נו..אז איך היה בועידה תפרטו קצת למסכנים שנשארוהכלטובה!

בבית.....

תודה

בפתיחת וועידה היה ממש יפה!!!! פירוט קצר-מיטל
כל ההופעה היתה קטע של חניך,מדריך ומישו שהיה תלמיד של רבי עקיבא בזמנו..

זה דיבר על עשיה, הגשמה, חסד..

היו סרטונים וגם דיברו על בניה שהיה בבני עקיבא והוא נרהג במלחמת לבנון השניה..

היו קטעי ריקוד ממש יפים! היה של חברי "השחר" הם עשו מן ריקוד אתיופי ופעלולים והיו 2 שירים שצוות ההווי שרו "תפילה לעני" (זה היה ממש מהמם איך שהוא שר!!) ו- " איזה כיף שיש המון חברים" (שזה ממש העלה ריגושים)

היה בקיצור ממש יפה ומושקע... מרגש בעיקר!
היה מדהים!!!!!!!אביטל הדר
בס"ד

כל-כך התרגשתי שהעלו את הבלונים עם השם של שבט יובל!

בנ"ע-הפצצתם!כרגיל

יומטוב.
היה כ"כ כ"כ מ-ט-ו-ר-ף!יעמ"ל
ויפה, ומרגש.
אבל הריקוד של קבוצת 'שחר' היה הכי מגניב.
והיה פשוט גאוני שהיבאו את כל הסניפים מכל הארץ!
ראיית חברים שלא ראיתי שניים!
היה מדהים!(= pnina =)
איזה הפקה! מי שלא היה- הפסיד!
כרגיל כרגיל.. תנועה קדושה יש לנו =))מיטל
ורק אנחנו, נחתנו שם ללא התראה מוקדמת.פלספנית
בס"ד
סתם, מישו ראה אותנו?
היה לנו מסע פסח סניפי, לסניף אריאל בנות שעלבים, ליום וחצי. ואיפוא ישננו? ביד לשריון, ליד הטנקים. הגענו לשם אחרי המסלול- ב- 7, מדריכות עם חולצתנועה, חניכות עם חולצתסניף עם סמל התנועה, כולן עם תיקים של אריאל, סניף בודד בין ימבות בנ"עקיבאים...
הכי חזק היה, שבן אחד אומר לנו כזה "הי, מאיפוא אתם?" ומישי מהסניף שלו אומרת לו "סתום, אתה לא יודע שלא מתחילים עם בנות מאריאל?" ואני אותו רגע ממש התמלאתי גאוות יחידה, יותר מתמיד- אם אפשר... =)

מיטל- אאל"ט ראיתי אותך, אבל לא הייתי בטוחה... יש מצב?
וואלה,דווקא ראיתי אריאלניקיות..אביטל הדר
קבוצה בינונית, חולצות שחור-כתום?פלספנית
בס"ד
אז זה אנחנו. =)
|מאשר|תפוזה 1
יכול להיות.. ראיתי 2 מדריכות מאריאל.. תארו לכםמיטל
שמדריכות מבני עקיבא יבואו לארוע של אריאל? זה יהיה מוזר.. (לא שזה מתישו יקרה נראלי)

ומוריה- הם לא היו מהסניף שלכם שבמקרה היו שם.. הן באו במיוחד.. לזה קוראים-ריגול תעשייתי..
תראי...עמית-טליה
הם רצו לינוק קצת מהקדושה של התנועה..
מותר להן לא?

תנועה של עם אנחנו =)
תמיד תהיתי...אנונימי (פותח)
תמיד תהיתי אם את כותבת את הדברים האלו בצחוק, או שאת באמת מאמינה בזה אם זה האפשרות השנייה אז תדעי שאת פשוט חייה בבועה/בסרט (תבחרי מה שאת רוצה זה לא משנה לי...)

ואני אומר את זה בתור חניך לשעבר של בנ"ע וגם בתור אחד שמכיר את תנועת אריאל! (ואני לא רק מדבר על האידיאלים של אותם תנועות אלא גם ובמיוחד על מה שהולך באמת בשטח בשני המקומות האלו)
אל מי דיברת?מיטל
אל עמית(בת)אנונימי (פותח)
נפרידעמית-טליה
האמירה הזאת היתה בצחוק.
אבל אם התנועה הזאת קדושה??

ואואואואואואואואו אין לי ספק קטן
ברור לי שכן!!!

תנועה שמחזירה אלפים בתשובה
תנועה שיוצאת אל העם
תנועה שתורמת מסביב לשעון
תנועה שמגדלת תלמידי חכמים עצומים
היא קדושה!

