לא כל מה שנחשב היום ג'נטלמן נכון מבחינת היהדות,

ולא כל בייני"ש שסגור בד' אמותיה של הישיבה מודע לצרכים של בת זוגו, ובלי הדרכה נכונה הוא לעולם לא ידע.

לדעתי, אפשר ורצוי לברר את הנושא עוד קודם לכן, מול השדכן

זאת בדיוק השאלה, נותנים לביינישים את ההדרכה הזאת בישיבות? ומה עם בחורים שלא היה להם את ההדרכה הזאת?

למה באולפנות יש שיעורי חלמי"ש אבל בישיבות התיכוניות אין שום הדרכה לבנים? הרי השיעור הזה מועבר בכיתה י"ב ואף אחת (או לפחות רוב הבנות) לא מתחתנת תוך כדי השמינית ובכל זאת יש את השיעור הזה. למה אין לבנים משהוא מקביל כבר בשמינית שלהם?

למה בנות צריכות להיות בחורות טובות ומנומסות אבל בנים לא יכולים להיות קצת ג'נטלמנים?

קודם כל בלא מעט ישיבות הסדר יש שיעורים כאלו.

דבר שני העובדה היא שלמרות שבנות מקבלות את השיעורים האלו הן

עושות פשלות או לא מבינות בנים וגם בנים שעברו הדרכה עושים פשלות.

אי אפשר להפיל הכל על המוסדות. עיקר הלימוד הוא מהניסיון וצריך ללמוד לקבל כשלונות בהבנה

כמו גם להשתדל ללמוד מטעויות.

אם את/ה מפתח בעצמך הקשבה, עדינות, רגישות,

בלי קשר לדייטים אלא כמידה ומשהו לחיים,

אז ממילא זה יבוא לידי ביטוי גם בדייטים וגם אח"כ בחיי הנישואין.

זה לא מונע את כל הפאשלות אבל בהחלט יכול לחסוך כמה.

אח"כ יש הכוונה מצד רבנים ומחנכים איך לנהוג עם הצד השני, אבל זה כבר שלב ב' ובלי עבודה על המידות זה כלי ריק שאין בו ממש..

למשל-אם את מכירה הרבה בנים 'לא ביינישיים' והרבה בנים 'כן ביינישיים'

ואז תעשי את ההשוואה. לא שהייתי בדייטים עם יותר מדי בנים באופן כללי

אבל אני לא בטוח(בהכירי קצת את החומר) שכל מי שמחוץ לישיבה הוא כזה זהב.

דבר שני-הכל שאלה של ניסיון. בן לא בייניש בדר"כ 'יוצא' עם בנות מגיל 12-13

אז כשאת פוגשת אותו בגיל 22 הוא כבר משופשף. בייניש שהרבה פעמים רק

מתחיל לצאת עם בנות המין היפה לראשונה בגיל 22 עדיין לא משופשף

ולכן עושה לא מעט טעויות, במיוחד אם לא מעירים לו עליהן. אם הוא ייצבור מספיק ניסיון

(לא שזה מומלץ) אני בטוח שיהיה לא פחות טוב מעמיתו הלא בייניש

לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.

אבל אני חייב לומר שיש יוצאים מן הכלל (למרות שבגדול אני מסכים עם שכתבת).

יש לי השערה למה זה קורה - אבל אני מוכן לכתוב את זה רק באישי

כשהם יהיו בישיבה עד 11 בלילה,ואת בבית..ואז תצטרכי להסתדר לבד.. סתם..

נסיוני עוד לא התקיל אותי במקרים שתיארת. אך יש משהו שעליי להוסיף- את יכולה להסתדר בלעדיו! כן כן חברים, זו האמת, אני אגיע בשלום בע"ה הביתה ואף קונה לעצמי משהו סתם כי אני בעיצומו של יום לימודים, וכן,אני מצליחה לעשות את הפעולה של פתיחת הארנק והתשלום.  את לא צריכה מישהו כי את לא מסתדרת בלעדיו, את צריכה מישהו שאת רוצה להסתדר איתו..

אותו כנ"ל לגבי בני ישראל הצדיקים- היא לא צריכה את כל המניירות האלה, היא ידעה לחיות יופי עד המפגש איתכם. 

אתם צריכים לנהוג בה כבמי שהייתם רוצים שיצטרך אתכם. בכבוד,רצינות והעדינות הראויה לה.

כלומר מסכימה שהיא יכולה לעשות את זה לבד.. זה לא הפואנטה!

העניין הוא שגבר צריך לחזר אחרי בחורה... וזה כבר לא קשור לנימוסים...

אז כן לפחות שישאל "את רוצה שאני ילווה אותך??" ברור שזכותה לומר שצריך או לא...

את מבינה שבחור ובחורה זה אומנם שיתוף בבית אבל גבר ואישה זה לא אותו דבר... 

לכן השיתוף מתבטא אחרת... 

לדעתי הצורך גם היום זה שהגבר מוביל ומחזר....

חוץ מי זה לא אני אמרתי שהגבר הוא זה שמחפש את האבדה שלו... 

וצריך להראות נכונות.

אך האם על זה הכל מתבסס? לא.

האם "בשביל זה אני צריכה אותך"? לא.

מה גם, שלפעמים זה עניין של להעיר את תשומת ליבו לנושא. ב"ה שהוא לא חי בסרטים עם לבבות ופרפרים, ושהוא לא תמיד מבין מה צריך לעשות. הכוונה מקצועית רבותיי

מה אתה מביא דוגמא של רווקות מאוחרות... כאילו שבגלל זה הן רווקות..

אני בכלל דיברתי על דברים מנימלים..

מה זה לא ברור שמלווים בחורה לאוטובוס?? 

תאמין לי שרווקות מאוחרת זה לא רק בגלל שלדעתם הגבר לא מחזר.. זה בגלל משהו הרבה יותר פנימי תאמין לי!

ב"הללא הכללה רוב הביינישם לומדים בישיבה תורה ולא לומדים על זוגיות ומערכות יחסים ולכן זה המצב ! אבל יש בניישי"ם שכן יצאו כמה פעמים או שכן התעניינו במושג הזה בת או שהם התייעצו על בנות או שהם ראו סרטי דרמה קומדיה ולמדו מהם ולכן הם כן יודעים קצת!

אם נלמד דברים לפי סרטי דרמה וקומדיה.. (שקט מסריטים )

אחר כך כל פעם נחכה לhappy end שאף פעם לא יגיע...

(אולי פעם אחת)

וחיו באושר ועושר ונצנצים סגולים באוויר.. 

חחחחחחחח 

צריך ללמוד שזוגיות זה עבודה ושאף אחד לא יספר סיפורים אחרים.. (עבודה לא חפירות )

לערבב 2 חומרים יחד זה פשוט?? לא..

אז למה שלבנות זוגיות של 2 אנשים שבאו מרקע יחסית שונה, עם דעות יחסית שונות וכו' וכו'

יצליחו בקלות להבין אחד את השני..

וזה מבלי להתחשב שגברים מנוגה ונשים ממאדים..

ובנימה אופטימית זו..

"הבוקר בא ולעבודה.."

חודש טוב

שבוע נפלאאאא

הרבה אור (של חנוכה)

ב"ה

כמו שהגברת אמרה לסיכום ללמוד להכיל אחד את השני  

יש דברים שאי אפשר ללמוד (וגם מגוחך ללמוד) בשיעורים מול כיתה ולוח, וצריך ללמוד אותם ב"בית הספר של החיים". זה לפעמים אחד מהם.

זו הסיבה

לכן יש הלכה בנושא - תלמיד חכם שהולך לחפש אישה חייב שיהיה לצידו עם הארץ.

מלבד שהוא לא יודע איך להתנהג עם האישה - הוא גם לא יודע עם איזו אישה להתחתן בכלל - מבחינתו כולן מתאימות ושכולה אין בהן, אם הן עונות על רשימת הדרישות שלו. לא משנה אם זו תהיה זו או אחרת.

יכול להיות שיצאת רק עם סוג מסוים של ביינישים אולי יותר כבדים יש ביינישים מכל הסוגים!!

גם בנות יש כאלו שסגורת ויש פתוחות ..

בישיבה יש דגש מסוים, בגילאים הרלוונטיים כמובן, על כל ההתייחסות לנושא של שידוכים- אחד הדברים שהכי מדגישים זה לא ליצור קשר רגשי לחנם,לא להביע ביטויי חיבה לחינם, לא להתפתות לדמיונות, לבדוק עם השכל קודם- וכל הדברים האלה באמת נכונים וככה ע"פ רוב טוב לנהוג ואין שום שום מניעה בעולם שבחור יתנהג כמו ג'נטלמן מושלם כשהוא פועל לפי ההדרכות האלה..

אבל, וזה אבל לא קטן, כל הנושא מקבל "תוית" מסוימת של חומרות וקולות- כך שחברינו הבייניש יוצא לדייט הוא רוצה להיות כמה שיותר בסדר מבחינה הלכתית, נפשית,נשית,רגשית (באמת..) וח"ו לא לומר משהו שלא צריך להאמר,לא להראות חיבה על ההתחלה כי אולי זה יצור קשר לא במקום וכו' וכו'- אז הכוונה טובה אבל הביצוע...

אני אומר כי גם אני הייתי במצב הזה,אמנם ממש לא להרבה זמן, אבל לפעמים כשלא מבינים הכל,ולא יורדים לעומק העניין- יכולות לצאת מכך תקלות..

מצוינים , אין שום בעייה בבינישים...הם מצוינים! זה תלוי גם בעיקר באופי של בן אדם , אולי פגשת את האנשים הלא מתאימים..

אני התכוונתי רק לאלו שכן התנהגו ככה ככה, איך ש"פעם הייתי" תיארה...

סליחה על הבוטות.

אז מה אם יצאת עם כמה מפגרים?

זה כבר לא קשור להכללה, זה סתם הנפצות.

מתייחסים לבייניש"ים כמו אל אנאלפבתים שספונים ולא יודעים איך צריך להתנהג.

גם בלי שיעור הכנה לדייטים כל בחור - אבל כל, במובן ההכי רחב של המילה-  יודע שהוא צריך לשלם, להיות רגיש, וללוות.

אני מכיר יותר ביינישים, ואין אף אחד כזה!!!

כלומר, פגשת כמה זומבים, מוזרים. (מעניין למה שידכו לך אותם...)

סליחה על הבוטות, אבל עצבנתם אותי! זרע מרעים בנים מגעילים!

