וטוב שכך,

אחרת לא היה לאף אחד כח להתחיל עם כל הדבר הזה....

וכמו שאמרת יש גם הפוך...

כאלה שאמרת "עד שהיא תתחתן ,יש עוד זמן..." ,והנה היא התחתנה ויש לה גם ילד....

אין דרך לדעת ואין מה להילחץ,צריך לעשות השתדלות,וה' יעזור!

שיהיה בהצלחה

יש פה (כולל אותי) גדודים של רווקים לחוצים.

לחץ עדיין לא עזר לאף אחד

תפסיקו להכניס אנשים להיסטריה, עדיף תעזרו להתמודד עם המצב, או תיעצו לה (מה שאני הייתי עושה) להפסיק לשאול שאלות כאלה כי אין בהן מועיל.

אם התשובה היא כן - סימן שאין מה לעשות בנידון, זה גנטי, או לחילופין איחרת את מועד ואת רווקה מאוחרת שלא אובחנה בזמן.

אם התשובה היא לא - אז זה לא עוזר לך לפתור את המצב הנוכחי.

לכן חבל לשאול.

עדיף לשאול איך לקבל ייעוץ מתאים (אם יש צורך ונכונות) ועזרה בהצעות שידוכים.

בעזהי"ת.

סיבות נפשיות וכאלה..

לא הכל שכלי, קר ומחושב כמו שהצגת לעיל.

[ואם אני אומרת את זה... אז כנראה שזה *באמת* היה קיצוני.]

זה בדיוק כמו לשאול "למה אף אחד לא אוהב אותי"

את באמת רוצה לשמוע את התשובה או שזו בעצם שאלה רטורית ובסה"כ את רוצה שיאהבו אותך?

אגב זה בדיוק ההבדל בין חשיבה של בנות לחשיבה של בנים

השאלה הסמויה כאן ברורה לכל בת ולא לכל בן.

בעזהי"ת.

אבל מה לעשות ויש בחיים שלנו גם דבר כזה, מוזר, שגורם לאנשים לעשות דברים שאין לך מושג למה הוא עושה את זה, שקוראים לו "רגשות".

הולך בודאות לאבדון.

ברור לי שבנות פועלות יותר מתוך הזרימה הטבעית של הרגשות שלהן (וטוב שכך אחרת לא היה לי בעולם הזה עם מי להתחתן)

אבל אבל אבל

כאשר מדובר במצב שחייבים לפעול, לקחת יוזמה ולעשות משהו - שמים את הרגש הצידה לרגע,

מחפשים את הפתרון הכי נכון לבעיה ואחרי משתפים את הרגש לאט וזהירות

בעזהי"ת.

וגם לפעמים צריך לתת לרגשות ביטוי. וזה לא רק רגשות במקרה הזה, זה גם הרבה תהיות נפשיות, מחשבות שהן קצת מעבר ל-תכל'ס של העולם הזה.

וסתם נקודה-

א"א לרצות להתחתן עם בחורה מלאת אמוציות מאידך, ולשנוא את הדבר הזה מאידך.

זה פשוט לא הולך.

עד הנקודה שבה צריך להציל מישהו - כי לבד הוא לא יצליח להתגבר על כל המכשולים

ולדעתי יש היום הלחצה מהנושא,

מפחידים אותך שאם תהיה בררנית ולא תתפשרי על.......................

אז תמותי זקנה ,ערירית במחסן ישן...

"אין דרך לדעת ואין מה להילחץ,צריך לעשות השתדלות,וה' יעזור!"

אין פה שום יעוץ מעשי - במקרה הטוב השתתפות בצער.

ידוע לי שלרוב בנות מחפשות דווקא את הנחמה ואת השתתפות והדאגה, מאשר משהו מעשי.

אבל במקרה הזה אין מנוס.

והמסקנות מהן

אני לא נוהגת להגיב סתם...

התכוונתי לאופציה של אם התשובה היא לא.

היא רווקה מאוחרת?

שזה יתן לה תקווה?!

זה, מכל הדברים שבעולם, יתן לה תקווה וכח להמשיך?!

אם זה הדבר היחיד - אז אני מרחם עליה.

