגלל שהיום יש בודקת אז לרבנים הכי קל לשלוח אליהן במקום לקחת אחריות.

אני לומדת, בספר כתוב שכדי להוריד בדיקות יש לשאול רב מורה הוראה אז זה מה שאני עושה.

מוך דחוק כתוב שאם קשה אפשר לא לעשות אז לא שאלתי ופשוט לא עושה.

הניסיונות שלי להיטהר רחוקים אחד מהשני ולא חודש אחרי חודש אז אולי זה מה שגורם לרב לא להתיר לי למעט בבדיקות כי לפני שנה היה כתמים ולא לפני חודש.

ואני לא מחפשת שמות של רבנים פשוט כי אם אחליט ללכת לאחרים אחפש בעיר אחרת קרובה רבנים שסומכת עליהם ואסע לשם להביא את העד אבל בינתיים עוד מנסה את מזלי עם הרבנים כאן כדי לא לטרוח כל כך.

אמרתי לבעלי שאם לא תהיה ברירה נפסיק למנוע ונסיים עם הסיפור הזה לעוד שנה של שקט (בצחוק כמובן, זה לא שיקול להיריון מבחינתנו גם אם נהיה אסורים זמן ארוך בגלל זה)

להגיד להם איפה את גרה

את כל הסיפור

והם ימליצו לך על רבנים אולי

ויש דברים שרב יכול להגיד בלי לנסוע אליו כמו להוריד בדיקות

ובכללי מציאות של שנים של פצע זה משהו שכדאי להתייעץ עליו מהקצת ששמעתי. בדקת את זה רפואית? 

למשל אם יש כאב יש רבנים שיוכלו להתיר בלי לראות, פשוט כי כאב זה משהו שאפשר לתלות בו.

ואם זו הסיטואציה אז בהחלט שווה לתת לבודקת לדבר עם הרב. זה בכלל לא ילדותי.

אבל בכללל

איך הגיוני שכמה רבנים אומרים לך את אותו הדבר כשידועה לך רגישות??

אני מבינה אותך לגמרי, ללכת לבודקת זה ממש מעל ומעבר בעיניי, אז כמעט כל פעם?? וכשידועה רגישות???

את יודעת שאני בודקת רק ראשון ושביעי???? כבר שנים.

אני לא יודעת מאיזה זרם את. אנחנו ספרדים, ואני מתייעצת עם רב מוסמך וצדיק פה לכל הדיעות, ואני ממש מרגישה שהוא מיקל איפה שהוא רק יכול, ומתשאל אותי שאולי מהתשובות יהיה משו שאפשר להקל, כולל ללכת עם עד שלי לאחד מהראשל"צ כי הוא היה ממש ספק.

זה קשה מידיי מה שאת מתארת 

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב