אני מקווה שזו לא שאלה בוטה מידיי...
פשוט הרבה יוצא לי לחשוב- כל אחת בתור נערה נהנית מן הסתם לדמיין איך יהיה לה נחמד לצאת לדייטים, למצוא את אהוב ליבה ויאללה, לחופה. (אצל בנים אני לא יודעת איך זה הולך...)
ומפחיד אותי לחשוב שתכלס- להרבה אנשים זה ממש לא ככה, אני מכירה הרבה אנשים מדהימים שפשוט לא ברור למה הם לא נשואים.
אז- עם כמה שזו שאלה מוזרה- יש איך לדעת...?
וטוב שכך,
אחרת לא היה לאף אחד כח להתחיל עם כל הדבר הזה....
וכמו שאמרת יש גם הפוך...
כאלה שאמרת "עד שהיא תתחתן ,יש עוד זמן..." ,והנה היא התחתנה ויש לה גם ילד....
אין דרך לדעת ואין מה להילחץ,צריך לעשות השתדלות,וה' יעזור!
שיהיה בהצלחה 
יש פה (כולל אותי) גדודים של רווקים לחוצים.
לחץ עדיין לא עזר לאף אחד
תפסיקו להכניס אנשים להיסטריה, עדיף תעזרו להתמודד עם המצב, או תיעצו לה (מה שאני הייתי עושה) להפסיק לשאול שאלות כאלה כי אין בהן מועיל.
אם התשובה היא כן - סימן שאין מה לעשות בנידון, זה גנטי, או לחילופין איחרת את מועד ואת רווקה מאוחרת שלא אובחנה בזמן.
אם התשובה היא לא - אז זה לא עוזר לך לפתור את המצב הנוכחי.
לכן חבל לשאול.
עדיף לשאול איך לקבל ייעוץ מתאים (אם יש צורך ונכונות) ועזרה בהצעות שידוכים.
בעזהי"ת.
סיבות נפשיות וכאלה..
לא הכל שכלי, קר ומחושב כמו שהצגת לעיל.
[ואם אני אומרת את זה... אז כנראה שזה *באמת* היה קיצוני.]
זה בדיוק כמו לשאול "למה אף אחד לא אוהב אותי"
את באמת רוצה לשמוע את התשובה או שזו בעצם שאלה רטורית ובסה"כ את רוצה שיאהבו אותך?
אגב זה בדיוק ההבדל בין חשיבה של בנות לחשיבה של בנים
השאלה הסמויה כאן ברורה לכל בת ולא לכל בן.
בעזהי"ת.
אבל מה לעשות ויש בחיים שלנו גם דבר כזה, מוזר, שגורם לאנשים לעשות דברים שאין לך מושג למה הוא עושה את זה, שקוראים לו "רגשות".
הולך בודאות לאבדון.
ברור לי שבנות פועלות יותר מתוך הזרימה הטבעית של הרגשות שלהן (וטוב שכך אחרת לא היה לי בעולם הזה עם מי להתחתן)
אבל אבל אבל
כאשר מדובר במצב שחייבים לפעול, לקחת יוזמה ולעשות משהו - שמים את הרגש הצידה לרגע,
מחפשים את הפתרון הכי נכון לבעיה ואחרי משתפים את הרגש לאט וזהירות
בעזהי"ת.
וגם לפעמים צריך לתת לרגשות ביטוי. וזה לא רק רגשות במקרה הזה, זה גם הרבה תהיות נפשיות, מחשבות שהן קצת מעבר ל-תכל'ס של העולם הזה.
וסתם נקודה-
א"א לרצות להתחתן עם בחורה מלאת אמוציות מאידך, ולשנוא את הדבר הזה מאידך.
זה פשוט לא הולך.
עד הנקודה שבה צריך להציל מישהו - כי לבד הוא לא יצליח להתגבר על כל המכשולים
ולדעתי יש היום הלחצה מהנושא,
מפחידים אותך שאם תהיה בררנית ולא תתפשרי על.......................
אז תמותי זקנה ,ערירית במחסן ישן...
"אין דרך לדעת ואין מה להילחץ,צריך לעשות השתדלות,וה' יעזור!"
אין פה שום יעוץ מעשי - במקרה הטוב השתתפות בצער.
ידוע לי שלרוב בנות מחפשות דווקא את הנחמה ואת השתתפות והדאגה, מאשר משהו מעשי.
אבל במקרה הזה אין מנוס.
והמסקנות מהן
אני לא נוהגת להגיב סתם...
התכוונתי לאופציה של אם התשובה היא לא.
היא רווקה מאוחרת?
שזה יתן לה תקווה?!
זה, מכל הדברים שבעולם, יתן לה תקווה וכח להמשיך?!
אם זה הדבר היחיד - אז אני מרחם עליה.
ולילה טוב - אני קם ב 6 
אני ממש לא רווקה מאוחרת (אלא אם כן 18 נקרא...) אני באמת עדיין בשלב של הלדמיין ולכן רציתי לדעת אם יודעים לפני או אם יש קווי אופי מסוימים. סליחה שלא הדגשתי את זה קודם, חשבתי שזה יחסית ברור...
(אם מפריע שאני כותבת פה אז תגידו, זה פשוט היה נראה לי המקום הכי הגיוני לשאול את זה)
בעזהי"ת.
אומרים שכשאדם מבקר חולה, הוא לוקח ממנו 1/60 מהמחלה שלו...
וזה למה? זה לא ששהוא אשכרה לוקח מהמחלה שלו משהו... אלא הוא משתתף בצערו, עוזר לו להרים את המשא של החולי הזה, ואז לכן יותר קל לחולה..
ועדיין רוב המחלה נותרה בעינה ודורשת את הטיפול האמיתי שלה.
אבל אם אפשר לשמח יהודי- למה לא?
אבל אם להיות רציניים (רק לרגע) - מעולם לא אמרתי שבקשת הנחמה היא דבר של מה בכך.
זה ממש עיוות של דברי - או לכל הפחות קריאה מאוד רדודה שלהם ביחד עם דעות קדומות (על הבנים).
זה חשוב.
אבל נחמה לא תעזור לפתור את הבעיה.
במקרים מסויים נחמה היא מספקת כדי שהאדם יקום על הרגלים, ישקם את עצמו ויתקן את כל מה שצריך לתקן.
ולפעמים זה לא מספיק - האדם כבר לא במצב לפעול בלי עזרה של זולת.
וכל הנחמות שבעולם לא יעזרו כאן.
בעזהי"ת.
[סתם כי אין לי כח להקליד את דבריי שנית ]
1.יצאת תוך שנה אחת עם יותר מ100 בנים(וא"א לא היה בכלל בכיוון שלך)
2.סיימת תואר ראשון בהצטיינות(בזמן הלימודים השקעת רק בהם)
3.סיימת תואר שני בהצטיינות(כנ"ל)
4.לעיתים "חפיפניקיות דתית" מסייעת בעניין(אך אל לך להסיק מהכלל אל הפרט)
את הבנות שעונות על הנקודות 2-4 לא רציתי לפגוש עוד מהרגע שנתנו לי את הפרטים שלהן.
ובכל זאת יצאתי
מיותר לציין שזה נגמר אחרי פגישה אחת.
חוסר בטחון עצמי. אדישות. עצלנות. חוסר רצינות. דכאון. חוסר בגרות.
כל אחד מהם כאשר קיים בצורה קיצונית, או שילוב של חלק מהם גם אם במעט.
אדם שבכלל לא בכיוון של עבודה עצמית, יתקשה לראות התאמה.
עודף בטחון עצמי..
אנחנו רואים הרבה מאוד רווקים מעולים!! שלצערינו לא מתחתנים..
יכול להבריח אנשים...
ויש עו סיבות למה זה יכול לגרום לרווקות מאוחרת,(זורק מהר וכו')
אפי' שצריך לזכור שהכל בידי שמיים.
יש כאלה עם עודף ביטחון עצמי שמתחתנים די מהר....
ולפעמים - גם הערכה עצמית גבוהה, ללא גאוה, גורמת לזה.
בעזהי"ת.
יש רווקות מאוחרת- סתם כי לא מצאת את האחד,
ויש רווקות מאוחרת מתוך בחירה, שבנאדם אומר לעצמו "וואלה, אני לא רוצה לצאת לפני גיל XY".
אז הסיבה של השנייה ברורה,
ולגבי הראשונה... נראלי בעיקר חוסר אחריות, או רצון אמיתי להיכנס למחוייבות הזאת.
ואולי פשוט החצי השני עוד לא מוכן, והקב"ה מחכה איתנו למצב הכי טוב בשבילנו.
קודם כל - אני מאוד מבינה מאיפה השאלה מגיעה,
פעם גם לי היא ניקרה... עד שהבנתי- שלא.
לדעתי כלומר, אין איך לדעת לפני,
אלא אם כן הבחור/ה לא מתחילים לצאת עד גיל מסויים.
אנחנו, בעולם הזה עושים את ההשתדלות שלנו-
וה' מוריד את השפע כשזה נכון...
צריך לזה אמונה. לדעתי.
זה תלוי..
יש כול מיני סוגים...אבל אנחנו מדברים על אנשים נורמאלים שיש להם חברים ומשפחה טובה ובסה"כ הם אנשים טובים
אז אנשים כאלה יש כמה סיבות
1. זה קורה לא מעט שיש פחד מאינטימיות, אולי הם לא מודעים אליו... אבל זה קיים-וזאת לא הככלה אבל קיים!
2. לפעמים לא עצל כולם (כול אחד שיבדוק את עצמו) יש חוסר אהבה עצמית ומכאן זה מתגלגל.. אם לא אוהבים את עצמנו איך אפשר לאהוב בעל/אישה??
3. שוב מה שאני אומרת זה לא כולם אבל זה אלול לקרות שיש בעיה עם הדמות של אבא(לבנות)/אמא(לבנים) שגורם להם להדחיק (במודע או לא במודע) את ענייני החתונה...
4. או שיש בעיה הפוכה.. שלבת יש בעיה עם הדמות של אמא ואז הדמות הנשית עצלה מתפרשת לא נכון ואז יש לה בעיה.. שוב ביום יום זה לא יראה כבעיה אבל בזוגיות זה אחרת.. (וכן להפך לבנים... עם הדמות של אבא וכן הדמות של גבר..)
5. לפעמים זה פשוט נסיון של ה' אותנו... וזה לא קשור אלינו או לעניינים פסיכולוגיים כאלה ואחרים..
אני אומרת שוב זה לא הכללה זה בעיות שאלולות להיות!!!!!!!!!! ואני לא אלוקים אני לא יכולה להגיד: " היא הבחורה הזאת יש לה בעיה עם הדמות הנשית! " לא!! לא!! לא!!! אני לא מאבחנת!!!!
וב"ה שידכתי גם שני זוגות....
רוח קטנה - נכון, השאלה קצת קשה -
מצד אחד, אם נתאר קווי אופי נקבל תחושה שעלינו על הבעיה ,
מצד שני אם אנחנו יודעים שיש בעיה באופי מה יעשה מי שיש לו אופי כזה? אין סיכוי לשנות?
ההתעסקות בשאלה נראת כהתעסקות רגשית. ובכל זאת,
כשהאדם שואל את עצמו - "מה גורם לי לצאת שוב ושוב ולא להתקדם?" בלי פחד וללא רגשות אשמה, אלא מתוך תחושה של עשייה וקידום המציאות אז גם המציאות מתקדמת...
יכולות להיות הרבה סיבות כפי שכתבו לעיל:
מחסום ריגשי,
חוסר בטחון,
בטחון מופרז,
שייוק לא נכון של האישיות,
אדישות, לחיצות
אשליות וכו'...וכו'....
צריך להתמודד בלי פחד ובלי תחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
תעמדו מול המציאות, בלי פחד, אתם טובים ורצויים ובכל זאת, כמו כל האדם-
לעמל נולדתם ....
שבהם אדם לא רוצה להיות נשוי, רוב הסיבות לרווקות מאוחרת הם עניין של חוסר מזל.
פשוט לא פוגשים את האדם שאתו רוצים לחיות את כל החיים.
יש כאלה שמוצאים, יש כאלה שמתפשרים ויש כאלה שלא.
אני חושבת שבחורה שהלימודים מאוווווווד חשובים לה והיא ממקמת אותם באופן טבעי הכי למעלה גם תזכור להתחתן מאוחר יותר מכולן.
את יודעת כמה מורות/גננות רווקות יש? המונים.
ואת לא יכולה לומר שהלימודים או הקריירה שלהןמנעו מהן להתחתן. יש בנות שיוצאות מגיל מאד צעיר ונתקעות- זה ממש לא קשור ללימודים.
מה עם בחור ששסיים תואר בהצטיינות? הלימודים לא בראש סדר העדיפויות שלו?
המוסכמה היא שלבנים זה בסדר להתחתן בגיל 26-27, כשבנות בגיל הזה נחשבות רווקות זקנות.
וכדברי המשורר- יאללה יאללה.
אני התכוונתי שיש כאלה שאומרים- אז אני אסיים עוד תואר ואח"כ אצא, אני אעשה דוקטורט וא"ח אהיה פנויה להצעות. סליחה מכבודך, אבל מורה או גננת זה לגמרי לא מקצוע שאפתני (את את משווה את זה לרופאה, עורכת דין, אשת הייטק).וכן, יש בנות שיוצאות בגיל צעיר ונתקעות אבל לפחות הן יוצאות ולא דוחות את זה אחרי סיום התואר.
3 דודות שלי כאלה. כשהציעו להן, הן אמרו שהן מעדיפות עכשיו להתרכז בלימודים וכשהן הגיעו לגיל 34 עם דוקטורט ביד הן נזכרו שיש חיים מאחורי הקריירה. זה לגמרי לא שטויות. יש (כדי שלא יסקלו אותי על ההכללות)
נשים שאפתניות והרבה כאלה שמתחתנות מאוחר בגלל שהן מעדיפות להתרכז בלימודים. ויש לי כ"כ הרבה דוגמאות.
מקצוע שאפתני לא בהכרח זה שגורם לרווקות מאוחרת כי יש הרבה מורות לא נשואות בגילאים מאוחרים ויש לי המון דוגמאות.
חוץ מזה יש הגיון מאד גדול בהתחלה של ביסוס כלכלי כדי להתחתן. תואר ראשון בד"כ לוקח מקסי' 4 שנים, ככה שבנות שלא מרחו את הזמן בשנתיים ש"ל+שנת חופש+שנת מדרשה יכולות לצאת עם תואר בגיל 23. סביר בהחלט לחכות עד אז כדי שתהיה אפשרות בסיסית של פרנסה בכבוד.
שוב, במחילה מכל המורות- מורה זה לא מקצוע שאפתני. אני לא חושבת שרוב הבנות שלומדות להיות מורות עושות את זה מאידיאל ומשאיפה להיות מורה.רובן לומדות הוראה בגלל הנוחות שבעניין.
גם אני חושבת שיש היגיון מאוד גדול בביסוס כלכלי. כל עוד הביסוס הזה לא נמשך עד גיל 34 שיש לך דוקטורט ואת עוד חושבת על להיות פרופסור ועוד לא מיקמת איפשהו את הנישואין בחיים שלך כי הקריירה תמיד הייתה קודמת בשבילך. זה כבר מטורף לגמרי..
לכי לאוניברסיטה ותראי.
לא חייבים להיות במקצוע שאפתני כדי להישאר רווקה מאוחרת!
יש נשים שהבחירה בקריירה ע"פ משפחה היא זו שגורמת להן להישאר ברווקותן, אבל יש רבות-רבות שהקריירה נמצאת בתחתית סדר העדיפויות ועדיין רווקות! את מה תאשימי עכשיו?!
השכלה היא לא גורם לרווקות מאוחרת. כל אחת בוחרת את הזמן שבו היא מרגישה שהיא יכולה להתחיל להתבסס כלכלית.
חוץ מזה, את חושבת שאחרי כל מה שכתבתי אני לא נמצאת באוניברסיטה ומכירה מה שהולך שם?
האמיני שלי שאני מודעת לחלוטין להשלכות בעניין.
שמפניה, בת 21, לומדת לתואר שני במקצוע שאפתני.
בחורה ששמה את הקריירה שלה מעל הכל ולא מסכימה לשמוע הצעות עד שהיא לא תספק את עצמה מבחינה לימודית לא תתחתן אלא אם כן היא תצא עם מישהו..מסכימה עם זה?!
זה מה שאני רוצה להגיד!!!!!! לא כתבתי כאן שמקצוע שאפתני הוא הוא גורם לרווקות מאוחרת אבל מקצוע שאפתני בהחלט יכול להוות גורם.
והרבות רבות האלה שהקריירה נמצאת אצלן בתחתית סדר העדיפויות כן שומעות הצעות וכן יוצאות והן תקועות כנראה מסיבה אחרת.
בהצלחה בתואר
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