הסרט הוא אצלך,
אתה חי בסרט שיש מקומות מושלמים
שיש מקומות שלא צריכים שיפור
שמסתכלים על השלילי שבמקום ופוסלים את כל המקום למרות כל החיובי.

כדי לראות באיזה סרט אני חיה,אני מזמינה אותך מכל הלב לסניף בני עקיבא קרית אתא,תעשה סקר דעת קהל
תראה שחלק יגידו לך שללא בנ"ע הם לא היו יודעים מזה כיפה,מזה שבת,
הם היו משוטטים ברחובות ועושים מה שבראש שלהם.
שבנות לא ידעו מזה שלוש רבעי ושמירת נגיעה והיום מחנכות לכך.

כן תנועה שמגדלת נוער במשך 80 שנה
נוער שמתעלה,שמפריח שמעלה את עמ"י בצורה ששום מקום אחר לא הצליח לעשות(מממ גם לא במשך 30 שנה) אז כן זה קדוש!
רגע רגע את לא הבנת אותי...אנונימי (פותח)
קודם כל בכל צחוק יש טיפת אמת...

ואני לא אמרתי שאין בבנ"ע קדושה...אבל את אמרת שהבנות מאריאל באו לינוק מכם קדושה כאילו באריאל אין...על זה התמרדתי! ואני כבר מבין מדברייך שאת לא באמת חושבת שלבנ"ע יש יותר קדושה מאיראל, אלא שגם לבנ"ע יש קדושה...
מה שכן לרגע זה היה ניראה שאת לא באמת מודעת לשאר החסרונות שיש בבנ"ע, אז אני לא מדבר על קרית אתא בפרט אבל היות ואנחנו מדברים על בנ"ע בכלל ולא רק קרית אתא אז את מוזמנת את לעשות סקר, ואם תעייני היטב בדבר אני מבטיח לך שאת כבר תביני על מה אני מדבר... שוב אני לא אומר שאין קדושה יש אבל גם לא חסר בכלל קדושה, ואני גם מאמין שהקדושה גוברת על הטומאה שאם לא כן הרבנים היו סוגרים את התנועה הזאת מזמן אבל אני מצטער לחדש לך שיש מקומות עם קצת יותר קדושה, אז בנוגע ל2 הבנות הללו הייתי אומר "לא רחוקה היא ממך" למה ללכת רחוק שילכו לתנועה שלהן לא חסר להן בכלל קדושה...




אם על זה דיברתעמית-טליה
אז זה היה בצחוק לגמרי.

וכמו שאמרת,הקדושה גוברת על הטומאה.
ובעז"ה עם הרבה השתדלות וסיעתא דשמיא שדובקת בתנועה
הטומאה תתרחק לחלוטין ותיהיה רק קדושה.
בעז"ה אך ארוכה הדרך...אנונימי (פותח)
נקווה שהשיר באמת צודק באומרו "עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה"
אין ספק.עמית-טליה
אך רואים את הסוף.
עם הרבה שליחים טובים גם זוכים להתקדם בדרך
ואנחנו לא מפחדים,מחכים למשיח בכל יום שיבוא,ואעפ"י שיתמהמה.
לא יודע זה נשמע סתם סיסמתי כזה....אנונימי (פותח)
כמה בימנו באמת מאמינים שהמשיח יגע מחר?!?
כאילו ככה בעקרון צריך להיות אבל זה בקשה בלתי אפשרית כאשר כל יום הוא מאכזב אותנו מחדש...
כמו כל דברעמית-טליה
"לתקן עולם במלכות שדי"
"תמיד בשמחה"
אבל כל דבר סיסמתי ברגע שהופכים אותו למעשי הוא כבר לא סיסמתי.
היום מבחינתי לתקן עולם במלכות שדי זה לא סיסמא..
כי מאז שמסיימים את הבית ספר ומתחילים לעשות באמת
אתה מרגיש מתקן כל יום..

כמה מאמינים?אולי לא הרבה
אבל כמה מצפים?הרבה..
וכמה מחכים לו?הרבה..
כן כולם מצפים לישועה ולגאולה אבל אנחנו צריכיםאנונימי (פותח)
בעקרון להאמין שמחר יבוא המשיח כפשט המשפט הה בלי שום תיחכומים מהצד, וזה דבר בלתי אפשרי כאשר כל ים מחד אנחנו מתאכזבים מאי ביאת המשיח.

זו דרישה לא הגיונית שמבקשים מאיתנו באמת להאמין שהוא יגיע מחר...

מבחינתי המשפט הזה היה ויהיה תמיד רק סיסמתי...עד שיבוא המשיח.
אינני יודעתעמית-טליה
מה באמת צריך להיות,ואנסה לברר זאת.
אבל אם אתה מסתכל על השיר
אז אני מאמין בביאת המשיח.
קודם כל מאמינים שהמשיח יבוא,לא נאמר מתי
אלא אמונה בסיסית פשוטה שהמשיח יבוא מתישהו.
וההמשך הוא
ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא
האחכה לו-זה הציפיה והתקווה אבל לא מדובר כאן על אמונה שמחר יבוא.

נניח ואלה שירדו לגלות שרו את זה,הם הרי ידעו שהם צריכים לעבור 2000 שנות גלות ורק אחרי זה יש סיכוי שהמשיח יבוא
אבל הם האמינו שמתישהו הוא יבוא.
והם בכל יום ציפו וקיוו לו.

זו דעתי בלי שום ביסוס תורני.
מה שהובן לי מהפשט של השיר.

ואם אני טועה,וזה באמת כמו שאתה אומר
שהציווי ההלכתי הוא להאמין שמחר הוא יבוא,וזה ממש חובה.
אז אין לי ספק שכולנו מסוגלים לזה,אני לא מאמינה שהקב"ה היה מצווה אותנו במצווה אחת שלא ניתן לקיימה.
זה כמו שאומרים על "ואהבת את ה' אלוקיך"
איך אני יכול לקיים אותה?זה רגש קשה לשלוט על רגש
ועדיין יש אלפי דרכים לקיים אותה,ואלפי אנשים ב"ה מקיימים אותה.
כנ"ל לגביי כל תרי"ג מצוות
אנשים אומרים איך אפשר לקיים את כל תרי"ג מצוות
אם הקב"ה קבע שאפשר אחרת לא היה מצווה אותנו בהם
אז אפשר.
אנחנו רק צריכים להבין למה ואיך.

אבל בטח שאסור לנו לחשוב שזה משהו סיסמתי ותו לא.
אכן ההלכה היא כך שיש להאמין שהמשיח יגיע מחר/מייד..אנונימי (פותח)
אז נכון שיש את הדבר הזה שאלוקים לא מביא על אדם נסיון שלא יוכל לעמוד בו, אבל גם זה מצידי משפט דיי מפוקפק....
תחשבי שנייה אם האדם בעצם לא מצליח לעמוד בנסיון אז זה מראה שהוא בעצם לא יכל לעמוד בו...(זה מן קונפליקט מסיום)
אז אולי את תתרצי על זה שהכוחות הפוטנציאלים של האדם היו יכולים לעמוד בנסיון הזה אבל הוא כנראה לא השתדל מספיק, אז אני אענה לך שזה שהוא לא השתדל, זה בעצם מה שמורה מהו אותו אדם ועל כן אי ההשתדלות בעצם היא האדם והיא חלק ממנו היא זו שמתארת אותו ועל כן כאשר האדם לא מצליח לעמוד בנסיון אעפ"י שיתכן שהוא לא השתדל מספיק בכל אופן האי השתדלות הזו מורה על היותו אותו אדם, ועל כן ניתן לומר שה' לכאורה הביא עליו נסיון שלא יכול לעמוד בו...
אני יודע שזה כתוב לא הכי ברור אבל אלו דברים שכאשר אתה חושב עליהם הם הרורים לך לגמריי אך כאשר אתה מנסה להלעותם על הכתב זה לא ניתן ביידך כ"כ..


וכמו שכבר אמרתי כאשר אתה מאמין באמת באמונה שלמה דבר מסוים ואחרי מספר פעמים זה לא באמת מתממש אז האמונה הזאת נופלת לגמריי
אני חושב שכאשר אומרים שצריך להאמין שהמשיח יגיע מייד זה סוג אחר של אמונה לא הסוג שאנחנו מכירים...
צר לי להודיע לך ידידי שהמצווה היא לצפות למשיחליאור ברוכים
ולא להאמין שיבוא היום דווקא
הגמ' במס' שבת אומרת בין 5 הדברים שאדם נשאל כשהוא מגיע לעוה"ב "ציפית לישועה?" ולא "האמנת בישועה?"
ד"א גם אני הייתי ב-2 התנועות, לא ממש העמקתי בדעתך אבל גם דעתי היא שצריך את שניהן
אי אפשר לצפות למשהו שלא מאמינים שהוא יקרה...אנונימי (פותח)
ואם מה שרצית זה להראות שבעצם צריך לצפות בכללי ולאו דוקא שצריך להאמין שיגיע מייד, אז צר לי לאכזבאותך אתה טועה...

פרט באמונה

אך מעבר לכל זה, הציפייה היא פשוט הוכחה, שהאמונה בביאת המשיח אינה אמונה כללית ועתידית, אלא שהאדם מאמין בבואו היום! כאשר אומרים לאדם להאמין בביאת המשיח, הוא יכול להאמין שאי-פעם יקרה הדבר הזה והמשיח יבוא. אך כאשר אומרים לו לחכות לבואו, פירוש הדבר, שצריך להאמין שהוא יכול לבוא בכל יום ממש - שהרי על אירוע שיקרה בעוד עשרות או מאות שנים, לא מתאים הביטוי 'לחכות'.

כאשר הרמב"ם אומר, שמי שמאמין בביאת המשיח אבל אינו מחכה לביאתו, הוא "כופר בתורה ובמשה רבנו", בכך הוא מלמד אותנו את משמעותה האמיתית של האמונה בביאת המשיח - לא רק להאמין שאי-פעם הוא יבוא, אלא להאמין שיבוא היום! לכן, אדם שמאמין באופן כללי בביאת המשיח, אבל אינו מאמין שהוא יבוא היום (וממילא אינו מחכה לו), הוא כופר בשלמות האמונה בביאת המשיח. כי האמונה האמיתית בביאת המשיח פירושה, שהמשיח יבוא היום, ומכאן הצורך ב"אחכה לו בכל יום שיבוא".





קיצר יש חובה על האדם להאמין שמשיח יגיע מחר ומדברים אלו אפילו נשמע שמי שלא עושה כך כופר בשלמות האמונה ההיאת המשיח....

קיצר עדיין נשאר קשה לעיניי...

שמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי...
מה?אני מאמין שהוא יקרה, אבל לא מחר,ליאור ברוכים
אתה חושב שיום אחרי החורבן האמינו שהוא יבנה באותו יום? זה הרי אבסורדי, כי אם כך, למה הוא נחרב?
הגמ' אומרת "ציפית" לא "חיכית", וברור שאני יכול לצפות לדבר שיגיע עוד הרבה זמן, אתן לך דוגמא, ר' מנחם מנדל(אני בדיוק באמצע הספר "סנה בוער בקוצק"...) מחפש מקום להשתכן בו, הוא יוצא מטומאשוב ומתחיל לחפש, הוא מצפה למציאת המקום המתאים, אבל הוא לא מאמין שהוא ימצא אותו הרגע, כך גם לגבי ביאת המשיח, אנו מצפים לבואו, אבל את החישובים למתי הוא יגיע- אנחנו משאירים לקב"ה.

הפשט של מה שאמרת בשם הרמב"ם (לפני הניתוח שלך) הוא שצריך לחכות, לצפות ולא להאמין
חבר זה רמב"ם מפורש...אנונימי (פותח)
אני לא רואה פה אפילו סיבה להתוכח אני יודע שיש את העיניין הזה שצריך להאמין שיגיע מחר, ואני שלא כמוך יודע ולא חושב...
חוצמזה מתי אמרתי לך שהוכחתי את זה מהמקור הזה של הגמרא???

תקשיב זה מאוד פשוט העיניין הזה אם אתה רוצה אתה מוזמן לשאול רב ולהיוכח לכך, את הציטוט הזה שהבאתי בהודעה הקודמת זה לא אני כתבתי, לקחתי את זה מתשובת רב...

הנה החלק העיקרי מדבריו...
"לכן, אדם שמאמין באופן כללי בביאת המשיח, אבל אינו מאמין שהוא יבוא היום (וממילא אינו מחכה לו), הוא כופר בשלמות האמונה בביאת המשיח. כי האמונה האמיתית בביאת המשיח פירושה, שהמשיח יבוא היום, ומכאן הצורך ב"אחכה לו בכל יום שיבוא"."

זוהי האמונה בביאת המשיח להאמין שיבוא מחר, וזו בדיוק הבעיה שלי איתו....

בכל אופן אתה מוזמן לשאול איזה רב שאתה רוצה!
איפה הרמב"ם הזה?ליאור ברוכים
איפה אמרתי שאני חושב? מה שאני אומר הוא מתוך ידיעה(בניגוד אליך...)
עברתי עכשיו על הלכות משיח ברמב"ם, הואליאור ברוכים
כותב שצריך להאמין שהוא יגיע, אבל לאו דווקא היום, יותר מזה הוא אומר
ספר שופטים, הלכות מלכים פר י"א:
הל' א': "אשורנו ולא קרוב- זה מלך המשיח"
ובפר' י"ב הל' ב:ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות...אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קיצין. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שביארנו"
אז ככה...אנונימי (פותח)
במיוחד בשבילך דיברתי עם הרב אבינר ושאלתי אותו והוא אמר שאכן צריך להאמין שהמשיח יגיע מחר...ואם אתה רוצה לעיין אז תפתח ערובין דף מ"ג ע"ב ותיראה את זה...אם בכל זאת יש לך שאלה אתה מוזמן לדבר איתו...

ובנוגע למה שכתבת בהודעה הקודמת, אם לא שמת לב אתה בעצמך גם תירצת את הקושייה שלך, יש כידוע לך שני משיחים שיבואו בעז"ה על ישראל אני כמובן דיברתי על הראשון אתה לעומת זאת דיברת על המשיח האחרון על מלך המשיח. ודו"ק

ובנוגע לדבר השני גופו קשה שהריי ידוע לכל שרמב"ם זה לא דבריי הגדה...

ואני חוזר שנית אין צורך לנסות להמציא ראיות אתה מוזמן לשאול כל רב שאתה רוצה...
תנסה לא לבייש את השם שלך... (הניק)אנונימי (פותח)
תמצא כותרת, אין לי כוח...ליאור ברוכים
הסוגיע בעירובין מדברת בכלל על מתי הוא בא ומתי הוא לא בא מבחינת יום בשבוע/ שנה
ד"א אם אתה כ"כ חסיד נלהב של ר' מנחם מנדל, וודאי אתה יודע שהוא לא ממש מתלהב מכאלה שכל דבר הולכים לשאול רב...
לא, אני פשוט לא הבנתי מאיפה אתה מביא את הראיות שלך...

הרמב"ם מדבר שם על דברי ההגדה הדנים בבוא המשיח בגמרא
אני לא חסיד שלו...אנונימי (פותח)
סתם התלהבתי מהסיפור הזה שלו...

מבחינתי יש צורך לשאול כל רב בדברים המקושרים להלכה, בנוגע לשאולת שלא קשורות לזה אני כבר לא מביע דעה אך אין ספק שיש עניין להתיעץ עם רבנים בכל דבר הקשור להלכה...
אני ממש לא מבין את ההגיון שלך אין ספק שלרב יש ידע/ הבנה שגדולה משלך למה שאני לא אשאל אותו שאלה הקשורה בהלכה???

אני חוזר ואומר אתה יכול לשאול רב והוא יגיד לך את המקורות המדויקים.




לדעתי..עמית-טליה
אחרי שקראתי את רוב הויכוח.
נתחיל מזה שאמרת שגם האמירה שהקב"ה מביא לאדם ניסיון הוא מביא לו גם כוחות.
אז אמונה בסיסית זה שכל דבר ניתן מהקב"ה.
גם הניסיון,וגם הכוח להתמודד.
הידיעה שהקב"ה הביא לי את הניסיון,שאני צריך לעמוד בו בגבורה כי זהו המבחן האמיתי,לענ"ד זה הכוח הכי גדול שיכול להיות.

בפיגוע במרכז הרב כשכל ההספדים וכל התנחומים היו בזה שה' לקח וה' נתן.
שזה השורש שאנחנו נאחזים בו,השורש החזק ביותר,זוהי גם הנחמה הגדולה ביותר,חברה שאלה אותי איך חילוני מתנחם,חילוני כופר שלא מאמין בכלום,מה מנחם אותו,ואז דוד שלי שהיה צנחן (הוא לא דתי) סיפר לי שכשהם באו לצנוח צניחה ראשונה אז מאחורי המצנח או משהו כזה יש ברכה לצנחן,המסורתיים והדתיים מההתחלה פתחו וקראו והחילונים לגמרי לא,אבל כשהגיע הרגע לקפוץ הם מיהרו לקרוא.(זאת היתה התשובה שלי אליה)
כשאני יודעת שלא סתם אני במצב כזה אלא אני צריכה לקום מהניסיון הזה,לקום יותר משכילה,יותר מאמינה,יותר מחושלת.
כל הידיעות האלה צוברות לך הון כוחות,כוחות שמגיעות מעצם האמונה שהכל מה'.

תמיד בסיפור של דוד חטואל שאישתו ובנותיו נרצחו,אני שואלת מאיפה היה לבנ"א הזה כוחות?לחזור לנהל בית ספר של ילדים שמזכירים לו את הבנות שלו,לחזור להקים משפחה אחרי שכבר היתה לו משפחה.
וכאן אין לי ספק (ולמען האמת הוא אומר את אותו דבר ו"אין חכם כבעל ניסיון")
שהאמונה בה' ההכרה במהלכים החשובים שה' עושה למען כל עמ"י
זה היה הניחום הכי חזק שלו.
והוא בעצמו אומר שה' הביא לו כוחות עצומים בשביל לקום מחדש.

בקשר לרמב"ם פעם למדתי את זה במחשבת ישראל
והרב הסביר לנו שלפעמים אדם אומר שהוא מצפה ומחכה שיבוא
ושר את השיר בדבקות וניענועים
אבל בפועל,הוא מפחד ממציאות אחרת,עליה לרגל,קורבנות.
וזה לגיטימי זה מציאות מפחידה,מציאות שמי שאומר פיסת לשון הרע כבר מצורע,ואישה שבוגדת כולם יודעים ומנדים.
זה מציאות אחרת,שאולי קצת מרתיע את הנוער הטכנולוגי של היום
ולכן אדם צריך לא רק להגיד שהוא מצפה ולא רק לשיר את השיר
אלא צריך לרצות באמת שיבוא המשיח,שנקריב קורבנות.
ועוד סברא שאותה שמעתי מהרב אבינר,שהוא אומר שלפעמים אנחנו רוצים את המשיח כי יהיה *לנו* יותר טוב,אבל אדם צריך לרצות את המשיח כדי שיהיה ל*עם ישראל* יותר טוב.
כדי שהשכינה תשרה עלינו,שיהיה אור לגויים,שנוכל להמליך את ה' בעולם.

ועל כך מדבר הרמב"ם,זה לפחות ממה שאני זוכרת.

בקשר לזה ששאלת את הרב אבינר,
מה לעשות אי אפשר להקיף את התורה על רגל אחת וגם אי אפשר לענות על שאלה מורכבת של ביאת המשיח על רגל אחת.
אבל בגמרא ובקבלה מתוארים לך שלבים ברורים של ביאת המשיח,
וכל זמן שאתה לא עובר אותם לא יגיע המשיח,
לדוג' יש סברא של שתי מציאויות או כולם צדיקים או כולם רשעים
וזה לא המציאות של היום.
לכן לא חושבת שהמשיח יגיע מחר,אני מקווה ומצפה שהוא יגיע.
שה' ירחם ויעשה נס והוא יגיע.
אבל בתכלס לפי איך שכתוב ונאמר הוא לא אמור להגיע מחר.
ויחד עם זאת אני מקווה שיגיע גם היום.
ולדעתי...אנונימי (פותח)
קודם כל אני חייב למחות בשם הרב שלי (הר"י שלי לשעבר הרב וייס) הייתי אצלו בבית אתמול עם עוד חבר והוא מחה נגד האמירה הזאת שהכל זה מה' (גם החטא...)

כן אבל בכל זאת כאשר אני לא עומד בניסיון אז זה בעצם מראה שלא היה לי מספיק כוחות בשביל זה (כנראה גם עם הכוחות שה' נתן לי...) ולכן זה לכאורה ניראה שלכאורה הנסיון הובא רק בשביל להכשיל שהריי ה' יודע שאין לי מספיק כוחות בשביל זה...
וגם אם תגידי שאלוקים נותן לי כוחות שאיתם אני אוכל להתגבר על הנסיו,ן בכל זאת אלוקים יודע שאין לי מספיק כוחות עצמיים שבהם אוכל לבחור נכון בשביל להשתמש בכוחות שהוא נתן לי

בקשר למשיח את רק מחזקת את שאלתי, איך מבקשים מאיתנו להאמין ולצפות לביאת המשיח כבר מחר, כאשר המציאות הזאת של המשיח היא מציאות כ"כ מרתיעה, וכאשר כל יום מחדש אנו מתאכזבים מאי ביאת המשיח!

אז אני רוצה להאמין באיזה מישור אני צריך להאמין בזה שהמשיח יגיע מחר?
הריי זה לא מסתדר לוגית...
החטא לא מה'עמית-טליה
אולי ההתמודדות מול החטא היא מה'
אבל אין ספק שהוא נתן לנו את הבחירה החופשית
והחטא ש*אנו* עושים אינו מה' אלא מבחירה אישית מוטעית שלנו.

אדם לפעמים חושב שאין לו כוחות,
אבל למעשה הכישלון בהתמודדות זה כמו חטא
לאדם יש כוחות השאלה אם הוא מספיק מתעקש ולא מוותר לעצמו
וככה הוא גם מנצל אותם או שמא הוא מוותר לעצמו וטוען "שאין לו כוחות"
בטיול שעשינו אתמול חברה שלי שעברה טירונות של בנות לוחמות (משמע בנים גובניקים) התלוננה כל הטיול ואמרה "אין לי מושג איך עשיתי ימים ולילות כאלה בחום של יולי אוגוסוט עם קסדה אפוד נשק מים ומה לא"
כנראה ששמה היא ידעה שאין לה ברירה ואז הכוחות שהיו טמונים בה היו חייבים לצאת מהכוח אל הפועל,ופה שזה סתם טיול היא התלוננה הרבה ונחה הרבה.

לאנשים שעה כואב הבטן\הגב והם מתלוננים
נשים עוברות לידות כואבות ומפרחות גם במשך 48 שעות רצוף.
אז נראה שאין כוח,בפועל במקרים שבאמת רוצים להוציא את הכוח,מגלים הרבה כוחות טמונים בך.
והכוחות האלה כמו כל דבר טוב (או רע) שקיים בעולם,ניתנו מה'.

בקשר למשיח-אני בטוחה שעמ"י לא דמיין לעצמו שים יכול להיקרע ל2 (לפי המפרשים זה ל12 אבל לא משנה)
ובפועל זה קרה.
יש ניסים,והקב"ה לפעמים מרחם ומפתיע.
אבל הדרך הנכונה והישרה היא לא לעבור את הים באמצע אלא מסביב.
כרגע אנחנו מקווים שהוא יבוא,היום מחר מחרותיים שנה שנתיים
לקוות זה לא אומר להאמין.
לכן המצווה לקוות אפשרית ולהאמין קצת פחות
כי אני כן מקווה בכל ליבי שהמשיח כבר יבוא,שה' ירחם,יעשה נס,שעמ"י בזכות משהו קטן פתאום כן יהיה ראוי,ואז המשיח יבוא.
זה כמו שרוצים משהו מקווים לו
נניח בחור בן 17 שכבר רוצה רישיון
הוא יודע שהוא צריך לעבור תהליך בשביל זה
ללמוד לתיאוריה עיונית,לגשת לתיאוריה,לעבור את התיאוריה
להתחיל שיעורים,לדעת לנהוג טוב,לעשות טסט ואולי עוד טסט
ורק אז לקבל את הרישיון.
אבל מהרגע הראשון הוא מקווה לנהוג,הוא רוצה לנהוג,זה אפילו החלום שלו.
שאומנם לוקח לו זמן להתגשם..אבל הוא עדיין מקווה ומצפה לו.
ככה אני חושב תקני אותי אם אני טועה...אנונימי (פותח)
כן יצא לי פעם לקרוא ספר הזה אם אני לא טועה קוראים לו "מי שטעם יין הונגרי", מראים שם שממש ברגעי צרה יש לאדם כוחות שהוא בכלל לא מודע להם, וזה אחד הדברים היפים שאת "הכוחות" האלו באמת אפשר לראות בשטח, אבל שם גם מראים שלפעמים "הכוחות" הללו פועלים לפעמים לא רק בשעת צרה אלא גם לפעמים כשאדם למשל לחוץ אז אלו אותם כוחות שהוא מקבל ואותם הוא צריך למגר ברגעים מסויימים, ספר מומלץ מאוד...

כן אין ספק שכמו שהרב אבינר אמר הדרך היחידה להצליח לצפות למשיח זה להיות כללי, ז"א לאדם הפרטי ימיי ביאת המשיח ניראים מאוד לא נוחים, אבל כאשר אתה מסתכל על איך עמ"י יראה אז, זה הגורם היחיד שיכול לגרום לך לצפות לזה בכליון עיניים...

אני כמעט בטוח שהאמונה הזאת שאומרים היא לא אמונה במישור שאנחנו מדברים עליו, ז"א זה לא שאני באמת מאמין בלב שלם שעוד כמה שעות המשיח יבוא אלינו אלא לענ"ד זוהי אמונה שאפשרי שבכל רגע ורגע המשיח יגיע ז"א שאני אאמין שכרגע נתנת אפשרות לכך שהמשיח יגיע, יכול להיות שאני באמת טועה ויש דוקא ציוי להאמין שממש המשיח יגיע מחר ולא רק להאמין שניתנת אפשרות מציאותית לכך...
אני לא מצליח לראות את עצמי (או כל אדם אחר) מאמין בזה שמחר אני אראה את פניי המשיח, זוהי מציאות שלא מסתדרת לי עם המצב של העם שלי ברגע זה, וגם אם המציאות של העם שלי הייתה כזאת אני ממש בספק אם עדיין הייתי מאמין בזה...




לא קראתיעמית-טליה
אבל גם בשעת לחץ,אדם זקוק לעזרה מה'
השנה אמא שלי אמרה שה' נתן לה כוחות ענקיים בכל ניקיון פסח
כי היא התחילה את הניקיון שבועיים לפני פסח כשהיא רגילה כל שנה להתחיל מטו' בשבט.
אז בשבועיים האלה היא היתה הולכת לישון כל יום ב3 ולקום ב6 ולא להרגיש עייפה,ולא להתמוטט,וכן היא ממש אומרת שה' נתן לה כוחות עצומים השנה.

בגלל שהמציאות העכשווית לא מסתדרת עם ביאת המשיח,
אני חושבת שאין צורך להאמין שהוא יגיע,יש צורך לקוות,לרצות,אבל מכאן ועד להאמין הדרך עוד רחוקה.
אני לא מאמינה שהמשיח יגיע מחר,אבל אני כן מקווה ורוצה את זה.
זה אולי הבדל קטן אבל בתכלס הוא ענק
כי זה בר קיום וזה לא.
כמה זמן לוקח לקרוא?אנונימי (פותח)
טוב בכל מקרה התגובה הקודמת עדיין רלוונטית אז כשיהיה/אם לך כוח תקראי...
את התגובה קראתיעמית-טליה
את הספר לא..
כן אני הבנתי את ההבדל שבין אמונה לבין צפייה...אנונימי (פותח)
אין ספק שצהו ציווי עכשיוי אנחנו לא קונסרבטים שטוענים שיש ציווים שהם לא לימיינו, לפחות אני לא כזה...

כמו שכבר הבנו יש ציווי על אמונה וגם אני וגם את וגם כ"א אחר מודע לעובדה הזאת שזו ציוי לא אפשרי.
אני חוזר ואומר שלדעתי היא שהאמונה שמצווים אותנו היא לא אמונה כמו שאת חושבת, אלא שאנחנו צריכים להאמין שיש אפשרות טכנית שהמשיח יבוא מחר, כן עם כל המציאות המסובכת שלנו כיום אנחנו בכל זאת צריכים להאמין שניתנת אפשרות ושייתכן מאוד שהמשיח יגיע מחר...

האמונה היא לא שאנחנו באמת צריכים להאמין שהמשיח יגיע מחר אלא שיתכן שהוא יגיע מחר...
כמובן צריך לברר את זה, זוהי רק דעתי בעיניין!
אז אני אעשה מאמץ גדולעמית-טליה
לברר את זה מהפן ההלכתי.
ושוב כמו שאמרתי,שאם אכן כך הדבר,זה ציווי אפשרי בהחלט.
אם תוכלי לעדכן אותי אחרי הברורים שתעשי אני אשמח...אנונימי (פותח)
ותגדילי תורה אם גם תוכלי לשלוח לי הודעה פרטית שלאנונימי (פותח)אחרונה
התשובה של הרב על זה, זה באמת מעניין אותי ויותר חשוב זה באמת שאלה של הלכה למעשה...







.
ברמת העיקרון אתה צודקליאור ברוכים
אבל אני בטוח שיהיו הרבה רבנים שינקטו בדעתי...
ולגבי הסיפור של ר' מנחם מנדל- אין ספק שזה אחד הסיפורים המרשימים, ואחת הדמויות היותר..., קראת את "הסנה בוער בקוצק"?
לא יצא לי...אנונימי (פותח)
בסוף מתברר שלא אני החסיד אלא אתה...
לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
הנחשון יוצא לטיולים עם כל הסניף?אנונימי (פותח)
תלוירעות שרהאחרונה

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה

יש למישו אולי?

קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

אשמח גם..אנונימי (2)

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

לכיתה ואחי אהוביה

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

צ'אט ג'יפיטיזיויק

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

חמוד אבלאנונימי (2)

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
כן ברור אבלאנונימי (2)

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה

אני ממש מסכימה איתך..

אה הבנתייאנונימי (2)
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכניאחי אהוביה
סגורראנונימי (2)
מה את מחפשת?אנונימי (2)

לאיזה כיתה?

 

לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמחאחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

מדשיותאנונימי (פותח)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
כן אבלאנונימי (פותח)אחרונה

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.

סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

 

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

 

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

 

תודה רבה!

אולי יעניין אותך