ולילה טוב - אני קם ב 6

אני ממש לא רווקה מאוחרת (אלא אם כן 18 נקרא...) אני באמת עדיין בשלב של הלדמיין ולכן רציתי לדעת אם יודעים לפני או אם יש קווי אופי מסוימים. סליחה שלא הדגשתי את זה קודם, חשבתי שזה יחסית ברור...

(אם מפריע שאני כותבת פה אז תגידו, זה פשוט היה נראה לי המקום הכי הגיוני לשאול את זה)

בעזהי"ת.

אומרים שכשאדם מבקר חולה, הוא לוקח ממנו 1/60 מהמחלה שלו...

וזה למה? זה לא ששהוא אשכרה לוקח מהמחלה שלו משהו... אלא הוא משתתף בצערו, עוזר לו להרים את המשא של החולי הזה, ואז לכן יותר קל לחולה..

ועדיין רוב המחלה נותרה בעינה ודורשת את הטיפול האמיתי שלה.

אבל אם אפשר לשמח יהודי- למה לא?  

אבל אם להיות רציניים (רק לרגע) - מעולם לא אמרתי שבקשת הנחמה היא דבר של מה בכך.

זה ממש עיוות של דברי - או לכל הפחות קריאה מאוד רדודה שלהם ביחד עם דעות קדומות (על הבנים).

זה חשוב.

אבל נחמה לא תעזור לפתור את הבעיה.

במקרים מסויים נחמה היא מספקת כדי שהאדם יקום על הרגלים, ישקם את עצמו ויתקן את כל מה שצריך לתקן.

ולפעמים זה לא מספיק - האדם כבר לא במצב לפעול בלי עזרה של זולת.

וכל הנחמות שבעולם לא יעזרו כאן.

בעזהי"ת.

[סתם כי אין לי כח להקליד את דבריי שנית ]

פנו ליועצ/ת להורים ,הם לרב היועצים הטובים ביותר

פנו כשאתם בגיל צעיר ,אל תחכו למצב שתהיו מיואשים ומבולבלים

1.יצאת תוך שנה אחת עם יותר מ100 בנים(וא"א לא היה בכלל בכיוון שלך)

2.סיימת תואר ראשון בהצטיינות(בזמן הלימודים השקעת רק בהם)

3.סיימת תואר שני בהצטיינות(כנ"ל)

4.לעיתים "חפיפניקיות דתית" מסייעת בעניין(אך אל לך להסיק מהכלל אל הפרט)

את הבנות שעונות על הנקודות 2-4 לא רציתי לפגוש עוד מהרגע שנתנו לי את הפרטים שלהן.

ובכל זאת יצאתי

מיותר לציין שזה נגמר אחרי פגישה אחת.

חוסר בטחון עצמי. אדישות. עצלנות. חוסר רצינות. דכאון. חוסר בגרות.

כל אחד מהם כאשר קיים בצורה קיצונית, או שילוב של חלק מהם גם אם במעט.

אדם שבכלל לא בכיוון של עבודה עצמית, יתקשה לראות התאמה.

עודף בטחון עצמי..

אנחנו רואים הרבה מאוד רווקים מעולים!! שלצערינו לא מתחתנים..

יכול להבריח אנשים...

ויש עו סיבות למה זה יכול לגרום לרווקות מאוחרת,(זורק מהר וכו')

אפי' שצריך לזכור שהכל בידי שמיים.

יש כאלה עם עודף ביטחון עצמי שמתחתנים די מהר....

ולפעמים - גם הערכה עצמית גבוהה, ללא גאוה, גורמת לזה.

בעזהי"ת.

יש רווקות מאוחרת- סתם כי לא מצאת את האחד,

ויש רווקות מאוחרת מתוך בחירה, שבנאדם אומר לעצמו "וואלה, אני לא רוצה לצאת לפני גיל XY".

אז הסיבה של השנייה ברורה,

ולגבי הראשונה... נראלי בעיקר חוסר אחריות, או רצון אמיתי להיכנס למחוייבות הזאת.

ואולי פשוט החצי השני עוד לא מוכן, והקב"ה מחכה איתנו למצב הכי טוב בשבילנו.

קודם כל - אני מאוד מבינה מאיפה השאלה מגיעה,

פעם גם לי היא ניקרה... עד שהבנתי- שלא.

לדעתי כלומר, אין איך לדעת לפני,

אלא אם כן הבחור/ה לא מתחילים לצאת עד גיל מסויים.

אנחנו, בעולם הזה עושים את ההשתדלות שלנו-

וה' מוריד את השפע כשזה נכון...

צריך  לזה אמונה. לדעתי.

זה תלוי..

יש כול מיני סוגים...אבל אנחנו מדברים על אנשים נורמאלים שיש להם חברים ומשפחה טובה ובסה"כ הם אנשים טובים

אז אנשים כאלה יש כמה סיבות

1. זה קורה לא מעט שיש פחד מאינטימיות, אולי הם לא מודעים אליו... אבל זה קיים-וזאת לא הככלה אבל קיים!

2. לפעמים לא עצל כולם (כול אחד שיבדוק את עצמו) יש חוסר אהבה עצמית ומכאן זה מתגלגל.. אם לא אוהבים את עצמנו איך אפשר לאהוב בעל/אישה??

3. שוב מה שאני אומרת זה לא כולם אבל זה אלול לקרות שיש בעיה עם הדמות של אבא(לבנות)/אמא(לבנים) שגורם להם להדחיק (במודע או לא במודע) את ענייני החתונה...

4. או שיש בעיה הפוכה.. שלבת יש בעיה עם הדמות של אמא ואז הדמות הנשית עצלה מתפרשת לא נכון ואז יש לה בעיה.. שוב ביום יום זה לא יראה כבעיה אבל בזוגיות זה אחרת.. (וכן להפך לבנים... עם הדמות של אבא וכן הדמות של גבר..)

5. לפעמים זה פשוט נסיון של ה' אותנו... וזה לא קשור אלינו או לעניינים פסיכולוגיים כאלה ואחרים..

אני אומרת שוב זה לא הכללה זה בעיות שאלולות להיות!!!!!!!!!! ואני לא אלוקים אני לא יכולה להגיד: " היא הבחורה הזאת יש לה בעיה עם הדמות הנשית! " לא!! לא!! לא!!! אני לא מאבחנת!!!!

וב"ה שידכתי גם שני זוגות....

רוח קטנה - נכון, השאלה קצת קשה -

מצד אחד, אם נתאר קווי אופי נקבל תחושה שעלינו על הבעיה ,

מצד שני אם אנחנו יודעים שיש בעיה באופי מה יעשה מי שיש לו אופי כזה? אין סיכוי לשנות?

ההתעסקות בשאלה נראת כהתעסקות רגשית. ובכל זאת,

כשהאדם שואל את עצמו - "מה גורם לי לצאת שוב ושוב ולא להתקדם?" בלי פחד וללא רגשות אשמה, אלא מתוך תחושה של עשייה וקידום המציאות אז גם המציאות מתקדמת...

יכולות להיות הרבה סיבות כפי שכתבו לעיל:

מחסום ריגשי,

חוסר בטחון,

בטחון מופרז,

שייוק לא נכון של האישיות,

אדישות, לחיצות

אשליות  וכו'...וכו'....

צריך להתמודד בלי פחד ובלי תחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים.

תעמדו מול המציאות, בלי פחד, אתם טובים ורצויים ובכל זאת, כמו כל האדם-

לעמל נולדתם ....

שבהם אדם לא רוצה להיות נשוי, רוב הסיבות לרווקות מאוחרת הם עניין של חוסר מזל.

פשוט לא פוגשים את האדם שאתו רוצים לחיות את כל החיים.

יש כאלה שמוצאים, יש כאלה שמתפשרים ויש כאלה שלא.

והשתדלות,אין שום תרופה אחרת

ולפעמים יש גאולה אחרי יאוש, אז לא צריך להתייאש, אבל זה גם לא נורא 

אני חושבת שבחורה שהלימודים מאוווווווד חשובים לה והיא ממקמת אותם באופן טבעי הכי למעלה גם תזכור להתחתן מאוחר יותר מכולן.

את יודעת כמה מורות/גננות רווקות יש? המונים.

 ואת לא יכולה לומר שהלימודים או הקריירה שלהןמנעו מהן להתחתן. יש בנות שיוצאות מגיל מאד צעיר ונתקעות- זה ממש לא קשור ללימודים. 

מה עם בחור ששסיים תואר בהצטיינות? הלימודים לא בראש סדר העדיפויות שלו?

המוסכמה היא שלבנים זה בסדר להתחתן בגיל 26-27, כשבנות בגיל הזה נחשבות רווקות זקנות.

וכדברי המשורר- יאללה יאללה.

אני התכוונתי שיש כאלה שאומרים- אז אני אסיים עוד תואר ואח"כ אצא, אני אעשה דוקטורט וא"ח אהיה פנויה להצעות. סליחה מכבודך, אבל מורה או גננת זה לגמרי לא מקצוע שאפתני (את את משווה את זה לרופאה, עורכת דין, אשת הייטק).וכן, יש בנות שיוצאות בגיל צעיר ונתקעות אבל לפחות הן יוצאות ולא דוחות את זה אחרי סיום התואר.

3 דודות שלי כאלה. כשהציעו להן, הן אמרו שהן מעדיפות עכשיו להתרכז בלימודים וכשהן הגיעו לגיל 34 עם דוקטורט ביד הן נזכרו שיש חיים מאחורי הקריירה. זה לגמרי לא שטויות. יש (כדי שלא יסקלו אותי על ההכללות)

נשים שאפתניות והרבה כאלה שמתחתנות מאוחר בגלל שהן מעדיפות להתרכז בלימודים. ויש לי כ"כ הרבה דוגמאות.

מקצוע שאפתני לא בהכרח זה שגורם לרווקות מאוחרת כי יש הרבה מורות לא נשואות בגילאים מאוחרים ויש לי המון דוגמאות. 

חוץ מזה יש הגיון מאד גדול בהתחלה של ביסוס כלכלי כדי להתחתן. תואר ראשון בד"כ לוקח מקסי' 4 שנים, ככה שבנות שלא מרחו את הזמן בשנתיים ש"ל+שנת חופש+שנת מדרשה יכולות לצאת עם תואר בגיל 23. סביר בהחלט לחכות עד אז כדי שתהיה אפשרות בסיסית של פרנסה בכבוד.

שוב, במחילה מכל המורות- מורה זה לא מקצוע שאפתני. אני לא חושבת שרוב הבנות שלומדות להיות מורות עושות את זה מאידיאל ומשאיפה להיות מורה.רובן לומדות הוראה בגלל הנוחות שבעניין.

גם אני חושבת שיש היגיון מאוד גדול בביסוס כלכלי. כל עוד הביסוס הזה לא נמשך עד גיל 34 שיש לך דוקטורט ואת עוד חושבת על להיות פרופסור ועוד לא מיקמת איפשהו את הנישואין בחיים שלך כי הקריירה תמיד הייתה קודמת בשבילך. זה כבר מטורף לגמרי..

לכי לאוניברסיטה ותראי.

לא חייבים להיות במקצוע שאפתני כדי להישאר רווקה מאוחרת!

יש נשים שהבחירה בקריירה ע"פ משפחה היא זו שגורמת להן להישאר ברווקותן, אבל יש רבות-רבות שהקריירה נמצאת בתחתית סדר העדיפויות ועדיין רווקות! את מה תאשימי עכשיו?!

השכלה היא לא גורם לרווקות מאוחרת. כל אחת בוחרת את הזמן שבו היא מרגישה שהיא יכולה להתחיל להתבסס כלכלית.  

 חוץ מזה, את חושבת שאחרי כל מה שכתבתי אני לא נמצאת באוניברסיטה ומכירה מה שהולך שם? 

 האמיני שלי שאני מודעת לחלוטין להשלכות בעניין. 

שמפניה, בת 21, לומדת לתואר שני במקצוע שאפתני.

בחורה ששמה את הקריירה שלה מעל הכל ולא מסכימה לשמוע הצעות עד שהיא לא תספק את עצמה מבחינה לימודית לא תתחתן אלא אם כן היא תצא עם מישהו..מסכימה עם זה?!

זה מה שאני רוצה להגיד!!!!!! לא כתבתי כאן שמקצוע שאפתני הוא הוא גורם לרווקות מאוחרת אבל מקצוע שאפתני בהחלט יכול להוות גורם.

והרבות רבות האלה שהקריירה נמצאת אצלן בתחתית סדר העדיפויות כן שומעות הצעות וכן יוצאות והן תקועות כנראה מסיבה אחרת.

בהצלחה בתואר

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון