כמו שחלקכם יודעים, אנ'לא בקשר עם אבא שלי.. ואני ממש כועסת עליו.. וזה..
ואני מתלבטת אם לשנות ת'שמשפחה לשמשפחה של אמא שלי..
מה דעתכם?!
כמו שחלקכם יודעים, אנ'לא בקשר עם אבא שלי.. ואני ממש כועסת עליו.. וזה..
ואני מתלבטת אם לשנות ת'שמשפחה לשמשפחה של אמא שלי..
מה דעתכם?!
לדעתי,צריך לחשוב הרבה לפני מהלך כזה כי ראשית - זה לא באמת מועיל כי אי אפשר להתחמק ממי שאנחנו
(וזה כולל את משפחתנו), שנית - יכול להיות שאם תרצי להשלים עם אבא שלך זה יפריע לזה ויערים קשיים על
הנושא,וגם אם עכשיו את לא רוצה זה לא אומר שבעתיד לא תשתנה דעתך או שאבא שלך ישתנה.
אז בעצם השאלה היא מאיפה זה נובע - למשל, אם זה נובע ממקום של כעס אז כדאי מאוד לחכות עם זה ולראות שזה
לא משהו רגעי אלא באמת משהו אמיתי שבשבילו שווה לעשות את המהלך.
בנוסף לכך זה ממש תסבוך וכאב ראש לשנות את שם המשפחה סתם ככה באמצע החיים וזה רק יציק לך.
מקווה שעזרתי ![]()
אמא שלך שינתה בחזרה?
אמא שלי למשל לא שינתה, רק כדי להשאר בשם משפחה של הילדים שלה. עכשיו שהיא התחתנה היא די מתנדנדת ביניהם..
את בע"ה תתחתני יום אחד ושוב תשני את שם המשפחה שלך, וזה באמת חתיכת כאב ראש ושינוי זהות.
חוץ מזה, יש לי חברה שעשתה את זה (אבל הפוך, ההורים שלה התגרשו כשהייתה תינוקות ושם המשפחה היה של האמא, ובכיתה ט' בערך החליטה להוסיף גם את של אבא)- זה יצר המון שיח בנושא, בעצם כל מי שהכיר אותה שאל.
תחשבי, את רוצה להתחיל לשטוח את סיפור חייך בפני כ-ל מי שאת מכירה? כל מורה, כל חברה, כל שכן, כל אחד שיש לך בפייסבוק. כי כ-ו-ל-ם ישאלו.
זה באמת קיצוני, לא משנים כ"כ מהר שם משפחה. את הבת של אבא שלך גם אם את לא מסכימה איתו. את חלק מהמשפחה שלו, גם אם יש בינכם קושי כרגע.
תחשבי על זה ברצינות ובעומק, במשך זמן ארוך, אל תקבלי החלטות פזיזות שח"ו תתחרטי אחר כך.
ובכל מקרה בסופו של דבר- תעשי מה שמרגיש לך נכון ושיעשה לך טוב..
ואוו, לפי דעתי זה צעד נורא משמעותי, והוא בעצם מסמל את זה שניתקת קשרים לגמרי.
אז אני מצטרפת לקודמי ואומרת, לשנות שם, זה סיבוך, ובמילא עוד כמה שנים את תתחתני בעז"ה, אז למה לעבור את זה עכשיו?
וגם, יכול להיות שעוד כמה שנים, אחרי שתתחתני, תרצי לחזור לשמור על קשר, ודוקא השינוי הזה יגביל אתכם,
ובאמת כמו שאמרה לארוצהלהגיד, זה יעורר המוון תהיות ושאלות מהאנשים מסביב, ובמיוחד עם איכפת לך מה אומרים לא כדי לך!
בקיצור, אני לא הייתי משנה, אבל זו החלטה שלך,
סורי על החפירות, והבלגן....
אנחנו כאן תמייייד!!!![]()
באופן כללי אני מסכימה עם קודמי.
זה צעד מאוד חזק, ונוקט את העמדה הכי ברורה שיש, וגם קשה לסגת ממנה.
עם זאת, אין לי מושג מה גרם לך לנתק קשר עם אבא שלך, ולמה את כ"כ כועסת עליו. יכול להיות (ושוב - אין לי מושג), שמה שהוא עשה, פגע בך עד כדי כך שאף פעם לא תרצי קשר איתו, (ואני מקווה שלא.)
אם זה באמת המצב, יש היגיון כלשהוא בשינוי השם.
מצד שני, אני יודעת על עצמי, שלא הייתי רוצה להסביר לכל אדם שמכיר אותי מספיק לדעת את שם המשפחה שלי, למה החלפתי אותו.
בסופו של יום, זו ההחלטה שלך, ורק שלך.
בהצלחה בכל דרך שבה תבחרי!
ואנחנו תמיד כאן בשבילך.
אם יש כל דבר שבו אני יכולה לעזור - אז בשמחה ![]()
גם אמא שלי לא שינתה את השם, וכרגע השם שלה הוא שילוב של אבא שלי והבעל החדש, ואנחנו עם השם של אבא שלי.
לעומת זאת, חברה שלי ששינתה את השם הייתה בסדר עם זה. אפילו באולפנא מתישהו שינו את השם ברשימות (רק שעד אז היא כבר החזירה לשם של אבא שלה...) נצלי את זה שאת בת- וזה אומר שבאמת בעז"ה את מן הסתם תשני את השם שוב, כך שזה כבר לא יהיה רלוונטי.
תחשבי מה יותר מפריע לך- עצם העובדה שיהיה לכם את אותו השם, או השגעונות של כולם (למרות שלא מחליטים החלטה לפי החברה, אבל זה גם בשבילך, כי באמת זה מקטין את הסיכויים לחדש את הקשר מתישהו בעז"ה.).
ולא משנה מה תחליטי, שיהיה לך ב"הצלחה!
החלטתי לא לעשות את זה.. הייתי ממש המומה מכמה דברים כשכתבתי את זה..
וסתם ככה-אין לי בעיה שירימו גבה וידברו וישאלו על דברים שאני עשיתי\עושה\יעשה כי הם טובים לי.. אני בד''כ עושה מה שטוב לי ולא הכי אכפת לי אם יש רכלנים משועממים שיושבים ומעבירים עליי ביקורת כי אני עושה משו עם החיים שלי והם לא..
גם לי לא מזיז כ"כ מה אומרים עלי (תלוי במה אבל בעיקרון...)
יש כאלה שאומרים שזו תכונה ממש לא טובה, במיוחד המורות 
אפשר אכשהו להסתדר.
אני לא יכול להגיד אל כולם כי יש הורים שממש שונאים את הילדים אבל אני הייתי מציע לנסות לדבר...
נא לא להתעצבן אני לא יודע מה המצב בבית שלכם אז באמת אין לי זכות לומר אבל אם הוא סך הכל כמה מריבות בודדות אני חושב שאפשר להסתדר...
זה סיבה מספיק טובה לדעתם לנתק איתו קשר?! <צ>
אבל פעם מישהי הגיעה אלי ואמרה לי שאבא שלה הוא אבא מכה, ריחמתי עליה, ניחמתי אותה, ואחרי כמה זמן התברר שלא מכה ולא בטיח! היא עיצבנה אותו נורא נורא, ומרוב עצבים הוא נתן לה כאפה. וזה היה האבא המכה שלה!
אני לא אומרת שאת ממציאה, אבל אני אומרת שהוא אבא שלך! הוא הביא אותך לעולם! ואם כל הכעס כדי לבדוק עם את מגזימה או לא,
סורי עם אני חטטנית מדי..
והחברה שלך בכיינית יותר מדי..
אני לא חושבת שאני צריכה לפרט לך מה אני עברתי.. אבל זה לא היה כאפה או שתיים..
אז מה?! אני צריכה להיות אסירת תודה כל החיים שלי על זה למרות שהוא לא היה אבא בשיט בפועל?!
את לא רוצה לקבל את זה? בעיה שלך!! כתבת משהו, הגבתי!
לא אשמתי שאת כ"כ שונאת את אבא שלך!
אם את כותבת פה משהו את צריכה להבין שיגיבו לך דברים ש"המלכה של העולם" לא תסכים איתם!
אז כתבתי משהו בתמימות וישר את תוקפת! מה עשיתי!
מי שצריך להתנצל פה זו את, לא אני! ואת ממש צריכה!
אני לא מרגישה צורך להתנצל..
אני כתבתי פה את דעתי, ואת את דעתך..
וכשאנשים כותבים דברים על אנשים שהם בכלל לא מכירים שיקחו בחשבון שהם יקבלו תגובה כזו..
חבל שהגענו לזה!
אנחנו צריכים להיות מסוגלים לדבר כאן בפורום בנוחות בלי להרגיש מותקפים..
כל אחד כותב מה שהוא מרגיש ואיך שהוא רואה את המציאות. לענ"ד, גם חברה שלך ש"רק קיבלה כאפה" מאבא שלה, מרגישה ילדה מוכה? אז היא מוכה!
כי הקושי האמיתי בלהיות ילדה כזה ל"ע, מעבר לכאב הפיזי, אני חושבת שהרבה יותר משמעותי וכואב והולך איתך זה מה שזה עושה לנפש. ואם הילדה מרגישה ככה, זה מה שהיא.
וכל אחד מגיב אחרת. גם אני חטפתי כמה כאפות בחיי מאבא, אבל אני דווקא לא מרגישה ככה. כל אחד ואיך שהוא מקבל דברים!
אנחנו כאן בפורום, בשביל להקשיב, לתמוך, לשמוע, לייעץ אם אפשר. לא לתקוף ולא לזלזל ולא לשפוט ולא להתחיל לעשות חשבונות של כמה אמת יש. כל אחד ואחת בוחר לשתף בפורום את המציאות שלו איך שהוא רואה וחווה אותה, ואנחנו צריכים לקבל את זה כי זאת האמת שלו. ואנחנו בצד שלו.
חבל שהגענו לריב כזה בפורום, ואני ממש מקווה שזה לא יעשה הרגשה רעה בפורום ולא ימנע מאיתנו להמשיך ולהשתתף. כי ב"ה הפורום התחיל לפעול ולהיות חי יותר וזה בסך הכל לטובתנו מאוד!
לילה טוב אהובים!
את כתבת ש: אנחנו כאן בפורום בשביל להקשיב, ולתמוך, לשמוע, לייעץ עם אפשר, לא לתקוף או לזלזל, לא לשפוט, וכו'
אז למה נראה ל"מלכת העולם" שאם כתבתי דעה, והיא ישר תוקפת, ועוד מול כולם, ופוגעת, היא לא צריכה להתנצל???
לא הבנתי למה חטטנית? נתתי דוגמא, וכתבתי בשביל הנימוס "סורי עם אני חטטנית מדי" אני לא חושבת שאני חטטנית!
את כזאת תינוקת.. רוצה ללכת להלשין עליי לאמא?!
גם את התנפלת.. אולי את לא שמה לב כי נוח לך לראות כמה את מושלמת ואחרים טועים..
אני ממש חושבת שנסיים כאן את הריב העצוב הזה..
אני באמת כמעט בוכה ![]()
נאמרו כאן דברים משני כיוונים, בוודאות שלא בכוונה לפגוע, אבל הם פגעו.
כדאי שנשים את זה מאחורנו ונלמד לחשוב טוב יותר על התגובות שלנו והדרך שבה אנחנו מגיבים..
באמת שחבל שתהיה אווירה כזאת בפורום..
אולי תסבירי לי מה הבעיה שלך?
בואו באמת ננסה לשמור על אווירה טובה. אנחנו פה בשביל שני הצדדים, גם לפרוק וגם לתמוך.
המלכה של העולם- אם עוד לא קיבלת תשובה לשאלתך, את מוזמנת לפתוח שרשור חדש בנושא. הדיון הזה נפסק.
ומקווה שנלמד מזה לעתיד, כולנו....
חבל שלא ידעתי שיש את הפורום הזה הרבה זמן...
ההורים שלי לא גרושים,אבא שלי כן ויש לו 3 ילדים גדולים ממני (בהפרשים גדולים אני בת 15 והם בני 27 30 31)היה נתק מסוים בין אבא שלי לביניהם מאז שאני קטנה היינו בקשר ממש טוב איתם יש לי מהם זיכרונות טובים וחוויות עכשיו היה נתק של שנתיים וקצת נתק מוחלט מצידם אבא שלי כן ניסה להחיות את הקשר לא עבד התקופה של הנתק הייתה קשה לי מאוד התייחסתי אליהם כמו אחים שלי הגדולים בלי קשר לקשר הביולוגי
עכשיו הקשר די חזר אני פשוט כועסת עליהם אני לא יכולה לראות אותם הם גרמו לי לא לבטוח בבני אדם שאם הם "המשפחה שלי"כביכול ועליהם אני לא יכולה לסמוך שהם באמת אוהבים אותי אבל הם יכלו ליצור איתי קשר!!!אני לא יכולהה אחד מהם מתחתן עוד פחות מחודש ואני מוצאת את עצמי מקללת אותו בתפילה שיקרה לו על מה שהם עשו לי
אני בדרכ בן אדם נורא חברותי אני לא יודעת מה זה מוציא ממני
אןלי תכתבו לי דרכים להצדיק אותם?שאני יירגע ויבוא לחתונה ולברית בטוב
וסליחה אם זה לא הפורום הנכון ואם פגעתי ברגשות של מישהו😅
גם אם בנסיבות לא משהו...
קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.
אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.
מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?
קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך
ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת).
פתרת לי הרבה דברים🥰
ניל"סאחרת זה עוד יותר מוזר...
בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!
טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...
אז מה המצב הבוקר?![]()