המצוי לא רצוי,והרצוי לא מצוי,והרצוי והמצוי-נשוי

איך יכול להיות נשוי שהוא מצוי ??  

באמת לא ברור... 

שהוא רצוי זה ניחא..

אבל שהוא גם מצוי?? מימתי??

חחחחח 

אני סתם צינית 

אבל

רואים שאת מדברת על מקרה מאוד ספציפי שקרה לך.

אני מכיר הרבה ביינישים מצויינים.

וזו תכלס סתם הכללה...

בכל אופן, בואו לא נהייה תמימים כ"כ,

יש הרבה מאוד בחורות "שמשחקות" משחקים,

אומרות לא- אבל מתות שתנהג אחרת.

אין צורך שתלווה אותי, אתה יכול לללכת וכו'

וזה רק עניין של נימוס, וברור שהיא כן רוצה את זה...

מלמדים בישיבות, ולא נראה לי שכל הביינישים כאלה.

גם שחיה אי אפשר ללמוד בהתכתבות.

צריך להתנסות עד שתופסים את העסק.

והדברים אמורים כמובן גם לבנים וגם לבנות.

בנות יקרות!

בבקשה הפסיקו להתלונן,

תלמדי את הבייניש שאת יוצאת איתו להיות ג'נטלמן לפי הצרכים שלך.

בן אדם לא מושלם...

אני מעדיפה שהחיסרון יהיה בחוסר ג'נטלמניות מאשר בדברים אחרים.

אנחנו צריכות להיות פחות מפונקות.

יותר לומר דברים,

פחות להתבייש...

וגם בבקשה לא להאשים את הבחור בבושה שלך,

זה שבנות מתביישות להגיד מה שהן רוצות/מרגישות/מצפות,

זה לא אמור להפוך את הבחור לאשם.

בננות זה המצב!

כל אחד צריך לעשות את המקסימום השתדלות שלו.

יצא לי , להכיר מספר בנות שהבינה אכן היתה "יתירה" אצלהם

כנראה הם הזדכו עליה לפני שנולדו ....

אז בלי הכללות קחי אויר ותנסי להבין  אולי מה לא בסדר מצידך ....

מסרים מוטעים , לא בצורה שאומרת כן , תחשבי ותראי שאולי לא כולם כאלו "ביינישים "  חסרי רגישות

חוצ מזה שיהיבע"ה בהצלחה !

,קודם תלמד כך וכך שנים, תעשה צבא, ואח"כ נדבר..."

והפעם הראשונה שהם רואים בנות זה בדייט. אז מה את מצפה?

אני מאשים את המחנכים והרבנים.

הי בעיקרון אני לא כ"כ יוצאת עם בחורים ואם כן אז לא ביינישים..

אבל יש לי חברות דוסות שיוצאות עם בחורים ביינישים והן מספרות לי..

ככה שזה לא בחור אחד או שתיים... וזה לא רק מישיבה אחת..

אז קודם כול הרש לא מצעים לי ביינישים...ולא צריך לקחת ללב כול מה שאומרים..

אני שוב יחזור לפני שאני אתן דוגמאות מחברות שלי שאני לא מכלילה בהדגשה!!!!

אני רק אומרת שזה קיים... ושואלת למה זה קורה..

ואולי אפילו מפנה את צומת לבכם לתופעה!! (אולי אם יצאה לכם לפגוש בבחור כזה תוכלי לעזור לו...)

ועכשיו דוגמאות!!

אז ככה :

בחור אחד חברה שלי יצאה אתו 4 שעות והוא לא הפסיק לדבר על שיעורי תורה והיא לא יכלה לומר איפלו לא מילה אחת..

וכשהוא שאל אותה "למה את לא מדברת" היא אמרה "קפאה לי הלשון.." והוא לא הבין את הרמז..

שמעתי על עוד סיפור שהבחורה עשתה מבחן לבחור: אמרה לו "אז נשלם חצי חצי בקפה??" והוא פשוט הסכים בלי בעיה..

ברור שזה לא העניין של הכסף.. ובשביל כתמר יפרח היא יכולה לשלם!!

אבל אתם מבינים לבד שזה לא העניין...

בחור שישאיר את חברה שלי לבד בגשם שתלך הביתה..

בחור שישאיר לבד בחורה בטרפדה  לבד בחושך באיזה חור! (במקרה זה לא אותו אחד...)

בחור שלא הסכים להתקשר לבחורה כי זה עולה לו כסף!! ברצינות!! 

ויש לי עוד מלאא דוגמאות זה באמת קצה הקרחון...

כי אני יכול להביא לך אלף מקרים ההיפך..

אני לא אומר שזה לא מצוי,אבל א"א להכליל.

" אני שוב יחזור לפני שאני אתן דוגמאות מחברות שלי שאני לא מכלילה בהדגשה!!!! "

בבקשה לקרוא הכול לפני שמגיבים!!

וזה הוכח מחקרית! 

הם פשוט לא יבינו אותך אם לא תגידי להם את זה בפה! וזה לא בגלל חוסר ג'נטלמניות או חוסר רגישות זה פשוט כי הוא לא מסוגל לקלוט מה את רוצה מהחיים שלו..

פעם הבאה, רוצה משהו?! דברי על זה! זה יהיה הרבה יותר קל

שוב אני לא מכלילה!! 

יויו לא הבנתי את הפואנטה שלך?? אז מה אתה רוצה לומר לי בזה שהבאתי דוגמאות ??

לירזוש אפילו בנ"א סתום את אומרת לו "קפאה לי הלשון" הוא לא מבין??

זה לא מובן שלא זורקים בחורה בטרפדה בחושך?? או נותנים לה ללכת לבד בגשם?

לפעמים לא צריך לומר אלא להבין לבד...

ולא שתביני ברור שאנחנו צריכות לדבר ולעשות... וברור שאם הבחורה אמרה לא,

אז אין מה לדבר כאן... זה בעיה שלה...

מצד שני הכי קל להאשים את הבחורה... להגיד לה "את לא דיברת" או "את לא עשית" אבל זה לא הולך ככה...

נשים ניחנות באמפתיות ואילו גברים ניחנים במערכתיות.

מזה אמפתיות?

(ואני אצטט מויקיפדיה)- "אמפתיות היא הדחף לעמוד על רגשותיו ומחשבותיו של אדם אחר ולהגיב עליה ברגש הולם". הבאת לחברה שלך ספר שהיא מאוד רוצה מתנה ליומולדת אבל בכל אופן היא עדיין עצובה. אישה תיכנס לנפש האדם ותחשוב- וואלה, היא אומנם קיבלה את המתנה שהיא רצתה בה אבל השבוע היא חתכה קשר עם בחור מסויים ואולי היא עצובה בגלל זה ואני צריכה לשאול אותה על זה. אמפתיות היא דרך טבעית להבין בני אדם.

לעומת זאת גבר חושב בצורה מערכתית- (ושוב ויקיפדיה..)- "מערכתיות היא הדחף לנתח, לחקור ולבנות מערכת. המערכתן מבין באופן אינטואטיבי איך דברים פועלים, או חושף את כללי היסוד השולטים בהתנהגותה של המערכת. הוא עושה זאת כדי להבין את המערכת ולחזות את פעולתה או כדי להמציא מערכת חדשה".

תראי, השאלה היא האם אפשר להתנהג במערכתיות כלפי בני אדם? התשובה היא לא! הוא יבין יפה מאוד איך המערכות בגוף של האדם פועלות אבל המערכתיות הזו כמעט ולא מקדמת ברוב האינטרקציות החברתיות היומיומיות.

מערכתיות זה כללים כמו כללי "אם אז" או הכללות.לדוגמ' אם עבר עליך יום נפלא סימן שתרגיש טוב. אבל ההרגשות שלנו לא יכולות להיות נשלטות בידי חוקים מסויימים. אם נלך לדוג' שניתנה למעלה- גבר יחשוב שאם נותנים לאדם מה שהוא רוצה הוא יהיה מאושר. ואז הוא לגמרי לא יקלוט למה הבחורה לא תהיה מאושרת אם היא קיבלה את הספר שהיא רצתה!

אם אתה רוצה פירוט יתר שנקרא גם חפירה יתר על המידה את בהחלט מוזמנת לפנות ()

אני שומרת עוד כמה דברים מעניינים בכיס...

אבל זה מאוד מושפע מאיך הבנאדם גדל וממה הוא הושפע.

אני מכיר בנות שהם כמו הבנים שהגדרת ובנים שהם כמו הבנות בעניין הזה.

אני לדוג' נחשב יותר רגיש, ומבין בנות יותר מחלק מהבנים

אני לא מכלילה שום קבוצה אבל אם נסתכל בצורה סטטיסטית רוב הנשים ניחנו באמפתיות ורוב הגברים ניחנו במערכתיות.

להגיד שכולם ככה? אי אפשר. הרי תמיד יש מוטציות.. 

שמרכיבים אותם. להגיד- כל הבנים ככה- וכל הבנות ככה- לא מדויק בכלל וחבל...

1. זה באמת מקרה של חוסר טקט, אבל לא קשור דווקא לגנטלמניות זה קשור לדברנות

אני בטוח שהוא לא עושה את זה רק ליד בנות. או שזה מלחץ.

2. אם כבר מדברים על מה ' לא עושים'? אז "לא עושים לאנשים מבחנים"

את רוצה שהוא בכוח יציע לשלם הכול? זה לא כזה ברור מאליו. הוא מן הסתם חשב שזה מה שהיא רצתה ולא

רצה ללכת נגדה בכוח. סיכוי גדול שאני אישית הייתי מסכים אם מציעים לי לשלם חצי חצי(כמובן אני  מעצמי הייתי מציע לשלם הכול אבל אם בר מציעים לחצ חצי זה משהו אחר)

3. לגבי הבחור שהשאיר בחורה-זה סוג הדברים שאת צודקת ולא צודקת.

זאת אומרת-זה לא ג'נלטמני=זה לא משהו שעושים לבחורה. אבל זה כן משהו שעושים לבחור.

את חבר שלי כן הייתי משאיר לבד בטרמפיאדה, מבינה? ואם אין לך ניסיון או שאתה לא מכיר בנות

אתה לא יודע שזה מה שמצופה ממך. לעשות.

4. אויש זה באמת מגעיל.

למה הבחור צריך לשלם על הקפה\עוגה שהבחורה אכלה?

למה הוא צריך לשלם סכום כלשהוא (שלפעמים זה מסתכם בכמה עשרות שקלים שלא ממש מיותרים) על בחורה שהוא מכיר אותה בסך הכל שעה וחצי?

ואם הוא יוצא לכמה וכמה דייטים? אז כל פעם הוא צריך להוציא את הסכום הזה?

כולן פמינסטיות- רוצות לצאת לעבודה, רוצות ללכת לצבא, רוצות להיות עצמאיות (ולדברים האלה אני מסכימה וחושבת שהם טובים- ולא, אין לי פה כח לדיון על בנות בצבא, פשוט רציתי להבהיר את הנקודה)-

אבל, כשזה מגיע לקטע של החשבון- מה פתאום? למה שאני אשלם על עצמי? ברור שהבחור צריך לשלם!!!

כל פעם שאני שומעת משהי שאומרת בהלם: "מה? למה הוא לא משלם עלי?" אני מתפוצצת.

אם הייתי בחור, והייתי יוצאת עם מישהי שמצפה שאני אשלם עליה- הייתי מעיפה אותה, וכמה שיותר מהר.

(זה בתגובה ל"פעם הייתי...)   - וזה מה שהוספתי בעריכה, אם ממש מסקרן אתכם.

איזה ביינייש נפלת..

נראה לי זה הכללה.. אני מכירה בייניש אחד יחיד ומיוחד שדרך ארץ זה אחד הדברים הראשונים אצלו!!!באמת זכיתי..

בנים לא יודעים לקרא מחשבות.

מה לעשות, לא ניתנה להם היכולת הזו..

נורא חשוב לך שהוא ישלם? תגידי! לא אמרת- אל תתלונני.

וכל בן בנוי אחרת.

אני למשל, יכולה לומר שאני ממש נגד הג'נטלמניות הזו, הייתי לא מזמן באיזה מקום והיה לי תיק גדול, ואחד הגברים- בלי לשאול אותי אפילו- לקח לי אותו כי "זה כבד, אל תסחבי" התעצבנתי עליו! מה אני,נכה? לא! אני אישה! ואני יכולה לסחוב לבד ת'תיק שלי...

היום זה הרבה פחות בנורמות להיות ג'נטלמן. מחנכים את הבנים בישיבות להיות נחמדים, להוביל, להתקשר בזמן- לא תמיד מחנכים אותם לג'נטלמניות- שד"א זה דבר בלתי יהודי בעליל שהתפתח בתקופת הרנסנס בעקבות המעבר מהתקופה שבה האבא החליט עם מי הבת תתחתן לתקופה שבה הבנות החליטו על עצמם, וכל הכללים הללו נועדו כדי לשמור על הבנות מפריצות. 

מה העניין של ג'נטלמניות? ברמת העיקרון, לגברים אין באופי רצון או צורך למחויבות. הפוך- מבחינתם, כמה שיותר חופש וכמה שיותר נשים. אבל בעת העתיקה וגם בימי הביניים- לאישה לבד, בלי גבר, לא היה סיכוי. היא הייתה חייבת להתחתן, מחויייבות של הגבר כלפיה לפרנס אותה ולהגן עליה- ולכן נקבעו כללי החיזור. הגבר היה משלם- כי רק לו היה אז כסף. הגבר היה מלווה אותה (חוצמזה שתמיד היתה איתה משרתת, נשים לא הלכו אז לבד אפעם) כי זה היה מסוכן באמת ללכת לבד. והאישה היתה גג רוקמת לו מטפחת...  ואז אחרי שהגבר השקיע כ"כ הרבה כסף וזמן ומאמצים באישה אחת עד שהתחתן איתה- יהיה לו יותר קשה לגרש אותה, כי למי יש כוח להתחיל מהתחלה? 

אבל מה לעשות- היום הכל שונה לחלוטין. לאישה יש כסף לא פחות מאשר לגבר (ואם הוא בייני"ש אז יותר..) והיא בנורמה הולכת לבדה לכל מקום (גם לטמפיאדות חשוכות) והיא אפילו יודעת לפתוח לעצמה את הדלת (!) 

זה לא אומר שהגבר לא צריך להיות גבר- להוביל את הקשר, להיות דומיננטי, להתחשב, להתעניין, להיות בנ"א.

אבל תפסיקו כבר להתעצבן כל פעם שהוא לא מתייחס אליכן כאילו אתן מלפני 200 שנה...

לשני המינים יש בעיות ואף אחד לא מושלם....

צריך לעשות את כול ההשתדלות לדון לכף זכות

למה הוא צריך לשלם.?. את קנית - תשאי בתוצאות!!! לא מבינה אתכן בכלל. רוצה שילוו אותך - תדברי. למרות שבהחלט יש עניין בקטע הזה.

זה לא כולם אבל יש הרבה שלא ממש מקפידים ללוות את הבת לאוטובוס ולחכות איתה עד שיבוא. זה דבר בסיסי אך גם בחורים טובים לא מספיק רגישים ולא חושבים על הפחד להשאר בלילה לבד ולהמתין זמן רב לאוטובוס.

וגם לגבי הזמנה לשתייה בפגישה ראשונה- זה באמת לא נורא לשלם לפחות בפגישה ראשונה על כוס מיץ. זה נימוס בסיסי. במיוחד אם טיילתם שעתיים. וכן..צריך ללמד את הדברים האלה בישיבות.

אגב, יצאה פעם חוברת תכולה שנסתה להדריך ולתקן את המצב הזה שקיים כבר שנים. איני יודעת היכן אפשר להשיגה היום.

יש כאלה יותר רגישים ויש פחות,לא?

לי ניראה שזה אופי או ממה שספג  מהבית.

מי שמחפשת גבר גברי ורציני שתדע שהוא יכול להיות במקביל קשוח וקר.

ומי שרוצה רגיש ועדין שתתכונן לזה שהוא גם יכול להיות יותר פגיע וכו' ודי לחכימא ברמיזא 

מה זה אמור להיות?!?!!

בלי קשר לרנסנס ולשום תקופה אחרת!

אם כבר רנסנס - זה הרנסנס שהנשים קבעו כלפי עצמן וכלפי הגברים!

אני שונא להגיד את זה,אבל כנראה שחייב (מכליל בכוונה): כל הבנות כיום פמיניסטיות!

הגבר עושה מחווה של נימוס - שובניסט!

הגבר לא מציע עזרה - לא ג'נטלמן!!

הגבר תופס את הגרזן שעומד ליפול לך על הראש - "למה תפסת?! אי אפשר אפילו למות בעצמי?! למה, כי אני אשה?!?!?!"

ככה זה על כל דבר!

את לא מוכיחה לי שום כח נשי מיוחד בכך שאת לא רוצה שהגבר ישלם עלייך (ולפחות בדייט הראשון, מה הבעיה?!?!).

בעיניי את נתפסת כפמיניסטית שכל מה שיש לה בראש זה להוכיח שהיא אלא פחות חזקה\טובה\מצליחה\כל דבר מהבן.

תביני, בתור בן - אני *רוצה* לשלם עלייך. תקראי לזה אגו או איך שאת רוצה. כל דייט שהיה לי והבת הציעה לשלם - סירבתי בנימוס. אבל הייתה אחת שממש התעקשה ואמרה שכל העניין שהגבר משלם זה שטויות. רציתי להוריד לה סטירה.

תני כבר לשלם בשקט...

לרגע רצינות, אתה באמת מוכן לשלם עליה כל פעם?

אני כל פעם מחדש מתלבטת האם בכלל להציע לשלם על עצמי או לא? אני דווקא מהבנות השובניסטיות אבל באמת זה נראה לי לא 'פייר' שכל פעם תשלם? יש לך כסף מיותר?

אבל בחייאת, עד דייט שלישי לפחות (אפשר לחשוב מה כבר מזמינים) אני אשלם. מה הענין הגדול כאן?!?!

תנסי לחשוב על זה הפוך - את הבן (דייט ראשון), את באה לשלם ואני מטריף לך את המח על כמה שזה שובניסטי

אם הבחור אפילו לא הציע לשלם והיה לו ברור מאליו שאשלם על עצמי (בדייט ראשון)? אז במקרה כזה הוא היה לא בסדר??  ברמה האישית אני באמת כבר לא יודעת באיזה דרך לנקוט.. אני אמורה לשדר שברור מאליו שהוא משלם? בחיים לא!

אגב, לא קראתי את מה שכתבו לפני אז אני מקווה שאני לא חוזרת על דברים שכבר נכתבו..

אם הבחור אפילו לא הציע לשלם - הוא חתיכת יצור! ברור שהוא לא בסדר!

מצד שני, לא אמרתי לך להתנהג כמו רובוט לפי כללים מסויימים. זה שהוא שוקיסט ולא הציע לשלם, לא אומר שאת צריכה לשדר לו משהו.

אגב, קרה לך פעם שבחור לא הציע (הציע?! קום ותשלם!!) לשלם? ואיך הרגשת?

אם הגבת בהתחלה על מה שאני אמרתי אז אני רוצה להבהיר כמה דברים-

אם בחור יתעקש לשלם, אז אני לא אתווכח איתו כמו איזו אידיוטית מי ישלם- הוא מרגיש גבר בזה שהוא משלם- מי אני שאפריע לו?

עוד משו- תתפלא, אבל לא כל הבנים הם כמוך. לא כולם כ"כ אוהבים לשלם על כל בחורה שהם יוצאים איתה. כסף לא גדל על העצים, במיוחד לכאלה שעדיין בצבא\לומדים וכו'. וזה ממש לא "יצורי" לא לרצות לשלם על מה שהבחורה אכלה.

אתה צודק! די כבר תהיו בנות!

סליחה בת זה לא בן!! אין מה להשוות בכלל!

אולי תתחילו להשוות בין שולחן לכיסא?? 

אין מה לעשות שולחן זה שולחן והוא עושה תפקיד מסוים וכיסא זה כיסא והוא עושה תפקיד מסוים

לגבר ואישה אין אותו תפקיד! יש לכן תלונות תגידו לה'... כרגע זה המצב! 

מה לעשות אפי' אם תסתכלו בחיצוני אישה ואיש בנויים אחרת!

אז לא אני אמרתי שאיש צריך לחפש את האבדה ולא ההפך!!

ולא אני אמרתי שהגבר צריך לבקש את ידה ולא ההפך!(ואת אביה)

וגבר הוא זה שצריך לפרנס!! 

וגבר הוא שצריך לדאוג לאישה.. אם הוא לא מסוגל הוא צריך להתגרש!

ואישה היא זאת שצריכה לדאוג לגבר! 

נכון ששום דבר לא צריך להיות מובן מאליו! ותמיד צריך שני הצדדים להוקיר תודה וכו'.. 

אני ממש מסכימה איתך עם כל מילה!

ואפילו מוסיפה שהלוואי שלפני שננסה (הבנות) להיות בנים נהיה באמת בנות ללא משחקי פמניזם- שובניזם אלא כפי שהתורה מלמדת אותנו מהן תפקידיה של אישה..

אבל, ואבל גדול, מה נעשה שלרוב המציאות לא ממש מאפשרת ומעודדת את זה? וכן, יש גם בנים בעולם הזה שנחשבים 'טובים מאד' שלא מבינים את זה! אני צכה ללמד אותם שהם צריכים לפרנס, לשלם וכו?

ודוני, קרה גם קרה! הייתי בטוחה שאולי הוא לא רוצה להמשיך והחליט שלא שווה לו להשקיע.. אבל המויזר דווקא רצה להמשיך.. אבל לא, בעלי הוא בהחלט לא!

אז הנה אנחנו מסכימים.

עובדה שאמרת שבעלך הוא לא...

תראי, אני שונא משחקי כבוד ומשחקי בנים בנות, אבל יש דברים שהם מאד מאד ברורים!

ובתור בן, מעצבן אותי לדעת שעל אמת יש בנים שלא משלמים בדייט ראשון...!

מסכן הבן אדם! אם הוא יוצא עם הרבה בנות לצערו.. הוא צריך לשלם בכל דייט ראשון! זה המון כסף לבזבז!!! ואם אין לו כסף?

למה הבחורה לא יכולה לשלם על עצמה?

אני יודעת שאני ארגיש לא נעים אם הוא ישלם עליי..

או שהטילו אגרה על הספסלים בזמן שישנתי..?

אבל את יודעת-לפעמים רעבים או שפשוט קר ורוצים שתייה חמה..

לא קראתי את כל התגובות...

אבל אני דווקא מסכימה  עם  כתמר יפרח,  ועם הרבה אחרים... שאין שום סיבה שהבנים ישלמו על דייט ראשון...

מנסיון שלי  עם  כמה שיצאתי  איתם,  דייט ראשון לא היה  בכלל במקומות של קנייה וכאלה פשוט יושבים בפארק נחמד...

מעצבן אותי בנות שמתבכיינות כי הוא לא שילם.

בשבילה זה עוד 15 ש"ח לפגישה, בשבילו זה 30 ועוד לא דיברנו על זה שמן הסתם הוא הוציא יותר על נסיעות...

זה לא נראה לי פייר, לא נכון, ולא יהודי.

וגם בנים שהתעקשו לשלם עלי- לא נתתי להם. 

ואם יצא והוא שילם עלי בטעות או בכוונה (למשל כשלרגע לא הסתכלתי והוא כבר שילם..) אז בפעם הבאה- שילמתי עליהם. (חוץ מאחד שלא הייתה פעם באה..)

כמו שאני יוצאת עם חברה לעיר, וזה ברור שכל אחת משלמת על עצמה.

רק כשיצאתי עם אמא שלי\אבא\אח\אחות היה על מה לדבר..

וגם עם בעלי כזה היה כבר רציני (אבל גם אני שילמתי עליו כמה וכמה פעמים...)

זה קשור לזה שאני בנ"א עצמאי.

זה קשור לזה שאני מאמינה שלא חייבים לי כלום. 

למה הוא חייב לי? מי החליט? (רמז, לא התורה. התורה אומרת דברים אחרים (קצת דומים, אבל אחרים במהות))

באותו הקשר- אם יצאתי עם בחור שגר רחוק, תמיד השתדלתי שהנסיעות יצאו כמה שיותר שוות. למה שרק הוא ייסע רחוק? לפעמים נפגשנו באמצע, לפעמים הוא נסע אלי ולפעמים נסעתי אליו. כששמעתי על כאלו שנתנו לבחור כל פעם לנסוע את כל המרחק עד אליהן- ממש התחרפנתי.. מה זה פייר? למה שבייני"ש שב"ה משקיע את רוב שמנו בתורה ואין לו כסף מיותר והזמן שלו שווה ביטול תורה ישקיע זמן וכסף והיא תשב בבית כמו פרימדונה? ועוד תצפה ממנו לשלם עליה?!

אנשים! (בנים ובנות..)

אף אחד בעולם לא חייב לכם כלום.

אז תפסיקו להתבכיין.

תפסיקו לצפות מאנשים אחרים ותתחילו להסתכל על מה אתם יכולים לעשות ומה אתם יכולים לתרום לקשר. 

זה גם טוב אח"כ לזוגיות.

לא לבוא ממקום של "מה אני צריך\ה לקבל מהצד השני"

אלא ממקום של "מה אני יכול\ה לתת לקשר ולשנינו"

1. לא אמרתי ואני לא אומר שרק בנים צריכים לשלם..או שרק הוא צריך לבוא לבחורה..

2. היא יכולה ללכת לבד בחושך והיא יכולה לתפוס טרמפים לבד היא לא צריכה את הבחור בשביל זה!

3. היא גם יכולה להתקשר אילו כי היא עובדת ויש לה כסף אז מה הבעיה!

4. בעצם היא יכולה לקבוע עם הבחור את הדייטים בעצמה כי היא לא צריכה שיחזרו אחריה!

