מזהירה מראש שזו לא הולכת להיות ההודעה הכי צנועה בעולם. לפעמים צריך לרדת לפרטים, מה לעשות.

כשאת הולכת לשירותים, נסי לטפס על האסלה (את המושב תרימי לפני, הוא לא יציב מספיק ללוליינות כזאת). ממש להניח שם את כפות הרגליים ולכרוע מעל. אם את צריכה להיאחז בטח תמצאי במה אפשר (למשל בכיור, או שתתקינו לכם איזו ידית). וכשאת בתנוחה הזאת, זהו, לשכוח מהעולם. לחשוב איך לפתור משוואות בשלושה נעלמים... לא ללחוץ, לא להתאמץ, לא למהר לשום מקום, סתם להיות שם ולחשוב על דא ועל הא, ולתת לגוף לעשות את העבודה. בהתחלה זה נשמע מוזר, אבל די מהר מתרגלים - גם לכריעה וגם להרפיה.

אם תצליחי, זה יכול להועיל לשני הנושאים שאת מוטרדת מהם (כן, גם לתפרים בלידה!), ובאופן כללי לאמון שלך בעצמך ובמה שהגוף שלך מסוגל.

אני אנסה,למרות שאני חוששת שהתנוחה הזו תוציא אותם

אני מאמינה במה שכתבתי ב90% אבל לא ב100%

ואין לי הכשרה רפואית.

אז אם התחושה שלך היא שזה יהיה לרעתך - אולי כדאי לך לסמוך על התחושה ולא על הדברים שלי.

זה לא יוציא את הטחורים, זה כיוון טוב ונכון להוציא את כל מה שצריך מהגוף בלי ללחוץ על רצפת האגן. זו התנוחה הנכונה. (כמו שילדים קטנים יושבים...)

תודה רבה על ההמלצה לגבי הטחורים!זה באת הקל!

ולחלק מהעונות-שימו לב שאני ל-א נוטלת כדורי ברזל

תודה לכולכן!!!

טחורים. אחרי שכבר יש, כריעה עלולה להחמיר אותם.

נכון שההמלצה הזאת עוזרת ליציאה ללא לחץ, אך לא יודעת מה יותר עדיף.

ואגב המלצה אחרת שמתאימה לכולם, לא לשבת בשירותים יותר משתי דקות, זה ממש לא בריא לריצפת האגן ומזמין טחורים.

לא יוצא? לצאת, להסתובב ולחזור אחרי כמה זמן. ולכן גם לא מומלץ לקרוא ספרים בשירותים!

ממליצה מאוד על שינוי תזונתי, להקלה ביציאות.

יותר ירק, פחות קמח לבן (וקמח בכלל).

יורד קטניות, פחות בשר.

והרבה הרבה פחות מוצרי חלב (להחליף בירק הנפלא של החורף, בטחינה, בפירות יבשים, בשקדים).

לקרא תהלים . מנסיון , זה תמיד עוזר , תלוי במינון- כמה יותר פוחדים , ככה לקרא יותר .

תפרים - לא תמיד יש , ואם יש , זה עובר ושוכחים. לגמרי שוכחים .

אפי-נו - סיפור יקר . השאלתי מחברה ובקושי השתמשתי .

יש משהו יותר זול - עיסוי פירנאום . קצת יותר השקעה . גם את זה לא כל כך עשיתי , ולי למשל היה תפר קטנצ'יק , שבכלל לא הרגשתי - גם כשתפרו.

תמיד בתחילת הריון יש חששות מצחיקים . כי באמת התפרים זה לא סיפור.

מה שכן , חשוב לאכול טוב , לצעוד קצת. לקראת הלידה לעשות תרגילים ולהתכונן

ושיהיה במזל טוב!

הטבעיות שבינינו ימליצו לך לשתות תה סרפד. (אני לקחתי פרה-נטל ושתיתי כאילו הכינרת של אבא שלי - עוזר נגד עצירות)

מה-זה עיסוי פירנבאום?

סבלתי מזה גם כן בהריון ואחרי הלידה, הנה כמה המלצות:

א) להרפות בשירותים זה טוב, אבל אל תשבי שם יותר מדי לעניות דעתי. ישיבה ממושכת מוציאה טחורים. בנוסף, להשתדל לא ללחוץ חזק מדי..

ב) לשתות המון. ואז עוד קצת.

ג) סיבים תזונתיים מקילים את היציאות, וכנ"ל מאכלים כמו שזיפים וכד'.

ד) טחורים: יש משחות, אני אישית משתמשת במשחה שיש בסופר פארם של "לייף". בנוסף ישנם מגבונים שאפשר גם לקנות בסופר פארם, מגבוני פרוקטו, שהם אחלה. באופן כללי, תנסי לא לנגב אחרי יציאות עם טישו אלא עם מגבונים.

ה) אם את מרגישה שיוצאים טחורים, לי אישית עזר מאד לעמוד במקלחת (וכמו שאמרו לפני, סליחה על חסור הצניעות), להוריד את הטוש ולהזרים מים חמימים על האזור. לא חמים מדי אבל, חשוב. תעמדי ככה כמה דקות, זה מאד עוזר.

ו) אם כואב לך, ממליצה לשבת על כרית ולא ישירות על כסא, זה מקל מאד.

ז) מסתבר שטחורים קשורים גם ללחץ נפשי- אז אם יוצא, לא להיבהל. לא להיכנס ללחץ בגלל זה. זה עובר, זה לא נוראי, ניתן לטיפול בקלות רבה. זה נפוץ, את לא הראושנה ולא האחרונה ויזה יעבור

ח) יש ברזל עדין שאת יכולה לקחת שאמור להקל על כל העניין

ט) ישנם גם תכשירים שמותר לקחת בזמן הריון כדי להקל- תה מידרו (למרות שאם אני לא טועה היום כבר צריך מרשם בשביל זה). אחרי הלידה אני השתמשתי ב"נורמלקס"- ואם זה בסדר בשביל נשים מניקות אני מניחה שזה בסדר גם בשביל נשים בהריון.

י) קצת דוחה אבל בכל זאת- אם את יושבת בשירותים ולא יוצא, פשוט קומי (זה אולי קצת לא נוח לכמה דקות אבל בכל זאת) ותנסי שוב בעוד חצי שעה.

ועכשיו, לכי לשתות D:

הרבה הצלחה!!!

בהריון זה בעייתי גם כי זה מזיז את המערכת יותר מדי ועלול לגרום צירים!

אני לקחתי כמה פעמים במקרים הקשים יותר ולא התמכרתי...

והרפא שלי בזמנו אמר שזה בסדר לקחת.

כמובן לא לפתח תלות ולקחת על בסיס יומו אבל אם יש צורך פעם בכמה זמן, לדעתי זה בסדר.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

גם לי בהריון היה קצת עצירות, והחלפתי לברזל נולי (או של פלורידקס או של טננבלוט- יש בחנויות טבע וסופרפארם)- מאז העצירות הפסיקה.

גם להקפיד על שתיה ותזונה עשירה בסיבים תזונתיים- דגנים מלאים והמון ירקות

ב- אני חושבת שכדאי לבדוק את האופציה של האפי נו. שמעתי תגובות ממש טובות לגבי זה. אני השתמשתי בשמן פרינאום אבל זה לא מספיק עזר. גם פעילות גופנית, ובעיקר תרגילים לחיזוק רצפת האגן כדי להגמיש את האזור.

המון המון מזל טוב, ובהצלחה!

בהתחלה לאכול כלום, אבל ממש כלום?!

ואני לא מדברת על הגועל מלבשל שגורם לך לחיות בלית ברירה על מנות חמות ר"ל

-אחת נואשת

לי יש חברה שמתחילת ההריון ועד סופו מקיאה את נשמתה והופכת להיות צל מהלך,

וכל התינוקות שלה נולדו בסדר גמור...

הכי טוב וקל זה לאכול פירות וירקות- שוטפים אוכלים!

חוץ מזה אם את ממש לא מצליחה כלום,

תיקחי תוספים של ויטמינים וכו'.

יהיה בסדר! בסוף זה עובר (אני מנחמת את עצמי!)

ובקשר לדיון למעלה, אני לוקחת ברזל טבעי  של הדס,

שגם קל לעיכול (מעולם לא סבלתי מעצירות, לעומת אחרי הלידה שאז כן...אאאוץ!)

וגם מעושר בחומצה פולית ואז אני לא שוכחת, שזה מאוד חשוב לא (לשכוח)!

א. לגבי הברזל- שימי לב אם הוא הגורם לעצירות כי הם זוועתיים באמת הכדוריםהפשוטים שהרופא נותן!! (ויש מלא סוגים של כדורים שטובים לגוף ולא מזיקים לו..(אני אישית לוקחת "ברזל פלוס פמינה" של אלטמן..)

ב.בנוסף לכל ההצעות שהעלו כאן לגבי תזונה הייתי מוסיפה:

-להימנע לגמרי מאכילת אורז , בננות וכרוב (על הכרוב אני לא סגורה..)

-לאכול כמה שיותר פירות וירקות ובמיוחד פירות הדר..

-לשתות המון המון!!

-לאכול (עלק לאכול...לבלוע..) כף שמן זית כל בוקר

-עצה נוספת שאני עדיין בודקת אם היא נכונה (אבל לגבי זה עבד..) לאכול קוקוס (הפרי..לא הפירורים ששמים בעוגות..)

ג. בקשר לתפרים- אני הבת אדם הכי פחדנית בארץ (לפחות חושבת כך...) בכל העניין של זריקות, מחטים, תפרים וכו'..

וכמוך ממש פחדתי מזה לפני הלידה ..

וברוך ה' ילדתי לפני שבועיים ואני רוצה להגיד לך שאחרי הלידה והצירים וכו'..התפרים זה בקטנה!! וגם אני פחדתי מהם בטירוף!! אני לא ישקר ויגיד לך שזה לא כואב כי זה כן..אבל כשראו שאני סובלת (כי תפרו לי איזה מלא זמן..רחמנא ליצלן..)פשוט נתנו לי עוד זריקת הרדמה (שבשלב הזה היא גם כבר היתה ממש בקטנה..)

הרבה תפילות וישועות.. סיפור הלידה בקרוב בעז"ה

(יפעת..אני לא מהירה כמוך..טוב-אצלי זו לידה ראשונה לוקח יותר זמן להתאושש..)

לידות קלות כתרנגולת לכל נשות ישראל!!

וגם הרבה פירות.. ואני גם לא מסוגלת לבשל. אני חיה על לחם.

אני לוקחת חומצה פולית, ברזל, וויטמין 6, שאחרי בדיקות דם התגלה שחסר לי בצורה היסטרית.

מאוד משביע ומזין.

בפרט אם את מסוגלת לאכול לחם מעושר וכו..

ואם את לוקחת תוספים, אז זה ממש בסדר.

חוץ מזה,

רציתי לומר לך שכל ההודעות למעלה נראו לי ממש מבהילות "זה כלום תפרים לעומת לידה"

אז רציתי לומר שגם זה וגם זה יכול לעבור בקלות.

לי תמיד יש תפרים , כבר ארבע לידות,

ושטויות, עוברים את זה...

אני לוקחת אפידורל, וכל הלידות שהיו בסדר (חוץ מאחת שהתינוקת היתה במצוקה,אז זה סיפור אחר)

היה נפלא, מרומם, משמח,

התרגשות מדהימה,

והחולשה והכאב אחרי לאט לאט עוברים.

לידה לא חייבת להיות כואבת וזוועתית.

איך את יודעת איך תעברי את זה?

תתפללי ויהיה בסדר!

 יוצא טעיםםםם, בריא, ולא יקר מדי.

לי הרופא נתן כדור בשם "פראמין", שפשוט עוזר לאוכל להישאר למטה ולפעמים אפילו עושה קצת תיאבון. הקאתי עד סוף חודש שישי, ב"ה התינוקת בסדר- הם מקבלים לכ מה שהם צריכים גם אם אצלינו נשאר כלום

תפרים- נכון, בשבוע הראשון אחרי הלידה זה לא נעים, אבל יש משככי כאבים ובאמת- בתור מי שחשבה שזה לעוללללם לא יעבור- זה עובר! כשתגיעי לגשר של תפרים תחצי אותו לאט לאט...

ממליצה גם לאכול לחם, פתי בר ודברים כאלה..לשתות המון- מים או כל דבר אחר. אני אישית שמחתי מאד בכל קולה קרה שהגיעה לידיי...

ממליצה לך לחפש קודם אופה לחם למסירה.

תפיצי אצל אנשים שאת מחפשת, ותראי שיצוץ לך אחד אצל חבר של ההורים שקנו והשתמשו פעמיים

אצלנו התקלקלו כבר 3 אופי לחם שמסרו לנו. הכי וותיק עבד פחות משנתיים (שני האחרים עבו פעמיים לפני שהגיעו אלינו, והחזיקו חודשים ספורים).

מאז אני אופה 2 ק"ג בבת אחת, פעמיים בשבוע (6 ילדים ב"ה), ומקפיאה. ככה גם אפשר להפריש חלה כל פעם (ואם את הולכת לזה - שימי לב לחתימה שלי! תודה!)

למשל אופה הלחם שאצלי, קיבלנו אתו חוברת מתכונים (נהדרת) שרובם חלביים. אז אנחנו כמובן מדלגים על אבקת החלב, אבל לא ארצה לקבל ממישהו באתר אגורה למשל שאין לי מושג מה בדיוק הוא אפה בו...

והוא לא מראה סימני קילקול 

טפו טפו כמובן

בכל אופן אם את (כמוני) רגילה לקנות הרבה לחם - תוך כמה זמן ההשקעה תחזיר את עצמה...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כל יום חמש עד עשר שזיפים  מיובשים לי זה ממש אזר

בהצלחה:}

אז בן השלוש הוציא מהמגירה יצירה של מטריה שהוא הכין בגן.

בת - 2.5 אומרת לי: "אני גם רוצה להיות אמא"

אני: "את רוצה להיות אמא? ומי תהיה הילדה שלך"

היא: "את"

בן ה-5 אומר לקטנה: "כשתהיי גדולה את תהיי בגן שושי ואז את תהיי בגן רבקי (הגננות שהיו לו) ואז את תלמדי על עשרת הדיברות.

את יודעת מה זה עשרת הדיברות? זה דם, צפרדע, כינים.." 🤣🤣🤣🤣

וגם, כל פעם שהיא מבקשת ממנו משהו אז הוא אומר לה בנחת: "מה שכחת להגיד? תגידי ב-ב-ק-ש-ה"

הבת שלי (כמעט בת 4) יום אחד התחילה לדאוג מה יקרה כשגם היא תהיה אמא, כי אז יהיו בבית שלנו שתי אימהות וזה יהיה מוזר.

אז הסברתי לה כשהיא תהיה אמא היא כבר תגור בבית אחר. והיא נלחצה מזה ממש והתחילה לבכות, והזכירה לי שהבטחתי לה פעם שאני תמיד אהיה אמא שלה...

היא לא נרגעה עד שלא הבטחתי לה שגם כשהיא תהיה אמא בעצמה - אם היא תרצה היא תמיד יכולה לגור אצלנו...

הגדול שלי כל הזמן עושה חישובים מה יהיה כשהוא יהיה אבא ואז אבא (בעלי) יהיה סבא וסבא יהיה סבא רבא.

וכמה אבות וכמה סבים יהיו לנו בבית.

פעם אמר לי בשיא הרצינות: "את יודעת? כשאני אהיה סבא רבא אז אבא שלנו כבר ימות..."

לק"י

אולי בן הארבע.

אבל לא זוכרת מה זה היה בדיוק... נראה לי סביב זה שנהיה זקנים.

לאחד הקטנים 'נתקע' בראש שדברי תורה הם סביב דמותו של משה רבנו.

כך זכינו לאחרונה לשמוע בשולחן שבת

דברי תורה חדשניים:

משה רבנו בנה תיבה לפני המבול

ה' אמר למשה רבנו לך לך מארצך.. לארץ ישראל..

וכמה שאנחנו מתקנים- לא עוזר(;

הקטנה בת שנתיים וחצי שרה בתלהבות

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אוהב את ההצגה.

יש לה המון בלי סוף.

יום אחד בת השמונה שלי אומרת עליה אמא מה זה היא לא מפסיקה לדבר,כל הזמן יש לה מה להגיד היא רק בת שנתיים זה לא נגמר לה?

ולי עובר בראש אויש יש לי עד מאה ועשרים לשמוע אותה🤦‍♀️

הכי כיף לראות את החיקויים של הקטנטנים

גם הקטנה שלנו (בת שנתיים וחודשיים) היום קפצה בגומי עם אחיה, ופתאום התחילה לספור! כמו שהם סופרים כשקופצים.

אבל משהו חמוד יותר:

ענדתי סיכה על הבגד בשבת, וכשהיא ישבה עליי היא הצביעה עליה ואמרה: "אמא."

אמרתי לה: "נכון, סיכה של אמא."

ואז היא הניחה יד על השיער שלה, ואמרה: "ש(יע)ר!"

כלומר, היא מכירה את המילה סיכה משיער... נהניתי מהקישור שעשתה, והסברתי לה שיש סיכה של בגד וסיכה של שיער... (ואז עם הגדולים יותר שהיו ליד התפלספתי על סוגים נוספים של סיכות, כמו סיכה משרדית וסיכת ביטחון...)

לק"י

הוא כבר נראה לי ילדון, ולא תינוק.

מבין עניין, מסרב לדברים שהוא לא רוצה, מתעקש על מה שכן...

מנסה להעיר אותי בבוקר:

הוא: את רוצה לקום בצהרים?

אני: לא

הוא: אז עכשיו בוקר. יאללה לקום!

בת ארבע וחצי משכנעת אותי במרץ תוך כדי השכבות:

את יודעת שאני כבר ישנה?

אני יודעת גם לדבר ולשבת כשאני ישנה.

אם אני צמאה אני יכולה לשבת אפילו שאני ישנה.

אל תגידי לי שוב לילה טוב כי כבר נרדמתי, שלא תעירי אותי.

בכיתה א, נוסע חתיכת נסיעה כל יום לבית ספר ונחשף שלטים של הבחירות על אוטובוסים:

את יודעת על מה הבחירות? כל נהג מנסה לשכנע את כולם שיבחרו בו שיהיה ראש ממשלה. לכן הם עושים שלטים, כדי שיבחרו בהם!

לק"י

ואומר לי, שכבר יש אור בחוץ וצריך לקום...

הלו!! לפעמים הזריחה בחמש😅

והבת שלך נשמעת פלפלית....

הבת 4.5 שלי ואני יוצאות מהבית בבוקר, ואני אומרת לה שאחרי הרכב הזה נחצה את הכביש. היא עונה לי ''אל תגידי לי מתי לחצות את הכביש. את מפריעה לי לישון''😂

ואז שאלנו על כל חיה איך קוראים לבת זוג שלה.

נמר- נמרה

כבש- כביסה

צבי-צביקה

🤣🤣

אם בת הזוג של הכבש זו הכביסה הוא מוזמן לבוא לקחת אותה מהסל והספה😉

יום אחד אספתי אותו ישר מהעבודה והן חיכו בבית עם בעלי.

אני מגיעה, והגדולה (5) שואלת אותי "איך הוא היה היום? מה אמרו עליו? כל פעם שאת אוספת אותו בלעדיי תגידי לי מה אמרו שאני אדע שהיה לו בסדר"

נסענו באוטו והיה בחדשות משהו על זיופים בקלפיות. אז הגדולה מסבירה לשניה "קלפיות זה כמו קלפי שהצבענו בבחירות. קלפי זה אחד וקלפיות זה הרבה"

מאיפה את יודעת את זה נשמה???

ואין לי משהו ספציפי, אבל אני נמסה כל פעם מזה שהשניה (בת 3) אומרת דברים, במיוחד כאלה שקשורים לגן, עם הבעה סופר רצינית ובעלת חשיבות על הפנים..

או שהיא הראתה לי היופ יצירה שהם עשו על בריאת העולם והיא מראה לי את היום החמישי ואומרת שביום החמישי נבראו הדגים והעופות והשרצים ואז מוסיפה "אבל לא היו מדבקות של שרצים להדביק"

הגדול, בן השלוש וחצי:

אבא, אבל מי עשה את ה'? איך הוא נהיה כשהיה תוהו ובוהו?

קורא לי השבוע בדחיפות מהשירותים-

אמא בואי מהר!! (היה לו שלשול השבוע, אז כבר התכוננתי לראות משו לא משמח)

אני מגיעה, הוא אומר, אני ממש צריך עזרה

אני לא מצליח להגיד שירותים ברבים🤣

אחכ גילה שגם מכנסיים מצטרפים לבעיה שלו...

ציירנו כבאי, והוא רצה לכתוב מטף כיבוי אש, אז אני כתבתי לו על דף אחר והוא העתיק

אני מגיעה אני רואה שהוא כתב מתף כיבוי אש

ואז הוא הסביר לי

אמא נכון מטף זה או עם ט או עם ת, אז את עשית עם ט אז אני עשיתי עם ת כדי שת' לא תרגיש בודדה

בן השנתיים

עובר ליד הסל כביסה וסוגר אותו, תוך כדי אומר לי בארשת חשיבות: אמא אני סוגר את זה כדי שלא יבואו הגויים ויסגרו את זה

וואו תודה בן מסור, הורדת וואחד דאגה מליבי

אמא את גאה באני? אני נכתב בספר של הצדיקים כי אני שמר על הידיים ולא מרביץ

השכבתי אותו לישון, והייתי מחוץ לחדר שלו, פתאום הוא התחיל לבכות ממש, הלכתי אליו ושאלתי אותו אוייי מה קרה? אז הוא אומר לי "אמא אני לא עצוב אני רק בוכה כדי שתבואי"

ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?

ככה יהיה עייף בצהריים

יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..

אז הוא יהיה עוד יותר עייף

דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.

אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב

אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.

אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.

אפשר לנסות להשכיב אותו.

להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.

אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.

(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)

כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?

כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.

אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.

לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.

ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.

תודה על העצות!

אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה

או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.

לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול

גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו

מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם

מנמיכה רעשים בבית

ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח

ולאירוע עצמו מביאה פיגמה

ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך

לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.

אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.

לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.

משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.

יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה

מתקלחים לפני

מחשיכים חדר

שקט

ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..

אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.

עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..

אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.

מקלחת, להחשיך ושקט.

לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)

אלא להרדם יחד.

אז אין לי טיפים.

אם את מוצאת דרך, אז מעולה.

ואם לא- כדאי לדאוג לתנאים הכי נוחים להשכבה.

הילדים האחרים ישנים בחדר אחר?

אולי כדאי לצרף אותם לחדר אחד, ואז את יושבת ליד כולם ולא צריכה לגשת לילד אחר.

ובמשך היום, למצוא תעסוקה לילדים בזמן שאת משקיעה אותו.

ילדים...

ולא עוזרת תעסוקה, הם רוצים להיות לידי..

ורואה אותי

אם בילדים סביבו הןא לא נרדם

אולי מנגינה/שיר/סיפור?

נסיך

גמלתי השבוע מהנקה ולא מצליחים להרדים. רק בעגלה, עם נדנוד ורק עם מוזיקה...

שבגיל הזה צריכים מישהוא שישב לידם עד שנרדמים..אצלי גם בגיל יותר גדול עדיין מבקשים שנשב לידם בהרדמה..

לא חושבת שיש פתרון קסם..זה צורך רגשי של ילד..

לגבי טכנית עם עוד ילדים- אצלי בעלי כמעט כל הזמן איתי בהרדמות כך שזה עוזר. וגם כמו שאמרו, כל הילדים חוץ מהתינוק באותו חדר כך שאחד נמצא עם כולם

היו לנו תקופות ארוכות כאלה, שהיינו יושבים במסדרון בין החדרים של הילדים, ומספרים סיפורים ושרים שירים עד שנרדמים.

היום אנחנו עושים את זה רק לילדונת בת הארבע וחצי (זה כבר טקס קבוע מבחינתה, שבלעדיו היא כמעט לא מצליחה להירדם). מי שמאתגרת זו בת השנתיים, שסיפורים לא מעניינים אותה ושירים לא מספיק מרדימים אותה, והיא למדה לצאת מהמיטה, כך שלא עוזר לתת לה משחק במיטה... (הלילה עברנו סיוט כזה איתה - וזה עוד כשהיא לא ישנה בצהריים - פשןט היינו לידה והשכבנו אותה בכל פעם שהתרוממה, עד שבסוף נרדמה...)

וזה כשהגדולים יותר גם לרוב לא ממושמעים ונשארים במיטה

בקיצור, מבינה אותך מאוד, אבל לא רואה דרכים אחרות...

אולי אם מתאים לך מסך - לקטנה שלי לפעמים עוזר שאנחנו מפעילים לה במחשב ניגונים עם תמונות רקע, ואז היא מסתכלת על זה עד שנרדמת... (אבל גם זה לא תמיד עוזר)

של הילדים כן, אבל שלנו (ששם התינוק ישן) לא באותו מסדרון

אבל אם האחרים נרדמים בקלות, אז אולי באמת תשבו רק איתו?

בעלך נמצא בזמן הזה?

אבל כן הייתי מנסה בהדרגה קצת להתרחק ממנו.. לשבת לידו וללטף, אחכ לשבת אחוק יותר ממנו על כסא, אחכ לשבת ליד הדלת, אחכ להשכיב לחכות קצת. לצאת, אם צריך להכנס להיות עוד קצת ושוב לצאת..

אבל זה תהליך.

אם יש אפשרות שלפחות לכמה ימים בעלך יהיה בהשכבות כדי לצלוח את זה אולי זה יעזור.

ואם לא אז לנסות למצוא לכמה ימים איזה פתרון טכני של משחק שמעסיק את הגדולים עד שהקטן נרדם, או להשמיע להם ברמקול סיפורים/ שירים שיעסיקו אותם עד שתסיימי עפ הקטן

לפני כמה שנים קיבלתי דרגה לא נכונה, כנראה היתה טעות בחישוב של ההכנסות.

כתבתי מכתב ערעור, וצירפתי את המסמכים הרלבנטיים. אני חושבת ששלחתי את הכל דרך העדכונט.

לפני זה ניסיתי ליצור איתם קשר טלפוני כדי להבין איך לערער, ואני חושבת שזה מה שבסוף אמרו לי לעשות. זה היה לפני כמה שנים, אז לא זוכרת בדיוק.

על תשפ"ו, בגלל זה שאלתי אם יש מישהי שהגישה השנה...

אלא פשוט צירפתי מסמכים עם מכתב הסבר.

תשפ"ו

אין לי השנה ילד במעון, אז לא ניסיתי השנה.

הלוואי שיקבלו את הערעור שלנו ובקרוב!

אם הצלחת אשמח שתסבירי איך🙏

יש לו יציאות סדירות? שללתם תולעים? הוא אוכל? אחרי האוכל הצרחות מחמירות או נרגעות או אותו דבר?

אין י רעיון, אבל אולי זה בכל זאת שיניים.

לפעמים יוצאות כמה בבת אחת, ואז זה הרבה יותר כואב מיציאה של שיניים בודדות (במיוחד כשיוצאות טוחנות).

1. לבדוק אם יש יציאות ואם הן מראות תקינות, לא בצבע שחור (עלול להחשיד על התפשלות מעי)

2. לבדוק אם יש שערה שחרוכה לו על אצבע/פין וכד'

3. לבדוק תולעים

4. לבדוק אם מזיז את 2 הידיים כראוי (לפעמים יוצא המפרק בכתף או במרפק וזה כאבים הזויים)

5. אם זה שיניים, אקמול אמור לעזור, לא חושבת שמדובר בזה

6. לבדוק שוב אוזניים (אצלנו במקרה דומה שהיה רק בשבוע שעבר ביום רביעי אחה"צ רופאה שללה אוזניים, בלילה היו צרחות הזויות והחום עלה, חמישי אחה"צ מלא הפרשות חריגות מהאוזן שהראו שנהיה נקב בעור התוף... ואז כמובן אנטביוטיקה וכו', הרופא טען לי שזה יכול להתפתח מהר מכלום לדלקת חריפה....)

7. חיבוק ענק ענק ענק

הייתי נוסע למיון. משהו כנראה כואב לו. וזה לא נשמע רק שיניים. משיניים לא בוכים כל היום למיטב זיכרוני.

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

בשבת לא היה משו, צירון פה צירון שם

אבל עכשיו בניגוב אני דיי בטוחה שיצא הפקק הרירי (כמו גוש עם פס דק חום כזה כהה וג'לטיני)

לידות קודמות זה לא היה

רק בלידה אחת לקח שבועיים מאז שיתא עד הלידה

ובלידה אחרת באותו הלילה 🙂

מקווה בשבילך שהלילה זה הלילה..

בשעה טובה ובקלות ❤️

הוא יכול לצאת עד שבועיים לפני הלידה.

לי יצא יומיים לפני הלידה ורוב הסיפורים ששמעתי על כאלה שיצא להם זה היה די קרוב ללידה. אז מקווה בשבילך