זה אפשרי הכול! אבל באמת זה לא אמיתי..

ונכון שיש כאן דברים נכונים במה שאת אומרת.. שצריך לשלם חצי חצי... 

1. לא אמרתי שאמרת את זה, זאת אמירה כללית שרווחת בציבור הנשי.

2. נכון

3. גם זה נכון. אני הייתי מתקשרת לבחורים (כולל טל' ראשון שעשיתי פעם ) וזה לא גרם לשמיים ליפול. אם הבחור לא יתקשר- אני אתקשר. מה שבטוח- אני לא אשב בבית ואספור שניות עד לטל'.

4. גם זה נכון. היא גם יכולה להתחיל עם בחור שמוצא חן בעיניה, לפתוח שיחות "יחסינו לאן" ואפילו להציע לו נישואין.

אני יכולה לתת 2 מקרים שקרו לי-

יצאתי פעם עם בחור, הוא אמנם התחיל איתי קודם- אבל אני הייתי זאת שהשיגה את המס' והתקשרה לקבוע פגישה, הפגישה הראשונה הייתה ממש קרוב לבית שלו (כי במקרה הייתה באיזור...) ואת כל שיחות ה"יחסינו לאן" אני פתחתי. 

הוא לא שילם עלי אפעם, תמיד כל אחד שילם על עצמו, ולא הייתי לי בעיה להתקשר אליו בשם שלב.

והוא היה גבר-גבר והקשר שלנו היה מאד נכון מהבחינה הזו- אני הרגשתי שהוא גבר והוא הרגיש שאני אישה.

בפעם אחרת, שידכו לי מישהו והשדכן (שהכיר אותי ואת דעותיי) אמר לי להיות ילדה טובה. לא להתקשר, לא "להשתלט" (כדבריו) ולא "להיות גבר" (כדבריו) והקשבתי לו, עבדתי לפי כל הכללים, רק לא הסכמתי לו לשלם עלי. וכל הקשר הרגשתי שהוא "נקבה" לידי, הוא אמנם היה זה שהתקשר, וקבע, והוביל, והחליט- אבל לא הרגשתי שהוא באמת מוביל. שהוא באמת נותן לי תחושה שהוא ה"גבר" בקשר. 

ושוב יש הבדל!!

יש הבדל בין גבר ואישה !!

ובכול מקרה אני לא מסכימה עם הגישה הזאת.. "אני אישה שיכולה להיות גבר!!"

1. לא בכל מקרה הרגשתי האשה בקשר מבחינה מהותית. לא הרגשתי שיש לידי "גבר" שהוא מוביל, נותן לי תחושה אמיתית של ביטחון וכו'.

2. אפעם לא אמרתי שאני אשה שיכולה להיות גבר. אני אשה. ואני גאה בזה מאד. ומאז שהתחתנתי- אני אפילו נשית.. וזה באמת אחד הדברים שהיו לי חשובים- להרגיש אשה ליד המדוייט. 

אבל אומר שני דברים

א. את מכלילה (ותאמיני לי שיצאתי עם יותר גברים ממך) נכון שזה מבאס כשזה קורה , אבל יש גם בנות שלא ממש בסדר... והיעקר שזה באמת לא הרב המוחלט

ב. אם את מתחתנת כי את לא מסתדרת בלעדי גבר אז את מתחתנת מהסיבה הלא נכונה.... . הקלישאה שמתחתנים חצי עם חצי ליצור אחד היא שגויה. כל אחד צריך לבא ממקום שלם של עצמו כדי להמשיך ולהשתלם עם ובעזרת השני

בהצלחה

שאני בחור נורמאלי.. לא עושה את הפאדיחות האלה.. (חוץ מאיזה פגישה אחת שבאתי ישר מהצבא עם מדים ונשק ועייפות.. לא מומלץ!).

אבל אני רוצה לראות את הבחורה גם משקיעה. נכון, אני מציע לשלם ואני מלווה אותה לתחנה.

אבל אם אני רואה כמה פגישות שאין שום יוזמה או הכרת הטוב מצידה, אז זה מראה לי על הבחורה.

לא רוצה מישהי מפונקת ברמות, שלא יודעת להעריך את ההשקעה שאני משקיעה.

אני לא מצפה שהיא תשלם, יש לי את היכולת הכלכלית, ואני יודע שזה מוטל עליי.

אבל אני רוצה שתיהיה אחת שתגיד תודה רבה, שתעריך את זה שבייניש\חייל מגיע בזמן המועט שלו לפגישות. שהוא משלם מהכסף שאין לו וכו'.

לכולם  - ברור שהגבר לא צריך לשלם כל החיים, אבל כשבחורה  באה ומתעקשת לשלם בדייט (במיוחד ראשון!!!) - זה מעצבן!

תראו לי גבר אחד שלא מרגיש ככה. 

זה מעצבן לא בגלל אגו, אלא כי זה נראה כאילו הבחורה אומרת "אני חזקה, יש לי כסף" ועוד כל מיני שטויות כאלה. ובשיא הכנות - זה לא מעניין!!!!!

אז בואו פשוט נסכם: עד דייט שלישי כולל - הגבר משלם (לא שחייבים לקנות משהו בכל דייט...). 

מעבר לזה - תסדרו לבד, אתם ילדים גדולים!

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